בפני
המבקשת:
המשיב:
.2
א.
.3
כב' השופטת תמר סנונית פורר
.4
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
Rhi
פלונית
ע"י ב"כ עו"ד דייר דליהו
נגד
.(1%)
פלוני
ע"י ב"כ עו"ד זיסמן ועו"ד שני
החלטה
עניינה של החלטה זו הוא הכרעה בהערכת השווי שהוגשה על ידי רויים רונן קדר לבית המשפט
לגבי חברות משותפות לצדדים נכון למועד הקרע (19.1.2010) ביום 18.11.2018 (להלן :
"המומחה"י וייחוות הדעת"י).
המבקשת עותרת לשינוי חוות הדעת במספר נושאים מהותיים ולמעשה עותרת לתיקונה
מיסודה. המשיב מסכים לאמצה במלואה.
רקע עובדתי וההליכים המשפטיים שבין הצדדים
ביום 30.7.2017 ניתן תוקף של פסק דין חלקי למתווה מוסכם של הצדדים, ובמסגרתו מונה
המומחה לצורך הערכת שווי שלושת החברות המשותפות הבאות: (א)XXX (להלן : חברה אי);
(ב) XXX (להלן: חברה ב'); (ג) XXX (להלן: חברה ג'). המשיב הינו בעל מניות יחיד בחברות,
למעט בחברה ג' שבה המשיב הינו בעל מניות הרוב (99%) והמבקשת הינה בעלת מניות המיעוט
ביום 18.11.2018 הוגשה חוות דעתו של המומחה. בחוות הדעת נקבע כי שווי חברה א' הינו
6,639,000 ₪. שווי חברה בי 1,098,000 ₪ והערכת השווי של חברה ג' עומדת על סך של 0 ₪
כמו כן צויינו חיובי המיסים לו נמכרו המניות.
1 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
.5
.6
.7
.8
.9
.10
.11
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ביום 14.4.2019 הגיש המומחה הודעה לבית המשפט (בהתאם להחלטתי בבקשה 29) בדבר
חישובי ההצמדה ובקיזוזי מס מיום 19.1.2010, מועד הקרע, ועד ליום 14.4.2019, לפיה שווי
חברה אי נטו (בקיזוז תשלומי מס) נכון ליום 14.4.19 עומד על סך של 5,393,461 ₪; שווי חברה
בי נטו (בקיזוז תשלומי מס) נכון ליום 14.4.19 עומד על סך של 892,033 ₪. כך, שווי כלל החברות
נטו (בקיזוז תשלומי מס) נכון ליום 14.4.19 עומד על סך של 6,285,494 ₪. בתשובתו לשאלות
הבהרה מס' 18-19, פירט המומחה כי עליית המדד מיום 14.4.2019 ועד היום מסתכמת ב-1%.
ביום 18.6.2019 נדחתה בקשת המבקשת לחקירת המומחה. בהמשך התקבלה בקשת רשות
ערעור שהגישה המבקשת בעניין זה.
ביום 26.12.2019 העבירה המבקשת למומחה שאלות הבהרה מטעמה. ביום 26.12.2019 השיב
המומחה תשובות לשאלות ההבהרה. לאור בקשת המבקשת לאחר קבלת התשובות לשאלות
ההבהרה נקבע מועד לחקירת המומחה.
.(20-31
ביום 29.6.2020 התקיים דיון בו נחקר המומחה. בתום הדיון, הוריתי למומחה לערוך ביקור
השלמה בחברה אי לצורך בירור הטענות שעלו לגבי אופי העסק והתבקש כי ייערך תיעוד של כל
האזור, המגרש, החנות, גם בסרט וגם בתמונות (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 61, שורות
ביום 4.8.2020 הגיש המומחה לבית המשפט תמונות וסרטונים משני ביקורים שנערכו בחברה
אי. 7.9.2020 הגיש המומחה כרך עב כרס ובו תמונות צבעוניות משני הביקורים שערך המומחה
בחברה א'.
ביום 15.9.2020 אישרתי את הסכמת הצדדים לגבי הגשת סיכומיהם בכתב בסוגיית חוות
הדעת.
לאחר הגשת סיכומי הצדדים בכתב ניתנת החלטה זו כעת.
2 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.48
.49
.50
.51
.52
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
טענת המבקשת בעניין סיווג העסק כמגרש (מסחר סיטונאי) ולא כחנות (מסחר קמעונאי)
באשר לתזרים העבר של חברה אי לאור ההכנסות הלא מדווחות בשחור, המומחה הסביר כי
מאחר וכספים אלו נמשכו לצורכי התא המשפחתי, ההתייחסות לכך מקומה במסגרת איזון
המשאבים בין הצדדים ולא לגבי הערכת שווי החברה (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 15, שי
5-33 – עמ' 16, ש' 1-8).
אשר על כן ולאור תשובותיו המפורטות של המומחה, ולאור התייחסותו מלכתחילה בחוות
הדעת להשפעת הכספים הלא מדווחים על שווי החברות, ומאחר וקביעות המומחה היו לרעת
המשיב והוסיפו לשווי החברות, לא מצאתי כי נפל כל פגם בחוות הדעת בעניין זה.
המבקשת טוענת כי יש לקבוע כי חברה אי מהווה חנות לממכר חומרי בניין וקרמיקה או
לחילופין לקבוע כי העסק הינו עסק מעורב, המהווה 85% חנות לממכר חומרי בניין וקרמיקה,
והיתרה מגרש לחומרי בניין. על כן טוענת המבקשת יש לעדכן את חוות הדעת.
המשיב טוען כי יש לדחות טענה זו וכי סיווג העסק על ידי המומחה עולה בקנה אחד עם הנחיית
מס הכנסה ובהתאם לניתוח העסק המופיעה בהרווחה בחוות הדעת.
