תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
בפני כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין
בעניין הקטינות:
התובעת:
הנתבע:
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ba
א' א'
ל' א'
אב' א'
ג.
HOT
ל' א'
ע"י עו"ד מרדכי גדרון
נגד
ע"י עו"ד מירה סייג
פסק דין
מונחות לפניי ארבע תביעות בין בני זוג לשעבר בענייני מזונות קטינים ואשה, משמורת ורכוש כדלקמן:
א. תלה"מ 58843-10-18: תביעה שהגישה התובעת ביום 24.10.2018 למזונות שלוש הבנות הקטינות
של הצדדים וכן למזונות אישה (להלן: "התביעה למזונות").
עותק לפרסום
ב. תלה"מ 58922-10-18: תביעה שהגישה התובעת ביום 24.10.18 למתן פסק דין הצהרתי על פיו היא
זכאית למחצית הזכויות בדירה בה התגוררו הצדדים ברח' – וכן מתן הוראות מתאימות למכירת הדירה
וחלוקת התמורה בין הצדדים בחלקים שווים; בנוסף, עתרה התובעת לאיזון כלל הזכויות והכספים
שנצברו לצדדים בתקופת הנישואין (להלן: "התביעה לפסק דין הצהרתי ולאיזון משאבים").
תלה"מ 59049-10-18: תביעה שהגישה התובעת ביום 24.10.18 לקביעת המשמורת על הקטינות
בידיה ולחלוקת זמני שהות בין הקטינות לאב בהתאם להמלצות פקידת עו"ס וכן קביעת דרכי טיפול לאב
(להלן: "התביעה למשמורת ולחלוקת זמני שהות").
1 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
.3
הרקע העובדתי והדיוני:
.4
.5
.6
.7
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
ד.
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תלה"מ 8544-06-20: תביעה שהגיש התובע ביום 3.6.20 לסילוק ידה של הנתבעת מהדירה (להלן:
"התביעה לסילוק יד").
אינטנסיבי.
עותק לפרסום
התובעת והנתבע (להלן גם "האם" ו"האב" בהתאמה ושניהם יחד "הצדדים") הכירו זה את זו בשנת 2008
ונישאו זה לזו כדמו"י ביום 4.3.09 עת היתה התובעת בחודש שלישי להריונה. ביום 16.6.20 התגרשו
הצדדים זמ"ז.
מנישואי הצדדים נולדו להם שלוש בנות משותפות: א', ילידת 3.8.09 (כיום כבת 12 שנים) (להלן: "א'");
ל', ילידת 2.4.12 (כיום כבת 9 שנים) (להלן: "ל'"); וא', ילידת 23.4.15 (כיום כבת 6 שנים) (להלן: "אב'").
יצוין, כי הבת אב' נמצאת במסגרת חינוך מיוחד בשל פגיעה מוחית ועיכוב התפתחותי רב תחומי הבא לידי
ביטוי בין היתר בבעיות ראיה, בעיות בהליכה, חוסר יכולת לדבר ועוד. בגין נכותה מקבלת הקטינה אב'
קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. כן, הבת א' סובלת מבעיה רגשית מזה שנים ונמצאת בטיפול רגשי
לטענת התובעת, בשל מצבן של הבנות והצורך בטיפולים רבים עבורן, היא נאלצת לעבוד בחצי משרה
ומשקיעה זמן רב בטיפול בבנות.
לאורך השנים הנתבע עבד ב- והיה המפרנס העיקרי של המשפחה. הנתבע נוהג לצאת מוקדם בבוקר
לעבודה ולחזור בשעות הערב המאוחרות. כן במסגרת עבודתו נוהג הנתבע לנסוע רבות לחו"ל לתקופות
ממושכות ולעבוד שעות נוספות.
עוד בטרם נישואי הצדדים וכן במהלך תקופת הנישואין, התגוררו הצדדים ביחד עם בנותיהם בדירת המגורים
ברח' — בב' (להלן: "הדירה בב'"; "דירת המגורים"). מדובר בדירה שהיתה שייכת לאמו של הנתבע. יצוין
כי הצדדים חלוקים בנוגע לזכויות הבעלות בדירה זו ולכך נתייחס בהמשך.
2 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
789
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
.36
(-)
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו
במקומו".
כאמור, על פי סעיף 5 (א)(1) לחוק יחסי ממון כלל הנכסים שיש לבני זוג בעת פקיעת הנישואין הינם נכסים
משותפים, למעט נכסים "חיצוניים", כגון נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין ו/או שהתקבלו במתנה או
בירושה בתקופת הנישואין. עם זאת, הנחת מוצא זו אינה בבחינת "סוף פסוק" ובמקרים מסוימים אין מניעה
להכללת נכסים חיצוניים בנכסים ברי האיזון. על הטוען לשיתוף בנכס החיצוני, מוטל הנטל לשכנע כי מערך
העובדות אכן מצביע על כוונה ליצור שיתוף בין בני זוג בנכס החיצוני הנדון ועליו להוכיח "דבר מה נוסף"
שיעיד על כוונת שיתוף של בן הזוג האחר בנכס הספציפי.
37. לאורך השנים וכמפורט בפסיקה רבה, בית המשפט נוטה להקל ברמת הנטל כאשר עסקינן בדירת מגורים
נוכח ייחודה כ"נכס משפחתי מובהק, לעיתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג ולעיתים אף היחיד"
(ר' רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי (פורסם במאגרים, 13.8.95).
38. בבע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני (פורסם במאגרים, ביום 26.12.12) שהינו פסק דין מתווה הדרך
בסוגיית כוונת השיתוף הספציפי בדירת מגורים אשר נרכשה על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין וששימשה
למגורי הצדדים במהלך שנות נישואיהם נאמרו דבריו של כב' הש' א. רובינשטיין כדלקמן:
"רוח העידן, פתיחת הדלתות לגישה שאינה 'פורמאלית' בלבד הנאחזת ברישום הנכס, אלא
בוחנת מצבים חברתיים ואישיים למהותם, מרחפת על פני הפסיקה זה שנים באשר לשיתוף
הנכסים גם לגבי נכסים שנרכשו לפני הנישואין, ובייחוד דירת המגורים … ככל שהתוכן
המשותף שנוצק לקניין, ובוודאי לדירת המגורים של זוג ומשפחה, משמעותי יותר, וככל
שהיתה שותפות נמשכת בחיי הנישואין ולה ביטויים מסוגים שונים, גם אם לא היו החיים
גן של ורדים' בכל עת ובכל שעה, כן מצדיקה ההגינות כי תגבר ההתייחסות לחזקת השיתוף,
ובייחוד על נכס כמו דירת המגורים, קן המשפחה" (שם, בעמ' 671-672).
39. במהלך השנים הצביעה הפסיקה על מספר אינדיקציות שיכולות להוות "דבר מה נוסף" הנדרש לצורך קיומו
של אותו שיתוף ספציפי בדירת מגורים, ובכלל כך: משך תקופת הנישואין ומשך התקופה בה התגוררו
הצדדים בדירה המשותפת, אווירת השיתוף הכלכלי במהלך הקשר, השקעה של הבן זוג הלא רשום בנכס,
השתתפות במשכנתא, השתתפות בשיפוץ הנכס ומערכת היחסים הכלכלית ששררה בין הצדדים, שיקולי
11 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
ba
.(26.12.12
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.42
עותק לפרסום
הגינות הכרוכים בהתנהגות הצדדים ביחס לנכס, מצגים נמשכים מצד הבעלים הרשום המעידים על שיתוף
שמתבטאים בגילויים חיצוניים ועוד ועוד (ראו בע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני, פורסם במאגרים ביום
40. כך, בבע"מ 10734/06 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, ביום 14.3.07) פורטו הדברים מפיו של כב'
השופט א. רובינשטיין כדלקמן:
"… גבולות הגזרה" אינם חדים, אך כך מטבע הדברים: אי אפשר לקבוע מראש כללים ברורים
באשר לכל האפשרויות שמזמנת המציאות האנושית. לכן גם מתלבטים בתי המשפט ממקרה
למקרה, באשר לנכס הספציפי בו מדובר וכוונת הצדדים לגביו. הפרשנות בה דיברנו יסודה
בשיקולי הגינות במקרים שבהם הכף נוטה, במכלול ההשקעות בנכס, בהתנהגות הצדדים
הכרוכה בו, לעבר השיתוף. מובן כי הדברים אינם נטולים בעייתיות, כיוון שלעתים קשה
לכמת את ההשקעות ואת "ההתנהגות ההשקעתית", אך לכן יש לנהוג זהירות ביישום, ואולם
כאמור קשה לקבוע מראש את גבולותיו המדויקים לכל מקרה. השאלה בנידון דידן היא
אפוא שאלה עובדתית, האם הוכיחה המשיבה – והנטל הבסיסי אכן עליה, גם אם עבר בשלב
מסוים אל המבקש – יצירת שיתוף ספציפי בדירה".
41. וכן, בפסק דין שניתן בעת האחרונה בבע"מ 1059/17 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, ביום 5.2.17)
הובהרה שוב ייחודיות ההכרעה בסכסוכים בין בני זוג ובפרט בקשר לדירת מגורים בה התגוררו הצדדים
וילדיהם וכדלקמן:
"…סבורני כי אין לראות את הזוגיות ככלל כשותפות מסחרית כלכלית אלא בהקשר על
הקהילתיות המשפחתית' – ולטעמי מונח מתאים לכך הוא הבית המשפחתי', וכמות שנזדמן
לי לציין בערב ההשקה לספר השיתוף הזוגי (לשכת עורכי הדין ירושלים, י"א באלול תשע"ו
(14.9.16), 'נזכור, זוגיות אינה רק עולם כלכלי … היא עולם של רגשות, אינטימיות, לעתים
אהבה ענקית ההופכת לאיבה ענקית לא פחות, ואלה גורמים שעלינו לשקול, בהצבת התיאוריה
ובמבחן המעשי. תפקיד בתי המשפט בסופו של יום הוא לנסות להגיע, בתוך מה שלפניהם,
לתוצאה שיש בה צדק, בגדרי הדין".
מן הכלל אל הפרט, לענייננו:
במקרה דנן, לאחר בחינת מכלול הראיות שהוגשו לתיק וכן עדויות הצדדים, נחה דעתי כי התובעת הצליחה
להוכיח מארג של ראיות ונסיבות שיש בהן כדי להוות "דבר מה נוסף" כנדרש על פי הפסיקה לצורך הוכחת
כוונת שיתוף ספציפי בדירת המגורים. להלן אפרט נימוקי לכך.
12 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
.43
.44
.45
סוגיית העברת הזכויות בדירת המגורים במתנה לנתבע:
לטענת הנתבע, עסקינן בדירת מגורים שניתנה לו במתנה על ידי אמו ועל כן נכללת באופן מפורש בגדרי
סעיף 5 (א)(1) לחוק יחסי ממון אשר מוציא מכלל השיתוף נכסים שהיו לצדדים ערב הנישואין או שקיבלו
במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. מנגד, לטענת התובעת, אין מדובר בנכס שניתן במתנה לנתבע ע"י
אמו, אלא בעסקת "חילופי שמות" בלבד במסגרתה הועבר שמו של הנתבע מהדירה בת"א לדירת המגורים
בלבד תוך גרירת המשכנתא מהדירה בת"א לדירת המגורים.
.46
ba
.47
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
במקרה דנן, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות שבפני, הגעתי למסקנה כי לא מדובר בעסקת מתנה
שניתנה ללא תמורה, אשר נופלת לגדר סעיף 5 (א)(1) לחוק יחסי ממון, ואפרט.
על פי המסמכים שהוגשו לתיק, עולה כי ביום 31.12.2006 (כשנתיים לפני נישואי הצדדים) רכש הנתבע
דירה בתל אביב בסכום של 115,000 $ (נ/26). על פי נסח הטאבו של דירה זו, ביום 6.11.2007 נרשמה
הערת אזהרה ע"ש הנתבע בדירה בת"א וכן הערת אזהרה על זכויותיו של הנתבע מטעם בנק הפועלים בסכום
של 252,000 ₪ (נ/27). עם נישואי הצדדים בשנת 2009, עברו הצדדים להתגורר בדירת המגורים. כן,
מיד לאחר נישואי הצדדים, פתחו הצדדים חשבון בנק משותף ממנו שילמו את המשכנתא על הדירה בת"א
כאשר אמו של הנתבע ממשיכה להתגורר בדירה הנ"ל.
ביום 17.01.2010 ערכו הנתבע ואמו תצהירי מתנה (נ/28 ו – נ/29) לפיהם הנתבע מעניק במתנה וללא כל
תמורה את דירתו בת"א לאמו ובמקביל הוא מקבל במתנה וללא כל תמורה מאמו את דירת המגורים שהיתה
רשומה ע"ש אם הנתבע ובה התגוררו הצדדים אותה עת. בהתאם לכך, בחודש מרץ 2010 ערכו הצדדים
מסמכים בפני הבנק לצורך גרירת המשכנתא שהוטלה על הדירה בת"א לדירת המגורים של הצדדים כאשר
המשכנתא המשיכה להיות משולמת מהחשבון המשותף של הצדדים. לשם הליך גרירת המשכנתא מהדירה
בת"א לדירת המגורים, חתמה התובעת על מסמך לטובת הבנק, לפיו היא מוותרת כלפי הבנק על כל זכות
במקרקעין הקיימת בנוגע לדירה זו, במקרה של מימוש זכויות הבנק על פי שטר המשכנתא או הסכם המשכון
או מימוש זכויות הבנק בדרך כלשהי (נ/30).
,
הנה כי כן, לאור המסמכים שהוגשו לתיק עולה בבירור כי לא מדובר ב"עסקת מתנה" ללא תמורה, אלא
בעסקה של "החלפת דירות" כאשר אמו של הנתבע מעבירה את זכויותיה בדירת המגורים לנתבע ואילו
13 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.49
ba
.50
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
48. לפיכך, אין לראות בסוג זה של חילופי דירות עסקת הענקת "מתנה" כאמור בסעיף 5 (א) (1) לחוק יחסי
ממון, אלא בדירה שניתנה תמורת דירה אחרת תוך גרירת המשכנתא שרבצה על אותה דירה.
גרסת הצדדים לביצוע חילופי הדירות:
לטענת הנתבע בסמוך לאחר רכישת הדירה בת"א, בשנת 2007 החליטו הנתבע ואמו, כי הנתבע יתגורר
בדירה שבבעלות האם שהיתה הדירה בה התגורר הנתבע מאז שהיה ילד וכי אמו של הנתבע תתגורר בדירה
בת"א וזאת מאחר שהדירה בת"א היא דירת קרקע ללא מדרגות ועם חצר קטנה שהתאימה יותר לצרכיה של
אמו. לטענת הנתבע כך היה המצב בפועל עד שבשנת 2009 החליטו הנתבע ואמו להעביר לאמו במתנה
גמורה את דירת המגורים בת"א ואלו אמו החליטה לתת לו במתנה את דירת המגורים.
הנתבע מעביר את זכויותיו בדירה בת"א לאמו, וכל זאת באופן הדדי ובעסקה אחת. כן, עולה כי במסגרת
אותה עסקה ממש שועבדה דירת המגורים בב' לצורך תשלום המשכנתא המקורית שנטלה על הדירה בת"א
וזאת באמצעות גרירת המשכנתא מהדירה בת"א לדירת המגורים. יצוין, כי לאחר שהנתבע עומת עם נתונים
אלו בחקירתו, הוא נאלץ להודות כי מדובר ב"במתנה שווה" וכי "אני נתתי לאמא שלי מתנה והיא נתנה
לי בתמורה מתנה" (עמ' 81, ש' 7 ו- 9), ללמדך כי מדובר בעסקת חילופי דירות בעלות אותו שווי כלכלי.
מנגד, לטענת התובעת מאחר שהצדדים התגוררו מעת נישואיהם בדירת המגורים שהיתה רשומה ע"ש אמו
של הנתבע, ואילו אמו של הנתבע התגוררה בדירה בת"א שהיתה רשומה ע"ש הנתבע, אזי היה מדובר במצב
לא בריא ולא טוב, כך לדברי התובעת, ועל כן היא ביקשה מהנתבע לבצע חילופי שמות בדירות. בעניין זה
העידה התובעת: "אוקי. הדירה הזאת, לא ניתנה במתנה, הדירה הזאת, הועברו השמות, בגלל שאני
ביקשתי את זה.." (עמ' 29 ש' 29-30) ובהמשך העידה: "אני ביקשתי, בגלל שאנחנו חיים בדירה שלא
רשומה על השם שלנו, ואנחנו כבר הורים לילדה, ואני פחדתי ממצב, שחס ושלום, אם יקרה לאמא
שלהם משהו, יש לו אחים, שיכולים, לא יודעת מה, ויכול לקרות משהו לא בסדר, וחס ושלום, אנחנו
נמצא את עצמנו איפשהו ברחוב. אני ביקשתי לעשות את העברה של השמות" (עמ' 30 ש' 13-17).
עוד העידה התובעת כי על מנת לערוך את חילופי השמות פנו הצדדים לעו"ד א' ועוד באותו היום התחייב
בפניה הנתבע שהוא ידאג שהדירה תירשם על שם שניהם ברגע שניתן יהיה לרשום את הדירה על שמו וזאת
לאור הבעייתיות המשפטית שקיימת בבניין כולו.
14 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.53
51. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי כי גרסת התובעת לפיה חילופי רישום הבעלים בדירות נעשה
דווקא לבקשת התובעת כמסתברת יותר. תימוכין לכך מצאתי בעובדה שתצהירי העברה נחתמו ביום
17.1.10, דהיינו כ- 10 חודשים בלבד לאחר נישואי הצדדים וכי בעת חתימת תצהירי ההעברה, הצדדים
כבר התגוררו בדירה זו ביחד עם בתם הקטינה א' שנולדה בסמוך לכך, ביום 3.8.09. כן, בניגוד לטענת
הנתבע לפיה העברת הדירות נעשתה מטעמי נוחות של האם והנתבע, אזי במסגרת חקירתו ניסה הנתבע
להסוות את העובדה כי אמו מכרה את הדירה בת"א פרק זמן קצר לאחר מכן והשיב בצורה מתחמקת: "לאמא
אין בית נקודה. תתקדם". (עמ' 130 לפרוטוקול, ש' 8). לאחר מכן נאלץ להורות כי אמו מכרה את הדירה
בת"א בשנת 2013, משמע שלוש שנים בלבד לאחר העברת הדירה בת"א וזאת לצורך מתן סיוע לכאורה
לרכישת דירה לאחותו של הנתבע (עמ' 130 ש' 15).
