בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג”ץ 2387/19
לפני:
כבוד השופט נ’ סולברג
כבוד השופט ע’ גרוסקופף
כבוד השופט א’ שטיין
העותרת:
רגבים
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל
2. שר הביטחון
3. אלוף פיקוד המרכז
4. ראש המינהל האזרחי
5. סלימאן עלי עראערה ואח’
בקשה מטעם משיבי המדינה להארכת מועד להגשת תצהיר תשובה; תגובה מטעם העותרת ובקשה למתן צו מוחלט
בשם העותרת:
עו”ד אבי סגל; עו”ד יעל סינמון
בשם המשיבים 4-1:
עו”ד רן רוזנברג; עו”ד הדס ערן
החלטה
השופט נ’ סולברג:
בקשת הארכה שלפנינו – תשיעית במספר; העתירה תלויה ועומדת – זה קרוב ל-4 שנים תמימות. את מורת רוחנו מ’גרירת הרגליים’ הבענו שוב ושוב, בשורה ארוכה של החלטות; אין צורך להרחיב יתר על המידה. די אם נאמר, כי דעתנו אינה נוחה כלל מהתנהלות משיבי המדינה, שאף סותרת את עצמה מיניה וביה. מחד גיסא נטען, שוב ושוב, ובכלל זה גם בבקשת הארכה שלפנינו, כי “הדרג המדיני נותר איתן בעמדתו לפיה שלטון החוק מחייב לממש את צווי ההריסה במתחם חאן אל אחמר”; ומאידך גיסא, פעולות המשיבים עד כה מלמדות לכאורה דווקא את ההיפך – כי נוח להם המצב הקיים: אחת לכמה חודשים תוגש בקשת ארכה, העותרת תתנגד לה, בית המשפט יעתר לה, גם אם בחירוק שיניים, ועולם כמנהגו נוהג; ‘להחליט שלא להחליט’. דרך פעולה זו, אולי אפשרית במקרים מסוימים, מחוץ לכותלי בית המשפט, אך אינה מקובלת עלינו; ודאי לא לאורך זמן כה רב, כאשר ברקע תלויה ועומדת עתירה, הממתינה לבירור ומענה, לבטח כך, לאחר שהוצאנו מלפנינו צו על-תנאי.
איננו מתעלמים מן הנטען בבקשת הארכה, כי “רק ביום 29.12.22 כוננה הממשלה ה-37 […] והדרג המדיני החדש – ובכלל זאת ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ – נכנסו לתפקידם”; כי היועץ לביטחון לאומי וראש המל”ל נכנס לתפקידו רק ביום 8.1.2023, “נדרש לנושא זה באריכות, וזאת במטרה לקדם במהירות האפשרית עבודת מטה יסודית שתוצריה יוצגו בפני הדרג המדיני לצורך קבלת החלטתו באשר למענה שיש ליתן לצו-על-תנאי עליו הורה בית המשפט הנכבד”; וכי “הובאה הסוגיה מושא העתירה גם לפתחו של הרמטכ”ל החדש, אשר גם הוא נכנס לתפקידו אך לאחרונה, ביום 16.01.2023”. ועדיין, בראייה לאחור, ובמבט צופה פני עתיד, אין בכל אלה כדי להצדיק דחייה כה ארוכה, למשך 4 חודשים נוספים. בפרט, כשלא ניתן לדעת אם בקשת הארכה הנוכחית היא אחרונה, וכאשר הניסיון מלמד, כי דחייה גוררת דחייה, ותשובה מהותית – איִן.
לא למותר לציין, כי העותרת מביעה התנגדות נחרצת לבקשת משיבי המדינה, ומבקשת כי נורה על הפיכת הצו על-תנאי למוחלט.
לאחר שקילת מכלול הנסיבות, אנו מורים כי העתירה תיקבע לדיון בהתנגדות לצו על-תנאי, ביום 1.5.2023 בשעה 09:00. תצהיר התשובה מטעם המשיבים יוגש עד יום 2.4.2023. ככל שתצהיר התשובה לא יוגש במועד, נשקול להורות על ביטול הדיון, ועל הפיכת הצו על-תנאי למוחלט על יסוד החומר שלפנינו (ראו: תקנה 9(ד) לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ”ד-1984).
5. בהתחשב במכלול ההתנהלות מאז הגשת העתירה ועד עתה, ישאו משיבי המדינה בהוצאות העותרת בסך של 20,000 ₪.
ניתנה היום, ט”ז בשבט התשפ”ג (7.2.2023).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
19023870_O36.docxפג
מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
