לפני
כבוד השופט מרדכי לוי
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י עוה"ד אלעד דיין וענבר גולדשטוף, פמת"א (פלילי)
נגד
הנאשמת
סבטלנה גנזדילוב (עצירה)
ע"י בא-כוחה עו"ד שמשון וייס
תקציר הכרעת דין
כללי
בכתב האישום נגד הנאשמת, שהוגש עוד ביום 22.6.20, יוחסו לה העבירות דלהלן:
במסגרת האישום הראשון: קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 ביחד עם סעיף 376ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"); הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 202 לחוק (ריבוי עבירות); החזקת מקום לשם זנות, עבירה לפי סעיף 204 לחוק; סרסרות למעשי זנות, עבירה לפי סעיף 199(א) לחוק (ריבוי עבירות); פרסום שירותי זנות של בגיר, עבירה לפי סעיף 205ג(א) לחוק (ריבוי עבירות); ופרסום של הצעה לעיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 205ד לחוק.
במסגרת האישום השני: גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות, עבירה לפי סעיף 376ב(א) לחוק – ביחס למעסה מרינה.
במסגרת האישום השלישי: גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות – ביחס למעסה אלכסנדרה נ'.
במסגרת האישום הרביעי: גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות – ביחס למעסה ילנה.
במסגרת האישום החמישי: גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות – ביחס למעסה אנה.
במסגרת האישום השישי (להלן גם: "אישום המס"): עבירה של מרמה (להלן: "עבירת המרמה" או: "עבירת המס"), לפי סעיף 220(1) ו-(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או בקיצור: "הפקודה") (ריבוי עבירות).
במסגרת האישום השביעי: הלבנת הון אסורה, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") (ריבוי עבירות); והלבנת הון אסורה, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון (ריבוי עבירות).
יצוין כי ייצוגה של הנאשמת במשפט הוחלף לבקשתה מספר פעמים: תחילה היתה הנאשמת מיוצגת באופן פרטי על ידי עו"ד צ'רלי סבג; בשלב מוקדם של המשפט, ביקש עו"ד סבג להתפטר מהייצוג וגם הנאשמת ביקשה להיות מיוצגת על ידי הסניגוריה הציבורית. בית המשפט נעתר לבקשה, והסניגוריה הציבורית מינתה לנאשמת שני סניגורים ציבוריים, עו"ד ענבר קינן ועו"ד דמיטרי אניקין; בהמשך התקבלה בקשתה של הנאשמת לשחרר את הסניגוריה הציבורית ולמנות את עו"ד רועי אטיאס; ולבסוף, לבקשת הנאשמת הוחלף עו"ד אטיאס בסניגור חדש מהסניגוריה הציבורית – עו"ד שמשון וייס.
בקשותיה החוזרות של הנאשמת לחילופי הייצוג גרמו לדחיות ממושכות במשפט ההוכחות, וזאת בכל פעם כדי לאפשר לסניגור(ים) החדש(ים) ללמוד את חומר החקירה הרב ואת הראיות שנשמעו קודם לכן ולהתכונן כדבעי להמשך ההוכחות במשפט.
עיקרי העובדות שנטענו בכתב האישום הן כדלהלן.
באישום הראשון נטען כי החל מחודש מאי 2015 ועד ליום 31.5.20 (להלן: "התקופה הרלוונטית" או בקיצור: "התקופה"), ניהלה הנאשמת רשת של בתי עסק לשם עיסוק בזנות, בדירות שונות ברחבי גוש דן והשרון (להלן: "בתי הבושת", "הדירות" או "העסק"). במסגרת ניהול בתי הבושת העסיקה הנאשמת נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין. במהלך התקופה קשרה הנאשמת קשר עם שתי מתווכת לגרום לנשים לעזוב את מדינתן לשם עיסוק בשירותי זנות. בגין כל אישה שהגיעה ארצה ועסקה בזנות, העבירה הנאשמת עמלה על סך $1,000 למתווכות, כמפורט באישומים השני עד החמישי.
