לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמיים 389-04-22 KRISTINA B נ’ רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

המבקשות:

כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן

ידיד בית המשפט:

המשיבה:

.1

אל

משקר

.2

KRISTINA B.1
Y. B. .2

ע”י ב”כ עו”ד דוד חכמוב

ארגון היא”ס ישראל

עייי בייכ עוייד מירב בן זאב

נגד

החלטה

הדיון לפניי הוא במסגרת בקשה לסעד זמני למנוע את הרחקת המערערות מישראל עד לדיון
בערעור גופו. במסגרת הבקשה שלפניי התברר כי רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות), אינה
ממלאת אחר החלטת בית המשפט שקבע, במקרה אחר (רעיימ 36957-03-22 אנסטסיה נ’ רשות
האוכלוסין וההגירה, להלן: עניין אנסטסיה), ביום 28.3.22, הוראות המחייבות את רשות
האוכלוסין כרשות מנהלית, לפיהן על הרשות, בין היתר, להימנע מהרחקת אזרחי אוקראינה
המגיעים בעת הזו לישראל וכניסתם מסורבת, טרם חלפו 48 שעות מהגעתם, כך שיוכלו לנקוט
בהליכים המשפטיים המתאימים, ולהעמיד את החלטת הרשות בביקורת שיפוטית.

רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
עייי בייכ עוה”ד אפרת קרונברגר ויעקב קליימן מפרקליטות
מחוז ת”א (אזרחי)

מהערעור והבקשה לסעד זמני עלה כי הרשות הפרה את החלטות בית המשפט, וניסתה להרחיק את
המבקשות, אם ובתה בת ה-14 מישראל בטרם יכולה הייתה המבקשת לפנות ולקבל ייעוץ משפטי
ולהעמיד את החלטת הסירוב בביקורת שיפוטית.

רקע הדברים והליכים קודמים

ביום 6.4.22, קיימתי דיון בבקשה, שהתמקד בשאלה זו, האם אכן הרשות מפרה את
החלטות בית המשפט. כיון שמדובר היה בשאלה שחרגה מגבולות הבקשה שלפניי, התרתי את
צירופו של ארגון היאייס, שבאת כוחו נכחה בדיון. מאחר שבבסיס הדיון עומדת שאלת שלטון החוק,
פשוטו כמשמעו הן בנוגע לביקורת שיפוטית על החלטות הרשות, אך בעיקר ציות הרשות
להחלטות בית המשפט – ביקשתי בדיון את התייחסות הרשות להפרת ההחלטה. ביקשתי לבחון

1 מתוך 7

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

אל

האם היו מקרים נוספים בהם סורבה כניסת אזרחי אוקראינה, והם הורחקו מיידית, או בטרם
חלפו 48 שעות מעת הגעתם. זאת, לאחר הוראת בית המשפט שלא לעשות כן.

.3

משקר

הרשות הגישה בדיון תצהיר ממנו עלה כי אכן במקרה שלפניי, המבקשות הגיעו ביום
31.3.22 בשעה 08:35 ובסביבות השעה 11:00 כבר הועלו לטיסה במטרה לגרשן מישראל. עוד צוין
בתצהיר שהוגש מטעם הרשות בדיון, כי הרשות שוקלת האם להגיש בקשת רשות לערער על
החלטתי, אך מכירה בכך שעד שהחלטתי לא תעוכב ע”י בית המשפט העליון במסגרת בקשה כאמור,
אם תוגש, על הרשות לבצע את האמור באותה החלטה. הרשות ציינה בתצהיר כי דרוש לה זמן
להטמיע את הוראות בית המשפט. עוד טענה לקשיים לוגיסטיים לממשן, בשל מגבלות המקום
במתקן המסורבים בנתב”ג. יודגש כי הרשות לא הגישה כל בקשה לבית משפט זה לדחות את יישום
החלטת בית המשפט, ואף לא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

