לפני כב' השופטת איריס אילוטוביץ' סגל
מבקשים
משיבים
בעניין עזבון המנוחה: ה.ר. ז"ל
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
שאלה זו תעמוד במרכז הדיון שלפניי.
רקע עובדתי
.1
לפניי "בקשה למתן הוראות" אשר הוגשה על ידי המבקשים, שמונו על ידי המנוחה לשמש
כנאמנים על פי צוואתה. האם הסמכות העניינית לדון בבקשה קנויה לבית המשפט לענייני משפחה או
שמא לבית המשפט המחוזי?
.2
1. א. ל.
2. פ. ש.
3. מ. ר.
באמצעות ב"כ עורך הדין מיכאל טאוסיג
.3
נגד
1. א.ר.
2. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
החלטה
ביום 24.2.2021 ניתן צו קיום לצוואתה של המנוחה מיום 1.12.2015 על ידי כבוד הרשם לענייני
ירושה (להלן-"הצוואה").
הזוכה העיקרי על פי הצוואה הוא בנה היחיד של המנוחה, מר א.ר, המשיב 1 (להלן-"המשיב 1").
המנוחה ה.ר. ז"ל הלכה לבית עולמה ביום 0.0.2020 (להלן – "המנוחה").
1 מתוך 14
.4
על פי חוות הדעת הרפואית שהוגשה לתיק המשיב 1 לוקה בסכיזופרניה כרונית, אך מקפיד על
נטילת טיפול תרופתי פסיכיאטרי באופן מסודר, ומשכך נכון ליום 13.1.2021 הוא אינו זקוק למינוי
אפוטרופוס לגופו או לרכושו. בנוגע לעתיד המצב לוט בערפל.
בסעיף 8 לצוואה ציוותה המנוחה על מינוי המבקשים כנאמנים. ולהלן נוסח הסעיף:
.5
מנהלי עיזבון /נאמנים
"8.1 הנני ממנה בזאת את א.ל (בעל ת.ז….) ואת הגב' פ.ש. (בעל ת.ז …..) ואת הגב' מ.ר. (בעלת ת.ז ….)
כמנהלי עזבוני וכנאמנים לרכושי (להלן: "הנאמנים"), והם יפעלו על פי כל הוראות צוואתי זאת."
ביום 25.5.2021 הגישו הנאמנים בקשה למתן הוראות, שבה ביקשו את אישורו של בית המשפט
לביצוע מספר פעולות.
.6
.7
ביום 19.7.2021 ניתנה הסכמתו של המשיב 1 לבקשה.
ביום 9.8.2021 ניתנה תגובת בא כוח האפוטרופוס הכללי, שבה ציין כי אין בדעתו להתערב
בבקשה, והעלה ספק בנוגע לסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בבקשה.
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.8
9
ביום 13.12.2021 התקיים דיון בבקשה. בדיון נכחו המבקשים, בא כוחם והמשיב 1. בא כוח
האפוטרופוס הכללי לא התייצב לדיון.
עיקר טענות הצדדים
טענות המבקשים
יש להיעתר לבקשה משזו משקפת את רצון המנוחה ואת טובתו של המשיב 1, אשר מסכים לבקשה.
.10
.11
משניתן הצו לקיום הצוואה מונו המבקשים כנאמנים מכוחו, והמדובר בבקשה למתן הוראות בלבד
(ולא בקשה למינוי). מטעמי זהירות ביקשו המבקשים גם למנותם כנאמנים.
2 מתוך 14
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.52
בעניין עזבון המנוח ג.ב. הנהנה היה אדם שמונה לו אפוטרופוס (בעבר ההגדרה הייתה "חסוי"),
ומשכך הציג כבוד השופט י' שנהב את היקף הפיקוח המצומצם על פעולותיו של הנאמן ביחס לניהול נכסים
לטובת נהנה אל מול היקף הפיקוח הרחב על פעולותיו של אפוטרופוס בניהול נכסים לטובת אדם שמונה לו
אפוטרופוס באופן הבא:
לבקרה, על יסוד הוראות כלליות אלה. בנוסף על כך, יש קושי ביישום חובות
הנאמנות לגבי נאמן שהפר את חובותיו. הפיקוח משמש על פי רוב אמצעי
מעקב אחר פעולות הנאמן, אך לאחר ביצוען".