עותק לפרסום
52. כן, גרסתו של הנתבע לפיה הסיבה שבוצעו חילופי הרישומים בדירות היתה מאחר והאם היתה צריכה
להתגורר בדירת קרקע, נראית פחות סבירה בעיני משתי סיבות: ראשית, האם יכלה להמשיך להתגורר בדירה
בת"א הרשומה ע"ש הנתבע, באין מפריע וכפי שעשתה לפני כן, שכן לנתבע כלל לא היתה כוונה להתגורר
בדירה בת"א ואין בכך ליתן מענה מדוע היה צריך לשנות את רישומי הבעלות בדירות. שנית, למרות טענת
הנתבע, כי הדירה בת"א היתה נוחה מבחינת התנאים הפיזיים למגורי האם, הרי שבפועל, כדברי הנתבע עצמו,
שלוש שנים לאחר מכן הדירה בת"א נמכרה ואם הנתבע עברה להתגורר בדירה של בתה, כך שבפועל הדירה
בת"א לא היוותה מקום מגורים קבוע עבור אם הנתבע והנימוק של תנאים נוחים יותר לאם הנתבע, אינו
נשמע משכנע בנסיבות העניין. שלישית, בפועל וככל שהנתבע אכן היה רוצה ליצור הפרדה רכושית מוחלטת
בדירת המגורים, הרי שלא היה טורח להעביר את הדירה על שמו אלא משאיר את הרישום בה ע"ש אמו
וזאת על מנת ליצור ריחוק רב יותר כלפי התובעת.
אשר על כן, בנסיבות אלו, מצאתי כי הסברה של התובעת לפיו חששה ממצב שבו הצדדים עלולים למצוא
עצמם בעתיד ללא דירה ועל כן ביקשה להסדיר את הזכויות בדירה בה התגוררו הצדדים משמה של אם
הנתבע לשמו של הנתבע הינו סביר יותר. מנגד, הסברו של הנתבע מעלה תמיהות ותהיות רבות שיש בהן
כדי לפגום במהימנותו.
אי רישום הדירה ע"ש הנתבע:
15 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.54
.56
וו
במקרה דנן, מאחר שהזכויות בדירה בת"א אינן רשומות על שם הנתבע, אזי ממילא לא ניתן לומר כי רישום 1
הזכויות בלשכת רישום המקרקעין מהווה ראיה חותכת לאמיתות תוכנן. יתר על כן, מאחר שלכאורה בוצעה
עסקה במקרקעין (של העברת זכויות מאמו של הנתבע לנתבע) וזו לא הושלמה בפועל, אזי ספק אם נדרש
נטל הוכחה כבד כטענת הנתבע על מנת לסתור את הרישום בפועל.
55. כן, לטענת התובעת היתה התחייבות בעל פה של הנתבע להעביר מחצית הזכויות בדירה על שמה ברגע שניתן
יהיה לרשום את הדירה על שמו וזאת לאור הבעייתיות המשפטית שקיימת בבניין כולו, כך שמדובר בענייננו
"במילה כנגד מילה" (ר' שאלת ב"כ הנתבע את התובעת בעמ' 49, ש' 20 לפרוטוקול).
ת:
ש:
ש:
ת:
התובעת נשאלה מדוע בעת חילופי רישום הבעלויות ורישום הערת אזהרה ע"ש הנתבע בגין דירת המגורים,
לא דאגה כי תירשם הערת אזהרה גם על שמה, והשיבה כך:
yeyeyey
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ת:
HOT
ת:
עותק לפרסום
איזה מצב צריך לעבור?
לא הבנתי.
הבנתי. תגידי לי, ב-2010,11 נרשמת, מועברת הדירה מאמא שלו אליו, למה היא
לא הועברה לשניכם? אם את חושבת שהייתם שותפים בנכס, למה אמא שלו לא
העבירה את הדירה על שם שניכם?
יש בעיה עם הבניין הזה מבחינת טאבו.
כן.
זה שני בניינים ביחד, שאין עליו טאבו עד היום, יש הערת אזהרה.
אז ניתן היה לרשום הערה לטל ולך לא?
אז אני לא יודעת מה היה, אבל ברגע שבעלי בא אלי ואומר לי אנחנו כרגע עושים
העברה ככה, וכשיעבור כל המצב אנחנו נלך ונוסיף גם אותך, אז אני, בתור אשתו,
מאמינה.
על איזה מצב צריך לעבור? אם הדירה הועברה לשם שלו, היא יכלה גם לעבור
לשם שלך בהערת אזהרה, את מסכימה אתי?
אני לא יודעת.
שכמו שנרשמה הערה לו, יכלה להירשם גם הערה לך?
אני לא יודעת.
את לא יודעת.
לא יודעת.
אוקי, בסדר.
יכול להיות, שזה אחת מהקומבינות, שהוא ואמא שלו עשו עם השנים, בכל
הדירות" (עמ' 31, ש' 16- עמ' 32, ש' 7).
16 מתוך 50
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
5
ש:
עו"ד גדרון:
עו"ד סייג:
כן, כאשר נשאלה התובעת בנוגע להתחייבות של הנתבע, כי ירשום את הדירה על שמה, השיבה כך:
"ת:
ההתחייבות הזאת הייתה באותו יום שאנחנו היינו אצל א', עם אמא שלו, בשעות
אחר הצהריים. והיינו עם א'. א' הייתה בערך בת 5,6 חודשים. אחרי שסיימו שם
את כל מה שעשו, ירדנו למטה, אמא שלו נסעה, ולמטה הוא אמר לי, שהוא רוצה
שאני אדע שזה בית שלי, ושאני ארגיש שזה בית שלי, ושהוא מבטיח, שאחרי
שייגמר כל ההעברה, אנחנו נלך, והוא יכניס גם אותי לטאבו, בתור בעלים. ולכל
אורך השנים הוא עשה את זה. עצם זה שאנחנו רצינו למכור את הבית וחתמנו
כבעלי דירות למתווכים שהיה
5
ש:
ת:
8 5 3
ba
ת:
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
מי היה נוכח, את זה קראנו שכתבת, את לא צריכה לחזור על כל מה שכתבת.
לא, אני חוזרת להזכיר, כי זה היה במשך כל השנים, ולא רק שם למטה.
תעני על מה ששואלים, בסדר? כי אנחנו רוצים לסיים. בואי תסבירי לי, מי היה
נוכח, כשהוא, לכאורה, אמר לך את הדברים שאת טוענת? מי היה נוכח אתכם?
אמא שלו הייתה נוכחת? היא שמעה את זה?
עותק לפרסום
אמא שלו הלכה. הייתה שם א' ובתאריכים אחרים, שהיינו ליד כל המשפחה שלו,
הוא תמיד הצהיר, גם בפני המשפחה שלו, שאנחנו חיים חיים משותפים. שהוא
לא רואה בחיים, כמו שיש לאחותו, שיש להם חשבונות בנק נפרדים, הוא לא רואה
בזה דבר טוב, הוא לא רואה בזה דבר בריא, הוא רואה בזה דבר, שיכול לפגוע
במערכת זוגית, ובנישואין.
ואיך האמירה הזו קשורה לדירה?
שותפות.
טוב, איך זה קשור לדירה?
שותפות. עצם זה שמתחת לא' למטה.
למה שהוא יצהיר.
תני לה להשלים.
למה שהוא יצהיר את זה אצל א' למטה, ולא בפני עו"ד א' עצמו, וכבר תשאירו
מסמכים לא'.
אנחנו לא דיברנו על זה ליד א'.
לרשום הערה גם על שמך.
אז עוד פעם אני אגיד. אנחנו היינו במצב, שאני לא חשדתי לעולם, שט' יעשה
משהו, כמו שהוא עושה היום. אני התחתנתי אתו בשביל להקים משפחה, בשביל
לבנות בית, בשביל לגדל 3 ילדים.
היית נשואה בקושי שנה, ואת אומרת לי
הייתי נשואה
שסמכת על זה שהוא ייתן לך חצי דירה
סמכתי על זה
17 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.57
.58
.59
ש:
ת:
יעמוד בהבטחתו.
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
שהוא קיבל מאמא שלו במתנה.
סמכתי על זה, הוא לא קיבל את הדירה מאמא שלו במתנה. אם הוא משלם על
דירה משכנתא, לא משנה אם זה בתל אביב או בב', הוא לא קיבל שום מתנה. ואני
התחתנתי עם בן אדם שסמכתי עליו, עם בן אדם, שאנחנו דיברנו על זה, שהוא
יודע שאנחנו חשבון בנק משותף. חיים במשותף. מכניסים משכורת במשותף.
מוציאים הוצאות במשותף. מגדלים ילדים במשותף. עושים הכל במשותף. כמו
שאני עבדתי בחברת ג', עוד 3-4 שנים לפני שהכרתי אותו, והכנסתי את הפיצויים
שלי לחשבון המשותף" (עמ' 40, ש' 3-עמ' 41, ש' 16).
הנני סבורה, כי למרות שהתובעת לא עמדה על רישום הערת אזהרה גם על שמה עת בוצעו חילופי הרישום
בדירות, אין בכך בכדי להעיד כי הנתבע התכוון ליצור הפרדה רכושית בכל הנוגע לדירת המגורים. גרסת
התובעת לפיה בשל העובדה כי לא ניתן היה לרשום בעלות על הדירה על שם אף אחד מהצדדים, לא ייחסה
משמעות לרישום הערת אזהרה והסתפקה בכך שלאם הנתבע כבר אין זכויות בדירה זו, הינה סבירה בנסיבות
העניין. יתר על כן, עדות התובעת כי סמכה על הנתבע והאמינה לו שכאשר ניתן יהיה להסדיר רישום בעלות
בדירה, הדירה תירשם על שניהם, עשתה עלי רושם אמין ובפרט משמדובר בהבטחה שנעשתה בראשית
נישואי הצדדים כאשר כלל האינדיקציות מעידות על כך שלא היתה לתובעת כל סיבה לחשוש שהנתבע לא
בדירה.
עותק לפרסום
בנסיבות אלו, עצם העברת רישום הזכויות מאם הנתבע לנתבע בראשית נישואי הצדדים ובמקביל הבטחותיו
של הנתבע כי לכשיוסדר הרישום על הדירה הם יירשמו כבעלים של הדירה בחלקים שווים, מלמדים על
הלך הרוח של הנתבע לשיתוף ויש בהם כדי להעיד על קיומו של דבר מה נוסף לצורך הוכחת כוונת שיתוף
מערכת יחסים כללית של שיתוף כלכלי:
עסקינן בבני זוג אשר נישאו כדמו"י בשנת 2009 והתגרשו בשנת 2020, כאשר בני הזוג התגוררו יחדיו
בדירה זו במשך כעשר שנים, מיום נישואיהם ועד למועד פרידתם בפועל בשנת 2019 וכאשר האישה
ממשיכה להתגורר בדירה זו עד היום עם שלוש בנותיהם המשותפות של הצדדים. אם כן, מדובר בבני זוג
שהתגוררו בדירה זו יחדיו, פרק זמן לא מבוטל של 10 שנים והביאו יחדיו לעולם שלוש בנות. כן, מדובר
בדירת המגורים היחידה של בני הזוג, שלגביה נקבע בפסיקה כי היא נכס משפחתי מובהק ומשמעותי ביותר
18 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
.61
.62
.63
ba
משמעותיים.
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
60. נוסף על כן, מדובר בבני זוג אשר התנהלו בשיתוף כלכלי מלא ולא נהגו משטר של הפרדה רכושית. הנתבע
העיד על כך באופן מפורש: "השאלה שלך האם היה שיתוף כלכלי? כן, היה שיתוף כלכלי למעט הדירה.
היה שיתוף כלכלי, כן" (עמ' 70, ש' 17-18). הצדדים ניהלו חשבון בנק משותף אליו הופקדה משכורתם
ומשם שולמו כלל הוצאות הבית והמשפחה לרבות המשכנתא על הדירה בת"א ולאחר מכן על דירת המגורים.
טענתו של הבעל, כי היו שנים בהן האישה לא עבדה וכי גם כאשר עבדה משכורתה היתה נמוכה, כך
שהמשכנתא שולמה הודות למשכורתו בלבד, יש בה אך כדי לחזק את טענת השיתוף הכללי בין הצדדים,
שכן הנתבע היה המפרנס העיקרי והצדדים לא ערכו ביניהם התחשבנות על חלוקה שוויונית של כלכלת
הבית, בייחוד כאשר היו שנים בהן התובעת לא עבדה ו/או עבדה במשרה חלקית. כן, לצדדים ילדה עם
צרכים מיוחדים אשר מקבלת קצבת נכות ומחייבת השקעת זמן ומאמצים מרובים לרבות לקיחה לטיפולים
שונים, מעקבים רפואיים רבים והתנהלות מול מסגרות חינוך מיוחדות, כאשר התרשמתי כי התובעת היתה
הגורם הדומיננטי לאורך כל השנים בטיפול בבת עם הצרכים המיוחדים ובשתי הבנות הנוספות ואילו האב
דאג בעיקר לפרנסת המשפחה.
עותק לפרסום
אצל בני זוג, בייחוד כאשר מדובר בבני זוג שאלו הם נישואיהם הראשונים ואין בבעלותם נכסים נוספים
בנוסף, התובעת העידה כי את משכורתה וכן את כספי הפיצויים שקיבלה מעבודתה גם עבור השנים בהן לא
היתה נשואה לנתבע הפקידה לחשבון המשותף של הצדדים (ר' עדות הנתבע בענין זה בעמ' 84, ש' -19
24) ואף צירפה מסמכים תומכים לכך. כן, העידה התובעת כי לפי תפיסת עולמו של הנתבע, זה לא מקובל
עליו שבני זוג חיים בהפרדה רכושית וכאשר נשאלה על כך, הציגה דוגמאות ממכרים שחיים עם חשבונות
בנק נפרדים ובתגובה הנתבע אמר לה, שהוא לא מקבל את זה (עמ' 48 לפרוט').
גם לעניין טיב מערכת היחסים בין הצדדים, העיד הנתבע בעצמו כי מערכת היחסים בין הצדדים היתה טובה
וכי הופתע מכך שהתובעת רצתה להתגרש ומבחינתו "הכל היה בסדר" (עמ' 74, ש' 26 ו-28).
בנסיבות אלו, לנוכח נישואי הצדדים תקופת זמן לא מבוטלת כאשר לאורך כל שנות נישואיהם מתגוררים
הצדדים בדירה בב' מקיימים משק בית משותף וזוהי דירתם היחידה, כאשר על הדירה רובצת משכנתא
שמשולמת מחשבון הבנק המשותף של הצדדים ולאור התנהלות כללית של הצדדים בשיתוף כלכלי מלא, יש
19 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.64
המגורים.
גרסת הנתבע אודות אי השיתוף בדירה:
בכל אלו כדי להוות אינדיקציה לקיומו של אותו דבר מה נוסף כנדרש על פי הפסיקה גם לגבי הזכויות בדירת
S
ש:
ת:
ש:
5
במקרה דנן, מצאתי כי הסברו של הנתבע בנוגע לאי שיתוף התובעת בזכויות בדירת המגורים, אינו יכול
להתקבל. כשהנתבע נשאל באופן מפורש על השיתוף בדירה, השיב כי לא יכול להתקיים שיתוף בין הצדדים
הואיל ולא נלקחה מעולם משכנתא על דירת המגורים אלא רק על הדירה בת"א. כך העיד הנתבע:
'ש:
8 5 8 5 8 5 8 5 8 5 :
ת:
ש:
ת:
ש:
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עו"ד גדרון:
HOT
,
… עכשיו תאמר לי, מהחשבון הזה המשותף כבר בתחילת הנישואים, שילמתם את כל
ההוצאות של המשפחה.
עותק לפרסום
השאלה שלך היא האם היה שיתוף כלכלי? כן, היה שיתוף כלכלי למעט הדירה. היה
שיתוף כלכלי, כן.
איך למעט הדירה?
כי המשכנתא,
אני, סליחה, סליחה,
אתה תשאל, אני אענה.
אני שואל, אתה מקשיב. ככה זה עובד,
כן, לאט לאט.
איך? הרי, את המשכנתא שילמת מתוך החשבון המשותף לתוכו נכנסה המשכורת
שהפכה להיות משותפת.
אתה מטעה, אתה מטעה. את המשכנתא, היא אף פעם לא נלקחה על הדירה שקיבלתי
במתנה. המשכנתא נלקחה על דירה בכ' ח', עוד לפני שהכרתי אותה.
כן,
אני פשוט גררתי את המשכנתא,
אני מדבר על הדירה, על הגרירה, בוא, בוא, תקשיב,
אוקי, אני מקשיב.
בוא נתקדם קצת. אתה את המשכנתא משכת מהדירה בתל אביב לדירה בב'.
נכון.
אז מה אתה מספר סיפורים?
גררתי.
על זה אני שואל. מה אתה מתחכם?
אני לא מתחכם. אתה שואל, אני עונה.
המשכנתא עברה מהדירה בתל אביב לדירה בב' ושילמתם את זה,
שקיבלתי במתנה מאמא שלי.
20 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.66
ת:
ש:
ת:
ש:
ת:
ת:
ש:
ת:
.67
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
65. ואולם, טענה זו אינה נכונה ואף נסתרת מהראיות שהונחו בפני. טענה זו מתעלמת מהעובדה שלאחר נישואי
הצדדים בוצע מהלך של גרירת המשכנתא מדירה בתל אביב לדירת המגורים. כן, טענה זו מתעלמת מהעובדה
שלאחר נישואי הצדדים בשנת 2009 ולאורך כל תקופת הנישואין שילמו הצדדים מחשבון הבנק המשותף
שלהם את המשכנתא המקורית שנטלה על הדירה בת"א ולאחר מכן על דירת המגורים, וזאת לאחר ביצוע
גרירת המשכנתא מהדירה בת"א לדירת המגורים.
