בימ”ש מחוזי ת”א, השופט עוד מאור: פס”ד בבקשה לתביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס בגין אי הצבת כיסא מותאם לבקשת אדם עם מוגבלות (ת”צ 35787-05-21)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 35787-05-21 פלסר נ’ מפעל הפיס (חל”צ)

לפני כבוד השופט עודד מאור

תמצית פסק הדין:

בית משפט המחוזי בתל אביב (השופט עודד מאור) דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מפעל הפיס מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המחייבות ששירות מסחרי יספק כיסא מותאם לבקשת אדם עם מוגבלות, וקבע שקריאת התקנה כחלק ממסגרת נורמטיבית שלמה, לא מאפשרת להורות לנותן שירות מסחרי לספק כיסא מותאם שיוצב בשטח שאינו בהחזקתו או ברשותו, במיוחד כשהדבר עלול להוות מפגע לציבור.

תקציר פסק דין

בית משפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט עודד מאור) דחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד מפעל הפיס וקבע שעל אף שלכאורה על פי הוראות תקנה 52(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג-2013 יש חובה לספק מושב מותאם לאדם עם מוגבלות, הרי מאחר שדוכני מפעל הפיס מוצבים במרחב הציבורי לא ניתן לחייבה לשים כסאות בשטח ציבורי שאינו בהחזקתה.

השופט מאור הדגיש את חשיבותה של הזכות לשוויון וכבוד של אנשים עם מוגבלות “אשר יונקת את חיותה לא אך מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אלא מזכותו הבסיסית של אדם לכבוד ומההכרה שאדם נברא בצלם, שהם ערכי יסוד טבעיים של אדם” עם זאת, ציין השופט מאור כי על אף חשיבותה של זכות זו, אין לאפשר שימוש בחוק השוויון באופן שעלול להוביל לתוצאות אבסורדיות ואף לפגיעה חברתית רחבה.

בית המשפט הדגיש שפעולת רכישת הכרטיס נעשית במרחב הציבורי ולא בשטח שבהחזקת נותן השירות המסחרי, באופן המזכיר רכישת מוצרים בדוכנים בשוק או רכישת מוצרים בשירותים מקוונים. בנוסף, עמד מאור על ההמתנה הקצרה הנדרשת באופן סטנדרטי לרכישת כרטיס הגרלה בדוכני מפעל הפיס, שנעשית לרוב כ”פעולה קצרת מועד, אגבית”.

ביהמ”ש הזהיר כי קריאה פורמליסטית-מילולית של לשון תקנה 52(ב) לתקנות השוויון עלולה להוביל למצבים בלתי אפשריים שלא יעלו על הדעת, למשל שכשאדם מנהל שיחה טלפונית עם מי שמספק לו שירות מסחר, הוא יוכל לדרוש ממנו שיספק לו כסא מותאם בביתו שמא יימצא כמפר חוק. מכאן, עמד השופט מאור על כך שיש לקרוא את הוראות הדין קריאה ריאלית-מהותית:

“לא ניתן להתעלם מנשמתו של החוק; רק על ידי שנופחים לתוך מילות החוק נשמת חיים, הופך הוא לנפש חיה, מתחיל הוא לפעול את פעולתו, וכך מתקיים רצונו של המחוקק … לא די בקריאה המילולית של הוראת הדין אלא עלינו לבחון גם את נשמתה של ההוראה החוקית; אין גוף ללא נשמה; אין חיים ללא נשמה. גוף בלא נשמה הוא ריק, חלול וחסר”.

מכאן קבע ביהמ”ש כי קריאה רחבה של חוק השוויון כחלק ממסגרת נורמטיבית שלמה אינה מאפשרת להורות למפעל הפיס לספק כיסא מותאם שיוצב בשטח שאינו בהחזקתו או ברשותו, במיוחד כשהדבר עלול להוות מפגע, מטרד, או אף שיהיה בניגוד להוראות דין אחר. כלומר, “יש לערוך איזון בין החובה להנגשה… לבין המידתיות והאפשרות החוקית לעשות כן, כאשר חובה זו יכולה להתקיים רק בשטח שהוא נמצא פיזית בשליטת נותן השירות” .

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!