תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט אורן אליעז
תובעת (ונתבעת שכנגד)
נתבע (ותובע שכנגד)
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
******
ba
שור
פלונית ת”ז
ע”י ב”כ עו”ד אלירז אמיר
נגד
פלוני ת”ז
ע”י ב”כ עו”ד ד”ר אמנון בן- דרור
החלטה
לפניי בקשות הדדיות בעניין מזונות ילדיהם של הצדדים (שיקראו להלן, בנפרד, ומטעמי נוחות- ‘האם’
ו-‘האב’).
הרקע הנדרש לעניין
1. ביום 23.8.2021 ניתן על ידי פסק דין בארבע תביעות שהגישו הצדדים זה כנגד זו: משמורת,
מזונות, ותביעות רכוש (תלהיימ 69604-10-18; תלהיימ 69582-10-18; תלהיימ 69561-10-18;
תלהיימ 23369-09-19).
2. לאחר מתן פסק הדין האמור הצדדים הגישו תביעות הדדיות בעניין המזונות (תלהיימ -44810
11-21; תלהיימ 2194-01-21).
3. הצדדים הינם בני זוג לשעבר שנישאו כדמו”יי ובמהלך חייהם המשותפים בורכו בקי (בגיר
יליד 199x) ת’ (בגירה, ילידת 199x) וג’ (קטינה, ילידת 200x).
4. יצוין כי הבן ק’, סובל מלקויות רפואיות שונות, נקבעו לו 100% נכות רפואית; ומטענות
הצדדים עולה כי הוא שוהה במעון במרבית ימות השבוע. אוסיף לכך שהתובעת צירפה לתיק
צו למינוי אפוטרופסות ולפיו הצדדים שניהם מונו כאפוטרופוסים קבועים לגופו של ק’ החל
משנת 201x.
1 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
תיק חיצוני
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
פסק הדין מיום 23.8.2021
5. שעה שעסקינן בתביעות מזונות, יש להזכיר כי נדרשתי לסוגיית מזונות הקטינה ג’ בפסק הדין
(בכתב התביעה לא נתבעו מזונות עבור ק’), אך לא הוטל חיוב להעברת כספים על מי מהצדדים
כלפי משנהו, הואיל ובעת ניהול אותם הליכים, הצדדים עדיין התגוררו יחדיו בבית המשותף.
במסגרת פסק הדין ניתן תוקף מחייב להסכמות אליהן הצדדים הגיעו ביום 20.2.2019, וראו
בעניין זה:
יבתום הדיון מיום 20.2.2019 הגיעו הצדדים להסכם שלפיו מתייתרת
הבקשה למזונות זמניים שהגישה האם בכפוף לכך שהצדדים יחלקו
באופן שווה את עלויות המשכנתא; עלויות הלוואה משותפת ועלויות
אחזקת הבית; כמו כן בהתאם להסדר זה, האב ימשיך לערוך את כל
הקניות וצורכי הכלכלה כבעבר.י
התביעות
6. בקצרה יצוין כי בתביעה שהגישה האם עותרת היא לחייב את האב במזונות הבן ק’ ובמזונות
הבת ג’, לרבות חיובו בהוצאות מדורם; ואילו האב, בתביעתו, עותר להפחית את חיובו
במזונות הבת ג’ ל-1,800 ₪ מידי חודש וזאת החל מיום 2021.XX.XX, כאשר ממועד זה
לדבריו עזב את הבית המשותף.
הבקשות נשוא החלטה זו
7. בבקשות שלפניי האם עותרת לפסיקת מזונות זמניים עבור הבן קי והבת ג’ והאב עותר
להפחית את דמי המזונות שנפסקו לו לשיטתו, בפסק הדין הקודם ועד למתן פסק דין
בתביעות דנן. נוכח הבסיס העובדתי והמשפטי הזהה לבקשות אלו, מצאתי לדון בהן במאוחד.
הבקשה לפסיקת מזונות זמניים
8. האם טוענת שיש לחייב את האב במזונותיה החודשיים של הבת ג’ בסך 3,585 ₪, במזונות
הבן ק’ בסך 1,520 ₪ לחודש, בהוצאות מדור חודשיים בסך 7,500 ₪ וכן לחייב את האב ב70% מהוצאות החינוך והרפואה של ק’ וג’.
