לפני
כבוד השופטת גאולה לוין
המבקשת
ה.מ.
נגד
המשיב
בעניין הקטינים
י.מ.
נ.מ. יליד 2012
נ.מ. יליד 2016
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (כב' השופט ב' שלו), מיום 6.2.2024 ומיום 12.2.2024 (בתלה"מ 26530-12-21), שעניינן היקף התביעה שהמבקשת רשאית לנהל בעניין ילדיה הקטינים בבית המשפט לענייני משפחה.
רקע
1. המבקשת והמשיב נישאו בשנת 2011 והתגרשו בשנת 2020.
מנישואיהם נולדו שני הקטינים – נ' יליד 2012 ונ' יליד 2016.
הסכסוך בין הצדדים הוא בעצימות גבוהה, ומאז שנת 2019 ועד היום נפתחו בעניינם הליכים משפטיים רבים, חלקם בבית המשפט למשפחה וחלקם בבית המשפט לנוער. אתייחס בקצרה להליכים הנוגעים לעניין הקטינים.
2. ביום 3.6.2019 הגיש המשיב תביעת משמורת והסדרי ראייה (תלה"מ 5640-06-19); וביום 24.6.2019 הגישה המבקשת תביעה למשמורת קטינים והסדרי ראיה (תלה"מ 52090-06-19). שני ההליכים התבררו בבית המשפט למשפחה בקריית גת (כב' השופט ב' שלו).
בסמוך לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים עברו הקטינים למשמורתו של המשיב, בהמלצת עו"ס לחוק נוער, ונקבעו מפגשים עם המבקשת במרכז הקשר ולאחר מכן בביתה. כבר עתה יצוין כי התגלו קשיים של ממש בקשר בין המבקשת לקטין נ', שפיתח ניכור הורי כלפי אמו.
3. ביום 20.11.2019 פתחה עו"ס לחוק נוער הליך נזקקות ביחס לשני הקטינים בבית המשפט למשפחה (תנ"ז 48625-11-19).
הקטינים הוכרזו כקטינים נזקקים בהחלטה מיום 19.12.2019, וביום 5.7.2020 הורה בית המשפט על הוצאת הקטינים למרכז חירום.
לאחר תקופה בה שהו הקטינים במרכז החירום, הושבו הקטינים לביתה של המבקשת, תוך קביעת הוראות לעניין מפגשים עם המשיב (התקיימו מפגשים לא סדירים עם המשיב).
משהוסיפו ההליכים בעניינם של הקטינים להתברר במסגרת הליך הנזקקות, הורה בית המשפט למשפחה (ביום 25.4.2022) על עיכוב ההליכים בתובענות בעניין משמורת והסדרי שהות לקטינים, ועל סגירת ההליכים.
4. גם הליך הנזקקות נסגר בהחלטת בית המשפט למשפחה מיום 22.9.2022, זאת משניתן צו לנזקקות בעניין הקטינים, ומשאין בקשה קונקרטית לשינוי ספציפי בדרכי הטיפול בעניינם של מי מהקטינים.
5. ביום 13.2.2023 פתחה עו"ס לחוק נוער בהליך נזקקות נוסף, בו עתרה להעברת תיק תנ"ז 48625-11-19 מבית משפט למשפחה לבית המשפט למשפחה לבית המשפט לנוער; להארכת צו הנזקקות בשנה נוספת; ולשינוי דרכי הטיפול מצו השגחה לצו הוצאה בעניינם של הקטינים (תנ"ז 29940-02-23). בית המשפט הורה על העברת התיק לבית המשפט לנוער.
ביום 23.4.2023 הורה בית המשפט על השמתו של הקטין נ' במרכז החירום "נרדים".
6. ביום 18.9.2023 פתחה עו"ס לחוק נוער הליך נזקקות נוסף, בו עתרה להוצאת הקטין נ' למסגרת חוץ ביתית; הארכת צו החירום לקטין נ' עד שתימצא מסגרת מתאימה עבורו; ועדכון במצבו של הקטין נ' ובהמלצות הוועדה להוצאתו למסגרת חוץ ביתית (תנ"ז 38486-09-23).
