התובע
א.ב
ע”י ב”כ עוה”ד גריגורי קורזינר ו/או דיאנה קורזינר
דרך אבא הלל 7 רמת גן 5252204
טלפון 03-6120707 פקס 03-6127999
נגד
הנתבעת
ג.ד
ע”י ב”כ עו”ד עפרה בריל
מרח’ מרדכי גור 9 , רמת פולג נתניה 4220007
טלפון 050-5536886
פקס 15398858089
פסקדין
מונחת בפני בית המשפט להכרעה תביעת התובע להפחתת מזונות.
עובדות – כללי
התובע, א.ב (להלן: “התובע” ו/או “האב”), והנתבעת, ג.ד (להלן: “הנתבעת” ו/או “האם” ),(להלן ביחד: “הצדדים” ו/או “בני הזוג”) נישאו זל”ז כדמוי ——ב- 1991 .
ביום 15.4.15 נולדה לצדדים בתם המשותפת ה. , כיום כבת 7.5 שנים.
הצדדים התגרשו זמ”ז בג”פ ביום 17.1.17.
עובר לגירושי הצדדים חתמו הם ביום 7.11.16 על הסכם גירושין כולל אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 13.12.16 ואשר בו קבעו גם כדלקמן:
“5. משמורת והסדרי שהייה:
הילדה תישאר במשמורתה ובהחזקתה של האם.
ההורים מתחייבים לנהוג בעניין הסדרי השהייה של הילדה עם כל אחד מן ההורים בגמישות הדדית, לבוא זה לקראת זה בהחלפת ימי הביקור ו/או סופי השבוע במידת הצורך במקרה של אילוצי הצד השני, ולעשות כמיטב יכולתם כדי להגיע להסכמה הדדית ולתאום מלא, תוך התחשבות בפעילותיה החינוכיות והחברתיות של הילדה ובעיסוקיהם של ההורים. ההורים ישתדלו ככל האפשר לפתור מחלוקת ביניהם בעניין זה, בדרכי שלום והסכמה…
.
.
ז. 1. מוסכם בזאת כי הילדה תשהה עם האב כדלקמן:
2. בתקופת שנת הלימודים, באמצע השבוע –
אחת לשבוע, ביום שלישי בשעות אחר הצהריים, האב לוקח את הילדה אליו בשעה 18:00 ומחזיר אותה לגן או לביה”ס למחרת בבוקר. בכל סופ”ש שני בו הילדה איננה איתו, האב יפגוש את הילדה ביום נוסף, במוצ”ש או ביום א’ בערב (18:00) ועד למחרת בבוקר ויחזירה למערכת החינוך.
בנוסף, ביום א’ יקח האב את הילדה אליו מהגן או מהמוסד החינוכי בו שוהה וישהה איתה עד לערב שאז יחזירה לבית האם.
מוסכם על הצדדים כי עד לחודש יולי 2018, האב יקח את הילדה בבוקר לגן 4 פעמים בשבוע בימים א’, ב’, ג’, ו-ד’.
בתקופת שנת הלימודים, בסופי שבוע –
אחת לשבועיים (כל סופ”ש שני לסירוגין, החל מהשעה 18:00 ביום חמישי בערב, ועד יום א’ בבוקר כאשר יחזירה למערכת החינוך, או יחזירה לבית האם במוצ”ש אבל אז לא יקח את הילדה לגן/ביה”ס בבוקר יום א’ אלא רק יקח אותה מהגן עם סיומו ומחזירה לבית האם. אפשרות חלופית היא מיום שישי בבוקר בתקופות בהן אין גן, או ביום שישי אוסף אותה עם תום מערכת החינוך ועד יום א’ בבוקר כאשר מחזירה למערכת החינוך. האב יתאם עם האם עד 24 שעות מראש במידה והוא בוחר באפשרות חלופית…”
“9. הכלבה —-
הכלבה תישאר בביתה ובאחריות של —–.
האחריות לקחת את הכלבה לכל הטיפולים, תספורות, חיסונים ביקורי וטרינר וכדומה תתחלק בין הצדדים ביחס של שני שליש ג.ד ושליש א.ב .
הוצאות גידולה של הכלבה, אוכל חיסונים, אגרות, וטיפול רפואי יתחלקו בין הצדדים ביחס של שני שליש ג.ד ושליש א.ב “…
“12. מזונות ילדים
האם מתחייבת לעשות שימוש מושכל בכספי המזונות ולעשות בהם שימוש אך ורק לטובת הילדה ולצרכיה בלבד. כ”כ האם מתחייבת למצות את זכויותיה בהיותה אם חד הורית אל מול גורמי הרווחה.
א.בגין מזונות ומדור הילדה (להלן יחד: “המזונות”) ישלם א.ב לג.ד, סכום של
3,000 ₪ לחודש. הסכום ישולם בהו”ק (ככל שניתן צמודת מדד), מדי 10 לחודש,
לחשבון מספר —- בסניף — של בנק —-, או לחשבון אחר לבקשתה
של ג.ד, עליו תודיע בכתב לא.ב , והוא יעדכן את הו”ק בתוך 3 ימים מיום העדכון.
מוסכם על הצדדים כי המועד הקובע לעניין הסכם זה, הצמדה למדד וכיוצא בזה יהיה מועד החתימה על ההסכם…
י. בנוסף מתחייבים הצדדים לשאת בחלקים שווים ביניהם בהוצאותיה המיוחדות של הילדה המפורטות להלן, עד הגיע הילדה לתום שירותה הצבאי הסדיר חובה:
הוצאות גן פרטי – של הילדה, ככל שתזדקק: עלות חודשית והוצאות מיוחדות במידה ויש.
הוצאות שכ”ל עבור גן/ או ביה”ס במערכת החינוך, כולל הוצאות עבור טיולים, אגרות, ועד הורים וכד’.
צהרון/שמרטף – עד לשעה 16:00 או 17:00, ככל שיידרש בשנים הראשונות עד שהילדה תוכל להגיע ולהשאר לבת בביתה.
הוצאות בריאות חריגות – כל הוצאה רפואית שאינה מכוסה במסגרת הביטוח הרפואי בקופת החולים…
סכום הביטוח הרפואי המשלים של הילדה – בקופת החולים ישולם ע”י האם ואילו סכום הביטוח הפרטי של הילדה דרך מקום העבודה של האב ישולם ע”י האב.
חוגים בהם משתתפת הילדה – עד שני חוגים לחודש ועד סך של 500 ₪ לחודש כולל.
הוראה מתקנת ושיעורים פרטיים אשר ידרשו לילדה, בין לפי המלצת מורה ביה”ס במלמד את אותו מקצוע, ובין אם תקבע נחיצותם בהסכמה משותפת ע”י ההורים.
הוצאות לימוד ביה”ס – עבור ספרים, מחברות וכד’ ישולמו ע”י האם. האם זכאית למענק לימודים אשר משולם בתחילת כל שנה.
הוצאות הכרוכות בחגיגות בת המצווה של ה. כולל מתנה משותפת.