בכל דירה הועסקה עובדת אחת במשמרת (להלן: "המעסה", "האישה" או "העובדת"), אשר קיבלה בין לקוח ל-20 לקוחות בכל משמרת, ולהם סיפקה שירותי מין, כמפורט להלן. הנשים היו עובדות לסירוגין בכל בתי הבושת, בכל יום בדירה אחרת. העובדות היו מבצעות בלקוחות עיסוי כאשר הלקוח עירום והאישה בעירום או בהלבשה תחתונה בלבד, ובסיומו ביצעה האישה בלקוח הרפיה ביד בכך ששפשפה את איבר מינו עד שהגיע לסיפוק, וזאת במשך כ-40 דקות ובתמורה ל-250 ₪ (להלן: "דמי האתנן"), שמתוכם העבירה האישה 150 ₪ לנאשמת.
על כל בית בושת הופקדה פקידה אחת (להלן: "הפקידה" וביחד: "הפקידות"), שניהלה את המשמרות, ענתה לשיחות טלפון של הלקוחות, מסרה להם פרטים בדבר עלות שירותי המין, משך השירות, תיאור מראה העובדת וכתובת בית הבושת.
הנאשמת גם פרסמה שירותי זנות והצעה לעסוק בזנות, ניהלה מקום לשם זנות, הביאה נשים לעסוק בזנות וחיה על רווחיהן.
באישומים השני עד החמישי מיוחס לנאשמת כי היא גרמה לארבע מעסות –מרינה, אלכסנדרה נ', ילנה ו-אנה – לעזוב את המדינות שלהן ולהגיע לישראל לשם עיסוק בזנות.
באישום השישי מיוחסת לנאשמת עבירת מס של מרמה ולפיה במסגרת פעילות העסק וקידום פעילותה הפלילית, הפיקה הנאשמת במהלך התקופה הרלוונטית הכנסות בסך כולל של לא פחות מ-5,068,000 ₪ ולא דיווחה על כך לרשויות המס, בכוונה להתחמק מתשלום המס.
באישום השביעי מיוחסות לנאשמת עבירות של הלבנת הון אסורה; ולפיו בתקופה הרלוונטית עשתה הנאשמת פעולות שיטתיות ועקביות במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור בעבירות, את בעלותה ברכוש ואת הפעולות שנעשו בו, לשם שימוש עתידי, וזאת באמצעות: א. שימוש במזומן, בהיקף נרחב; ב. השתתפות במשחקי מזל; ו-ג. משכורות פיקטיביות.
הנאשמת כפרה בכל המיוחס לה בכתב האישום. מטעם המאשימה העידו, בין היתר, המעסות הבאות: ילנה, אלכסנדרה נ', מרינה, ולריה, זמפירה, אנה, לודמילה, אלכסנדרה ל', אלינה, אירנה ו-רשל. לאחר מכן העידו הפקידות – אליזבטה, יקטרינה, אירנה ג', קרולין ותמי. כן העידו מטעם המאשימה מספר שוטרים ומספר אזרחים. כמו כן, הוגשו על ידי המאשימה 357 מוצגים – חלק מהם במסגרת תיק מוצגים מוסכם; בין היתר, הוגשו בהסכמה מספר רב של הודעות שנגבו מלקוחות אשר קיבלו שירותים בדירות. הלקוחות מסרו מידע דומה ביחס לסוג השירות שניתן בדירות – שירותי עיסוי עם הרפיה, במסגרתם המעסות הביאו את הלקוחות לפורקן מיני על ידי שפשוף איבר המין – וכן ביחס לגובה התשלום (250 ₪), אופן התשלום (במזומן) והאופן שבאמצעותו הכירו את המקום והשירות שניתן בו (מודעות שפורסמו באינטרנט ובמקומונים).
מטעם ההגנה העידה הנאשמת בלבד. כמו כן, הוגשו על ידי ההגנה שני מוצגים.
