בפני
בעניין:
.1
.2
.3
כב' השופטת תמר סנונית פורר
1. המבקש
2. המבקשת
ע"י ב"כ עו"ד לייבוביץ
בתי המשפט
נ ג ד
היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עו"ד נדא נסראללה
ר
Scanned with CamScanner
החלטה
אמצ 35904-04-15
תאריך:
המבקשים
המשיבה
תיק זה מתנהל בפניי ועבר הליכים שונים בפני כל הערכאות בשנים האחרונות.
24.7.22
ביום 19.3.19 קיבלתי את בקשת המבקשים להמשך הליכי האימוץ בישראל למבקשת
למרות העדר התושבות שלה באותה עת בישראל.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי יועמ"ש רווחה. ביום 11.7.2019 ניתן פסק
הדין בבית המשפט המחוזי ברמייש 45733-06-19 בו נקבע כדלקמן:
"סיכומו של דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתיק יוחזר לביהמ"ש קמא על מנת
לאפשר למשיבים להוכיח שלא ניתן לפעול בהליך לצורך קבלת צו אימוץ לXX, בבית
המשפט המוסמך באוסטרליה. רק אם טענה זו תוכח, ניתן יהיה להמשיך בהליך האימוץ
על אף סעיף 28 לחוק. זאת, על מנת לאפשר הסדרת מצבו המשפטי של הקטין באופן זה
שתוכר אימהותה של XX כלפיו. אין צורך להכביר מילים על חשיבות הסדרת מעמדה של
XX כלפי הקטין וזכותו של הקטין, כאזרח ישראלי, לקבל את הסעד בישראל אם הדבר
בלתי אפשרי במדינת מושבו".
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
בפני
.4
.5
.6
.7
."[…]
2
שראל.
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
ביום 18.4.2021 ניתנה החלטת בית המשפט העליון בבעיים 5331/19 בה נקבע ע"י כבי
השופט הנדל בסעיפים 5 ו- 6 לפסק הדין כדלקמן:
"בנסיבות אלה, סבורני כי נוכח רגישות הסוגיה שמעוררת בקשת רשות הערעור מוטב
להותיר את ההכרעה למקרה שבו היא תידרש – וייתכן שהיא תידרש בעתיד בתיק זה ולא
לדון בה כסוגיה תאורטית. כזכור, במקרה שלפנינו טרם התברר האם התקיים תנאי הסף
שהציב בית המשפט המחוזי, ואין לשלול את האפשרות שהתארכות שהותם של
המשיבים באוסטרליה תקרין על מעמדם במדינה, ועל היתכנות האימוץ. […] דעתי היא
שיש למחוק את הבקשה, לבטל את עיכוב הביצוע, ולאפשר לבית המשפט לענייני
משפחה למצות את הבירור לגבי קידום הליכי האימוץ באוסטרליה. זאת, תוך שמירה על
טענותיהם המהותיות של הצדדים ביחס להשלכות סעיף 28 לחוק האימוץ על המקרה דנן
24.7.22
Scanned with CamScanner
בהתאם לכך ביום 26.4.21 הוגשה בקשה מטעם המבקשים בה עתרו להמשך ההליך בבית
משפט זה. יצוין כי המבקשים צירפו בהתאם לפסק הדין ברמיש 45733-06-19 חוות דעת
לדין הזר מאוסטרליה במסגרתה לטעמם נקבע כי מאחר והמבקשים שוהים באוסטרליה
בוויזה שאיננה אזרחות, אין לבית המשפט באוסטרליה סמכות לדון בבקשת אימוץ
הקשורה לקטין. עיקרי חוות הדעת יובאו להלן.
לבקשה זו התבקשה תגובת יועמ"ש רווחה. בתגובת יועמ"ש רווחה הועלו טענות בתחילה
לגבי אופן הגשת חוות הדעת.
ביום 5.12.2021 הוגשה חוות הדעת לדין הזר מתורגמת לשפה העברית. מחוות הדעת לדין
הזר עולים הדברים הרלוונטיים הבאים:
14. כפי שניתן לראות מהנ"ל, מכיוון שילדיהם של XX XX נולדו באמצעות הסדרי
פונדקאות בינלאומיים, הם אינם נכללים בתרחישים שבהם ניתנים לרוב צווי אימוץ.