חשבון טלפון סלולארי, בהתאם לחשבונית הספק ישולם ע”י שני הצדדים.
החלפת טלפון סלולארי, אחת ל 3 שנים, מוגבל לסכום של 2000 ₪.
ציוד מחשב – מחשב, מקלדת, מסך, עכבר, במועד הבא בו תזדקק הילדה לרכישת ציוד, ולאחר מכן אחת לשלוש שנים מוגבל לסכום כולל של 3,000 ₪ לכל הרכיבים.
קייטנה בחופש הגדול עד גיל 18.
דמי כיס מוגדלים בחופש הגדול בהתאם למפורט בסעיף 7(ה).
רישיון נהיגה+ טסט (ככל שנדרש עד הוצאת רישיון).
תוספת לביטוח הרכב (חובה + מקיף) הנובע מהוספת הילדה הנוהגת לרכב אחד כנהג חדש וצעיר.
נסיעה מטעם ביה”ס לפולין.
שכ”ל אוניברסיטאי עבור לימודים לתואר ראשון, ותוספת של עד 2,000 ₪ לחודש לכל אחד מהצדדים עבור הוצאות מחיה של הילדה בתקופת הלימודים.
ההוצאות הכרוכות בגידול הכלבה בהתאם לסעיף 9ג’ לעיל.
13. הסדרי רכוש.
חשבון הבנק המשותף…
דירת מגורים
ג.ד הינה בעלת כלל הזכויות בדירה ברחוב — בתל אביב הידועה בלשכת רישום המקרקעין כגוש — חלקה –, תת חלקה — (להלן: “הדירה”).
הדירה נקנתה לפני הנישואים ע”י הורים של ג.ד.
הצדדים מסכימים כי הדירה שייכת לג.ד בלבד ואיננה חלק מהרכוש המשותף.
לא.ב לא תהיה כל תביעה כספית או אחרת, הגין הדירה והוא מוותר על כל טענה בהקשר זה. במקביל, ג.ד מוותרת על זכותה למדור ואין לה ולא תהיה לה כל תביעה או טענה בהקשר זה.
נכסים אחרים:
אופנוע – א.ב הוא הבעלים הרשומים של אופנוע ימאהה דגם wr מ.ר —– המצוי כיום בשימושו ובהחזקתו, וג.ד מוותרת ויתור סופי ומוחלט על כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה בנוגע לאופנוע.
החל מתאריך 1.10.16 א.ב נושא באחריות מלאה לכל הקשור לאופנוע שברשותו לרבות תשלום אגרות, ביטוחים, קנסות תעבורה וחניה, אגרות נסיעה בכביש אגרה וכו’.
תכולת הדירה – תכולת הדירה חולקה בין הצדדים. לבעל ישנם עדיין מספר דברים אישיים אשר נמצאים עדין בדירת האישה והוא מתחייב לקחתם לא יאוחר מתום 30 יום ממועד החתימה על הסכם זה.
חסכונות פנסיונים – מוסכם ומוצהר על הצדדים כי כל הזכויות הסוציאליות, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחים, זכויות פרישה ופנסיה וכיו”ב – תישארנה בבעלותו הבלעדית של אותו צד שעל שמו היא מתנהלת ולצד השני לא תהיינה כל זכויות ו/או טענות ו/או תביעות ו/או אחריות לזכויות ו/או חובות של משנהו”.
א. כאמור, הסכם הגירושין אושר וקיבל תוקף של פסק דין ב 13.12.16.
ב.ביולי 2017, ולאחר אשור ההסכם וכאמור, הוגשה ע”י האם בקשה לישוב סכסוך.
ג.ביום 29.10.17 הוגשה הודעת יחידת הסיוע באמצעות העו”ס, הגב’ מגי אור ולפיה הצדדים
הגיעו להסכם ואשר בו שונו זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושין. בית המשפט התבקש לאשר ההסכם וליתן לו תוקף של פסק דין.
בהסכם המתוקן שינוי הצדדים הסדרי השהות וקבעו:
“1. סעיף 5ז להסכם, ישונו זמני השהות של הילדה עם האב יהיו בסבבים של שבועיים, באופן שיפורט להלן:
בשבוע אחד – האב יאסוף את הילדה מהמסגרת החינוכית ביום ראשון עם סיום הפעילות החינוכית ויחזירה למחרת בבוקר למסגרת, עם תחילת הפעילות החינוכית.
ביום שלישי האב יאסוף את הילדה בשעה 19:00 מבית האם ויחזירה למחרת בבוקר למסגרת החינוכית.
בנוסף, יאסוף האב את הילדה ביום שישי בשעה 17:00, מבית האם ויחזירה ביום ראשון בבוקר למסגרת החינוכית.
בשבוע השני- האב יאסוף את הילדה מהמסגרת החינוכית ביום ראשון עם סיום הפעילות החינוכית ויחזירה בשעה 19:00 לבית האם. הילדה תאכל את ארוחת הערב בבית האם.
ביום שלישי האב יאסוף את הילדה בשעה 19:00 מבית האם ויחזירה למחרת בבוקר למסגרת החינוכית.
בנוסף, כל עוד הילדה לא לומדת ביום שישי, האב יאסוף אתה ילדה ביום חמישי בשעה 19:00 מבית האם ויחזירה ביום שישי לבית האם בשעה 17:00. במועד בו תתחיל הילדה ללמוד במסגרת חינוכית ביום שישי, יחזירה ביום שישי בבוקר למסגרת החינוכית.
2. מוסכם, כי אין בהסכם זה כדי לשנות את הוראות הסכם הגירושין ושאר הוראות ההסכם יהיו ללא שינוי ובכלל זאת ההוראה לפיה האב ימשיך לקחת את הילדה בבוקר לגן בימים א’, ב’ ג’ ו- ד’ עד לחודש יולי 2018”.
עוד צוין בהסכם כי :
“הצדדים מצהירים ומאשרים כי הם חותמים על הסכם זה מרצונם החופשי והטוב ללא כפיה וללא כל לחץ לאחר שקראו את תוכנו והבינו את משמעותו ותוצאותיו”.
הצדדים מאשרים כי הובהר והוסבר להם כי ההליך ביחידת הסיוע וניסוח ההסכם ע”י עורכת דין ביחידת הסיוע אינם מהווים תחליף ליעוץ משפטי ע”י עורך דין מטעמם ומאשרים כי הומלץ להם להתייעץ עם עו”ד מטעמם אודות האמור בהסכם וניתנה להם שהות לצורך זה טרם חתימתם על הסכם זה. ”
תיקון זה להסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 30.10.17. (להלן: “ההסכם המתוקן” ו/או “ההסכם השני”).
על פי הסכמות הצדדים כאמור, אשר אושרו וקיבל תוקף של פסק דין, חל שינוי בזמני השהות של האב עם הבת, תוך שהוסכם כי מלבד שינוי זה – לא יהא כל שינוי ביתר הסכמות הצדדים המפורטות בהסכם הגירושין.
