בפני
מבקש/נתבע:
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
כב' השופט יחזקאל אליהו
משיבה/תובעת:
.1
כללי – ההליכים שקדמו לבקשה:
י.ע
א.ע
נגד
החלטה
לפניי בקשת המבקש מיום 12.1.2020 שכותרתה : "בקשה דחופה לצירוף עמדת מומחה וזימונו למתן
ערותיי.
מספר בקשה:34
ביום 28.12.2020 ניתן על ידי פסק דין חלקי בעניינם של הצדדים. במסגרת פסק הדין קיבלתי
חלקית את טענות המשיבה וקבעתי שהיא זכאית למחצית משווי ההשבחה האקטיבית של
החברה מיום הנישואין ועד היום הקובע. בסעיף 31 לפסק הדין החלקי קבעתי כדלקמן :
יימשכך, הנני מורה בזאת על מינוי רו"ח יניב בוכניק כמומחה מטעם בית המשפט אשר
יקבע את גובה ההשבחה, ככל שחלה השבחה ממועד הנישואין, 19.11.98 ועד למועד הקרע
– 6.12.17. במסגרת חוות הדעת יערוך המומחה הפרדה בין השבחה פסיבית, כמו לדוגמא
השבחה כתוצאה מעליית ערך של נכסים בבעלות החברה (לדוגמא מכונות, ככל שהיו כאלה)
לבין השבחה הנובעת מפעילות החברה. משלנתבע 50% מהזכויות בחברה, הנתבעת תהא
זכאית ל25% מההשבחה האקטיבית, כפי שתקבע על ידי המומחה וככל שתקבע. הצדדים
ישתפו פעולה עם המומחה וימציאו לו כל מסמך וחומר שיתבקש על ידו. עלות חוות תחול
בחלקים שווים על הצדדים. חוות הדעת תוגש תוך 45 יום. ככל שיהא צורך יגיש המומחה
בקשה למתן הוראותי.
ביום 1.11.2021 הוגשה לתיק חוות הדעת של המומחה שמונה ולפיה חלקה של המשיבה
בהשבחה הינו 4,693,048 שייח.
ביום 25.11.2021 הגיש המומחה, הודעה לבית המשפט וזאת בעקבות החלטה מיום
23.11.2021 בה הוריתי על זימונו לחקירה על חוות הדעת. כאמור בהודעת המומחה, טרם
הגשת חוות הדעת העביר זה, ביום 14.9.20221 לבייכ הצדדים טיוטת חוות הדעת ואלה
1 מתוך 8
1
23
2
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
תלה"מ 59671-02-18 ע' נ' ע'
.4
.5
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
העבירו אליו את הערותיהם וחוות הדעת שהוגשה כוללת את התייחסותו להערות. בהודעתו
ציין המוחה כי לא הועברו אליו שאלות הבהרה על חוות הדעת וכי ב"כ הצדדים מוזמנים
לעשות כן טרם מועד החקירה. יודגש כי חקירת המומחה נקבעה ליום 9.1.2022 ונדחתה ליום
.7.4.2022
הבקשה:
בין לבין הגישו שני הצדדים ערעור על פסק הדין החלקי שניתן על ידי עמייש 25798-02-21
ועמ"ש 64963-04-21. ערעור המבקש נסוב על הקביעה כי המשיבה זכאית למחצית משווי
ההשבחה האקטיבית. ערעור המשיבה נסוב על קביעתי ולפיה היא אינה זכאית לפיצוי בגין
פערים בכושר ההשתכרות בין הצדדים. ביום 23.2.2022 ניתן ע"י בית המשפט המחוזי, עייר
כבוד השופט נפתלי שילה פסק דין הדוחה את הערעורים של שני הצדדים.
ביום 12.1.2022 הגיש המבקש בקשה זו שכותרתה : "בקשה דחופה לצירוף עמדת מומחה
וזימונו למתן עדות". לטענת המבקש בבקשה שאלת ההשבחה האקטיבית בחברה הינה סוגיה
חדשנית ועקרונית, אשר לה דעות ופרשנויות רבות של מומחים. הסוגיה מצריכה חקירה
מקצועית מעמיקה על מנת להביא למשפט צדק ומשכך לא די בחוות הדעת של המומחה
שמונה מטעם בית המשפט ויש לצרף עמדת מומחים נוספים.