9. האב טען שיש לדחות את הבקשה בעניין ק’, הן משום שלשיטתו לאם אין זכות עמידה לתבוע
את מזונותיו והן משום שצרכיו מסופקים במלואם באמצעות קצבת הביטוח הלאומי. אשר
2 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תיק חיצוני
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
דיון והכרעה
לבת ג’ מסכים האב שיש לחייבו במזונותיה, אך טוען כי יש להעמידם בגבולות שבין 1,200 ₪
ועד 1,600 ₪ מידי חודש. בכתב התביעה שהוגש מטעמו מסכים האב כי יש להעמיד את
מזונותיה של ג’ על סך של 1,800 ₪ לחודש לכל היותר (סעיף 20 לכתב התביעה).
הבקשה להפחתת דמי מזונות ומדור
10. האב טוען בסעיף 13 לבקשתו כי נוכח עזיבתו את הבית המשותף הרי שיש להפחית את מזונות
הקטינה ולהעמידם על סך 1,800 ₪ מידי חודש, כולל מדור. מדבריו עולה כי הוא נושא
בהוצאות רבות בהתאם לפסק הדין, שאימץ את הסכמות הצדדים בדיון (באותם תיקים)
מיום 20.2.2019, כך שהוא עדיין משלם 5,340 ₪ מידי חודש.
11. האם טוענת שיש לדחות את הבקשה בהעדר עילה, כאשר לדבריה, בפסק הדין כלל לא נקבעו
מזונות לקטינה ג’.
זכות עמידה בעניין הבן ק’
12. האב טען כי האם נעדרת זכות עמידה לנהל את התביעה בשם הבן ק’ וכי יש לסלק את תביעתה
בעניינו שכן הוא בגיר ואין האם רשאית לתבוע בשמו. יצוין כי הצדדים משמשים
כאפוטרופוסים במשותף לגופו של ק’, אך מעולם לא ביקשו וממילא גם לא מונו הם או כל
גורם אחר כאפוטרופוסים לרכושו. כפי שצוין, בייכ האם צירף צו המלמד כי הצדדים שניהם
מונו כאפוטרופוסים לגופו של בנם כבר בשנת 201x (הבן קי יליד שנת 199x). הצדדים לא
מונו כאפוטרופוסים לרכושו.
13. אף שיש לציין כי מינוי אפוטרופוס לגוף בלבד אינו בהכרח מונע הגשת תביעות בעניין אשם
שמונה לו אפוטרופוס, אולם סמכותו של האפוטרופוס מגיעה עד כדי הסמכות שניתנה לו
בצו; וראו בעניין זה דברים אלו :
“תחילה יש להבחין בין סוגי האפוטרופוס ולהבין כל אחד את תפקידו.
אפוטרופוס לגוף – אחראי על גופה של החסויה ולטיפול יומיומי,
והשגחה על בריאותה
3 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
תיק חיצוני
[…]
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
אפוטרופוס לרכוש אחראי לאחזקה, תפעול ושמירה של הנכסים
והכספים של החסויה.
המבקש כאמור מונה ביום 27.4.06 כאפוטרופוס לגוף החסויה בלבד.
הגם שהחוק אינו מבחין באופן מפורש בין סוגי האפוטרופוס הרי
שהחלוקה נוצרה בפועל בכתבי המינוי.
סעיף 39 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962
(להלן: “החוק”) קובע:
“תפקידיו של אפוטרופוס אחר
אפוטרופוס שאינו של קטין או של פסול דין חייב לדאוג לעניינים שנמסרו
לו על ידי בית המשפט.”
“בפועלו לגבי נכס הנתון לאפוטרופסותו, אפוטרופוס הוא נאמן כמשמעו
בחוק הנאמנות. לעומת זאת, אפוטרופוס שנתמנה ע”י בית המשפט,
וסמכותו הוגבלה לגופו של החסוי, להוציא את רכושו, לא יהיה בגדר
נאמן.”