ביום 17.12.2023 קבע בית המשפט לנוער כי הקטין נ' ישולב בפנימיית "רננים". ערעור המבקשת על החלטת בית המשפט נדחה ביום 8.2.2024 בענ"א 42575-12-23.
7. ביני לביני, ביום 13.12.2023, מספר ימים לאחר שבית המשפט לנוער הורה על בחינת התאמתה של פנימיית "רננים" לקטין נ', ביחס לסוגיית חידוש הקשר בין המבקשת לקטין (החלטת בית משפט לנוער מיום 7.12.2023 בתנ"ז 32610-02-24) הגישה המבקשת "תובענה בעניין קטינים" לבית המשפט לעניני משפחה בקריית גת (תלה"מ 26530-12-23).
המבקשת עתרה בתביעתה להעברת הקטין נ' לאחריותה ההורית של המבקשת; לקביעת זמני שהות בין האב לקטינים; ולמינוי בעלי מקצוע כגון מומחה לניכור הורי, עו"ס לסדרי דין ואפוטרופוס לדין.
8. ביום 10.1.2024 הגישה המבקשת "בקשה להעברת תיק מבית המשפט לנוער". בבקשה נכתב כי מיום 10.3.2023 (אז עבר הקטין נ' לבית אביו שלא במסגרת החלטה שיפוטית), נפגשו שני הקטינים שלוש פעמים בלבד, כי בית המשפט לנוער לא נותן כל הוראה אופרטיבית בקשר לדיווחים המוגשים אליו, וכי יש למקד את הדיון בחידוש הקשר בינה לבין הקטין נ', וחידוש הקשר בין שני הקטינים, סוגיות שלא זוכות למענה בבית המשפט לנוער.
9. בהחלטה מיום 6.2.2024 דחה בית המשפט למשפחה (כב' השופט בן שלו) את בקשת המבקשת, והורה על עיכוב הליכים בתובענה.
בהחלטה נקבע כי מדובר בקטינים שאין חולק שמצבם מורכב ומצריך ראיית עומק. העברת ההליך לבית משפט למשפחה לא בהכרח תשרת את טובת הקטינים שאינם מנהלים הליכים פעילים בבית משפט זה תחת מעורבות קיימת של בית משפט לנוער המצוי בעובי הקורה, ונדרש לעניינם של הקטינים בהחלטות מהותיות תקופה ממושכת הנפרשת על פני שנים. לצד זאת, נקבע כי קיים חשש מובנה מהכרעות סותרות באותם העניינים ממש. נקבע כי עת מתנהל הליך פעיל בבית משפט לנוער אשר גם ערכאת הערעור נדרשת לו, אין מקום לניהול הליך מקביל.
לבסוף נקבע כי ככל שבבוא הזמן יבשילו התנאים ויהא מקום למעורבות של בית משפט זה בעניינם של הקטינים בראי האחריות ההורית דווקא, לא תהיה מניעה מהגשת בקשה מתאימה של המבקשת לחידוש ההליכים.
10. כאמור לעיל, ביום 8.2.2024, יומיים לאחר החלטת בית המשפט קמא, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בערעור על החלטת בית המשפט לנוער לעניין השמתו של הקטין נ' במסגרת "רננים".
בית המשפט המחוזי (סגן הנשיאה, כב' השופט א' ואגו) דחה את הערעור בכל הנוגע להשמתו של הקטין נ' בפנימיית "רננים". לצד זאת, ציין בית המשפט כי נראה כי הפורום הנכון לעסוק בסוגיית הניכור ההורי הוא בית המשפט לעניני משפחה. נכתב כי "הדרכה, עזרה, אבחון, ומהלך הדרגתי, בממשק בין המעורבים- יוכל, אולי, לסייע לחידוש הקשר התקין עם האם, תוך שימור וביצור הקשר עם האב, ובעיקר- תוך הטבת מצבו של הקטין, מזעור הפגיעה הקשה שנגרמת לו, והשבתו למסלול של חיים בתא משפחתי בסיסי תקין ככל הניתן, אף אם שני ההורים אינם מתגוררים עוד יחד ואינם בקשר זוגי" (עמ' 3 לפסק הדין).