יתרה מכך, הם לא עברו את הליך הקליטה והערכה של המשרד וכן לא אושרו כהורים
מאמצים על סמך חוק האימוץ. לפיכך, הם אינם זכאים לבקש מתן צו אימוץ בהתבסס על
כך.
15. בנוסף, מהידוע לי, לאף אחד מילדיהם של XX XX אין אזרחות אוסטרלית. סעיף 31
לחוק האימוץ קובע דרישות לאימוץ ילד שאינו אזרח לפיהן: "לבית המשפט אסור
להיענות לבקשת מתן צו אימוץ של ילד שאינו אזרח […].
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
.54
.55
.56
.57
.58
.59
11
ישראל
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
24.7.22
עקרונות אלה החלים גם על פירוש ויישום חוק אימוץ ילדים מובילים לפרשנות תכליתית
הדורשת בעניינו לטובת הקטין לסטות מהכלל האמור בסעיף 28 לחוק אימוץ ילדים.
Scanned with CamScanner
הליכי הפונדקאות בעידן הטכנולוגי החדש מביאים לפתחו של בית המשפט שאלות מתחום
המשפט הבינלאומי הפרטי שלא היו ברקע חקיקתו של חוק אימוץ ילדים. עם זאת ובראיה
כוללת המחייבת את המדינה בבחינת טובתם של קטינים שנדרש לנקוט בעניינם הליכי
אימוץ, אני סבורה כי פרשנות תכליתית זו של החוק, המתחשבת גם בשינויי העיתים,
והיסודות שעומדים בבסיסו של חוק אימוץ ילדים, עולים בקנה אחד עם המשך הליך
האימוץ בנסיבות המקרה המיוחדות שבפנינו. בפרט לאחר שהמבקשים עמדו בנטל אשר
התבקש על ידי בית המשפט המחוזי והביאו חוות דעת לדין הזר האוסטרלי.
אין מחלוקת כי מדובר במקרה חריג שבחריגים ולא בתופעה רווחת. על אף הטענה
המובלעת בטענות יועמ"ש רווחה כי מדובר בהשפעת רוחב, אני סבורה שיש לראות את
הדברים בהקשר הספציפי מאוד של משפחה זו. לא בכדי, לא נטען כי "עומדות בשערי
שורה של משפחות במצבים דומים שיהיה צורך להסדיר את מעמדן. וכאמור יש לזכור כי
את השלב הראשון של ניתוק הקשר המשפטי בין הפונדקאית לקטין והכרזתו בר אימוץ
כלפיה נתן בית המשפט בישראל, בשיתופו, הסכמתו ובברכתו של בייכ יועמ'יש רווחה.
חוק אימוץ ילדים הוא חוק חשוב מעין כמוהו ובבסיסו מוקיר ומכיר בזכות ההורות ובזכות
היסוד של כל ילד להשתייך למשפחה אוהבת ומיטיבה.
יסודות חוק אימוץ ילדים לא יפגעו מהיעתרות להמשך הליך האימוץ בנסיבות הייחודיות
למשפחה זו, והן אף יקבלו מענה ראוי ושלם בהמשך הליך האימוץ, שיענה על טובתו וצרכיו
של הקטין וישקף נאמנה את משפחתו.
בעניינו אין לפגוע בזכויות הקטין בהכרה והסדרה של הורות המבקשת 2, כאשר אין מקום
אחר מבחינה בינלאומית היכול ליתן מענה משפטי למצב שנוצר, רק בשל תנאי התושבות.
זאת בפרט שהתנהל הליך בר אימוץ כבר בישראל בעניין הפונדקאית. חוות הדעת לדין
הזר האוסטרלי שהתבקשה וניתנה מחזקת עניין זה ונותנת לו תוקף.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
בפני
.60
.61
.62
.63
.64
.65
12
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
IEEBS
ישראל
המזכירות תמציא לבייכ המבקשים ולבייכ היועמ"יש רווחה.
ניתן עיכוב ביצוע להחלטה זו של 60 יום.