עותק לפרסום
תעזוב את זה מתנה, אתה ממשיך במתנה, אנחנו עוד מעט נגיע לזה. שום מתנה, סיפורי
סבתא.
מתנה מאמא שלי.
עכשיו תקשיב,
המשכנתא שולמה, כן.
אדוני, כשאני שואל אתה עונה, לא כשמתחשק לך.
אני אענה, ברור שאני אענה.
עכשיו תשמע, והחשבון הזה שילם כל השנים עד לתאריך 25.9.18 שאתה הקפאת
את החשבון.
תגדיר כל השנים.
מיום שנישאתם.
נכון" (עמ' 70, ש' 14- עמ' עמ' 71, ש' 21).
יוצא אפוא כי גרסת הנתבע (ואף הרציונל העומד בבסיסה) בנוגע לאי שיתוף התובעת בדירת המגורים נסתרת
הן מבחינה משפטית והן מבחינה עובדתית לאור התנהלות הצדדים בקשר לדירה, ויש בכך כדי להוות
אינדיקציה נוספת לשיתוף התובעת בדירה.
מקורות המימון של דירת המגורים:
מהמסמכים שהוגשו לתיק עולה כי הדירה בת"א (שהוחלפה לאחר מכן בדירת המגורים) נרכשה בסכום של
כ – 115,000$ כאשר המשכנתא שנטלה בגינה עמדה ע"ס כ – 252,000 ₪ (כעולה מנסח הטאבו – (נ/27),
סכום שמהווה מחצית משווי הדירה (בהתאם לשער הדולר דאז). כן, העידה התובעת כי על הדירה עדיין
רובצת משכנתא כאשר לטענת התובעת, המשכנתא עומדת כיום ע"ס של כ – 1,800 ₪ לחודש וכי בשנים
הראשונות שולמו סכומים גבוהים יותר (עמ' 33, ש' 22-24). למותר לציין כי עדות זו של התובעת לא
נסתרה על ידי הנתבע.
21 מתוך 50
1234567
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
.69
.70
68. כן, אין חולק כי מיד לאחר נישואי הצדדים, פעלו הצדדים לפתיחת חשבון בנק משותף כאשר לחשבון זה
הופקדו לאורך השנים הכנסותיהם של הצדדים ממקורות העבודה, כספים משותפים וכן כספי פיצויים שקיבלה
התובעת בשנת 2012 בחלקם עבור תקופה שמלפני הנישואין. כן, אין חולק כי מעת נישואי הצדדים,
המשכנתא שולמה מחשבונם המשותף של הצדדים, תחילה המשכנתא שרבצה על הדירה בתל אביב ולאחר
מכן על דירת המגורים.
.71
ba
.72
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הכנסת כספים נפרדים של התובעת לתא המשפחתי:
התובעת העידה כי הפקידה לחשבון המשותף של הצדדים כספי פיצויים נפרדים שקיבלה מעבודתה בחברת
"ג' בע"מ" בגין התקופה שמיום 27.8.06 ועד ליום 15.3.12, קרי עבור עבודתה בטרם נישואי הצדדים
והנתבע אישר זאת בעדותו (ר' בעמ' 84, ש' 19-24).
עותק לפרסום
בנסיבות אלו, שוכנעתי כי בעצם המהלך של פתיחת חשבון בנק משותף לצדדים בראשית חיי הנישואין
ותשלום המשכנתא על הדירה בת"א ודירת המגורים ממקורות משותפים במשך תקופה לא מבוטלת של כ
10 שנים עד מועד הקרע, יש כדי לבסס את כוונת שיתוף התובעת בזכויות בדירת המגורים.
דירת המגורים.
כן, בתמיכה לטענותיה צירפה התובעת ביום 26.7.20 (במסגרת בקשה מס' 29) "הודעת מעביד" על משיכת
כספי פיצויים בסך 34,375 ₪ עבור התקופה הנ"ל וכן אישור על הפקדת כספי הפיצויים ביום 19.4.12
לחשבון המשותף של הצדדים בסך של 19,678 ₪.
סבורני כי יש בהתנהלות זו של התובעת בהכנסת כספים נפרדים שלה לחשבון המשותף של הצדדים אשר
ממנו שולמו כלל הוצאות הבית והתא המשפחתי ובפרט שולמה המשכנתא על דירת המגורים כדי לבסס כוונת
שיתוף של הצדדים בנכסיהם הנפרדים לרבות בנוגע לנכס שהינו "גולת הכותרת" של התא המשפחתי, היא
התנהלות הצדדים ובפרט הנתבע בקשר לדירה:
73. במקרה דנן, התרשמתי כי בניגוד למהלך הדברים בפועל וככל שהנתבע אכן היה רוצה ליצור הפרדה רכושית
מוחלטת בכל הנוגע לדירת המגורים, הרי שלא היה טורח להעביר את הדירה על שמו. עם זאת, הנתבע בכל
22 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.74
ba
.76
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.77
עותק לפרסום
זאת פנה לעו"ד בכדי להעביר את הדירה על שמו כאשר לטענת התובעת הוא הציג בפניה הבטחה שכאשר
ניתן יהיה לבצע את רישום בעלות בדירה הוא ידאג לרשום את הדירה על שם שניהם בחלקים שווים ביניהם.
75. מסקנה זו מתחדדת לנוכח העובדה כי כל המהלך אצל עו"ד א' בוצע בראשית נישואי הצדדים ונועד לצורך
ביצוע החלפת הדירות וגרירת המשכנתא על דירת המגורים. בנסיבות אלו, לא סביר בעיני שהתובעת היתה
מסכימה להמשיך ולשלם את המשכנתא על דירת המגורים מחשבון הבנק המשותף של הצדדים אלמלא סמכה
על הנתבע והאמינה כי מדובר בדירת מגורים משותפת.
יתר על כן: אם אכן כטענת הנתבע, היה ברור לשני הצדדים כי אין לתובעת זכויות בדירת המגורים, אזי
הנתבע יכול היה באותו מעמד בפני עו"ד א' לערוך הסכם ממון בין הצדדים על מנת להחריג את דירת המגורים
מהנכסים המשותפים באופן שאינו מותיר כל ספק. אולם, מסמך משפטי כזה לא נעשה. אני סבורה כי יש
בהימנעות זו כדי לתמוך בטענת התובעת אודות קיומה של הבטחה של הנתבע בקשר לשיתוף בדירה.
משמעות מסמך הויתור:
אומנם, לא ניתן להתעלם ממסמך ויתור הזכויות עליו חתמה התובעת מול הבנק למשכנתאות ביום 5.5.10
(נ/30). עם זאת, לאחר בחינת מכלול הנתונים לא מצאתי ליתן משקל מכריע למסמך זה על רקע כלל נסיבות
העניין, ואפרט.
במקרה דנן, שוכנעתי כי מסמך זה נעשה לצורך ספציפי בלבד והוא גרירת המשכנתא שרבצה על הדירה
בת"א לדירת המגורים וזאת בהמשך לעסקת חילופי הדירות שנערכה ביום 17.1.10. מאחר והנתבע הוא זה
שרשום כלווה במשכנתא על הדירה בת"א ומאחר ועל הבנק היה להבטיח את זכויותיו במידה והמשכנתא לא
תשולם ויהא עליו לבצע פינוי מהדירה, אזי החתים הבנק את התובעת כי לא יהיו לה שום זכויות בדירה
במקרה של פינוי הדירה.
78. מעיון במסמך עולה, כי מטרתו של מסמך זה להבטיח את מימוש המשכנתא ומכירת דירת המגורים, במקרה
והלווה אינו עומד בפירעון המשכנתא, כך שמדובר במסמך המחייב את התובעת כלפי הבנק בלבד. אין במסמך
זה כדי להסדיר את היחסים הפנימיים הרכושיים בין הצדדים ובוודאי שהוא אינו יכול להיות שווה ערך
להסכם ממון המסדיר זכויות רכושיות כבדות משקל כטענת הנתבע.
23 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.81
ba
79. כן, יש לציין את נסיבות החתימה על מסמך זה על רקע טענת התובעת אודות הבטחה שניתנה לה באותה העת
מטעם הנתבע, אשר נמצאה כסבירה יותר מול גרסתו של הנתבע כמפורט בהרחבה לעיל.
.82
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
80. על כן, טענת הנתבע כי חתימת התובעת על מסמך זה מהווה ויתור על זכויותיה בדירת המגורים מכוח חוק
יחסי ממון, אינה יכולה להתקבל ואף נסתרת מהתנהלות הצדדים בפועל.
מצגים נוספים בנוגע לדירה:
פניית הצדדים יחדיו למתווך במטרה למכור את דירת המגורים ולקנות תחתיה דירת מגורים אחרת ב—
מעידה כי הצדדים ראו בדירת המגורים בב' כדירת מגורים משותפת שהתכוונו להחליפה בדירה אחרת, כאשר
התובעת הוצגה בידיעת הנתבע בפני המתווך כבעלת הזכויות בדירה זו ואף הוחתמה ע"י המתווך בטופס
ההתקשרות כבעלת הדירה (13 (א)-(ג) לתצהיר התובעת).
.83
.84
אומנם, אין די רק בהצגת מצג כלפי צדדים שלישיים כבעלים של דירה, בכדי ליצור בעלות, אולם יש בכך
בכדי להוות ראיה נוספת אשר מתווספת לכלל הנסיבות שלעיל בשילוב אווירה כללית של שיתוף בין הצדדים
לרבות כלפי צדדים שלישיים כדי להוות "דבר מה נוסף" להוכחת השיתוף על דירת המגורים.
השקעת כספים בדירה:
הצדדים חלוקים באשר להיקף השיפוצים שנעשו בדירת המגורים, כאשר התובעת טענה כי נעשו שיפוצים
משמעותיים לרבות הוספת ארונות עיליים למטבח, שיפוץ אמבטיה, החלפת צנרת והחלפת דלתות ואילו מנגד
הנתבע טען כי נעשו רק שיפוצים קוסמטיים, כגון החלפת צנרת בגין הצפה שהיתה בדירה, החלפת דלת
שהיתה שבורה ותיקונים קלים ולא משמעותיים.
עותק לפרסום
כאשר נשאלה התובעת על השיפוצים בדירה, העידה כי הצדדים החליפו שלושה חלונות וכי עשו ויטרינות
לחלונות, שיפצו את האמבטיה, החליפו שיש במטבח, כאשר חלק מהעבודה עשה הנתבע בעצמו, כיוון
שהשיפוצניק לא סיים את העבודה בחדר האמבטיה ובלית ברירה נאלץ הנתבע להשלימה. כן לטענת התובעת
הצדדים הוסיפו למטבח ארונות עיליים כדי שיתאימו לארונות התחתונים והחליפו תריסים בסלון. כן לטענת
התובעת הצדדים החליפו צנרת בעקבות פיצוץ שהיה בדירה (עמ' 55-57 לעדות התובעת). עם זאת, התובעת
24 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.87
עותק לפרסום
לא ידעה להעריך את עלויות השיפוץ וכן לא הציגה כל אסמכתאות בעניין. כן, לא זכרה התובעת את עלויות
השיפוץ שכן לדבריה השיפוץ נעשה לפני כ 12 או 10 שנים (עמ' 61 ש' 5-9).
85. לאחר בחינת טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות שצורפו לתצהיר הנתבע בקשר לדירה, התרשמתי כי
אומנם הדירה לא עברה שיפוץ משמעותי, אולם הצדדים השקיעו כספים משותפים לצורך תחזוקתה, כגון
החלפת צנרת, החלפת חלונות ודלתות וכן תיקונים נוספים. אומנם התובעת לא ידעה להוכיח מה עלות
השיפוצים, אך שוכנעתי כי הצדדים טיפחו והשקיעו בדירה ממשאבים משותפים בהתאם ליכולותיהם
הכלכליות.
86. על כן, גם בהתנהלות זו כדי לחזק את טענת התובעת בנוגע לכוונת השיתוף בדירת המגורים בצירוף כלל
הנסיבות שפורטו לעיל.
שיקולי צדק והגינות:
אף שיקולי צדק והגינות במקרה דנן מחזקים את המסקנה לפיה לאחר עשר שנות נישואין, עת התובעת עובדת
במשרה חלקית ומקדישה את עיקר זמנה ומרצה לטיפול בבנות המשותפות של הצדדים לרבות טיפול בילדה
עם צרכים מיוחדים, כאשר הצדדים משלמים משכנתא מחשבון הבנק המשותף של הצדדים פרק זמן לא
מבוטל של כ-10 שנים אשר גורעת מהכספים המשותפים של שניהם, כאשר הנתבע עובד בעבודה מסודרת
אשר כוללת נסיעות רבות לחו"ל ולתקופות ממושכות וכאשר שני הצדדים מטפחים ומשקיעים בדירת
המגורים ממשאביהם משותפים ובמאמץ משותף, תוכל התובעת לצאת מנישואין אלו עם יכולת לרכוש לעצמה
מחצית קורת גג חלופית בדומה לנתבע. יצוין כי הנתבע בעצמו העיד על התובעת כי היא "אמא לביאה" (עמ'
74, ש' 15) אשר טפלה במסירות בבנות ובפרט בבת אביב ויש בכך כדי להעיד על מידת ההשקעה והמסירות
שנדרשה מהתובעת לאורך השנים לצורך גידול הבנות וניהול משק הבית המשותף.
88. לכך יש להוסיף את העובדה כי בפועל התובעת היתה שותפה במשך כעשר שנים למימון פרויקט "הדגל" של
הצדדים היא דירת המגורים הן באמצעות כספי עבודתה, הן באמצעות כספים נפרדים והן באמצעות מתן
אפשרות לנתבע לעבוד בעבודה קבועה על מנת להשיא את הכנסתו החודשית ולהתקדם בעבודתו.
25 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
.89
.90
.91
.92
.93
איזון כלל הכספים והזכויות שנצברו במהלך חיי הנישואין:
במסגרת התביעה לאיזון משאבים, עתרה התובעת לאיזון כלל זכויות הצדדים לרבות כספים, חסכונות וזכויות
סוציאליות וכן חלוקת היתרה הקיימת בחשבון הבנק המשותף של הצדדים.
ba
.94
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
סיכומם של דברים, לנוכח כל האמור לעיל – שוכנעתי כי התובעת הצליחה להרים את הנטל להוכיח "דבר
מה נוסף" כמשמעו על פי הפסיקה לצורך הוכחת כוונת שיתוף ספציפי בדירת המגורים. הפועל היוצא הוא
שלתובעת זכות לקבלת מחצית מזכויות הבעלות בדירה זו, וכך אני מורה.
רכיבים כספיים נוספים:
בהסכמת הצדדים, הוגשה ביום 4.10.19 חוו"ד מומחה לאיזון כלל זכויות הצדדים החל ממועד הנישואין
4.3.2009 ועד למועד הקרע שנקבע ליום 16.9.2018. על פי האמור בחוו"ד ניתן לערוך את האיזון על פי
שתי חלופות: האחת, איזון כלל הזכויות כבר היום; והשנייה, איזון כיום של הזכויות הנזילות בלבד ואילו
יתרת הזכויות תאוזן במועד בו תבשיל כל זכות וזכות.
במסגרת סיכומיה, עתרה התובעת לאמץ את אחת משתי החלופות דלעיל, ואילו הנתבע בסיכומיו לא טען
להעדפת חלופה אחת על רעותה. כן, הצדדים לא העלו כל טיעון לגופה של חוות הדעת.
בנסיבות אלו, בהיעדר התנגדות מי מהצדדים ומאחר ש"דרך המלך" היא לאזן כיום את הזכויות הנזילות
בלבד כאשר יתרת הזכויות תאוזן במועד בו תבשיל כל זכות וזכות, אזי בהתאם לממצאי המומחה אני מחייבת
את הנתבע בהתאם לחלופה השנייה להעביר לתובעת סך של 6,574 ₪ בגין רכיב זה. כן, אני מורה לב"כ
הצדדים להגיש פסיקתאות בקשר ליתרת הזכויות הסוציאליות כמפורט בחוו"ד לצורך חתימת ביהמ"ש.
התובעת אישרה בעדותה כי משכה מהחשבון המשותף סך של 45,000 ₪, אולם טענה, כי עיקר הסכום בסך
של 33,260 ₪ מתייחס לכספי הביטוח הלאומי שקיבלה עבור הקטינה אב' (עמ' 26 לפרוט' ש' 18-28).
מנגד
ד, הנתבע צירף לתצהירו מסמך לא חתום שלטענתו מהווה "טיוטת הסכם" שנערך ע"י התובעת (נ/2) בו
נכתב כי התובעת משכה מהפיקדון כספים בסך 45,000 ₪ אשר מחציתם שייכים לנתבע וכי היא מתחייבת
להשיבם. כן, צירף הנתבע דף חשבון בנק ממנו עולה כי התובעת משכה את הכספים ביום 27.8.18 והעבירם
26 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.96
ba
.97
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
95. כן, ביום 25.9.18 משך הנתבע סך של 6,000 ₪ מחשבון הבנק המשותף. בסעיף 94 לתצהיר עדות ראשית
הודה הנתבע בכך ועל כן, עליו להשיב לתובעת את מחצית מהסכום, קרי 3,000 ₪.
עותק לפרסום
לחשבון הבנק של אביה מר ד' ש' (נ/4). יצוין, כי טענת התובעת לפיה עיקר הסכום בסך 33,260 ₪ מתייחס
לכספי הביטוח הלאומי שקיבלה עבור הקטינה אב' לא הוכחה. כן, העובדה כי הכספים הועברו לאביה של
התובעת הינה תמוהה ואינה תומכת בטענה זו. בנוסף, התובעת בעצמה מבקשת להסתמך על טיוטת ההסכם
דלעיל (/2) לצורך השבת סך של 2,000 $ שנטלו לטענתה ע"י הנתבע שלא כדין מהכספת, ויש בכך כדי
לתמוך בטענת הנתבע כי מסמך זה מהווה ראיה לזכותו לקבלת מחצית הסך של 45,000 ₪ כפי שהתחייבה
התובעת בפניו.
