ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
לפני כב' השופט אילן דפדי
מלך זיו
ע"י עו"ד עודד שטייף ועו"ד פז לב רן
התובע
נגד
.1 מישל מקובסקי )התביעה נמחקה)
2 א. בית הדין הרבני האזורי -תל אביב (התביעה נדחתה(
ב. הרשם לענייני ירושה -האפוטרופוס הכללי במשרד
המשפטים (התביעה נדחתה)
ג. לשכת רישום מקרקעין חולון
ע"י עו"ד שרון ואלה
.3 חיים דויטש
ע"י עו"ד רמי רובין
.4 אדר (התביעה נמחקה)
.5 סופיה (התביעה נמחקה(
.6 אסף )התביעה נמחקה(
.7 מונדי )התביעה נדחתה(
.8 גרמן )התביעה נדחתה(
הנתבעים
פסק דין
1
2
.1 לפניי תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין מעשה תרמית שבוצע כלפי התובע במסגרתו3
נמכר נכס מקרקעין אותו ירש מאמו המנוחה שלא בידיעתו.4
5
.2 אמו המנוחה של התובע, גב' תמרה מאיקובסקי ז"ל, נפטרה ביום 9.12.2005 כשברשותה,6
בין היתר, מגרש בשטח של 687 מ"ר הידוע כגוש 6048 חלקה 185 בחולון אשר נרשם על7
שמה עוד בשנת 1965 (להלן: "הנכס.)" ביום 29.11.2006 ניתן על ידי רשם הירושה בתל8
אביב צו ירושה בעניין המנוחה ולפיו בנה היחיד, התובע, הוא היורש.9
10
לרשום את הנכס ולהעבירו לבנותיו.11
.3 על פי כתב התביעה, התובע ביקש במהלך 2016
לתדהמתו, התברר לו כי הנכס נרשם על שם אדם בשם מישל מקובסקי (נתבע מספר )112
מכוח ירושה. עוד התברר כי לאחר מכן נמכר הנכס לאשה בשם סופיה שגם היא נכללה13
בכתב התביעה כנתבעת מספר 5 וברבות הזמן נמכר פעמים נוספות.14
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.4 במסגרת בירור שערך התובע מול לשכת רישום המקרקעין, הוא קיבל לידיו מסמכים1
והתבררו לו העובדות הבאות:2
3
א. במועד לא ידוע זויף או הופק במרמה או נערך מסמך הנחזה להיות צו ירושה4
לפיו הנתבע 1 הוא בנה ויורשה היחיד של המנוחה. על גבי הצו נרשם כי ניתן ביום5
ניתן בין היתר על סמך שמיעת עדים6
.28.7.2007 על פי צו הירושה המזויף, הוא
בדיון שהתקיים בפני הרכב דיינים בבית הדין הרבני בתל אביב.7
ב. ביום 18.9.2011 הנתבע ,3 עורך הדין חיים דויטש, הגיש וחתם בשם הנתבע 18
מכוח ייפוי כוח בקשה לרישום הנכס על שמו של הנתבע 1 על סמך צו הירושה9
המזויף.10
ג. ביום 18.9.2011 רשמה לשכת המקרקעין בחולון את הנתבע 1 כבעל הזכויות11
היחיד בנכס מכוח צו הירושה המזויף.12
ד. ביום 3.10.2011 נחתם הסכם מכר בין הנתבע 1 (המוכר) לבין סופיה (הרוכשת)13
תושבת בלגיה באמצעות אדם בשם אסף (נתבע )6 ששימש כנציגה ומיופה כוחה14
בעסקה, מכוח ייפוי כוח כללי נוטריוני לבצע כל פעולה בשמה, שאותו אימת עורך15
דין בשם מונדי (נתבע .)10 האחרון הצהיר כי סופיה הנתבעת 5 חתמה בפניו על16
ייפוי הכוח וכי זיהה אותה באמצעות תעודת זהות ודרכון ישראלי.17
ה. את הנתבע 1 והנתבעת ,5 קרי המוכר והרוכשת, ייצגה בעסקה עורכת דין בשם18
אדר (נתבעת .)4 האחרונה ערכה את הסכם המכר, שטר מכר ובקשה לרישום19
הערת אזהרה. עורכת הדין פעלה לרישום הנכס על שמה של סופיה. במסגרת20
הקונה21
ואישרה כי הן המוכר והן
עורכת הדין
עריכת שטר המכר, הצהירה
(באמצעות נציגה אסף נתבע )6 התייצבו בפניה ואימתה את חתימותיהם.22
ו. ביום 4.10.2011 נרשמה הערת אזהרה בנכס לטובת הנתבעת 5 על הבעלות של23
הנתבע .124
ז. ביום 5.12.2011 רשמה לשכת רישום המקרקעין את הנתבעת 5 כבעלים יחיד של25
הנכס.26
ח. ביום 20.9.2015 נמכרו זכויותיה של הנתבעת 5 בנכס לארבעה אנשים שונים (שני27
אחד מבני הזוג מכר חלק ניכר28
זוגות) בחלקים שונים. בשלב מאוחר יותר,
מחלקם לבני זוג נוספים. לצורך מכירת הנכס, ייפתה הנתבעת 5 את כוחו של29
עורך דין בשם גרמן, נתבע 8 בייפוי כוח כללי אותו גם אימת.30
31
.5 התובע, אשר גילה כי נפל קורבן להונאה וכי הנכס שירש מאמו נגזל, הגיש תלונה למשטרת32
ישראל. במועד הגשת התביעה החקירה טרם הושלמה.33
34
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.6 התביעה הוגשה נגד הנתבע ,1 אשר נטען כי התחזה לבנה ויורשה של המנוחה; נגד בית הדין1
הרבני שנתן את צו הירושה; נגד הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי בטענה כי2
התרשל במילוי תפקידו ככל שהבקשה לרישום ירושה של הנתבע 1 הועברה לאישורו3
ובדיקתו; נגד לשכת רישום המקרקעין בשל רשלנותה ברישום הנכס על סמך צו ירושה4
בשל מעורבותו אם בתרמית או ברשלנות (על כך5
מזויף; נגד הנתבע 3 עו"ד חיים דויטש
בחשד6
6-ו 5
בשל מעורבותה בתהליך; נגד הנתבעים
יורחב בהמשך,) נגד הנתבעת 4
למעורבות בתרמית; נגד הנתבעים 7ו8- שהינם עורכי דין שאימתו את חתימתה של נתבעת7
בשל מעורבותם שהובילו8
5 לצורך ביצוע פעולות הקשורות עם רכישת ומימוש הנכס
להצלחת התרמית. התובע טען כי נזקו הוא שוויו של הנכס אשר בהתאם להערכת שמאי9
עמד על סך של 1,726,000 .₪ בנוסף, טען לעגמת נפש אותה העמיד על סך של 250,000 .₪10
סכום התביעה הכולל עמד על סך של 1,976,000 .₪11
12
סילוק התביעה נגד הנתבעים למעט נתבעים 2 ו3-13
14
.7 עובר לדיון הראשון, הגישו הנתבעים, למעט הנתבע 1 כתבי הגנה בו הדפו את הטענות15
שהועלו כלפיהם. הנתבעים 5 ו6- הגישו יחד עם כתב ההגנה מטעמם הודעת צד ג' נגד16
הנתבעים ,1 2 ו.4- במסגרת הדיון הראשון ולאור טענות שהועלו על ידי בעלי הדין, הודיע17
כי יערוך בירורים שונים עם באי כוח הנתבעים האחרים על מנת לבחון18
בא כוח התובע
האם יש מקום לעמוד על נקיטת ההליכים נגד מי מהם. בנוסף, הודיע כי יפעל להגשת בקשה19
להיתר המצאה מחוץ לתחום לנתבע .1 בהחלטתי, ניתנה לתובע ארכה לבחינת הדברים.20
21
.8 בעקבות הבירורים שנערכו, הודיעו התובע ונתבעים 4-6 ביום 10.9.2019 כי הגיעו להסכמה22
וביקשו כי התביעה נגד אותם נתבעים תימחק. בנוסף, ביקשו למחוק את ההודעה לצד ג'23
שהגישו. באותו יום ניתן פסק דין כמבוקש.24
25
.9 ביום 24.10.2019 הודיעו התובע ונתבעים 7ו8- כי לאחר בירור הגיעו למסקנה כי מעורבותם26
של נתבעים אלה פחותה מיתר הנתבעים בתיק ולכן הגיעו להסכמה כי התביעה נגדם תידחה 27
ללא צו להוצאות. באותו יום ניתן פסק דין בהתאם.28
29
.10 בעניינו של הנתבע 1 ניתן על ידי היתר המצאה מחוץ לתחום. לאחר שבוצעה מסירה לנתבע30
,1 אשר לא הגיש כתב הגנה, ניתן נגדו פסק דין ביום .8.6.202031
32
.11 ביום 26.8.2020 הודיעו התובע והנתבעים 2 א ו2- ב, בית הדין הרבני והרשם לענייני ירושה33
בהתאמה, כי התביעות נגד שני אלה יידחו ובאותו יום ניתן פסק דין כאמור.34
35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.12 לאחר כל אלה, הגיש הנתבע 1 בקשה לביטול פסק דין. טענתו המרכזית הייתה כי אין הוא1
אותו אדם שביצע את מעשה התרמית. לדבריו, הוא עצמו לא היה מעורב בעסקה וזהותו2
זויפה. ביום 5.1.2021 הודיע התובע כי במסגרת בדיקה שבוצעה על ידי מדינת ישראל3
התברר כי הנתבע 1 מר מקובסקי אינו האדם אשר ביצע את ההונאה העומדת בבסיס4
יבוטל5
הגיעו הצדדים להסכמה כי פסק הדין שניתן נגד הנתבע 1
ההליך דנן. לפיכך,
והתביעה נגדו תימחק. ביום 7.1.2021 נעתרתי לבקשה והתביעה נגד הנתבע 1 נמחקה.6
7
.13 ההליכים בתיק נמשכו אך נגד הנתבעת ,2 לשכת רישום המקרקעין, ונגד הנתבע ,3 עו"ד8
דויטש.9
10
השתלשלות העניינים במהלך ניהול התיק11
12
.14 הצדדים הגישו תצהירים. מטעם התובע הוגש תצהירו. כן הוגשה חוות דעת מומחה של13
הוגש תצהירה של רשמת14
15
16
המהנדס ושמאי המקרקעין דן אורמן. מטעם הנתבעת 2
המקרקעין. מטעם הנתבע 3 הוגש תצהירו.