((חי’) 3650/08 תייע (חי’) 5926-07-08 עיזבון המנוחה ד. ס. זייל נ’ היועץ
המשפטי לממשלה (פורסם במאגרים אלקטרוניים, 6.1.2013); פסקה 8
לפסק הדין).
14. ככלל יצוין כי על פניו נראה כי נוכח גילו של ק’, הוראות החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)
התשי”ט- 1959, הקובעות בסעיף 4 כי אדם חייב במזונות ילדיו הבגירים אכן חלות במקרה
דנן באופן שיש לבחון את החיוב במזונות לטובת הבן קי באופן ענייני. הספק אותו העלה האב
הינו בדבר זהותו של הצד הרשאי לתבוע את המזונות, קרי האם המבקשת, רשאית לתבוע
בשמו של בנה כאשר אין חולק שהיא מעולם לא מונתה כאפוטרופא לרכושו או כאפוטרופא
לדין בעבורו. אף האב בטענותיו מסכים שיש למנות גורם ניטראלי שישמיע את קולו של ק’
בפני בית המשפט.
15. נוכח המפורט הרי שלא ניתן לקבל את עמדת האב כי יש לדחות את הבקשה ולסלקה על הסף
מחמת היעדר זכות עמידה של האם ולהותיר את המצב הנוכחי על כנו, כאשר נטען שצרכיו
של ק’ אינם מסופקים דיים. דומני כי אין בית המשפט יכול לאמץ עמדה המותירה אדם מבלי
שקולו יישמע ומבלי שענייניו יבוררו, אך מחמת העובדה שאין בנמצא גורם בעל סמכות לתבוע
בשמו ולזעוק את זעקתו. בשים לב לכך שמדובר באדם המתמודד עם ליקויים רפואיים שונים
4 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
תיק חיצוני:
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
אשר מתבטאים בין השאר בקביעה של 100% נכות ובשהייתו במעון חלק ניכר מהזמן, הרי
שנוכח מצבו והטענות השונות העולות בהקשר זה, לא ניתן להותירו ללא סעד או לכל הפחות
מבלי שטענותיו הענייניות יישמעו וצרכיו ילובנו, אך מחמת טעמים פרוצדורליים.
16. מכל המקובץ לעיל הרי שסבורני כי יש למנות לקי אפוטרופוס לדין שיגיש לבית המשפט עמדה
עניינית אשר למצבו, צרכיו, והאם אלו מסופקים דיים באמצעות הקצבאות המשולמות לו על
ידי המוסד לביטוח לאומי.
עוד יתייחס האפוטרופוס לדין לשאלה האם מצבו הקוגניטיבי של קי מאפשר לו לטעון לעצמו
או שמא נדרש גורם מסייע להבאת עמדתו לצורך המשך ניהול ההליכים.
מזונות הבת ג’
17. אין מחלוקת בין הצדדים שיש להידרש לעניין מזונותיה של הבת ג’; וטענות הצדדים התייחסו
אך לסכום בו יש לחייב את האב במזונותיה. יצוין כי האם גורסת כי בקשתו של האב להפחתת
מזונות שגויה ביסודה, שכן כלל לא נפסקו מזונותיה מעולם.
18. למעשה, יש מקום לעמדות שני הצדדים, אשר שתיהן מבוססות על מצב עובדתי ומשפטי נתון,
שכן מחד, כפי שכבר הובהר, בפסק הדין לא הוטל חיוב בתשלום מזונות ספציפי על מי
מהצדדים נוכח המגורים המשותפים באותה העת וכאשר פורט שניתן יהיה לעתור לסעד
מתאים אם וכאשר התנאים יבשילו; ומאידך, האב עזב את בית המשפחה ונוצר צורך לברר
את מזונות הבת ג’ לאור שינוי הנסיבות.
19. משכך, משהצדדים אינם מתגוררים עוד יחדיו, הרי שהוראות פסק הדין בעניין המזונות, אשר
אימצו את הסכמות הצדדים (כמפורט לעיל), אינן רלוונטיות עוד, ויש להידרש עתה לטענות
הצדדים בעניין מזונות הקטינה.
