לפני
כבוד השופטת הילה אוחיון גליקסמן
המבקשים
עו"ד ח. ד. א.
עו"ד ג. ו.
בתפקידם כמנהלי עיזבון
נגד
המשיבים
א. ר. ו.
מ. ש. ו.
ד. א. ו.
ח. נ. ו. מ. ק.
בעניין עזבון המנוח:
ו. מ. ז"ל, ("המנוח")
החלטה
בפני בקשה לקביעת שכר טרחת המבקשים, בתפקידם כמנהלי עיזבון המנוח, בשיעור של 3% מהתמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, וכן פסיקת שכר טרחה נוסף, בשיעור של 1.5% מהתמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, עבור עבודות מקצועיות שבוצעו על ידם כעורכי דין; חלוקה סופית של הכספים; וסיום ההליך.
רקע
ביום 24.1.2013, המנוח הלך לעולמו בXXX
המשיבה 4 הגישה בקשה לצו קיום צוואת המנוח (ת"ע 47117-09-14), והמשיבים 1-3 הגישו התנגדות לבקשה לצו קיום הצוואה (ת"ע 47226-09-14).
ביום 24.2.2015 ניתן פסק דין, וביום 15.3.2015 ניתן פסק דין מתוקן (תיקון טעות סופר במספר דרכונו של המנוח). במסגרת פסקי הדין, אושר הסכם פשרה בין המשיבים, אשר לפיו המשיבה 4 זכאית לרשת 85% מעזבון המנוח, וכל אחד מהמשיבים 1-3 זכאי לרשת 5% מעזבון המנוח. על פי הסכמת המשיבים בהסכם הפשרה, מונו המבקשים, שייצגו את הצדדים בהליכי ההתנגדות, כמנהלי עזבונו של המנוח.
עזבון המנוח כלל שני נכסים: דירה ונכס מסחרי, כאשר מנהלי העיזבון פעלו בתפקידם כמנהלי עזבון לצורך השלמת רישום הנכסים ע"ש המנוח; ביצוע פעולות להשכרת נכסי העיזבון עד למכירתם; ועריכת הסכמים למכירת נכסי העיזבון, אישור ההסכמים והשלמת יישומם. כמו כן, הוגשו בקשות לחלוקה חלקית של נכסי העיזבון למשיבה 4.
הבקשה דנן
ביום 17.9.2024 הוגשה בקשת מנהלי העיזבון לקביעת שכר טרחתם, חלוקת הכספים וסיום ההליך. על פי הנטען בבקשה, במועד מינויים כמנהלי עיזבון לא היו נכסים מובהקים בנכסי העיזבון, באופן שדרש מהם לבצע פעולות מקצועיות רבות, מורכבות, ומתמשכות לאיתור נכסי העיזבון; הסדרת רישומם ע"ש העיזבון; גביית כספים; פנייה ודיווחים לרשויות; ומימוש הנכסים בהתאם להסכמים שאושרו ע"י בית המשפט.
מנהלי העיזבון הוסיפו ופירטו את הפעולות שבוצעו בנכסי העיזבון, אשר כללו, בין היתר, פעולות כדלקמן: ביחס לדירה: רישום הזכויות בדירה במרשם המקרקעין; השכרת הדירה במקביל להליך רישום הזכויות; מכירת הדירה לאחר השלמת הרישום. ביחס לנכס מסחרי: השלמת רישום הזכויות בנכס; גביית תשלומים; הכנה למימוש ופירוק השיתוף; ניהול הליכים למניעת הליכים משפטיים נלווים; בדיקת חוזי השכירות; בדיקת חשבונות; ביצוע פעולות גבייה; מימוש הנכס ומכירתו.
שווי נכסי העיזבון, כפי שפורט בבקשה, הינו בסך כולל של 2,853,025 ₪ (מכירת דירה- 1,275,000 ₪; מכירת זכויות בנכס מסחרי – 1,300,000 ₪; גביית שכירויות מהנכסים – 278,025 ₪), כאשר נטען, כי היקף העיזבון מהווה תוצאה ישירה של עבודתם המקצועית והעניינית של מנהלי העיזבון.
אשר על כן, עתרו מנהלי העיזבון לשכר טרחה בשיעור של 3% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, בסך 77,250 ₪ בתוספת מע"מ; וכן לפסיקת שכר טרחה מקצועי על פי כללי לשכת עורכי הדין, בגין הפעולות המקצועיות שבוצעו על ידם, בשיעור של 1.5% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, בסך 38,625 ₪ בתוספת מע"מ.
ביום 14.10.2024 הוגשה הסכמת המשיבים 2-3 לשכר הטרחה בשיעור המבוקש.
ביום 6.11.2024 הוגשה הסכמת המשיבה 1 לשכר הטרחה בשיעור המבוקש. מטעם המשיבה 4 הוגשה הסכמה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 4% סה"כ משווי הנכסים שנמכרו.