לטענת המבקש באמצעות בא כוחו, נושא זה עלה בפאנל מקצועי בכנס לשכת עוהייד באילת
שנערך לאחרונה ולעניין זה צרף מצגת כללית העוסקת בשיתוף בנכס חיצוני – עליית ערך
אקטיבית אל מול עליית ערך פאסיבית. עוד לטענת המבקש בחוות הדעת של המומחה מטעם
בית המשפט "נצפים כשלים רבים, אשר יש לעמוד על דיוקם אף באמצעות הגשת חווייד
מומחה נגדית, לרבות: לא נעשתה אבחנה נכונה בחישוב ריאלי – נומינלי; לא טופלה נכונה
סוגיית ירידת שיעור המס; לא טופלה נכונה סוגיית ירידת הריבית; לא טופלה נכונה עליית
ערך הנכסים הפיננסיים מתחילת השיתוף; ועוד"י (ס' 3 לבקשה).
עוד טען המבקש שאין כל מניעה להיעתר לבקשה שכן אין המדובר בחוות דעת טרם מינוי
מומחה אלא בחוות דעת נוספת על חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט ולשם
כך הפנה לתקנה 88(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.
ביום 28.1.2022 הוגשה תגובת המשיבה ולפיה היא מתנגדת לבקשה. ביום 9.2.2022 הוגשה
תשובת המבקש. בהחלטתי מיום 14.2.2022 קבעתי כי הואיל ודיון בערעורים שהגישו
הצדדים על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, קבוע ליום 17.2.2022 יהא זה נכון וראוי
להכריע בבקשה לאחר ההכרעה בערעור. משניתן פסק הדין בערעור ניתנת החלטתי.
2 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
דיון והכרעה:
.6
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.7
השאלה העקרונית האם יש להתיר הגשת חוות דעת מטעם הצדדים לאחר שמונה בהסכמה
מומחה מטעם בית המשפט, נדונה בפסק דינו המאלף של חברי כב' השופט סגהייט נחשון פישר
בתמ"ש (ראשון לציון) 10339-03-12 ש.צ נ' י.צ [פורסם בנבו, ניתן ביום 5.6.2017]. כאמור
בפסק הדין :
ייבנסיבות מקרה זה, עומדת להכרעה סוגיה עקרונית, הנוגעת לאופן חלוקת האופציות אשר
טרם מומשו ולמעשה אף טרם הבשילו. מדובר בשאלה חדשנית אשר טרם נדונה בפסיקה
ולשם ההכרעה בה יש לעניות דעתי צורך בחשיפת כלל הנתונים, ההשקפות, הדעות
וההמלצות הנוגעות לעניין.
חוות דעת מומחה הנה כלי חשוב ובעל ערך באמצעותו יכול ביהמ"ש להבין את הסוגיה
שלפניו, סוגיה שאיננה מתחום מומחיותו.
נכון שככלל בביהמ"ש למשפחה, סבר המחוקק כי יש לאפשר הגשת חוות דעת אחת,
מסכמת וזאת מתוך מגמה ורצון לפשט ולקצר הליכים, ברם, לצד זאת הותיר המחוקק
לביהמ"ש את שיקול הדעת למנות מומחים נוספים וככל שיסבור שהעניין בו דן – מצדיק
זאת.
בית המשפט מודע לעובדה כי בפניו חווייד אחת שהוגשה על ידי מומחה מטעמו, מומחה
אובייקטיבי. יש ויוגשו עוד שתי חוות דעת אשר בסופו של הליך משמעותן ומשקלן ייבחנו
בפסק הדין אל מול חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.
לאור האמור לעיל, הריני מתיר לתובעת ולנתבע הגשת חוות דעת מטעמם. כאשר בסופו של
הליך, יבחנו אלה למול חוות דעתו של המומחה – פרופ' ידלין. וממילא שלכל חוות דעת יינתן
המשקל הראוי בהתחשב באינטרסים של אותו צד, אותו באה לשרת", (ס' 11 לפסק הדין).
החלטת כב' השופט נחשון פישר, סגהיין לפיה התיר הגשת חוות דעת מטעם שני הצדדים
אושרה בפסק הדין שניתן בערעור שהוגש על פסק, עמיש (מרכז) 19796-09-17 י. צני ש. ס.