ניתנה היום כ"ה בתמוז, 24.7.2022 בהעדר הצדדים.
*ההחלטה אושרה לפרסום ביום 12.12.2022.
Scanned with CamScanner
אמצ 35904-04-15
ביב יועמ"ש רווחה לא העלתה כל טענה כנגד חוות הדעת שהוגשה. כל שנטען הוא
שהיעתרות לבקשה כעת מהווה עקיפה של המצב המשפטי באוסטרליה. לא מצאתי לכך
כל אחיזה בחוות הדעת שהוגשה.
תאריך:
אני סבורה כי מענה כולל לכל ההליך המשפטי של הכרה בהורות המבקשים על הקטין
מהווה דווקא מענה לנדרש מבחינת החוק הבינלאומי ובהתאם לאמנה לזכויות הילד.
הפכתי והפכתי בחוות הדעת ובטענות יועמ"ש רווחה ולא מצאתי אחיזה לטענה כי
היעתרות להמשך ההליך בישראל מהווה פגיעה בכללי המשפט הבינלאומי הפרטי. אני
סבורה כי מאחר והמבקשים והקטין כולם אזרחי ישראל. הליך הפונדקאות בתאילנד
וניתוק הקשר עם הפונדקאית התנהל בישראל ולאחר שהוכח כי באוסטרליה לא ניתן לתת
מענה להכרה בהורותה של המבקשת, מדינת ישראל גם מבחינת כללי המשפט הבינלאומי
הפרטי היא המתאימה להכרה בהורות זו ומתן מענה ראשון במעלה לטובתו של הקטין
והכרה בזכויותיו הבסיסיות ביותר.
24.7.22
אשר על כן אני קובעת כי הליכי האימוץ בישראל יימשכו. בהתאם לכך יוגש תסקיר עוייס
לחוק אימוץ לעניין הבקשה.
המבקשים יתאמו מועד בו ישהו בישראל פרק זמן משמעותי של לפחות חודש וחצי על
מנת שעו"ס לחוק אימוץ תוכל לבחון את הדברים ולהשלים את עריכת התסקיר.
תמר סנונית-פורר, שופטת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
בפני
.8
.9
3
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
24.7.22
18. לפיכך, קיימים סעיפים בחוק האימוץ היכולים לקבוע כי לבית המשפט אין את
סמכות השיפוט להעניק לXX ולXX צו אימוץ בנוגע לילדים שלהם.
19. הדבר משקף את המציאות לפיה בניגוד לסמכויות שיפוט אחרות (כגון זו שבניו זילנד)
שבהן אימוץ מהווה חלק מהליך הפונדקאות, בכל אזורי השיפוט שבהן קיימים חוקי
פונדקאות באוסטרליה, הצו שעל פיו ניתנת הכרה במעמד ההורים המיועדים הינו צו
הורות.
20. הורים מיועדים בהסדר פונדקאות העומדים בדרישות שמציב החוק רשאים להגיש
לבית המשפט העליון של ניו סאות' ויילס בקשה למתן צו הורות […]. כפי שיודגש להלן,
XX XX אינם יכולים לעמוד בדרישות שמציב החוק.
25. […] XX XX אינם יכולים לעמוד בתנאי המקדים המחייב כאשר הסדרי הפונדקאות
שלהם היו למעשה מסחריים. הסדרים מסחריים נאסרים במפורש על סמך פרק 8 בחוק
הפונדקאות. די בעובדה זו כדי לבטל כל אפשרות למתן צו הורות לXX ולXX תחת דיני
ניו סאות' ויילס. […].
Scanned with CamScanner
28. לפיכך,XX XX אינם זכאים לקבל צו הורות בניו סאות' וויילס על סמך חוק
הפונדקאות". (ההדגשות בקו – הוספו).
בהמשך חוות הדעת צויין כי סקירת הפסיקה באוסטרליה לגבי מעמדם של הורים מיועדים
לילדים שנולדו כתוצאה מהסדרי פונדקאות בינלאומיים, אין בה כדי לסייע למבקשים.
ועתירה דומה נדחתה בבית משפט באוסטרליה.
