לפני
כבוד השופט בן שלו
מבקש (נתבע)
מ.ד. ת"ז XXX
נגד
משיבה (תובעת)
ש.ד. ת"ז XXX
פסק דין
על הפרק בקשת המבקש לסילוק על הסף של כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 20.11.23.
הוגשה תגובת המשיבה.
ברקע הבקשה גלגולים רבים שעבר כתב התביעה המתוקן, עת נוסחו כפי שהוגש בעבר הצריך פעם אחר פעם מתן הוראות למשיבה לתיקונו כך שיתאים לגדרים ברורים שהתוותה ערכאת הערעור ביחס לטענות השמורות למשיבה להעלות כתובעת בהליך חדש. יוער כבר עתה כי גדרי האפשרות שהתוותה ערכאת הערעור לתובעת נעוצות במישור הכספי בלבד ולא בהיבט הקנייני.
בהחלטתי מיום 30.10.23 דחיתי את בקשת המשיבה להגשת כתב תביעה מתוקן כפי שהוגש מטעמים שאינו עונה לגדרים שהותוו וכך, בין היתר, נקבע:
"הלכך, בהתחשב בהשתלשלות ההליך שעה שהתובעת פעם אחר פעם אינה נשמעת להוראות ניתנת לה שהות אחרונה להגשת כתב תביעה מתוקן שעונה לגדרים שהותוו-ולהם בלבד- וזאת בתוך 30 יום מהיום. ככל שלא תעשה כן, תימחק התובענה" (ראו: סעיף 11 להחלטה).
כל זאת, עת גם בהליך קודם שעוכב המקושר להליך זה והינו המשך ישיר שלו (תמ"ש 51433-08-21) הבהרתי בהחלטתי בדיון מיום 1.6.23 שנוסח כתב התביעה המתוקן הראשוני בהליך שם מבקש לפתוח מחדש יריעת מחלוקת שברובה הוכרעה בפסקי דין חלוטים של ערכאה דיונית וערכאת ערעור.
גם בבקשה זו טוען המבקש כי המשיבה חרגה בכתב התביעה המתוקן חריגה של ממש מהגדרים שהותוו בפסקי הדין עת ביכולתה להגיש תביעה כספית בלבד ועליה מוטל הנטל להוכיח שהכספים שהושקעו במשבצת הצהובה ובבניית המבנים הינם כספים משותפים והכל נכון למועד הקרע בלבד, ללא למשיבה זכות בפירות של הכספים הללו. כך למשל, עתרה המשיבה בכתב התביעה המתוקן בסעיף 2 לפירוק שיתוף בבית המגורים בכפוף לביצוע שמאות של בית המגורים והקרקע הצמודה לו. כך גם, בסעיף 15 לכתב התביעה המתוקן טענה לזכאותה למחצית מדמי שכירות היחידות בסכום של 72,000 ₪. עוד, בסעיף 17 לכתב התביעה המתוקן עתרה לקבלת מידע הנוגע למשבצת הצהובה בפן הקנייני בעוד לכל היותר ביכולתה על פי הכרעת ערכאת הערעור לטעון רק לצד הכספי של מימון רכישת המשבצת הצהובה.
המבקש טוען לעינוי דין לנוכח התנהלות המשיבה בהגשת כתבי תביעה החורגים קביעות פסקי הדין וטוען להכבדה נוכח הוצאות בהן נושא מדי חודש בשל המשך מגוריה של המשיבה בבית לאחר הגירושין. המבקש הפנה לתקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ועתר לסילוק התביעה על הסף.
המשיבה בתגובתה טוענת כי כתב התביעה המתוקן אינו חורג במאומה מפסקי הדין. לשיטתה, היא רשאית לתבוע זכויות כספיות באשר למימון הבנייה והקמת המבנים וכן לזכות בפירות המבנים. כך גם לשיטתה, ניתן לבצע פיצול בין המגרש חלקת המגורים וכי היא זכאית למחצית שווי בית המגורים.
בהתאם, סבורה המשיבה שהיא זכאית גם לביצוע איזון בדיבידנדים שהמבקש קיבל מהאגודה, ללא קשר למשבצת הצהובה.
כך גם, לטענתה בידי המבקש להעלות טענותיו בגדרי כתב ההגנה אולם אין מקום לדחות שוב ושוב מינויים נדרשים של אקטואר ושמאי ההכרחיים להכרעה בהליך.
המשיבה טוענת כי היא זו שעוברת עינוי דין עת היא נדרשת להמשיך ולהתגורר בבית בלי יכולת לצאת לעצמאות פיזית וכלכלית ונותנת את שירותיה כמבשלת וכמנקה בבית.