באפריל 2019 הוגשה ע”י האב בקשה נוספת לי”ס. משהצדדים לא הגיעו להסכמות, נסגר תיק יישוב הסכסוך ובהמשך הוגשה תובענה זו שלפנינו שבה עתר התובע:
להורות על הפחתת דמי המזונות וחיוב הנתבעת בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד.
לקבוע כי מזונות הבת יעמדו ע”ס של 1500 ₪ לחודש כולל מדור. בנוסף ישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות.
לקבוע כי הסכום המופחת ישולם עד הגיע הקטינה לגיל 18 שנים או סיום לימודיה התיכוניים ולפי המאוחר. בתקופת השרות הצבאי ישולם 1/3 מהמסכום האמור.
טענות האב/ התובע
לטענת התובע, הסכם הגירושין נחתם לאחר הליך גישור אצל מגשר מטעמה של הנתבעת ובלא שהוא היה מיוצג ומשכך נפגעו זכויותיו שבדין.
לדידו של האב, לאחר החתימה על ההסכם המתוקן, חלו שינוים מהותיים שבגינם יש לבחון שיעור המזונות בהם הוא מחויב ולהפחיתם משמעותית.
השינויים הנטענים ע”י התובע הינם באלו:
הורחבו זמני השהיה של הבת עימו.
לטענתו, ביום א’ בשבוע שבו ע”פ ההסכם המתוקן, היה אמור הוא להחזיר את הבת לבית אמה, נשארת היא לישון אצלו והוא זה אשר לוקח אותה למסגרת החינוכית בבוקרו של יום שני. כמו כן – זמני השהות ביולי אוגוסט חולקו בין ההורים באופן שווה. התובע טען גם כי, בעת נסיעותיה המרובות של הנתבעת לחו”ל שוהה הבת עימו ולמרות זאת נדרש הוא לשלם מלוא סכום המזונות.
מצבו הכלכלי הורע עת מצבה הכלכלי של הנתבעת השתפר משמעותית וכפי שיפורט להלן.
לטענת התובע עובד הוא כשכיר בחברת — (עובד הייטק)ומשתכר כ 15,000- 16,000 ₪ נטו לחודש. לטענתו, למרות שהכנסותיו נותרו זהות לאלו שהרוויח בעת עריכת הסכם הגירושין הרי שהוצאותיו גדלו שכן הקים הוא תא משפחתי חדש, נולד לו בן ביולי 2019 והוא נדרש לשלם דמי שכירות בסך של כ-6500 ₪ לחודש.
עוד טען התובע כי בתקופת הקורונה הכנסותיו פחתו משמעותית.
במקביל להרעה במצבו הכלכלי וכנטען, מפנה התובע אצבע לעבר הנתבעת ומציין כי לדידו- מצבה הכלכלי הוטב משמעותית :
אביה נפטר והיא זכתה לחלק בעזבונו.
היא מונתה לתפקידים משמעותיים בחברות שהותיר אביה המנוח.
היא החלה לעבוד כ—, שכרה משרד, נותנת הרצאות ומעניקה ייעוצים פרטיים.
משפחתה תומכת בה כלכלית.
נוכח שינוי הנסיבות האמור – הרחבת זמני השהות שלו עם בתו, וכן נוכח השפור המשמעותי לטובה במצבה הכלכלי של הנתבעת – יש לטענת התובע להפחית באופן משמעותי סכומי המזונות אותם נדרש הוא לשלם לבתו.
טענות הנתבעת
א.לטענת הנתבעת עסקינן בתביעה טורדנית, חסרת תום לב, שכל מטרתה להקשות עליה ולגרור
אותה להליכים משפטיים מיותרים עת התובע עצמו נשוי לעו”ד לענייני משפחה, הגב’ —— ומקבל ככל הנראה, ממנה ומבני משפחתה, ייעוץ וליווי משפטי חינם, ועל כן, מרשה הוא לעצמו להטריד אותה שוב ושוב בהליכי סרק.
ב. לטענת הנתבעת לא חל כל שינוי לרעה במצבו הכלכלי של התובע ומצבה היא כלל לא השתפר.
באשר להסכם הגרושין, מפנה הנתבעת ומציינת כי זה נעשה בהליך גישור בויצ”ו באמצעות מגשר אשר נבחר באקראי, ואשר ירד לפרטי פרטים של הסכמות תוך ראיה ממוקדת של טובת הקטינה.
מפנה האם לכך שעובר לחתימת ההסכם השני, לא הגיע האב פעמים רבות במועד הקבוע לקיום זמני השהות עם הבת. כאשר הפנתה אותו הנתבעת לכך שהדבר פוגע בסדר יומה ובטובת הבת, היה זה משיב לה “תתבעי אותי” וכד’. נוכח האמור, פנתה האם בבקשה לי”ס, אשר בהמשך לו ובליווי עו”ד ענת ליפשיץ מיחידת הסיוע הגיעו הצדדים להסכם השני שבו צויין במפורש כי אין בהסכמות לשינוי זמני השהות לשנות כל הוראה אחרת בהסכם הגרושין.
דהיינו, שינוי זמני השהות עובר לעריכת ההסכם השני אין בהם להוות שינוי נסיבות אשר יצדיק בחינת שעור המזונות אלא אך שינויים לאחריו.
לטענת האם בהסכם השני שינו הצדדים במעט את זמני השהות באופן שייטיב עם האב ועם עבודתו שהיא בעיקר עבודה מול לקוחות בחו”ל.
זמני השהות של התובע עם הבת הינם כדלקמן:
בשבוע אחד:
יום ראשון – א.ב אוסף מ 16:00-19:00. הילדה ישנה אצל האמא.
יום שני – האמא אוספת מבית הספר והילדה ישנה אצל האמא.
יום שלישי – אמא אוספת מבית הספר והאבא לוקח את הילדה בשעה 19:00, היא ישנה אצל האבא.
יום רביעי – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום חמישי – אמא אוספת והאב אוסף אותה ב 19:00 מבית האם, היא ישנה אצל האב.
יום שישי – האב אוסף מבית הספר ומעביר אותה לאם בשעה 17:00 ומאז אצל האם והאם מעבירה ביום ראשון למסגרת החינוכית.
בשבוע השני:
יום ראשון – א.ב אוסף את הילדה מבית הספר והילדה ישנה אצלו.
יום שני – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום שלישי – אמא אוספת ובשעה 19:00 האב לוקח את הילדה מבית האם, היא ישנה אצל האב.
יום רביעי – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום חמישי – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום שישי שבת – האבא אוסף אותה בשעה 17:00 והאבא מחזיר אותה ביום ראשון למסגרת החינוכית.
ראה עמ’ 20 לפרוטוקול משורה 8.
בחופשת הקיץ נוהגים זמני השהות הרגילים, למעט בשלושת השבועות האחרונים עת לבת אין מסגרת קייטנה, ורק אז חולקים השניים את זמן החופשה.
מפנה האם ומציינת כי זמני השהות לא הורחבו על אלו שנקבעו בהסכם המתוקן וכל טענה אחרת של האב לעניין זה אינה אמת.