.15 התובע והנתבע 3 הודיעו כי הם מסכימים למינוי מומחה מטעם בית המשפט. זאת, לאור17
הטענות שהעלה הנתבע 3 בדבר זיוף חתימתו. הנתבעת 2 הודיעה כי היא משאירה את18
הנושא לשיקול דעת בית המשפט. בהחלטתי מיום 11.11.2020 מיניתי את גב' איה שוחט19
כמומחית מטעם בית המשפט. חוות הדעת הוגשה. בדיוני ההוכחות נחקרו המצהירים20
והמומחים.21
22
שלוש23
24
25
הגישה הנתבעת 2
,6.12.2021
.16 עובר לדיון ההוכחות הראשון שהתקיים ביום
בקשות/הודעות לבית המשפט:
האחת, "בקשה להגשה כראיה תעודת עובד ציבור מתוקנת" שהוגשה ביום ,1.12.202126
לאחר שבתעודה קודמת נפלה טעות סופר. על פי תעודת הציבור, האסמכתא לתשלום של27
אגרת הרישום של צו הירושה המזויף על שם הנתבע ,1 שנטען כי שולמה מכרטיס האשראי28
של הנתבע ,3 אינה מזויפת.29
30
השנייה, "הודעה לבית המשפט הנכבד ובקשה בעניין נספח 2 לתצהיר עדות ראשית,"31
שהוגשה ביום .5.12.2021 בהודעה נכתב כי בנספח 2 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת32
2 היו חסרים שני עמודים של נוהל הרישום משנת .201633
34
35 5.12.2021
השלישית, "הודעה לבית המשפט הנכבד" שהוגשה על פי רישומי התיק ביום
שעה 17:19 אך מאחר שהוגשה לאחר השעה 17:00 נקלטה ביום .6.12.2021 בהודעה נכתב36
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
כי ב"כ הנתבעת 2 קיבלה אישור להגיש את הודעתו של הנתבע 3 במשטרה. להודעה צורפה1
ההודעה במשטרה של נתבע 3 מיום 31.12.2017 וצוין כי העתק ממנה נשלח לצדדים.2
3
.17 במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 6.12.2021 הודיעו ב"כ התובע והנתבע 3 כדלקמן:4
"ראינו את 3 ההודעות שהגישה ב"כ הנתבע ,2 ואין לנו התנגדות להגשתם" (עמוד 175
שורה .)226
7
.18 במהלך חקירתו הנגדית, הציגה ב"כ הנתבעת 2 לנתבע 3 את הודעתו במשטרה כפי שנמסרה8
ביום 31.12.2017 וביקשה כי יזהה את חתימתו. הנתבע 3 השיב כי אין זו חתימתו. גם לאחר9
שבא כוחו אישר כי הנתבע 3 נחקר במשטרה וכי כך סיפר לו שנעשה בעקבות התלונה שהגיש 10
התובע, עמד הנתבע 3 על כך שאין מדובר בחתימתו (עמוד 38 שורות .)1-1511
12
.19 לאחר הדיון, הגיש ב"כ הנתבע 3 "הודעה דחופה מטעם הנתבע 3 בעניין הודעה במשטרה13
מיום ."31/12/2017 במסגרת ההודעה טען בא כוחו כי המסמך הפתיע אותו, שכן תוכנו לא14
היה ידוע לו טרם הדיון. לדבריו, המסמך לא צורף לאף אחד מתצהירי העדות הראשית של15
16 על
לחתימתו
המדינה חרף חובת הגילוי המוקדם. לטענתו, נוכח התכחשות הנתבע 3
נותרה פתוחה השאלה האם להגיש הודעה זו באמצעות החוקר שגבה את17
ההודעה,
ההודעה. לדבריו, רק כאשר שב למשרדו בתום הדיון, הופתע לגלות במכשיר הפקס' הודעה18
קצרה מאת הנתבעת 2 אליה צורפה ההודעה במשטרה. לדבריו, הפקס נשלח אליו בשעות19
הערב המאוחרות (כנראה ערב קודם – הערת הח"מ) כאשר משרדו היה סגור. הוא הלין על20
התנהלות הנתבעת 2 המנצלת את כוחה העצום ואת גישתה לרשויות השונות כדי לחשוף21
רק את מה שנוח ומתאים לאינטרסים שלה. הוא טען לגבי תוכנה של ההודעה ולדבריו22
ייתכן שחלק ממנה היה צריך להירשם אחרת. בנוסף, טען שהנתבעת 2 חשפה רק את עדותו23
של הנתבע 3 ולא עדויות נוספות שהמשטרה גבתה. בסוף הודעתו טען כי יסכים להצגת24
ההודעה של הנתבע 3 במשטרה בכפוף לכך שתוצג באמצעות החוקר שגבה אותה ובכפוף25
לכך שייחשפו בפני בית המשפט והצדדים כל ההודעות שנגבו במשטרה, שמא יש בהן כדי26
לחזק את הגנת הנתבעים או מי מהם.27
28
קבעתי29
3 לתגובותיהם,
ותשובת הנתבע
.20 לאחר שנתקבלו תגובות התובע והנתבעת 2
"על אתר אומר כי טרם תחילת חקירתו הנגדית30
בהחלטתי מיום 27.12.2021 כדלקמן:
להודעות שהגישה ב"כ המדינה לתיק בית31
של הנתבע 3 הסכימו התובע והנתבע 3
המשפט יום קודם לכן. מכל מקום המסמך הוצג בפני הנתבע 3 והוא השיב כפי שמצא32
לנכון. לאור זאת גם אם התברר בדיעבד כי הנתבע 3 לא ראה קודם לדיון את המסמך33
שהוגש לתיק בית המשפט והסכמתו בדיון ניתנה מתוך טעות, אין מקום לחזור לאחור.34
המסמך עם כל ההסתייגויות ממנו כמו גם תשובותיו של הנתבע הינן בפני בית המשפט35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
להתייחס לקבילותם, משקלם ומשמעותם בהליכים אלה בבוא העת1
2
3
תיק חיצוני:
והצדדים יוכלו
בסיכומיהם.
דרישתו של הנתבע 3 לחקור את החוקר שקיבל את ההודעה מאת הנתבע 3 הינה סבירה.4
יש לציין כי המדינה עצמה מבקשת לזמן את אותו חוקר לאור עמדת הנתבע .3 לפיכך5
החוקר יוזמן לעדות.6
אשר לדרישה לחשוף את תיק החקירה המלא, כפי שעולה מתגובת המדינה מדובר בתיק7
חקירה פתוח ולפיכך על פי הוראות החוק סדר הדין הפלילי, אין מקום למתן הנחיה כזו.8
מכל מקום הנתבע 3 נחקר על דברים שנטען כי הוא עצמו מסר במשטרה ואשר עומדים9
לבירור במסגרת התיק דנן. לפיכך,איני רואה מקום להתנות את קבלת הודעתו בקבלת10
הודעות נוספות של נחקרים אחרים בתיק החקירה."11
12
13 על"
.21 לאחר החלטתי, עתר הנתבע 3 בבקשה לעיון חוזר וטען כי הקביעה בפתח ההחלטה:
הנתבע 3 הסכימו התובע והנתבע 314
אתר אומר כי טרם תחילת חקירתו הנגדית של
להודעות שהגישה ב"כ המדינה לתיק בית המשפט יום קודם לכן" אינה נכונה עובדתית15
ויש בה כדי לגרום לעיוות דין חמור לנתבע .316
17
.22 בהחלטתי מיום 28.12.2021 דחיתי את הבקשה. במסגרת החלטתי קבעתי כדלקמן:18
19
"ב"כ הנתבע 3 מופנה לעמוד 17 שורה ,22 שם הודיעו ב"כ התובע וב"כ הנתבע 3 עוד לפני20
נתבע ,2 ואין לנו התנגדות21
ההודעות שהגישה ב"כ
נחקר: "ראינו את 3
שהנתבע 3
להגשתם." אחת משלושת ההודעות התייחסה להודעתו של הנתבע 3 במשטרה, אשר22
צורפה להודעה.23
יש לציין שבמהלך חקירת הנתבע ,3 לא זו בלבד שלא הועלתה התנגדות מצד הנתבע 324
להצגת ההודעה, אלא שבא כוחו אמר כי הוא מאשר שהנתבע 3 נחקר במשטרה וכי הנתבע25
3 סיפר לו מחוץ לאולם כי נחקר במשטרה בעקבות התלונה של התובע (ראו עמוד 3826
27 .)11-12 שורות
מכל מקום כפי שקבעתי בהחלטתי, חוקר המשטרה שגבה הודעה מנתבע 3 יוזמן לעדות28
ותינתן אפשרות לב"כ הנתבע 3 לחקור אותו על הדברים, כאשר הצדדים יוכלו להתייחס29
בסיכומיהם לעניין הקבילות, המשקל והמשמעות שיש לייחס להודעה ולעדויות בעניין30
31 ."זה
32
.23 ביום 26.12.2021 עתרה הנתבעת 2 בבקשה להגשת תצהיר מטעם טלי בן חיים, בוחנת33
עסקאות שקיבלה את העסקה לרישום. לדבריה, הבקשה מוגשת לאחר שהנתבע 3 טען34
לראשונה בדיון כי היה מישהו מבפנים שעזר לנוכל שגנב את הנכס. לבקשה זו התנגדו35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
התובע ונתבע .3 בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 30.12.2021 (בו נחקר המומחה מטעם1
התובע) הודיע ב"כ התובע כי לאור טענות שהעלה הנתבע 3 בדיון, הוא מוצא כי התצהיר2
שהגשתו התבקשה הופך להיות יותר רלוונטי (עמוד 50 שורות .)10-113
4
.24 בהחלטתי מיום 30.12.2021 קבעתי כדלקמן:5
"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות התובע והנתבע 3 וכן לאחר ששמעתי את טיעוני6
הצדדים בדיון שהתקיים לפניי אני קובע כדלקמן:7
הנתבע 3 עומד על טענתו לקיום שיתוף פעולה של מי מתוך משרד רשם המקרקעין. הוא8
אף טען כי כל התיק עצמו מכריכה עד כריכה מזויף. לדבריו, אף הטענה שאשתו הופיעה9
במשרדי רשם המקרקעין בקשר למקרקעין דנן, אינה נכונה והפרטים המופיעים על גבי10
התיק נלקחו מתיק ירושה אחר אותנטי (עמוד 50 שורות .)21-26 בנסיבות אלה, יש מקום11
לקבל את התצהיר. לעניין זה אפנה לתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי על פיה מטרת12
התקנות היא בין היתר להגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך13
14 של
שיפוטי ראוי והוגן כדי להגיע לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק
הסכסוך. בנסיבות המקרה דנן בו מדובר בסיטואציה בה המקרקעין אותם ירש התובע15
נגנבו במרמה, אני סבור כי השיקולים שפורטו לעיל מצדיקים היעתרות לבקשה. האיזון16
הראוי הוא מתן אפשרות לנתבע 3 ולתובע לחקור את המצהירה על עדותה, כך שהדברים17
יתבררו לאשורם. עם זאת, לא נעלם מעיניי כי הנתבעת יכולה הייתה להגיש את התצהיר18
עוד קודם לכן וכי עיקר הדברים שנכתבו בתצהירה של גב' בן חיים הוזכרו גם בעדותה של19
רשמת המקרקעין. הגשת הבקשה בעיתוי זה יצרה הכבדה על התובע והנתבע שנדרשו20
להגיב לבקשה. בנוסף, הנתבעת אף צירפה לבקשה את התצהיר טרם שניתן אישור בית21
המשפט להגשתו, דבר שאינו מקובל. לאור כל זאת, אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובע22
והנתבע 3 סך של 1,500 ש"ח לכל אחד מהם ללא קשר לתוצאות. המזכירות תזמן את23
הצדדים לדיון ביום 18.1.2022 שעה .9:30 לדיון תדאג ב"כ הנתבעת לזמן את גב' בן חיים24
ואת חוקר המשטרה."25
26
.25 ואכן, בדיון הנוסף שיוחד לכך נחקרו גב' בן חיים והחוקר אופיר דוד. בסוף הדיון עתר בא27
כוח הנתבע 3 בבקשה שלדבריו הינה מהותית להגנתו של נתבע .3 הוא ביקש כי באת כוח28
הנתבעת 2 תבדוק האם במסגרת החקירה שבוצעה על ידי המשטרה נגבתה מנתבע 3 הודעה29
נוספת לזו שהוגשה לתיק בית המשפט. באת כוח הנתבעת 2 הודיעה כי תערוך בדיקה30
ותמסור הודעה. ביום 24.1.2022 הודיעה כי בבירור שערכה נמסר לה כי לא נגבו מהנתבע 331
הודעות נוספות.32
33
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.26 אבהיר כי מצאתי לנכון להרחיב בתיאור השתלשלות העניינים לאור טענות הנתבע 3 הן1
במהלך ניהול ההליכים והן בסיכומיו בדבר עיוות הדין שנגרם לו. אני סבור כי לאור האמור2
לעיל, אין מקום לקבל טענות אלה.3
4
טענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית5
6
.27 ביחס לנתבעת ,2 טען התובע כי בהיותה אחראית על ניהול פנקסי המקרקעין ותיקי הפעולה7
שבתחומה, מאחר שאצלה נרשמו הפעולות והעסקאות בנכס וכן מאחר שאפשרה ולא מנעה8
את רישום הנכס על שם הנתבע 1 ולאחר מכן סיחורו לצדדים שלישיים, היא תרמה תרומה9
מכרעת לגזילת הנכס. התובע טען כי הנתבעת 2 אחראית בכך שלא בדקה כי קיים צו ירושה10
קודם לפיו היורש הוא התובע; התרשלה כאשר אפשרה רישום הנכס על שם הנתבע 111
בהסתמך על צו ירושה מזויף; התעלמה מליקויים, טעויות, שיבושים ופגמים בבקשה12
לרישום ולא פעלה בזהירות הנדרשת ובסבירות כמתחייב מהיותה הגורם האחראי לביצוע13
רישום הזכויות בנכס.14
15
.28 לגבי הנתבע ,3 טען התובע כי היה עורך הדין שייצג את הנתבע 1 ברישום הנכס על שמו16
מכוח צו הירושה המזויף. במסגרת פעילותו, הנתבע 3 ערך וחתם בעצמו על בקשה לרישום17
נכס המקרקעין על שמו של הנתבע 1 מכוח ייפוי כוח. לטענתו, כשפנה באמצעות באי כוחו18
אל הנתבע ,3 בחר זה, חלף מענה ענייני ואינפורמטיבי, להשתלח בבאי כוחו של התובע,19
לטעון כי מכתבם מסולף ומרושע, גרם לו לנזקים נפשיים ואיים בנקיטת הליכים נגדם.20
הנתבע ,1 קרי הנוכל ולא ביצע שום פעולה עבורו. באי21
הנתבע 3 טען כי מעולם לא ייצג את
כוח התובע שלחו לנתבע 3 מכתב נוסף אליו צירפו את הבקשה לרישום מקרקעין שהוגשה22
וכן את צו הירושה המזויף וביקשו את23
לכאורה הנתבע 3
עליה חתם
בשם הנתבע 1
התייחסותו. מכתב זה נותר ללא מענה. לטענת התובע, הנתבע 3 אחראי לנזקיו, כאשר24