כן, אני מקבלת את טענת התובעת כי הנתבע אכן נטל מהכספת בבית סך של 2,000 $ וזאת לאור האמור
בנספח נ/2 לעיל בו נכתב כי הנתבע יעביר לתובעת סך של 1,000 $ המהווים מחצית חלקה מסכום זה
שניטל מהכספת בבית. בנוסף, התובעת צירפה תמלול שיחה בין הצדדים (ת/12 ג') ממנו עולה כי הנתבע
מודה שנטל מעטפה מהכספת (עמ' 1, ש' 19-20) והשאיר אותה אצלו. אומנם לאחר מכן ניסה הנתבע להכחיש
עובדה זו, אולם לא מצאתי ממש בהכחשה זו. על כן, אני קובעת כי על הנתבע להשיב לתובעת את מחצית
הסכום שהיה בכספת בביתם של הצדדים, ובסך 1,000 $.
סיכומם של דברים, אני מחייבת את התובעת להשיב לידי הנתבע מחצית מהסך של 45,000 ₪ שנטלה
מהחשבון המשותף ואת הנתבע להשיב לידי התובעת מחצית הסך של 6,000 ₪ וכן מחצית הסך של 2,000
$ כמפורט לעיל.
98. כן, מאחר וחוו"ד לא התייחסה לכספים אשר מצויים בחשבון העו"ש של הצדדים, אני קובעת כי יתרת
הכספים בחשבון העו"ש של הצדדים (לחיוב או לשלילה) תחולק בין הצדדים בחלקים שווים נכון למועד
הקרע ולאחר מכן חשבון זה ייסגר.
התביעה לסילוק יד:
99. לאור כך שקבעתי כי לצדדים יש זכויות שוות בדירת המגורים, הרי שלתובעת יש זכות להתגורר בדירה זו
עד לביצוע פירוק השיתוף בפועל ופינויה מדירת המגורים. כן, מאחר והנתבע עזב מיוזמתו את דירת המגורים
27 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ba
שימוש ראויים.
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
ולא הוכיח כי התובעת מנעה ממנו מלהתגורר בדירת המגורים, לא מצאתי כי יש לחייב את התובעת בדמי
100. אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל – התביעה לסילוק יד נדחית.
101. עם זאת, מצופה כי הליך פירוק השיתוף בדירה יבוצע בהקדם ובהתאם להוראות שיינתנו בסיפת פסק הדין.
כן, כל עוד התובעת והקטינות ממשיכות להתגורר בדירה ועד מועד הפינוי, ימשיך ויישא הנתבע בתשלום
המשכנתא החודשי הרובץ על הדירה (כנגד תשלום המדור של הקטינות) ואילו התובעת תישא בהוצאות
אחזקת הדירה כפי שנהגו הצדדים עד כה.
התביעה למשמורת וחלוקת זמני שהות:
102. יצוין, כי במסגרת תביעה זו העלו הצדדים טענות קוטביות לחלוטין כאשר למן תחילת ההליכים המשפטיים
האם טענה כי האב משפיל את הבנות, קורא להן בכינוי גנאי ואף מגדף את התובעת בנוכחות הבנות. כן טענה
האם, כי היא והבנות סובלות מאלימות מילולית קשה מצד האב, כאשר לדבריה הקטינה א' הוכתה מספר
פעמים ע"י האב, דבר שהשאיר על גופה סימנים כחולים ואדומים ונגמרו לה נזקים נפשיים. כן, טענה האם,
כי החל מיום 25.9.18 הפעיל האב נגדן גם אלימות כלכלית, עת הפסיק להפקיד את משכורתו לחשבון
המשותף והקפיא את כל התשלומים לצרכי כלכלת הבית.
103. מנגד האב הכחיש את כל טענות האם בנוגע לאלימות פיזית ומילולית וטען שהוא אוהב מאוד את בנותיו והן
יקרות לו מאוד וכי יש לו עמן קשר טוב ואוהב, כאשר האם מנסה להסית את הקטינות נגדו כחלק ממאבק
הגירושין ביניהם.
104. כאמור, הבת אב' סובלת מפגיעה מוחית שעניינה עיכוב התפתחותי רב תחומי, הבא לידי ביטוי, בין היתר,
בבעיות ראייה, בעיות הליכה, חוסרי יכולת לדבר ומוכרת כנכה ע"י המל"ל. מהתסקירים שבפני עולה כי
הבת אב' מטופלת היטב והאם דואגת להעניק לה את כל הטיפולים הנדרשים ונמצאת בקשר עם הגורמים
המטפלים והמחנכים לצורך שיפור תפקודה וקידומה מכל הבחינות.
105. כאמור, לאחר הדיון שהתקיים ביום 3.6.20 הגיעו הצדדים להסכמות זמניות לפיהן הבנות ישהו אצל האב
פעמיים בשבוע אחר הצהריים לא כולל לינה וכן בכל סופ"ש שני כולל לינה.
28 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
106. על פי התסקיר שהוגש לתיק ביום 7.3.2019 עולה כי האב מסכים שהבנות תגדלנה אצל האם אלא שמבקש
שהבנות תשהנה עמו פעמיים באמצע השבוע כולל לינה ובסופי שבוע לסירוגין. כן לדברי האב, האם הינה
אמא טובה, אוהבת את הבנות ומטפלת בהן היטב. יצוין, כי המשפחה מטופלת בשירותי הרווחה בעקבות
צרכיה של הבת אב'.
107. תחת חלק הערכה מסכמת של עו"ס סדרי דין, נכתב בין היתר כך:
"להתרשמותי מדובר בהורים טובים, מעורבים ומשקיעים בגידול ילדותיהם. התקיימה חלוקת
תפקידים בין ההורים כך שהאם היתה יותר מופקדת על גידול הבנות והאב יותר על פרנסת
המשפחה. האם היתה בקשר עם המסגרות הלימודיות, דאגה לחוגים, הסעות הילדות. האב
עבד הרבה שעות כדי שיוכל לספק את צרכי המשפחה ובעיקר הבנות. כאשר האב לא היה
בעבודה, הוא בילה עם הבנות, בעבר יחד עם האם, בתקופה האחרונה בנפרד ממנה ובעיקר
בסופי שבוע. מדובר באב פעיל המבלה עם הבנות, מלמד אותן דברים חדשים ובעיקר עושה
איתן דברים שונים מאלה שהאם עושה איתן. הילדות חוות את הוריהן כאנשים שונים
שמשלימים אחד את השני. האב עובד במקום עבודה מסודר ויוכל בדרך כלל – למעט נסיעות
לא מתוכננות לחו"ל – להתארגן להסדרי שהות קבועים. יהיה צורך בשיתוף פעולה בין
ההורים ולגמישות מצד שניהם. לשני ההורים יש ביקורת אחד על השני הקשור לערכים
חינוכיים שונים שהם מקנים לילדות וגם בקשר להתנהגותם מול הילדות. למרות הטענות על
שימוש בסמים והתנהגות אלימה, ההורים סומכים אחד על השני ויודעים שההורה השני
אוהב את הילדות.
לשני ההורים המשפחה מאוד חשובה. שניהם אנשים אחראיים, שמצליחים למרות הטענות
והכעס אחד על השני לראות את הצדדים ההוריים הטובים של השני. שני ההורים מעוניינים
בקשר טוב בין הבנות לכל אחד מהם. שניהם מבינים שיצטרכו להתארגן מחדש אם וכאשר
ייפרדו ויגורו בדירות שונות. מאחר וההורים עדיין גרים באותה דירה, אין למעשה בשלב
זה צורך בקביעת משמרות וזמני שהות. יחד עם זאת, מצב זה ישתנה ברגע שההורים הגיעו
להסכמות בעניין הדירה או כשכבוד בית המשפט יחליט בעניין זה.
ההורים הסכימו להצעתי כבר עכשיו לקבוע הסדרי שהות שקובעים איזה הורה אחראי באיזה
יום בשעות אחר הצהריים על הבנות. הסדר זה זמני וחלקי ונועד להרגיל את בני המשפחה
לשינוי הצפוי וגם נועד להפחית שהות שני ההורים יחד עם הבנות וחשיפתן לקונפליקט
הזוגי, לאווירה לא נעימה, הערות עוקצניות או שתיקות".
המלצות:
משמורת: לאם
זמני שהות: אמצע שבוע כל עוד ההורים חיים יחד, האב יהיה אחראי לטיפול בבנות בימי
שני ורביעי מ 17:30 עד 20:00 כולל ארוחת ערב, מקלחת והשכבה. לאחר שההורים ייפרדו
29 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
II
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
HOT
–
פיזית, האב או מי מטעמו יאסוף את הבנות בימי שני ורביעי מהמסגרת החינוכית ויחזירן
לשם למחרת.
עותק לפרסום
סופי שבוע – לסירוגין. האב יאסוף את הבנות ב – 16:00 מבית האם ויחזירן לשם במוצאי
שבת ב – 18:00…".
108. במסגרת התסקיר, הסבירה פקידת הסעד את הנימוקים להתאמת חלופה זו למארג המשפחתי וההורי כדלקמן:
שני ההורים מסוגלים לתת לילדות תחושת ביטחון ויציבות. שניהם מסוגלים לראות את תרומת השני
בגידול הבנות ומכירים באהבת והשקעת ההורה האחר, למרות הטענות שהשמיעו. האם היתה עד כה
ההורה הדומיננטי שנמצאת שעות רבות עם הבנות ודאגה לצרכיהן, כאשר האב היה המפרנס העיקרי.
האב עובד בעבודה הדורשת גמישות, ייתכן שיהיו בעתיד נסיעות לחו"ל. מהתרשמותי מהקשר בין
האב לבנות אני סבורה שאין מניעה ללינת הבנות אצל האב (רצוי שההורים יגורו בקרבה גיאוגרפית
זה לזו). חלופה זו משאירה את האם כדמות המטפלת העיקרית והקשר עם האב נשמר באופן הדוק".
.
109. כן, ביום 18.7.19 הוגש תסקיר משלים בנוגע לשאלה האם יש לערב את הבנות בהליך המשפטי ולשמוע את
עמדתן בעניין. מהתסקיר עולים הדברים הבאים: הבת א' טופלה בטיפול בפרטני בהבעה ויצירה מנובמבר
2017 ועד יולי 2019. המטפלת ציינה שמדובר בילדה מוצפת רגשית, הצפה שהתגברה עם פרידת ההורים.
המטפלת התרשמה שא' עברה תהליך משמעותי שחיזק אותה והיא יכולה לנסות להמשיך ללא ליווי רגשי.
כן הומלץ שלא לערב את הבנות בסכסוך בין הוריהן. עירוב הילדות יפגע במצבן הרגשי ועלול להוביל
לקונפליקט נאמנות להורים ויגביר את מעורבות הבנות בעניינים לא להן. עוד הומלץ כי לאחר סיום ההליכים
המשפטיים, יש להפנות את הצדדים לתיאום הורי.
דיון והכרעה:
110. במקרה דנן, לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, עיינתי בכתבי הטענות, בחנתי את טענות הצדדים ולאחר
עיון בתסקירים שהוגשו – מצאתי לקבלת את המלצות התסקירים בשינויים המחויבים שיפורטו להלן;
111. כידוע, בית המשפט מכריע בענייני משמורת על בסיס עקרון טובת הקטין. ביישומו של עקרון טובת הילד
נדרש בית המשפט לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו ולהכריע ביחס לטובתו של הילד הספציפי עליו נסוב
הדיון (ראה בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה (1) 453). כלל ידוע הוא
30 מתוך 50
1
2
345
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
.9
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
.10
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
כשנתיים לפני נישואי הצדדים, ביום 31.12.2006 רכש הנתבע דירה ברח' בתל אביב (להלן: "הדירה
בתל אביב"). הדירה נרכשה מהון עצמי של הנתבע וכן ממשכנתא שנטל הנתבע לצורך רכישתה (העתק חוזה
הרכישה של הדירה בת"א והעתק נסח רישום היסטורי צורפו וסומנו נ/26- נ/27).
עותק לפרסום
זמן קצר לאחר לידת הבת הגדולה א', הוחלט כי הזכויות בדירה בב' שבבעלות אמו תעבורנה ע"ש הנתבע
ואילו הזכויות בדירה בת"א תעבורנה לאמו של הנתבע. הצדדים חלוקים בנוגע לסיבה וליוזמה להעברת
הזכויות בדירות אלו, ועל כך בהמשך.
בהתאם לכך, ביום 17.01.10 ערכו הנתבע ואמו תצהירי מתנה הדדיים במסגרתם העביר הנתבע את הזכויות
בדירה בתל אביב לידי אמו ואילו אמו של הנתבע העבירה לנתבע את הזכויות בדירת המגורים (תצהירי
העברת/קבלת מתנה צורפו וסומנו נ' 28- נ/29). עם העברת הזכויות בדירת המגורים גרר הנתבע את
המשכנתא שרבצה על הדירה בת"א לדירת המגורים.
(ר' עדות הנ
11. יצוין, כי עד היום עובדת רישום דירת המגורים על שם התובע לא הושלמה. כל שרשום על שם התובע היא
הערת אזהרה לטובתו, וזאת בשל בעיות משפטיות בנכס, כאשר לטענת הצדדים, הבניין כולו מצוי תחת ניהול
של כונס נכסים.
12. אין חולק כי מיד לאחר נישואי הצדדים פתחו הצדדים חשבון בנק משותף בבנק אליו נכנסו מתנות
החתונה וממנו שולמה לאורך השנים הוצאות הבית והמשפחה וכן המשכנתא שרבצה על הדירה בתל אביב
ולאחר מכן על דירת המגורים.
13. כשלוש שנים לאחר העברת הזכויות בדירה בתל אביב, בשנת 2013, נמכרה הדירה בתל אביב ע"י אמו של
הנתבע כאשר לטענת הנתבע כספי התמורה הועברו לרכישת דירה אחרת אשר נרשמה ע"ש אחות הנתבע
הנתבע בעמ' 130 לפרוטוקול, ש' 12). כיום מתגוררים בדירה זו, הנתבע, אמו ואחותו.
14. לטענת התובעת, לאורך השנים סבלו התובעת והבנות מאלימות מילולית קשה מצד האב, כאשר לטענת
התובעת הבת א' הוכתה מספר פעמים ע"י הנתבע וכאשר הנתבע נהג להשפיל את התובעת ואת הבנות כשהוא
קורא להן בשמות גנאי. הנתבע מצדו הכחיש כל טענה בדבר אלימות מילולית ופיזית כלפי הבנות.
3 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
.16
.17
ba
.18
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
15. כן, לטענת התובעת, הנתבע הפעיל על התובעת והבנות אלימות כלכלית כאשר עם פרוץ הסכסוך בין הצדדים
ביום 25.9.18 נתן הוראה לבנק להפסיק את כלל התשלומים לצרכי כלכלת הבית ולתשלום המשכנתא וכן
הפסיק להפקיד את משכורתו לחשבון הבנק המשותף.
עותק לפרסום
בעקבות מצב דברים זה, הגישה התובעת ביום 24.10.18 את התובענות דנן. כן, ביום 24.10.2018 עתרה
התובעת בבקשה דחופה לפסיקת מזונות זמניים.
ביום 26.11.18 הוריתי על הזמנת תסקיר בסוגיית המשמורת וחלוקת זמני השהות.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 23.1.19 הסכימו הצדדים כי מועד הקרע בין הצדדים יהיה מועד
הגשת הבקשה לישוב סכסוך, קרי יום 16.9.18. כן, הוסכם כי ימונה אקטואר לצורך הגשת חוו"ד לאיזון
משאבים בנוגע לזכויות הצדדים ממקומות העבודה החל ממועד הנישואין ועד למועד הקרע. כן, הועלתה
ע"י ביהמ"ש בסוגיית המזונות הזמניים ובעניינים נוספים אשר פורטה לפרוטוקול וכדלקמן:
הצעה
"בשלב זה, בשאלת מזונות הזמניים של שלושת הקטינות, מבלי לפגוע בטענות, שכל צד שומר על
טענותיו, וכל עוד הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת – מוצע כדלקמן:
1. האב ימשיך לשלם את הוצאות המשכנתא ואת הוצאות אחזקת הבית כפי שעשה עד כה.
2. לאור הפערים בהכנסות הצדדים יישא האב וישלם עבור מזונותיהן הזמניים של
שלושת הקטינים סך של 3000 ₪ לחודש.
3. הקצבה של הבת אב' תיוחד לצורך הוצאותיה החינוכיות והרפואיות החריגות לנוכח
נכותה. כל הוצאה שתידרש עבורה תוצא מתוך קצבה זו וככל שתיוותר יתרה עבורה,
תיוחד זו להוצאותיה החינוכיות והרפואיות החריגות העתידיות. ככל שתהיינה לה
הוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות מעבר לקצבה – אזי יישאו הצדדים בחלקים שווים.
ההוצאה הרפואית והחינוכית עבורה תותר באמצעות המלצה של רופא מטפל או גורם
חינוכי מוסמך- כנגד קבלות.
4. שני הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות של שתי
הקטינות א' ול' כנגד קבלות.
5. תחולת ההצעה למזונות זמניים יהיה מ -1.2.2009 והקיזוז ייעשה במסגרת פסק הדין
הסופי.
6. הצדדים יודיעו לבית המשפט בתוך 7 ימים מהיום האם מסכימים להצעת בית המשפט
תוך ציון תשובתם כן / לא – מבלי להוסיף מלל נוסף.
7. האם תדווח לאב עבור השימוש שנעשה בכספי הקצבה החל מיום 1/2/2019 ואילך".
4 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
א
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.(4-18
עותק לפרסום
כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצות המומחים שמונו על ידו "…אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים
ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה" (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2)
331, 332). בענייננו, אף אחד מהצדדים לא ביקש לזמן את פקידת הסעד לחקירה ולמעשה ממצאיה בתסקיר
לא נסתרו.