.53
"…כפי שנוכחנו עד כה, אין אנו עוסקים בהסדר נאמנות 'רגיל', על פי
חוק הנאמנות, אשר חל על נהנים – כשירים ובגירים, אלא בענייננו,
זהותם של הנהנים, החסויים, היא זו שמעצבת ומגדירה את הסדר
הנאמנות ואת טיב והיקף הפיקוח שיוטל על הנאמן. בניגוד להסדר
הכללי על פי חוק הנאמנות, במסגרתו חובת הדיווח של הנאמן נשארת
ספונה במישור היחסים הפנימי בין הנאמן לנהנה – הבגיר, הכשיר.
הרי שבענייננו, מאחר ששני הנהנים הם חסויים – משתנים יחסי
הכוחות הרגילים' בין הנאמן לנהנה ומתחייבת מעורבות חיצונית
בפיקוח ודיווח על מנת להבטיח את טובתם של החסויים. יוצא, איפוא,
כי כאשר הנהנים הינם חסויים (ובפרט בענייננו, כאשר הם הם הזוכים
בכל העזבון עד אריכות ימים ושנים) משנה הסדר הנאמנות את צביונו
בכל הנוגע לחובת הפיקוח והדיווח. יחול, בהכרח, הסדר ספציפי
וייחודי על פי חוק הכשרות והוראותיו המיוחדות. אני סבור כי כל
משמעות אחרת שתינתן להיבט זה, של חובת הפיקוח והדיווח על
הנאמן, מלבד העובדה שפוגעת היא בטובתם של החסויים, הרי
שמאיינת את תכליתו של חוק הכשרות".
עינינו הרואות כי חוק הנאמנות מטיל פיקוח כללי על פעולותיו של הנאמן, ובפרט כשמדובר בהקדש
פרטי, אשר במסגרתו חובת הדיווח היא לנהנה בלבד. פיקוח מסוג זה מותיר לנאמן שיקול דעת רחב
בפעולותיו. לעומת זאת, הפיקוח המוטל על האפוטרופוס על פי חוק הכשרות הוא הדוק ומוסדר, הן באמצעות
בית המשפט והן באמצעות האפוטרופוס הכללי. פיקוח מסוג זה נועד להגביל את חופש הפעולה של
האפוטרופוס על מנת להבטיח את האינטרסים האדם שמונה לו אפוטרופוס.
11 מתוך 14
.54
דבריו של כבוד השופט בדימוס י' שנהב התייחסו אומנם למקרה בו הנהנה היה "אדם שמונה לו
אפוטרופוס", אך במהותם הם רלוונטיים גם למקרה שלפניי לנוכח מצבו הרפואי של המשיב 1, ולנוכח
התכלית של הצוואה אשר באה לשמור על זכויותיו, וכן לנוכח העובדה שטרם הוברר מה מצבו דה פקטו,
והאם ימונה לא אפוטרופוס. אין חולק, כי הוראות הצוואה ומיני הנאמנים נוסחו כפי שנוסחו אך בשל מצבו
הרפואי של המשיב 1, וכי המדובר במקרה ייחודי.
.55
במצב דברים זה אין להסתפק בפיקוח שמוטל על הנאמנים מכוח חוק הנאמנות ואף לא בחובת
הדיווח המתייחסת לנהנה בלבד. יש להגביל את חופש הפעולה של הנאמנים על מנת להבטיח את האינטרסים
של הנהנה, המשיב 1.
.56
בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט ייחודי. כך גם בחינת השיקולים בעת מתן הערכה
בתובענה שמונחת לפניו. על בית המשפט לענייני משפחה קיימת החובה לשמור על הבאים בשעריו ובפרט
בהגנה על החלש והקטין בשים לב לאינטרסים העלולים להיות מנוגדים. ראו דבריה של כבוד השופטת י'
שטופמן בבע"מ (ת"א) 1131/02 נ.צ. נ' כ.ח. ת. (19.6.2003):
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.57
הוראות המנוחה בצוואתה אינן עומדות בחלל ריק. אל מול הוראותיה ורצונה של המנוחה עומדות
טובתו של המשיב 1, הדאגה לאינטרסים שלו והגנה עליהם (ראו גם סעיף 19 לחוק הנאמנות). הדברים נכונים
ביתר שאת כאשר ברי כי מטרתה של המנוחה עצמה במינוי הנאמנים הייתה בעיקרה לדאוג לכל אלה.