בשלב התביעה לא ברור לו האם לקח חלק פעיל והיה מודע למעשה התרמית או שלמצער25
התרשל באופן חמור בכך שלא ביצע את הבדיקות הנדרשות טרם העברת הנכס על שם26
הנתבע .127
28
.29 הנתבעת 2 טענה להגנתה כי דין התביעה נגדה להידחות מחמת התיישנות ושיהוי. לטענתה,29
עילת התביעה נולדה לכל המאוחר ביום 15.12.2011 עת נרשמה הבעלות במקרקעין על שמה30
של נתבעת 5 כך שהתביעה הוגשה בחלוף למעלה מ7- שנים. עוד טענה כי לא נפל כל פגם31
בהתנהלות לשכת רישום המקרקעין. המסמכים אשר הוצגו בפני בוחן העסקאות והמבקר32
נחזו להיות אותנטיים לחלוטין ולא עוררו חשד כלשהו. גם בחינה מחודשת של צו הירושה33
אלמלא תלונת התובע34
בידי בוחן עסקאות סביר לא תאתר את דבר הזיוף. למעשה,
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
במשטרת ישראל ופנייתה של המשטרה לבית הדין הרבני, דבר הזיוף והמרמה לא היו1
מתגלים. לטענתה, התובע תרם תרומה מכרעת העולה לכדי 100% לקרות נזקו שעה שלא2
רשם את הנכס על שמו בסמוך לקבלת צו הירושה כבר בשנת 2006 ולא דאג לרשום כל3
הערת אזהרה על שמו.4
5
.30 הנתבע 3 טען כי דין התביעה נגדו להידחות. גם הוא טען להתיישנות התביעה. בנוסף, טען6
כי החתימה והחותמת שלו זויפו. לדבריו, הוא עורך דין ונוטריון מכובד בעל 44 שנות ותק7
במקצוע, ישר כפלס, נקי כפיים ובר לבב, אינו מעורב כלל במעשה התרמית והגזל. הנתבע8
3 מעולם לא פגש את הנתבע 1 ומעולם לא פעל בשמו לרישום צו ירושה בלשכת רישום9
המקרקעין. הבקשה לרישום הירושה בספרי המקרקעין הנחזית להיות חתומה על ידו10
מזויפת. לדבריו, חתימתו וחותמתו זויפו או הועתקו בפוטו שופ או בדרך טכנולוגית אחרת11
ממסמך אותנטי עליו חתם והגיעו אל הנוכל בדרך לא ידועה. גם אימות חתימתו על ידי12
ד"ר קנבסקי יבגניה המופיע על גבי הבקשה מזויף. הוא ביקש כי בית המשפט ימנה מומחה13
גרפולוגי שיבדוק את מסמכי המקור של הבקשה לרישום מקרקעין וכן את ייפוי הכוח14
המקורי וישווה אותם עם כתב היד והחתימות האותנטיות שלו. הוא טען לרשלנות התובע15
אשר לא טרח לרשום את צו הירושה לטובתו. אם היה נוהג כך, היה מונע לחלוטין את הנזק16
לו טען ולכן אין לו להלין אלא על עצמו.17
18
.31 בכתב התשובה טען התובע כי אין מקום להתיישנות, מאחר שמרוץ ההתיישנות חל מהיום19
שבו גילה את מעשה התרמית. זה התגלה רק ב.2016- במהלך התקופה, התובע הגיש תלונה20
במשטרה ואף שכר חוקר פרטי במטרה לדלות פרטים מהגורמים הרלוונטיים. לאחר ביצוע21
פעולות בירור שונות, הוגשה התביעה תוך פחות מ3- שנים מאז הגילוי כך שלא היה כל22
שיהוי. עוד טען, כי אין מקום לייחס לו התרשלות ואשם תורם. מדובר בנכס שהיה רשום23
על שם אמו במרשם הזכויות הרשמי. כפי שמעשה הגניבה בוצע עת הנכס רשום על שם24
אמו, הוא יכול היה להתרחש גם כאשר הנכס היה רשום על שמו. לא הייתה כל חובה חוקית25
לרשום נכס מקרקעין על שמו מכוח צו ירושה בתקופת זמן מוגבלת ואי רישום כאמור אינו26
יכול לפטור את לשכת רישום המקרקעין מחובת הזהירות החלה עליה וחובתה לנקוט27
עליו את מלוא28
אמצעי זהירות מירביים. עצם הניסיון להפוך את היוצרות ולהטיל
האחריות, עת הסתמך על כך שהנכס רשום במרשם הזכויות הרשמי של מדינת ישראל על29
שם אמו ולכן הוא מוגן, פסול ומעורר דאגה, בייחוד כאשר האמור נשמע מפי המדינה.30
31
דיון והכרעה32
33
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.32 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי1
הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה ולחלק את האחריות בין כל הנוגעים בדבר לרבות2
התובע.3
4
התביעה לא התיישנה ולא היה שיהוי בהגשתה5
6
.33 קודם דיון לגופו של עניין, אכריע בטענת ההתיישנות והשיהוי. סעיף 8 לחוק ההתיישנות7
קובע כדלקמן: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו8
תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות9
ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."10
11
.34 התובע הסביר כי נודע לו על מעשה התרמית רק במהלך ,2016 עת ביקש להעביר את הנכס12
על שם בנותיו. עובדה זו לא נסתרה ואני מאמין לתובע שכך היה. התביעה הוגשה בינואר13
הסבר התובע כי לאחר שהתגלה לו הדבר, ערך14
15
16
2019 לאחר שחלפו להם פחות מ3- שנים.
חקירות ובירורים שונים, סביר בעיניי.
נכס מקרקעין הרשום17
היה מקום לחשוד כי
.35 זאת ועוד, לתובע בהיותו אדם מן היישוב לא
על שם אמו המנוחה ואשר רישומו מתנהל על ידי גוף רשמי של המדינה הדורש לצורך ביצוע18
שינוי רישום המצאת מסמכים ואישורים שונים, ייגנב ויימכר ללא ידיעתו. לפיכך, אני סבור19
כי הפרשנות שיש ליתן לתנאים שנקבעו בסעיף "סיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות20
סבירה לא יכול היה למנוע אותן" צריכה להיות כזו המקלה עם התובע ולא דורשת ממנו21
ביצוע פעולות מיוחדות. מכל מקום, הרישום התרמיתי על שם הנתבע 1 נעשה בספטמבר22
2011 כאשר התביעה הוגשה בינואר 2019 קרי בחלוף כ- 7 שנים וחמישה חודשים. גם אם23
היינו מצפים מהתובע לבדוק מדי פעם את מצב הנכס מבחינה רישומית על מנת לוודא כי24
לא נגנב, לא היינו מצפים כי תיערך בדיקה כזו על בסיס שבועי או חודשי. אם למשל התובע25
היה מגלה כי הנכס נגנב לאחר שנה מיום התרמית קרי בספטמבר ,2012 אזי במועד הגשת26
התביעה, ינואר ,2019 בוודאי שלא היה מקום לקבל טענה בדבר אי התקיימות התנאים של27
סעיף .828
29
.36 לאור כל האמור, אני דוחה את טענת ההתיישנות כמו גם את טענת השיהוי.30
31
הנתבעים 2 ו3- לא היו שותפים במודע למעשה התרמית ומשמעותה של קביעה זו32
33
.37 טרם אדון באחריות הגורמים השונים, אני מוצא לנכון לומר כי התרשמתי מעדותו של34
הנתבע 3 כי לא היה שותף במודע למעשה המרמה כלפי התובע וכי אינו נושא באחריות35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
פלילית. גם לתובע עצמו בעת שהגיש את התביעה לא היה ברור האם הנתבע 3 לקח חלק1
פעיל ומודע למעשה התרמית או שלמצער התרשל באופן חמור בכך שלא ביצע את הבדיקות2
הנדרשות טרם העברת הנכס על שם הנתבע .1 בהמשך, התובע גם לא הביא הוכחות3
למעורבות פלילית תרמיתית של הנתבע .3 יש לציין שגם המשטרה, אשר גבתה הודעה4
מהנתבע ,3 לא מצאה לנכון לחקור אותו באזהרה ומאז הודעתו מיום ,31.12.2017 לא5
מצאה לנכון לזמנו לחקירה נוספת (ראו גם חקירתו הנגדית של חוקר המשטרה בעמוד 536
עם זאת, כפי שיפורט להלן, אני סבור כי יש לייחס7
שורות 21-25 ועמוד 54 שורות .)15-18
לנתבע 3 אחריות למצב אליו נקלע התובע ואשר בגינה עליו לפצותו.8
9
.38 אשר לטענה שהעלה הנתבע 3 לראשונה במהלך דיון ההוכחות לפיה היה גורם פנימי כלשהו10
אצל הנתבעת 2 שעזר לנוכל לגנוב את הנכס, דינה להידחות. ראשית, טענה זו מהווה11
הרחבת חזית, שכן לא הוזכרה בכתב ההגנה מטעם הנתבע .3 שנית, חוץ מספקולציות12
שהעלה הנתבע 3 בעניין זה, בעיקר במסגרת סיכומיו, לא הובאה ראיה לכך. שלישית,13
בעדותה של גב' טלי בן חיים ששימשה כבוחנת עסקאות שטיפלה ברישום ואשר נחקרה14
בחקירה נגדית גם על ידי בא כוח הנתבע ,3 לא הייתה אינדיקציה לכך.15
16
17
.39 לקביעה כי אין מדובר בפעילות פלילית תרמיתית מצדם של מי מהנתבעים יש חשיבות18
מכרעת. בסיטואציה בה מתמודד התובע עם מעשה תרמית או גניבה שבוצע כלפיו, אין19
יש לשלם לו פיצוי מופחת.20
מקום לקבל טענה של הרמאי או הגנב כי התובע התרשל ולכן
כך למשל האם יעלה על הדעת כי גנב שנכנס לדירה כדי לגנוב ממנה יטען כי יש להתחשב21
בו ולא לחייבו במלוא הפיצוי המגיע בגין מעשה הגניבה מאחר שבעל הדירה שכח לנעול את22
הדלת!? כך האמור לגבי מי שביצע את התרמית שבוצע כלפי התובע או היה שותף לו במודע.23
טענה כזו אינה מתקבלת על הדעת. רמאי אינו יכול ליהנות מכך שניצל את חולשתו24
ורשלנותו של תובע כדי לבצע כלפיו מעשה מרמה ובכך להפחית מתשלום הפיצוי בו יחויב.25
26
.40 לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט מלצר בע"א 9057/07 אפל נ' מדינת ישראל (פורסם27
במאגר משפטי) אשר דן ארוכות באפשרות החלתו של אשם תורם בעוולת התרמית וקבע28
בין היתר כדלקמן: " התרשלות לחוד ואשם תורם לחוד. במקרה דנן, שבו המזיק הטוען29
לאשמו התורם של הניזוק הוא מי שעיוול כלפי הניזוק בעוולת התרמית והנזק מתבטא30
בהעברתם הישירה של כספים מכיסו של הניזוק לכיסו של המזיק – אין מקום להפחית31
מחיוב ההשבה של המזיק בנימוק של אשם תורם" (ראו סעיף 60 לפסק הדין.)32
33
.41 לא כך הם פני הדברים כאשר טענות התובע מופנות כלפי גורמים שונים בטענה שאלה34
התרשלו וברשלנותם לא מנעו את הנזק שנגרם לו. במקרים כאלה יש לבחון גם את מידת35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
התרשלותו ותרומתו לאירוע והאם התנהלות אחרת מצדו יכולה הייתה למנוע את האירוע1
שגרם לנזק. לפיכך, הדיון להלן יעסוק באחריותם של כלל הגורמים הנוגעים בדבר לרבות2
זו של התובע, לאירוע בגינו נגנב מהתובע הנכס ונגרם לו נזק.3
4
אחריותו של נתבע 35
6
.42 כאמור, הנתבע 3 טען כי החתימה והחותמת שלו זויפו, כי מעולם לא פגש את הנתבע 1 או7
מי שהתחזה אליו ומעולם לא פעל בשמו לרישום צו ירושה בלשכת רישום המקרקעין.8
לדבריו, הבקשה לרישום הירושה בספרי המקרקעין הנחזית להיות חתומה על ידו, מזויפת.9
לטענתו, זויף גם אימות החתימה של ד"ר קנבסקי יבגניה המופיע על גבי הבקשה. טענותיו10
של הנתבע 3 אינן מתיישבות עם העדויות ועומדות בסתירה לראיות שהוצגו. יתרה מכך,11
הנתבע 3 נמנע מלזמן עדות מרכזיות שיכלו לתמוך בגרסתו והיה מצופה ממנו לזמנן.12
13
.43 בהודעה במשטרה שמסר ביום 31.12.2017 כ6- שנים לאחר מעשה הגניבה (סומן נ,)2/114
הנתבע 3 טען אמנם כי אינו מכיר אדם בשם מישל מקובסקי וכי המקרה לא זכור לו. עם15
זאת, נכתבו בה הדברים הבאים :16
17
"ש: אני מציג בפנייך מסמך שסומן א.ד. 1 מהיום, בקשה לרישום מקרקעין על שם מישל18
מקובסקי שהוגשה ללשכת רישום המקרקעין בחולון בתאריך .18.9.11 האם אתה מזהה19
את המסמך?20
ת: כן. זאת החתימה שלי, החותמת שלי, את התאריך לא אני כתבתי וגם לא יבגניה, את21
הכיתוב "ייפוי כח מיום" אני גם לא כתבתי. החתימה של יבגניה אכן שלה והחותמת גם22
כן של יבגניה.23
ש: אבל זכור לך המקרה הזה? הגשת הבקשה?24
ת: לא, לא.25
ש: היית ממלא בעבר בקשות לרישום מקרקעין?26
ת:כן, הייתי חותם, אבל לא מגיש אותן."27
28
אישר כי הוא זה שגבה את העדות מנתבע .3 יש לציין כי הנתבע 3 טען כי29
.44 החוקר אופיר דן
ההודעה נרשמה באופן לא מדויק וכי אמר לחוקר שהחתימה והחותמת נראות כמו שלו.30
החוקר נשאל על כך בחקירתו הנגדית ודחה זאת מכל וכל. להלן דבריו:31
"בשאלות שהן מהותיות כמו השאלה הזאת הייתי מקפיד לרשום בהתאם לנוסח העד,32
בלי שינויים. לציין שבכל סוף עדות אתה עובר עם העד על העדות ומוודא שהכל תקין, ויש33
אפשרות לחתום או לסרב לחתום. גם זה בוצע.34
ש. אני מבין מדבריך שהוא אמר את המילים המדויקות שרשומות כאן בעדות?35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