העולה מחווייד לדין הזר כי כל האופציות המשפטיות באוסטרליה אינן יכולות לתת מענה
למצבם של המבקשים.
ביום 15.3.22 הוגשה עמדת יועמ"ש רווחה. בסעיף 13 לתגובת יועמ"ש רווחה מצויין
מפורשות כי :
"לאור ממצאי חוות הדעת עולה כי אין באפשרות המבקשת לקבל את הסעד המבוקש
באוסטרליה, דהיינו צו אימוץ ביחס לקטין נשוא ההליך דנן, ולא ניתן לאכוף את הדינים
הפנימיים של מדינת אוסטרליה כדי לקבל את הסעד המבוקש".
1
2
3
4
5
6
7
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
בפני
.10
.11
.12
.13
.14
.15
4
שראל
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
24.7.22
בהמשך תגובתה מציינת ב"כ היועמ"ש כי בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי החלים
בישראל בעניין אימוץ נדרשת תושבות של המבקשת לאמץ. בייכ היועמ"ש חוזרת על כך כי
דרישת התושבות מהווה תנאי מהותי אשר מבסס ומקנה לבית המשפט את הסמכות
הבינלאומית לדון במסגרת חוק האימוץ. לטעמה של בייכ היועמ"ש מאחר והמבקשת אינה
תושבת מדינת ישראל, אין אפשרות לדון בהליך זה ואף סבורה שמתן הצו בישראל עשוי
להיתפס כעקיפה של הדין החל באוסטרליה שהיא מקום תושבותם של המבקשים. על כן,
מבקשת לדחות את המשך ההליכים לצו אימוץ למבקשת בבית משפט זה.
Scanned with CamScanner
בתשובה שהוגשה על ידי ב"כ המבקשים הם חוזרים ומציינים כי עמדו בתנאים שהוצבו על
ידי ביהמ"ש המחוזי לאור חוות הדעת שהוגשה על ידם לגבי הדין הזר החל באוסטרליה.
ומאחר ולא ניתן להם לקבל את הסעד באוסטרליה הרי שהקטין זכאי כאזרח ישראלי
לקבל את הסעד בישראל. הם מדגישים כי חוות הדעת מוכיחה שלא ניתן לפעול להסדרת
מעמדה של המבקשת כלפי הקטינים באוסטרליה ועותרים לאימוץ חוות הדעת להמשך
הליכי האימוץ בישראל.
בין לבין ניתן ביום 26.4.2022 פסק דינו של בית המשפט העליון בבעיימ 802/21 מדינת
ישראל נ' פלונית. ביום 28.4.2022 ביקשתי את התייחסות הצדדים להשפעת פסק הדין
בבעיימ זה על ענייננו.
ביום 3.5.2022 הוגשה עמדת ב"כ המבקשים. עמדת ב"כ המבקשים היא כי אמנם בעיימ
802/21 התייחס לצו הורות פסיקתי, אולם עולה ממנו כי ניתן להגמיש את תנאי התושבות
משיקולי טובת הקטין במקרים חריגים מסוימים. בעמדה זו תומכים המבקשים והם
סבורים כי עמדה זו מחזקת את עמדתם בהליך דנן.
ביום 17.5.2022 הוגשה עמדת יועמ"ש רווחה בה חזרה על עמדתה הקודמת. היא ציינה כי
בשונה מבעיימ 802/21 אין מדובר בהליך זה בצו הורות פסיקתי שאינו מוסדר בחקיקה אלא
במתן צו אימוץ עליו חלות הוראות סעיף 28 לחוק האימוץ.
לאחר כל זאת כעת יש להכריע האם עומדים המבקשים בהליך זה בתנאים הנדרשים על
פי חוק האימוץ.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
בפני
.16
.17
.18
.19
.20
.21
.22
.23
5
כב' השופטת תמר סנונית פורר
ראל
בתי המשפט
לטפלפל
אמצ 35904-04-15
תאריך:
24.7.22
לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים וכן את חוות הדעת לדין הזר וכן את בע"מ 802/21
אני סבורה כי המבקשים עומדים בחריג הנדרש להסדרת מעמדו של הקטין בישראל
ובחינת צו האימוץ שהוגש על ידי המבקשת, למרות שאינה תושבת על פי חוק האימוץ.