לטענת האם, היא זו אשר רוכשת לבת ביגוד והנעלה המצויים גם בביתו של האב.
באשר למקורות השתכרותה – טוענת הנתבעת, כי:
עוד לפני הכרותה את התובע למדה היא — והחלה לפתח התעסקתה בתחום.
לאחר הנישואין החלו הצדדים בטפולי פוריות. משנכנסה הנתבעת להריון הסכימו הם כי הנתבעת תפסיק לעבוד עד שהבת תגדל קצת. היה ברור לכ”א מהם, כך לטענת הנתבעת, כי הפסקת העבודה הינה זמנית ובכוונתה לשוב בעתיד ולעבוד.
הנתבעת עובדת כיום כ— מביתה, תוך שמדובר ב “עסק פטור” והכנסתה כ-2,500 ₪ לחודש.
מפנה הנתבעת לכך שבהיותה כבת 19 שנים חלתה בסרטן —.
בגיל 20 מחלתה חזרה.
בגיל 21 – עברה היא השתלת מח עצם.
בגיל 25 – חלתה במחלה בשם —–.
נוכח כל אלו יש לה נכות בשיעור 75% מהמוסד לבטוח לאומי והיא מקבלת קצבת נכות ע”ס 4,200 ₪ לחודש, המשמשת אותה לטיפולים להם היא נזקקת וכגון: פיזיוטרפיה, אוסטיאופטיה, דיקור, פסיכולוג וכו’.
לטענת הנתבעת, בעיותיה הרפואיות כאמור מגבילות אותה אף בעבודה סדירה או בעבודה בהיקף שעות משמעותי. היא סובלת מהגבלה בתנועה בכל המפרקים בגוף ומנוקשות בעור – והיא נדרשת לבדיקות ומעקבים ראומטולוגים.
אביה של הנתבעת נפטר ממחלת הסרטן ביוני 2018. לטענתה היא לא קיבלה דבר מעזבונו שכן, אביה הותיר אחריו חובות גבוהים אשר בגינם נאלצה אימה למכור את דירתה היחידה בארץ חודשיים לאחר פטירתו בסכום מופחת על מנת לכסות חובות.
מפנה עוד הנתבעת ומציינת כי הסדר המזונות לבת שבהסכם הגרושין, הינו חלק מהסדר ואיזון רכושי כולל אשר במסגרתו וויתרה היא על כל זכויותיו מעבודה של התובע שהינו מנהל בכיר בחברת הייטק.
לטענת הנתבעת לא הצליח התובע להראות ולהוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי שיש בו להוות בסיס להפחתת מזונות הבת.
המצב המשפטי
בהליך זה שבפנינו עותר התובע, כאמור, להפחתת סכום המזונות אותו הוא משלם עבור בתו הקטינה, מזונות אשר נקבעו בהסכם גרושין כולל שהסדיר את כלל יחסי הצדדים. הסכם זה כלל גם הסכמות הנוגעות לפירוד, סידור הגט, חלוקת רכוש, הסדרי השהות ומזונות. הסכם הגרושין אושר ע”י ביהמ”ש וקיבל תוקף של פסק דין.
א. על פי ההלכה שבדין על העותר להקטנת החיובים שבפסק דין להוכיח שינוי נסיבות מהותי בין מועד פסק הדין למועד הגשת התובענה, שינוי המצדיק הצורך בהתאמת סכום המזונות לנסיבות המשתנות.
ב.בעת בחינת השינוי הנטען, יש להשוות המצב המקורי בעת מתן פסק הדין למצב בהווה ולבחון האם שינוי יורד מהותית לשורש החיוב.
בע”מ 3984/15 פלונית נ’ פלוני [פורסם בנבו] (13.9.15).
אם התגבש שינוי מוחלט ומהותי של הנסיבות אשר עושה את אכיפת פסק הדין לבלתי צודקת על בית המשפט להתערב. אין בעובדה שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, למנוע בחינת המזונות מחדש.
עת עסקינן בהסכם גרושין אשר כלל מלבד התייחסות למזונות הקטינים גם הסדרת גירושי הצדדים, חלוקת רכוש וכו’, אזי התערבות בית המשפט במקרה של שינוי נסיבות נטען מוגבלת עוד יותר וראו:
“הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה שהמזונות הוא אחד החוטים המרכזיים בה, אם פרמת חוט זה נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם.. מכאן שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית”.
בג”ץ 4407/12 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו](7.2.2013 (.
ראה גם דברי כב’ הנשיא המנוח שמגר בפסק הדין ע”א 4515/92 שטיין קומרוב נ’ שטיין [פורסם בנבו]( 13.6.94):
“… כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה, אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסכם כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפנייה חוזרת לביהמ”ש. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בין ההורים, אולם בטרם יוכרע דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם”.
בבע”מ 7670/18 פלונית נ’ פלוני[ פורסם בנבו]( 29.1.21)הכריע ביהמ”ש העליון וקבע כי:
“הלכת בע”מ 919/15 (פורסם בנבו) אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים, זאת ועוד אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי טרם שנפסקה הלכה זו”.
24. מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בתיק, נפסק, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה ולבחון כל שינוי לגופו על פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, תוך גם בחינה של תום ליבו של התובע (בע”מ 3148/07 פלוני נ’ פלונית [פורסם בנבו](13.6.07) ככל שביהמ”ש מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי כמשמעותו בדין כאמור לעיל, אזי בחינת המזונות תיעשה בהתאם להלכת בע”מ 919/15 שהינו הדין החל כיום.
מן הכלל אל הפרט
25. התובע טען לשינוי נסיבות בשניים אלו:
הגדלת זמני השהות שלו עם בתו.
הרעה במצבו הכלכלי והטבה משמעותית במצבה הכלכלי של הנתבעת.
26 .כאמור, ביום 07.11.2016 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין כולל העוסק גם במזונות הבת
והסדרי השהות. הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 14.12.2016.
בכתב התביעה בהליך זה ציין התובע, כי ההסכם נחתם לאחר הליך גישור, אשר נעשה “אצל מגשר מטעם הנתבעת ללא ייצוג מצדו של התובע” (ראה סע’ 5 לכתב התביעה).
לטענתו סמך הוא על הנתבעת “בעיניים עצומות” דבר אשר בדיעבד התברר לו כטעות. מנגד, מפנה הנתבעת ומציינת כי עובר לעריכת הסכם הגירושין החליטו הם יחדיו לפנות להליך גישור. היא פנתה בשם שניהם ל”ויצו” והמגשר נבחר באופן אקראי.
בדיון שהתקיים ביום 02.02.2022 לעניין זה אישר התובע:
“ש. איך אושר ההסכם הראשון הייתם בדיון כאן?
ת. לא. היינו לפני כן אצל המגשר. אישרנו בבימ”ש. אז מה השאלה?
ש. הייתם בדיון לאישור ההסכם?
ת. נכון. היינו.
ש. ביהמ”ש הקריא לכם את ההסכם?
ת. נכון.
ש. השופטת הסבירה לכם בעברית פשוטה על מה אתם חותמים ומסכימים בטרם נתנה תוקף להסכם של פסק דין.