112. עם זאת, כאשר נשאלה האם בעדותה, האם היא מסכימה להמלצות התסקיר בעניין הסדרי השהות, השיבה:
"אני לא כל כך רוצה שזה יהיה כולל לינה, מכמה סיבות. גם הנושא שהיה שם אלימות והיה שם
אלימות. אני יכולה אפילו להגיד לך את הנקודה בדיוק באיזה יום זה התחיל.." (עמ' 15 לפרוט' ש' -10
13). כן, העידה "כשא' היתה בת 6, אב' היתה רק בת 3 חודשים. זה שהיה כשהלכנו לחוף הים לאוהלים,
א' קצת התחצפה, הוא התעצבן, הוא ראה בזה חוצפה, הוא צבט אותה והוא השאיר לה סימן כחול. זה
היה הפעם הראשונה". בהמשך העידה, כי היא מעוניינת שהנתבע יהיה אב מעורב ומסכימה שהבנות ישהו
עמו פעמיים בשבוע, אולם ללא לינה, בכפוף לכך שיעבור הדרכה הורית ותיאום הורי (עמ' 16 לפרוט' ש'
113. יצוין, כי טענות האלימות של האב כלפי הבנות לא הוכחו. עם זאת, התרשמתי ובהתאם לאמור בתסקיר כי
במהלך הנישואין היו התנהגויות עצבניות של האב כלפי הבנות אשר הובילו למצבים בעיתיים. כן, התרשמתי
בדומה להתרשמות פקידת הסעד כי התנהגות האם כלפי הבנות הינה לעתים חרדתית שיש בה כדי להשפיע
על האופן שבו האם תופסת מצבים שונים בקשר לבנות וזאת בנוסף לקיומה של אווירה מתוחה ועוינת מאד
בין ההורים אשר ללא ספק משפיעה על מצבן של הבנות ועל ההתנהלות שני ההורים כלפיהן. כן, מצאתי כי
התנהלות הצדדים במהלך ההליכים המשפטיים כאשר כל צד מבקש לייצר נקודות זכות לטובתו השפיעה
לרעה על התנהלותם האחד כלפי משנהו וכן בקשר לבנות ויש לקוות כי סיומם של ההליכים המשפטיים יביא
לרגיעה משמעותית ביחסים בין ההורים ואף לשיתוף פעולה ולתקשורת סבירה ביניהם ולטובת הבנות.
114. אשר על כן, לאחר בחינת מכלול הנתונים והתסקירים שלפני, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין יהא זה נכון
שהאם תהיה המשמורנית על הבנות, לאור כך שהאם נמצאת בקשר מתמיד עם מוסדות החינוך ועם הגורמים
המטפלים של הילדות, כאשר הטיפול בבת אב' דורש השקעת מאמצים מרובים לאור היותה ילדה עם צרכים
מיוחדים. כן, האם עובדת פחות שעות מהאב ועל כן יש ביכולתה לתת מענה רב יותר לילדות מבחינת הטיפול
וההשקעה בהן. כן, מהתסקירים עולה כי האב אינו עותר למשמורת שווה אלא מעדיף הסדרי שהות של
31 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
ba
א.
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ג.
פעמיים בשבוע ועל כן ראוי, כי ההורה המשמורן יהיה זה שנמצא מרבית הזמן עם הקטינות. עוד עולה כי 1
עבודתו של האב כרוכה בשעות עבודה מרובות ומצריכה לעתים נסיעות לחו"ל ועל כן יהא זה נכון שהאם
תהיה האם המשמורנית על שלוש הקטינות תוך שייקבעו זמני שהות נרחבים לקטינות עם האב.
עותק לפרסום
115. אשר לזמני השהות על האב עם הקטינות: כאמור האב תומך בהמלצות התסקיר לזמני שהות של פעמיים
בשבוע כולל לינה ופעם בשבועיים בסוף השבוע. מנגד, האם חוששת מאוד מסוגיית הלינה, לאור התפרצויות
שהיו לאב כלפי הבנות אולם בד בבד חשוב לה כי האב יהיה בקשר עם בנותיו ולכן היא מסכימה להסדרי
השהות ללא לינה, בכפוף לכך שהאב יעבור הדרכה הורית. על כן, לצורך הסתגלות האב והבנות למצב
החדש, הנני רואה לנכון לקבוע, כי הרחבת הסדרי השהות תעשה באופן הדרגתי, כך שבמשך ארבעת
החודשים הראשונים הבנות ילונו אצל האב לילה אחד באמצע השבוע ולאחר ארבעה חודשים, תורחב הלינה
לפעמיים באמצע השבוע ואחת לשבועיים בסוף השבוע. כן, זמני החופשות והחגים יחולקו באופן שווה בין
האב לבין האם כמפורט בתסקיר מיום 7.3.2019.
116. סיכומם של דברים, לנוכח כל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן:
המשמורת על הקטינות תהא בידי האם.
ב. זמני השהות של האב עם הקטינות יתקיימו כדלקמן:
בימי שני החל מהשעה 16:00 ועד לשעה 19:30 בערב, שאז יחזירן לבית האם.
בימי רביעי, החל מהשעה 16:00 מהמסגרת החינוכית או מבית האם ועד להחזרתן למחרת בשעה 8:00
בבוקר למסגרת החינוכית או לבית האם ככל ולא מתקיימת מסגרת חינוכית.
אחת לשבועיים, החל מיום שישי בשעה 16:00 ועד להחזרתן לבית האם במוצ"ש בשעה 19:00 בערב.
לאחר ארבעה חודשים ממועד מתן פסק הדין וככל והאב יעמוד בהסדרי השהות כסדרם ובהמלצת עו"ס
לסדרי דין אשר תפקח על ביצוע הסדרי השהות, תתווסף לינה נוספת בימי שני, כך שהאב יאסוף את
הקטינות מבית האם או מהמסגרת החינוכית בשעה 16:00 ועד להחזרתן למחרת למסגרת החינוכית
בשעה 8:00 בבוקר או לבית האם ככל ואין מתקיימת מסגרת חינוכית.
מובהר כי בימים בהם לאן מתקיימת מסגרת חינוכית בשל סגר, שביתה, מחלה או כל סיבה אחרת,
יתקיימו הסדרי השהות באותם ימים, אולם יחלו החל מהשעה 8:00 בבוקר.
32 מתוך 50
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.7
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
HOT
חודשים מהיום.
זמני החופשות והחגים יחולקו באופן שווה בין האב לבין האם כמפורט בתסקיר מיום 7.3.2019.
ה. כן, אני ממנה את העו"ס לסדרי דין לפקח על ביצוע הסדרי השהות כתקנם לרבות הרחבת זמני השהות
ללינה נוספת בעוד ארבעה חודשים מהיום ומעניקה לה סמכויות בהתאם לסעיפים 68 ו – 70 לחוק
הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 לביצוע האמור. תוקף ההסמכה לתקופה של 18
עותק לפרסום
ו. כן, אני מפנה את הצדדים לתיאום הורי במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית ב'.
התביעה למזונות הקטינות:
117. כידוע, בהתאם להלכת בע"מ 919/15 נקבע כי "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות
ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות
העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול
נסיבות המקרה".
118. אשר ליישום הדברים, בעמ"ש 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (פורסם במאגרים, 20.12.17) נקבע כי באופן
מעשי תוצאת פסק הדין בע"מ 919/15 היא החלת העקרונות אשר נקבעו סעיף 3א לחוק לתיקון דיני משפחה
(מזונות), תשי"ט-1959 תוך שנקבעו הדברים הבאים:
"…לשם כך, על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים: א.
צרכי הקטינים – יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור;
הצרכים שאינם תלויי שהות; צרכים חריגים הוצאות חריגות – והכל "…עד כדי רמת החיים
לה הורגל(ו) ערב הפירוד או שלה היה(ו) ראוי(ים) ללא הבחנה בין הכרחי ללא הכרחי".
ב. היכולות הכלכליות של ההורים – בית המשפט העליון אינו נוקט בהיגד הכנסות ההורים
אלא בהיגד רחב יותר. יש לקבוע את היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים מכל המקורות
העומדים לרשותם "לרבות" שכר עבודה.
ג. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו – נתון זה, כשלעצמו,
ולעצמו, רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.
ד. חלוקת המשמורת בפועל – נתון זה, המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון לעת
קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות
הכלכליות של ההורים … פרשנות זו מכוונת לטעמי, להוראת ס' 3א לחוק לתיקון דיני משפחה
(מזונות) תשכ"ט-1959 … מודע אני לרתיעה הקיימת בקרב העוסקים במל
בנוסחאות מתמטיות. עם זאת, משנקבעו הפרמטרים של יחס היכולות הכלכליות אל מול יחסי
33 מתוך 50
משימוש
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
הכנסות התובעת:
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הטובים ביותר.
119. לפיכך, עולה כי פסיקת מזונות קטינים בעידן שלאחר בע"מ 919/15 מהווה שקלול של מספר פרמטרים
כאשר החישוב יעשה בשים לב ליחס הכנסות ההורים מכל המקורות, לצרכי הקטינות ולחלוקת זמני השהות
של הקטינות עם מי מההורים ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
עותק לפרסום
זמני השהות לצורך קביעת חלוקת הנטל בהכרח תאמר שעניין לנו בנוסחה/חישוב מתמטי.
הנוסחה המתמטית בה עסקו שלושת פסקי הדין הנ"ל אמורה לתת לערכאה הדיונית קנה
מידה; אין בתוצאה המתקבלת ממנה ובהפעלתה במקרה פרטני משום כזה ראה וקדש".
.(30-32
120. התובעת העידה כי היא עובדת משעה 8:00 עד 13:00. כן, העידה כי למדה עיצוב גרפי, אולם אינה יכולה
לעבוד בעבודה מסוג זה משום שהעבודה היא בבתי דפוס והיא נדרשת לעבוד עד שעות הערב המאוחרות
(עמ' 25 ש' 28-30). כן, התרשמתי מעדותה של התובעת כי הטיפול בקטינה אב' ובקטינה א' דורש ממנה
השקעת זמן מרובה, לרבות לקיחה והחזרה מטיפולים שונים, מעקבים רפואיים, טיפולים רגשיים
ופסיכולוגיים והשתכנעתי כי אכן התובעת משקיעה רבות מזמנה ומרצה בכדי לתת לבנותיה את הטיפולים
121. כן, העידה התובעת כי במהלך השנים עבדה במפעל כשש שנים, ולאחר הפיטורין מהמפעל כשילדה את בתה,
עבדה עם אביה בעיצוב תכשיטים שנהג לעזור כספית לצדדים וכדבריה: "אחרי הפיטורין לא עבדתי במקום
עם תלוש, אבל עזרתי לאבא שלי בעיצוב תכשיטים ואבא שלי דאג לעזור לנו עם כספים, להכניס לנו
כסף לחשבון, לשלם מהכסף הזה את הארנונה, מים, חשמל, לעזור לנו לקנות אוכל, לקנות בשר, שזה
המון כספים כמו שאת יודעת" (עמ' 51 ש' 1-4). כן, בהמשך העידה כי חלק מהכסף לא הופקד בחשבון
הבנק אלא התקבל במזומן ושימש לתשלומים שונים של הבית.
122. כן, הנתבע אישר בעדותו כי כאשר התובעת עבדה היא הרוויחה סך של 4,250 ש"ל (עמ' 134 לפרוט' ש'
123. כאמור לעיל, לאור כך שהאם הינה המטפלת העיקרית בשלוש בנות, כאשר אחת מהן הינה ילדה עם צרכים
מיוחדים ונזקקת לטיפולים רבים, כאשר בת נוספת זקוקה אף היא לטיפולים רגשיים ולאור כך שהאב נאלץ
לעבוד שעות ארוכות ומרובות יותר, אזי מקובלת עלי טענת האם כי היא אינה יכולה להרחיב את היקף
34 מתוך 50
1
2
3
4
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
משרתה. משכך, אין מקובלת עלי טענת האב כי על האם להגדיל את משרתה ולהגדיל את הכנסתה ויש לאמוד
את כושר השתכרותה בהתאם לשכר שהרוויחה עד כה ובהתאם לתלושי השכר שצירפה.
.(800
עותק לפרסום
124. התובעת צירפה לתצהירה תלושי שכר מחברת "מ' ק' בע"מ" המעידים על הכנסותיה מעבודתה לפיהם שכרה
נע בין הסך של 4,000 ₪ לסך של 4,700 ₪ ועל כן אני רואה לנכון להעמיד את הכנסתה ע"ס של 4,700
₪ נטו.
הכנסות הנתבע:
125. אשר להוצאות המדור של התובעת: לעת עתה, התובעת מתגוררת יחד עם שלוש הקטינות בדירת המגורים
של הצדדים ועל כן בשלב זה היא אינה נושאת בהוצאת מדור, כאשר הנתבע נושא בתשלום המשכנתא. עם
זאת, התובעת נושאת בתשלום הוצאות אחזקת הבית, וזאת בהתאם להחלטתי מיום 26.5.20 שניתנה בהסכמת
הצדדים. על כן, אני רואה לנכון להעריך את הוצאות אחזקת הבית בסך של 800 ₪.
126. מכאן שהכנסתה הפנויה של התובעת לאחר תשלום הוצאות אחזקת הבית עומדת ע"ס של 3,900 ₪ (-4,700
127. הנתבע עובד ב ולטענתו ממוצע הכנסתו בשנה עומד ע"ס 7,942 ₪ נטו בחודש, כאשר הכנסתו תלויה
גם בכמות השעות הנוספות שהוא יכול לעשות בכל חודש, ככל ומאשרים לו לעבוד שעות נוספות. כן, מתוך
הכנסתו של הנתבע יורד לו מהשכר כל חודש סכום של 1,715 ₪ בגין החזר הלוואה על רכב שהצדדים רכשו.
128. מנגד טענה התובעת, כי תלושי השכר שצירף הנתבע אינם משקפים את הכנסתו האמיתית, שכן בעבר נהג
לעבוד שעות נוספות רבות, דבר שהגדיל באופן משמעותי את הכנסותיו ורק לקראת ניהול ההליך המשפטי
העדיף להימנע מלעבוד שעות נוספות על מנת להציג מצג של הכנסות נמוכות יותר. לטענת התובעת, סכום
ממוצע הנטו של משכורות הנתבע בעבר עמד ע"ס של 13,570 0. דא עקא, שהתובעת לא צירפה תלושי
שכר של הנתבע בתמיכה לטענותיה ולא עתרה לגילויים של תלושי השכר כאמור.
129. כן ציינה התובעת כי בנוסף למשכורתו הנתבע זוכה להטבות רבות שוות ערך מבחינה כספית כגון: ארוחות
מטעם מקום העבודה, כאשר הוא נוהג להביא את האוכל גם לביתו; קופת גמל; הוצאות טלפון; הסעות על
חשבון העבודה; ביטוח חיים; ביטוח לטיפולי שיניים; החזר הוצאות רכב ותשלומי ביטוחים על הרכב ועוד.
35 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
130. לאור המחלוקת בין הצדדים בדבר השכר האמיתי, יש לבחון את תלושי השכר שצירף הנתבע לגופם ובהתאם
לכך לקבוע את שכרו של הנתבע לצורך תשלום המזונות.
131. בהתאם לתלוש מאוגוסט 2019, הברוטו של הנתבע עומד ע"ס 19,036 ₪ אולם הנטו שלו עומד ע"ס 5,445
ש. ברי, כי הנטו במקרה זה אינו משקף את שכרו האמיתי של הנתבע שכן, בחודש זה שולמו לנתבע דמי
הבראה בסך של 10,000 ₪ אולם נוכתה לו מקדמת הבראה בסך של 6,827 ₪ (לא ברור מדוע) וכן נוכתה
הלוואה בסך של 1,718 ₪. כך שיש לבחון את יתר תלושי השכר, בכדי לבחון את הכנסתו של הנתבע.
132. לאחר עיון מדוקדק ביתר 11 תלושי השכר שצירף הנתבע, עולה כי שכרו החודשי של הנתבע עומד על סך
של כ – 14,000 ₪ ברוטו לחודש, אולם בבנק נותר לו סכום של כ – 8,000 ₪ נטו. עיון מעמיק בניכויים
מהשכר ברוטו, מעלה כי בכל חודש מנוכה מהברוטו גם החזר הלוואה בסך של 1,718 ₪ וכן ביטוחי רכב
בסך של 417 ₪ ו- 143 ₪ וזאת בנוסף על יתר ההפרשות כגון מיסים והפרשות לפנסיה ולקופת גמל. מכאן,
שאלמלא הנתבע היה בוחר להחזיר הלוואה בסך של 1,718 ₪ עבור רכישת רכב המנוכה בכל חודש
ממשכורתו לרבות תשלום ביטוחים על הרכב אשר מנוכה ממשכורתו, היתה משכורתו גדלה בנטו בסך של
כ – 2,200 ₪. סכום זה בסך של 2,200 ₪ הינו חלק ממרכיבי השכר אותם מקבל הנתבע בדרך עקיפה
באמצעות ניכוי משכרו. כן, יצוין, כי בסופו של יום הרכב שבגינו ניטלה הלוואה זו נותר ברשות הנתבע
והנתבע הסכים לקחת על עצמו את תשלומי ההלוואה על הרכב אשר מנוכים ישירות ממשכורתו. על כן,
בפועל שכרו האמיתי של הנתבע בתוספת החזר הלוואת רכב וביטוחי רכב עומד ע"ס של כ – 10,200 ₪ נטו
לחודש.
133. כן, הנתבע הודה כי בעבר אכן נהג לעבוד שעות נוספת, דבר העשוי להגדיל עוד יותר את שכרו, אולם
בנסיבות העניין ובהתאם לראיות שהוצגו בפני, לא הוצגו בפני תלושי שכר המשקפים שעות נוספות ועל כן
אין לבית המ
המשפט לאמוד את מרכיב השעות הנוספות של הנתבע. יתירה מכך, לאור גירושי הצדדים, הנתבע
יצטרך להקדיש זמן רב יותר לקטינות במסגרת הסדרי השהות ביניהם ועל כן ספק אם יהא באפשרותו לעבוד
שעות נוספות, כפי שנהג לעשות בעבר. על כן, משלא הוכח בפני מרכיב השעות הנוספות, אין לקחת אותו
בחשבון.
134. לאור האמור לעיל, אני רואה לנכון להעמיד את הכנסתו החודשית של הנתבע ע"ס של 10,000 ₪ נטו.
