בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ע"מ 42751-06-20 יחזקאל ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
ע"מ 42709-06-20 ביטון ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
19 ינואר 2022
לפני
כב' השופטת ירדנה סרוסי
מערערים
משיב
1. נתנאל ביטון
2. לירן יחזקאל
3. דינה ביטון
4. ענבל יחזקאל
ע"י ב"כ עוייד עופר רחמני
נגד
פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
ע"י ב"כ עוייד שירה פרלא
פמת"א (אזרחי)
פסק דין
לפניי בקשה מטעם המשיב למתן פסק דין בערעורים שבכותרת הנשמעים במאוחד בהסתמך
על הוראת סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות).
המשיב מבקש כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי החלוט והמרשיע שניתן נגד
מערער 1 (להלן: ביטון) ונגד מערער 2 (להלן: יחזקאל) (להלן ביחד: המערערים) בהליך
הפלילי שהתנהל נגדם יהיו קבילים בערעור. כן מבוקש כי בית המשפט ייתן פסק דין
בהסתמך על ראיות אלו כאשר המשיב מקבל את הצעת בית המשפט לוותר על ההפרש בין
סכום המס החל לפי השומות שהוצאו למערערים ובין סכום המס לפי פסק הדין הפלילי,
באופן שפסק הדין שיינתן יסיים את כלל המחלוקות בערעורים שבכותרת וזאת על מנת
להביא לייעול ההליכים ולחיסכון במשאבים ומבלי שהמשיב מודה בטענות המערערים
לגופן.
רקע הנדרש לעניין
1. בית המשפט קיים שני קדמי משפט בערעורים. בתאריך 11.10.2020 התקיים דיון
בנוכחות ביטון בלא התייצבותו של יחזקאל (אסיר). בתאריך 7.3.2021 נעתר בית
המשפט לבקשת המערערים לקיים ישיבת קדם משפט נוספת, לאחר שהודיעו כי
"משיחת הצדדים עולה הסכמה עקרונית לסיום המחלוקתי וזו נקבעה לתאריך
30.12.2020. אלא שהמערערים ובאי-כוחם לא טרחו להתייצב לדיון זה.
1 מתוך 6
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
220
21
20
4
45
23
3
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
28
29
30
31
2222
27
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
19 ינואר 2022
ע"מ 42751-06-20 יחזקאל ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
ע"מ 42709-06-20 ביטון ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
2. בתאריך 9.11.2021, ובהמשך להודעת הבהרה מטעם המערערים במסגרתה ציינו כי
ייבין הצדדים אין מחלוקת של ממש בנוגע למס ולסכומי המסי, ניתנה החלטה
במסגרתה התבקשו המערערים לבוא בדברים עם המשיב על מנת לנסות ולהגיע
לפשרה כספית המסיימת את המחלוקת מושא הערעורים. עוד נקבע, כי ככל שהדבר
לא יסתייע, עליהם להשיב לבקשת המשיב למתן פסק דין בהסתמך על יישום הוראת
סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וזאת עד לתאריך 2.1.2022.
3. משלא נמסר עדכון הצדדים על סיום המחלוקת בפשרה, ניתנה החלטה נוספת
בתאריך 7.12.2021 במסגרתה נקבע, כי היה ולא תימסר תגובת המערערים במועדה,
תינתן החלטה בבקשת המשיב למתן פסק דין, וזאת על יסוד האמור בה. המערערים
בחרו שלא להגיש תשובה לבקשת המשיב למתן פסק דין.
4. בתאריך 5.1.2022 הגישו המערערים "בקשה והודעה" במסגרתה ביקשו את תיקון
נימוקי השומה באופן שיכירו בחובות אבודים שנגרמו להם, בסכומים העולים על
מיליון ש"ח, בגין הלוואות שלא נגבו מלווים שונים. לא למותר לציין כי לבקשה,
שהוגשה באופן סתמי וכוללני, לא צורפה אף ראיה לתמיכה בטענות, אף לא תצהיר
מטעם המערערים.