.35%-30%
בנספח 25 לחוות הדעת (הנחיות מס הכנסה לשיעורי הרווחיות במסחר מעורב בחומרי בניין –
ענף מס' 4752 לשנת 2010), סוג העסקים נחלק לשניים. בהתאם לסיווג נקבע מה הוא אחוז
הרווחה המקובל על פי סוג העסק. קביעה של מסחר קמעונאי בחומרי בניין קובעת אחוז רווח
גבוה יותר משמעותית ממגרש למסחר בחומרי בניין :
הסוג הראשון- מסחר קמעונאי בחומרי בניין- חנויות- סוג זה מתמחה במסחר קמעונאי בחומרי
בניין המשמשים לשיפוץ הבית, כמו דבקים וצבעים, מוצרים לצרכי הבית, כמו כלי עבודה,
מפתחות, מקדחים, פירזול ועוד מגוון רחב. בדרך כלל המכירה היא בפריטים בודדים ללקוחות
פרטיים. שעות פתיחת החנות הן מ-07:30 עד 14:00 ומשעה 16:00 עד 20:00. עסק במסחר
הקמעונאי שפתוח בשעות מוקדמות מ-07:30 משמע שחלק מלקוחותיו הם בעלי מקצוע
(שיפוצניקים) הקונים את חומרי הבנייה לפני היציאה לעבודה.
מיקום העסק הוא בשכונות המגורים או במרכזי ערים. המכירה היא בדרך כלל במזומן או
באשראי. שטח העסק נע בתחום של 20 – 80 מייר. אחוז הרווח המקובל בסוג עסק זה נע בין
הסוג השני- מגרשים למסחר בחומרי בניין- סוג זה מתמחה במסחר בחומרי בניין בניית הבית
ושיפוצו, כמו מלט, בלוקים, ברזל, חומרי מחצבה, מוצרי אינסטלציה וצבעים וכן כלי עבודה
לבעלי מקצוע. עיקר הלקוחות הם קבלנים, קבלני משנה ולקוחות פרטיים הבונים את ביתם.
11 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.53
.54
.55
.56
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
קיימת גם מכירה קמעונאית, בדרך כלל באמצעות מחלקה או חלק בעסק בו נמכרים הפריטים
המקובלים. בשל אופי הלקוחות וסוג המוצרים, המכירה היא בכמויות ובדרך כלל לא ביחידות
בודדות. עיקר המכירה מתבצע באשראי, באמצעות חיוב בכרטיסי לקוח, והמכירות המתבצעות
במזומן נרשמות בנפרד. העסק פתוח ברציפות משעה 07:00 עד 18:00; הוא משתרע על שטח
גדול, בדרך כלל מספר דונמים. בעסק נמצאים בשימוש, בדרך כלל, משאית או טרקטור להובלה
ללקוח. אחוז הרווח המקובל בסוג עסק זה נע בין 23%-27%.
בחוות הדעת המומחה פירט באופן מפורט ומנומק והתייחס למאפיינים הייחודים של חברה אי
(ראו בפרט עמ' 4-5 לחוות הדעת). המומחה התייחס למאפייני פעילות החברה, לקוחות החברה,
הספקים המרכזיים של החברה, המתחרים העיקריים שלה ומאפיינים נוספים אותם מצא
בבדיקתו.
חברה א' עוסקת בשיווק חומרי בניין שונים ללקוחות פרטיים ולקבלני שיפוצים בעיקר. העסק
ממוקם במגרש המשתרע על כ-2.25 דונם ב-XXX בשכירות חודשית של כ-20 אלף שייח.
לקוחות חברה א' הינם לקוחות פרטיים המבצעים שיפוץ בביתם הפרטי ו/או קבלני שיפוצים
מהסביבה הגיאוגרפית הקרובה למיקום החברה. מרבית הלקוחות ובעיקר קבלני השיפוצים
הינם לקוחות קבועים. הספקים המרכזיים של החברה הינם יצרני החומרים, כגון טמבור,
איטונג, מיסטר פיקס, נשר ועוד. חברה א' אינה מייבאת מוצרים באופן ישיר ולמעשה משמשת
כמתווכת בין קבלני השיפוצים והלקוחות הפרטיים לבין יצרני חומרי הבניין השונים.
המתחרים העיקריים של החברה הינן חברות נוספות בסביבה הגיאוגרפית הקרובה.
אחוזי הרווח הגולמי של חברה אי יציבים בשלוש השנים האחרונות ועומדים על כ-24%. עם
זאת, לצורך הערכת השווי הניח המומחה כי שיעור הרווחיות הגולמית המייצגת של החברה
עומדת על 27%, בהתבסס על הגבול העליון של שיעורי הרווחיות במגרשים לפי הנחיות מס
הכנסה (נספח 25) ותוך סיווג המומחה את העסק כמגרש. כאמור, המומחה התבסס בהערכה
זו גם על ההנחה לגבי קיומן של עסקאות שאינן נרשמות במערכת הכספים, והמשיב לא הכחיש
את קיומן (עמ' 13 לחוות הדעת).
בתשובות לשאלות ההבהרה, המומחה נתן הסבר מקיף, מנומק וכולל לטענותיה של המבקשת
בעניין סיווג העסק כמגרש. כך, המומחה השיב בתשובה לשאלה 8: "סיווג החברה כמגרש ולא
כחנות נובע ממספר מרכיבים מובהקים והתואמים אף את הנחיית מס הכנסה. האבחנה
המרכזית הינה סוג הלקוחות. בעוד בחנות מדובר במכירות קמעונאיות לצרכן הביתי הרי
שבמגרשים עיקר המכירות הן לקבלני שיפוצים ובעלי מקצוע אחרים. עיון במאזני הבוחן של
החברה מראה כי עיקר המכירות של החברה הן לקבלני שיפוצים ובעלי מקצוע ולא לצרכן
12 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.57
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הפרטי ולכן סיווגה כמגרש הינו מובהק. בנוסף לאבחנה העיקרית לעיל, ישנן עוד אבחנות
ברורות לסיווגה של החברה כמגרש ולא כחנות ובהם: מיקום העסק (חנויות במרכזי הערים
לרוב), שעות פתיחת העסק (חנויות סוגרות את הפעילות בשעות הצהריים), סוג המוצרים
(חנויות אינן מוכרות מוצרי גלם "כבדים" כגון מלט, בלוקים ועוד), שטח העסק (חנות
משתרעת על כמה עשרות מ"ר לכל היותר, ואילו מגרש משתרע על מרחב תפעולי גדול
בהרבה). גם בכל אבחנות אלה, למיטב הבנתי אין כל ספק באשר לסיווגו של העסק כמגרש
ולא כחנות". (ההדגשות בקו – הוספו).