יודגש כי בקשה מעין זו מהווה חריג שבחריגים. בייכ היועמ"ש לא הציגה בעמדתה כי
היעתרות לבקשה הספציפית בהליך זה תיצור אחריה שטף של בקשות דומות. לא הוצגו כל
נתונים כי קיימים תיקים רבים אחרים בסוגיות דומות. עניין זה יש להדגיש על מנת לקבל
את הפרופורציה המתאימה להסדרת מעמדו של הקטין, אשר היום הוא כבר בן 8.
Scanned with CamScanner
בהליך הקודם בפניי הוסדר מעמדה של האם הפונדקאית באופן שבו נותק הקשר והקטין
הוכרז בר אימוץ כלפיה. קרי, בשלב הקודם הראשוני והנדרש בית המשפט בישראל היה
בעל סמכות לנתק את הקשר וניתן פסק דין בהתאם. טענת התושבות הועלתה רק לגבי
השלב השני של הכרה במבקשת כאמו המאמצת של הקטין.
בבעיימ 802/21 צויין מפורשות כי:
"… אין עוד התנגדות גורפת להענקת צו הורות פסיקתי במקרה שבו אחד מבני הזוג אינו
אזרח או תושב קבע של ישראל. היקף האפשרות לעשות כן צפוי להיות נושא לדיון שיוסיף
ויתברר במקרים המתאימים. […] לא הייתה מחלוקת כי הענקת הצו היא לטובתה של
הקטינה". [ראו סעיף 20-21 לפסק דינה של כב' השופטת ברק ארז].
הדגשתי את חריגותו של הליך זה והימשכותו מאחר שהדברים מקבלים פרופורציה שונה
ותחומה בגדרי ההליך הספציפי, מבלי ליחס את אותן השלכות רוחב נטענות (אך לא
מפורטות על ידי היועמ"ש).
אין התייחסות בכל תגובות יועמ"ש רווחה, גם לאחר הגשת חוות הדעת לדין הזר, לטובתו
של הקטין בהסדרת מעמדה של המבקשת כלפיו.
בניגוד לטענת יועמ"ש רווחה אין בחוות הדעת לדין הזר התייחסות לאפשרות שפסק דין
בישראל המסדיר את מעמדה של המבקשת יהווה עקיפה וסתירה לדין הזר.
אין גם כל טענה של יועמ"ש רווחה כי הבקשה שהוגשה על ידי המבקשים איננה אותנטית.
לא למותר לציין כי אין כל התייחסות בתגובות שהוגשו לטובתו הספציפית של הקטין.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בפני
.24
.25
.26
.27
.28
.29
.30
.31
.32
a
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
בנסיבות הללו, עלי להכריע האם לאחר שהוגשה חוות הדעת לדין הזר האוסטרלי ניתן
להמשיך בהליכי אימוץ של הקטין, על אף שהמבקשים אינם תושבי ישראל בעת הזו (אך
אזרחי ישראל) בשל שהותם בחוץ לארץ במקום העבודה של המבקש 1 באוסטרליה.
למען השלמת התמונה יוזכרו מספר עובדות רלוונטיות הקשורות למשפחה זו.
24.7.22
המבקשים נישאו ביום –.–.2011. כחלק מתכנון משפחתי פנו הצדדים להליך פונדקאות
מוסכם ומשותף בתאילנד.
הקטין, נולד למבקשים במסגרת הליכי פונדקאות בתאילנד ביום –.–.2014. כיום הקטין
בן 8.
הקטין הינו בנו הביולוגי של המבקש 1 ולאחר ביצוע בדיקת רקמות ביום 30.6.2014 ניתן
פסק דין הקובע את אבהותו של המבקש 1 על הקטין (תמ"ש 13394-03-14). בהתאם לפסק
הדין נרשם הקטין כבנו של המבקש 1.
Scanned with CamScanner
לאור המצב המשפטי בתאילנד ומורכבות הליכי הפונדקאות שם, נרשמה הפונדקאית
כאימו של הקטין, על אף שאין מחלוקת כי ההפריה הייתה מתרומת ביצית.