.4

לאור נתונים שהגיש ארגון היאייס בבקשת ההצטרפות, מהם עלה כי הוראות בית המשפט
בנוגע לאי הרחקה במהלך 48 שעות, הופרו במקרים נוספים, ביקשתי, עוד במהלך הדיון, מבייכ
הרשות כי תברר עם הגורמים המוסמכים, מה נעשה עד אותה עת, והאם לכל הפחות הונחו פקחי
ואנשי רשות ההגירה בנתבייג לנהוג על פי הוראות בית המשפט. בייכ הרשות, לאחר הפסקה בדיון
לצורך כך, השיבה שנדרש לרשות זמן כדי לבחון את העובדות. בייכ הרשות הצהירה בדיון כי: ייעל
אף הניסיון שערכתי לפנות לשולחיי ולערוך את הבירור בטלפון, אני לא יודעת לתת לבית המשפט
את התשובה. אני מבקשת למסור את התשובה בכתב בעיתוי שבית המשפט יורה לי עליו. אני לא
רוצה למסור דברים לא מדויקים. לא הצלחתי לקבל תשובה חד משמעית ביחס לשאלתו של בית
המשפט. היינו, ביום 6.4.22, עשרה ימים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט בעניין אנסטסיה,
המחייבת את הרשות גם לפי עמדתה שלה, ולפיה אין להרחיק אזרחי אוקראינה שכניסתם סורבה,
בטרם חלפו 48 שעות מהגעתם, לא יכולה הייתה הרשות, שנציגיה נכחו בדיון, לתת תשובה לשאלה,
האם הועברה הנחיה בעניין זה לעובדי הרשות ובקרי הגבול בנתב”ג. כפי שיובהר להלן, הסתבר כי
הרשות לא עשתה כן עד לאחר מועד הדיון.

.5

בהחלטתי בסיום הדיון שבתי והוריתי לרשות לכבד את החלטת בית המשפט, וקבעתי
כאמור: “הרשות תודיע היום לכל עובדיה בנמל התעופה על החלטתי בעניין אנסטסיה, כמו גם
על החלטתי היום, ולא תרחיק אזרחי אוקראינה שכניסתם לישראל סורבה בטרם יידעה אותם על
זכותם להגיש הליכים ובטרם חלפו 48 שעות במהלכם הם יוכלו לעשות כן.”

עוד הוריתי לרשות להודיע עד ליום ה’, ה-7.4.22, בשעה 13:00, בליווי תצהיר: “את מספר מסורבי
הכניסה לישראל, אזרחי אוקראינה, שכניסתם סורבה החל מיום 29.3.2022 ועד היום, 6.4.2022
ושהועלו על טיסה (בין אם לבסוף הורחקו מישראל ובין אם הורדו מהטיסה, לבקשתם בטרם חלפו
48 שעות מעת שהגיעו לישראל.” הרשות ביקשה וקיבלה ארכות להגשת נתונים אלו, ותצהיר

2 מתוך 7

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמיים 389-04-22 KRISTINA B נ’ רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

מטעמה הוגש אתמול, 10.4.22. אציין בפתח הדברים כי התצהיר מנוסח בצורה עמומה כך שקשה
להבין למה מתייחסים חלק מהנתונים.

.6

משקר

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, לעניין עמימות הניסוח, בתצהיר שהוגש, עליו חתום מנכ”ל

רשות האוכלוסין וההגירה, מר תומר מוסקוביץ’, נמסרו נתונים אלו (סעיף 7 לתצהיר):
“בין התאריכים 29.3.22 ועד ליום 6.4.22 סורבה כניסתם של 341 אזרחים זרים
ממדינות שונות, מתוכם 24 אזרחי אוקראינה אשר הוחזרו ליעד ממנו הגיעו (13 הועלו
לטיסה ביום בו התקבלה החלטת הסירוב הכניסה ו-11 ביום למחרת החלטת סירוב
הכניסה). יש לציין כי הנתון הכולל של המסורבים, גם האוקראינים, אינו כולל
מסורבי כניסה שלבסוף כניסתם לישראל הותרה בערבות או בהתחייבות”.

ובכן, עולה מתצהיר מנכ”ל רשות ההגירה, כי הרשות הפרה את החלטת בית המשפט לפחות ב24 מקרים בהם גירשה מישראל אזרחי אוקראינה שכניסתם סורבה, מבלי שהחלטת הסירוב
הועמדה בביקורת שיפוטית. הרשות הפרה בריש גלי את החלטות בית המשפט והצליחה למנוע
באופן אפקטיבי באותם מקרים מאזרחי אוקראינה, שהגיעו לישראל בעוד המלחמה משתוללת
בארצם, את הסיכוי לשנות את ההחלטה שניתנה בעניינם בערכאות משפטיות.