ת. נכון.”
(עמ’ 7 שורות 14-22 לפרוטוקול)
התובע מאשר אם כן, כי ניסוח ההסכם נעשה בליווי מגשר. הם פנו לאישור ההסכם לבית המשפט. בדיון הבהיר בית המשפט לצדדים בלשון פשוטה וברורה את הוראות ההסכם והווה עובדה היא שלא הונחה בפני בית המשפט כל תובענה לביטול ההסכם בשל פגם בכריתתו.
יתר על האמור, בנועד אישור ההסכם ניהל בית המשפט שיח עם הצדדים באשר להסכמות שביניהם ובמטרה לבחון הבנת ההסדרים וגמירות הדעת. לאחר הצהרות הצדדים,אושר ההסכם וניתן לו תוקף של פסק דין. ראה לענין זה פרוטוקול הדיון מיום 14.12.16 בתה”ס 62728-11-16 וכדלקמן:
“המבקשים:
אנו כבר חיים בנפרד, מזה 8 חודשים.
המבקשת:
לגבי הסידור עם הילדה, אנו מתקשרים בינינו. מדברים ומתאמים.
המבקשים:
הכלבה שלנו חולה והוא לא רוצה לקנות לה את המזון. הכלבה בת 4 שנים. בגלל שזה היה רעיון שלי. הוא אמר שהוא לא רוצה לקנות לה את האוכל הרפואי שזה מאה שח לחודש. היא לא יכולה לאכול אוכל רגיל. הרופא המליץ רק את האוכל הרפואי.
המבקש:
נוכח הערת בית המשפט ולפיה הואיל ומדובר בהמלצה רפואית, אני אסכים.
המבקש:
אני עובד עם הייטק, ואני מתחיל עם טלפונים והכל, לפעמים קורה שאני עמוס בשעה שש. אני עובד עם הלקוח באוזן ועם העיניים במחשב. אני לא יכול לומר ללקוח שיחכה ושאני מודיע לאישתי שאני בא באיחור.
המבקשת – פונה אל המבקש:
אתה צועק עלי ואת זה אני לא אוהבת.
המבקש:
אם הגישה שלך תהיה יותר רכה, כך אשיב לך יותר ברכות.
אני מרוויח נטו 14,000 שח. אני שוכר דירה. משלם שכירות 5000 שח. אין חדר לילדה. אני צריך לעבור לדירה אחרת. יש מקום בדירה. היא יישנה איתי באותו חדר בלול.
המבקשת:
אני עצמאית לא מרוויחה הרבה, מקבלת גם עזרה מההורים. הדירה שאני גרה בה היא שלי. ההורים קנו לי.
לשאלת בימ”ש, הכרנו בארץ…
המבקשת:
חתמתי על ההסכם ברצון ובהסכמה מלאים ואני מבינה את תוכנו של ההסכם, את מהותו ואת התוצאות הנובעות ממנו.
המבקש:
חתמתי על ההסכם ברצון ובהסכמה מלאים ואני מבינה את תוכנו של ההסכם, את מהותו ואת התוצאות הנובעות ממנו.”
מהשיח שהתקיים בדיון עולה כי כ”א מהצדדים השיב לשאלות בית המשפט באשר להסכמות שבהסכם, העיר הערות ונתן הבהרות ואך לאחר אלו אושר ההסכם וניתן לו תוקף של פסק דין.
27 א. עוד יש לציין, כי כשנה לאחר אשור ההסכם, ומאחר ולטענת הנתבעת לא עמד התובע בהסדרי
השהות, באופן שפגע בבת ובתכנון חייה היא, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר שינוי בזמני השהות של הבת אצל הוריה.
ב.הצדדים חתמו על תיקון להסכם הגרושין העוסק בעיקרו בשינוי זמני השהות של הבת עם
כ”א מהוריה. ההסכם המתוקן הונח בפני בית המשפט – וקיבל תוקף של פסק דין.
האב אשר טען כאמור כי חתם על הסכם הגרושין בלא ידיעת זכויותיו, ובלא שהיה מיוצג – יכול היה לערוך בו שינויים או לפנות לבית המשפט עובר לחתימת ההסכם השני.
אלא שסופו של הליך מעיד על תחילתו. הצדדים ערכו הסכם מתוקן הנוגע לשינוי בזמני השהות של האב עם הבת. אם היו לתובע טענות נוספות באשר להסדרים שבהסכם הגירושין המקורי, היינו מצפים כי היו הם מועלים עובר לחתימת ההסכם השני או אישורו.
אלא, שהצדדים הסכימו במפורש שמלבד שינוי בזמני השהות, לא יחול כל שינוי ביתר ההסכמות. משכך נראה, כי טענותיו של התובע לעניין זה כיום הינן מן הפה ולחוץ בלבד.
שינוי בזמני השהות
כאמור, טוען התובע כי לאחר חתימת ההסכם השני הורחבו זמני השהות שלו עם בתו.
א. ביום 7.11.16 נחתם בין הצדדים הסכם גרושין כולל.
ב. בהסכם נקבע כי הבת תשהה עם אביה התובע, בשבוע האחד – יומיים בשבוע ובשבוע שלאחר מכן – ארבעה ימים לסרוגין.
ג. כשנה לאחר חתימת הסכם הגרושין ולאחר שהנתבעת פתחה הליך י”ס בבית המשפט הגיעו הצדדים להסכמות לשינוי בזמני השהיה כך שיתקיימו באופן הבא:
אלא שזאת אין לשכוח – בעת אשור ההסכם המשנה זמני השהות וכאמור, הסכימו הצדדים כי לא יחול כל שינוי במזונות הקטינה או בהסדרים האחרים שבהסכם הגרושין.
טוען התובע כי בפועל לאחר אשור ההסכם השני סיכמו הצדדים כי ביום א’ אחת לשבועיים בהם היה על התובע להשיב הבת לבית אימה לפני הלינה – היא תשאר ללון עמו ועל מנת למנוע “טרטור” הבת בשעות הערב.
התובע מאשר (ראה סע’ 36 לסכומים) כי עם הגשת התביעה נשוא הליך זה שבו הצדדים לקיים זמני השהות עפ”י תנאי ההסכם משנת 2017.
דהיינו, אין כל שינוי בזמני השהות של האב עם בתו על אלו שנקבעו בהסכם השני.
שינוי במצבם הכלכלי של הצדדים
שינוי במצב התובע
א. בכתב התביעה הפנה התובע לכך שהנתבעת בת למשפחה עתירת נכסים וממון אשר בבעלותה
דירת מגורים יוקרתית בכוכב הצפון ללא משכנתא.
ב. טוען התובע כי הגם שבני הזוג התגוררו בדירת הנתבעת מספר שנים, תוך שהתובע השקיע בדירה כספים לשפוץ והתאמה לחיים המשותפים – בעת הגרושין ויתר הוא על כל זכות בדירה.