ביום 21.4.2015 פנו המבקשים בהליך זה בבקשה למתן צו אימוץ למבקשת 2.
לאור הסכמה עם בייכ היועמ"ש רווחה ולאור המורכבות הקשורה להליכי הפונדקאות
בתאילנד, נפתח הליך להכרזת הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית (אמייצ 24791-07-17).
ביום 10.4.2018 ניתן פסק דין המכריז על הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית.
עם תום הליכי הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית התבקשה עמדת בייך יועמ"ש
רווחה לגבי המשך הליכי האימוץ של הקטין על ידי המבקשת 2.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בפני
.33
.34
.35
.36
.37
.38
ישראל.
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
24.7.22
המבקשים והקטין הינם אזרחי ישראל. אין מחלוקת כי בשל שהות המבקשים בחו"ל עם
הקטין (במסגרת רילוקשיין במקום עבודתו של המבקש 1) הם אינם תושבי ישראל כיום.
המבקש מהווה מנהל של שלוחת XX ישראלי באוסטרליה והמשפחה שוהה באוסטרליה
מתוקף היותו נציג ישראלי בחוייל.
בייכ היועמ"ש טוענת כי אי הסדרת מעמדה של המבקשת 2 תלויה במבקשים, ולא ביועמ"ש
רווחה.
Scanned with CamScanner
בייכ המבקשים מבקש להמשיך בהליכי האימוץ. הוא מדגיש כי מעמדה של המבקשת 2
כלפי הקטין אינו מוסדר דבר הפוגע קשות בטובתו של הקטין, מקשה על מתן טיפול רפואי
וחינוכי קבוע לקטין על ידי המבקשת 2, מקשה על נסיעות לחו"ל עימו ועלול ליצור מצבים
קשים ביותר היה ויארע משהו למי מהמבקשים או לקטין. בייכ המבקשים עותר לכך
שזכותו של הקטין וזכות המבקשים להכרה בהורותו של המבקשת 2 תגבר על סעיף 28
לחוק אימוץ ילדים. הוא מפנה לכך שהמבקשים אינם יכולים לקבל מענה ברמת המשפט
הבינלאומי באף מדינה אחרת למעט ישראל. בייכ המבקשים מדגיש כי הליכי הפונדקאות
בתאילנד של הישראלים הסתיימו, וכי יש למצוא פתרון למצבו של הקטין והעדר הסדרת
מעמדה של המבקשת 2.
ביים המבקשים מתאר באריכות כי המבקשת 2 סבלה שנים רבות מטיפולים קשים לצורך
כניסה להריון והמבקשים פנו לפונדקאות כמוצא אחרון. הוא מדגיש את עוגמת הנפש
הנגרמת למבקשת מאי יכולתה להירשם כאימו של הקטין אך ורק בשל הימצאות המשפחה
ברילוקשיין בשל עבודת המבקש באוסטרליה.
יצויין כי ניתן היה לפתור עניין זה בפשטות ובמהירות, כפי שנעשה לגבי הכרזת הקטין בר
אימוץ כלפי הפונדקאית בהליך הקשור. מצער כי עניין זה הפך לעניין עקרוני רוחבי
במקום בחינה מה היא טובתו של הקטין הספציפי ואיזה מענה ניתן ונדרש ליתן לו.
סעיף 28 לחוק אימוץ ילדים קובע כי: "בית משפט ישראלי מוסמך לעניין חוק זה
כשהמאמץ הוא תושב ישראליי
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בפני
.39
.40
.41
.42
.43
.44
co
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
24.7.22
לאחר בחינת הטענות המלומדות של ב"כ הצדדים, וכן חוות הדעת לדין הזר, דין טענות
המבקשים להתקבל, ואני מורה על המשך הליכי האימוץ בעניינו של הקטין.
סעיף 28 אמנם קובע תנאי של תושבות שהוא תנאי חשוב והכרחי. עם זאת אין הוא עומד
בדד בחוק האימוץ. סעיף 1(ב) לחוק אימוץ ילדים קובע ייכלל עליי כי כל החלטה בתיקי
אימוץ צריכה להיות לטובת המאומץ".