ת. אם כתוב כי זאת החתימה שלי, אז זה מה שהוא אמר" (עמ' 55 שורות .)19-231
2
.45 כאמור לעיל, במהלך עדותו של הנתבע 3 הוצגה בפניו הודעתו במשטרה והוא הכחיש את3
חתימתו על ההודעה (ראו עמוד 38 שורות .)3-15 גם בעניין זה נשאל החוקר ואישר כי4
הנתבע 3 חתם על ההודעה להלן דבריו: "אם החתימה מופיעה על העדות משמעות הדבר5
שהעד חתם. מן הסתם לא חתמתי במקומו, ולא אזייף את החתימה שלו" (עמוד 57 שורות6
8-9 וכן שורה .)13 יש לזכור שנתבע 3 הוא עורך דין וחזקה כי הבין את משמעות הדיוק7
ברישום תשובות מפיו במסגרת גביית ההודעה ממנו וכי חתם עליה לאחר שקרא והבין על8
מה חתם. כך אף נכתב בסוף ההודעה.9
10
.46 ומי זאת אותה יבגניה? מדובר בעורכת הדין אשר הנתבע 3 אישר בחקירתו הנגדית כמו גם11
בהודעה במשטרה כי היא עורכת דין שעבדה במשרדו (ראו שורות 3-4 להודעה.) זו אותה12
עורכת הדין שאימתה לכאורה את חתימתו של נתבע 3 על הבקשה לרישום מקרקעין על13
שם מישל מקובסקי (ראו נספח 4 לכתב התביעה.) כאמור, בהודעה במשטרה אישר הנתבע14
3 כי חתימתה והחותמת שלה מופיעות על הבקשה. מאחר שבמהלך ניהול ההליכים טען15
הנתבע 3 כי בהודעה במשטרה אמר שהחתימה והחותמת נראות כשלו ולא הודה שהן שלו16
אלא טען שהן מזויפות; וכן מאחר שטען כי אולי החתימה והחותמת שלו הועתקו ממסמך17
אותנטי בדרך טכנולוגית, היה מצופה שידאג לזמן לעדות את עורכת הדין שעבדה כאמור18
באותה עת במשרדו ולכאורה הייתה מעורבת בהכנת הבקשה אשר חתימתה מופיעה עליה.19
זאת, על מנת לברר האם אכן זו חתימתה וחותמתה, האם אכן הנתבע 3 חתם בפניה, בקשר20
לאיזה נכס, האם הנתבע 3 או מי ממשרדו טיפל ברישום הנכס על פי צו הירושה, האם מישל21
מקובסקי מוכר לה והאם פגשה בו, אילו בדיקות נעשו כדי לברר את זהותו ובעלותו בנכס22
וכיו"ב. הנתבע 3 נשאל מדוע לא זימן אותה לעדות כפי שמצופה היה ותשובתו המפתיעה23
הייתה: "אני יודע מה כתובת מגוריה בבת ים. לשאלה למה לא הוגש תצהיר מטעמה24
ומדוע לא זומנה לעדות אני משיב שלא רציתי לסבך אותה בזה" (עמוד 33 שורות .)31-3225
סתם ולא פירש.26
27
.47 לא זאת אף זאת, גב' טלי בן חיים, בוחנת העסקאות מטעם לשכת רישום המקרקעין,28
העידה בתצהירה כי מעיון בכריכת התיק של הנכס עולה כי לצד הפרטים של הנתבע 329
הוספו בכתב ידה המילים "ע"י דויטש הניה" (סעיף 4 ונספח 1 לתצהירה.) לדבריה, עובדה30
זו מלמדת כי גב' דויטש היא זו שהופיעה בפניה והגישה את התיק לרישום. היא העידה כי31
במקרים בהם מי שהתייצב למסירת המסמכים לרישום אינו עורך הדין אלא מישהו אחר32
מטעמו, היא דואגת לצלם את תעודת הזיהוי שלו הכוללת תמונה לאחר שהיא מזהה אותו33
34 4
על פי התעודה. ואכן, בתיק יש צילום תעודות זהות של הגב' הניה דויטש (ראו סעיפים
ו5- לתצהירה וכן נספח 2 לתצהירה הכולל צילום תעודת הזיהוי של גב' דויטש.) בחקירתה35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
הנגדית, שבה ואישרה כי היא זו שכתבה בכתב ידה את שמה של גב' הניה דויטש על הכריכה1
(עמוד 67 שורות .)13-142
3
ומי זו גב' דויטש? רעייתו של הנתבע ,3 אשר סייעה לו בעבודתו כעורך דין. בחקירתו4
הנגדית נשאל הנתבע 3 מדוע לא הגיש תצהיר של אשתו על מנת להוכיח את טענתו כי גם5
מה שמיוחס לאשתו לרבות צילום תעודת הזיהוי שלה מזויף, כטענתו, השיב: "למה אני6
צריך להגיש"? (עמוד 34 שורות .)5-127
8
.48
.49 זאת ועוד, הנתבעת 2 צירפה כחלק מחומר הראיות מטעמה תעודת עובד ציבור לפיה תשלום 9
האגרה לרישום צו הירושה על שם מקובסקי בסך של 150 ₪ שולמה מכרטיס האשראי של10
דויטש. לטענתה, מדובר בעסקת אשראי ששולמה. בתצהירו, טען הנתבע 3 שבאותו אופן11
בו "נשאב" מתיק אותנטי שלו בלשכת רישום המקרקעין, צילום תעודת הזיהוי של רעייתו,12
כך גם נגנבו פרטי כרטיס האשראי (סעיף 6 לתצהיר.) הוא נשאל על כך בחקירתו הנגדית13
וטען שוב כי הכל מזויף (עמוד 36 שורות .)2-414
15
.50 בסיכומיו, הציג הנתבע 3 גרסה אפשרית לשימוש בכרטיס האשראי. על פי המסמכים בתיק16
ש"ח" כך שבעת הגשת17
150
המקרקעין, הייתה הערה "צו ירושה
של לשכת רישום
המסמכים לרישום לראשונה ביום 12.9.2022 לא שולמה האגרה (סעיף 16 לסיכומים.)18
לדבריו, מהרישומים עולה כי סכום האגרה שולם רק 6 ימים לאחר הבקשה הראשונה19
לאחר בדיקה שערך, סכום האגרה שולם מכרטיס20
(סעיף 18 לסיכומים.) בהמשך, אישר כי
האשראי של עו"ד דויטש, אבל זה לא אומר דבר כי בעידן הטכנולוגי אין זה קשה מלגנוב21
פרטי כרטיס אשראי ולעשות בו שימוש (סעיף .)41 לטענתו, העבריין הלא נודע (העל"ן)22
החזיק את פרטי כרטיס האשראי של עו"ד דויטש, לרבות 3 ספרות בגב הכרטיס ועשה בו23
שימוש לצורך תשלום האגרה (סעיף .)42 מעבר לכך שמדובר בספקולציה של הנתבע 3 שלא24
הוכחה עובדתית, נראה לי בלתי סביר בעליל שאותו נוכל אשר בא לגנוב נכס מקרקעין25
בשווי של מאות אלפי ,₪ יתאמץ לבצע גניבה נוספת של פרטי כרטיס אשראי לצורך תשלום26
סך של 150 .₪ זאת, 6 ימים לאחר שבקשתו לרישום נדחתה בשל אי תשלום האגרה תוך27
הסתכנות שמא הדבר יתגלה ובכך יטרפד את כל המהלך. במצב זה, סביר היה כי ישלם28
במזומן סך של 150 .₪29
30
.51 ככלל, הנתבע 3 ניסה להראות בסיכומיו כי לא ייתכן שאדם כמותו, בעל ניסיון של עשרות31
שנים בתחום המקרקעין, יצרף לבקשת הרישום מסמך מיותר כמו תעודת פטירה וכי לא32
ייתכן שבקשה תידחה בשל חוסר במסמך מסוים או אי תשלום אגרה. לדבריו, ברור שעורך33
מדובר בטענות המבוססות על הנחות34
לא יעשה טעויות כאלה.
דין בעל ניסיון כמותו
והשערות בלבד ולא על עובדות ואין לקבלן. לכך יש להוסיף שאין אדם חסין מטעויות35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
וייתכן בהחלט שנתבע 3 נעזר במי ממשרדו לביצוע הפעולות. כאמור, בהודעתו במשטרה1
העיד כי היה חותם על בקשות לרישום מקרקעין אבל הוא עצמו לא היה מגיש אותן (ראו2
3 .)15-16 שורות 1/ 2נ
4
.52 זאת ועוד, כאמור בכתב ההגנה, הנתבע 3 ביקש כי בית המשפט ימנה מומחה על מנת לבדוק5
את הטענה כי חתימתו זויפה. בית המשפט מינה את גב' איה שוחט כמומחית מטעמו. לאחר6
שבחנה מסמכים אותנטיים בחתימת ידו של הנתבע אותם השוותה למסמכים השנויים7
במחלוקת, קבעה המומחית כדלקמן: "מסקנתי מממצאי הבדיקה היא כי קיימת סבירות8
גבוהה מאד שהחתימות במסמכים השנויים במחלוקת שסומנו א,' ב,' ג,1' ג,2' ג3'9
(א' =המסמך המקורי שכותרתו "בקשה לרישום מקרקעין" נושא תאריך .18.9.2011 ב='10
מכתב מקורי מודפס על נייר לוגו של נתבע 3 ממוען ללשכת רישום מקרקעין-חולון נושא11
תאריך 12.9.2011 בו נכתב כי מצורפת בקשה לרישום מקרקעין, ג1' – ג3' = צילום ייפוי12
כוח נושא תאריך 8.9.2011 בו מופיעות 3 חתימות – הערת הח"מ) נכתבו על ידי עו"ד חיים13
דויטש. הסיוג ברמת הוודאות של המסקנה נובע מכך שהוצגו בפני רק שלוש דוגמאות14
חתימה של עו"ד דויטש לשם השוואה" .15
16
.53 בחקירתה הנגדית עומתה עם ממצאי הבדיקה ועם כך שייפוי הכוח שנבדק לא היה מקורי17
אלא צילום (להבדיל משני המסמכים א' ו- ב' שהיו מקוריים) והסבירה כי הסיבה העיקרית18
לסיוג שלה ברמת הוודאות הייתה שיפויי הכוח לא נבדק במקור ומיעוט דוגמאות. לשאלה19
של ב"כ הנתבע ":3לסיכום התשובות שלך לשאלות ששאלתי, האם קיימת אפשרות20
למרות שנראה בסבירות גבוהה שהחתימות הן של עו"ד דויטש, הן זויפו ע"י גורם כלשהו,21
אפילו 2-3 אחוזי סיכוי"? השיבה: "אני לא סבורה שהחתימות מזויפות. אך לא יכולה22
לשלול אפשרות שבעיניי מאוד מאוד לא סבירה שאולי החתימות מזויפות. בעיניי לא23
קיימת אפשרות, אם קיימת אז ההבדל בין שתי האפשרויות של הסבירות הוא מאוד24
גדול" (עמוד 20 שורות .)10-1225
26
.54 חשוב לציין כי הנתבע ,3 אשר טען כי זויפה גם חתימתה של עורכת הדין שעבדה במשרדו27
ושאישרה לכאורה את חתימתו, נשאל בחקירתו הנגדית מדוע לא ביקש שגם חתימתה28
תיבדק על ידי מומחה. לכך השיב באופן מפתיע "כמו שאמרתי קודם לא רציתי לסבך29
אותה" (עמוד 34 שורות .)1-430
31
.55 בנוסף, אציין כי במהלך חקירתו הנגדית, הנתבע 3 ענה תשובות שאינן מתיישבות אף עם32
הסבירות הבסיסית של התנהלות עורך דין, אשר נדרש לבצע עבור לקוחו פעולות בלשכת33
רישום מקרקעין. כאשר נשאל האם כשבא אליו לקוח ומבקש ממנו להגיש בשמו בקשה34
לרישום צו ירושה, הוא חייב לזהותו על פי תעודת זהות, השיב "לא" באופן מפתיע (עמוד35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
בית המשפט1
תיק חיצוני:
38 שורות .)29-31 בשל תשובתו המפתיעה, נשאל פעם נוספת הפעם על ידי
":ש. באופן כללי שבא אליך בן אדם ורוצה שתייצג אותו לצו רישום ירושה, בודק תעודת2
זהות באופן כללי? ת. לא. למה אני צריך לבדוק? " (עמוד 39 שורות .)1-4 אכן תשובות3
תמוהות.4
5
.56 ער אני לכך שנתבע 3 היה נסער במהלך חקירתו. הוא העיד על עצמו כי עבר שני צנתורים6
ואירוע מוחי, וכי יש לו בעיה עם הזיכרון ובשל כך הוא נוטל כדורים (עמוד 38 שורות 18-7
.)19 במהלך הדיון, בית המשפט אף נעתר לבקשת בא כוחו לקיים הפסקה קצרה בעדותו8
על מנת לאפשר לו לאכול בהיותו חולה סוכרת (עמוד 39 שורה .)11 בסוף עדותו, בא כוחו9
אף טען כי בתחילת עדותו הנתבע 3 השיב לעניין וכי בהמשך, בשל מצב בריאותו, הפך להיות10
לא כשיר באופן שאין להתבסס על דבריו. לטענות אלה התנגד בא כוח התובע אשר תיאר11
את התנהלותו של הנתבע 3 לפיה ניכר כי הבין את שנשאל וגם העיר כאשר דברים שעלו12
בדיון לא היו לרוחו. התרשמתי כי אכן הנתבע 3 הבין את ההתרחשות סביבו והגיב לדברים13
שלא נשאו חן בעיניו. עם זאת, ככל שהתארכה החקירה, ניכר היה שהנתבע 3 מעט מבולבל.14
מכל מקום, דווקא טענות אלה בדבר אי כשירותו של נתבע 3 אותן העלה בא כוחו, מלמדות15
מדוע היה נחוץ כי הנתבע 3 יזמן לעדות את העדות הנוספות (עורכת הדין ואשתו שנטען16
שהיו מעורבות בהליך הרישום.) במיוחד הדברים אמורים, לאור זאת שמצבו הרפואי של17
הנתבע 3 היה ידוע זמן רב עובר לדיון ההוכחות. הדברים אף נכתבו בתצהיר אותו הגיש עוד18
ביום 22.9.2020 (ראו סעיף 15 לתצהיר.) בנסיבות אלה, אי זימון עדות כה מרכזיות להגנתו19
של נתבע 3 מלמד כי ככל הנראה חשש מעדותן. הלכה ידועה היא כי "אי הבאת עד רלוונטי,20
בהיעדר הסבר אמין וסביר לכך, פועלת לחובתו של בעל הדין שנמנע מלהשמיעו, ומקימה21
חזקה עובדתית לחובתו, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בדבר, שאילו הובאה אותה22
ראיה, הייתה פועלת לחובתו" (ראו בע"א 8382/06 כורש בוטח נ דוד כהן (פורסם במאגר23
משפטי.))24
25
.57 לסיכום, נחה דעתי כי התובע הוכיח ברמה מספקת כי רישום צו הירושה נעשה על ידי26
הנתבע 3 או מי מטעמו. מחומר הראיות עלה כי הבקשה לרישום נערכה על ידי הנתבע 327
ונחתמה על ידו ובחותמתו לאחר שקיבל ייפוי כוח מאותו אדם שהזדהה כמישל מקובסקי.28
חתימתו של נתבע 3 על הבקשה אושרה על ידי עורכת דין ממשרדו. אשתו של נתבע 3 הגישה29
את הבקשה לרישום וסכום האגרה שולם באמצעות כרטיס האשראי שלו.30
31
.58 כאמור, הנתבע 3 הכחיש כל קשר לאירועים וטען כי מעולם לא פגש או ייצג את אותו נוכל32
33 כך
מאחר שמחומר הראיות עולה תמונה אחרת,
וכי חתימתו וחותמתו זויפו וכיוב.'