ג. התובע מפנה לכך שאין כל נכס בבעלותו, הוא מתגורר בשכירות ומשלם כ-6500 ₪ לחודש עת הנתבעת כאמור מתגוררת בדירה בבעלותה ללא כל חיוב משכנתא.
אלא שכל העובדות הללו היו ידועות לצדדים בעת עריכת הסכם הגרושין וההסכם השני, לטענת הנתבעת היא מצידה ויתרה בהסכם הגרושין על זכויותיו הכספיות של התובע במקום עבודתו – בין כך ובין כך, משההסכמים שבין הצדדים שרירים ותקפים ואין כל עתירה לבטולם, אזי שינוי נסיבות נטען צריך להתייחס לתקופה שלאחר מתן פסק הדין.
א. הפנה התובע לכך שהוא שכיר, עובד בחב’ הייטק אשר הכנסתו לא השתנתה ממועד החתימה
על הסכם הגרושין ועומדת ע”ס של כ-15,000ש”ח נטו לחודש.(ראה סע’ 19 לכתב התביעה).
ב. בכתב הסיכומים מטעמו של התובע מאשר הוא כי הכנסתו עולה לשיעור של כ-18,000 ₪ לחודש (ראה סע’ 43 לסכומים).
ג. ראוי להפנות כאן לפרוטוקול הדיון מיום 14.12.16 בתה”ס 62728-11-16 בו אושר הסכם הגירושין ואשר אז ציין התובע:
“אני מרוויח 14,000 ₪ נטו..” (עמ’ 2 ש’ 4 לפרוטוקול).
ראה לענין זה גם פרוטוקול הדיון מיום 2.2.22 בעמ’ 14 מש’ 26.
מכל אלו עולה כי שכרו של התובע השתפר דווקא ממועד החתימה על הסכם הגרושין מ- 14,000 ₪ נטו (ס”ג ג’ לעיל) ל-18,000 ₪ נטו (ס”ק ב’ לעיל).
א. טוען עוד התובע כי בעת עריכת הסכם הגרושין והשיח עם המגשר עובר לנסוח ההסכם “דמי
המזונות חושבו על ידי המגשר כך שנלקחה בחשבון הוצאה עבור מדור בסך של כ-2000 ₪. הוצאה זו חושבה על פי דמי השכירות של התובע עת עריכת ההסכם..ואילו כיום דמי השכירות של התובע עומדים על 6500 ₪ לחודש..” (סע’ 21 לכתב התביעה)
ב. אלא שכבר בדצמבר 2016, לפני כ-6 שנים, במועד אשור הסכם הגרושין, ציין התובע לפרוטוקול כדלקמן:
“…אני שוכר דירה. משלם שכירות 5000 ₪ . אין חדר לילדה. אני צריך לעבור לדירה אחרת..”
דהיינו אין התובע מדייק גם לענין זה.
א. מפנה התובע בכתב התביעה גם לכך שהקים לאחרונה משפחה וביוני 2019 נולד לו בן נוסף
אותו עליו לכלכל ולדאוג לצרכיו, דבר אשר מגדיל משמעותית הוצאותיו.
ב. בכתב התביעה לא נמסרו כל פרטים באשר לבת זוגו של התובע.
ג. ביום 30.11.20 ובהמשך להחלטת בית המשפט צורפו לתיק גם תלושי שכר של בת זוגו של התובע, עו”ד —– (להלן:”בת הזוג”).
מתלושי השכר שצורפו עולה כי בת הזוג עובדת בשני מקומות עבודה:
במשרד —— (משרד משפחתי) מיולי 2010 ומשתכרת כ-7500 ₪ לחודש.
בעמותת “——-” מאוקטובר 2017 ומשתכרת כ-2500 ₪ נטו לחודש.
ד.בתצהיר העדות הראשית של התובע לא טרח זה לציין מהי הכנסתה החודשית הממוצעת
של בת הזוג, לא צורף תצהיר מטעמה והיא לא התייצבה לעדות. על פי הנטלים שבדין, נראה כי אם היתה מתייצבת בת הזוג היו מתבררות עובדות אותן ביכר התובע להסתיר.
וכבר נקבע כי:
“משבחר התובע לפתוח פרק ב’ בחייו, וחלילה לבוא אליו בטרוניא על כך, ומשבחרה
אשתו השנייה להינשא לו תוך ידיעה ברורה בדבר התחייבויותיו אין לשקול אך ורק
את הכנסתו שלו אלא גם את הכנסות אשתו שלו בהיבט של חלוקת הנטל ביניהם כלפי
ילדיהם המשותפים בהתייחס לחבות שנטל על עצמו התובע כלפי בתו מנישואיו
הראשונים”.
תמ”ש (ת”א) 71263/98 ז.ש. נ’ ז.ש. [פורסם בנבו] (29.12.03):
א. התובע טוען כאמור לשינוי נסיבות כלכלי לרעה ובהתייחס לכך שנולד לו ולבת הזוג במזל טוב
בן ב-2019.
ב. אין חולק כי הולדתו של ילד מגדילה הוצאות התא המשפחתי. אולם הלכה היא כי הולדת ילד
נוסף אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות, ואין לצאת מנקודת הנחה כי כל שינוי בהרכב המשפחתי החדש יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות.
הולדת ילדים נוספים יכולה להוות שינוי נסיבות רק אם מוכח שהיא גרמה לירידה בהכנסתו של האב ויש הרעה במצבו הכלכלי. כפי שנקבע.
ראה: ע”א 381/86 אבין נ’ אבין ]פורסם בנבו](31.12.86)
ע”א 5478/93 כרמי נ’ כרמי [פורסם בנבו] (12.12.94)
ג.בענייננו, עת עסקינן בתובע צעיר יחסית, הוולדו של ילד הינה תוצאה טבעית של קשר זוגי
חדש. בהינתן שכך, ומשראינו כי במקביל להוולדו של הבן אין שינוי נסיבות משמעותי לרעה ביכולת ההשתכרות ו/או בהכנסות האב ו/או הכנסות התא המשפחתי – לא ניתן לראות לענין זה שינוי נסיבות מהותי.
ד.עוד לציין כי מדפי העו”ש אשר צירף התובע עולה, כי בחשבונו יתרת זכות גבוהה יחסית
המלמדת גם היא על מצב כלכלי המאפשר לתובע לעמוד בחיובים שבפסק הדין.
ראה:נספח ג’ לקובץ הנספחים מיום 30.11.20.
נספח א’ לקובץ הנספחים מיום 15.11.21.
מצבה הכלכלי של הנתבעת
אלא שהתובע טען כי שינוי הנסיבות מתייחס גם לנתבעת, וכי מצבה הוטב משמעותית בשנים האחרונות.
לטענת התובע בעת החתימה על הסכם הגירושין הנתבעת לא עבדה והכנסתה הסתכמה בקצבת הנכות אותה קיבלה. בשנים האחרונות, כך לטענת התובע, החלה היא לעבוד כיועצת תזונה, יש לה קליניקה פרטית והיא אף מרצה בארגונים שונים בארץ ובחו”ל.