.7

עוד עולה מתצהירו של מר מוסקוביץ’, כי הנחיה לעובדי הרשות בנתב”ג לגבי הוראות בית
המשפט בעניין אנסטסיה, ניתנה רק לאחר הדיון בתיק זה, ביום 6.4.22, ולא עם קבלת ההחלטה
בעניין אנסטסיה (שניתנה ביום 28.3.22).

מכאן עולה כי רשות האוכלוסין וההגירה, עשתה דין לעצמה, ובמשך עשרה ימים, בהם, לפי
תצהיר שהגישה בדיון, ערכה דיונים בשאלה האם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין
אנסטסיה, לא טרחה ולו לעדכן את עובדי הרשות בנתב”ג בדבר הוראות בית המשפט. לאור
האמור, וכפי שעולה מתצהיר שהגישה הרשות כעת, הורחקו אזרחי אוקראינה מיד עם ההחלטה
על הרחקתם, מבלי שזו עמדה לביקורת שיפוטית, ותוך הפרה מפורשת של החלטת בית המשפט.

העובדה שעובדי הרשות מיהרו להרחיק אזרחי אוקראינה שכניסתם סורבה, במקרים רבים כל כך,
נבעה, ככל הנראה, מכך שכאמור, עובדי הרשות בנתבייג לא קיבלו הנחיה לעכב הרחקה ל-48 שעות
במקרה של מסורבי כניסה אזרחי אוקראינה, עם מתן ההחלטה בעניין אנסטסיה. הנחיה כזו
הועברה להם רק בעקבות הדיון בתיק זה, ביום 6.4.22, עשרה ימים לאחר החלטת בית המשפט
בעניין אנסטסיה. היינו, עם מתן החלטת בית המשפט בעניין אנסטסיה למנוע הרחקת אזרחי
אוקראינה מסורבי כניסה למשך 48 שעות, הרשות לא עשתה דבר, ולמעשה רק הגשת הערר שלפניי,

בו הועלו טענות אלו בנוגע להפרת הוראות בית המשפט, הביאה לחשיפת ההפרות הנמשכות.

3 מתוך 7

1

2

3

4

5

6719

8

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

.8

אל

בדיון לפניי העלתה בייכ הרשות טענה לפיה יש קושי לוגיסטי בביצוע החלטתי בעניין
אנסטסיה כיון שאם יותירו בישראל את כלל מסורבי הכניסה אזרחי אוקראינה למשך 48 שעות,
לא יהיה מקום במתקן יהלום בנתבייג שם הם מוחזקים. בסעיף 9 לתצהיר עומד מנכ”ל הרשות על
תפוסת מתקן יהלום, ולפיו התפוסה במתקן היא של 52 מקומות (בחלוקה לגברים, נשים ומשפחות),
וכי הממוצע בתקופה הרלבנטית עמד על 23 שוהים במתקן, היינו פחות ממחצית. על כן, ההפרה לא
נבעה ממצוקת מקום (שכן כאמור ההפרה הייתה ב-28 מקרים), שגם אם היו מגיעים כולם ביום
אחד לא היה המתקן מגיע לקצה גבול הקיבולת.

משקר

התעלמות משרד הפנים מהכרעות בית המשפט לעניינים מנהליים היא חמורה במיוחד. מדובר
ברשות מרשויות המדינה. רשות מנהלית הכפופה להחלטות בתי המשפט. הדבר נובע במישרין

מעיקרון שלטון החוק.