צ [פורסם בנבו, ניתן ביום 13.9.2018] עייי הרכב כב' השופטים: מ. ברנט, צ. ויצמן ו- ח. קיציס
וכך באו לידי ביטוי הדברים בסעיף 27 לפסק הדין :
3 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
6189
17
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
תלה"מ 59671-02-18 ע' נ' ע'
ייראשית דבר נסיר את אבן הנגף הדיונית שמבקש המערער לשים בדרכו של בית משפט
קמא. כאמור, טען המערער כי לא היה מקום לקבל חוות דעת מטעם הצדדים אחר שמונה
בהסכמה מומחה מטעם בית המשפט.
טענה זו אין בה ממש.
סמכותו הדיונית של בית המשפט בכלל ובית המשפט לענייני משפחה בפרט רחבה ביותר.
מעת שסבור בית המשפט, כבעניין דנן, כי אין די לו בחוות דעת המומחה שמונה מטעמו וכי
עסקינן בסוגיה חדשנית אשר ראוי להאירה מכמה זוויות, רשאי הוא להתיר לצד החפץ בכך
להוסיף ולהגיש אף חוות דעת מטעמו.
אומנם הדין הנוגע לענייני משפחה מורה כי בענייני משפחה ימונה מומחה מטעם בית
המשפט ולא מטעמם של הצדדים (ראו סע' 8 (ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה
התשנ"ה- 1995, ותקנות 258 יב (א) ו- (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984)
ואולם גם אם מונה מומחה מטעם בית המשפט אין הדבר סוגר את הדלת בפני קבלת חוות
דעת מומחה מטעם מי מהצדדים ככל שניתנה לכך רשות בית המשפט. יפים לעניין זה
הדברים שנאמרו ע"י כב' הש' א. רובינשטיין בבע"מ 5471/13 – פלוני נ' פלוני ואח', [פורסם
בנבו] (2013)
"…המחוקק אף לא נעל את השער, אם גם כחריג, להגשת חוות דעת מטעמם
של בעלי הדין לאחר שהוגשה חוות דעת על ידי מומחה בית המשפט (סעיף
8(ג)). וכבר אמרנו, כי חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט אינה
"בבחינת 'כזה ראה וקדש' אלא היא מהוה כלי עזר עבור בית המשפט בבואו
להחליט בנושא שאינו בידיעתו השיפוטית" (שוחט ושאוה, בעמ' 291).
בסופו של יום, השאלה אם יש לפתוח את הדלת לחריג שבסעיף 8(ג) היא
שאלה קונקרטית תלוית נסיבות, וממילא אין להיעתר למשאלתו של
המבקש לקבוע אמות מידה כלליות לעניין השימוש בסעיף. ניתן רק לומר,
כי הדבר עשוי להתארע אם אין בית המשפט חש בנוח כלפי אשר הוצג בפניו
על-ידי המומחה, לאחר כלל ההליכים שהתנהלו בפניו, ומבקש הוא להשלים
את התמונה בטרם יכריע"
בנדון נימק בית משפט קמא את רשותו לאפשר למשיבה להוסיף ולהגיש אף חוות דעת
מומחה מטעמה כי –
"בנסיבות מקרה זה, עומדת להכרעה סוגיה עקרונית, הנוגעת לאופן חלוקת
האופציות אשר טרם מומשו ולמעשה אף טרם הבשילו. מדובר בשאלה
חדשנית אשר טרם נדונה בפסיקה ולשם ההכרעה בה יש לעניות דעתי צורך
בחשיפת כלל הנתונים, ההשקפות, הדעות וההמלצות הנוגעות לעניין"
4 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
.8
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
החלטת ביהמ"ש המשפט הייתה, אפוא, סבירה ואפשר לומר אף מתבקשת בנסיבות
העניין, המעלות סוגיה חדשה אשר ראוי לשמוע בעניינה את מירב הדעות ולהכיר את כלל
צדדיה וענייניה, וממילא אין מקום לטענות המערער בעניין זה".
בעניינו, חרף קיומה של האפשרות העקרונית של הגשת חוות דעת מטעם המבקש לאחר
שמונה בהסכמה מומחה מטעם בית המשפט, לאור פסקי הדין הנייל, לא מצאתי כי המקרה
דנן, מצדיק מתן היתר להגשת חוות דעת מומחה מטעם המבקש, ובוודאי שלא בשלב זה
ובטרם נחקר המומחה ואבהיר.