בחקירתו, המומחה נתן הסבר מקיף, מנומק ומשכנע לסיבות הרבות לסיווג העסק כמגרש ולא
כחנות :
סיווג הלקוחות וגובה סכומי המכירה: יישוב, אני הפניתי לנספח 7, ואנחנו יכולים לראות את
אופי הלקוחות. "צמתים סימון כבישים", זה לקוח קמעונאי או סיטונאי? ש: אתה שואל
אותי? ת: יש לו פה יתרה מהותית. כן. אני אומר לך שזה לקוח סיטונאי. ש: מאיפה אתה
יודע, אגב? ת: "צמתים סימון כבישים"? ש: מה? בגלל שראית שזה חברה אז אתה החלטת
שזה לקוח סיטונאי? ת: לא בגלל שזה חברה. בגלל שזה פעילות שעוסקת בסימון כבישים. זה
לא לצריכה עצמית, זה לא בית. ש: אז מה? סליחה. יש מצבים, באמת בכל הכבוד, ת: נו? ש:
שיש אדם שיש על שמו חברה, XXX. הוא בא, נכנס לחנות, קונה פלייר. אומר לו: 'תן לי
חשבונית על שם החברה'. יש מצב כזה? ת: רגע. ואז הוא נשאר חייב 382 אלף שקל? על
פלייר?" (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 37, ש' 17-30).
וכן: "אני אומר לך שאני ניתחתי את מאזן הבוחן הזה. […] הנה לדוגמה: "XXX", 382 אלף
שקל חייב העסק הזה. מישהו בשם "XXX", 10,718. מישהו בשם "XXX", 71,044. לקוחות
משקי בית שבאים וקונים בחנות, בטמבוריה, לא חייבים סכומים כאלה" (ראו: פרוט' מיום
29.6.2020, עמ' 37, ש' 33-34 – עמ' 38, ש' 1-4).
שטח העסק : "וזה שני דונם. לא נשכח. זה לא חנות של 80 מטריי. (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020,
11
עמי 39, ש' 16).
שעות פעילות העסק: "לפי הפרופיל, בעסק הזה שעות הפעילות הן משעות מוקדמות מאוד
ואין הפסקת צוהריים, מה שלא מאפיין עסק קמעונאי. כי חנות של מוצרי בניין, היא סוגרת
בצוהריים והיא לא פותחת מוקדם". (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 43, ש' 29-31).
סוג המוצרים הנמכרים וציוד המשמש את העסק: "בעסק הזה יש משאית וטרקטור. חנות,
אין לה לא משאית ולא טרקטור. למה צריכים משאית וטרקטור אם לא בשביל להוביל סחורה
בכמות גדולה ללקוחות סיטונאיים? זה מאוד מהותי בעיני, העניין הזה של המשאית
והטרקטור. וגם הוראת הביצוע של מס הכנסה מדברת על הסוגייה הזאת באבחנה בין
קמעונאות לבין סיטונאות. אנחנו ראינו בעסק הזה מכירה של מלט, מכירה של חצץ, מכירה
של חול. את כל הדברים האלה אנשים פרטיים לא קונים. זו מכירה בסיטונאות. לכן גם אופי
13 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.59
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
Rhi
58. בנוסף, על מנת לבחון את טענות המבקשת בהרחבה לגבי סיווג החברה כחנות או מגרש בתום
חקירת המומחה התבקש המומחה לערוך ביקור השלמה בחברה אי לצורך בירור הטענות שעלו
לגבי אופי העסק והתבקש כי ייערך תיעוד של כל האזור, המגרש, החנות, גם בסרט וגם בתמונות
(ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 61, שורות 20-31).
המוצרים מוכיח, בעיני לפחות, שמרבית העסקאות הן עסקאות בסיטונאות. תוסיף לזה את
המשאית ואת הטרקטור, שהחברה משלמת על זה הרבה מאוד כסף, על מנת לתפעל את
העניין הזה. תוסיף לזה את שטח העסק, תוסיף לזה את שעות הפתיחה,[…]רגע, אני רק
מסכם. ותוסיף לזה את תמהיל הלקוחות שראינו בנספח 7, […] לפי גובה הסכום ולפי אופי
הלקוחות. אז אני מסיק שעיקר הפעילות היא פעילות סיטונאית. […] אני לא אומר שאין
פעילות קמעונאית, אבל עיקר הפעילות היא פעילות סיטונאית". (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020,
עמ' 44, ש' 16-29 – עמ' 45, ש' 1-4).
.62
ביום 4.8.2020 הגיש המומחה לבית המשפט תמונות וסרטונים משני ביקורים שנערכו בחברה
אי. 7.9.2020 הגיש המומחה כרך עב כרס ובו תמונות צבעוניות משני הביקורים שערך המומחה
בחברה א'.
60. עיון בתמונות בצבע שצירף המומחה לא מותירות כל מקום לספק: מראה העסק, שטח העסק,
מהות המוצרים, אופן סידור המוצרים בשטחי העסק, הציוד וכלי הרכב לשינוע המוצרים, כל
אלו מעידים על כך שמדובר במגרש ולא בחנות.
61. על כן, המשיבה לא הצליחה לערער על קביעותיו ומסקנותיו של המומחה בעניין זה וטענתה
כנגד סיווג העסק כמגרש ודרישתה כי העסק יסווג כחנות, ולחילופין, כעסק מעורב, נדחית.
טענת המבקשת בעניין שווי חברה ג'
ביחס לחברה ג', המומחה קבע בחוות דעתו כי שוויה הינו אפס. המומחה הסתמך בקביעה זו
על מכתבו של רויים של חברת ג' מיום 6.3.2018 לפיו החברה אינה פעילה עוד מחודש יולי 2000.
על פי מכתב זה, נכסיה ופעילותה של חברה ג' הועברו לחברה א' ולחברה בי. כמו כן, בהתאם
לדויים רשם החברות, נכון למועד ביצוע הערכת השווי, לחברה ג' חוב בגין אגרות שנתיות לרשם
14 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.63
.64
.65
.66
.67
.68
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
החברות החל משנת 2011 ואילך. המומחה חזר על תשובתו זו בתשובה לשאלת הבהרה מס' 15
ובחקירתו (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 52, ש' 1-34). המומחה ציין כי למעט המכתב
האמור לא קיבל מידע נוסף באשר לפעילות החברה לרבות נתונים ו/או דוחות כספיים.