דיון והכרעה
5. הערעורים שבכותרת הוגשו כנגד צווים שהוצאו למערערים לשנות המס 2015-2010.
6. בהסתמך על חומרי החקירה שעמדו בבסיס ההליך הפלילי שנוהל נגד המערערים
ובהסתמך על עדויות של לווים, הפקדות הכספים בחשבונות הבנק והשוואות בין
הצהרות הון שהוגשו, קבע המשיב את הכנסות המערערים מעסק משותף של מתן
הלוואות בריבית. מאחר ולא היה ידוע למשיב שיעור חלקו של כל אחד מהמערערים
בשותפות, נקבעו החיובים בשומה "ביחד ולחודיי, תוך שהמשיב מצהיר כי אין
בכוונתו לגבות מס נוסף בגין חיובים שהושתו בכפל.
7. ליחזקאל ולבת זוגו נקבעה בצו הכנסה חייבת מעסק, בהעדר ניהול פנקסים, בסכום
של 851,229 ש"ח בגין השנים 2015-2010. לביטון ולבת זוגו נקבעה בצו הכנסה
חייבת מעסק, בהעדר ניהול פנקסים, בסכום של 903,702 שייח (584,995 שייח בגין
השנים 2015-2013 ו-318,707 ש"ח בגין השנים 2012-2010, כאשר בגין השנים -2012
2010 קיימת חפיפה בייחוס ההכנסות ליחזקאל).
8. בתאריך 14.6.2018 ניתנה הכרעת הדין בתייפ (מחוזי ת"א) 33180-08-16 מדינת
ישראל נ' לירן יחזקאל, נתנאל ביטון ואח' (להלן: הכרעת הדין) במסגרתה הורשעו
המערערים, בין היתר, בביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה. המערערים הורשעו
2 מתוך 6
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ע"מ 42751-06-20 יחזקאל ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
ע"מ 42709-06-20 ביטון ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
19 ינואר 2022
בגין עבירות של התחמקות מתשלום מיסים על הכנסות מניהול עסק של מתן
הלוואות בריבית וניכיון המחאות, כאשר יחזקאל הורשע ביחס לשנים 2016-2008
וביטון הורשע בשותפות עם יחזקאל ביחס לשנים 2016-2013.
9. במסגרת הכרעת הדין (אישום שישה עשר, עמ' 42-38) נקבע כי פעילות ההלוואה של
המערערים עלתה לכדי עסק לפי פקודת מס הכנסה, בהינתן קיומו של מנגנון מסודר
למתן הלוואות, רישום ותיעוד מסודר וכן ניהול שוטף של עסקאות שיצרו הכנסה
באופן שיטתי ולאורך שנים וכי הם ניהלו את העסק בצוותא חדא החל משלהי שנת
2012 (כתב האישום המתוקן צורף כנספח 1 לבקשת המשיב והכרעת הדין צורפה
כנספח 2 לבקשה). בית המשפט המחוזי קבע כי "העבירות שיוחסו לנאשמים
לקראת אישום זה הוכחו כדבעי ואני מרשיע אותם בביצוען" (עמ' 42 להכרעת הדין).
10. בתאריך 10.7.2019 ניתן פסק דין בהליך הפלילי בבית המשפט העליון (עייפ 5727/18,
צורף כנספח 3 לבקשה), במסגרתו קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט ומשכו את
הערעור שהגישו על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. בכך הפכה הכרעת הדין
המרשיעה לחלוטה.
11. כאמור, לפי כתב האישום המתוקן, שהיווה בסיס להרשעת המערערים, יחזקאל
הורשע כי סיפק הלוואות בהיקף של 418,500 שייח לכל הפחות בגין השנים -2012
2008 כאשר הכנסות הריבית בשנים 2012-2009 עמדו על סך של 78,490 שייח לכל
הפחות. בנוסף, יחזקאל וביטון הורשעו כי סיפקו הלוואות וניכיון שיקים בצוותא
חדא בהיקף של 2,546,149 שייח לכל הפחות בשנים 2016-2013 כאשר הכנסות
הריבית מהן בשנים 2016-2013 עמדו על סך של 876,875 שייח לכל הפחות.