נוכח האמור, הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 6.2.2024.
11. ביום 12.2.2024 קיבל בית המשפט למשפחה את הבקשה באופן חלקי. וזו לשון ההחלטה:
"עיינתי בבקשה ובתגובת האב המתנגד לבקשה.
מעיון בפסק דינה של ערכאת הערעור שניתן ביום 8.2.2024, לא ניתנה הוראה לקיום דיון מתכלל באשר לעניינם של הצדדים והקטינים בבית משפט זה.
הערעור שהוגש על החלטת בית המשפט לנוער במתייחס להשמת הקטין נ' נדחה אולם לצד זה, הובעה עמדת ערכאת הערעור לפיה הפורום המתאים לתהליכי הבנייה של הקשר בין האם לקטין ובחינת נסיבות ניתוק הקשר הינו בית משפט לעניני משפחה.
הלכך, סוגייה זו לבדה ניתנת לבירור בבית משפט זה.
הואיל וכתב התביעה כפי שהוגש נוגע לסוגיות רחבות מתחום האחריות ההורית וזמני שהות, אין מקום לחידוש ההליכים בתובענה כפי שהוגשה.
הלכך, לאור פסק דינה של ערכאת הערעור וחרף התנגדות האב, הבקשה מתקבלת חלקית בלבד. ניתנת לאם שהות בת 14 יום להגשת בקשה מתאימה כהבנתה, לרבות להגשת כתב תביעה מתוקן בסוגייה הקונקרטית של חידוש הקשר בינה לבין הקטין נ'".
12. למען השלמת התמונה יצוין כי ביום 14.2.2024 פתחה עו"ס לחוק נוער בתיק נזקקות נוסף, בו עתרה להארכת צווי הנזקקות ודרכי הטיפול בעניינם של הקטינים למשך 12 חודשים נוספים (תנ"ז 32610-02-24).
בהחלטתו מיום 14.3.2024 הורה בית המשפט לנוער על הארכת צו הנזקקות ב-12 חודשים נוספים. בית המשפט קבע, ביחס לקטין נ', כי הוא ימשיך את שהותו בפנימיית "רננים". בית המשפט הורה למסגרת לפעול ולדווח אודות מטפל ייעודי אפשרי בעניין הקשר בין המבקשת לקטין נ'.
לגבי הקטין נ', קבע בית המשפט כי הוא ימשיך שהותו בבית המבקשת, לצד ביצוע הערכה פסיכיאטרית.
בקשת רשות הערעור
13. בקשת רשות הערעור מופנית כנגד החלטות בית המשפט למשפחה מיום 6.2.2024 ומיום 12.2.2024.
המבקשת עותרת להורות על קיום דיון דחוף בתובענה שהגישה בעניין הקטינים, כפי שהוגשה, וליתן הסעדים הדחופים המבוקשים בה, ללא צורך בהגשת כתב תביעה מתוקן וללא דיחוי נוסף.
כן עותרת המבקשת להורות על העברת התיק המתנהל בעניינם של הקטינים בבית המשפט לנוער (תנ"ז 32610-02-24) ולאחד הדיון בו יחד עם התובענה בעניין הקטינים בבית המשפט לענייני משפחה.
לטענת המבקשת, תובענה בעניין קטינים היא הליך דינמי המשתנה בהתאם להתפתחויות במהלך ניהול ההליך. נטען כי נוכח טיבו וטבעו של ההליך, אין לנקוט בקישה פורמליסטית ולהיצמד לסעד ספציפי וצר, בפרט כאשר עסקינן בהליך שעניינו מערכת יחסים משפחתית מורכבת המשפיעה באופן הרסני על נפשם של הקטינים.