התובע מפנה ומציין כי הנתבעת מתגוררת ברווחה בדירה אותה קיבלה מהוריה באזור יוקרתי בתל אביב, ללא תשלום משכנתא.
מפנה עוד התובע כי הנתבעת קיבלה ירושה נכבדה עם פטירתו של אביה המנוח בשנת 2018.
א. הנתבעת עובדת כאמור כתזונאית והכנסתה עפ”י הדוחות שצורפו עולה כאמור לשעור של
כ-2600 ₪ נטו לחודש.(ראה נספח 10 לתצהיר העדות הראשית)
ב. לציין גם כי כבר בעת אשור ההסכם בדיון מיום 14.12.16 ציינה הנתבעת: “אני עצמאית. לא מרוויחה הרבה, מקבלת גם עזרה מההורים, הדירה שאני גרה בה היא שלי ההורים קנו לי”.
ג. דהיינו, כבר בעת אשור ההסכם נלקח בחשבון כי הנתבעת עובדת כעצמאית, אינה מרוויחה הרבה ומקבלת עזרה משפחתית.
ד. ראיתי כי בפרוטוקול הדיון מיום 2.2.22 אישרה הנתבעת כי לא עבדה בעת אשור הסכם הגירושין; בין כך ובין כך הצהרתה בעת אשור הסכם הגירושין מלמדת על פוטנציאל הכנסה שהודע לתובע.
א. התובע טוען כי יש להדרש לשינוי נסיבות מהותי עת אביה של הנתבעת נפטר לפני שנים אחדות
ב-2018 ב—.
ב. לטענת התובע, עוד בתקופת נישואי הצדדים נהגו הם לבקר לעתים קרובות את משפחת הנתבעת ב—- ומשכך ידוע לו מידיעה אישית כי לאבי הנתבעת היו עסקים רבים וגדולים אשר כללו גם מפעלים שהניבו הכנסות של מיליוני דולרים בשנה. עוד טען התובע כי הוא והנתבעת השתתפו בישיבות דירקטוריון של החברה בעת ביקוריהם ב—- (ראה עדות התובע : עמ’ 14 ש’ 18 לפרוטוקול; עמ’ 14 ש’ 18; עמ’ 16 ש’ 18).
לטענת התובע אבי הנתבעת אמר במשך כל השנים כי הוא מתכוון להותיר עזבונו הרב לאשתו ובנותיו. משכך, לטענת התובע יודע הוא בוודאות ברורה כי הנתבעת קיבלה ירושה גדולה ומשכך דין תביעה זו להתקבל ונוכח השפור המשמעותי במצבה הכלכלי של הנתבעת.
א.הנתבעת מאשרת כי לצערה, נפטר אביה בחודש יוני 2018 כתוצאה ממחלת הסרטן.
עוד טענה הנתבעת כי התובע שהיה מודע היטב לפזרנותו של האב, יודע על ה”אדמה החרוכה” אשר הותיר עם פטירתו, הוא ידע גם כי אימה מכרה דירה אשר היתה להם בחיפה במחיר הפסד, על מנת לנסות ולכסות חלק מהחובות והוא אף ביקש לרכוש אותה.
ראה לענין זה דברי הנתבעת בקדם המשפט בדיון מיום 1.11.20:
“לשאלת בית המשפט: איך נוצרו חובות, אני אומרת שאבא שלי לא ידע לנהל את הכסף, אני גרתי בעושר משמעותי . התובע יודע את זה. כשאני הייתי בגיל 18 בארץ, הגיעו הוצאה לפועל להורים שלי וזרקו אותם ואת אחותי מהבית. הם עברו לדירת שני חדרים, ואז אבא שלי איש עסקים מאוד מוצלח והוא ידע להרים את עצמו שוב. כשהוא נפטר אחותי גילתה בלגאן וחובות מאוד גדולים.
ש: כשאבא נפטר אמא קיבלה סכומים כלשהם.
ת: מכרנו אתה דירה, ושילמנו חלק מהחובות.
ש: מה קיבלת מהרכוש של אבא של ההורים אחרי שאבא נפטר.
ת: כלום. גם לא סכומים כספיים כלשהם…” (משורה 22 לפרוטוקול)
ב. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2.2.22 אישר התובע כי ידע שמשפחת הנתבעת מכרה הדירה בחיפה אולם טען כי לא ידע מדוע נמכרת הדירה (ראה עמ’ 18 ש’ 1-10 לפרוטוקול).
41.א. בדיון הראשון שהתקיים ביום 1.11.20 טענה הנתבעת כי אביה ערך צוואה והותיר כל רכוש
לאימה והיא לא קיבלה דבר מהעזבון.
בדיון מיום 30.5.21 ציינה הנתבעת : “אני נשבעת שלא קיבלתי שום ירושה. לא אני ולא אחותי” עמ’ 4 שורה 21 לפרוטוקול.
ב. לתצהיר התובע צירף הוא בקשה לצו ירושה אשר הוגשה בהתייחס לאבי הנתבעת, ממנה עולה כי יורשיו על-פי דין הינם התובעת, אחותה ואמה (נספח ב’ לתצהיר התובע).
ג. אין ליתן לאי התאמה זו משמעות רבה ובהתייחס לעדותה העקבית של הנתבעת כי לא קיבלה דבר מהעזבון וכי אינה מבינה במונחים המשפטיים השונים.
42. לתצהיר התובע צורפו גם “כתב נאמנות” (נספח ה’ לתצהיר) אשר כתוב בשפה הספרדית ולא ברור מה מהותו; גם נספח ג’ לתצהיר כתוב בשפה הספרדית, אינו מתורגם ולא ברור תוכנו.
לטענת התובע, לנתבעת זכויות גם בחברות נוספות:
“—–“.
—-.
——.
——.
——.
——.
——.
——.
התובע צירף מסמכים בשפה הספרדית לאימות טענותיו, וכן תדפיסים מהאינטרנט אולם זאת ללא תרגום.
התובע צירף גם פרופיל ציבורי של חברת “—-” (נספח ו’ לתצהיר), חברה אשר הוקמה ב- 1998 ועוסקת ב”ייצור —” תוך שהנתבעת מוגדרת כסגנית נשיאה בחברה.
43. מנגד טוענת הנתבעת שוב ושוב כי לא קיבלה מעיזבון אביה המנוח דבר, נהפוך הוא – אביה המנוח הותיר אחריו חובות רבים (וראה לעניין זה עמוד 20, ש’ 27; עמוד 21 ש’ 29-30; עמוד 22, ש’ 29; עמוד 24, ש’ 29-30; עמוד 25, ש’ 20; עמוד 27, ש’ 3).
עוד הפנתה הנתבעת בעדותה וכדלקמן:
“ת. אני אף פעם לא התעסקתי בחברות. אחותי היא זאת שמטפלת. לי אין שום קשר.
ש. ז”א שכן ירשת?
ת. לא. אמרתי שאבא שלי נפטר ולי אין שום קשר עם החברות.
ש. זה מסמך שאת צירפת?