.(2009)
ראשית, הנימוק העיקרי שעמד ביסוד החלטת כב' השופט נחשון פישר הינו כי המדובר
בשאלה חדשנית אשר טרם נדונה בפסיקה. בעניינו די לפנות לסעיף 27 לפסק הדין החלקי
שניתן על ידי והאסמכתאות הנזכרות בו כמו גם סעיפים 15 ו-16 לפסק הדין שניתן ע"י כבי
השופט נפתלי שילה בערעור שהוגש על פסק הדין החלקי, על מנת לעמוד על כך כי הקביעה
שהשבחה אקטיבית של נכס חיצוני בתקופת הנישואין מהווה נכס עצמאי שהוא בר איזון
וזאת כאשר ההשבחה נעשית בעקבות פעולת השבחה של מי מבני הזוג, אינה קביעה חדשה
ו/או תקדימית. ראו לעניין זה ההפניות בפסק דיני החלקי ופסק דינו של כב' השופט נפתלי
שילה כמפורט להלן: עמ"ש (ת"א) 1279/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו, 28.7.10]; תמש
(ת"א) 53882-12-14 א' (קטין) נ' אלמוני [פורסם בנבו, 7.8.16] ; פרופ' שחר ליפשיץ בספרו
השיתוף הזוגייי, 186-187 (2016) ; עמש (נצ') 15976-05-15 ר.ב. נ' ח.ס [פורסם בנבו, 1.6.16] 20
; עמיש (חי') 23541-01-17 ענין פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו, 9.8.17] ; בתמ"ש (ירושלים)
21342/04 א.ש. נ' ד.ש [פורסם בנו 24.6.08] ו-פרופסור שחר ליפשיץ במאמרו "יחסי משפחה
וממון' אתגרים ומשימות בעקבות תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון חוקים אי 227, 266-267
משכך ומשאין המדובר בסוגיה חדשנית אשר טרם נדונה בפסיקה אין מקום להתיר הגשת
חוות דעת נוספת מטעם המבקש.
שנית, וכאמור לעיל לטענת המבקש בסעיף 3 לבקשה נטען כי בחוות הדעת של המומחה מטעם
בית המשפט "נצפים כשלים רבים, אשר יש לעמוד על דיוקם אף באמצעות הגשת חווייד
מומחה נגדית, לרבות : לא נעשתה אבחנה נכונה בחישוב ריאלי – נומינלי; לא טופלה נכונה
סוגיית ירידת שיעור המס; לא טופלה נכונה סוגיית ירידת הריבית; לא טופלה נכונה עליית
ערך הנכסים הפיננסיים מתחילת השיתוף; ועוד".
1
2
3
4
5 מתוך 8
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
תלה"מ 59671-02-18 ע' נ' ע'
מהאמור לעיל, עולה כי למבקש השגות על חוות הדעת בנוגע לשאלות ספציפיות ומוגדרות
והדרך לתקוף ולהשיג על חוות הדעת הינה באמצעות חקירת המומחה אותה התרתי במסגרת
החלטתי מיום 23.11.2021 בבקשה מס' 30 וזאת חרף התנגדות המשיבה, ולא באמצעות
התרת הגשת חוות דעת נוספת מטעמו. לעניין זה אדגיש כי היה זה המבקש עצמו אשר בסעיף
2 לבקשתו טען הסוגיה דנן מצריכה חקירה מקצועית ומעמיקה". יתר על כן, משמעות קבלת
בקשת המבקש היא כי בכל מקרה שיש לבעל דין השגות על חוות דעתו של מומחה מטעם בית
המשפט וכך הוא הדבר בדייך, יתיר בית המשפט הגשת חוות דעת נוספת מטעם בעל הדין
המבקש להשיג עליה. האמור עומד בניגוד גמור לתכלית העומדת ביסוד התקנות בעניין מינוי
מומחים בבית המשפט לענייני משפחה ולפיה סבר המחוקק כי בהליכים המתנהלים בבית
המשפט לענייני משפחה יש לאפשר הגשת חוות דעת אחת וזאת מתוך מגמה ורצון לפשט את
ההליכים ולקצרם ויביא לריקונן מתוכן של התקנות בעניין מינוי מומחים בבית המשפט
לענייני משפחה.
שלישית, כעולה מהודעת המומחה לבית המשפט מיום 25.11.2021 בעקבות זימונו לעדותו
חקירה על חוות הדעת, הצדדים לא שלחו אליו שאלות הבהרה בעקבות חוות הדעת אלא אך
הערות לטיוטת חוות הדעת ובהודעתו הוא אף הזמינם לעשות כן.