מכאן, להכרעה בבקשה.
בפרק הסיכום בכתב התביעה המתוקן העלתה המשיבה טענות בין היתר, כדלקמן:
"…
38. התובעת תטען, כי היא זכאית למחצית הזכויות בבית המגורים שנבנה בעיצומם של החיים המשותפים ושימש כביתם המשותף, כי היא זכאית למחצית שווי עסקו של הנתבע, כי היא זכאית למחצית שווי הרכבים שהיו רשומים ע"ש הנתבע במועד הקרע, כי היא זכאית למחצית הזכויות הפיננסיות והסוציאליות שנצברו ע"י הנתבע עד למועד הקרע, כי היא זכאית למחצית הכספים שהושקעו בכל הנוגע למשבצת הצהובה וכי הינה זכאית לכל הכספים שהושקעו בבניית המבנים במשק, לרבות יחידות הדיור, ובפרותיהם.
התובעת תטען, כי על ביהמ"ש להורות על פירוק שיתוף בבית המגורים בכפוף לביצוע שמאות של בית המגורים והרקע הצמודה לו, עוד להורות לשמאי לשום את עלות בניית כלל המבנים הבנויים במשק ואת הפירות שנתקבלו ו/או אמורים היו להתקבל מהשכרתם בכל המועדים הרלוונטיים, וכן למנות אקטואר לצורך הערכת שווי עסקו של הנתבע והזכויות הסוציאליות והכספיות שנצברו לו".
המשיבה עתרה בכתב התביעה המתוקן בין היתר, למינוי בעלי תפקיד, שמאי לצורך שומת בית המגורים, המבנים והרכבים ולמינוי אקטואר לרבות לצורך הערכת שווי העסק של המבקש ; למתן צווים לגורמים שונים וכן לחיוב המבקש לשלם לה סכום של 72,000 ₪ בגין יתרת הסכומים שהיה עליו לשלם לה מפירות דמי השכירות עד להגשת כתב התביעה המתוקן ומחצית מדמי השכירות שישולמו עד למתן פסק דין ; כמו גם, לקביעה שהמשיבה זכאית למחצית משווי הציוד שהועבר למבקש אגב הסכם הפירוק עם אחיו.
בפסק הדין שניתן ביום 22.3.22 בערכאה הדיונית (תלה"מ 51529-10-18 ותלה"מ 45012-02-18) נקבע בחלק האופרטיבי כדלקמן:
"1.טענות התובעת בעניין זכויותיה במשק – נדחות.
טענות התובעת בעניין בית המגורים במשק מתקבלות, ומוצהר בזאת, כי יש להביא במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים את שווי בית המגורים באשר נבנה בשטח המשק נכון למועד הקרע ולאזנו ביניהם מחצה על מחצה.
טענות התובעת בעניין השותפות העסקית – נדחות.
טענות התובעת בעניין עסקו של הנתבע מתקבלות, ומוצהר בזאת, כך שמוצהר בזאת כי יש להביא במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים שווי עסקו של הנתבע – "XXX" נכון למועד הקרע ולאזנו ביניהם מחצה על מחצה.
טענות התובעת בעניין כלי הרכב הרשומים ע"ש הנתבע מתקבלות, ומוצהר בזאת, כי יש להביא במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים שווים של כלל כלי הרכב הרשומים ע"ש הצדדים או מי מהם נכון למועד הקרע ולאזנו ביניהם מחצה על מחצה.
טענות התובעת בעניין הזכויות הפיננסיות והסוציאליות מתקבלות, ומוצהר בזאת כי יש להביא במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים שווין של הזכויות האמורות מכל מין וסוג שהן באשר נצברו על ידיהם ו/או על ידי מי מהם ממועד הנישואין ועד למועד הקרע ולאזנן ביניהם מחצה על מחצה.
כן, ומבלי להביע עמדה ו/או לטעת מסמרות בעניין יובהר, כי נשמרת לצדדים הזכות לטעון להרחבת בסיס האיזון על רקע הטענה להברחת נכסים".
כפי שציינתי בהחלטתי מיום 30.10.23, ערעור המשיבה, על פי הודעת הערעור, התמצה רק בעתירתה לבטל את הוראות פסק הדין בכל הנוגע למשק, למבנים ולמשבצת הצהובה ולקבוע כי הזכויות במשק לרבות המבנים והזכויות במשבצת הצהובה הינם נכסים משותפים הנכללים במסת איזון המשאבים.