36 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
HOT
135. כאשר הנתבע נשאל באשר להוצאותיו, העיד כי הוא אומנם מתגורר אצל אחותו, אבל משתתף בהוצאות
החשמל, המים והארנונה והאוכל (עמ' 132 ש' 30-31). הנתבע לא כימת את סכום ההוצאות שהוא מוציא
בגין אחזקת הבית, עת הוא מתגורר אצל אחותו. על כן, אני מעריכה הוצאות אלו על דרך האומדנא בסכום
של 200 ₪. כן הנתבע נושא בתשלום הוצאות המשכנתא בסך של כ – 1,800 ₪ בחודש והתובעת לא
הכחישה עניין זה.
.(10,000-2,000)
יחס הכנסות פנויות:
136. על כן, כל עוד התובעת והקטינות מתגוררות בדירת המגורים והנתבע נושא בתשלום המשכנתא, יש לנכות
מהכנסתו הפנויה סך של 1,800 ₪ בגין תשלום המשכנתא וכך סך של 200 ₪ בגין הוצאות אחזקת הבית,
עת הוא מתגורר אצל אחותו.
עותק לפרסום
137. הפועל היוצא של האמור לעיל, הוא שיש להעמיד את הכנסתו הפנויה של הנתבע ע"ס של 8,000 ₪ נטו
138. מאחר והכנסתה הפנויה של האם עומדת ע"ס 3,900 ₪ ואילו הכנסתו הפנויה של האב עומדת ע"ס 8,000
ם, הרי יחס ההכנסות בין הצדדים עומד על : 67% ביחס לאב ו – 33% ביחס לאם.
חלוקת זמני שהות:
139. בשים לב להחלטתי להרחבת זמני השהות של האב עם הקטינות כיום ולאחר ארבעה חודשים ובהתאם
להסתגלות הקטינות הרחבה נוספת, אזי זמני השהות שנוהגים כיום עומדים על יחס של כ-21% לאב (3
לינות מתוך 14) ו/או בהמשך על יחס של כ-35% (5 לינות מתוך 14).
140. על כן, יחס השהות הממוצע של האב עם הקטינות עומד על סך של 28% ובמעוגל 30% לאב, ואילו 70%
לאם.
צרכי הקטינות:
141. כאמור מדובר בשלוש קטינות: אב' – בת 6 שנים, ל' בת 9 שנים וא' בת 12 שנים.
37 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
טענות הצדדים אשר לצרכי הקטינות:
142. התובעת פירטה את צרכי הקטינות בתצהירה כדלקמן:
עבור הבת אב', העריכה האם את צרכי הקטינה בסך של 2,790 ₪ לחודש עפ"י הפירוט הבא: כלכלה –
550 ₪; ביגוד והנעלה – 260 ₪; קופ"ח – 70 ₪; צהרון – 635 ₪; מדור – 675 ₪ חינוך – 400 ₪
תרבות ופנאי – 100 ₪; ימי הולדת – 100 ₪.
הצדדים.
באופן דומה העריכה האם את צרכיהן של הבנות ל' וא' למעט מרכיב הצהרון והחינוך, כך שצרכיה של הבת
ל' כומתו בסך של 2,740 ₪ ואילו צרכיה של הבת א' כומתו בסך של 1,955 ₪.
עותק לפרסום
143. מנגד, הנתבע התייחס לאמור בתצהיר התובעת באשר לצרכי הקטינות המסתכמות בסך של 880 ₪ לכל
קטינה (550 ₪ בגין כלכלה ועוד 260 ₪ ביגוד והנעלה ו – 70 ₪ בגין קופ"ח). הנתבע טען כי יש לחלק
הוצאות אלו בהתאם ליחס הכנסות פנויות וזמני שהות. אשר לרכיבים כגון "תרבות ופנאי", "ימי הולדת"
ויתר ההוצאות הנטענות, טען הנתבע, כי אין זה נכלל בגדר הצרכים ההכרחיים, אלא בגדר דיני צדקה ועל
כן יש לחלק מרכיבים אלו באופן שווה בין שני ההורים.
דיון והכרעה:
144. אשר למדור, טען הנתבע כי ככל והתובעת תעזוב את דירת המגורים היא תוכל לשכור מדור שווה ערך למדור
הקיים בסך של 3,200 ₪ לחודש, כאשר גם מדור זה יש לבחון ביחס לזמני השהות וההכנסות הפנויות של
145. כן, לטענת הנתבע, לאור כך שהקטינה אב' מקבלת קצבת נכות בסך של 2,600 ₪ אשר מופקדת בידי האם,
די בקצבה זו בכדי לכסות את צרכיה של הקטינה אב'. מנגד טענה האם, כי הקצבה מיועדת לטיפולים מיוחדים
של הקטינה וכן פרטה בתצהירה את השימוש שהיא עושה בקצבת הנכות ובשים לב לכך, שהנתבע נושא
במחצית הוצאות החינוך החריגות, היינו מחצית עלות הצהרונים. כן טען הנתבע כי הקטינה אב' מקבלת את
כל הטיפולים שהיא זקוקה להם במסגרת הגן השיקומי בו היא מתחנכת ובאמצעות קופ"ח בה היא מבוטחת.
לחילופין, טען הנתבע, כי ש להורות על הפקדת קצבת הנכות לחשבון משותף שישמש את צרכי הקטינה אב'
בלבד.
38 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
צרכים תלויי שהות:
עותק לפרסום
146. בהתאם לפסק הדין שניתן בבע"מ 919/15 וכן לאמור בעמ"ש 14612-10-16 בנוגע לאופן יישומה, יש 1
להבחין בין צרכים תלויי שהות ובין צרכים שאינם תלויי שהות וכן צרכים חריגים/הוצאות חריגות.
147. יצוין, כי אומנם הצדדים פרטו כל אחד לפי מיטב ראותו את צרכי הקטינות וכן הנתבע אף טען כי יש לחשב
את המזונות בהתאם לזמני השהות והכנסות הצדדים, אולם בפועל אף אחד מהצדדים לא ערך את תחשיביו
בהתאם לפרמטרים אלו. בנסיבות אלו על בית המשפט לעשות הערכה של צרכי הקטינים הן בהתאם לנטען
ע"י הצדדים והן בהתאם לסכומים הנהוגים בפסיקה ובשים לב לכך פסק הדין לצפות גם פני עתיד.
148. צרכים תלויי שהות הם צרכים כגון מזון, מים, הסעות ובילויים (ס' 41 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק
ארז בבע"מ 919/15).
149. תביעה למזונות היא אמנם תביעה כספית שיש להוכיחה ככל תביעה אחרת, ברם גם מקום שלא כל הצרכים
מוכחים, פוסקים בתי המשפט מזונות לפי שיקול דעתם ואומדן הצרכים הסביר והראוי, ולאו דווקא על פי
המפורט בכתב התביעה. יפים לענין זה האמור בע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201, 204, כדלקמן:
"גם בהעדר ראיות מטעם הנתבע, מוקנה לבית המשפט לעולם שיקול-דעת לקבוע מה הוכח לפניו, ואם
הוא סבור כי תביעה היא מופרזת, אין הוא חייב לאמצה, כי כוחו עמו לבחון מה מוכח לפניו מהותית
ומה לא. ניטול מקרה תיאורטי, בו יתבע פלוני מזונות בשיעור של מיליון שקל לחודש. העדר ראיות
מצד הנתבע בשל אי-התייצבות לחקירה או מטעם אחר אינם מחייבים את בית המשפט לפסוק כפי
שנתבע, ללא הפעלת שיקול-דעת".
150. יש הסוברים כי כיום סכום המזונות המינימלי לילדים מתבגרים, בגין הצרכים ההכרחיים בלבד צריך לעמוד
על סכום מינימום של בין 1,600 – 1,700 ₪, במקום הסכום של 1,400 ₪ שהיה נהוג עד כה. כך לדוגמה,
כב' השופט י. שנלר מציין בעמ"ש 1057/09 ש.ת. נ' ד.ג. (פורסם במאגרים 17.10.17) כי לאור השינויים
שחלו במשך השנים בשערוך אותן הוצאות מינימליות וכן לאור הצרכים שהתווספו עם השנים, כגון בכל
הקשור באמצעי התקשורת השונים ובמחשוב, אשר ניתן לראות בהם כיום, כצרכים הכרחיים, יש להגדיל
את הסכום לסכום של כ – 1,700 ₪. יש לציין, כי גם כב' השופטת יהודית שבח בעמ"ש 32172-11-17
צידדה בגישה דומה וכדבריה: "לגישתי, אין לדחות עוד את הגדלת הסכום, ועד שייקבע הסכום המשקף
39 מתוך 50
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
את עלות צרכיו של קטין, בשני הבתים גם יחד, זה שאינו טעון הוכחה, באופן אמפירי ובהתבסס על
חוות דעת כלכליות, אין מנוס מהפעלת שיקול דעת השיפוטי וניסיון החיים, ומהעלאת הסכום, שלא
עודכן מזה שנים, לכדי סך של 1600-1700 ₪".
151. אף אני שותפה לדעה זו, בייחוד שחלפו מספר שנים מאז אותה קביעה בסך של 1,400 ₪ ומאז חלה עליית
מחירים בכל תחומי החיים, מחירי המזון עלו, רמת השכר עלתה, שכר המינימום עלה, מחירי הדיור עלו ועל
כן יש להתאים סכום זה למציאות בת ימינו.
152. יצוין, כי על פי פסיקה מאוחרת, נקבע כי גובה הצרכים המינימליים של קטין (הכרחיים ושאינם הכרחיים)
ללא הוצאת מדור עומד על סך של 2,250 ₪ לחודש (ר', למשל, רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ. נ' א.נ.
(פורסם במאגרים, ביום 25.10.18); עמ"ש 56000-10-18 (חיפה) פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, ביום
31.1.19); עמ"ש 20634-04-18 (חיפה) פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, ביום 7.2.19); עמ"ש -4202
02-20 (מרכז) ש.מ. נ' י. מ. (פורסם במאגרים, ביום 2.8.20), ועוד).
153. בענייננו, האם כימתה את צרכי הקטינות ללא הבחנה בין צרכים תלויי שהות ושאינם תלויי שהות וכן הכלילה
בצרכים אלו גם את הוצאות המדור והוצאות החינוך כגון צהרון אשר נהוג לסווגן תחת הוצאות חינוכיות
והוצאות רפואיות חריגות אשר משולמות בהתאם ליחס ההכנסות בין הצדדים או באופן שוות בהתאם
לנסיבות. על כן, איני רואה לנכון לקבל את פירוט צרכי הקטינות בסך של 2,700 ₪ שכן יש להפחית מצרכים
אלו הוצאות חינוכיות חריגות כגון עלות צהרון. מנגד, האב לא פירט כלל וכלל את צרכיהן של הקטינות ואף
לא הציג קבלות בגין צרכים אלו. על כן, אני רואה לנכון להעריך את הצרכים תלויי השהות של כל אחת
מהקטינות ע"ס של 1,600 ₪ לחודש.
154. בפועל, בהתאם לזמני השהות, הקטינות שוהות עם האב 30% מהזמן, כך שבפועל האב נושא בצרכיהן בסך
של 480 ₪ לחודש (X30% 1,600).
155. לאור פערי ההכנסות בין הצדדים, על האב לשאת ב – 67% מהצרכים תלויי השהות, קרי בסכום של 1,072
(67% X 1,600) עבור כל קטינה, ואילו על האם לשאת ב – 33% מהצרכים תלויי השהות, קרי בסכום
של 582 ₪ (1,600X33%) עבור כל קטינה. מתוך סכום זה, יש לנכות את הסכום שבו נושא האב שהקטינות
שוהות עמו, קרי 480 ₪ ועל כן על האב להעביר לאם את ההפרש בגין מרכיב זה של צרכים תלויי שהות
40 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
צרכים שאינם תלויי שהות:
HOT
בסך 592 ₪ לחודש (1,072-480). מכאן שעל האב להעביר לידי האם בגין כל אחת מהקטינות עבור צרכים
תלויי שהות סך של 592 ₪ לחודש.
עותק לפרסום
156. בגדר צרכים שאינם תלויי שהות יש לכלול ביגוד, הנעלה, טלפון אישי של הקטינים, מתנות לימי הולדת,
נסיעות של הקטינים, משחקים, הוצאות פנאי, כלי כתיבה במהלך השנה, תשלום בסיסי לקופ"ח, תרופות
ועוד (סעיף 41 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז בבע"מ 919/15). לאחר בחינה ושקילה, בשים לב
לכך שהוצאות סבירות רק בגין הנעלה וביגוד לקטין עומדים על סך של כ-300 ₪ לחודש, מתנות לימי
הולדת – 100 ₪ לחודש, טלפון נייד – 50 ₪, שירותי בריאות ותרופות -100 ₪ וכן הוצאות נוספות בגין
משחקים, נסיעות, כלי כתיבה במהלך השנה ועוד, אני מעמידה את צרכי הקטינות שאינם תלוי שהות (לא
כולל צהרונים ותשלומי בית ספר) ע"ס 600 ₪ לחודש לכל קטינה.
רכיב המדור ואחזקתו:
157. כן, במסגרת צרכים שאינם תלויי שהות יש לכלול הוצאות חינוך ופנאי של הקטינות. ואולם, במקרה דנן,
מאחר שהוצאות החינוך והפנאי של הקטינות א' ול' לא הוכחו כדבעי ומאחר שבנוגע לקטינה אב' יש ליצור
הסדר מיוחד, ייקבע התחשיב בנוגע לפרמטרים אלו בהמשך.
158. מאחר ומדובר בצרכים שאינם תלויי שהות, הרי שעל ההורים להתחלק בתשלום צרכים אלה, בהתאם לפער
ההכנסות ביניהם ובהתחשב בכך שהאם היא המשמורנית של הקטינות הרי היא גם "ההורה המרכז". לפיכך
על האב להעביר לידי האם את חלקו בהוצאות שאינן תלויות שהות, בהתאם ליחס ההכנסות ביניהם, היינו
סך של 67% מתוך 600 ₪ המהווים סך של 402 ₪ עבור כל אחת מהקטינות. על כן, בגין הצרכים שאינם
תלויי שהות, על האב לשלם לידי האם בגין כל אחת מהקטינות סך של 402 ₪ לחודש.
159. לסיכום בגין צרכים תלויי שהות ושאינם תלויי שהות על האב להעביר לידי האם סך של 592 ₪ בצירוף סך
של 402 ₪ לחודש, כלומר 994 ₪ ובמעוגל 1,000 ₪ לחודש עבור כל קטינה.
160. כאמור, לעת עתה האם אינה משלמת מדור, בעוד האב משלם משכנתא בגין דירת המגורים בסך של 1,800
₪ ואילו האם נושאת בתשלומי הוצאות אחזקת הבית. כן, בתצהירו טען האב כי בעבר הוא נשא בהוצאות
41 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
בהתאם.
אחזקת הבית שהסתכמו בסך של ממוצע של כ – 1,000 ₪ בחודש. האם עתרה להוצאות המדור בסך 675 1
₪ עבור כל קטינה ובסך הכל 2,025 ₪. כן טענה, כי ככל והדירה תימכר, יהא עליה לשכור דירה כאשר
עלות השכירות בדירה דומה בת 3 חדרים עולה כ – 4,000 ₪. מנגד טען, הנתבע כי עלות שכר דירה באזור
מגוריהם של דירת בת 3 חדרים לא עולה על 3,200 ₪.
עותק לפרסום
161. מאחר ובשלב זה האם אינה משלמת עבור דמי שכירות או עבור משכנתא והיא מתגוררת בדירת מגורי
הצדדים, הרי שאין לה מדור שהיא צריכה לשאת בו. על כן, כל עוד לא יבוצע פירוק שיתוף של דירת
המגורים ופינוי האם והקטינות מהדירה, ימשך ההסדר לפיו האב ישלם את תשלום המשכנתא והאם תישא
בהוצאות אחזקת המדור של דירת המגורים.
162. עם זאת, לאחר ביצוע פירוק השיתוף בדירת המגורים ולעת שהאם והקטינות יעזבו את דירת מגורי הצדדים
בה הם מתגוררים כיום, אני מעריכה כי האם תוכל לשכור מדור בעלות משוערכת של 4,000 ₪ לחודש
בעיר ב'. כן, יש להעריך את גובה הוצאות אחזקת המדור בשיעור של כ-800 ₪ לחודש. במצב כזה, נהוג
להעריך הוצאות מדור עבור שלושה קטינים בשיעור 50% מעלות דמי השכירות והוצאות אחזקת המדור,
ועל כן שיעור הוצאת המדור ואחזקתו של הקטינות יעמוד ע"ס 2,400 ₪ (50%X4,800). מאחר שהקטינות
שוהות אצל האם 70% מהזמן, אזי עלות המדור ואחזקתו אצל האם עומדת על סך של 1,680 ₪ לחודש.
163. עם זאת, מאחר שיש להתחשב בפער הכנסות הצדדים גם לעניין הוצאות המדור ואחזקתו, אזי ככל שהאם
תידרש לשלם עלות שכירות והוצאות אחזקת המדור בסך 4,800 ₪ לחודש, אזי לא תיוותר לה הכנסה פנויה
(4,700-4,800), ואילו הכנסתו הפנויה של האב תיוותר על סך כ-10,000 ₪ לחודש (ללא תשלום דמי
המשכנתא שכן בית המגורים יימכר והמשכנתא תסולק) כאשר פער ההכנסות הפנויות יעמוד על שיעור של
כ-0% לאם ו-100% לאב. משכך, על האב יהיה לשאת במלוא הוצאת המדור ואחזקתו אצל האם בסך
1,680 ₪ לחודש. מאחר שהאב אינו נושא בעלויות המדור בדירה של אחותו בעת שהקטינות שוהות עמו
ואילו הוצאות אחזקת המדור הינן זניחות, אזי אין לקחת בחשבון את החלק שנושא האב בהוצאות המדור
ואחזקתו בעת שהקטינות שוהות עמו. עם זאת, ככל שיהיו שינויים ברכיבים אלו בעתיד, יהיה צורך לשקללם
42 מתוך 50
I
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
164. על כן, ככל והאם תשכור מדור או תרכוש דירה באמצעות נטילת משכנתא, יהא על האב להוסיף לסכום 1
המזונות שלעיל סך של 1,680 ₪ בגין הוצאות המדור ואחזקתו של הקטינות.
165. כעת לאחר שקבענו את צרכי הקטינות, יש לבחון האם ישנה השלכה לקצבת הנכות מהמל"ל של הבת אב'
על פסיקת המזונות שנפסקו עבורה.
