בפני
כב' השופט שמואל בר יוסף
מבקש
ו.א.א
ע"י עוה"ד זאב שרף, שרון בן-חיים ודניאל מאיר
נגד
משיבים
1. ז.א.א
2. ע.א.א
ע"י עוה"ד אייל רוזובסקי ויוכי כדיר פז
החלטה
המבקש/התובע עותר להגשת סיכומי תשובה. לטענתו כוללים סיכומי המשיבים/הנתבעים "טענות חדשות ובתוך כך, הרחבות חזית פסולות ואסורות, אשר מצריכות התייחסות מצד התובע" (לשון סעיף 2 לבקשה).
המשיבים טוענים, שהמבקש הגיש סיכומים רחבי יריעה, בהם נמנע מהתמודדות עם טענות הגנה הידועות לו. עוד טוענים המשיבים, שאין בסיכומיהם הרחבת חזית כלשהי או טענות מפתיעות. המשיבים מדגישים, שסיכומי תשובה לא נועדו להעלאת טענות שלא נזכרו בסיכומים לכתחילה. לחילופין טוענים המשיבים שעל בית המשפט לקבוע לאילו נושאים יתייחסו סיכומי התשובה, ולהגביל את היקפם לשני עמודים.
על פי תקנה 74(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות), דרך המלך היא סיכום טענות בעל פה. עם זאת, מסור לבית המשפט שיקול הדעת, האם להמיר את סיכום הטענות בעל פה בסיכום טענות בכתב. על פי תקנה 74(ב) לתקנות "בית המשפט יורה על סדר סיכומי הטענות, משך הטענות שבעל פה או היקף הטענות שבכתב". לפיכך, סיכומים בכתב אינם אלא תחליף לסיכומים בעל פה, ולבית המשפט מסור שיקול דעת רחב באשר להגשתם.
לתובע, יוזם ההליך, יתרון בסימון גדר המחלוקת, בעוד הנתבע מנהל את הגנתו במסגרת שסומנה. ברם, היתרון האמור טומן בחובו חיסרון, באשר תובע יכול רק לשער מה יהיו טענות ההגנה. לכן, הוא מופתע לעיתים מטענה זו אחרת. יתירה מזו, לעיתים אופן הנחתה של טענה או שזירתה במכלול העובדות והטענות האחרות, עלול להפתיע את התובע, או להצדיק להעמיד את הדברים כפי ראותו. לצורך זה מוקנית לתובע הזכות להגיש כתב תשובה, ובלבד שלא יכלול בו נימוק תביעה חדש או טענה הסותרת את טענותיו הקודמות (תקנה 18 לתקנות). הכלל לפיו יש לשמוע גם את האידך גיסא, מכוון ראש וראשון להגנה על הנטען, אך הוא מתפרש (בעוצמה פחותה) גם על עניינו של הטוען. באופן זה מוגשמת כראוי ובמלוא היקפה תכלית השוויון בין בעלי הדין (תקנה 2 לתקנות). לא למותר לציין את הוראת תקנה 14(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, המתנה הגשת כתב תשובה בבית משפט זה ברשות. בכך נגרעת זכותו של התובע להשמיע את האידך גיסא (על מנת לקדם תכליות אחרות, שלא זה המקום להרחיב בהן).
יתרון הפתיחה בשלב הסיכומים טומן בחובו את אותו חסרון, אם כי בעוצמה פחותה. בשלב הסיכומים התובע אמנם אינו מופתע מטענות הנתבע או מראיותיו, והוא אדון להנחת הנרטיב וביסוסו. ברם, גם בשלב הסיכומים לא יכול התובע לצפות כל טענה שיכול ותונח על ידי הנתבע בסיכומיו (הן בפן ניתוח הראיות והן בפן המשפטי). הדברים אמורים ביתר שאת, במקרה של שינוי חזית ההגנה בשלב הסיכומים.