סוף דבר
.58
"משפט המשפחה דורש גמישות יתר והסתמכות רבה יותר על שיקולים לבר
חוזיים ועל עקרונות כללים של משפט, עקרונות של צדק, שוויון, הרצון
להגן על החלש והצורך להגן על התא המשפחתי".
.59
לנוכח כל האמור, אני קובעת כי לבית משפט לעניני משפחה הסמכות העניינית לדון בבקשה.
משכך אני נעתרת לסעיפים א'-ו', ט' ו-יא' לבקשה במלואם (למען הזהירות יובאו עיקרי ההוראות
שבסעיפים) :
12 מתוך 14
.60
.61
הנדרש:
מובהר כי ככל שידרשו הנאמנים לפעולות בנכסי המקרקעין על פי הצוואה והדרושות רישום
במרשם המתנהל על פי דין תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט.
.62
.63
.64
.65
סעיף א'
רישום נכסי נדל"ן על שמו של המשיב 1 עם הערת אזהרה בעניין הנאמנות.
סעיף ב' – פתיחת חשבון נאמנות לטובת הנהנה (המשיב 1) והעברת כל כספי המנוחה לחשבון.
סעיף ג' – העברת כספים חודשית למשיב 1 למימון צרכיו.
סעיף ד' – העברת סכומים חד פעמיים לצרכיו הרפואיים של המשיב 1 או צרכי תחזוקת ביתו.
סעיף ה' – הגשת דו"ח כספי אחת לשנה למשיב 1.
סעיף ו' – לפעול על פי הוראות הצוואה.
סעיף ט' פרסום מודעה לנושים.
סעיף יא' דרישת כל זכות תביעה לעיזבון.
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
–
בקשות על פי סעיפים ו', ז'-ח' ו-י' לבקשה יוגשו לבית המשפט במידת הצורך ועל פי היקף הפעולות
סעיף
סעיף ז' שכר הנאמנים.
סעיף ח' – שכר למבקש 1 עבור עבודתו כרואה חשבון.
נטילת שירותים מקצועיים חיצוניים.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
המבקשים יגישו פסיקתות לחתימה בתוך 7 ימים במידה הצורך.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ההחלטה מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
13 מתוך 14
תמ"ש 50561-05-21 ל. ואח' נ' ר. (המנוח) ואח'
ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ב, 23 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
איריס אילוטוביץ סגל, שופטת
14 מתוך 14
.12
עיון בצוואה מלמד, כי כוונת המנוחה הייתה מינוי המבקשים כנאמנים ולא כמנהלי עזבון. תפקידו
של מנהל עזבון הוא לכנס את רכוש העזבון ולחלקו בין היורשים. לעומת זאת, בענייננו קיים יורש אחד
ותפקידם של המבקשים אינו מסתיים רק ברישום והעברת הזכויות והרכוש על שמו של המשיב 1, בצירוף
הערה על קיום הנאמנים, אלא גם להמשיך לנהלו ולדאוג לכל צרכיו של המשיב 1 לפי הוראות הצוואה.
.13
לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות למנות בעלי תפקיד הנדרשים לצורך קיום צוואה, לרבות
מינוי נאמנים על פי צוואה וקביעת סמכויותיהם. זאת על אף סעיף 37 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן"חוק הנאמנות"), על פיו ענייני נאמנות נתונים לסמכותו של בית המשפט המחוזי.
.14
מעת שהוקם בית המשפט לענייני משפחה ונחקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995
(להלן-"חוק בית המשפט לענייני משפחה"), הכלל הוא "משפחה אחת – בית משפט אחד". עקרון העל הוא
שכל ענייני משפחה וירושה ירוכזו תחת מטריה אחת. העניין הנדון הוא בתחום מומחיותו של בית המשפט
לענייני משפחה.
טענות המשיב 1
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.15
טענות המשיב 2 ·
.16
המשיב 1 הביע את הסכמתו לבקשה.
.17
– האפוטרופוס הכללי
המשיב 2 הודיע כי אין בכוונתו להתערב בבקשה, אך הטיל ספק בנוגע לסמכותו של בית המשפט
לענייני משפחה לדון בבקשה.
–
אחר המנוחה ניתן צו קיום צוואה, ומשכך אכן הוקמה נאמנות/הקדש פרטי על פי סעיף 17(א)(2)
לחוק הנאמנות. עם זאת, בהיעדר מנהל עזבון (ואין צורך במינוי זה), סבור בא כוח האפוטרופוס הכללי כי
בית המשפט לענייני משפחה סיים את תפקידו.