תמצית טענות הצדדים
לטענת ב"כ המאשימה, בפני בית המשפט נפרסה תשתית ראייתית רחבת היקף ,שממנה ניתן ללמוד על קיומן של ראיות המוכיחות מעבר לכל ספק סביר את המיוחס לנאשמת בכתב האישום. התשתית הראייתית מבוססת על סוגים רבים ושונים של ראיות היוצרות תמונה ברורה לגבי פעולתה השיטתית והמאורגנת של הנאשמת בתחום הזנות והסרסרות במשך שנים ארוכות. עדויות המתלוננות מפלילות באופן ברור את הנאשמת 'כמי שהדריכה, ניהלה ושלטה בשירותים הניתנים בבתי הבושת ובתנאי העסקתן של העובדות ומלמדת לא רק על מודעותה למתן שירותי המין אלא אף על היותה הרוח החיה מאחורי הפעלת בתי הבושת. גם הפקידות שהועסקו על ידי הנאשמת מוסרות כולן כי הנאשמת היתה הבעלים של העסק. הראיות הנסיבתיות והישירות בעניין קשריה של הנאשמת עם דמויות נוספות בחו"ל מלמדות באופן חד משמעי על הקשר שקשרה הנאשמת עם מתווכות מחו"ל ועל האופן שבו גייסה נשים לטובת העסקתן במתן שירותי מין בישראל. בנוסף, במשך שנים ארוכות הנאשמת חמקה מתשלומי מס על הכנסותיה ופעלה בתחכום ובעורמה במגוון דרכים על מנת להסתיר ולהסוות את הרכוש האסור שהפיקה מפעילות בתי הבושת. הראיות גם חשפו במלוא עוזן את שקריה של הנאשמת ואת המניפולציות שהפעילה עת הציגה עצמה כמי שאין לה יד ורגל במיוחס לה.
מנגד, נטען על ידי ב"כ הנאשמת, בין היתר ובעיקר, כי: "במהלך שהותה בישראל ולאחר מספר שנים מאז פרישתה מעולם הספורט קיבלה הנאשמת הצעה ממכר בשם אלכס נלקין, במסגרתה הנאשמת תשכיר דירות שישמשו לצורך טיפולי מרפא ובין היתר טיפולי מסאג'. על פי התוכנית, הדירות יחולקו לחדרים שאותן ישכירו למטפלות מקצועיות, כאשר כל אחת מהן שוכרת אכסנייה לצורך העיסוק במתן שירותי מרפא, כאשר לנאשמת אין כל נגיעה לתכני הטיפול ולאופי השירות הניתן, בעוד הוסכם והודגש לאורך כל הדרך כי מדובר בשירות שלא עוסק במתן שירותי מין … בתמורה לכך אותן נשים שילמו דמי שכירות/דמי שימוש באותם חדרים שבחלקם עברו לידיו של אלכס נלקין ובחלקם עברו לידיה של הנאשמת. אותן נשים… פונות לנאשמת במטרה לשכור את החדרים לצורך עיסוקן ולא להפך. הנאשמת בשום שלב לא שידלה אותן לעסוק באותן דירות, הנאשמת מעולם לא פנתה אליהן, לא גייסה אותן, לא גרמה להן לעזוב את מדינתן ובטח לא לשם עיסוק בזנות. אותן נשים פנו מיוזמתן הן מהארץ והן מחו"ל. הנאשמת פרסמה מודעות דרושים באתרי אינטרנט שונים באמצעותם ידעו הנשים לפנות. ייתכן והיו אנשים נוספים, שאינם מוכרים לנאשמת, במדינות זרות, שניצלו את ההזדמנות וככל הנראה תיווכו את הקשר עם הארץ באמצעות אותם מודעות. המאשימה לא הביאה די ראיות, לא כל שכן כאלה המבססות מעבר לספק סביר את הקשר בין איתור הבנות באוקראינה, יצירת הקשר והגעתן לארץ". עוד נטען כי "מדובר בנאשמת שנפלה קורבן למעשים של אחרים שלא היו בידיעתה ולא היו בשליטתה… הנאשמת לא ידעה מה נעשה בחדרי חדרים ושמי מהנשים ניצלו את תמימותה כדי לספק שירותי מין בתוך אתם חדרים. הנאשמת לא ידעה על כך בזמן אמת וכאשר ידעה עצרה זאת באופן מוחלט ומיידי. התביעה לא הוכיחה את יסודות העבירות שיוחסו לה בכתב האישום ברף הנדרש במשפט הפלילי ולפיכך יש לזכותה ולו מחמת הספק".