.9

אי ציות לפסקי דין ע”י הרשויות – תזכיר עו”ד יהודית קרפ

למרבה הצער זו אינה פעם ראשונה בה הרשויות אינן מקיימות פסקי דין. לפני למעלה
מעשר שנים, בפברואר 2010, כתבה עוייד יהודית קרפ, שכיהנה בעבר כמשנה ליועמ”ש יהודה
וינשטיין, תזכיר, שכותרתו: “אי ציות המדינה לפסקי דין של בתי המשפט: בג”ץ ובתי המשפט
לעניינים מנהליים” (הדויים ניתן לצפייה
ב-https://law.acri.org.il/pdf/karp1.pdf). את התזכיר
פותחת עוייד קרפ כך :
כאזרחית המדינה וכמי שהייתה בעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה, אני כותבת
תזכיר זה מתוך חרדה נוכח הריבוי המצטבר ובשיטתי של מקרים, שבהם הממשלה
אינה מצייתת לפסקי דין של בית המשפט הגבוה לצדק ובתי המשפט המנהליים
בישראל. הריבוי המצטבר והשיטתי של מקרים, שבהם הממשלה אינה מצייתת
לפסקי דין של בית המשפט הגבוה לצדק ובתי המשפט המנהליים בישראל.
הצטברות המקרים, שבהם הממשלה, המופקדת על השמירה על שלטון החוק,
נותנת יד לאי כיבודו ואף לביזויו, מעלה את החשש שאין המדובר בכשלים מקריים
ושוליים של הבירוקרטיה הממשלתית, אלא בתופעה חמורה של התעלמות שיטתית
ומודעת מהחובה לקיים פסקי דין. התעלמות זו מהווה איום מיידי וממשי על
הדמוקרטיה, על שלטון החוק ועל עקרון הפרדת הרשויות בישראל.”

.10

עוייד קרפ עמדה על מקרים רבים של הפרות פסקי דין עייי המדינה ורשויותיה. לענייננו

חשובים דברים שכתבה לפני 12 שנים בעניינו של משרד הפנים (עמ’ 16 סעיף ב’ למזכר):
“תופעה, שיש לתת עליה את הדעת, בהקשר לחובת הציות להחלטות בתי המשפט
היא מה שנחזה כמדיניות משרד הפנים לעניין הלכות של בתי המשפט לעניינים
מינהליים. הניסיון מלמד כי בעוד שמשרד הפנים רואה עצמו מחויב, בדרך כלל,
לפסיקת בית המשפט העליון הרי שהוא מקל ראש בפסיקת בתי המשפט
לעניינים מינהליים ואינו רואה עצמו מחויב להלכות שנקבעו בהם. הלכות של בתי
המשפט לעניינים מנהליים, שניתנו בעניין מדיניותו של משרד הפנים, מכובדות אך
ורק לגבי המתדיינים בתיק שבו ניתן פסק הדין. משרד הפנים אינו מוצא לנכון
להתאים את מדיניותו לעקרונות ולערכים שעמדו בבסיס פסק הדין. יתרה מזו,
משרד הפנים אינו מערער במקרים רבים על פסקי דין, שקבעו הלכות בעניין
מדיניותו והחלטותיו, וממשיך לנהוג על פי המדיניות שבית המשפט גילה דעתו עליה

4 מתוך 7

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15
16

17

– 4 2883888888 4 4

18

19

20

21

22

24
25

26

27

29

30

31

32
33
34
35
36
37

234567

38

39

40

41

אל

.11

משקר

בדויים מופיעים מקרים רבים בהם כך נהג משרד הפנים, בהקשרים של מינהל האוכלוסין (סמכויות
שהיום נתונות לרשות האוכלוסין וההגירה). כפי שעולה מהמקרה שלפניי, מצב דברים זה נמשך.

החובה לציית להחלטות בתי המשפט – עקרון יסוד במשטר דמוקרטי

על החובה, היסודית והבסיסית לקיים פסקי דין, חובה שאמורה להיות מובנת מאליה,
מושכלות יסוד במשטר דמוקרטי, עמד כב’ הנשיא מ’ שמגר בבג”ץ 5711/91 ח”כ אברהם פורז נ’
יו”ר הכנסת, פייד מו (1) 299,308 (1991)), בקבעו: “משניתן פסק-דין, חובה לקיימו כלשונו וכרוחו.
החובה עולה מן הדין, והיא ביטוי להכרח להסדיר חייה של חברה לפי נורמות בסיסיות
המאפשרות קיומה של מסגרת מאורגנת בה שולט החוק.”

.12

שאינה חוקית או ראויה. התעלמות זו של משרד הפנים מקביעות משפטיות
עקרוניות בפסיקת בתי המשפט לעניינים מינהליים מעקרת אפשרות למגר תופעות
של התנהלות שלא כדין.”