3 מתוך 14
.18
הואיל ועסקינן בבקשה למתן הוראות לנאמנים לצורך מילוי תפקידם, הרי שכל בקשה ליישום
הנאמנות תוגש לבית המשפט המוסמך לפי סעיף 19 לחוק הנאמנות, כאשר בית המשפט המוסמך נקבע לפי
הוראת סעיף 37 לחוק הנאמנות, קרי בית המשפט המחוזי.
.19
.20
על פי סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט לענייני משפחה יידון ב"תובענה
אזרחית בין אדם או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" [הדגשות
כאן ולהלן שלי- א' א' ס']. שני תנאים דרושים על מנת שבית המשפט לענייני משפחה ייקנה סמכות. האחד
– קרבה משפחתית. השני – עילת הסכסוך היא סכסוך משפחתי. התובענות האזרחיות שבין בני המשפחה
ידונו בבית המשפט לענייני משפחה כל עוד הן הוגשו בעקבות בגלל סכסוך שפרץ בתוך המשפחה. לא כזה
הוא המקרה הנדון.
.21
דיון והכרעה
אין מחלוקת כי הוקמה נאמנות מכוח צוואת המנוחה, וכי המבקשים הם הנאמנים (סעיפים 17(א)(2)
ו-21(א) לחוק הנאמנות).
.22
.23
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
בבקשה.
.24
חוק הנאמנות מעצם מהותו הוא ספציפי ומאוחר יותר והוראותיו גוברות על הוראות חוק הירושה.
.25
משפחה.
המדובר בסוגיה שאין להקל בה ראש חרף היעדר המחלוקת לגופם של דברים. על חשיבות הדברים
ניתן ללמוד מהחובה המוטלת על בית המשפט לברר את שאלת הסמכות העניינית, אף מבלי שהצדדים עוררו
אותה מיוזמתם (רע"א 8105/11 ג'וליאני נ' סלימאן (11.12.2011)).
לצורך בירור הסוגיה נדרש להוראות חוק הנאמנות אל מול הוראות חוק בית המשפט לענייני
כך גם, אין מי שמתנגד לפעולות ולהוראות גופה אשר את אישורן ביקשו הנאמנים.
המחלוקת שלפני עניינה אך ורק בנוגע לסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון
4 מתוך 14
.26
.27
על פי סעיף 37 לחוק הנאמנות "בית המשפט המוסמך לפי חוק זה – למעט הליכים לפי סעיף
31 – הוא בית המשפט המחוזי".
.28
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
בסעיף 42 לחוק הנאמנות נקבע סייג לתחולתו של החוק הקובע: "הוראות חוק זה יחולו כשאין
בחוק הוראות מיוחדות לעניין הנדון".
.29
בסעיף 19 לחוק הנאמנות נקבע:
"(א) בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות בכל הנוגע למילוי
תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו .
(ב) בית המשפט רשאי, אף בסטייה מכתב ההקדש, להתיר לנאמן את
השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים החיוניים של הנהנה או של
התלויים בו".
הנה כי כן עלינו לבחון האם קיימת הוראות מיוחדת בחוק אחר בעניין הנדון. לבית המשפט המחוזי
מוקנית ככלל סמכות ייחודית לדון בכל הליך שעילתו על-פי חוק הנאמנות, אך סמכות זו אינה חלה בעניינים
שלבית משפט אחר סמכות ייחודית לגביהם (שלמה כרם נאמנות 795, 835 (מהדורה רביעית, 2004).
.30
בא כוח האפוטרופוס הכללי טען, כי חוק הנאמנות מעצם מהותו הוא ספציפי ומאוחר יותר והוראותיו
גוברות על הוראות חוק הירושה. עם זאת, אין אלה שני החוקים הניצבים זה מול זה בענייננו. כאמור, אל
מול חוק הנאמנות המעניק סמכות לבית המשפט המחוזי אשר נחקק בשנת 1979 ניצב חוק בית המשפט
לענייני משפחה אשר נחקק בשנת 1995. כידוע, חוק בית המשפט לענייני משפחה הוא ספציפי ומאוחר יותר
לחוק הנאמנות (לשם הנוחות להלן הסדר הכרונולוגי של חקיקת החוקים: חוק הירושה, התשכ"ה-1965,
חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 וחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995).