שטענותיו של הנתבע 3 נדחו; וכן מאחר שטענתו שהועלתה במהלך הדיון בגין שיתוף פעולה34
של גורם פנימי אצל הנתבעת ,2 אשר מעבר לכך שהיא הרחבת חזית, לא הוכחה, אזי אין35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
בפני בית המשפט גרסה ממנה ניתן ללמוד מהן הפעולות והבדיקות שביצע נתבע 3 עת1
התייצב במשרדו אותו אדם שהזדהה בשם מישל מקובסקי. זאת, כדי לבדוק כי אכן אותו2
לאור כל זאת, המסקנה המתבקשת כי הנתבע 33
אדם זכאי להירשם כבעל הזכויות בנכס.
התרשל במילוי תפקידו כעורך דין. מאחר שבעקבות כך התאפשרה גניבת הנכס, הרי שעליו4
לפצות את התובע בגין נזקיו.5
6
אחריותה של נתבעת 27
8
.59 אין מחלוקת כי רישום הנכס על שם מישל מקובסקי נעשה באמצעות צו ירושה מזויף.9
בהיותה של נתבעת 2 ממונה על רישום זכויות במקרקעין, כאשר על רישום זה הציבור10
הרחב מסתמך, חובתה לפעול בזהירות ולוודא כי מי שמבקש ממנה לרשום את הזכויות11
בנכס מקרקעין על שמו, אכן זכאי לכך.12
13
.60 על חובת הזהירות בה חב רשם המקרקעין ניתן ללמוד מפסק הדין בתא (ת"א) 2558/0714
נאור סילביה נ' עיריית חולון, פסקה 73 )29.10.2018( (פורסם במאגר משפטי) שניתן על ידי15
כב' השופט טובי בו נקבע כי "הגם שתפקיד רשם המקרקעין הינו טכני בעיקרו "עדיין יש16
לו חובות ואחריות שסטייה מהן עשוייה ליצור התרשלות" [ע"א 6894/15 זלצר נ' אבירם17
ואח' (פורסם בנבו, .])7/9/17 בע"א (ת"א) 1729/06 עו"ד אובניק טניה נ' בנק ירושלים18
בע"מ ואח' (פורסם בנבו, )22/12/08 הדגיש בית המשפט כי על רשם המקרקעין עשוייה19
לחול, בנסיבות מתאימות, חובת זהירות מושגית וקונקרטית, ועשוי הוא לחוב ברשלנות20
הנגזרת מתפקידו – ניהול מרשם המקרקעין. וכך נקבע בפסק הדין: "לשכת רישום21
המקרקעין אומנם גוף שלטוני הוא, אולם מופקד הוא על אותו רישום שהינו למעשה 'חזות22
הכל,' מעת שעסקינן במקרקעין. כך ברי הוא, כי אזרחי המדינה נסמכים על הרישום, ולא23
125 לחוק המקרקעין.) מכאן24
בכדי קובע הדין כי הרישום הוא המחייב (ראו: סעיף
שהסמכות שניתנה לפועלים בלשכת רישום המקרקעין, הינה סמכות ששכרה בצידה.25
לית מאן דפליג כי טעות ברישום זה או אחר, יכול ותגרום לנזק כלכלי רב, ויכול ואף תפגע26
בזכויות קנייניות" (שם, פסקה .)26 הנה כי כן, לרשם המקרקעין חובת זהירות מושגית27
וקונקרטית (ככול שיכול היה לצפות את התרחשות הנזק הספציפי) כלפי ציבור הנזקקים28
לשירותיו, והנסמכים על המרשם. דומה, כי אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותו של29
רישום אמין, נכון ומדוייק של נכס מקרקעין, שכן "ניהולו של מרשם המקרקעין נועד30
להקל על ביצוען של עסקאות במקרקעין, למנוע תרמית וכן לספק מידע אמין בדבר בעלי31
הזכויות במקרקעין לציבור הרחב ולרשויות התכנון" [ע"א שרה דול שטינברג נ' חברת32
לילינבלום 13 בע"מ (פורסם בנבו, .])9/9/15 העדרו של רישום אמין בפנקסים, המשקף33
נכונה את מצבו של הנכס בפועל, עלול לגרום ל"תאונות משפטיות" – בדמות הכשלת קונה34
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
תמים של נכס מקרקעין, המסתמך בתום לב על המרשם, בהניחו כי הוא משקף נכונה את1
מצבו של הנכס והזכויות בו."2
3
לעניין חובותיו ואחריותו של רשם המקרקעין ראו גם בע"א 3507/14 ציפורה נ' נג'יב ג'רוס,4
פסקה 17 )11.10.2015( (פורסם במאגר משפטי) ובתא 3449/07 זהר יעקב נ' לשכת רישום5
המקרקעין תל אביב )22.8.2015( (פורסם במאגר משפטי) בו אומנם נדחתה התביעה נגד6
רשם המקרקעין בנסיבות הספציפיות, אך פורט בהרחבה תוך הפנייה לפסיקה מדוע הוא7
זהר נ' לשכת רישום8
9
10
2906/13
וכן ברע"א
חב בחובת זהירות כלפי הציבור הרחב
המקרקעין, פסקה ,7 )3.7.2013( .)
.61 התובע הצביע בתצהירו על פגמים שנפלו בתעודת הפטירה ובצו הירושה שהיו בתיק הנכס11
בלשכת רישום המקרקעין ואשר הוגשו מטעמו של מי שהזדהה כמישל מקובסקי.12
13
.62 תעודת הפטירה המזויפת של המנוחה כללה בהשוואה לתעודת הפטירה האמיתית, פרטים14
עובדתיים לא נכונים. בתעודה נרשם כי המנוחה נפטרה בתל אביב מבלי לציין את שם בית15
החולים. בתעודה האמיתית צוין כי מקום פטירתה היה בחולון בבית החולים וולפסון.16
17
בתעודה המזויפת נרשם כי המנוחה התגוררה ברחוב קפלן בחולון ואילו במקורית כתובתה18
הייתה ברחוב ההגנה באשדוד.19
20
התעודה המזויפת כוללת חתימה של פקיד ואילו בתעודה האמיתית אין חתימה.21
22
.63 אשר לצו הירושה, הצו האמיתי ניתן ביום 29.11.2006 על ידי הרשם לענייני ירושה יוסף23
זילביגר ובו נכתב כי היורש היחיד הינו זיו מלך. צו הירושה המזויף על פיו נרשם הנכס על24
ניתן לכאורה על ידי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב ביום25
שם מישל מקובסקי,
בפני הרכב של שלושה דיינים ובו נרשם כיורש יחידי מר מישל מקובסקי.26
27
27.8.2007
.64 התובע ערך בתצהירו השוואה בין צו הירושה המזויף לבין שלושה צווי ירושה אחרים28
שניתנו על ידי בית הדין הרבני בסמוך לאותו מועד (שנמסרו לו במהלך גילוי מסמכים)29
והצביע על הבדלים אשר לטענתו על בוחן העסקאות בלשכת רישום המקרקעין היה להבחין30
בהם ובכך למנוע את העברת הזכויות בנכס. להלן ההבדלים:31
32
א. בראש כל אחד מהצווים האותנטיים מופיע סמל המנורה ואילו בצו המזויף אין סמל כזה.33
34
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
סוג ההליך בצווי הירושה האותנטיים מסתיים בספרות .41-1 לדבריו, נראה כי מדובר1
בספרות המשמשות כאמצעי זיהוי פנימי של בית הדין הרבני ביחס לסוג ההליך. בצו2
המזויף הסיומת היא 6-31 ששונתה בכתב יד ל.41-3
4
בכותרת של כל אחד מהצווים האותנטיים מופיעים פרטי הדיינים ומתחתם הכותרת5
"בית הדין הרבני האזורי תל אביב." בצו המזויף מופיעים הדברים בסדר הפוך, כאשר6
ראשית מופיעה הכותרת "בית הדין הרבני האזורי תל אביב" ומתחתיה פרטי הדיינים.7
הוא הצביע גם על סוג, גודל ונראות הגופן של הכותרת.8
9
כל אחד מהצווים האותנטיים נחתם על ידי הרב רפאל כהן וגם הצו המזויף נחזה שנחתם10
על ידי הרב רפאל כהן, אולם החתימה במסמך המזויף שונה.11
12
החותמת על גבי כל אחד מהצווים האותנטיים של בית הדין גדולה בהרבה מאותה13
חותמת על הצו המזויף.14
15
בכל אחד מהצווים האותנטיים המספר הסידורי המופיע על הטופס הינו טופס 21 .)5.93(16
לעומת זאת, בצו המזויף המספר הסידורי המופיעה הנו טופס .)3.62(0117
18
בצווים האותנטיים בכל מקום בו רשום שם המנוח/ה (מופיעה פעמיים בצו) בית הדין19
מקפיד לכתוב לאחר שם המנוח/ה "–ז"ל," דבר שחסר בצו המזויף.20
21
מספר הפקס המופיע בצו המזויף שונה ממספר הפקס המופיע בצווים האותנטיים.22
בצווים האותנטיים מופיע מספר פקס' נכון של בית הדין הרבני ואילו בצו המזויף מופיע23
מספר פקס של בית הדין לממונות בבית הדין הרבני.24
25
קיימים הבדלים בין הצווים האותנטיים לצו המזויף בסוג, גודל רווחים ונראות של26
הכתוב.27
28
תיק חיצוני:
.ב
.ג
.ד
.ה
.ו
.ז
.ח
.ט
.65 רשמת המקרקעין שהגישה תצהיר מטעם הנתבעת 2 צירפה לתצהירה העתק מהנוהל שהיה29
תקף במועד הרלוונטי לביצוע התרמית (נספח )1 וכן העתק נוהל משנת 2016 (נספח .)2 היא30
הסבירה כי בהתאם לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תש"ל – 1969 שהיו תקפות במועד31
לצורך ביצוע רישום צו הירושה על המבקש להמציא בקשה לרישום ירושה32
התרמית,
חתומה ומאומתת כדין. לבקשה יש לצרף צו ירושה, צו קיום צוואה או צו הנהלת עיזבון33
מאת בית משפט, בית דין דתי או רשם לענייני ירושה מוסמך. כן נדרש להגיש נסח מרישום34
הבקשה הייתה מועברת לבוחן35
זמנים,
באותם
המקרקעין לגביהם מבוקש הרישום.