המבקשת לא הוכיחה כי "המומחה בחר שלא להעמיק בדיקה מעבר למסמך בודד שנתקבל
בידיויי (סעיף 65 לסיכומיה). המומחה לא פעל בחלל ריק וחוות הדעת (עבת הכרס הכוללת
עשרות מסמכים) הייתה בפני המבקשת, המבקשת הייתה מעורבת בעריכת חוות הדעת והביעה
את עמדותיה בכל בנושאים בפני המומחה.
המבקשת טוענת בסיכומיה כי יש להורות על מתן צו לקבלת מידע לבדיקת נסיבות סגירתה של
חברה ג' וקבלת נתונים שלא התקבלו. בחינת חוות הדעת, התשובות לשאלות ההבהרה וכן
תשובות המומחה בחקירה, מעידה כי התוצאות האופרטיביות הנובעות מסגירת החברה קיבלו
את המענה הראוי בחוות הדעת בדמות הוספת החוב של חברה ג' להערכת השווי של חברה אי.
טענותיה של המבקשת בסיכומיה כי לולא מועד הקרע הייתה החברה ממשיכה לפועל וכי יש
לוודא כי החברה לא שימשה כלי להברחת נכסים – לא לוותה ולו בראשית ראיה לא למומחה
בעת הכנת חוות הדעת, לא בשאלות ההבהרה ולא בחקירת המומחה. חזקה על המבקשת בפרט
לאור רמת הקונפליקט הנמשכת בין הצדדים כי לו היו בידיה ראיות על הברחת נכסים וכספים
הייתה מציגה זאת בפני המומחה ובפני בית המשפט.
יש לזכור עוד בעניין זה כי חברות המשיב פועלות כמקשה עסקית וכלכלית אחת ומשרתות את
פעילות מכירת ושיווק חומרי הבניין באותה הפעילות. עניין זה נלקח בחשבון על ידי המומחה
בהרחבה ואף – שוב – לרעת המשיב בהערכת השווי שניתנה.
יוזכר עוד כאמור לעיל כי המומחה פירט בסעיף 1.4 לחוות הדעת את מקורות המידע שהיו בפניו
אשר כללו בין היתר שיחות והבהרות שקיבל משני הצדדים. על כן המבקשת יכולה הייתה
להעלות כל טענה כפי שעשתה בפועל בעת עבודת המומחה ולאחריה באמצעות שאלות
ההבהרה והחקירה – לגבי החברה ולהביא גם נתונים נוספים זאת לא עשתה.
באשר לבקשת המבקשת כי יש להורות למומחה לערוך סיור בנכס בליווי המבקשת, הרי
שבקשה זו נדחתה על ידי עוד במהלך הדיון. נקבע מתווה לעריכת הסיור במקום ותיעודו.
המומחה עשה זאת בצורה נרחבת עמוסת פרטים וראיות שהוצגו בצורה ברורה ומלאה לבית
המשפט.
15 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.69
.70
.71
.72
.73
.74
.75
סיכום
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
כידוע, ככלל, ייטה בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחה, אלא אם כן קיימים טעמים
נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה.
בענייננו, שוכנעתי כי חוות דעתו של המומחה גם לאחר שאלות ההבהרה והחקירה נותרה
מנומקת, עניינית ואיתנה. בחינת שאלות ההבהרה והתשובות להן מעלות כי לא נפל פגם בחוות
הדעת, אלא שהמומחה השיב לכל שנשאל בהרחבה ובאופן מנומק ומפורט. גם בחקירתו הנגדית
של המומחה, מסקנותיו לא נסתרו.
המומחה נימק את מסקנותיו בחוות דעתו וביסס את מסקנותיו על סמך כל הנתונים
והמסמכים שעמדו בפניו, לרבות המסמכים שהועברו לו על ידי המבקשת, שמע בקשב רב ובחן
את כל טענותיה של המבקשת אחת לאחת (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמי 27, ש' 29-33 –
עמי 28, ש' 11-12). המומחה התבסס על ביקורים שלו ושל רואה החשבון נועם בכר מטעמו
בעסק, על הספרות המקצועית בנושא ועל מאפייני העסק הספציפיים, מאזן בוחן, דוחות
כספיים, רשימת הלקוחות של העסק וכו' בעת סיווגו את העסק כמפעל.
באותן נקודות שהמשיב לא סיפק מענה עליהן, המומחה קבע קביעות שהלכו חד משמעית כנגד
המשיב: בכך שהגדיל המומחה בערכים משמעותיים את שווי חברה א' ואחוז הרווח הגולמי
שלה מ-24% ל-27%, וגם בכך שהוסיף את יתרת החוייז, של 1,794,000 מיליון שיים של חברה
ג' לערך חברה א'. שתי הפעולות הללו הגדילו את הערכת השווי באופן משמעותי. פעולות אלו
העלו את השווי המגיע למבקשת בסופו של יום.
המומחה בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה ובחקירתו נתן הסבר מקיף, מנומק וכולל לכל
מסקנותיו ולטענות המבקשת לאחר קבלת חוות הדעת. הממצאים נותחו בהרחבה ובאופן
מעמיק ונומקו באופן מקיף ומשכנע.
משעה שהמבקשת לא הצביעה על כל טעם משכנע לתיקון חוות דעת המומחה, חוות דעתו של
המומחה לא נסתרה, ועל כן יש לדחות את הבקשה לתיקון או שינוי חוות הדעת.
אשר על כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, אני מאמצת את חוות המומחה במלואה.
16 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.76
.77
.79
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הוצאות חוות דעת המומחה ניתנה ביום 18.11.2018. המבקשת התנגדה לחוות הדעת
והתקיים דיון בו נחקר המומחה, הוגשו סיכומים בכתב לגבי חוות הדעת. שני הצדדים השקיעו
משאבים רבים בנושא חוות הדעת. עמדתה של המבקשת נדחתה ובנסיבות הללו זכאי המשיב
להוצאותיו. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בעניין זה בסך של 11,700 ₪, אשר ישולמו בתוך
30 יום, ולא – ישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.
.30.7.2017
על הצדדים להמשיך לפעול בהמשך למתווה המוסכם שקיבל תוקף של פסק דין ביום
78. העתק החלטה זו יועבר על ידי המזכירות גם לכונס הנכסים.
