ע”פ 5955/22 מדינת ישראל נגד שאול אלוביץ’ ואח’
תאריך מתן פסק הדין: כ”ד בתמוז התשפ”ג (13.07.2023)
שופטי ההרכב: השופט יצחק עמית, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר.
בית המשפט העליון (פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופט ד’ מינץ בהסכמת השופטים י’ עמית ו-י’ וילנר) קיבל פה אחד את ערעור המדינה על החלטת השופטת מ’ אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבלה טענה מקדמית שהעלו מר שאול אלוביץ’ (והחברות שבשליטתו), מר אור אלוביץ’, מר עמיקם שורר וגב’ לינור יוכלמן בנוגע לשני אישומים שנכללו בכתב האישום שהוגש נגדם.
האישומים כללו עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה ועבירות של הכללת פרט מטעה בדיווח כדי להטעות את ציבור המשקיעים. זאת, על רקע הדלפת חומרים ומסמכים מוועדות בלתי תלויות שהוקמו במסגרת הליכי אישור “עסקת בזק-יס” שהביאה למיזוג החברות בזק ודי.בי.אס שירותי לוויין (1998), ו”עסקת יס-חלל” בה רכשה חברת יס מקטעי שידורי לווין מחברת חלל תקשורת. בהחלטת בית המשפט המחוזי בוטלו שני האישומים מן הטעם שהעובדות שפורטו בהם אינן מגלות עבירה.
בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי אין מדובר במצב שבו ניתן לומר באופן מובהק וללא בירור ראייתי, כי גם אם יוכחו עובדות כתב האישום, לא יהיה בסיס להרשעת הנאשמים בעבירות שיוחסו להם. זאת שכן על פי עובדות כתב האישום, הוועדות הוקמו לבדיקת העסקאות טרם אישורן ולשם ניהול המשא ומתן באופן המדמה תנאי שוק, על רקע העניין האישי שהיה לבעלי העניין בעסקאות. על פי הנטען בכתב האישום, המידע אשר היה בו כדי להקנות יתרון תחרותי במשא ומתן, הועבר לידי בעלי העניין חרף מצגים שונים מהם השתמע כי המידע לא היה אמור להגיע לידיהם, תוך הסתרת העברת המידע. תוצאת פסק דינו של בית המשפט העליון היא כי החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה וכתב האישום בכללותו נגד כל הנאשמים (זולת חברה אחת), הוחזר להמשך בירור לגופו בבית המשפט המחוזי.
***התקציר אינו בא להחליף את פסק-הדין, הנוסח המחייב הוא זה של פסק-הדין המלא***