בית המשפט העליון נאלץ לעמוד על החומרה שבאי קיום פסקי דין ע”י המדינה ורשויותיה
פעם אחר פעם. כך, למשל, בבג”צ 7713/05 נוח התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי
חיים נ’ היועץ המשפטי לממשלה (נבו, 22.2.06)), עמד בית המשפט על החובה לקיים פסקי דין
כלשונם ובמועד, ועל החומרה היתרה שבאי קיום פסקי דין על ידי הרשות (פסקה 17 לפסק הדין):

“מציאות זו של אי קיום פסק הדין …… היא מציאות קשה במדינת חוק, כאשר
המדינה, המופקדת על שמירה על שלטון החוק, היא עצמה שותפה לאי כיבוד הדין
וההלכה הפסוקה. …. תופעת אי כיבוד פסק הדין על-ידי הרשות הציבורית היא,
כשלעצמה, ראויה לביקורת קשה, לנוכח הסטייה שהיא מבטאת מהליכי ממשל
תקינים, ומנורמות חוקתיות בסיסיות הטמונות בבסיסו של ההליך הדמוקרטי.
…רשויות אכיפת החוק לא פעלו בדרך ראויה ליישם במועד הקובע את קביעותיו
האופרטיביות של פסק הדין. …..הזמן והמועדים לכך לא היו נתונים בידיהם. הם
הוכתבו על-ידי פסק הדין, והיתה חובה לקיימם כלשונם…. הפרת צווים של בית
המשפט אינה מסתכמת באינטרס המוגן שעליו מושתת פסק הדין בלבד. אי קיום
צווים פוגע בציבור כולו, במעמדה של הרשות השופטת, ובתשתית החברתית
המביאה לכיבוד החוק…. החובה לקיים צו של בית המשפט הינה, אפוא, ערך העומד
לעצמו, ושומה על רשויות אכיפת החוק לשקוד על קיומם של צווי בית המשפט
במסגרת חובתן לדאוג לקיומו של החוק בישראל”.
(הדגשה שלי – מי אי ג’).

.13

בבג”ץ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ’ משרד
החינוך, פס’ 35-34 לפסק הדין (נבו, 27.7.08), עמדה כב’ השופטת א’ פרוקצ’יה עמדה על החומרה
שבאי כיבוד פסקי דין ע”י רשויות המדינה:
בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט, מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר
החברתי מתפורר. איש הישר בעיניו יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה
אי כיבוד פסק דין של בית משפט על-ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון
החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק-דין על-ידי רשות מרשויות
השלטון. אכן, “החובה לכבד פסק דין של ערכאה מוסמכת, החלה על כל אדם, חלה
ביתר שאת על רשויות השלטון” (הנחיה 6.1003 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה

הוא כחוט השערה.

5 מתוך 7

1234

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20
21
22

888888888888* * * * **4-44?

23

24
25
26

27

28

29
30
31

32

33

34

35

36

37
38
39

40

41

42

43

אל

****

.14

משקר

והוסיפה והדגישה את חשיבות קיום פסק הדין כפי שניתן (שם, בפסקה 36):
“חובת כיבודו של פסק דין על ידי פרט או רשות שלטונית משמעותה – קיומו על פי
לשונו ועל פי רוחו. כיבוד פסק דין פירושו קיומו על פי נוסחו ועל פי תכליתו. ככל
מסמך משפטי, המתפרש על פי הנוסח והתכלית, כך גם פסק-דין מתפרש בהתאם
למילותיו ובשים לב למטרתו. קיום ראוי ונאות של פסק-דין אינו מתיישב עם תשלום
מס שפתיים לנוסח פורמלי של צו שיפוטי המוצא מהקשרו, או בנקיטה בדרך עקלתון
שאינה מגשימה את תכליתו. דרישת קיום פסק-דין על פי תכליתו חלה על הפרט,
והיא מחייבת את הרשות הציבורית ביתר שאת. הדבר נגזר מחובתה המוגברת
כרשות שלטונית לקיים את פסיקת בית המשפט, כלשונה וכרוחה, בלא הליכה
בדרכי עקיפין, שאינן מגשימות את התכלית שהפסיקה נועדה להשיג.”
(הדגשה שלי – מי אי ג’. עוד ראו המקרים הרבים הנוספים המובאים שם).