בפסק הדין של ערכאת הערעור נמצאו קביעות הערכאה הדיונית במישור הקנייני נכונות והערעור נדחה. לתובעת הותר אך להעלות טענות לשיתוף בפן הכספי בכספים שהושקעו לצורך רכישת המשבצת הצהובה ולשם כך ניתן לה אישור לתקן תביעתה; כך, בהתאם, באשר למימון בנייה והקמת מבנים במשק לרבות הזכות בפירות כספיים של רכיבים אלה.
יתר קביעות פסק הדין של הערכאה הדיונית, שהובאו דלעיל, נותרו כשהיו והינן חלוטות.
די בכך שהמשיבה גם בכתב התביעה המתוקן דנן מוסיפה לטעון כי היא זכאית למחצית מהזכויות בבית המגורים שנבנה ועותרת לפרק השיתוף במקרקעין עצמם כדי להוביל לסילוק התובענה על הסף. זאת גם מבלי להידרש באופן קונקרטי לכל סעד שהתבקש ולקשיים הנוספים שמעלה כתב התביעה המתוקן כפי שהוגש.
למשיבה ניתנו הזדמנויות לרוב להגשת כתב תביעה מתוקן העונה לגדרים שהותוו בשתי הערכאות אולם גם הפעם כתב התביעה המתוקן אינו עומד בהם. כתב התביעה המתוקן אינו מאפשר להידרש לתובענה כפי שהוגשה, לתחום את חזית המחלוקת שנותרה כדבעי, ולבטח לא לקדם מינוי מומחים כפי שעותרת המשיבה.
עם ככל ההבנה למצבה הנפשי הנטען של המשיבה, כפי שהובא בבקשתה האחרונה, למעשה, המשיבה אשר עותרת כל העת לקידום ההליך היא זו שבפעולותיה הובילה בסופו של יום לעיכוב בבירור ההליך ומחייבת בזו הפעם מחיקתו, לאחר שבית המשפט נתן בידה זמן ואפשרויות של ממש להגשת כתב תביעה מתוקן ההולם את קביעות פסקי הדין החלוטים.
בית המשפט אף אמון על עניינם של מתדיינים רבים הממתינים לתורם ונדרש לאזן בין האינטרס של הצדדים ובין האינטרס הציבורי (השוו: תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).
לעניין זה, בהקשר אחר, נדרש בית המשפט העליון אך לאחרונה, תוך שקבע בין היתר :
"…שזמן שיפוטי הוא משאב חברתי מוגבל, ועל כן השקעה מסיבית של הזמן בהליך אחד תדחה את טיפולו של השופט בהליכים אחרים, דבר אשר עלול לפגוע קשה – ולעיתים, אנושות – בבעלי הדין שמחכים ליומם בבית המשפט ולסעדים המשפטיים להם הם זכאים, ואין שופט שישמע את טענותיהם…" [ע"א 6460/21 פרץ נ' כהן )מצוי במאגרים משפטיים, 18.6.23].
יתר על כן, בעניינם של הצדדים הליך נוסף קשור בתחום הרכושי שאת הגשתו יזם המבקש (תמ"ש 33450-01-23) ובמסגרתו, ממילא התבקש מינוי של מומחים לצורך אכיפת פסק הדין שניתן כך שלצורך הדחוף שהועלה גם מצד המשיבה למינוי מומחים לשם קידום איזון המשאבים שבין הצדדים, ממילא יכול ויינתן מענה בהליך הקשור.
בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על איזה מספקי הדין ואינו יכול לשמש כמסלול עוקף לבירור או לפתיחה מחודשת של מחלוקות שכבר הוכרעו ונסתם עליהן הגולל. תתכבד המשיבה, תנסח את תביעתה באופן שלא יאתגר הליכים חלוטים, וזמנה בידה לכך מקום בו מחיקה של תובענה איננה בבחינת מעשה בית דין. לכשתעשה כן, ועל פי יומנו של בית המשפט, ניתן יהא לברר תובענה מצידה, ככל שתוגש.
במכלול האמור, בין היתר בהתחשב בהוראות תקנה 41 (א) (3)-(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ; בהמשך להחלטתי מיום 30.10.23 ; להחלטתי מיום 1.6.23 ; ומשגם הפעם כתב התביעה המתוקן שהוגש חורג חריגה של ממש מגדרי קביעות שני פסקי הדין החלוטים של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור, אני מורה על מחיקת התובענה.
המשיבה תישא בהוצאות המבקש בהליך זה בסך כולל של 4,500 ש"ח.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, ו' אדר א' תשפ"ד, 15 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