.1.3.2021
המזכירות תקבע ת.פ. לבדיקת מצבו של התיק והתקדמות סיום ביצוע המתווה המוסכם ליום
ניתן היום, י"ז טבת תשפ"א, 01 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
תמר סנונית פורר, שופטת
ניתנה החלטה על פרסום ההחלטה ללא פרטים מזהים ביום 10.1.2021
17 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
890
10
11
22 4561
12
13
17
18
19
20
טענות המבקשת
.12
.13
.14
.15
.16
תמצית טענות הצדדים
.17
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
Rhi
המבקשת טוענת כי בחוות הדעת נפלו ליקויים והנחות שווא. המבקשת עותרת כי ביהמ"ש יורה
על תיקון חוות הדעת כך שיקבע שהעסק מהווה חנות, ולחילופין עסק מעורב המהווה 85%
חנות ו-15% מגרש, ובהתאם יש לעדכן את חוות הדעת לרבות עדכון שיעורי הרווח הגולמי.
טענות המשיב
המבקשת טוענת כי סיווג המומחה את העסק כמגרש, ולא כחנות או כתמהיל של עסק מעורב
בעל מאפיינים קמעונאים וסיטונאים, הינו שגוי ואינו מתיישב עם נתוני העסק שלא נבדקו
כהלכה על ידי המומחה. טעות זו פוגמת בהערכת שווי העסק ומשמעותה פער של מיליוני
שקלים.
המבקשת טוענת כי העסק מכניס רווחים באופן בלתי מדווח (ייעובד בשחור"י). המומחה לא
התייחס בחוות דעתו לכל המסמכים שהובאו בפניו בעניין זה ולא העמיק בדיקתו בנושא, תחת
זאת התייחס לרישומי החברה ביחס למצבת עובדים, פרטי לקוחות וכו' כמרשמים מהימנים
למרות טענתו כי פסל את ספרי העסק.
עוד טוענת המבקשת כי שיטת הערכת השווי בה השתמש המומחה אינה מתאימה בנסיבות
העניין.
לטענת המשיב יש לאמץ את מלוא מסקנות חוות הדעת. בסיום סיכומיו הדגיש המשיב כי על
אף שהמומחה הוסיף לשווי הריאלי של העסק כשני מיליון ₪ שהמשיב סבור שלא הייתה
הצדקה להוסיפם, הוא מסכים עם חווייד לצורך סיום הסכסוך עם המבקשת. הוא עותר לתת
תוקף לחוות הדעת ולהורות לכונס הנכסים ולצדדים לפעול על פיה.
המשיב טוען כי שאלות המבקשת למומחה נענו על ידו במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה
ובחקירתו וחווייד נותרה על כנה. המשיב טוען כי כל ההליך שניהלה המבקשת נגד חוות הדעת
היה בזבוז זמן שיפוטי לצדדים וזמן שיפוטי יקר.
3 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
.18
.19
ג.
.20
.21
.22
.23
לאחר בחינת טענות הצדדים, דין הבקשה להידחות ויש להורות על אימוץ חוות הדעת
במלואה, מהנימוקים שיפורטו להלן.
טענת המבקשת נגד שיטת הערכת השווי ("D.C.F")
.24
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
המשיב טוען כי לאחר שנערך ביקור חוזר בעסק על ידי המומחה, צולמו תמונות וסרטונים
שאינם מותירים מקום לספק, שחוות הדעת עולה בקנה אחד עם המציאות לאשורה- מדובר
במגרש ולא חנות שעיקר פעילותו סיטונאית.
דיון והכרעה
המשיב טוען כי המבקשת פועלת בחוסר תום לב, חקירתה את המומחה הייתה מסע דיג לצורך
השגת מטרתה – קבלת כלל נכסי המקרקעין של הצדדים לידיה, באמצעות "איזון" זכויותיה
בעסק והערכת שווי העסק בשווי גבוה יותר.
המבקשת טוענת כי שיטת הערכת השווי בה השתמש המומחה שיטת היוון תזרימי מזומנים
עתידים (להלן: "שיטת ה-D.C.F") אינה מתאימה בנסיבות העניין.
לאחר בחינת חוות הדעת וחקירת המומחה, דין טענה זו להידחות.
המומחה הסביר בחוות דעתו שיטות מקובלות להערכת שווי חברה וביניהן שיטת ה-D.C.F
(עמ' 2 סעיף 3.1. (א)). על פי שיטה זו, ערכו הכלכלי של עסק הינו הערך הנוכחי של תזרימי
המזומנים התפעוליים (ללא הוצאות מימון) החזויים. משווי זה יש להפחית את הערך הנוכחי
של עודף התחייבויות פיננסיות על נכסים פיננסיים ולהוסיף את ערכם הכלכלי של נכסים
עודפים אשר אינם משתתפים (בשלב זה) בתהליך ייצור ההכנסות ותזרימי מזומנים. תזרימי
המזומנים העתידיים מהוונים לערכם הנוכחי במקדם היוון המתאים לאפיוני הפעילות. בחירת
מקדם היוון הולם מהווה את בסיסה של הגישה.
בהמשך חוות הדעת הסביר מומחה כיצד ערך את הערכת השווי (עמ' 12, סעיף א.4). על פי שיטה
זו, מבצעים תחזית רווחיות תפעולית אחרי מס ותחזית תזרימי מזומנים לשנים הקרובות
המהוון לפי מחיר הון משוקלל (אחרי מס) ובנוסף מניחים תזרים מזומנים מייצג לטווח הארוך
4 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
.25
.26
.27
.28
א.
המהוון עפ"י אותו מחיר הון משוקלל בניכוי שיעור הצמיחה הצפוי לחברה בטווח הארוך.
המומחה ציין כי לצורך הערכת השווי של חברה אי ביצע את השלבים הבאים:
בניית תחזית רווחיות ותזרימי מזומנים ל-5 שנים ולטווח הארוך.
קביעת מחיר ההון המשוקלל של החברה ושיעור הצמיחה לטווח הארוך.
היוון תזרימי המזומנים על פי סעיף א' לעיל באמצעות מחיר ההון המשוקלל ושיעור
הצמיחה שנקבעו בסעיף ב' לעיל.
ב.
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ג.
ד.
הוספת נכסים פיננסים, נטו של החברה.