במקרה שלפניי הפרת הוראות בית המשפט חמורה במיוחד, שכן מדובר בניסיון של
הרשות למנוע ביקורת שיפוטית על החלטותיה, היינו להימנע מהחלת כללי המשפט המנהלי על
פעולותיה. הרשות לא עשתה ולו ניסיון של הרשות לעמוד בהוראת בית המשפט בעניין אנסטסיה.
הרשות פשוט בחרה להתעלם מהחלטות בית המשפט. בנסיבות אלו הפגיעה בשלטון החוק קשה

במיוחד.

.15

אם דעת משרד הפנים אינה נוחה מהחלטת בית המשפט לעניינים מנהלים, על הרשות
להגיש ערעור (או בקשת רשות ערעור), לבית המשפט העליון, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע. הרשות
אינה כופרת בכך, כפי שנכתב בתצהיר הרשות שהוגש בדיון שהתקיים, כי: “הובהר המובן מאליו,
כי עד אשר יינתן צו לעיכוב ביצוע ההחלטה, אם יינתן, יש לפעול בהתאם”. אולם, כיון שלא הוגשה
בקשת רשות לערער לא התבקש וממילא לא ניתן צו המעכב ביצוע אותה החלטה, אך הרשות, מצדה,
לא צייתה להוראות בית המשפט.

6 מתוך 7

-N^+%o%09-0149 – 228683548888

2

3

5

6

7

8

11

12
13

15

16

17

18

19

20

21

27

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

.16

אל

הרשות, מהשפה ולחוץ, כשהיא מתייצבת בבית המשפט, מכירה בחובתה לכבד פסקי
דין של בית המשפט לעניינים מנהליים, אך התמונה בשטח שונה לחלוטין. מנכ”ל רשות
האוכלוסין וההגירה, מאשר בתצהירו, כי למעשה הרשות התעלמה, במשך עשרה ימים מהחלטת
בית המשפט, ולא העבירה הנחיה מתאימה לעובדי הרשות בנתב”ג. רק במסגרת הערעור שהוגש
בתיק זה, במסגרתו עמד ב”כ המבקשות, עו”ד חכמוב על הפרת הוראות בית המשפט, וניסיון,
שלא צלח במקרה שלפניי, להרחיק את המבקשות בסמוך להגעתן, התברר מצב דברים עגום זה.

משקר

.17

בבית ספר לקצינים של צהייל מתנוססת הכתובת, הלקוחה מדברי המצביא והשופט גדעון

בן יואש: “ממני תראו וכן תעשו” (שופטים ז’, י”ז). הכוונה להנחיל לקצינים את הערך של דוגמא
אישית. על הרשות להוות דוגמא אישית לקיום וציות להחלטות ופסקי דין של בית המשפט, ולא
דוגמא אישית להפרתם.

סוף דבר

בתיק זה הסכימה הרשות למתן סעד זמני, ועל כן אני מורה, בהסכמת הרשות, כי לא ינקטו צעדי
אכיפה כנגד המבקשות, לרבות השמתן במשמורת והרחקתן מישראל, הכל עד החלטה אחרת.

אשר להתנהלות הרשות, כדי לוודא שהחלטת בית המשפט מקויימת, יוגש תצהיר מטעם הרשות
עד ליום 25.5.22, ובו תודיע הרשות האם היו מקרים נוספים, מאז 6.4.22, בהם הורחקו אזרחי
אוקראינה בטרם חלפו 48 שעות מעת הגעתם, בניגוד להחלטת בית המשפט. אני תקווה כי עם
העברת ההנחיה לעובדי הרשות, לא יהיו מקרים נוספים כאלה.

ככל שארגון היאייס ילמד על מקרים כאמור, יודיע על כך לרשות ולבית המשפט.

הערעור לגופו יתנהל כאמור בהחלטותי בדיון.

המזכירות תקשור תיק זה לתיק אנסטסיה (רעיימ )36957-03-22 בו ניתנו ההוראות לגבי אי הרחקת
אזרחי אוקראינה שסורבה כניסתם למשך 48 שעות.

ניתנה והודעה לצדדים היום, י’ ניסן תשפייב, 11 אפריל 2022.

7 מתוך 7

M

מיכל אגמון-גונן, שופטת

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

32

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!