נטען כי פרק הזמן שחלף ממועד הגשת התובענה הוא זמן יקר ומשמעותי ביותר, כאשר כל יום שחולף מסב נזק כבד ומתמשך לקטינים ולמבקשת, המנותקת כליל מבנה מזה כשנה. המבקשת מפנה גם לדיווח עדכני מפנימיית "רננים", לפיו הקטין נ' מסרב נחרצות לכל ניסיון יצירת קשר עם המבקשת ועם אחיו.
14. המבקשת מוסיפה וטוענת כי ככל שהיא תגיש כתב תביעה מתוקן אשר יוגבל לסעד הספציפי – בהתייחס לסוגיית הקשר בין האם לקטין ובחינת נסיבות ניתוק הקשר בלבד – ובמהלך ניהול ההליך יתעורר סוגיות נוספות בעניין הקטינים, היא תידרש להגיש כתב תביעה מתוקן, וכך יווצר סרבול מיותר ועיכוב של ההליכים.
15. המבקשת מוסיפה וטוענת כי ככל שיורה בית המשפט לענייני משפחה על איחוד התובענות, לא יהיה חשש מפני הכרעות סותרות או הקצאת תשומות שיפוט ומינהל כפולות ושלא לצורך.
16. המשיב לא הגיש תגובה לבקשה, חרף הוראת בית המשפט מיום 6.3.2024.
דיון והכרעה
17. לאחר שבחנתי את טענות המבקשת ואת ההליכים שהתקיימו בין הצדדים בבית המשפט למשפחה ובבית משפט לנוער, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור וכן לקבל את הערעור גופו, כך שלמבקשת יותר לנהל את התובענה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה במתכונת בה הוגשה, מבלי לחייבה לתקן את כתב התביעה.
18. נקודת המוצא היא כי הליכים משפטיים בעניינם של קטינים צריכים להתנהל תחת ערכאה שיפוטית אחת, ולא להתפצל בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית המשפט לנוער. על הטעמים לכך עמד לאחרונה בית המשפט העליון בבע"מ 1764/24 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים בעיר פלונית (ניתן ביום 7.3.2024):
"הרציונל המונח בבסיסו של הסדר זה מצדד בכך שהמותב הדן בענייני משמורת יוכל לקבל תמונה עדכנית ומלאה של המערך המשפחתי בכללותו, בהתייחס לכל התביעות שהוגשו בעניינם של הקטינים, על מנת לקבל החלטה אחת, תואמת ואחידה, בהתחשב במכלול הטענות והשיקולים הרלוונטיים, ומתוך ראיית טובת הקטינים וטובת המערכת המשפחתית כולה. ניתוב התביעות השונות לדיון בפני אותו מוטב נועד גם למנוע קבלת החלטות סותרות, בפרט כאשר ישנה מידה רבה של חפיפה בין הסוגיות השונות העומדות על הפרק (למשל, קבלת החלטה על הוצאה ממשמורת לצד קבלת החלטה על שיבוץ למסגרת חינוכית, כמו במקרה שבפני). יש מקרים שבהם הפרדה פרוצדוראלית בין הליכים מסוג זה עשויה להיות מלאכותית ומיותרת. מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם הכלל הדיוני שלפיו בית המשפט לעניני משפחה רשאי לסטות מסדרי הדין ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק".
הדבר מעוגן בסעיף 6 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה- 1995, שכותרתו "איחוד תיקים", תחת סעיפי המשנה הבאים:
"(ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה.
(ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה".
בהתאם לחוק, דרך המלך היא ריכוז ההליכים המשפטיים בעיינו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה.