.31
בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה הוגדרו מה הם אותם "ענייני משפחה" בהם יידון בית
המשפט לענייני משפחה.
5 מתוך 14
.32
בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה נקבע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית
בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה
אשר יהא".
.33
נקבע כי:
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.34
"עיון בלשון החוק מלמד, כי סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה
הותנתה בקיומם של שני תנאים: הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש עלידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו. החוק
עצמו מגדיר בסעיף 1 "בן-משפחתו" מהו. התנאי השני הינו שעילתה של
התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה".
למרות ששופטי בית המשפט לענייני משפחה הם למעשה שופטי בית משפט שלום, הוסמך בית
המשפט לענייני משפה לדון בתובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה
"יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
.35
ב-רע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337, 342 (2000) (להלן- "עניין חבס")
.36
תכלית החקיקה של חוק בתי המשפט לענייני משפחה היא בין היתר:
"לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה מתוך
רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ – לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן
יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפיסה הבסיסית של
החוק הינה "משפחה אחת – בית משפט אחד"… לשם הגשמתה של גישה
זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה
לערכאה אחת" (עניין חבס, בעמ' 432).
חוק בית המשפט לענייני משפחה הציב לעצמו מטרה להביא לכך שכל הסכסוכים בין בני משפחה
אחת ידונו לפני אותה ערכאה ויוכרעו על ידי אותו שופט. כך בעת שהשופט ידון בסכסוך תוצג לפניו תמונה
כוללת ורחבה שתאפשר לו שימוש בדרכי טיפול מתאימות מתוך ראיה כוללת של הסכסוך המשפחתי. כל
זאת, על מנת למנוע פיצול דיון בעניינם של בני המשפחה. ולא זו בלבד אלא ש"ריכוז סמכויות ייעל את
המערכת, ימנע כפילויות בדיון ובהכרעות שיפוטיות, יאפשר פתרון שיטתי ומגובש יותר, יקצר את
י
6 מתוך 14
ההתדיינות וכפועל יוצא יביא לפתרונות טובים יותר" (מבוא להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז
סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, "הצעות חוק" 2330, 152).
.37
כאשר המדובר בתביעה שבין אדם לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה הסמכות היא
לבית המשפט לענייני משפחה. נוסחו הרחב והגורף של סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה וכוונתו
של המחוקק לרכז את בירור כל הסכסוכים בתוך המשפחה בבית המשפט לענייני משפחה, גוברים על ייחוד
הסמכות לדון בענייני נאמנות בידי בית המשפט המחוזי (שאול שוחט ודוד שאוה סדר הדין בבית המשפט
לענייני משפחה 153 (הוצאות מחשבות, 2009).
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.38
סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי "ענייני משפחה" הם גם תובענה לפי "חוק
הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו".
מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי בית משפט לענייני משפחה הוא בעל הסמכות לדון בעניינים הקשורים בצוואות
וניהול העיזבון לפי הוראות הצוואה.
.39
בקשת הנאמנים אשר מונו כאמור על ידי המנוחה על פי צוואתה היא קיום הוראות הצוואה, תוך
שמירת ענייניו וסיפוק כל צרכיו לרבות צרכיו הסיעודיים והבריאותיים של המשיב 1. תחומים אלה הם
במומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה שלה הכלים הייעודים לדון במבוקש. (ה"פ (ת"א) -8363-06
18 עו"ד עדי קהא נ' עו"ד גרשון שניידר (9.8.2018)).
.40
ב-בשא (חי') 14903/00 רויכמן צביקה נ' רויכמן אינה (1.1.2001) נקבע כך:
"אינני סבור, שיש הבדל מבחינת "המומחיות" הנדרשת בדיני חברות
ל"מומחיות" הנדרשת לעניין חוק הנאמנות וכשם שלענין חברות מעדיפים
בנסיבות מתאימות את סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה (בשל "מומחיותו"
בענינים שבמשפחה), כך צריך להיות הדין גם לגבי נאמנות.