לפיכך ודווקא נוכח שלל טענות המבקש כנגד חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט,
מצופה היה כי המבקש ישלח שאלות הבהרה למומחה ובמסגרתן יעלה את ההשגות על חוות
הדעת לרבות הפנייה לגישות ועמדות מומחים אחרים, כאשר לעניין זה אין כל מניעה כי יכול
היה להסתייע בייעוץ וליווי של מומחה מטעמו. בחירת המבקש שלא לשלוח שאלות הבהרה
למומחה פועלת לחובתו.
למען הסר כל ספק אין באמור בהחלטה זו כדי להביע דעה באשר לטענות המבקש באשר
לכשלים בחוות של המומחה וזאת בטרם נחקר המומחה ובפרט כאשר האמור בסעיף 3
לבקשת המבקש נטען ללא כל פירוט ולו מינימאלי.
רביעית, הלכה פסוקה ידועה ומושרשת היא כי בסופו של יום לבית המשפט שיקול הדעת
הסופי והמכריע האם לאמץ את חוות הדעת של המומחה כולה או חלקה. בית המשפט אינו
משמש כייחותמת גומייי ועליו להפעיל את שיקול דעתו באופן עצמאי. כך כעניין שבשגרה
מעביר בית המשפט תחת שבט ביקורתו חוות דעת של מומחים בעניין, הערכות שווי חברות,
מסוגלות הורית, חוות דעת שמאיות, חוות דעת אקטואריות ועוד. כך יעשה אף במקרה דנן
וזאת לאחר חקירת המומחה ובמסגרת פסק הדין המשלים שיינתן לאחר שיוגשו סיכומי
הצדדים. למותר לציין כי ככל שלאחר האמור יסבור בית המשפט כי יש מקום למינוי מומחה
נוסף יעשה כן.
6 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
35
תלה"מ 59671-02-18 ע' נ' ע'
.10
.11
.12
לאור האמור לעיל, לאור כל אחד מהנימוקים כמפורט לעיל ובוודאי לאור משקלם המצטבר
מצאתי כי יש לדחות את הבקשה בכפוף לאמור להלן :
א.
ב.
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ג.
ד.
הנני מאריך את המועד למשלוח שאלות הבהרה למומחה על חוות הדעת וזאת עד
ליום 20.3.2022. למותר לציין כי לעניין זה וכאמור לעיל, רשאי ויכול המבקש
להתייעץ עם כל מומחה מטעמו לשלם משלוח שאלות ההבהרה כמו גם לשם הכנה
לחקירה על חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה. עוד אדגיש לעניין זה כי
המשיבה במסגרת ס' 5 לתגובתה ציינה: יייוער כי למשיבה אין התנגדות, אם
המבקש חפץ בכך, כי מומחים מטעם שני הצדדים, יהיו נוכחים בדיון ההוכחות,
אולם, לא ייחקרו ולא יחקרו מאן דהואיי. למען הסר ספק ארכה זו הינה לשני
הצדדים.
למותר לציין כי באמור יש לפשט, לקצר ולייעל את החקירה ולשם כך נועדה
האפשרות למשלוח שאלות הבהרה.
עלות שאלות ההבהרה תחול על הצד השולח.
יעשה כל מאמץ על ידי המומחה להשיב לשאלות ההבהרה עד ליום 31.3.2022 וזאת
על מנת שאלה יהיו בפני הצדדים ובאי כוחם ובית המשפט לקראת הדיון הקבוע
לחקירתו ליום 7.4.2022.
מצופה מהצדדים לאור האמור ולאחר בדיקה עם המומחה כי ככל שלוח הזמנים
שנקבע לעיל אינו מאפשר הכנה מספקת לדיון שנקבע ליום 7.4.2022, יעתרו מבעוד
מועד לדחיית הדיון.
המזכירות תמציא החלטתי זו לבאי כוח הצדדים, אשר ימציאו העתק ההחלטה למומחה.
בנסיבות המיוחדות של תיק זה, לא מצאתי לעשות צו להוצאות כנגד המבקש בגין הבקשה,
על אף שזו נדחתה. עם זאת האמור יילקח בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות הסופית
במסגרת פסק הדין המשלים שיינתן.
החלטה זו מותרת לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה של הצדדים.
ניתן היום, ג' אדר ב' תשפייב, 06 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
7 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
תלה"מ 59671-02-18 ע' נ' ע'
יחזקאל אליהו, שופט
8 מתוך 8
1
2
3