עסקאות שבודק אם מסמכי הבקשה הוגשו בהתאם לנהלי המרשם ובהתאם לדין. ככל36
שמצאם תקינים, היה מעבירם לבדיקה נוספת של מבקר שלאחריה קיבל הרישום תוקף37
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
של שטר במרשם. ככלל, בוחני העסקאות והמבקשים עוברים הכשרות לרבות קורס בוחני1
עסקאות, מבחני הסמכה, קורס בכירים, ימי עיון והשתלמויות, ליווי וחניכה על ידי בוחני2
עסקאות מנוסים וכן על ידי רשם המקרקעין. בסעיף 20 לתצהירה פירטה לגבי המסמכים3
אשר היוו את הבסיס לרישום והוגשו על ידי גב' הניה דויטש, אשתו של הנתבע .3 בין יתר4
המסמכים, ציינה גם את תעודת הפטירה של המנוחה שהוגשה בתיק, על אף שאינה נדרשת5
לצורך רישום הירושה.6
7
.66 בהתייחס לתעודת הפטירה, העידה הרשמת בתצהירה כי רשם המקרקעין לא נדרש לוודא8
כי הכתובת המצוינת על גבי צו הירושה נכונה ועדכנית. מה גם שממילא, במקרים רבים9
הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין אינה בהכרח הכתובת האחרונה המעודכנת. היא10
הסבירה כי בתעודת הפטירה ההתייחסות היא לעיר בה נפטר המנוח כאשר צו הירושה11
מתייחס למקום המגורים האחרון של המנוח. לדבריה, לצורך רישום צו הירושה, כלל לא12
נדרשת תעודת פטירה כך שממילא רשם המקרקעין לא נדרש לבדוק את הכתובת המצוינת13
על גביה או כל פרט אחר לגביה. יתרה מכך, במועדים הרלוונטיים לביצוע התרמית, לרשם14
הרשאות וללא15
המקרקעין לא היו הכלים וההרשאות לבצע בדיקות כאמור. בהעדר
אמצעים טכנולוגיים מתאימים, לא סביר היה לצפות מבוחני העסקאות לבצע בדיקה בכל16
שכן הדבר היה גורם להכבדה רבה17
18
19
תיק לרישום ירושה מול הגורמים הרלוונטיים,
ולעיכובים ברישומים השוטפים.
לא ניתן להבחין מהתבוננות כי מדובר בצו ירושה מזויף. הצווים עליהם20
.67 עוד הוסיפה, כי
הסתמך התובע לשם השוואה היו בסמוך זה לזה ולכן סביר כי נערכו על פי תבנית זהה.21
לטענתה, לרשם המקרקעין מוגשים מידי יום עשרות צווי ירושה ממועדים שונים ומגופים22
מוסמכים שונים: בית משפט לענייני משפחה, הרשם לענייני ירושה, בית הדין השרעי ועוד.23
לפיכך, טענה כי לא ניתן לצפות מבוחני העסקאות להבחין או לזהות שוני בין תבניות שונות24
של צווים לפי מועדי הנפקתם, בחינת חתימות המזכיר, הגופן לפיו נערך הצו, הגודל25
והנראות של הכיתוב או בחינת סימנים מספריים של כל אחד מהגופים המוסמכים לזיהוי26
תיקם. קל וחומר כאשר מדובר בצו ירושה המוגש לרישום מספר שנים לאחר הנפקתו.27
לאורך השנים, מתחלפים הגורמים המוסמכים להנפיק צווי ירושה ולכן ברור כי לא ניתן28
לצפות מבוחני העסקאות לבחון כל צו ירושה המוגש לרישום אם הוא תואם לתבנית29
מסוימת. הדבר לא ניתן לבדיקה ברישומים השוטפים. גם אין מקום להתייחס לכל השמטה30
של מילה כזו או אחרת. טעות סופר אינה מעידה על זיוף. אין זה הגיוני לצפות כי בוחן31
העסקאות יזכור או ישווה מספרי פקסים של הגופים השונים. צווי הירושה שצירף התובע32
לתצהירו וצו הירושה המזויף דומים ואינם מעלים כל חשד. עם השנים, במטרה לצמצם33
ככל הניתן מרמה וזיוף, פעלה הרשות לפיתוח מערכת מחשוב מתקדמת ביותר מבחינה34
טכנולוגית הקרויה מערכת רימון. מדובר במערכת אחודה של כלל הלשכות עם ממשקים35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
למשרד המשפטים ומחוצה לו. ביום 3.9.2018 הוחל ממשק מול רשם הירושה ומחודש מאי1
2020 מול בתי הדין הרבניים.2
3
.68 יש לציין כי אין מחלוקת כי הרשמת שהגישה את התצהיר לא הייתה מעורבת ברישום צו4
הירושה נושא כתב התביעה ולמעשה, עדותה ניתנה ברמה העקרונית. הרשמת אף לא5
שימשה בתפקידה במועד התרמית (עמוד 22 שורות 13-21 ועמוד 23 שורות .)3-4 בעדותה6
בדיון הסבירה שכל הדוגמאות שצורפו לתצהירה נועדו להראות את הדמיון בין התבנית7
לבין נוסח הצווים המוגשים לרישום. היא העידה על ההכשרה שעוברים בוחני העסקאות.8
אשר לזיופים, העידה כי " צריך לזכור שלא יוצאים מנקודת הנחה שהכל מזויף כי אחרת9
הכל ישותק. לצערנו יש אחוז קטן של זיופים. משתדלים מאוד בכל דרך אפשרית אך זה10
לא האישו העיקרי בלימוד בוחני עסקאות" (עמוד 23 שורות .)25-2711
12
.69 מעדותה עלה גם כי לא הייתה אחידות בין הגורמים שהנפיקו צווי ירושה. כך למשל,13
לדבריה: "בביה"ד הרבני בשנת 2007 היו רושמים צווי ירושה גם בכתב יד, לא היה14
מחשוב. כל דיין היה מקליד לפי הקלדן שלו. כמובן שאנו מלמדים בוחני עסקאות לנוסח15
כמו זה שהצדדים קיבלו הסמכויות של ביה"ד. יש דברים שבהחלט מלמדים אותם אך16
לא ברמה של מס' פקס ולא כותרת עליונה תחתונה" (עמוד 24 שורות .)5-817
18
.70 בהמשך עדותה, נשאלה לגבי התפקיד של בוחני העסקאות והאם חלק ממנו הוא לבחון את19
האותנטיות של המסמכים. להלן הדברים:20
"ש. תסכימי שאחד התפקידים של הרושם והמבקר שהרישום נעשה על בסיס מסמכים21
אותנטיים, ז"א תפקידם בין השאר לזהות האם המסמכים שעל בסיסם מועברות זכויות22
קניין של אנשים הם מסמכים אותנטיים?23
ת. שאלתך לא במקום. אסביר, רשם המקרקעין הוא גוף רושם, אנו לא משטרה, לא מז"פ24
לא מומחים לכתב יד. בטח לא כאשר מוגש רישום מטעם משרד עו"ד. רוצה לומר שגם25
אם היינו מאוד רוצים, זה מה שרוצים להגן על קניין הציבור, בשנת 2011 לא היה לנו שום26
כלי שיכולנו להיעזר בו על מנת לבדוק הדברים. בדיעבד זה מאוד קל אך לא בשנת .201127
לא היה שום ספק שעלה מהצו ולכן לא היה לנו מה לבדוק.28
ש. מדינת ישראל לא הגדירה כאחד היעדים שלה לנסות ולאמת את המסמכים שעל29
בסיסם מועבר הרישום, זה מה שאת אומרת, מדינת ישראל מתנערת?30
ת. חלילה וחס. אם היה עולה חשד או נורת אזהרה ולו אחת היינו בודקים.31
ש. כדי שנבין את המורכבות, אם היה נוהל מחייב את הבוחן או המבקר ליצור קשר עם32
הגורם שהפיק את צו הירושה, האם את מסכימה שזה היה מפחית הסבירות למקרה33
זיוף ותרמית?34
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
ת. מה שעשינו מפחית יותר. בשנת 2011 לא היה לנו אף כלי שיכולנו להיעזר בו. במקרה1
של חשד ולא היה חשד במקרה זה. אם ב 2011 היה ניתן להתקשר למפיק המסמך, מי2
אמר שהיו עונים לי שם. למה שיענו? למה שהתיק יהיה שם? אסביר, גם אם הינו3
מתקשרים והתיק לא היו בפניהם היו אומרים נזמין התיק מהארכיון, האם לא היינו4
מבצעים את הרישום? יכול להיות שאם היה לנו קשר ישיר אפשרות לכך במקרה של5
חשד כמובן שזה יכול היה לסייע. אך זה לא המקרה כי לא היה חשד.6
ש. גם אם היה נוהל לפיו יוצרים קשר עם עוה"ד שהגיש, אז זה היה מפחית את7
הסיכון?8
ת. מי אומר שהוא היה עונה לי? שאלתך אם נלך לפיה לא נוכל לרשום דבר. אציין9
שלשכתנו מבצעת מעל 300 פעולות ביום. על כל פעולה להתקשר טלפונית לא נוכל לבצע10
אף רישום. לא נוכל לרשום משכנתאות" (עמוד 24 שורה 15 עד עמוד 25 שורה .)411
12
.71 גב' בן חיים, אשר קיבלה את הבקשה לרישום ירושה, העידה בתצהיר כי אינה זוכרת את13
פרטי הבקשה לרישום שהוגשה בשנת ,2011 אך מעיון בתיק נראה שהוגשו כל המסמכים14
שנראים תקינים ולא הייתה מניעה לרשום את הירושה בהתאם לנהלים שהיו קיימים15
באותה עת. בחקירתה הנגדית העידה כי במסגרת הכשרתה לא נדרשה לסוגיה של זיהוי16
אותנטיות של מסמכים שהוגשו לרישום (עמוד 60 שורות .)16-18 לשאלת ב"כ התובע17
השיבה כי נתקלה בהמון צווי ירושה שבהם לא נכתבה המילה "ז"ל" (עמוד 62 שורות .)318
לגבי המספר המופיע על הטופס וכיו"ב הסבירה שהרישום מתייחס בעיקר לתוכן. לדבריה:19
"שאתה מקבל מאות צווים, אתה מסתכל על כך שיש מספר תיק. אתה לא מסתכל על20
הספרות. יש המון בתי משפט שמגישים תיקים, ולכל אחד יש מספר אחר" (עמוד 6221
שורות 9-11 וראו גם עמוד 63 שורות .)14-1622
23
.72 גב' בן חיים אישרה כי לא מתקשרים מלשכת רישום המקרקעין אל בית הדין כדי לוודא24
את האותנטיות של המסמך. הדבר נכון גם לגבי צו ירושה של רשם לענייני ירושה. כך25
הדברים גם לגבי יצירת קשר עם משרד עורכי הדין שמגיש את הבקשה לרישום (עמ' 6626
27 .)15-23 שורות
28
יש לציין כי מבקרת הרישום של בוחנת העסקאות, הייתה סגנית רשם המקרקעין גב' רחל29
דרור וכי זו לא זומנה לעדות.30
31
.73
.74 לסיכום, מכל העדויות שהובאו לעיל מצטיירת התמונה הבאה:32
33
בהכשרת בוחני העסקאות לא שמים דגש על בדיקת אותנטיות של מסמכים. כך עולה34
מעדותה של רשמת המקרקעין. גב' אתי בן חיים אף הסבירה כי לא נדרשה כלל לסוגיה של35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
זיהוי אותנטיות של מסמכים. ויובהר, כי אין בכוונתי להפוך את בוחן העסקאות לגרפולוג,1
איש מז"פ או חוקר משטרה. עם זאת, היה מקום בתהליך ההכשרה להנחות את בוחן2
העסקאות לערוך בדיקה קפדנית יותר באופן שיאפשר לו לזהות חשדות לזיופים כאלה3
שיובילו בהמשך לביצוע בדיקה מעמיקה של אותם מסמכים. יש לציין כי בנוהל שהיה קיים4
הן בשנת 2011 והן בשנת 2016 לא מצויה הנחייה המורה לבוחני העסקאות לנסות ולאתר5
זיופים וחבל שכך.6
7
אף שהתובע טען לגבי הבדלים בין צו הירושה המזויף ותעודת הפטירה המזויפת למסמכים8
האמיתיים, לא ניתן לקבוע כי מי ששימש כבוחן עסקאות יכול היה להבחין בכך שמדובר9
בזיוף. זאת בין היתר לאור המקורות השונים (בתי הדין, בתי המשפט והרשם) של צווי10
הירושה המוצאים בשנים שונות ולאור כך שאין אחידות וקיים קושי אובייקטיבי לעלות11
על זיוף כאמור. עם זאת, ייתכן ובתהליך הכשרה נכון שהיה שם דגש על בדיקה קפדנית12
יותר של המסמכים שאז ייתכן והדבר היה מתגלה.13
14
.75 מכל מקום, אף אם אניח לטובת הנתבעת 2 כי גם בוחן עסקאות מנוסה שהונחה לערוך15
בדיקות קפדניות כדי לבחון אותנטיות של מסמכים לא היה מגלה את הזיוף, הרי שלאור16
העדויות שנשמעו ולאור חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת 2 אשר מודעת לחשיבות17
הרישום המבוצע על ידה ולהשלכותיו כמו גם לסכנת הזיופים, אין לפטור אותה מאחריות.18
ככל שהיה קיים קושי לזהות זיופים, בהעדר אמצעים טכנולוגיים כפי שטענה רשמת19
המקרקעין ולאור חשיבות הרישום, היה מתבקש כי לכל הפחות, תיערך בדיקה מול הגורם20
אשר מנפיק את הצו. יש לזכור שרשם הירושה כמו גם בתי הדין הרבניים, מהווים זרועות21