דיון והכרעה
ניתוח העדויות המרכזיות
עדויותיהן של המעסות ושל הפקידות היו מהימנות בעיניי ותוכנן גם עלה בקנה אחד עם התוכן של האזנות הסתר. לעומת זאת, טענות הנאשמת כי כביכול כל המעסות וכל הפקידות שיקרו בעדויותיהן והפלילו את הנאשמת על לא עוול בכפה, אם מהפחד מהמשטרה ואם כדי שלא תבוטל אשרת השהייה שלהן (ה"ויזה") – היו בלתי מהימנות ובלתי סבירות, מה גם שחלקן לא היו זקוקות כלל לאשרת שהייה בישראל, ומקצתן, כגון תמי, אף היו ביחסי חברות עם הנאשמת ולא היה להן כל אינטרס להפלילה.
מנגד, עדותה של הנאשמת היתה בלתי מהימנה, בלתי סבירה, מתחמקת, מתחכמת ומיתממת.
כמו כן, תוכן עדותה של הנאשמת אינו עולה בקנה אחד לא רק עם העדויות המהימנות של המעסות ושל הפקידות, אלא גם עם התוכן של ראיות חפציות, כגון השיחות בהאזנות סתר שבהן נשמעת הנאשמת בזמן אמת.
ההסברים שנתנה הנאשמת לעדויות של המעסות ושל הפקידות ולדברים שהיא עצמה אמרה בשיחות בהאזנות הסתר, היו בלתי מהימנים ובלתי סבירים כאחד.
העבירות שבאישום הראשון
העבירות של החזקת מקום לשם זנות ושל הבאת אדם לידי עיסוק בזנות
על פי מכלול הראיות – לרבות עדויותיהן המהימנות של המעסות ושל הפקידות וכן תמלילי האזנות הסתר – הוכח מעבר לספק סביר כי במהלך כל התקופה הרלוונטית הנאשמת החזיקה בדירות ואף ניהלה בהן עסק של מתן שירותי זנות; הנאשמת העסיקה בדירות מספר מעסות אשר נתנו בהנחייתה שירותי מין שכללו "בודי מסאז'" – עיסוי גוף אל גוף, בעירום הן של הלקוח והן של המעסה, שהסתיים ב"הרפיה מינית", על ידי שפשוף איבר המין של הלקוח עד לפורקן מיני.
לנוכח הראיות שהובאו במשפט, הוכחו מעבר לספק סביר הן היסודות העובדתיים והן היסוד הנפשי ביחס לעבירה של החזקת מקום לשם זנות וביחס לעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות.
עבירת הסרסרות
הוכח מעבר לספק סביר כי על פי החלטתה של הנאשמת, דמי האתנן ששילם כל לקוח, בסך 250 ₪, חולקו כך שרק 100 ₪ קיבלה המעסה ואילו 150 ₪ קיבלה הנאשמת. גם מודעותה של הנאשמת לשירותי הזנות שניתנו בדירות הוכחה מעבר לספק סביר.
למעשה, הוכחו מעבר לספק סביר הן היסוד העובדתי והן היסוד הנפשי (גם) ביחס לעבירה של סרסרות למעשי זנות.
העבירות של פרסום שירותי זנות ושל פרסום הצעה לעיסוק בזנות
עוד הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשמת פרסמה את בתי הבושת במודעות שפורסמו במקומונים ובאתרי אינטרנט שונים; וכי היא פרסמה מודעות שנועדו לגייס מעסות חדשות למתן שירותי זנות; וכן כי בפועל, היו מעסות שהועסקו על ידי הנאשמת בעקבות המודעות שפרסמה.