קצבת הנכות של הבת אב':
166. הצדדים חלוקים בנוגע לקצבת הנכות שמקבלת הקטינה אב' מהמוסד לביטוח לאומי, כאשר האב טוען כי די
בקצבה זו בכדי לספק את מלוא צרכי הקטינה ועל כן אין הוא צריך לשאת במזונות עבורה. כן, האב עתר
להורות לאם לפרט בנוגע לשימוש שנעשה בקצבה של הקטינה, ולחילופין להורות לאם להפקיד את הקצבה
לחשבון משותף על מנת ששני הצדדים יוכלו לוודא מה נעשה עם הקצבה. כן ביום 17.4.19 הגיש האב בקשה
למתן הוראות בנוגע לקצבת הנכות של הקטינה אב'. ביום 22.7.19 ניתנה החלטתי, כי הבקשה תידון במסגרת
פסק הדין הסופי. כן הובהר לאם, כי ככל שאינה מגישה את הדיווח הנדרש ו/או לא תוכיח בראיות כדין, כי
הקצבה משמשת להוצאות הקטינה, אזי ישמש הדבר לחובתה בעניין תשלום המזונות שייפסק לקטינה בפסק
הדין שיינתן. ביום 27.10.19 הגישה התובעת תצהיר משלים בעניין ההוצאות המיוחדות עבור הבת אב'. כן,
ביום 10.3.21 הגיש הנתבע בקשה נוספת בעניין קצבת הנכות של הבת אב' במסגרתה עתר להורות לתובעת
להגיש פירוט בדבר הנעשה עם קצבת הנכות. לאחר קבלת תגובת התובעת, קבעתי בהחלטתי מיום 24.6.21
כי העניין יוכרע במסגרת פסק הדין שיינתן.
167. בפסיקה קיימות גישות שונות לגבי הדרך בה יש לחשב את גמלת הנכות המשולמת בעבור קטין בעל צרכים
מיוחדים, כאשר יש גישה הסוברת כי ככל שלא הוכח בפני בית המשפט כי צרכיו של הקטין עולים על גמלת
הנכות, אזי אין לפסוק עבורו דמי מזונות (תמ"ש [טב'] 7112-01-10 ט.ח. ואח' נ' י.ח. (פורסם במאגרים).
168. לעומת זאת, לפי גישה אחרת, ההוצאות הרפואיות והחריגות ישולמו מתוך גמלת המל"ל ורק אם הוצאות
אלה תהיינה מעבר לסכום מלוא הגמלה, בכפוף להצגת חשבוניות, יישא האב במחצית יתרת ההוצאות
הרפואיות (ראו תמ"ש [כ"ס] 24690/04 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים); ראו תמ"ש 1181-04 פלונית
נ' פלוני (פורסם במאגרים) (16.10.2005), עמ"ש 20337-04-13 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים)
(13.11.2013), תמ"ש 23469-04-14 ב' ר' נ' ע' ב' (פורסם במאגרים) (10.08.2016).
43 מתוך 50
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
HOT
עותק לפרסום
169. כן, נקבע בהקשר זה כי במקרים בהם יש לצדדים ילד בעל צרכים מיוחדים, שגידולו מצריך משאבים רבים 1
מעל המקובל, אזי מחובתם של שני הצדדים לשאת בהם באופן שווה. כאשר האב אינו מקדיש הרבה מזמנו
לטיפול וגידול ילדיו, חובתו היא להקדיש חלק נכבד מהכנסתו כדמי מזונות או דמי טיפול על מנת לאפשר
לילדיו רווחה חומרית מינימאלית שמצבם מצדיק זאת (ע"א 732/88 קמחי (פורסם במאגרים)). בנוסף נקבע
כי "הטיפול בקטין ע"י ההורה המשמורן, משליך פעמים רבות על יכולתו של ההורה המשמורן, לייצר
הכנסה, להתקדם בעבודתו או בלימודיו ולהשקיע את כל משאביו הנפשיים, מרצו ויכולתו לפיתוח
הקריירה שבה הוא חפץ" (תמ"ש 16721/07 ע.צ. נ' י.ג.ר. תק-מש 2008 [2] 459).
מן הכלל אל הפרט, לענייננו:
170. כאמור האב עתר לפטור אותו ממזונות הקטינה אב' לאור קצבת הנכות שהיא מקבלת ולחילופין להורות על
הפקדת הקצבה לחשבון משותף של שני הצדדים.
.
171. התובעת העידה בעדותה כי קצבת הנכות של אב' עומדת כיום ע"ס של 2,600 ₪ (עמ' 20 לפרוט' ש' 4-5)
והיא משמשת בין היתר להוצאות וטיפולים שונים לקטינה כגון קלינאית תקשורת בעלות של 270 ₪ לשבוע,
משקפיים (כל חצי שנה שני זוגות חדשים). לגבי המשקפיים העידה, כי יש השתתפות של קופ"ח פעם בשנה
(עמ' 21 – עמ' 22 לפרוט'). כן ציינה כי יש לרכוש לוח תקשורת בסך של 2,100 ₪ שעוזר לילדה לדבר
ולתקשר (עמ' 22 לפרוט' ש' 29). כן העידה, כי מאחר והנתבע לא משתתף איתה בהוצאות של הקטינה כגון
קייטנות וטיטולים היא נאלצת לשלם תשלומים אלו מההוצאות של הקצבה.
172. כאמור ביום 27.10.19 הגישה התובעת תצהיר משלים, במסגרתו התייחסה, בין היתר, להוצאות שהיא
מוציאה עבור הקטינה אב', כגון טיפול אצל קלינאית תקשורת בעלות של 270 ₪, קייטנת קיץ בעלות של
2,200 ₪, טיטולים – 270 ₪, משקפים – 1,600 ₪, רטייה לעין – 80 ₪, צהרון – 635 ₪, תשלומי חובה
לגן – 1,179 ₪, לוח תקשורת – 2,100 ₪ וכן הוצאות שונות כגון ימי הולדת וכו'.
173. הנני סבורה כי כאשר יש ילדים בעל צרכים מיוחדים, קצבת הנכות נועדה לכסות את הוצאותיהם החריגות
שנועדו לטיפול רפואי מיוחד, מסגרות חינוך מיוחדות, השגחה והוצאות חינוך חריגות ולא לצרכי מזון
והוצאות בסיסיות שיש לכל קטין. על כן, מקובלת עלי גישת הביניים, לפיה מחד גיסא יש לקבוע חיוב במזונות
44 מתוך 50
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
הקטינה ומאידך גיסא להורות כי כל הוצאותיה הרפואיות החריגות והוצאותיה החינוכיות החריגות שאינן
קשורות לנכות, כגון צהרונים, שיעורים פרטיים, טיפולים רגשיים, טיפול עם קלינאית תקשורת ישולמו מתוך
הקצבה והאב יהא פטור מהן. עם זאת, ככל וההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות לא יכוסו ע"י קצבת
הנכות, הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות אלו, וזאת בכפוף להצגת קבלות שתציג האם.
174. כמו כן, מאחר וחלק מההוצאות המיוחדות אותן פירטה האם בנוגע לבת אב' נלקחו בחשבון במסגרת הצרכים
תלויי שהות, אני רואה לנכון שלא לחייב את האב במלוא הצרכים שאינם תלויי שהות ולהעמידם ביחס לבת
אב' ע"ס של 200 ₪ בלבד (במקום 402 ₪) על כן, חיוב האב במזונות הקטינה אב', יהיה כדלקמן: סך של
592 ₪ בגין צרכים תלויי שהות וסך של 200 ₪ בגין צרכים שאינם תלויי שהות, ובסך הכל 792 ₪
(ובמעוגל 800 ₪) לחודש. האב יהיה פטור מתשלום הוצאות חינוכיות ובריאותית חריגות של הקטינה אב',
אלא אם סכומם יעלה על סכום הקצבה (העומדת ע"ס 2,600 ₪) ובכפוף להצגת קבלות מצד האם, שאז ישאו
הצדדים בחלקים שווים בהוצאות אלו.
175. כן, ככל שתצטבר יתרה כתוצאה מקצבה זו, אזי סכומים אלו ישמשו להוצאותיה העתידיות של הקטינה אב'
לרבות תשלומים עבור צהרון, קייטנות, חוגים, טיפולים רפואיים, עזרים רפואיים כגון משקפיים, טיפול
קלינאית תקשורת וטיפולים משלימים וכו'.
176. סיכומם של דברים, לאור כל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן:
א.
עד למועד מתן פסק הדין תעמודנה החלטותיי למזונות זמניים מיום 4.2.19 ומיום 3.6.20.
ב. החל ממועד מתן פסק הדין, האב ישלם לידי האם עבור צרכיהן השוטפים של הבנות א' ול' סך של
1,000 ₪ לחודש עבור כל אחת, וביחד 2,000 ₪ לחודש.
ג.
עבור הבת אב' ישלם האב לידי האם עבור צריכה השוטפים סך של 800 ₪ לחודש.
ד. לאחר פירוק השיתוף בדירה וככל והאם תשכור מדור לה ולשלושת הקטינות ו/או תשלם משכנתא,
ישלם האב לידי האם סך של 1,680 ₪ עבור השתתפותו בהוצאות המדור ואחזקתו של הקטינות ובכפוף
להצגת חוזה שכירות תקף.
45 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
HOT
,
ה. קצבת הנכות של הבת אב' בסך של 2,600 ₪ תיוותר בידי האם, כאשר קצבה זו תשמש לכל ההוצאות
החינוכיות החריגות של הבת אב', לרבות צהרון, חוגים, תשלומי בית ספר, הסעות של החינוך המיוחד,
שיעורים פרטיים וכן לכל ההוצאות הרפואיות החריגות כגון משקפיים, טיפולי שינים, טיפולים רגשיים,
עזרים רפואיים, קלינאי תקשורת. קצבה זו תשמש הן להוצאות רפואיות חריגות שאינן קשורות בהכרח
למוגבלות ממנה סובלת הבת אב' והן להוצאות חריגות אשר נוגעות למוגבלויות מהן היא סובלת.
ט.
עותק לפרסום
ו. בנוסף, בשים לב לכך שהאם מקבלת גם את קצבת הקטינות מאת המל"ל ולנוכח מכלול הנתונים
כמפורט לעיל, אני מורה כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוכיות החריגות של הקטינות
א' ול', כמפורט להלן: כלל הוצאות בית הספר (לרבות ולא למעט בגין ספרים, מחברות, ציוד כתיבה
בתחילת שנה, תשלומים בתחילת שנה בהתאם לדף דרישה של בית הספר, סל תרבות, תשלומי ועד
הורים, וכל הוצאה אחרת בהתאם לדרישות בית הספר), חוג אחד עבור כל קטינה, הוצאות עבור מחזור
קייטנה אחד בקיץ, שיעורי עזר לפי המלצת מורה מקצועית/מחנכת/יועצת – והכל כנגד הצגת קבלות.
ז. כן יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינות א' ול' אשר אינן מכוסות
על ידי סל הבריאות או ביטוח בריאות אחר, ובכלל כך טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים,
טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים, אביזרים וטיפולים ורפואיים בהתאם להמלצת הרופא המטפל וכיוצ"ב
– והכל כנגד הצגת קבלות.
.
ח.
דמי המזונות ישולמו בכל ה – 1 בחודש (עבור אותו חודש מראש) עד שימלאו לקטינות 18 שנים או
עד לסיום לימודיהן התיכוניים – לפי המאוחר מבין השניים.
ממועד סיום לימודיהם התיכוניים של הקטינות ו/או עד הגיען לגיל 18 שנים (לפי המאוחר מבין
השניים) ועד לסיום שירות צבאי חובה ו/או שירות לאומי ישלם האב לידי האם תשלום מזונות חודשי
שיעמוד על 1/3 מדמי המזונות הנ"ל.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל – 3 חודשים, ללא הפרשים
רטרואקטיביים בגין תקופה אחת לרעותה.
46 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
תלה"מ 58843-10-18, תלה"מ 58922-10-18
תלה"מ 59049-10-18, תלה"מ 8544-06-20
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
יא. מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד החודש בו נפסקים דמי מזונות אלה כי שפורסם/יפורסם ב – 15 לחודש
השוטף אחריו והתחשיב ייעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה.
עותק לפרסום
יב. סכום שלא שולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק בין היום שנועד לתשלום לבין הפרעון
המלא בפועל.
יג. קצבת הילדים וכן כל קצבה אחרת מאת המל"ל תשולם לידי האם.
תביעת מזונות אישה:
177. במסגרת התובענה למזונות הקטינים, עתרה התובעת למזונות אישה כמפורט בסעיף 34 לכתב התביעה,
בסכום של 3,055 ₪. סכום זה כולל כלכלה – 550 ₪, ביגוד והנעלה – 300 ₪, מדור ואחזקתו – 675 ₪,
תרבות ופנאי – 100 ₪, רכב – 1,340 ₪, טלפון – 40 ₪, קופ"ח ותרופות – 50 ₪. בסיכומיה טענה התובעת
בצורה לקונית בכל הנוגע למזונות האישה כך: "תביעת המזונות של הבנות הינה גם מזונות התובעת אשר
התגרשה מהנתבע ביום 16.2.2020. התביעה הוגשה ביום 24.10.18. ביהמ"ש מתבקש חיובו של
הנתבע עד למועד הגט".
178. מנגד, הנתבע טען בסיכומיו כי עתירת התובעת למזונותיה נזנחו על ידה. כן טען הנתבע כי התובעת כלל לא
זכאית למזונות אישה עקב התנהגותה בפועל, רצונה לסיים את הנישואין, היותה אישה מורדת ולאור
הכנסותיה היא אינה זכאית כלל למזונות אשיה ועל כן יש לדחות את עתירתה בעניין זה.
179. בכל הכבוד, גם אני מצאתי כי התובעת זנחה את עתירתה למזונות האישה. התובעת עתרה לפסיקת מזונות
האישה בעלמא ובקול ענות חלושה. התובעת לא הוכיחה את הסכומים הנתבעים ואף לא חקרה את הנתבע
אודותיהם. כידוע, תביעת מזונות אישה היא תביעה כספית לכל דבר ועניין אשר מצריכה הוכחה, ובהעדר
הוכחה ולו מינימלית של רכיבי התביעה, אין להידרש לה.
180. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה למזונות אישה – להידחות.
סוף דבר:
181. אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן:
47 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
יא
■
■
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
התביעה למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לשיתוף התובעת במחצית הזכויות בדירת המגורים – מתקבלת.
כפועל יוצא, אני מורה על פירוק השיתוף בדירה בהתאם להוראות שלהלן:
ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים בדרך של מכירתה בשוק החופשי למרבה במחיר ממוכר
ברצון לקונה מרצון כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ וכשזכויות בני הזוג בו נקיות מכל חוב, עיקול,
שיעבוד או זכות אחרת של צד שלישי כלשהו.
בהתאם.
ניתנת הזדמנות לצדדים למכור את הדירה בכוחות עצמם בתקופה של 90 ימים מהיום. הצדדים רשאים
בהסכמה ביניהם להאריך את התקופה למכירת הבית בכוחות עצמם, בכתב.
עותק לפרסום
ככל שהצדדים לא יצליחו למכור את הבית בתוך 90 ימים מהיום, ומאחר שהתרשמתי במהלך ניהול
ההליך המשפטי כי ב"כ הצדדים אינם יכולים לשתף פעולה ביניהם ככונסי נכסים – אני ממנה כבר
עתה כונס נכסים מטעם ביהמ"ש.
הכונס.
אני ממנה את ככונסת נכסים בכפוף להסכמתה שתינתן בתוך 7 ימים. ב"כ הצדדים יפנו אליה
כונסת הנכסים תפקיד ערבות עצמית להבטחת כל נזק אשר ייגרם ככל שייגרם בעטיה של פעולת
עם מינוי כונסת הנכסים, יידרש כל צד להפקיד בידי כונס הנכסים סך של 2,500 ₪ וזאת לצורך מימון
הוצאות הכינוס.
כונסת הנכסים תפרסם מודעה ובה תציע למכירה את הזכויות בדירה.
כונסת הנכסים תודיע לצדדים על המועדים שיקבעו על ידו לצורך הצגת הבית בפני קונים פוטנציאלים.
לכל אחד מהצדדים יש זכות קדימה להשוות את ההצעה הגבוהה ביותר שתתקבל במכר בשוק החופשי
לכל המרבה במחיר ממוכר ברצון לקונה מרצון.
במידת הצורך תפנה כונסת הנכסים לבית המשפט בבקשה מתאימה למתן הוראות.
48 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
ba
ג.
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ד.
אני מורה לצדדים לשתף פעולה עם כונס על מנת לקדם את הליך הכינוס ולייתר הליכים משפטיים
מיותרים בעניין זה.
לצורך קידום הליך פירוק השיתוף, מורה כבר עתה על מינוי שמאי מטעם ביהמ"ש לצורך הערכת שווי
הדירה. אני ממנה את כשמאית. שכר טרחת השמאית ישולם על ידי הצדדים בחלקים שווים. ב"כ
הצדדים יפנו אל השמאית במשותף. חוות הדעת תוגש בתוך 45 ימים מהיום.
מובהר, כי החל ממועד הקרע – 16.9.2018 ועד לביצוע פירוק השיתוף בפועל ומכירת הדירה, תמשיך
הנתבעת לשאת בכלל ההוצאות השוטפות הקשורות לדירה כפי שהיה עד כה, למעט תשלום המשכנתא
החודשי בו יישא הנתבע וזאת עד לביצוע פירוק השיתוף בפועל.
ב. אשר לאיזון הזכויות הסוציאליות, הכספים והחסכונות אני מורה כדלקמן:
לצורך איזון הזכויות הסוציאליות של הצדדים, על הנתבע להעביר לתובעת סך של 6,574 ₪ בגין
רכיב זה. כן, ב"כ הצדדים יגישו בהסכמה פסיקתאות מתאימות לביהמ"ש לאיזון יתרת הזכויות
כאמור בחוו"ד המומחה – כמפורט בסעיף 93 לפסק הדין.