של המדינה שלשכת רישום המקרקעין היא חלק ממנה. העדר בדיקה מול הגורמים22
שהנפיקו את צו הירושה כך שהתאפשר רישום צו ירושה מזויף על ידי הלשכה מהווים23
להבנתי רשלנות והפרה של חובת הזהירות.24
25
.76 התובע הפנה בסיכומיו לטענת הנתבעת 2 באמצעות רשמת המקרקעין כי יש אחוז קטן של26
זיופים כשלשיטתה, אין מנוס מלהכיל או לקבל את העובדה האמורה ביחס לכך, שאחרת27
הכל ישותק (עמוד 23 שורות .)25-26 אם הנתבעת 2 בחרה להעדיף יעילות על פני איתור28
זיופים ולאור המשמעות הרבה שיש לרישום הזכויות על ידי הנתבעת 2 עליו הציבור הרחב29
מסתמך, הרי שיש מקום שתישא בהשלכות הנובעות מכך.30
31
ייעשה שימוש בכלים32
2011
.77 לא הייתה כל מניעה שגם במועד קרות האירוע בשנת
טכנולוגיים שכבר היו קיימים כגון דואר אלקטרוני, פקס או שיחת טלפון קצרה מול הגורם33
הרלוונטי כדי לבדוק כי מדובר במסמכים אותנטיים. מדובר בבדיקה פשוטה, מהירה, זולה34
ואמינה. בעדותה שהובאה לעיל, אמרה הרשמת: "אם ב 2011 היה ניתן להתקשר למפיק35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
המסמך, מי אמר שהיו עונים לי שם. למה שיענו? למה שהתיק יהיה שם? אסביר, גם1
אם הינו מתקשרים והתיק לא היו בפניהם היו אומרים נזמין התיק מהארכיון, האם לא2
היינו מבצעים את הרישום."? תשובתה אינה מקובלת עלי. מפיק המסמך הוא בית הדין3
הרבני המהווה גוף ציבורי שהיה אמור לענות לפנייה של לשכת רישום המקרקעין שגם היא4
גוף ציבורי. הדבר נכון גם לגבי הרשם לענייני ירושה, שבדיקה מולו הייתה מגלה כי קיים5
צו ירושה של המנוחה לטובת התובע. לא הייתה כל מניעה כי ייקבעו נהלי עבודה מסודרים6
שיסדירו התקשרות כזו של לשכת רישום המקרקעין אל בית הדין הרבני והרשם לענייני7
ירושה. יש להניח כי ברוב המקרים שינויי רישום בזכויות מקרקעין מבוצעים במועד סמוך8
יחסית לאחר הוצאת צו הירושה ולא לאחר שנים רבות כפי שקרה במקרה דנן. לפיכך,9
בהחלט ייתכן שאין צורך כלל בהזמנת התיק מהארכיון כך שבדיקה פשוטה כאמור לעיל10
הייתה נענית במהירות.11
12
במקרה בו מדובר בבקשה להעברת זכויות בגין צו ירושה שהוצא שנים רבות קודם לכן,13
כפי המקרה דנן, אכן אין צורך למהר ולרשום ובהחלט יש מקום להמתין את הזמן הדרוש14
לצורך עריכת הבדיקה הנדרשת. גם כיום, כאשר יש צורך בביצוע רישומי זכויות מורכבים15
המצריכים בדיקות מיוחדות, מתבצעת הפקדה של התיק והליך הרישום מושהה עד לסיום16
הבדיקות הנדרשות.17
18
.78 בית המשפט העליון כבר עמד בעבר על חשיבות גיבושם של נהלים המסדירים את הממשק19
בין רשם המקרקעין לרשויות השונות המנפיקות ובמיוחד אלו המנפיקות צווים שונים20
באופן שיקל על פעולת הרשם וימנע ממנו ליפול לפח שטומנים לו רמאים למיניהם. "על21
רשם המקרקעין לגבש נהלים מסודרים וברורים בשיתוף עם הגורמים22
הרלוונטיים, המסדירים את נקודות הממשק בין לשכת רישום המקרקעין23
ורשויות המפנות כלפיה החלטות וצווים. לא יעלה על הדעת מצב שבו כל רשות24
מניחה שרעותה ביצעה את הבירורים הבסיסיים, ובמיוחד כאשר הממשק בין25
שתי הרשויות הוא כה רחב ומשמעותי. ניתן לחשוב על מנגנונים פשוטים26
ויעילים. לדוגמא, הותרת הבירור לרשם המקרקעין, שלו הידע המקצועי והנסיון27
המתאים, כך שהצו המופנה כלפיו יכלול את התוספת "בכפוף לאימות זהות28
החייב כבעל הזכויות במקרקעין." אפשר לחשוב גם על אפשרויות אחרות. העיקר29
הוא שכל אחת מן הרשויות תדע מה מוטל עליה ומה מוטל על רעותה, על מנת30
למנוע תאונות משפטיות מן הסוג שהתרחש בענייננו. חוסר תקשורת בין שני31
הגורמים הוא מתכון לאי-סדר ולפגיעה בציבור הרחב" (ע"א 6894/15 זלצר נ' אבירם,32
פסקה 16 )7.9.2017( (פורסם במאגר משפטי.))33
34
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.79 העובדה שלשכת רישום המקרקעין מצאה לנכון במהלך השנים לפתח את התוכנה "רימון"1
קשר ישיר בינה לבין הרשם לענייני ירושה ובאמצעותו גם מול בתי הדין2
המאפשרת
הרבניים (כפי שהעידה רשמת המקרקעין בסעיפים 21ד, 24 ו25- לתצהירה) מלמדת כי3
הנתבעת 2 הבינה כי מוטלת עליה אחריות להתמודד עם תופעת הזיופים.4
5
.80 לאור כל האמור, אני קובע כי נתבעת 2 התרשלה והפרה את חובת הזהירות. לפיכך, גם היא6
חייבת בפיצוי התובע.7
8
אחריותו של התובע9
10
.81 כאמור לעיל, לא היה מקום לדון באחריות של התובע לו היה מוכח כי הנתבעים היו11
מעורבים במעשה מרמה פלילי. שאלת אחריותו נולדה לאחר שהגעתי למסקנה כי לא הוכח12
לא ניתן להתעלם מטענות13
מעורבים במעשה כאמור. בנסיבות אלה,
שנתבעים אלה
הנתבעים כי משך שנים רבות מאז הוצא צו הירושה האמיתי, התובע לא דאג לרשום את14
הנכס על שמו.15
16
.82 התובע טען כי גם אם הנכס היה מועבר על שמו בסמוך להוצאת צו הירושה, לא היה בכך17
כדי למנוע את מעשה המרמה. איני סבור כך. ייתכן בהחלט שאם התובע היה דואג להעביר18
את הנכס על שמו בסמוך לאחר מכן, היה נמנע מעשה המרמה. הדעת נותנת כי נוכלים ייטו19
לבצע פעולת מרמה בנכסים של נפטרים שאין בהם מעש ושהרישום בהם לא עודכן משך20
שנים ולכאורה אין גורם המתעניין בהם. במיוחד הדברים אמורים, מקום בו מדובר בנכס21
מקרקעין שאינו בנוי. אם הנכס היה נרשם על שם התובע, ייתכן שבמהלך הדיווחים22
לרשויות השונות על העברת הנכס לידי הנוכל ולאחר מכן לידי הרוכשים המאוחרים, היה23
מגיע אליו מכתב או דרישה כלשהי מאת מי הרשויות המיידע אותו בדבר ביצוע הפעולה,24
מעשה המרמה. העובדה שהתובע הגיש תביעה כספית ולא25
כך שיכול היה לפעול לסיכול
דרש את השבת נכס המקרקעין, נבעה מכך שזה כבר הועבר הלאה לידי קונים אשר רכשו26
אותו בתום לב בהסתמך על הרישום הקיים. יש להניח כי אם התובע היה מגלה את דבר27
הגניבה מוקדם יותר, היה יכול למנוע את העברתו הלאה מידי הנוכל. יש להבין כי אין גוף28
החסין מפני מעשה מרמה וגם המדינה אינה חסינה מכך. אף שאני מאמין לתובע כי לא29
העלה על דעתו שדבר כזה אפשרי, אין מקום לפטור אותו מאחריות ויש להטיל עליו אשם30
תורם למצב אליו נקלע.31
32
חלוקת האחריות33
34
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.83 חלוקת אחריות היא עניין המצוי בשיקול דעת בית המשפט. אין מדובר במדע מדויק1
והדברים נקבעים על דרך ההערכה.2
3
.84 בפסק הדין בע"א 316/75 שור נ' מדינת ישראל פ"ד ל"א)1( ,299 355 כותב כב' השופט4
שמגר: "מהו המבחן שעל-פיו יש להכריע כאשר מבקשים לחלק את האחריות בין המזיק5
לבין הניזוק הנושא באשם-התורם. מקובל עלינו, כי יש להכריע בחלוקה זו על-פי המבחן6
של "מידת האשמה" (ע"א ,267/58 לקריץ נ' שפיר, ,]3[ בע' ;1253 ע"א ,23/61 סימון נ'7
מנשה, ,]4[ בע' .)473 הווה אומר, בית-המשפט מציב את מעשי הרשלנות של המזיק8
והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם9
ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד בתהליך בדיקה זה מתגבשות מסקנותיו של בית-10
המשפט לגבי "מידת אחריותו של התובע לנזק," כלשון סעיף (68א) לפקודת הנזיקין11
[נוסח חדש,] על-פיה רשאי בית-המשפט לקבוע אותה מידת הפחתה בשיעור אחריותו12
של המזיק, כפי שהוא מוצא אותה לנכונה ולצודקת, כלשונו של סעיף (68א) האמור…13
14
15
ובהמשך בע"מ 306 : "בחינה כמתואר איננה בגדר מלאכה שיסודותיה במדע המדוייק,16
אלא היא מושתתת בהכרח על שקילתו של הנכון והצודק, לפי מיטב הערכתו ושיקולו של17
בית-המשפט, לאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א ,23/61 ,]4[ בע' ,474 מול האות18
19 .")ג
20
אשר21
אחריות משמעותית על הנתבע ,3
אני סבור שיש להטיל
.85 בנסיבות המקרה דנן,
מהראיות עלה כי הוא או מי מטעמו היה בקשר ראשוני עם הנוכל הרמאי והוא זה שלמעשה22
דאג לרישום הזכויות ולהעברתן על שמו. יש גם לקחת בחשבון שלשכת רישום המקרקעין23
הסתמכה בפעולתה, בין היתר, על המסמכים שהוגשו על ידי הנתבע 3 ולכן שיעור האחריות24
שיוטל עליה אמור להיות נמוך יותר מזה של נתבע .3 אשר לתובע שהיה למעשה הקורבן25
של מעשה המרמה, זה חטא בפסיביות ובחוסר מעש מתמשך אשר להערכתי מעמיד את26
רשלנותו על הרף הנמוך מבין השלושה. לאחר ששקלתי את כל האמור, מצאתי לחלק את27
האחריות כדלקמן: התובע – ,20% הנתבעת 2 ,35%- הנתבע 3 – .45%28
29
הנזק30
31
ולכן יש לבצע32
.86 הנתבעת 2 טענה כי הנזק לתובע נגרם ב2011- עת הועברה הבעלות במרמה
חישוב הנזק בהתאם למועד זה. מנגד, טען התובע כי חישוב הנזק צריך להיות ליום הגשת33
התביעה ולכן זכאי התובע לקבלת פיצוי בהתאם לשווי המקרקעין באותו מועד כפי שנקבע34
בחוות דעת השמאי מטעמו, קרי סך של 1,726,000 .₪35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
1
הוא המועד שבו נגרם הנזק לתובע. בהתאם2
תיק חיצוני:
.87 אכן, המועד בו שונה רישום הבעלות בנכס
להסכם המכר שנחתם בין מישל מקובסקי לבין סופיה – הנתבעת ,5 נמכר הנכס ביום3
3.10.2011 תמורת סך של 650,000 .₪ בהתחשב בכך שמועד החתימה היה בסמוך למועד4
שינוי רישום הזכויות, הרי שיש לראות סכום זה כשווי הנכס במועד שינוי הרישום. הייתי5
נכון לקבל את עמדת הנתבעת 2 אם התובע היה מגלה את דבר התרמית בסמוך לאחר מכן6
ובהנחה שלא ניתן היה להחזיר את הקרקע לרשותו. במצב שכזה בהחלט ניתן היה להסתפק7
בקביעת פיצוי בהתאם לשווי הנכס באותה עת ולהוסיף עליו הפרשי הצמדה וריבית כדין.8
אך לא זה המצב בענייננו. במקרה דנן, חלף זמן רב בין המועד בו בוצע מעשה הגניבה ב-9
2011 לבין מועד גילויו על ידי התובע.10
11
כאמור, לתובע נודע על מעשה הגניבה לראשונה במהלך 2016 עת ביקש להעביר את הנכס12
על שם בנותיו. בגין כך הגיש תלונה במשטרת ישראל ביום 16.10.2016 (סעיף 16 לכתב13
התביעה.) התובע לא ידע משך 5 שנים על מעשה הגניבה ולכן לא יכול היה לנקוט פעולות14
.88
שווי הנכס עלה15
תביעה כספית. במהלך התקופה,
להגיש
הנכס או
כלשהן להשבת
משמעותית, כך שבפועל ההפסד בו נשא התובע היה גבוה הרבה יותר. מכאן, שנזקו של16
התובע מורכב משני ראשים: האחד, אובדן הנכס במועד ביצוע הגניבה והשני, הפסד עליית17
ערכו במהלך התקופה שמיום הגניבה ועד המועד בו גילה את דבר הגניבה.18
