מספר בקשה:19
בפני
כב' השופטת כרמית חדד
המבקש:
א'
ע"י ב"כ עו"ד שני בן דוד
נגד
המשיבה:
מ'
ע"י ב"כ עו"ד אלי שיליאן
החלטה
לפני בקשת המבקש, הנתבע בהליך זה, לחייב את המשיבה, התובעת, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.
רקע:
1. הצדדים נישאו בשנת 1997 והתגרשו בשנת 2011. לצדדים שני ילדים הבת מ' (להלן:"הבת") והבן נ' (להלן:"הבן") שהיו קטינים בעת הגירושין אולם כיום שניהם בגירים.
בין הצדדים התנהלו הליכים רבים, מרביתם לאחר גירושי הצדדים ובהתייחס לקטינים, מקום מגוריהם זמני השהות ומזונותיהם. אין חולק כי הבת אינה בקשר עם המשיבה. בכל הנוגע לבן התנהלו בפני הח"מ מספר הליכים ביחס אליו במסגרתם עבר הבן להתגורר עם המבקש תוך קביעת זמני שהות עם המשיבה.
2. במסגרת התובענה דנן עותר המשיבה לחיוב המבקש בפיצוי כספי של עד 2,500,000 ₪ בשל מניעת קשר/ ניכור הורי תוך שבמסגרת כתב התביעה טוענת המשיבה שהניתוק בינה לבין הבת וכן צמצום הקשר שבינה לבין הבן הוא תוצאה של הסתה שנקט המבקש.
3. המשיבה טוענת כי כתוצאה מכך היא סובלת מנזק נפשי, נזק כלכלי הנובע מהוצאות המשפט שכ"ט ואגרות אובדן כושר עבודה נזק משפחתי עוגמת נפש ופגיעה אנושה ביכולת ליצור זוגיות עתידית.
טענות הצדדים:
4. המבקש טוען שהמשיבה עצמה טענה בהליכים קודמים שמצבה הכלכלי אינו טוב בשל מצבה הבריאותי והפנה לטענות המשיבה בהליכים אלו. בכל הנוגע לסיכויי התביעה טוען המבקש כי אלו אפסיים. לטענתו התביעה בכל הנוגע לבת התיישנה או שנגועה בשיהוי רב לאור מועד הניתוק וכי מרבית טענות המשיבה הן בגדר דמיונות, המבקש טוען כי המשיבה היא שהפרה החלטות שיפוטיות ובכל הנוגע לבן הוסיף וטען כי הקשר עמו לא נותק וכי הוא שומר על קשר יומיומי עם המשיבה ונפגש עמה בהתאם להחלטות בית המשפט וכי בהעדר ניתוק אין עילת תביעה.
5. המשיבה טוענת כי סיכויי התביעה ככלל אינם בגדר שיקול יחידי אלא במקרים שהמדובר בהליך סרק מובהק עניין שיש קושי להעריכו בשלב מקדמי של ההליך. ובכל הנוגע למצבה הכלכלי של המשיבה טענה כי העובדה שמדובר בתושבת ישראל הרי שגם אם מצבה הכלכלי ירוד אין לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות וכן טענה כי היא מועסקת במשרד החינוך בעלת זכויות סוציאליות וותק של עובדת מדינה ואף צירפה תלוש שכר המלמד על כך לכאורה.
6. כאן המקום לציין כי המבקש הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין להורות על תיקונה ובהחלטה מיום 06.02.2024 נקבע כי הכרעה בעניין סילוק התביעה על הסף כרוכה בשאלות שבעובדה שיש לאפשר לתובעת להוכיחן ולפיכך הבקשה לעניין זה נדחתה אולם התקבלה הבקשה להורות על תיקון כתב התביעה מאחר שזו חרגה מההיקפים הקבועים בתקנות.
דיון והכרעה:
7. לאחר שעיינתי בכלל אשר הוגש לא מצאתי להורות על חיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות וזאת מן הנימוקים כפי שיפורטו להלן.
8. תחילה יצויין כי חיוב תובע בהפקדת ערובה נעשית במקרים חריגים וזאת משום מעמדה של זכות הפניה לערכאות. נקיטת סעד מעין זה שמורה בעיקר למצבים בהם התובע הוא תושב חוץ ללא נכסים בישראל או כאשר הוא אינו מוסר מען עדכני בכתב התביעה שיקולים שאינם רלוונטיים לתובענה דנן.
עם זאת נקבע כי גם נסיבות מצבו הכלכלי של התובע כמו גם סיכויים קלושים כי התביעה תתקבל מהווים שיקולים לחיוב תובע בהפקדת הוצאות כתנאי לבירור התביעה.
9. בכל הנוגע לסיכויי התביעה הרי שההחלטה מיום 06.02.2024 מדברת בעד עצמה. טענות הצדדים בעניין זה הן טענות שבעובדה ואף כי יכול שהוכחת התביעה לרבות הנזק הנטען אינה פשוטה הרי שלא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה כי המדובר בתביעה סרק שעה שאין חולק כי הקשר בין המשיבה לבין הבת נותק וכי הקשר בין המשיבה לבין הבן צומצם. הדברים אמורים גם בהתחשב בקביעות ובמסקנות חוות דעת מומחית אשר אוזכרה בכתב התביעה כמו גם קביעות שניתנו בפסקי דין חלוטים של בית המשפט בעניינם של הצדדים.
10. באשר למצבה הכלכלי של המשיבה, אין חולק כי המשיבה היא תושבת ישראל עובדת XXX ואף כי אכן טענה בעבר כי מצבה הכלכלי מידרדר מבחינת הכנסותיה השוטפות הרי שלאור האמור לעיל בדבר הכנסתה של המשיבה לא מדובר במצב כלכלי המצדיק חיובה בהפקדת ערובה כתנאי לבירור התביעה.
11. לפיכך הבקשה נדחית.
המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ₪.
אני מתירה העברת ההחלטה לפרסום במאגרים משפטיים ללא פרטים מזהים מסוג כלשהו.
ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"ה, 13 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