זאת ועוד, כאשר בעלי דין מסכמים את טענותיהם בעל פה, אך סביר הוא שבית המשפט לא ימנע מתובע להשיב, ולו קצרות, לסיכומי הנתבע. זאת, משום שבית המשפט לא יכול לדעת מראש, שהתשובה לסיכומי הנתבע תהא חזרה על מה שנטען, או ניסיון לטעון טענות חדשות. ממילא נשאלת השאלה, מדוע יש לנהוג אחרת בסיכומים בכתב, שאינם אלא תחליף לסיכומים בעל פה? אמנם סיכומים בעל פה מאפשרים למנוע טיעונים שלא ראוי לכלול בסיכומי תשובה, וזאת על אתר. ברם, זאת בבחינת בדיעבד, בעוד לכתחילה, בעת מתן הרשות להשיב, הסיטואציה דומה בשני המקרים. יתירה מזו, גם 'חסימת' טיעון לא ראוי בסיכומי תשובה אפשרית, על דרך בקשה מתאימה.
לפיכך, יש לטעמי לנהוג ליברליות בכל הנוגע להגשת סיכומי תשובה. אמנם, סיכומי תשובה אינם במה להשלמת טיעונים שלא נטענו לכתחילה, ותכליתם היא מענה לטענות שהונחו בסיכומי הנתבע, אלה שהתובע לא התייחס אליהן בתום לב בסיכומיו . ברם, שרטוט קו ברור בין טענות חדשות לאחרות אינו פשוט בהכרח. לכן, כמו גם מטעמים של יעילות דיונית, דומה שהמקום להכריע באשר לנפקותה של טענה שהועלתה בסיכומי תשובה הוא בפסק הדין. להבנתי, לרוב לא יהיה מקום לנהל מעין 'משפט זוטא' במסגרת בקשה כגון דא. בה במידה יאמר המובן מאליו – שמורה זכותו של נתבע לעתור למחיקת טענה כזו או אחרת מסיכומי התשובה. זכות זו מקהה, מבחינתו של הנתבע, את עוקץ הסכנה להיפגש עם טענה חדשה, שלא ניתן לו להתייחס אליה. דרך נוספת להקהות את העוקץ האמור, וליישם שוויון ראוי בין בעלי הדין, היא הגבלת היקף סיכומי התשובה. הגבלה זו, כשלעצמה, מחייבת את התובע לבחור את טיעוניו בזהירות, ומטבע הדברים, להתייחס בעיקר לטיעונים חדשים/מפתיעים. כך נמנע ניצול לרעה של ההיתר להשיב.
כאמור לעיל, טענת המבקש היא, שסיכומי המשיבים כוללים טענות חדשות המהוות אף שינוי חזית ההגנה. די בכך כדי לאפשר למבקש להניח את טענותיו הנגדיות על דרך של סיכומי תשובה, ולא ראיתי לנכון, בשלב זה, להיכנס לעובי קורת הטענות והטענות שכנגד. זאת, גם לא על דרך הגבלת הנושאים אליהם יתייחסו סיכומי התשובה, מעבר לדין הכללי המבואר לעיל. כאמור, ניתוח הטענות ונפקותן ייעשה בפסק הדין. האיזון בין בעלי הדין מושג, הן לנוכח הזכות להגיש בקשה למחיקת טיעון כזה או אחר, והן על דרך הגבלת היקף סיכומי התשובה.
לפיכך, אני נעתר לבקשה ומתיר למבקש להגיש סיכומי תשובה בהיקף שלא יעלה על 4 עמודים (שיוגשו בהתאם לפורמט בו הוגשו סיכומי המשיבים). סיכומי התשובה יוגשו תוך 15 ימים. ת"פ 15.1.23.
לאור היקף הטיעונים, לעיצומם של דברים, בגוף הבקשה, אינני עושה צו להוצאות.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ה' טבת תשפ"ג, 29 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
