לפני
כבוד השופטת ירדנה סרוסי
תובעים
(המבקשים)
יעקב חוסטצקי ואח’
נגד
נתבעים
(המשיבים)
מדינת ישראל – רשות המיסים בישראל
בנק לאומי לישראל בע”מ, בנק הפועלים בע”מ, בנק דיסקונט לישראל בע”מ, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ, בנק איגוד לישראל בע”מ
החלטה
בפני בקשה מטעם הבנקים-המשיבים לעיכוב ההליכים בעניינם (ת”צ 37120-09-21 חוסטצקי נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ ו-ת”צ 40526-09-21 חוסטצקי ואח’ נ’ בנק הפועלים בע”מ ואח’, להלן: “ההליכים מול הבנקים”) עד להכרעה בהליך ת”צ 20739-06-21 חוסטצקי נ’ רשות המיסים (להלן: “ההליך מול רשות המסים”).
בתמצית, מר חוסטצקי הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים, בטענה כי כאשר מתקבלת בישראל הכנסה מדיבידנד מחברה זרה, יש לזכות, עוד בשלב ניכוי המס במקור, מסי חוץ ששולמו בגין אותו דיבידנד. זאת, הן אם מס החוץ שולם למדינה שנחתמה עמה אמנת מס, והן אם הוא שולם למדינה שלא נחתמה עמה אמנה.
כשלושה חודשים וחצי לאחר הגשת בקשת האישור כנגד רשות המסים, הגישו מר חוסטצקי ומבקשים נוספים בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות, כנגד הבנקים אשר מנכים בישראל, לפי הוראות רשות המסים, את המס מהדיבידנדים.
הבנקים הגישו בקשה לעכב את ההליכים בעניינים עד להכרעה חלוטה בהליך מול רשות המסים. יצוין, כי הדיון בהליכים אוחד בהסכמת הצדדים, תוך שהבנקים עומדים על בקשתם לעיכוב ההליכים.
לאחר ששקלתי בדבר, מצאתי לקבל את הבקשה, ולעכב את ההליכים מול הבנקים עד להכרעה בהליך מול רשות המסים או עד להחלטה אחרת.
כידוע, “בהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים שומה על בית המשפט להביא בחשבון מגוון שיקולים, ובהם זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובפרט בזמן שיפוטי, מניעת הכרעת סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות” (רע”א 2563/20 ר’בקה טכנולוגיות בע”מ נ’ חברת כימיקלים לישראל בע”מ, פס’ 10 (16.8.2021); וכן רע”א 7202/18 קוזליק נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ, פס’ 9 (11.2.2019); רע”א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע”מ נ’ דלתה דיגיטל בע”מ, פס’ 10 (11.7.2013)).
בענייננו, אני סבורה כי לאור הזהות בשאלות המהותיות השנויות במחלוקת, עיכוב ההליכים מול הבנקים בשלב זה יביא לחיסכון במשאבים, הן של הצדדים והן של בית המשפט, ויגרום לייעול בירור הטענות העומדות על הפרק ולהכרעה מהירה בהן.
אומנם, לא מדובר במקרה הרגיל של עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד שמתברר בפני מותב אחר. בהתאם, גם לא מתקיים בענייננו השיקול הנוגע להכרעות סותרות. אולם, שעה שהעילות הנטענות כנגד הבנקים יונקות את חיותן מהעילות הנטענות כנגד רשות המסים, יש מקום לברר תחילה את הטענות המהותיות כנגד עצם גביית המס במקור על ידי רשות המסים – גבייה אשר היא שמקימה את הטענות כנגד הבנקים – ורק לאחר מכן, אם עדיין יהיה צורך בכך, לברר את הטענות כנגד התנהלותם הפרטנית של הבנקים.