Scanned with CamScanner
שוכנעתי כי טובתו של הקטין דורשת המשך הליכי האימוץ והכרה במעמדה של המבקשת 2
כלפיו. אין מחלוקת, גם לא לשיטתו של היועמ"ש רווחה, כי המבקש הינו אביו של הקטין
מיום היוולדו לכל דבר ועניין. במסגרת אמייצ 24791-07-17 בו הוכרז הקטין בר אימוץ כלפי
הפונדקאית הוגש כבר תסקיר של עוייס לחוק אימוץ ביום 25.6.2017. בתסקיר פורטו
נסיבות הולדתו של הקטין, וניתן פירוט לגבי ההורות של שני המבקשים כלפי הקטין. כבר
בתסקיר מיום 25.6.2017 ציינה עו"ס לחוק אימוץ שבדקה את המשפחה כי: "אני
מתרשמת כי טובתו של הקטין כי יוכרז בר אימוץ ויאומץ על ידי אשתו של האב
הביולוגי". (ההדגשה בקו – הוספה). הנה כי כן – כבר נערך תסקיר ובו צויין מפורשות כי
טובת הקטין הינה אימוצו על ידי המבקשת.
מהתסקיר כבר עולה טובתו של הקטין בהסדרת מעמדה של המבקשת 2 והכרה בה כאימו.
חובתה של המדינה בהקשר של חוק אימוץ ילדים הינה גם ובעיקר כלפי הקטינים שעניינם
נדון לפי החוק. הקטין הינו אזרח ישראלי, בנם של שני אזרחי ישראל והוא בעל זכויות
נפרדות משל הוריו. בכך שיוכרו זכויות ההורות של המבקשת 2 כלפיו, והמבקשת 2 תחוב
בכל החובות ההוריות כלפיו, יוגשמו זכויותיו הבסיסיות ביותר של הקטין.
בחוות הדעת לדין הזר צויין מפורשות כי על פי הדין האוסטרלי המבקשים אינם יכולים
לקבל סעד של הכרה בהורותה של המבקשת כלפי הקטין. בנסיבות הספציפיות והמיוחדות
הללו נותר הקטין ללא מענה משפטי להסדרת מעמדה של המבקשת כלפיו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
בפני
.45
.46
.47
.48
9
בתי המשפט
ישראל
כב' השופטת תמר סנונית פורר
Scanned with CamScanner
אמצ 35904-04-15
–
תאריך:
כפי שציינתי בהחלטה הקודמת שניתנה בעניין זה – יודגש, ייתכן וניתן להשמיע ביקורת כפי
שמעלה בייכ היועמ"ש לגבי התנהלות המבקשים. וייתכן כי ניתן לקבוע כי נפל פגם
בהתנהלותם וכי לא ליועמ"ש רווחה האחריות לפתור את ההתנהלות הנייל. אולם לטעמי
נקודת הפתיחה ונקודת הסיום איננה התנהלות ההורים, ואינה הנצחת המצב באי הסדרת
מעמדה של המבקשת 2 כלפי הקטין, אלא במתן מענה הולם לטובתו, צרכיו וזכויותיו
הבסיסיות של הקטין. בפרט כאשר הוגש כבר תסקיר וטובתו של הקטין נבחנה, המשפחה
מוכרת לעוייס לחוק אימוץ והשלמת ההליך, מלבד ההתנגדות העקרונית, ברמה הפרקטית
לא תדרוש רבות.
24.7.22
יתרה מכך, לזכות בייכ היועמ"ש רווחה ייאמר כי כאשר הייתה הבנה כי יש לפתור את נושא
הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית הייתה התגייסות עניינית ומהירה לפתור את
העניין. זאת מתוך הבנה, כי חלוף הזמן עלול לפגוע בהכרזה זו ולפגוע בהליך האימוץ.
במסגרת תיק בר האימוץ הוגש תסקיר מקיף ומנומק של עו"ס לחוק אימוץ שסקר את מצב
המשפחה והולדתו של הקטין וקבע כי טובתו של הקטין בהכרזתו בר אימוץ כלפי
הפונדקאית. כן נקבע כבר בתסקיר כי טובתו באימוצו על ידי המבקשת.