כן נקבע כי המערערים לא ניהלו פנקסי חשבונות כנדרש על פי הוראות פקודת מס
הכנסה והתקנות.
12. אמור מעתה, יחזקאל הורשע בהפקת הכנסות ריבית במסגרת עסק, בהעדר ניהול
ספרים, בסך של 78,490 ש"ח בין השנים 2012-2009 וביחד עם ביטון בסך של
876,875 ש"ח בין השנים 2016-2013.
ממצאים אלו נקבעו בפסק דין חלוט המרשיע את המערערים ובהסתמך על הוראת
סעיף 42א לפקודת הראיות הם יהוו ראיה לכאורה בערעורים שבכותרת.
13. סעיף 42א קובע: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי,
המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם
המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב
בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי".
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222222
3 מתוך 6
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
28
29
30
31
22222227
24
25
26
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ע"מ 42751-06-20 יחזקאל ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
ע"מ 42709-06-20 ביטון ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
19 ינואר 2022
התכלית החקיקתית הניצבת בבסיס סעיף 42א לפקודת הראיות היא הצורך לחסוך
בזמן שיפוטי יקר, המושג על ידי ייתור הצורך בשמיעת ראיות בהליך האזרחי לאחר
שאלה כבר הובאו במסגרת ההליך הפלילי שהוכרע על סמכן על פי רף ההוכחה
המחמיר הנדרש במשפט הפלילי (ע"א 350/74 חברת מ. ל. ט בע"מ ואח' נ' מסעוד
ויחיאל ממן, פייד כט(1) 208 (1974)).
14. לפי סעיף 42ג לפקודת הראיות: "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה
המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה
שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים
שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין".
המערערים לא הגישו בקשה להביא ראיות לסתור את הממצאים מושא ההרשעה
החלוטה וממילא, בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט מתיר הבאת ראיות לסתור
רק בנסיבות מיוחדות וחריגות, דהיינו, כאשר עלולה להיגרם "תוצאה בלתי צודקת
בעליליי או כזו "המקפחת קיפוח קשה את הנתבע בהגנתויי ( כב' השופט י' עמית
בעניין רע"א 1518/15 מוסא ח'לף נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] פס' 4
(8.3.2015); ראו גם יעקב קדמי על הראיות חלק שלישי 1571-1570).
נסיבות אלו לא נטענו בענייננו, וודאי לא הוכחו, ומשכך יש לקבוע כי הממצאים של
ההרשעה החלוטה יהוו ראיה קבילה בערעורים דנן.
15. למעלה מן הצורך אציין, כי לא מצאתי כי יש בבקשת המערערים מתאריך 5.1.2022,
לתיקון נימוקי השומה לאור קיומם של "חובות אבודים", כדי לשנות ממסקנתי
דלעיל.
בקשה זו, שהוגשה מחוץ למסגרת הזמנים שהוקצבה על ידי בית המשפט, לא רק
שהוגשה באופן כוללני וסתמי, ולא רק שלא נתמכה בבדל ראיה ולמצער בתצהיר,
היא אינה מבקשת יילסתוריי את ממצאי ההרשעה החלוטה, אלא לנהל בין כותלי
בית משפט זה סוגיות וטענות שבגינן כבר הורשעו המערערים באופן חלוט ומקומן
היה במסגרת ההליך הפלילי.