לפיכך, הוכחו מעבר לספק סביר הן היסודות העובדתיים והן היסוד הנפשי גם ביחס לעבירה של פרסום שירותי זנות וגם ביחס לעבירה של פרסום הצעה לעיסוק בזנות.
העבירות של קשירת קשר ושל גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות
מהראיות שהובאו מטעם המאשימה הוכח מעבר לספק סביר שהנאשמת קשרה קשר עם שתי מתווכות מחו"ל, אשר שוחחו עם "מעסות פוטנציאליות" והציעו להן לעבוד בעיסוי הכולל הבאת הלקוחות לפורקן מיני, וזאת בישראל עבור הנאשמת. הנאשמת והמתווכות היו בקשר ופעלו בתיאום מלא ובין היתר, הנאשמת עודכנה על הגעתן של מעסות לישראל, היא העבירה מהמעסות למתווכות דמי תיווך בסך 1,000 דולר, היא פגשה את המעסות שהגיעו לישראל מיד עם נחיתתן, ואת חלקן אף הסיעה בעצמה משדה התעופה.
בפועל, הוכח מעבר לכל ספק סביר הנאשמת גרמה לארבע מעסות לעזוב את המדינה שבה התגוררו ולהגיע לישראל לשם העסקתן במתן שירותי זנות ואף הדריכה אותן לבצע "בודי מסאז'" והעסיקה אותן בדירות.
הוכחו אפוא מעבר לספק סביר הן היסודות העובדתיים והן היסוד הנפשי של מודעות הנאשמת, ביחס לעבירה של קשירת קשר אשר באישום הראשון וכן ביחס לעבירות של גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, אשר באישומים השני עד החמישי.
האישום השישי – אישום המס
בשונה (במידה מעטה) מהאמור בכתב האישום, בסיכומי המאשימה בכתב ובעל-פה, הבהירו ב"כ המאשימה כי המאשימה מצמצמת את הסכום הכולל של מחזור ההכנסות של הנאשמת, במהלך התקופה הרלוונטית, לסכום של 4,764,800 ₪, ומכאן שלטענת המאשימה, הנאשמת השמיטה במהלך התקופה לאחר ניכוי הסכומים בסך 58,000 ₪ שעליהם דיווחה, הכנסות בסכום כולל של 4,706,800 ש"ח (במקום 5,008,000 ₪, כפי הנטען בכתב האישום).
מהראיות שהובאו במשפט הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשמת כלל לא ניהלה ספרי חשבונות או כל רישום של הכנסותיה, בכל התקופה הרלוונטית, וכן כי השמיטה הכנסות שהפיקה מהעסק של בתי בושת בדירות, במהלך התקופה, בסכום כולל של 3,942,700 ₪ – על פי חישוב מינימלי, כנדרש בפלילים – וזאת לאחר ניכוי הסכום הכולל שעליו דיווחה הנאשמת לרשויות המס במהלך התקופה בסך 58,000 ₪ מסכום ההכנסות הכולל בסך 4,000,700 ₪; והכל, בכוונה להתחמק מתשלום המס.
הוכחו אפוא מעבר לספק סביר הן היסוד העובדתי של עבירת המס של מרמה המיוחסת לנאשמת באישום השישי והן היסוד הנפשי של מודעות הנאשמת ביחס לעבירה.
האישום השביעי – האישום בדבר הלבנת הון
העבירות של סרסרות, פרסום שירותי זנות, הבאת אדם לידי זנות, החזקת מקום לשם זנות והשמטת הכנסה שביצעה הנאשמת כמפורט לעיל – מהוות "עבירות מקור" לפי התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון; לפיכך, ההכנסה בסך כ-4 מיליון ₪ שהפיקה הנאשמת כתוצאה מביצוע העבירות הנ"ל מהווה "רכוש אסור".
