בית המשפט (השופט נגד הנדל בהסכמת השופט נגד סולברג) פסק כי המחדל של הפרקליטות עלול לפגוע באופן עקרוני בזכותו של נאשם להליך הוגן, ואולם לאחר עיון בחומר החקירה התברר כי בנסיבות המקרה חומרי החקירה אינם נוגעים לתשתית הראייתית שהתגבשה נגד המערער ועל בסיסה הוא הודה. עוד נקבע כי בא-כוחו של גדובסקי אף לא העלה את הטענה כי נגרם עיוות דין קונקרטי בנסיבות העניין

בית המשפט העליון
תקציר פסק הדין בע”פ 5735 / 18 גודובסקי נ’ מדינת ישראל

תמצית פסק הדין תאריך מתן פסק הדין: 8 . 12 . 2019 בשעה 10 : 30 שופטי ההרכב: נ’ הנדל, נ’ סולברג, י’ אלרון המערער: דוד (דאוד) גודובסקי
המשיבה: מדינת ישראל
בית המשפט העליון דחה היום בדעת רוב (השופטים נ’ הנדל ונ’ סולברג נגד דעתו החולקת של השופט י’ אלרון) את ערעורו של דוד גודובסקי – לשעבר מנהל אגף הארגון של מפלגת “ישראל ביתנו” ואיש אמונה של חברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום – על הרשעתו בארבע עבירות של לקיחת שוחד, שתי עבירות של בקשת שוחד ושלוש עבירות של הלבנת הון. מנגד קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של גודובסקי על גזר הדין, והפחית (בדעת רוב) את עונשו מ-7 שנות מאסר ל-6 שנות מאסר.
גודובסקי הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות על טוהר המידות. לאחר שהוגש הערעור ובטרם התקיים הדיון, הודיעה הפרקליטות לגודובסקי על קיומם של שישה קלסרי חומר חקירה שלא הועברו אליו בשלב שקדם להודאתו בכתב האישום המתוקן והערעור התמקד בשאלה אם בשל מחדל זה יש לאפשר לגודובסקי לחזור בו מהודאתו.
בית המשפט (השופט נ’ הנדל בהסכמת השופט נ’ סולברג) פסק כי המחדל של הפרקליטות עלול לפגוע באופן עקרוני בזכותו של נאשם להליך הוגן, ואולם לאחר עיון בחומר החקירה התברר כי בנסיבות המקרה חומרי החקירה אינם נוגעים לתשתית הראייתית שהתגבשה נגד המערער ועל בסיסה הוא הודה. עוד נקבע כי בא-כוחו של גדובסקי אף לא העלה את הטענה כי נגרם עיוות דין קונקרטי בנסיבות העניין.
השופט י’ אלרון (בדעת מיעוט) סבר מנגד כי אי- מסירת מלוא חומר החקירה למערער נכללת בגדר אותם מקרים חריגים אשר בהם עשוי בית המשפט להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו בכתב האישום. השופט אלרון הדגיש, כי מקרה זה צריך לשמש תמרור אזהרה לרשויות התביעה, למען יקפידו הקפדה יתירה על קיום החובה החקוקה להעברת מלוא חומר החקירה לידי הסניגוריה במועד הקבוע לכך על פי דין, לבל תיפגענה זכויות נאשמים להליך הוגן ולמען שמירה על ניהולו התקין והסדיר של ההליך הפלילי. השופט אלרון סבר, כי על מנת להכריע בשאלה האם החשש לעיוות דין במקרה זה מצדיק מתן היתר למערער לחזור בו מההודיה שמסר, יש לבחון בבית המשפט