אין לקבל את התיזה, כי חוק הנאמנות הוא חוק ספציפי בעוד שחוק בית
המשפט לענייני משפחה הוא כללי, אלא מדובר בשתי סמכויות "ספציפיות"
כל אחת בתחום אחר … אם סעיף 42 לחוק הנאמנות מצדיק לפי פרשנות זו
מתן עדיפות לבית הדין לעבודה כשמדובר ביחסי עובד ומעביד, מדוע לא
נאמר שאותו סעיף עצמו מקנה עדיפות לביהמ"ש לעניני משפחה, מקום
7 מתוך 14
.41
(ראו גם בש"א(ת"א) 25571/00 אמנון פרסלר נ' רד תקשורת מחשבים בע"מ (5.2.2001)).
ב-ע"א 8751/11 י.ב. גלאור ייזום והשקעות בע"מ נ' יובל (3.10.2013) הוזכרה ההלכה הוותיקה
לפיה "הסמכות הולכת אחר הסעד ולא אחר העילה". עוד נקבע כי סעיף 37 לחוק הנאמנות אומנם קובע
כי בית המשפט המוסמך לפי חוק הנאמנות הוא בית המשפט המחוזי. עם זאת, הכוונה היא ל"הליכים
הקשורים בטבורם לחוק הנאמנות". נקבע כי אין לפרש את סעיף 37 לחוק הנאמנות ככזה שמעניק לבית
המשפט המחוזי סמכות באופן גורף.
.42
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עיון בסעדים המבוקשים מעלה כי עיקרם הוא ניהול נכסי העיזבון וקיום הוראות המנוחה בצוואתה
תוך דאגה ושמירה על המשיב 1. משכך, המדובר בבקשה המצויה בתחום מומחיותו של בית המשפט לענייני
משפחה.
שמדובר בנושא של נאמנות הכרוך בעילה שמקורה בסכסוך בתוך
המשפחה?"
.43
סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי "ענייני משפחה" הם גם תובענה לפי "חוק
הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962…".
.44
בסעיף 68 לחוק הכשרות ניתנה לבית המשפט לענייני משפחה "סמכות כללית לאמצעי שמירה".
קיימת התייחסות גם למי שטרם מונה לו עדיין אפוטרופוס וטרם הוברר אם התקיימו התנאים למינוי. לשם
הנוחות להלן העתק לשון הסעיף:
"(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או באכוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או
קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, ושל אדם שמונה לו
אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם
בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו
אפוטרופוס פנה אליו בעצמו.
(ג) בפרק זה, למעט בסעיף 80, "אדם שמונה לו אפוטרופוס" – לרבות אדם
שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, והוא אף אם עדיין לא הוברר
אם התקיימו התנאים למינוי".
8 מתוך 14
.45
אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, 1183 (מהדורה 11, 2013) התייחס לסמכות בית המשפט
לענייני משפחה ליתן הוראות לנאמנים וכך כתב:
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.46
וו
.47
(ראו גם ברע"א 9093/09 אנדרי יונתן גלזרמן נ' עו"ד לידיה תמיר (24.12.2009); בש"א
(חי') 6828/04 עו"ד בולדו נ' אטיאס (22.6.2004)).
,
בענייני נאמנות פועל בית המשפט לענייני משפחה מכוח הסמכות המוקנית
לו בסעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובית המשפט
המוסמך לפי חוק זה יש לו גם הסמכות להמשיך וללוות את פעולות הנאמנים
וליתן להם הוראות בכל הנוגע לביצוע תפקידם".
אומנם הנאמנים בענייננו לא מונו על ידי בית המשפט מכוח הוראת סעיף 68 לחוק הכשרות אלא
על פי קיום צוואת המנוחה. עם זאת, לנוכח מצבו של המשיב 1, הלוקה בסכיזופרניה כרונית ובשים לב
לכוונת האם המנוחה בהקמת הנאמנות בצוואתה במטרה לשמור על ענייניו של בנה לרבות ענייני בריאותו
ורמת חייו מכל סוג. כאמור, טרם הובהר האם יש למנות למשיב 1 אפוטרופוס אם לאו. והדברים ברורים.
.48
תוצאה זו בעניין הסמכות מתבקשת גם מטעמי מדיניות משפטית ראויה. המערכת המשפטית היא
היררכית, כאשר מרביתם של ההליכים הדיוניים בדין האזרחי מנוהלים בערכה הראשונה (בית משפט
השלום/בית משפט לענייני משפחה), ערעורים בזכות בערכאה השניה (בית המשפט המחוזי) ורק שאלות
משפטיות עקרוניות או מקרים בעלי חשיבות מיוחדת נבחנים בערכאה שלישית (בית המשפט העליון). יש
לנסות ולשמור על מבנה היררכי זה וכזו היא ההחלטה דנן (תא (ת"א) 11028-08-18 בועז מטלון נ' עדי
מרדכי (21.1.2019)). עקרון זה מקבל משנה תוקף לנוכח העובדה שחוק הנאמנות נחקק טרם הקמתו של
בית המשפט לענייני משפחה. עת נחקק חוק הנאמנות בית המשפט המחוזי הוא זה שמימלא היה דן בענייני
צוואות וניהול עזבון. סבורתני כי יש להביא גם נתון זה בעת פרשנותו של סעיף 37 לחוק הנאמנות.