דיון והכרעה
20. האם טוענת כאמור שיש לפסוק את מזונות הקטינה בסך 3,585 ₪ ובנוסף יש לפסוק את
חלקה בעלויות המדור. עוד עותרת האם לחיוב האב ב-70% מהוצאות החינוך והרפואה של
ג’ ; הכל מידי חודש. האב טוען כאמור, כי יש לחייבו בסך של בין 1,200 ₪ ועד 1,600 ₪ כולל,
לחודש. כאמור בכתב התביעה מטעמו הסכים כי יש להעמיד את סכום המזונות על 1,800 ₪.
5 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תיק חיצוני:
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
21. האם מועסקת ב
ולטענתה היא משתכרת סך חודשי של 7,369 ₪
(בערכי ינטו’). לטענת האב, האם משתכרת מהתפקיד האמור, סך של 7,500 (בערכי ינטו’)
לחודש. למעשה, אין בין טענת האב לטענת האם לעניין זה פערים ניכרים ולמעשה שניהם
מסכימים פחות או יותר על השכר החודשי אותו משתכרת האם.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובנספחים השונים, נמצא בשלב זה כי האם בעלת יכולת
השתכרות חודשית ממוצעת בסך 7,400 ₪ (ינטו’), וזאת נוכח תלושי השכר שצורפו.
; לטענתו הוא משתכר כ- 15,000 ₪ ( ‘נטו’) לחודש, בקירוב.
22. האב מועסק ב כ
לטענת האם, האב משתכר מהתפקיד האמור, סכום בסך של 17,426.85 ₪ (ינטו’).
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובנספחים השונים, נמצא בשלב זה, כי האב בעל יכולת
השתכרות חודשית ממוצעת בסך 19,000 ₪ (ינטו’), מסקנה זו מבוססת על תלושי השכר
שצורפו ע”י האב.
–
23. אשר לזמני השהות, כאמור אלו לא נקבעו בהחלטות קודמות נוכח המגורים המשותפים, אך
האם טוענת שהאב כמעט ואינו פוגש בקטינה מאז עזב את הבית המשותף. מנגד טוען האב
כי אם אין הוא מקיים זמני שהות עם הקטינה הרי שאין לחייבו במזונותיה שכן הוא אינו
כספומט’. האב הוסיף כי יש להזמין תסקיר מטעם מחלקת הרווחה. אציין כבר עתה כי
בהתייחס לטענה זו אין מקום לקבלה בנסיבות העניין, לא כל שכן כאשר אין לפניי תביעה או
בקשה לקביעת זמני שהייה עמה; וההליכים היחידים המנוהלים כעת ע”י הצדדים עוסקים
במזונותיה ומזונות הבן ק’.
בדיון מיום 8.2.2022 העיד האב כך –
את הילדה אני רואה כל סוף שבוע, לפעמים גם באמצע שבוע, כשהיא
מסיימת את החוג שלה ב
, היא מתאמנת 4 פעמים, היא חוזרת
בסביבות 8 בערב הביתה. בשעה כזאת לבקר אותה, היא צריכה להתקלח
לעשות שיעורים, אני לא רוצה להקשות עליה. אין לי בעיה לקחת אותה.
אבל כל סוף שבוע אני לוקח אותה, עושה איתה שיעורים. נכון שהשבוע
היתה קצת חולה, ביקרתי אותה. אנחנו עושים יחד שיעורים בחשבון,
6 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תיק חיצוני:
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
יוצאים לפעמים למסעדות. אני רואה אותה פעם בשבוע גם אותה וגם את
הבן.
באותו דיון העידה האם כך :
האבא רואה את הילדה, זה על פי היכולות שלה, היא בת
והיא
עסוקה. פעם בשבוע למשך שעה וחצי הם הולכים לארוחה אצל ההורים
של האבא.”
במכלול טענות הצדדים מצאתי כי הקטינה ג’ שוהה במרבית הזמן עם האם ומקיימת זמני
שהות עם האב מספר שעות, פעם או פעמיים בשבוע.