19
.89 בפסיקת סכום פיצוי בגין נזק שנגרם לתובע על בית המשפט לפעול עד כמה שניתן על פי20
העיקרון לפיו יש להשיב את הנפגע למצב בו היה נתון אילולא אירע מעשה העוולה. "הנכון21
הוא, שיש להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו, ויש להשתדל להגיע לתוצאה, אשר אינה22
פוגעת בנתבע באופן בלתי פרופורציונאלי ואשר אינה מאפשרת התעשרות בלתי סבירה23
של התובע." (ע"א 273/80 משה מדינה נ' שלמה כהן, פ"ד לז,)2( ,29 .))49-50 פסיקת פיצוי24
בגין שני ראשי נזק מצטברים אלה היא זו שתעמיד את התובע במצב בו היה נתון אלמלא25
הגניבה.26
27
.90 פסיקת פיצוי המתחשבת גם בעליית ערכו של הנכס מתיישבת גם עם הטלת אחריות על28
התובע בגין מחדלו משך השנים בהן לא התעניין בנכס ולא דאג להעביר את הזכויות בנכס29
על שמו. אם התובע היה דואג לבצע את הרישום זמן סביר לאחר פטירת אמו והנכס היה30
נגנב באופן שלא ניתן היה להחזיר את הגלגל לאחור, יש להניח שלא הייתה מועלית טענה31
כי התרשל. במקרה כזה, התובע היה זוכה בתשלום פיצוי מלא ללא ניכוי רשלנות תורמת.32
מכאן, שהפסד עליית שווי הנכס עד למועד הגילוי הוא נזק בר פיצוי. משמעות האמור היא33
שהתובע זכאי לפיצוי בגובה שווי הנכס במועד הגילוי (קרי שווי הנכס במועד הגניבה34
בתוספת עליית ערכו,) כאשר מסכום זה ינוכה שיעור הרשלנות שיוחסה לו.35
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
1
.91 דרך אחרת לבחון את הנושא היא באמצעות שיערוך סכום הפיצוי. כידוע, כאשר בית2
המשפט פוסק לטובת תובע פיצוי בגין חיוב או נזק שנגרם במועד מסוים הוא דואג לשערך3
את סכום הפיצוי לו הוא מוסיף בדרך כלל הפרשי הצמדה וריבית כדין. המדובר בהפרשי4
הצמדה למדד המחירים לצרכן המשתנה בהתאם לעלות סל מוצרים מייצג אותו קובעת5
אותה קובע שר האוצר בהתייעצות עם שר6
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובריבית
המשפטים ונגיד בנק ישראל כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה , תשכ"א .1961- השערוך7
האמור בא למעשה לפצות את התובע בגין ההפסד שנוצר לו עקב שחיקת כוח הקנייה ואי8
היכולת להשקיע את כספו בהשקעה מניבה. ההנחה הגלומה היא שהתובע הממוצע מתנהג9
כמו אותו צרכן או משקיע ממוצע לגביו נערכו חישובי המדד והריבית. כמובן ששערוך זה10
לא בהכרח מתאים לתובע שהתנהגותו הכלכלית שונה מזו של הצרכן או המשקיע הממוצע.11
לעתים זה מטיב עמו ולפעמים מרע. הכל תלוי בנסיבותיו של אותו תובע.12
13
.92 לא פעם בית המשפט יבחר לשערך את סכום החיוב או הפיצוי באופן שיתאים יותר14
לנסיבותיו הספציפיות של התובע. כך למשל, קבלן בניין התובע נזק בגין תשומות בנייה להן15
נדרש לתיקון נזקו, נכון יותר יהיה לפצותו בהתאם לעליית מדד תשומות הבנייה. אין גם16
מניעה שצדדים להסכם יקבעו מנגנוני הצמדה ושערוך שונים בהתאם לנסיבות המיוחדות17
של ההתקשרות ביניהם. הדבר יכול להיעשות על בסיס הצמדה למטבע זר מסוים, ריבית18
המבוססת על גובה הריבית החריגה בבנק של הניזוק או ריבית מוסכמת אחרת ששיעורה19
נקבע מראש. כל זאת, על מנת לנסות לוודא שתובע ניזוק או זכאי לתשלום לא ייפגע בשל20
חלוף הזמן ממועד זכאותו לתשלום ועד לקבלתו בפועל. בהיעדר הסכמה, ברירת המחדל21
היא לבחור בפסיקת הפרשי הצמדה וריבית כדין.22
23
.93 במקרה דנן, אם נוסיף לשווי הנכס, אשר עמד על סך של 650,000 ₪ במועד ביצוע הגניבה24
רק הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק, הסכום שיתקבל (כ700,000- )₪ יהיה נמוך בהרבה25
משווי הנכס ביום הגילוי ב,2016- כך שתמורת הסכום האמור, התובע לא יוכל לרכוש נכס26
בוצעו27
שחלפה מאז מעשה התרמית,
במהלך התקופה
שהתברר,
כפי
אחר שווה ערך.
עסקאות והנכס וחלקים ממנו נמכרו לאחרים. בהתאם לחוזה מיום 22.2.2016 נמכרו 16728
מ"ר מהנכס תמורת סך של 325,000 .₪ קרי, העסקה משקפת שווי של 1,946.10 ₪ למ"ר.29
זאת, לעומת העסקה של מכירת הנכס בשנת 2011 שכללה 687 מ"ר תמורת 650,000 ₪ כך30
ששווי מ"ר עמד על סך 946.14 .₪ מדובר בגידול משמעותי של פי 2.057 בשווי למ"ר. חשוב31
לציין שהשמאי כתב בחוות דעתו כי העסקאות שבוצעו ב2011- וב2016- מייצגות את שווי32
השוק של המקרקעין (ראו סעיף .)10.233
34
המכר ב2011- בסך של 650,000 ₪35
.94 אם נבחן את הנושא מנקודת מבט של שערוך, אזי את
יש לשערך בהתאם לעליית ערכו של הנכס )1946.10/946.14( כך שנקבל סך של 1,336,97136
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
.₪ במילים אחרות, לא משנה באיזו דרך נלך, קביעת פיצוי של הנכס בהתאם לשוויו במועד1
הגילוי ב2016- או קביעת פיצוי בהתאם לשוויו במועד הגניבה ושערוכו למועד הגילוי, נגיע2
לאותה תוצאה המסתכמת בסך של 1,336,971 ,₪ המעמיד את התובע באותו מצב בו היה3
מצוי אלמלא מעשה העוולה. זהו הסכום שנראה לי נכון וצודק לפסוק לטובת התובע, כאשר4
ממנו יש לנכות כמובן את שיעור רשלנותו התורמת. דרך זו מגשימה באופן המיטבי את5
עיקרון השבת המצב לקדמותו.6
7
.95 הנתבעת העלתה טענות נגד הסכום בסך של 1,726,000 ₪ שנקבע בחוות הדעת המומחה8
מטעם התובע. בין היתר, טענה כי מי שביצע את השמאות הייתה שמאית ממשרדו של9
המומחה ולא הוא עצמו, כי יש לנכות מהסכום היטל השבחה וכי תשובותיו בעניין זה היו10
לא עקביות. מאחר שכאמור לעיל קבעתי את הנזק בהתאם לשווי הנכס בעת הגילוי ומאחר11
התבססה על הסכומים בהם נמכר הנכס או חלק ממנו בהסתמך על חוזי מכר12
שקביעה זו
13 הן
בהתבסס על עסקאות דומות שנעשו באותה חלקה כי
(שהמומחה קבע
אמיתיים
תואמות לשווי השוק,) הרי שהדיון בטענות שהועלו בדבר שווי הנכס אותו קבע המומחה14
נכון ליום הגשת התביעה, הפך להיות מיותר. יש לציין כי התובע היה היחידי שהגיש חוות15
דעת ולא הוצגה מטעם מי מהנתבעים חוות דעת מקצועית אחרת בסתירה לכך.16
17
אינני מקבל גם את הטענה כי יש לנכות מיסים מסכום השווי של הנכס.18
19
.96
.97 אשר להיטל השבחה, התכנית ח500/ פורסמה למתן תוקף בי.פ. 7668 מיום 9.1.2018 כך20
שבמועד גילוי התרמית ב2016- לא היה חיוב היטל השבחה בגין נכס המקרקעין (ראו עמוד21
22 .)22-23 שורות 46
23
.98 אשר למס שבח, התובע התכוון להעניק את הנכס במתנה לבנותיו, כך שלא הייתה לו כוונה24
למכור את הנכס. בהתאם לסעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה,) תשכ"ג 1963-25
העוסק במתנות לקרובים מדובר בהעברה מיחיד לקרובו הפטורה ממס.26
27
יתרה מכך, על מנת להעמיד את התובע באותו מצב שבו היה אלמלא מעשה העוולה, יש28
מהו הסכום אותו היה על התובע לשלם כדי לרכוש את הנכס במועד בו29
לענות על השאלה:
התגלה לו מעשה התרמית. בוודאי שאם היה רוכש את הנכס מחדש או נכס דומה לו, לא30
היה נדרש לשלם מס שבח או היטל השבחה שמטיבם חלים על המוכר. המומחה היטיב31
להסביר זאת בחקירתו כדלקמן: "לפי החוק, מס שבח והיטל השבחה חלים על המוכר.32
כל העסקאות שמדווחות במס שבח זה עסקאות שהמוכרים משלמים. כל אחד משלם33
אחר. מס שבח אף פעם לא מביאים בשווי הקרקע. כשביהמ"ש שואל אותי אם התביעה34
תתקבל אזי על פי חוות הדעת מהו הסכום שיש לנכות בגין מיסוי, אני משיב שאם הייתי35
ביהמ"ש לא הייתי מנכה שום דבר. אם באותו מעמד היה ניתן להשיב את הקרקע לתובע,36
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
תיק חיצוני:
ואנחנו מדברים על שנת ,2011 מיד אחרי חוות הדעת בשנת 2017 התכנית קיבלה תוקף,1
ואז הנכס היה כבר שווה 1,726,000 .₪ הוא כבר הפסיד פי שלוש מהשווי. אם הוא היה2
רוצה לקנות עוד פעם את אותה קרקע חזרה, הוא היה צריך לשלם את המחיר המלא. זה3
לא מעניין שהוא היה משלם מס שבח אם הוא היה מוכר. גם אם יקבל את המחיר המלא,4
הוא הפסיד הרבה כסף" (ראו עמוד 46 שורות .)7-15 בנסיבות אלה, ניכוי מס שבח מסכום5
הפיצוי יוביל לתוצאה בלתי צודקת.6
7
עגמת נפש8
9
10
.99 התובע אכן נאלץ לחוות עגמת נפש רבה לאחר שגילה שהנכס אותו ירש מאמו נגנב ואין11
באפשרותו להעניק את המתנה שחפץ לתת לבנותיו. עקב כך, נאלץ לעבור מסע לא פשוט12
של בדיקות ובירורים עובר להגשת התביעה. ככלל, סכום פיצוי בגין ראש נזק זה מצוי13
בשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה. בהתחשב בשנים הרבות שחלפו מאז14
הגילוי בהן נאלץ התובע לחוות מפח נפש, אני מעמיד את הפיצוי בגין עגמת נפש על סך של15
50,000 ₪ כאשר מסכום פיצוי זה יש לנכות 20% בגין חלקו במצב שנוצר.16
17
סוף דבר18
19
סוף דבר, התובע זכאי לקבל מאת הנתבעים 2ו3- פיצוי בגין שווי המקרקעין אותו20
.100
₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 16.10.201621
העמדתי על סך של 1,336,971
(המועד בו הוגשה התלונה למשטרת ישראל) כאשר 35% מהסכום ישולם על ידי הנתבעת 2 22
ו45%- מהסכום על ידי נתבע .323
24
סכום הפיצוי בגין עגמת נפש יעמוד על סך של 50,000 ₪ כאשר 35% מהסכום ישולם25
.101
2 ו45%- מהסכום על ידי נתבע .326
27
על ידי הנתבעת
אשר להוצאות משפט, התובע נאלץ לנהל הליך מורכב, במסגרתו הוגשה תביעה נגד28
.102
נתבעים רבים. התובע נאלץ לנסות ולבצע מסירה לנתבע 1 בצרפת ואף שכר משרד חקירות29
על מנת ולנסות לאתרו עד שבסופו של דבר התברר שגם זהותו זויפה על ידי הנוכל. התובע30
נאלץ לנהל את ההליכים עד תומם. ההליכים המשפטיים היו כרוכים בטרדה ובהוצאות31
3 דיוני הוכחות. מנגד יש להתחשב גם ברשלנותו התורמת לה32
רבות ואלה כללו בין היתר
יש ערך מקזז. לאחר ששקלתי את האמור אני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובע את אגרת33
בית המשפט, כל אחד בהתאם לסכום בו חויב וכן הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך של34
ת"א 65555-01-19 זיו ואח' נ' מקובסקי ואח'
,₪ כל אחד בהתאם לשיעור אחריותו. בנוסף, הנתבע 3 ישיב לתובע את שכר1
תיק חיצוני:
90,000
המומחית מטעם בית המשפט בו נשא.2
3
.103הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 ימים.4
5
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.6
7
ט' אלול תשפ"ב, 05 ספטמבר ,2022 בהעדר הצדדים.8
9
10
11
ניתן היום,