עותק לפרסום
תמורת הדירה, לאחר סילוק הוצאות המכירה ו/או הוצאות כינוס הנכסים וכן סילוק יתרת המשכנתא,
תחולק בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
לצורך איזון הכספים שנטלו מחשבון הבנק על ידי מי מהצדדים
לפסק הדין.
–
התביעה לסילוק יד נדחית.
התביעה למשמורת וחלוקת זמני שהות – כמפורט בסעיף 116 לפסק הדין.
ה. התביעה למזונות הקטינות –כמפורט בסעיף 176 לפסק הדין.
49 מתוך 50
יש לפעול כמפורט בסעיף 97
יתרת הכספים בחשבון העו"ש המשותף של הצדדים נכון למועד הקרע תחולק באופן שווה בין
הצדדים לרבות וככל שקיימת יתרת חובה בחשבון.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
25
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
ו.
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
התביעה למזונות האישה
ba
נדחית.
HOT
182. אשר להוצאות המשפט: מאחר שעיקר טענותיו של הנתבע נדחו הן בנוגע לדירת המגורים והן בנוגע למזונות
וקצבת הנכות, לרבות התביעה לסילוק יד ומנגד טענותיו בנוגע משמורת והסדרי שהות וכן להחזר חלק
מהכספים התקבלו, אני רואה לנכון לחייב את הנתבע בהוצאות מופחתות בסך של 15,000 ₪, אשר ישולמו
בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד החיוב ועד לביצוע התשלום
בפועל.
183. המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיקים.
ניתן היום, ג' אלול תשפ"א, 11 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
of
ורד שביט פינקלשטיין, שופטת
50 מתוך 50
עותק לפרסום
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
.19
.20
.23
.24
.25
.26
ba
21. ביום 7.4.2019 הגיעו הצדדים להסכמות בדבר מכירת רכבם המשותף וביום 14.4.19 ניתן תוקף של החלטה
להסכמות אלו. על פי הסכמות אלו הבעלות והחזקה על הרכב תישאר בידי הנתבע וכי הנתבע יישא באופן
בלעדי בהחזרי ההלוואה אשר ירדו מידי חודש בחודשו מתלוש המשכורת של הנתבע.
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
22. ביום 7.3.19 הוגש תסקיר בסוגיית המשמורת וחלוקת זמני שהות של הקטינות עם ההורים; וביום 18.7.2019
הוגש תסקיר משלים נוסף בין היתר בעניין שמיעת הקטינות (לבקשת האם), במסגרתו הומלץ באופן חד
משמעי שלא לשתף את הקטינות בהליך המשפטי. כן, נקבעה חלוקת זמני שהות של הקטינות עם ההורים
הצדדים הביעו הסכמתם להצעה דלעיל וביום 4.2.19 ניתן להצעה תוקף של החלטה תוך הבהרת חיוב הנתבע
בהוצאות אחזקת הבית כפי שהיו עד כה.
בחגים ובחופשות.
עותק לפרסום
ביום 24.1.2019 מיניתי את רו"ח דן שפרינצק מחברת "תצפית" כמומחה מטעם ביהמ"ש על מנת להגיש
חוות דעת לאיזון זכויות הצדדים ממקומות העבודה.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 28.5.19 נעשה ניסיון ממושך להביא את הצדדים להסכמות במכלול
המחלוקות ביניהם ובמקביל נקבעו התיקים לשמיעת הוכחות והגשת תצהירים.
.1"
ביום 7.9.2019 אושרו המלצות התסקיר שהוגש ביום 7.3.2019 בנוגע לחלוקת זמני השהות של הקטינות
עם ההורים בתקופת החגים ובחופשים באופן זמני, וזאת עד להכרעה סופית במסגרת פסק הדין שיינתן, ככל
והצדדים לא יגיעו להבנות.
ביום 4.10.19 הוגשה חוו"ד מומחה בנוגע לאיזון זכויותיהם הכלכליות של הצדדים שנצברו בתקופת
הנישואין.
ביום 26.5.20 התנהל דיון במסגרת בקשה לצו הגנה שהגישה התובעת כנגד הנתבע בגין אלימות ואיומים
כלפיה וכלפי הקטינות ולאחריו ביום 3.6.20 התקיים דיון נוסף במסגרתו טען הנתבע כי עזב את דירת
המגורים. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמות זמניות בעניין זה וכן בעניינים נוספים כדלקמן:
בהסכמת המשיב ומבלי לפגוע בטענותיו ומבלי שהדבר יהווה פגיעה קניינית מסכים
המשיב שלא להכנס לדירת המגורים (להלן:"הדירה").
5 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.27
מתווה דיוני:
.2
.3
.29
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
.11
.12
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
הסכמה זו תעמוד בתוקפה לתקופה של 3 חודשים מהיום.
עד 7 ימים לפני תום המועד יודיע המשיב האם הוא מסכים להאריך את ההסכמה
לתקופה נוספת של 3 חודשים.
כל עוד המשיב אינו מתגורר בדירה ישונה החיוב של המשיב בסוגיית המזונות
הזמניים באופן שהמשיב ימשיך וישלם את תשלום המשכנתא החודשי ואילו האם
תשלם את הוצאות אחזקת הבית החל מיום 1.6.20 ועד למועד פקיעת הסכמה זו או
עד לשובו של המשיב להתגורר בדירה.
ביום 15.6.20 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרה התובעת; ביום 30.7.20 התקיימה ישיבת הוכחות
נוספת במסגרתה נחקר הנתבע.
28. לאחר הגשת כלל סיכומי הצדדים, ניתן כעת פסק הדין במאוחד.
המשיב יעביר בתוך 7 ימים מהיום אסמכתאות לכך ששילם את מלוא הוצאות
אחזקת הבית (ארנונה, מים, וועד, כבלים, חשמל, אינטרנט וכיוצא בזה בהתאם
להחלטות ביהמ"ש שניתנו).
מוסכם על הצדדים כי בדירה יתגוררו האישה והקטינות בלבד.
כל שינוי במבנה של הדירה ייעשה בהסכמה בין הצדדים, למעט תיקונים אשר
נדרשים לצורך שימוש שוטף בדירה.
מוסכם על הצדדים כי כל עוד המשיב אינו שוהה בדירה ומתגורר בדירת אמו או
אחותו זמני השהות של האב עם הקטינות יתקיימו פעמיים בשבוע בשעות אחר
הצהריים ללא לינה וכן בכל סופ"ש שני כולל לינה. לאחר שיתאפשר לאב להלין
את הקטינות גם באמצע השבוע יתקיימו המפגשים באמצע השבוע כולל לינה.
המפגשים יתקיימו עם שלושת הבנות ביחד, האב יאסוף את הבנות בכניסה לבניין
בו מתגוררות וישיבן לשם.
האב רשאי ליטול את חפציו האישיים בתיאום באמצעות מסרונים עם האם.
מאחר והחשבונות והוצאות הבית מגיעים לתיבת הדואר האם תהיה אחראית
לשלמם.
הצדדים מבקשים מביהמ"ש ליתן תוקף של החלטה להסכמות".
המתווה הדיוני להכרעה בתביעות הינו כדלקמן: ראשית, יש לדון בתביעה לפסק דין הצהרתי ואיזון משאבים
לרבות הזכויות בדירת המגורים שכן להכרעה בעניין זכויותיהם הרכושיות של הצדדים יש השלכה גם על
היקף וגובה פסיקת מזונות הקטינות ואשה. לאחר מכן, ובהתאם להכרעה בזכויות בדירה, יש לדון בתביעת
6 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
.30
נפנה אפוא לבחינת סוגיות אלו, אחת לאחת.
ב.
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הנתבע לסילוק ידה של התובעת מהדירה. לבסוף, יש צורך לדון בתביעת המשמורת וחלוקת זמני השהות של
ההורים עם הקטינות וכן בתביעת מזונות הקטינות והאשה.
ג.
HOT
.7
התביעה לפסק דין הצהרתי ולאיזון משאבים:
31. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה על הזכויות בדירת המגורים שהינה הנכס המשמעותי והיחיד של
הצדדים דנן.
32. לטענת התובעת היא זכאית למחצית מזכויות הבעלות בדירה מהנימוקים שלהלן:
א. הצדדים חיו בשיתוף כלכלי, כאשר כל העת הנתבע יצר מצג לפיו הדירה שייכת לשניהם, בייחוד כאשר
מדובר בדירת מגורים שהינה נכס משפחתי מובהק וכאשר מדובר בנכס היחיד שיש לבני הזוג.
הדירה כלל אינה רשומה ע"ש הנתבע שכן הבניין כולו מצוי בכינוס נכסים.
הדירה היתה אמורה להיות רשומה ע"ש אמו של הנתבע, כאשר על שמו של הנתבע היתה רשומה דירה
אחרת בת"א בה התגוררה אם הנתבע. לטענת התובעת, לאחר נישואי הצדדים, פנתה התובעת בעצמה
לנתבע ל מנת שידאג לבצע חילופי שמות באופן שהדירה בת"א תירשם ע"ש אמו של הנתבע והדירה בה
מתגוררים הצדדים, תירשם ע"ש הנתבע. הנתבע נעתר לבקשת התובעת ופנה לעו"ד ש' א' אשר טיפל
במסמכי העברת הזכויות של שתי הדירות. באותו יום כשהיו במשרד עוה"ד הצהיר הנתבע בפני התובעת
כי ידאג שהדירה תירשם על שם שניהם בחלקים שווים במועד שבו יוכל לעשות זאת שכן הבניין נמצא
בכינוס נכסים ובאותה עת לא ניתן היה לרשום את הדירה ע"ש הנתבע.
עותק לפרסום
מאז נרכשה הדירה בת"א רבצה עליה משכנתא. משכנתא זו הועברה לדירת המגורים ושולמה ע"י הנתבע
ומאז נישאו הצדדים בשנת 2009 הם שילמו את המשכנתא מהחשבון הבנק המשותף שפתחו יחדיו.
אומנם המשכנתא ניטלה בסוף שנת 2006 בטרם נישואי הצדדים, אולם הצדדים המשיכו לשלם את
המשכנתא מאז נישאו בתאריך 4.3.2009 ובמשך 10 שנים מחשבונם המשותף.
7 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
.33
ו.
ז.
ba
ה. כן, התובעת הפקידה את כספי הפיצויים שלה מעבודתה אשר נצברו לזכותה עוד בטרם נישואי הצדדים
לחשבון המשותף.
יא
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הצדדים שיפצו את הדירה והחליפו תריסים, ויטרינות חדשות, ארונות מטבח, אריחי קרמיקה, שיש
ומטבח, צנרת חדשה, חלונות חדשים, דלתות חדשות, מזגנים בכל החדרים ועוד. שיפוצים אלו עלו
עשרות אלפי ₪ ומומנו מחשבון המשותף של הצדדים.
עותק לפרסום
הצדדים תכננו למכור את דירת המגורים ולרכוש תחתיה דירה ב- אשר תירשם על שם שניהם. לשם
כך, פנו הצדדים במשותף למתווך שהחתים אותם על טפסים, כאשר הנתבע הצהיר בטופס למתווך כי
שניהם בעלי הזכויות המלאות בדירה. מכאן, שהנתבע יצר מצג כלפי כולי עלמא, כי הדירה שייכת לשני
הצדדים וזה המצג שגם הציג בפני המשפחה המורחבת.
.(27/1
ח. אשר לנספח שנחתם לדרישת הבנק (נ/30 לתצהיר הנתבע), טוענת התובעת כי מסמך זה אינו משקף
את המצב העובדתי הנכון למעמד החתימה, שכן מדובר על אישור עקרוני של הלוואה בעוד שבפועל
ההלוואה עבור הדירה ניתנה מספר שנים לפני כן. מדובר במסמך שנערך בין התובעת לבין הבנק בלבד,
כאשר הנתבע אינו צד למסמך וכל מטרתו היתה להגן על הבנק בכדי לקבל את כספו.
מנגד, טען הנתבע כי הינו הבעלים של מלוא הזכויות בדירה מהטעמים שלהלן:
הנתבע רשום כבעלים היחיד של הדירה.
ב. הדירה היתה בעבר בבעלות אמו של הנתבע והיא ניתנה לנתבע במתנה ביום 17.1.2010. מדובר בדירה
בה גדל הנתבע מאז היה בן 3 שנים ולראייה צירף הנתבע נסח רישום היסטורי של הדירה (נ/25).
ביום 31.12.2006 כשלוש שנים וחצי טרם היכרות הצדדים רכש הנתבע בית מגורים ברח'
אביב, תוך שהוא מממן רכישה זו באמצעות כספי תמורת דירה שהיתה בבעלותו במזכרת בתיה (אותה
רכש באמצעות הון עצמי פרי עבודתו וחסכונותיו מאז היה בן 14 שנים) ובאמצעות משכנתא שנטל מבנק
הפועלים (העתק חוזה הרכישה של הדירה בת"א והעתק נסח רישום היסטורי צורפו וסומנו נ/26
8 מתוך 50
= = =
בתל
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
ג.
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
עותק לפרסום
בסמוך לאחר רכישת הדירה בתל אביב החליטו אמו של הנתבע והנתבע, כי הנתבע יעבור להתגורר
בדירה שבבעלות אמו, היא דירת המגורים ואילו אמו תתגורר בדירה של הנתבע בתל אביב. ביום
17.01.10 העביר הנתבע את דירת המגורים בתל אביב במתנה לאמו, ואילו אמו העבירה לנתבע במתנה
את דירת המגורים תוך שהנתבע גורר את המשכנתא מהדירה בתל אביב לדירת המגורים (תצהירי
העברת/קבלת מתנה צורפו וסומנו נ/ 28- נ/29).
מכאן, שלא נלקחה כל משכנתא על דירת המגורים, אלא בוצעה גרירה בלבד של המשכנתא שנלקחה
בגין רכישת הדירה בתל אביב לדירת המגורים.
לשם ביצוע עסקאות המתנה פנו הנתבע ואמו לעו"ד ש' א' וחתמו בהתאמה על תצהירי העברה במתנה
ללא תמורה. עסקאות אלו דווחו לרשויות המס, התקבלו אישורי מיסים והזכויות בדירת המגורים בתל
אביב נרשמו ע"ש אמו של הנתבע ואילו לטובת הנתבע נרשמה הערת אזהרה, בגין קבלת דירת המגורים
במתנה. אולם, בשל בעיות משפטיות הקשורות ברישום הבניין בו נמצאת דירת המגורים לא ניתן היה
לרשום את הנתבע כבעלים בפנקסי הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין.
כחלק מהליך גרירת המשכנתא מהדירה בתל אביב לדירת המגורים ובשל העובדה כי במועד זה היה
הנתבע נשוי לתובעת, דרש הבנק הממשכן כי התובעת תחתום על תצהיר ויתור זכויות במקרקעין
והתובעת אכן חתמה על תצהיר כנדרש ביום 5.5.10 בפני עו"ד ש' א' ובו היא הצהירה באופן מפורש,
כי אין ולא תהיה לזה כל טענה או זכות בדירת המגורים וזאת עפ"י כל דין ו/או הסכם ו/או כשותף
ביחסי ממון, לרבות עפ"י חוק יחסי ממון (תצהיר הוויתור צורף נ/30).
הנתבע מעולם לא התכוון לשתף את התובעת בדירת המגורים, שכן אילו היה חפץ לעשות כן, היה יכול
לבקש מאמו שתיתן במתנה את הדירה גם לתובעת, בעת עריכת תצהירי מתנה ביניהם.
ד. מדובר בדירה שניתנה לנתבע במתנה ע"י אמו של הנתבע ועל כן הדירה אינה נכס בר איזון בהתאם
לסעיף 5 לחוק יחסי ממון. גם אם ניתן לראות בדירה זו תחליף של הדירה בת"א, הרי בכל מקרה מדובר
בנכס שאינו בר איזון. אף אם נקבל את טענת התובעת, כי הנתבע הבטיח לה שהדירה תירשם על שמה,
מדובר לכל היותר בהתחייבות לתת מתנה ומשעה שהתחייבות זו לא נעשתה בכתב, כפי שמתחייב כאשר
9 מתוך 50
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ה.
.34
ז.
ba
HOT
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
מדובר במקרקעין, הרי אין לה תוקף ובכל מקרה הנתבע רשאי לחזור בו מהתחייבות בו, כפי שלטענת
התובעת אף עשה.
המשכנתא שנלקחה בגין הדירה בת"א וירדה מהחשבון המשותף, שולמה הלכה למעשה מתוך כספיו של
הנתבע וזאת לאור הכנסתו הגבוהה של הנתבע אל מול הכנסתה הנמוכה של התובעת.
ו. מדובר בדירה שהיא נכס חיצוני הרשומה על שם הנתבע בלבד והנטל להוכיח, כי חל שיתוף ספציפי
בדירה זו חל על התובעת. לצורך כך אין די רק בחיי נישואין משותפים ומגורים בדירה בכדי לקבוע
שיתוף בדירה זו, אלא נדרש "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת שיתוף בנכס הספציפי. במרבית המקרים
בפסיקה הוכיח בן הזוג כי בוצעו השקעות כספיות בנכס, אולם בענייננו התובעת לא הוכיחה כל השקעה
בדירת המגורים. מנגד, הנתבע הביא ראיות ואף צירף תמונות לכך שמעבר לתיקונים בודדים בדירה
והחלפת רכיבים שניזוקו או התקלקלו לא היו כל שיפוצים בדירה.
עותק לפרסום
(1)
(2)
באשר לטענת התובעת, כי הצדדים רצו לעבור להתגורר ב— ולמכור את דירת המגורים טוען הנתבע
כי מעולם לא הציג את התובעת כבעלת דירת המגורים ומדובר לכל היותר בטעות של המתווך שחשב
שהתובעת היא בעלת הדירה. בכל מקרה אין במעורבות של בן זוג בניסיון למכור את דירת בן הזוג השני
על מנת להפכו כבעלים של הדירה או ליצור כוונת שיתוף.
דיון והכרעה:
בענייננו הצדדים נישאו כאמור לעיל ביום 4.3.09 ומשכך חל עליהם משטר איזון משאבים בהתאם להוראות
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").
35. סעיף 5(א) (1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כדלקמן:
(3)
"5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה
הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו
או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
10 מתוך 50
פקיעת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