מהראיות שהובאו במשפט הוכח מעבר לספק סביר שהנאשמת שילמה במזומן שכר דירה עבור הדירות שבהן ניהלה עסק של מתן שירותי זנות, בהיקף נרחב, ונתנה הלוואות במזומן בתמורה לקבלת ההחזרים לחשבון הבנק שלה; וכן היא ביצעה פעולות מתוחכמות של רכישת כרטיסי מזל במזומן תוך הפקדת כספי הזכיות בחשבון הבנק, ושל קבלת משכורות פיקטיביות לחשבון הבנק תמורת מזומן.
התחכום והשיטתיות שבהן נעשו הפעולות במהלך התקופה הרלוונטית מצביעות על מטרתה של הנאשמת – להסתיר ולהסוות את מקור הכספים המהווים רכוש אסור שמקורו בעבירה.
לפיכך, הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשמת עשתה פעולות ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו; ובכך עברה עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
נוסף על האמור, פעולותיה המגוונות והמתוחכמות של הנאשמת מלמדות על המטרה שלה שלא יהיה דיווח בנקאי על הכנסותיה ואף על מטרתה שיהיה דיווח בלתי נכון. לפיכך, הוכח מעבר לספק סביר גם כי הנאשמת עשתה פעולות ברכוש ומסרה מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח וכן כדי לגרום לדיווח בלתי נכון; וזאת, בניגוד לסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.
לסיכום, הוכחו מעבר לספק סביר היסודות העובדתי והנפשי של עבירות הלבנת ההון המיוחסות לנאשמת במסגרת האישום השביעי, הן לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון והן לפי סעיף 3(ב) לחוק האמור.
סיכום כללי ומסקנות
למעשה, המחלוקות בין המאשימה להגנה במשפט זה הן בעיקרן בשאלות עובדתיות ובשאלות של מהימנות העדים, ורק מקצתן הן מחלוקות משפטיות.
בפועל, חומר הראיות שהובא על ידי המאשימה מלא כרימון וכולל ראיות למכביר ומסוגים שונים המפלילות את הנאשמת – הן עדויות מהימנות של מספר רב של מעסות ושל פקידות שעבדו אצל הנאשמת בעסק שניהלה בדירות, למתן שירותי עיסוי אירוטי הכולל הבאת הלקוחות לפורקן מיני על ידי המעסות תוך עיסוי איבר המין שלהם, המכונה "בודי מסאז'", כשהנאשמת גרמה לארבע מהמעסות לעזוב את מדינתן לשם העסקתן אצלה במתן שירותי זנות, והן עדויות מהימנות של עדים נוספים מטעם המאשימה וראיות של לקוחות אחדים וזאת לצד אמירות מפלילות שאמרה הנאשמת עצמה לחלק מהעדים/ות בשיחות שנקלטו בהאזנות סתר ולצד חלק מהתוכן של התכתבויות בזמן אמת בין העדים/ות, אשר מפלילות את הנאשמת – ראיות המשתלבות אלה באלה והמפלילות את הנאשמת באופן המוכיח את אשמתה בכל העבירות שיוחסו לה מעבר לכל ספק סביר (ואולי אף למעלה מכך, מעבר לצורך).
מנגד, העדות היחידה שהובאה על ידי ההגנה במשפט היתה עדותה הבלתי מהימנה של הנאשמת, אשר גם היתה עדות מיתממת, מתחכמת ומתחמקת, שכללה הסברים בלתי מהימנים ובלתי סבירים, שלא עלו בקנה אחד עם הראיות המפלילות הרבות שהובאו כאמור על ידי המאשימה.
סוף דבר
הוכחה מעבר לכל ספק סביר אשמתה של הנאשמת בכל העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
על כן, אני מרשיע את הנאשמת בכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום, כפוף לכך שביחס לאישום השישי הסכום הכולל שנטען בכתב האישום של השמטת המס במהלך התקופה הרלוונטית, יופחת לסך של 3,942,700 ₪ (על פי חישוב מינימלי, כנדרש בפלילים).
הערה: תקציר זה אינו בא להחליף את הכרעת הדין. הנוסח המחייב הוא זה של הכרעת הדין המלאה.
ניתנה היום, ט' אדר תשפ"ג, 02 מרץ 2023, במעמד הצדדים
מרדכי לוי, שופט