יוער בהקשר זה, כי אומנם המבקשים בבקשות האישור טוענים כי העילות הנטענות נגד רשות המסים שונות מהעילות הנטענות כנגד הבנקים, אולם כאמור לעיל, השאלות המהותיות העומדות הן בבסיס ההליך מול רשות המסים והן בבסיס ההליכים מול הבנקים, נוגעות לאי-זיכוי מסי החוץ בעת גביית המס במקור, והן אלו שיתבררו במסגרת ההליך מול רשות המסים. לא בכדי, גם חברתי כב’ השופטת ר’ ברקאי עמדה על עניין זה וציינה בהחלטתה מיום 2.3.2022 כי “בהינתן שהתביעה האחרת [ההליך מול רשות המסים – י”ס] עניינה בטענות עובדתיות ומשפטיות דומות ואף חופפות קימת אפשרות גבוהה וסבירה כי הבקשה לעיכוב הליכים תענה בחיוב”.
ואכן, הסעדים המפורטים בבקשות האישור השונות מתמקדים בהשבת המס שנגבה לכאורה בעודף ואי-גבייתו העתידית (סעיף 140 לבקשת האישור בהליך מול רשות המסים; סעיף 153 לבקשת האישור בהליך מול בנק לאומי; וסעיף 168 לבקשת האישור בהליך מול יתר הבנקים). כמו כן, לא לחינם המבקשים ציינו כי הפיצוי שמבוקש מהבנקים הוא “בניכוי כל סכום שיושב לאותם לקוחות על ידי רשות המיסים, ככל שיושב, מכוח בקשת האישור והתובענה הייצוגית אשר הוגשה כנגדה על ידי המבקש” (סעיף 153.4 לבקשת האישור בהליך מול בנק לאומי. כן ראו סעיף 168.4 לבקשת האישור בהליך מול יתר הבנקים).
מילים אחרות, בניגוד לרושם שמנסים ליצור המבקשים, ההליך מול הבנקים הוא לא הליך נפרד בעל עילות עצמאיות שעומדות בפני עצמן, אלא מדובר בהליך שנגזר מההליך מול רשות המסים ואשר עוסק גם הוא בעיקרו בחוקיות גביית המס במקור. ככל ולאחר בירור ההליך מול רשות המסים יוותרו למבקשים טענות ייחודיות כנגד הבנקים, ניתן יהיה לבררן באופן ממוקד ויעיל.
חשוב לציין בהקשר זה, כי דחיית ההליך מול רשות המסים תביא בסיכויים גבוהים לדחיית רוב רובו, אם לא כולו, של ההליך מול הבנקים, שכן הבנקים פעלו בהתאם להוראות רשות המסים; ואילו קבלת התביעה מול רשות המסים תייתר ברובה את הצורך בבירור התביעה מול הבנקים, שכן רשות המסים היא זו שתהיה אמונה על השבת המס שנגבה ביתר (יש לציין כי הטענה לפיצוי המבוקש מהבנקים לא בוססה כדבעי).
מן הצד השני, אני לא סבורה כי עיכוב ההליכים מול הבנקים יגרום נזק למבקשים או לקבוצה אותה הם מתיימרים לייצג. כאמור, הכרעה בשאלות הבסיסיות בהליך מול רשות המסים ממילא תייתר את הדיון במרבית הטענות שמופנות כנגד הבנקים, ואם במרוצת הזמן יתברר כי החלטתי לעכב את ההליכים מסרבלת את ניהול ובירור ההליך בכללותו, יש באפשרותי להורות על קידום ההליך.
על סמך כל האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ההליכים מול הבנקים, עד להכרעה בהליך מול רשות המסים או עד להחלטה אחרת.
המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה בסך של 8,000 ש”ח.
המבקש חוסטצקי ורשות המסים יגישו הסדר דיוני מוסכם בתוך 14 ימים ביחס להמשך ניהול ההליך. אם הצדדים לא יגיעו להסכמות ביניהם, ייקבע המשך ניהול ההליך בהתאם ליומנו של בית המשפט.
תז”פ 13.11.2022.
ניתנה היום, ל’ תשרי תשפ”ג, 25 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