ממילא, הצדק עם המשיב, כי לפי הוראת סעיף 33(ג) לפקודה לא ניתן להכיר בחובות
אבודים בנסיבות של אי ניהול פנקסים ובכל מקרה חיובם של המערערים, על בסיס
ממצאי ההליך הפלילי, נקבע לפי סכומים שהתקבלו בפועל, כלומר על בסיס מזומן,
כך שאפילו היה מקום להתייחס לטענה על חובות אבודים, ולא היא, אין לה על מה
לסמוך בנסיבות ענייננו (עיימ (מחוזי ת"א) 40156-04-16 אלמקייס נ' פקיד שומה
יחידה ארצית לשומה, פס' 43 – 46 (6.8.2020)).
4 מתוך 6
2
3
4
ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ע"מ 42751-06-20 יחזקאל ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
ע"מ 42709-06-20 ביטון ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
19 ינואר 2022
16. עם זאת, ברי כי לא ניתן לחייב את המערערים במס בגין סכומי ההכנסה מושא
ההרשעה אם וככל שהם עולים על הסכומים בהם חויבו בצווים.
מאחר ששנת המס 2009 אינה חלק מהצווים ומאחר ולשנה זו יוחסה בכתב האישום
המתוקן הכנסת ריבית בסך של 6,000 שייח (סעיף 5 לאישום שישה עשר), הרי שיש
להפחית סכום זה מסכום החיוב על פי ההרשעה, לצורך החיוב במס. בנוסף, גם שנת
המס 2016 אינה חלק מהצווים (המערערים לא הגישו בגינה דוייח) ומאחר שיוחסה
לה בכתב האישום הכנסת ריבית בסך של 209,849 ש"ח (סעיף 5 לאישום שישה-
עשר) גם סכום זה יופחת מסכום החיוב על פי ההרשעה.
17. העולה מהאמור, כי יחזקאל יחויב במס בגין הכנסת ריבית מעסק בסך של 72,490
ש"ח בגין השנים 2012-2010 ויחזקאל וביטון יחויבו, ביחד ולחוד, בגין הכנסת
ריבית מעסק בסך של 667,026 ש"ח בגין השנים 2015-2013.
ככל שחיוב המערערים על פי הצווים, לאחר הפחתת סכומי ההכנסות בגין השנים
2009 ו- 2016 על פי ההרשעה החלוטה, יביא לתוצאת מס העולה על חיובם בסכומים
האמורים מושא ההרשעה החלוטה, הרי שלאור הסכמת המשיב לוותר על ההפרש,
ככל שקיים, סכום ההפרש יבוטל באופן שהסכומים שנקבעו בפסק דין זה יסיימו
את המחלוקת בערעורים שבכותרת. אין בכך למנוע מהמשיב ליישם את שיעורי
המס החלים על פי הוראות הפקודה בשל אי ניהול פנקסים.
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
67
סוף דבר
בקשת המשיב מתקבלת.
הממצאים והמסקנות של ההרשעה החלוטה כנגד המערערים יהוו ראיות קבילות בערעורים
שבכותרת בהסתמך על הוראת סעיף 42א לפקודת הראיות.
בהסתמך על ראיות אלו, ובהינתן היקף החיובים שנקבעו בצווים שהוצאו, המערערים יחוייבו
במס בגין הסכומים הנקובים בסעיף 17 לעיל, ויחולו שיעורי המס החלים בשל אי ניהול פנקסים.
על בסיס הסכמת המשיב, ככל שיוותר הפרש בין סכום המס החל על פי הצווים ובין סכום המס
החל על פי פסק הדין הפלילי, הפרש זה יבוטל, כך שפסק דין זה יסיים את כלל המחלוקות בין
הצדדים בערעורים שבכותרת.
כל אחד מהמערערים יחויב בהוצאות המשיב בסך של 15,000 שייח.
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
222222222222
5 מתוך 6
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ע"מ 42751-06-20 יחזקאל ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
ע"מ 42709-06-20 ביטון ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
19 ינואר 2022
ניתן היום, י"ז שבט תשפ"ב, 19 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
6 מתוך 6
ירדנה סרוסי, שופטת
1234567
10
11
13
896 221
14