במצב זה כאשר הייתה כבר הסכמה חשובה והכרחית – של בייכ היועמ"ש רווחה לפתוח
בהליך להכריז על הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית, איני רואה כל הבחנה מדוע לא
להשלים את ההליך בצורה פשוטה ומתבקשת ולהכיר בזכויות המבקשת 2 ולהשלים את
הליך האימוץ כעת בישראל.
יודגש, חוק אימוץ ילדים קבע במגוון נושאים תנאי סף לדיון וכניסה בגדרו, כך למשל
בנושא מצב משפחתי ("אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחדי) (סעיף 3 לחוק); כך למשל
לגבי גיל המאומץ ("אדם שלא מלאו לו 18") (סעיף 2 לחוק); כך למשל לגבי הבדלי גיל
(סעיף 4), כך למשל לגבי דרישת דת זהה בין המאמץ למאומץ (סעיף 5). סמיכות הקטין על
שולחן המאמצים טרם מתן צו אימוץ ועוד. סעיף 25 לחוק האימוץ קובע כי היה ובימ"ש
נוכח שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין לסטות
מחלק מתנאי סף אלה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בפני
.49
.50
.51
.52
.53
10
ישראל
בתי המשפט
כב' השופטת תמר סנונית פורר
אמצ 35904-04-15
תאריך:
Scanned with CamScanner
24.7.22
כאשר סברו בתי המשפט כי קיימות נסיבות מיוחדות המשרתות בראש ובראשונה את
טובת הקטין הסכימו לסטות מהתנאים שנקבעו בחוק. כך למשך נקבע בע"א 7155/96
פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה כי בית המשפט יכול במקרים חריגים להורות על
אימוץ בגיר. כך למשל בשנים האחרונות ובמקרים חריגים ניתן ליתן צו אימוץ שאינו עונה
גם בהקשר של אימוץ יחיד וגם בהקשר של בני זוג מאותו
להגדרה של "איש ואשתו יחדיי.
מין (ראו למשל הדיון בנושא במסגרת בגייץ 7344/17 פלוני ואח' נ' שר הפנים (12.12.2018)
המציין אימוץ על ידי שני בני זוג מאותו מין של קטין והכרה בזכותם להרשם בתעודת
הלידה שלו(.
בעניינו המצב שנוצר חריג ואין בו כדי לקבוע מסמרות או כללים שיש בהם לייתר את סעיף
28 לחוק אימוץ ילדים או לרוקנו מתוכן אלא התאמתו למצב הקיים. נוצר מצב חריג, גם
מבחינת הדין הבינלאומי, הדורש פתרון למצבו המשפחתי של הקטין. אין מדינה אחרת
שיכולה ליתן את צו האימוץ, זאת הוכח על פי חוות הדעת לדין הזר האוסטרלי. בייכ
היועמ"ש גם איננה טוענת כי יש מדינה אחרת אשר יכולה לתת את הסעד של הכרה
בהורותה של המבקשת. ב"כ היועמ"ש גם איננה טוענת כי יש מדינה אחרת לה זיקות רבות
יותר למשפחה זו ממדינת ישראל.
שוכנעתי כי טובתו של הקטין, המהווה תנאי על ותנאי סף בחוק אימוץ ילדים, דורשת את
המשך הליכי האימוץ, גם מבלי לעמוד בתנאי התושבות. הדבר עולה ומקבל חיזוק הן
מחוות הדעת לדין הזר והן מבע"מ 802/21.
באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד משנת 1989 שאושרה על ידי ישראל בשנת 1991 נקבע
כי יש לפעול לרישום המהיר של הוריו של קטין מייד לאחר לידתו, כי יש לשמור על זהותו
וקשריו המשפחתיים של הקטין, להבטיח זכויות וחובות של הוריו של הקטין כלפיו,
ובעיקר לשים טובת הקטין כשיקול ראשון במעלה בעת נקיטת פעולות כלפיו על ידי
הרשויות השונות של המדינה לרבות בית המשפט.
גם דויים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות
כב' השופטת רוטלוי מדגיש כי יש לשקול את זכויותיו, צרכיו והאינטרסים של הקטין.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