בהמשך פירט בחוות הדעת ניתוח של כל סעיף וסעיף בהתייחס לחברה.
בתשובתו לשאלת הבהרה מס' 2, הסביר המומחה כי עדיפותה של שיטת היוון תזרימי
המזומנים על פני השיטות האחרות, היא מאחר ושיטה זו הינה השיטה המקובלת ביותר
בפרקטיקה המקצועית לעסקים פעילים והיא בעלת הבסיס התיאורטי המוצק ביותר. שיטה זו
מבוססת על תחזיות עתידיות בהתאם לגורמים הייחודיים של העסק, ולכן צפויה להביא לרמת
הדיוק הגבוהה ביותר ככל שניתן.
כמו כן, המומחה הבהיר בתשובה לשאלת הבהרה מס' 14, כי הערכת שווי החברה בהתאם
לשיטת היוון תזרימי המזומנים כוללת בתוכה את שווי כלל הנכסים התפעוליים של העסק,
מוחשיים ושאינם מוחשיים, לרבות שווי המוניטין העסקי של העסק.
ברעייא 779/06 קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ ואח' נ' ממן (28.8.2012) אשר עסק
במקרה של הערכת השווי ההוגן של מניות בהצעת רכש מלאה, בית המשפט העליון פסק ברוב
דעות כי יש להעדיף את שיטת ה-D.C.F כשיטת בסיס להערכת השווי ההוגן, אלא אם כן מצא
ביהמ"ש כי הנתונים והמאפיינים של המקרה שלפניו מצדיקים יישום שיטת הערכה אחרת.
בחקירת המומחה הוא חזר והסביר מדוע שיטת ה-D.C.F היא השיטה המתאימה להערכת
השווי של החברות: "המכירות ברובן הן מכירות בסיטונאות, ולכן אני חושב שסוג כזה של
עסק, זה לא רק אני חושב, זה מה שמקובל בתחום, ראוי להעריך בשיטת ה-DCF, היוון
תזרים המזומנים[…] השיטה הזאת היא שיטה שנותנת מימד למוניטין הפנימי, ככל שיש
בחברה הזאת. זאת אומרת שאם החברה הזאת יודעת למכור יותר טוב מאשר אותו מגרש
שנמצא בסמיכות אליה, הדבר יקבל ביטוי בתזרים המזומנים העודף שהיא יודעת לייצר. ולכן
השיטה הזאת עדיפה לדוגמה על פני שיטה אחרת שנקראת השווי הנכסי, שלא נותנת ביטוי
לאותו מוניטין פנימי. היא גם עדיפה על פני שיטת המכפיל, שהיא שיטה שלישית שמקובלת.
למה? כי בשיטת המכפיל קשה להתחקות אחרי המכפיל המתאים להכפלת הרווחים של
5 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.29
.31
.32
30. על כן, לאור ההלכה המנחה של בית המשפט העליון ולאור הסבריו המקיפים של המומחה,
שוכנעתי כי בחירת המומחה בשיטת ה-D.C.F הייתה הבחירה המתאימה בענייננו וכי מדובר
בשיקול דעתו המקצועי. המבקשת לא הצליחה להוכיח כי נפל פגם בשיקול דעתו של המומחה.
.33
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.34
.35
החברה. […] אפשר לסטות ממנה אבל צריכים סיבה. אני לא מצאתי פה סיבה למה לסטותיי.
(ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 11, ש' 20-34).
בהמשך החקירה התייחס לגורמים הייחודים של חברה א' לגבי שיטת ה-D.C.F: יית: הגורמים
הייחודיים של העסק הזה, ש: שהוא חברה מסחרית? ת: שזה חברה מסחרית, […] ת:
שיש להעריך אותה על פי שיטת תזרים המזומנים בשביל להתחקות אחרי תזרים המזומנים
הפנוי שהיא יודעת לייצר". (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 12, ש' 16-21).
טענת המבקשת בעניין השפעת הכספים הלא מדווחים על שווי החברות
המבקשת טוענת כי המומחה לא התייחס באופן מספק בחוות דעתו להשפעת הכספים הלא
מדווחים על שווי חברות המשיב (קרי עבודת המשיב ייבשחור"י).
הפירוט שניתן בחוות הדעת, בשאלות ההבהרה ובחקירה היה מנומק, ומפורט ונסמך על שיקול
הדעת המקצועי של המומחה.
המבקשת לא הוכיחה כי נפל בשיקול הדעת המקצועי של המומחה בעניין זה.
לאחר בחינת חוות הדעת וחקירת המומחה, דין טענה זו להידחות.
בסעיף 1.4 לחוות הדעת פירט המומחה את מקורות המידע שעמדו בפניו לצורך הערכת השווי :
6 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.36
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
✓
✓
✓
הערכת השווי המובאת להלן, מעצם טיבה נסמכת על נתונים ומסמכים שהוצגו בפניי.
איני מכיר באופן אישי את החברה ו/או את בעלי מניותיה.
מקורות המידע העיקריים ששימשו בהכנת העבודה היו :
ספרים של גת קרמיקה וגת ניהול לשנים 2006-2010.
טפסי פחת של גת קרמיקה וגת ניהול לשנים 2006-2010.
אישורי יתרה בחשבונות הבנק נכון ליום 31.12.2009.
מאזן בותן של גת קרמיקה וגת ניהול לסוף שנת 2009.
כרטסת בעלים בחברות גת קרמיקה וגת ניהול.
דוחות תמחיר שכר לשנים 2008-2009.
אישור רואה חשבון לעניין חברת חוג.
נתונים פומביים על הענף בו פועלת החברה לרבות אתר האינטרנט של החברה ושל
חברות אחרות בענף .
שיחות והבהרות שקיבלתי ממר והדי וגברת והדי.
הערכת השווי המובאת להלן, מעצם טיבה נסמכת על נתונים ומסמכים שהוצגו בפניי.
איני מכיר באופן אישי את החברה ו/או את בעלי מניותיה.
מקורות המידע העיקריים ששימשו בהכנת העבודה היו :
דוחות כספיים של
טפסי פחת של
לשנים 2006-2010.
אישורי יתרה בתשבונות הבנק נכון ליום 31.12.2009.
לסוף שנת 2009.
מאזן בותן של
טסת בעלים בחברות
דוחות תמחיר שכר לשנים 2008-2009.