ת. אני לא יודעת. אני לא מכירה ואני גם לא מבינה שום דבר בחברות. כאשר אבא שלי נפטר סידרנו שאחותי תטפל בחברות. אני לא היה לי קשר אני בכלל גרה ב—-.
ש. אחותך לא מעבירה לך כלום דיבידנדים ?
ת. אני נשבעת שאני לא מקבלת כלום. אתם קיבלתם את דפי הבנק שלי וראיתם שאני לא מקבלת כלום.
ש. ראינו שאת מקבלת כסף מאמא שלך. אחותך מנהל כזאת גדולה ואת אומרת שאת לא סוגרת את החודש ?
ת. כי יש חובות ב—-. ”
עמ’ 22 משורה 18 לפרוטוקול.
וכן –
“ש. אני מראה לך מסמכים שהוצאו מהאינטרנט שזה מסמך של רשם החברות ב—-, מה יש לך להגיד שהמחזור של החברה הוא 6.8 מיליון דולר?
והשיבה :
ת. תגידי לי על איזה שנה את מדברת וזה שיש מחזור זה לא אומר שיש רווח. אני לא קיבלתי שום ירושה”
עמ’ 24 ש’ 27-30 לפרוטוקול.
ראה גם-
“ש. אני מציגה בפניך כתבה על אחותך ג.ד מנובמבר 2020, בה היא מספרת כמה החברה משגשגת וכמה שזאת חברה משפחתית, וזה פורסם בגיליון של חברות משפחתיות ואחותך כותב שזה העתיד שלכם, וזה נאמר כאשר אביך נפטר, אז איך זה מסתדר עם זה שאת לא מקבלת כלום?
ת. יום אחד כאשר אמא שלי כבר לא תהיה פה אולי אני אקבל משהו, אבל כרגע שמראיינים אותה מה היא תגיד שהחברות בהפסדים? היא רוצה לקדם אותם. ” עמ’ 23 ש’ 1-8 לפרוטוקול.
הנתבעת צירפה לתצהיר העדות הראשית שלה (נספח 6 לתצהיר) מכתב מעו”ד —- שהוא עפ”י האמור במכתב “יועץ משפטי —-אני חיצוני למשפחת —” בו מאשר הוא כי לנתבעת אין כל נכסים ב—-. עוד ציין עו”ד — כי לנתבעת אכן יש מניות במספר חברות אולם זאת לצרכי רישום בלבד והיא אינה מקבלת כל זכויות כספיות.
התובע לא ביקש לחקור את עו”ד — כולל לא בזום, למרות שהדבר אפשרי.
משהנטל להוכחת שינוי הנסיבות הנטען מוטל על התובע , ומשידוע כי עצם היותה של הנתבעת בעלת זכויות בחברות או אף בעלת זכות חתימה או אף דירקטורית אין בה ללמד על מצב החברות או על רווחים אפשריים – היה על התובע לפעול להוכחת שווי זכויותיה של הנתבעת באמצעות רו”ח חוקר ו/או כיוב’. זאת לא נעשה.
אין די לענין זה בהנפקת נתונים מהאינטרנט באשר לחברות הנטענות ובלא להוכיח שווים הממשי.
התובע הסתפק לענין זה בעדות התובע ובחקירת הנתבעת – בלא כל ראיות אובייקטיביות לזכויותיה הכספיות הממשיות של הנתבעת מעזבון אביה. אין בכך די.
א. הנתבעת מאשרת כי היא מקבלת עזרה משפחתית מאימה. הדברים נטענו עוד במועד אישור הסכם הגירושין וכאמור. בחקירתה לענין זה השיבה הנתבעת:
. “…אם היתה לך ילדה שצריכה טיפולים רפואיים לא היית נותנת לה כסף? לפעמים אמא מאפשרת לי להשתמש שאני צריכה.
ש. איזה סכומים?
ת. אתם ראיתם את חשבון הבנק שלי ושאני רציתי להפסיק את הטיפול הפסיכולוגי כי לא היה לי מספיק כסף. אמא שלי עזרה לי ואמרה לי לשלם מהחשבון שלה לטיפולים פסיכולוגיים. לה. יש הרבה חרדות ה. עוברת תקופה מאוד קשה, אני בקשתי מא.ב לקחת אותה לטיפול והוא לא הסכים. אני משתמשת בפסיכולוג ילדים, הבת שלנו חייבת טיפול היא בפחדים. היא כמעט בת 7, בורח לה פיפי.”
עמ’ 23 ש 18-25 לפרוטוקול.
ב.התובע הפנה גם לכך שהנתבעת רכשה לאחרונה רכב. הוברר כי גם רכב זה נרכש בליסינג
במימון אימה של הנתבעת המשלמת גם התשלומים החודשיים בגין ההלוואה.
נהיר כי אם היתה הנתבעת מקבלת מעזבון אביה סכומים נכבדים כנטען, לא היה היא נזקקת להלוואת ליסינג לרכישת רכב.
חשוב לציין כאן כי בהסכם הגרושין התחייב האב (פסקה 12יא להסכם ) כי :
התובע נשאל לענין זה:
“ש. על פי ההסכם שלכם היית צריך להפקיד לחיסכון 50 אלף שח וכל חודש 100 שח עבור ה..
ת. לא נכון. אני רק יודע על ה 50 אלף שח.
ש. איפה הכסף?
ת. הפקדתי אבל הייתי צריך להשתמש בזה. היה קורונה מזונות וכדומה. זה בחשבון במזרחי כ 30 אלף שח.
ש. לא צירפת את זה לתצהירך.
ת. תסתכלי ביתרה.
ש. אמרת שתשקיע בנכס בקולומביה או במיאמי במקום פיקדון.
ת. נכנסתי לחובות ילד נוסף משפחה חדשה. הייתי צריך להשתמש בחלק. ”
עמ’ 10 משורה 35 לפרוטוקול.
זאת למרות שמדפי הבנק שצירף התובע נמצא הוא ביתרת זכות גבוהה.
התנהלות התובע לענין זה כמו גם באשר לאי הבאת פרטים מלאים באשר להכנסות בת זוגו, כמו גם העובדה שהפסיק הוא על דעת עצמו לשלם מלוא סכום המזונות הקבוע בפסק הדין יש בהם להוות התנהלות שלא בתום לב של התובע, ואך בשל כך ניתן היה לדחות עתירתו.
ראה לענין זה:
בע”מ 3148/07 פלוני נ’ פלוני [פורסם בנבו] (13.6.07)
עמ”ש (חי’) 45821-03-20 פלונית נ’ פלוני [פורסם בנבו] (12.11.20)
תמ”ש (ת”א) 107782/00 ח.א נ’ מ.ח [פורסם בנבו] (17.5.06)
סיכום
לאחר שבחנתי כלל הנתונים כאמור לעיל, ומשעה שהנטל להוכחת שינוי הנסיבות מוטל על התובע והוא לא עמד בו וכאמור לעיל – נחה דעתי כי דין התביעה להדחות .
מחייבת התובע בהוצאות ההליך ובשכ”ט עו”ד ע”ס 25,000 ₪.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, כ’ חשוון תשפ”ג, 14 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