19. במקרה שלפניי, ההליכים בעניינם של הקטינים נ' ונ' התנהלו תחילה בבית המשפט לענייני משפחה, ובפברואר 2023 הועברו לבית המשפט לנוער, עם העברת ההליך החדש שהגישה עו"ס לחוק נוער מבית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט לנוער.
תביעת המבקשת בעניינם של הקטינים הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ביום 13.12.2023. ההליכים בתביעה זו עוכבו, כאמור לעיל, נוכח ההליך בבית המשפט לנוער, ולאחר שהסתיים ההליך בבית המשפט לנוער הותר למבקשת לתקן את התובענה כך שתוגבל לתהליכי הבנייה של הקשר בינה לבין הקטין ובחינת נסיבות ניתוק הקשר. למבקשת לא הותר לנהל את התביעה במתכונת בה הוגשה, הנוגעת לסוגיות רחבות מתחום האחריות ההורית וזמני שהות.
20. החלטה זו מעוררת קושי. יש בה כדי לצמצם את זכות הגישה של המבקשת לערכאות, וזאת בעניין שהוא בבחינת דיני נפשות של ממש – מימוש ההורות שלה כלפי בנה נ'. יש לזכור כי למבקשת אין אפשרות ליזום הליך בפני ערכאה אחרת ובהליך בבית המשפט לנוער היא בגדר משיבה בלבד. הערכאה היחידה אליה יכולה המבקשת לפנות היא בית המשפט לענייני משפחה, ויש לאפשר לה גישה מלאה, בכל קשת הנושאים הנוגעים לקטינים ולהורות שלה (נושאים המוסדרים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962).
אין מקום איפוא להורות למבקשת לתקן את כתב התביעה ולהגביל אותו לתהליכי הבנייה של הקשר. כאמם של הקטינים, יש לה זכות, חובה ומעמד משפטי להגיש תובענה בכל עניין הנוגע לקטינים.
יש לאפשר למבקשת לנהל את התביעה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה על מלוא רוחב היריעה.
21. לא נעלם מעיני כי בבית המשפט לנוער מתנהל תיק נזקקות שנפתח ביום 14.2.2024 (תנ"ז 32610-02-24) ובמסגרתו הוארך צו הנזקקות של הקטינים לשנה נוספת, וניתנו הוראות לאתר מטפל ייעודי לעניין הקשר בין המבקשת לקטין נ' (החלטה מיום 14.3.2024). למרבה הצער, על פי עדכון שהוגש ביום 16.5.2024, טרם עלה בידי גורמי הרווחה לאתר מטפל מתאים וזמין.
דומה כי על מנת למנוע פיצול בין שתי הערכאות, יש לפעול בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. יש לציין כי הליך הנזקקות נפתח בבית המשפט לנוער ביום 14.2.2024, קרי שעה שתביעת המבקשת בעניין הקטינים תלויה ועומדת בבית המשפט לענייני משפחה (ולאחר שבית המשפט לענייני משפחה התיר את חידוש הדיון בה, בשאלת הבניית הקשר). על פניו, הליך הנזקקות צריך להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לסעיף 6(ז) לחוק.
עם זאת, בקשה בעניין צריך להפנות לבית המשפט לנוער, בהליך הנזקקות. משלא הוגשה בקשה עד כה וממילא לא ניתנה החלטה במסגרת תיק הנזקקות, אין מקום לייתן הוראות בדבר העברת ההליך במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר הוגשה נגד החלטות בית המשפט לענייני משפחה ולא החלטות בית המשפט לנוער (שכלל לא נדרש לעניין), ומבלי שהעו"ס לחוק נוער צורפה להליך שלפניי.
הערעור מתקבל איפוא בהתייחס להחלטה מיום 12.2.2024 להורות למבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן ומוגבל.
החלטה זו דינה להתבטל.
על בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה שהגישה המבקשת בעניין הקטינים.
אין צו להוצאות.
מתירה פרסום ההחלטה ללא שמות ופרטים מזהים.
ניתנה היום, ט"ז אייר תשפ"ד, 24 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