אישור רואה חשבון לעניין חברת
לשנים 2006-2010.
נתונים פומביים על הענף בו פועלת החברה לרבות אתר האינטרנט של החברה ושל
חברות אחרות בענף .
שיחות והבהרות שקיבלתי ממר
בעמ' 11 לחוות דעתו של המומחה, המומחה סקר את השאלות שלא הצליח לקבל תשובה
מספקת בגינן. נקודות אלו כוללות את התנועות הבאות בחו"ז האישי של המשיב:
א. בסוף שנת 2008 מבוצעות תנועות מיון של כ-330 אלפי ₪ לזיכוי המשיב.
ב. ב- 31.12.09 מושך המשיב 100 אלף ₪ מהקופה.
מכיוון שהמומחה לא קיבל תשובות לשאלות שהעביר למשיב ורואה החשבון שלו בעניין זה,
הוא בחר להתייחס במקרה זה ליתרות הכלולות בספרי החברה כיתרונות נכונות ושלמות ביחס
ליתרת הזכות האישית של המשיב בחברה א'.
37. נוסף על כך, עד לסוף שנת 2008 הוצגה יתרת זכות לחברה ג' בסכום של 1,794 אלפי ₪. בדוחות
הכספיים של חברה א' לשנת 2008 נמחקה יתרה זו והיא אינה כלולה בדוח הכספי לשנת 2009.
7 מתוך 17
1
34
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
.39
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
זאת ועוד, יתרת הזכות של חברה ג' סווגה מחדש במספרי ההשוואה לשנת 2008 ליתרות
הכספים (מבלי שניתן על כך גילוי בדוחות הכספיים לשנת 2009 כמתחייב). מניתוח הדוח הכספי
לשנת 2009 נראה כי לא הוכר רווח בגין מחילת החוב הנייל ולא ברור למי וכיצד שולם. כל זאת
לאור העובדה כי רואה החשבון הגיש אישור כי לא הייתה כל פעילות בחברה ג'. על כן, מכיוון
שהמומחה לא קיבל תשובות גם בגין יתרה זו ובמיוחד בגין מחיקתה מספרי החברה, הניח
המומחה כי החוב של חברה א' לחברה ג' הינו נכס של חברה ג' שהועבר לחברה א'. בהתאם,
כלל המומחה חוב זה כנכס פיננסי של חברה אי במסגרת הערכת השווי.
38. בנוסף, לעניין הרווחיות הגולמית של חברה א', למרות ששיעור הרווח הגולמי של החברה יציב
על פני שלוש השנים האחרונות ועמד על כ-24%, לצורך הערכת השווי הניח המומחה כי שיעור
הרווחיות הגולמית המייצגת של החברה עומד על 27%, קרי הנחה לרעתו של המשיב ועל הצד
הגבוה המקובל בהנחיות מס הכנסה. זאת בין היתר בשל כך שהניח כי קיימות עסקאות שלא
נרשמו במערכת הכספים. המומחה נימק זאת באופן מפורט:
"[..] שיעור הרווח הגולמי של החברה יציב על פני שלוש השנים האחרונות ועמד על כ-24%.
לצורך הערכת השווי הנחתי כי שיעור הרווחיות הגולמית המייצגת של החברה עומדת על
27%. הנחה זו מבוססת על ההנחות הבאות:
א.
ב.
עיון בהנחיות מס הכנסה לשיעורי הרווחיות במסחר מעורב בחומרי בנין (ענף 4752)
לשנת 2010 מעלה כי שיעורי הרווחיות במגרשים נע בטווח של 23-27 אחוזים.
בתאריך 4 באפריל 2018 ביקר בחברה רואה חשבון מטעמי. בביקור זה התקיים סיור
באתר החברה ביחד עם מר XXX. בפגישה נשאל מר XXX לגבי קיומם של עסקאות
שאינן נרשמות במערכת הכספים. מר XXX לא הכחיש את קיומם אך לא נקב בהיקפם.
לאור האמור לעיל, ובהתחשב במיקום הגיאוגרפי של החברה, הנחתי כי שיעור רווחיות
גולמית של 27% יהיה הסביר ביותר לאור ההנחיות המקצועיות והמידע שעמד ברשותיי.
(ההדגשות בקו – הוספו) (ראו: עמ' 13 לחוות הדעת, תחת סעיף רווחיות גולמית).
בשאלות ההבהרה של המבקשת, נשאל המומחה לגבי ההתייחסות בחוות הדעת לכך שיש
כספים לא מדווחים, וכיצד התייחס לכך בהערכת השווי. המומחה השיב בתשובה לשאלה 4:
"למרות שלא זיהיתי אינדיקציות כאמור לעיל (אינדיקציות לחברה העובדת בכספים שאינם
מדווחים ת.ס.פ) ועל בסיס ניסיוני המקצועי והיכרותי עם פעילותם של עסקים בתחום זה
בנוסף לעובדה שמר XXX נשאל בנושא זה ולא הכחיש, חוות דעתי כוללת התייחסות לנושא
זה באמצעות העלאת הרווחיות הגולמית של החברה. כאמור בעמוד 13 לחוות דעתי ולמרות
שהרווחיות הגולמית שהוצגה בפניי הייתה יציבה מאוד במהלך השנים האחרונות, שלפי
הערכת השווי ועמדה על כ-24%, הנחתי לצרכי קביעת התחזית והשווי כי שיעור הרווחיות
הגולמית הנורמטיבית הינה 27%. אבהיר כי תיקון זה הוביל לעליית שווי החברה".