24. שיעור מזונות הכרחיים מינימאליים לקטין הועמד בפסיקה מנחה של בתי המשפט המחוזיים
על סך 1,600 ₪ ואף למעלה מכך, לא כולל הוצאות מדור והחזקתו ולא כולל הוצאות חינוך
ורפואה; וזאת כאשר הקטין שוהה בחזקת אחד מהוריו בקביעות (או עם שניהם, ככל שלא
הופרדו המגורים), לצד קיומם של זמני שהייה אצל ההורה האחר. כאשר הקטין שוהה בבית
כל אחד מהוריו בנפרד, מוערך סכום המזונות הכולל, ללא עלות המדור והוצאותיו וכן ללא
הוצאות חינוך ובריאות, על סך של 2,250 ₪.
(השוו: רמייש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ’ א.נ. (25.10.18), עמ’יש (תייא) 46291-01-16 פלונית ני
פלוני (9.10.17)).
מעיון בטענות הצדדים לא מצאתי כי בנסיבות הקונקרטיות נטען או הוכח כי צרכיה של
הקטינה שונים מצרכיו של קטין אחר בן גילה.
25. הצדדים יהודים ועל כן הם מחויבים במזונותיה של בתם מדין צדקה.
26. במכלול הנסיבות שלפניי, כאשר אני מביא בחשבון השיקולים, בין היתר, את גילה של
הקטינה, הכנסות הצדדים כפי שהונח לפניי בשלב זה, וחלוקת זמני השהות המתקיימת
בפועל, אני מוצא לקבוע כי האב ישלם עבור הקטינה, בשלב זה, דמי מזונות זמניים בסך של
1,900 ₪ לחודש. סכום זה כולל את חלקה של הבת ג’ בעלויות אחזקת המדור כפי שפורטו
בסעיף 19 לבקשת האם.
7 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תיק חיצוני
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
27. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות
לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב על ידי האם, כשהסכום הנקוב בסעיף זה לעיל,
יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן אחת ל-3 חודשים,
ללא עדכונים למפרע.
28. בנוסף, יישא האב ב- 30% בהוצאות המדור ואחזקתו של המבקשת, כאשר הוצאה זו מוגבלת
לסכום של עד 1,400 ₪ מידי חודש; אך ורק ככל והאם תעבור להתגורר במעון אחר ובכפוף
להצגת הסכם שכירות בתוקף ואסמכתאות לתשלום. ככל ומדובר בשכירת נכס מקרוב
משפחה, על המבקשת לתמוך דרישתה באסמכתאות בגין התשלום בפועל.
31. תוקף החיוב הינו החל מה- 1.2.2022.
29. כמו כן, נוכח פערי ההשתכרות, האב יישא ב-60% מהוצאות החינוך של הקטינה והכל בקיזוז
המענק שזכאית המבקשת לקבל, ככל שהיא זכאית, בתחילת כל שנת לימודים, מאת המוסד
לביטוח לאומי. המדובר בעלויות בהן יש לשאת בתשלום בפועל כגון שיעורים פרטיים
(בהמלצת מורה מקצועי או יועצת בית הספר) וכד’.
תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה
יכריע בכך הגורם החינוך הרלוונטי.
האם תישא ביתרת הוצאות אלו.
30. בנוסף לדמי המזונות הזמניים, יישא האב ב-60% מההוצאות הרפואיות החריגות של
הקטינה, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים
שבו הם מבוטחים, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, טיפול פסיכולוגי וכיוייב; האם תישא
ביתרתך.
32. קצבת הילדים המשולמת מטעם המוסד לביטוח לאומי תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי
האם.
33. סכומים שהאב שילם על חשבון המזונות, בכסף בלבד ולידי האם, מיום הגשת התביעה וכנגד
קבלות ו/או אסמכתאות – יכולים להיות מקוזזים על ידו, בגין חיובי העבר בלבד.
8 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
תיק חיצוני:
******
ba
שור
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
34. תואיל המזכירות להמציא לצדדים וללשכה לסיוע משפטי, אשרתואיל למנות לקי אפוטרופוס
לדין אשר יגיש עמדתו בתוך 21 ימים. לאחר קבלת עמדת האפוטרופוס לדין תתבקש עמדת
הצדדים והחלטה תינתן לפי העניין.
35. החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים של הצדדים; ולמעט שמות עורכי הדין.
ניתנה היום, ו’ אדר ב’ תשפייב, 09 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
9 מתוך 9
אורן אליעז, שופט
123
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
34
13
14