לנוכח כל האמור לעיל, ובדגש על תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה כמתואר לעיל, אני
קובעת כי במקרה דנן, ובשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה שלפניי, בית משפט זה בעל סמכות עניינית
לדון בבקשה.
9 מתוך 14
.49
אומנם, אין מי שהתנגד לבקשה לגופו של עניין. עם זאת, לא מצאתי כי בשלב זה יש להיעתר לכל
ההוראות המבוקשות.
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.50
ההוראות שביקשו הנאמנים לאשר הן רחבות, כלליות ואף צופות פני עתיד. היעתרות לבקשה כפי
שהוגשה תותיר את הנאמנים ללא כל פיקוח על פועלם. בנסיבות בהן על פי הוראות הצוואה הנאמנים הם
בגדר "יורש אחר יורש" (ראו סעיף 11 לצוואה), ולמעשה בעלי אינטרס בנכסי העיזבון ובשים לב למצבו
הרפואי של המשיב 1 ולהתרשמותי ממנו במעמד הדיון, אין לאפשר זאת.
וו
.51
יפים בענייננו דבריו של כבוד השופט י' שנהב ב-בש"א (ת"א) 12695/06 עזבון המנוח ג.ב. ז"ל
נ' האפוטרופוס הכללי (10.4.2008) (להלן-"עניין עזבון המנוח ג.ב."):
"בכל מקום שבו נתונים לאחד כוח ושליטה על זולתו – חל עקרון האמון.
המשפט מטיל על בעל הכוח חובת אמון, ובכך מסייע "ליצור פיקוח ולהטיל
ריסון על בעל הכוח בהפעלתו של הכוח" … חובת אמון היא חובה כללית.
משמעותה של חובה זו היא, כי בעל הכוח חייב לפעול בתום-לב, בהגינות
ולמען טובת הגשמת תפקידו. זהו עקרון כללי הטמון בשיטתנו, והפעלתו
הלכה למעשה מחייבת קונקרטיזאציה..
לנאמן על פי חוק הנאמנות ניתן בדרך-כלל שיקול-דעת בפעולותיו. לרוב
הוא פועל באופן עצמאי, חופשי מקבלת הוראות מראש. יחד עם זאת, כדי
לצמצם את הסיכון של השימוש לרעה בנכסי הנאמנות, מחד-גיסא, ושל
אדישות הנאמן מאידך-גיסא, נדרש פיקוח עליו. כדי לאפשר פיקוח עליו,
מוטלות על הנאמן חובות נוספות – עליו לנהל חשבונות בכל ענייני הנאמנות
(סעיף 7(א) לחוק הנאמנות); עליו להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים
אחרים שבשליטתו(סעיף 3(ג) לחוק הנאמנות); עליו לפעול בהעדר ניגוד
עניינים (סעיפים 10(ג) ו-ד3 לחוק הנאמנות); עליו למסור דין וחשבון
שנתי לפחות לנהנים (סעיף 7(ב) לחוק הנאמנות). בנאמנות למטרה ציבורית,
שבה אין נהנים, על הנאמן למסור דין וחשבון על פעולותיו לרשםההקדשות. בנאמנות למטרה אחרת, ניתן לקבוע בתנאי הנאמנות חובת דיווח
למי שיוצר הנאמנות יורה. הפיקוח יכול לשמש אמצעי מעקב אחר פעולות
הנאמן, אם כי רק לאחר שבוצעו. בכך, ניתן מכשיר לצמצום נזקים לנאמנות
ולנכסיה מצד הנאמן, לפחות בעתיד.
כפי שניתן לראות, הוראות חוק הנאמנות בסוגיית הפיקוח על פעולות הנאמן
הינן כלליות. יש קושי להפעיל התערבות יעילה בפעולת הנאמן, או אף
10 מתוך 14