8 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.40
.42
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
.43
41. בחקירתו הנגדית המומחה שב והסביר בפירוט רב את אופן התייחסותו לנושא הכספים הלא
מדווחים בחוות הדעת, והמבקשת לא הצליחה לערער את קביעותיו בעניין זה: "אני בעמוד 11
הצגתי שתי בעיות. אני הצפתי אותן במסגרת חוות דעתי. בוא נתייחס סוגיה סוגיה. כי יש פה
שתי סוגיות שאתה ציטטת. הראשונה היא סוגיה שבה מצאתי תנועות חריגות בחשבון החו"ז
של מר XXX בשנת 2008 ו- 2009. מה היו התנועות החריגות? ואני כתבתי את זה: "בסוף
שנת 2008 מבוצעות תנועות מיון של 330 אלף שקל לזיכוי מר XXX". אני רוצה להפנות לנספח
7 לעבודה שלי. שם אנחנו נראה בכרטסת, שזה כרטיס החו"ז, זה היתרה של מר XXX בספרי
החברה, אנחנו נראה שיש באמת תנועות חריגות שאני לא יודע להסביר אותן, ואני אסביר את
המשמעות שלהן ואת ההשפעה של זה על חוות הדעת שלי.[…] זאת אומרת שנעשתה פעולה
שזיכו את הכרטיס של מר XXX בספרי החברה וחייבו, סגרו, איפסו את יתרת העובדים[…]
המשמעות של הדבר הזה, אני משער, אני לא יכול להוכיח, שהכספים לעובדים, הרי לא
נשארו חייבים להם, זה שולם במזומן. זאת אומרת שיש מזומנים בעסק שמהם כנראה, שלא
נרשמו, שכנראה בהם שילמו לעובדים. יתרה מזאת, רואה חשבון מטעמי, רואה חשבון נועם
בכר היה בעסק. ומר XXX אמר לו שיש כספים מצבע מסוים בעסקי. (ראו: פרוטי מיום
29.6.2020, עמ' 13, ש' 24-34 – עמ' 14, ש' 1-8). (ההדגשות בקו – הוספו).
המומחה אף הבהיר בתשובה לשאלה 6 כי קיבל את כל המידע והנתונים שביקש משני הצדדים
ושהיו דרושים להשלמת חוות דעתו, למעט שתי ההבהרות שהיו נחוצות לו בנוגע לתנועות לא
מוסברות בכרטיס האישי של המשיב ויתרת חברה ג' בסכום של 1.794 מיליון ₪ שהועברה
ליתרות ספקים באופן לא ברור. התשובה שניתנה למומחה מרויים החברה כי לאור הזמן הרב
שחלף, הוא אינו זוכר את הסיבה לכך. המומחה הפעיל את שיקול דעתו המקצועי בעניין זה על
בסיס המידע שעמד בפניו ופעל לחומרת המשיב.
בהמשך חקירתו הסביר המומחה כי הדבר נלקח בחשבון בחוות הדעת: "עכשיו, מה ההשפעה
של הדבר הזה על חוות הדעת שלי? אני קודם כל, בגלל שאני חושב שיש כספים שלא דווחו,
הלכתי והעליתי את אחוז הרווח הגולמי בעסק […] גם היתרה של חברה ג' XXX נוספה לערך
של חברה א' XXX וגם העניין הזה של כספים מזומנים, אני הוספתי את זה לתזרים
העתידי. (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 14, ש' 17-19 – עמ' 15, ש' 1-3). (ההדגשות בקו
הוספו).
–
המומחה הדגשי כי הוסיף ערכים משמעותיים לשווי הר רה:"אז אני בהחלט התייחסתי לזה.
אני חוזר ואומר, הוספתי ערכים משמעותיים לשווי החברה, גם בזה שהגדלתי את אחוז הרווח
9 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.44
.45
.46
.47
Rhi
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הגולמי מ-24% ל-27%, וגם בזה שהוספתי את יתרת החו'ז, של למעלה ממיליון שקל של
חברה ג' XXX לערך החברה". (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 18, ש' 31-33). (ההדגשות בקו
– הוספו(.
.(19-21
המומחה השיב מפורשות בחקירה כי התייחסותו לעסק לקחה בחשבון את נושא הכספים הלא
מדווחים: "אני התייחסתי לעסק הזה כעסק שיש בו כספים שחורים, ולכן עשיתי שתי
פעולות שהגדילו את השווי שלו בצורה משמעותית'. (ראו: פרוטי מיום 29.6.2020, עמ' 20, שי
יתרה מכך, המומחה הסביר כי פעל בצורה המחמירה ביותר לרעת המשיב ובהוספת שווי לעסק
ודחה את הטענה כי הערכת השווי לא לקחה בחשבון את נושא הכספים הלא מדווחים: "אני
למעשה פסלתי את ספרי העסק בזה שהערכתי אותם מחדש. אז להגיד שלא התייחסתי? אני
לא צירפתי אותם כנספחים אבל כן התייחסתי, וכמדומני אפילו החזרתי לגברת אחרי זה את
המסמכים הללו משום שאני למעשה פסלתי את ספרי העסק בזה שהוספתי לו 3%, זה הרבה,
לרווח הגולמי. והוספתי סכום של מיליון. אני אגיד לך בדיוק כדי שנקבל רגע קנה מידה. 1.794
מיליון הוספתי לשווי העסק. אז אתה לא יכול להגיד שלא התייחסתי. (ראו: פרוט' מיום
29.6.2020, עמ' 21, ש' 11-16) (ההדגשות בקו – הוספו).
המומחה אף הסביר בחקירתו את הבסיס לקביעתו בדבר העלייה של 3% ברווחיות הגולמית
בהתאם לקצה העליון שנקבע בהוראה מקצועית של רשות המיסים (שצורפה כנספח 25 לחוות
הדעת):
ייש:איזה נספח מבחינתך היה הכי קריטי שקבעת על סמך זה 3%? ת: אני אגיד לך בדיוק.
נספח 25. ש: כן. מה זה נספח 25? ת: מדובר בהוראה מקצועית של רשות המיסים
שאומרת שסוג כזה של עסק, הקצה העליון של אחוז הרווח הגולמי שלו הוא 27%. וזה
בדיוק מה שאני עשיתי. הבאתי אותו לקצה העליון, לא שאני קבעתי אותו אלא שרשות
המיסים בהוראת ביצוע בפרופיל ענפי קבעה את זה" (ההדגשות בקו – הוספו).
(ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 21, ש' 30-34 – עמי 22, ש' 1-2)
כל זאת, קבע המומחה לרעתו של המשיב, ועל אף שהעיד כי על פי שיחה שניהל עם רואה
החשבון של החברה, ספרי החברה לא נפסלו מעולם (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמי 27, שי
4-5). זאת ועוד, המומחה אף פסק כי אם הוא היה מתמנה כרואה חשבון חוקר בתיק הוא היה
מגיע לאותם ממצאים (ראו: פרוט' מיום 29.6.2020, עמ' 23, ש' 4-20).
10 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