יצוין, כי לא הובאו הטעמים לעמדת מי מהמשיבים. עוד יצוין, כי שעה שהמקרה דנן אינו נמנה על המקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), לא נדרשה עמדת האפוטרופוס הכללי בבקשה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית לפסיקת שכר טרחת מנהל עיזבון קבועה בסעיף 91 לחוק הירושה, ובפרק ז1 לתקנות הירושה, תשנ"ח – 1998 (להלן: "תקנות הירושה"). לפי תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, שכר טרחת מנהל עיזבון לא יעלה על 3%, וייקבע בהתייחס לשווי הכולל של נכסי העיזבון; לסוג הנכסים שבעיזבון; לטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון והיקפן. לפי תקנה 45ב(ב) ניתן לקבוע שכר טרחת מנהל העיזבון גבוה יותר, עד לתקרה של 4% משווי נכסי העיזבון, במקרים בהם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות, או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידו של מנהל העיזבון.
בבוא בית המשפט לקבוע את שכר טרחת מנהל העיזבון, עליו לאזן בין האינטרס של היורשים לבין הזכות לתגמול בעל התפקיד, תוך בחינת שני פרמטרים מרכזיים: האחד, שווי נכסי העיזבון; והשני, הפעולות שבוצעו והמורכבות הכרוכה בניהול העיזבון (ר' למשל: עמ"ש (ת"א) 9661-06-19 עו"ד פלוני מנהל עיזבון (לשעבר) נ' יורשי המנוח אלמוני ז"ל (פורסם בנבו, 27.2.2020); ת"ע (ב"ש) 760-02 מנהלי העיזבון המנוחה כ.מ. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום (פורסם בנבו, 6.2.2018)).
ביחס בין שני הפרמטרים הללו נקבע, כי יש ליתן יותר משקל בקביעת שכר הטרחה לפעולות שביצע מנהל העיזבון ומורכבותן, שעה ששווי נכסי העיזבון לא בהכרח משפיע על מורכבות ניהול הנכסים (ר' ע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני, עו"ד נ' פלוני (פורסם בנבו, 6.9.2009)). עוד יצוין, כי במקרה השכיח, פסיקת שכר טרחה של מנהל עיזבון יהיה בשיעור ממוצע של 1.5%-2%, כאשר, נקבע, כי שכר טרחה בשיעור המרבי יקבע רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית (שם, בפסקה 44).
מנהלי העיזבון שבפני עותרים לפסיקת שכר טרחה נוסף בעד שירותים מקצועיים שניתנו על ידם לעיזבון, בהתאם לתקנה 43ג(ג) לתקנות הירושה. ביחס לפסיקת שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים כאמור נפסק, כי פעולות שביצע מנהל עיזבון בכובעו כעורך דין, לרבות פעולות למכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, מהוות פעולות "טבעיות" הכרוכות בניהול העיזבון, ולפיכך לא יפסק בעדן שכר נפרד. זאת, להבדיל מפעולות משפטיות חיצוניות לניהול הבסיסי של העיזבון, כדוגמת הליך משפטי יזום או הופעה בבית המשפט, אשר נקבע, כי בעדן יש לשקול לפסוק שכר טרחה נוסף בעד שירותים מקצועיים (עמ"ש (חיפה) 48322-02-20 עו"ד משה לבנת נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי- מחוז חיפה והצפון (פורסם בנבו, 14.10.2020)). לפיכך, בנסיבות בהן כלל ניהול העיזבון פעולות מסוימות המהוות שירותים מקצועיים הניתנים ע"י עו"ד, נקבע כי הדבר יימנה עם השיקולים לקביעת שכר מנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון, ולא ייפסק רכיב נוסף בגין שירותים מקצועיים (תמ"ש (י-ם) 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עיזבון נ' האפוטרופוס הכללי (פורסם בנבו, 11.8.2002)).
אשר להסכמות היורשים, שהם המשיבים בבקשה לשכר טרחת מנהל עיזבון, נקבע כי בית המשפט אינו כפוף להסכמות הצדדים. לפיכך, גם כאשר יש הסכמה חוזית בין היורשים לבין מנהלי העיזבון בעניין גובה שכר הטרחה, בית המשפט אינו כפוף להסכמה, שעה שמנהלי העיזבון מונו "כקציני בית המשפט", והוא אשר אמון על קביעת שכרם (ע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל פ"ד לב (1) 627 (1978). ליישום ההלכה דנן בערכאה הדיונית ראו למשל: ת"ע (ת"א) 43761-03-20 א.ס נ' עו"ד ב.ק (פורסם בנבו, 1.10.2023); ת"ע (חיפה) 10422-06-14 עו"ד פלונית נ' פלונית (פורסם בנבו, 27.7.2021); ת"ע (ראשל"צ) 58984-06-17 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (פורסם בנבו, 22.3.2021)).
מן הכלל אל הפרט
במקרה דנן, כאמור לעיל, מנהלי העיזבון עותרים לפסיקת שכר טרחה בשיעור 3% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, המהווה 2.7% משווי העיזבון, בתוספת שכ"ט עבור שירותים מקצועיים בשיעור 1.5% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, המהווה 1.35% משווי העיזבון.
אשר לפרמטר של שווי נכסי העיזבון, אין מחלוקת כי שווי העיזבון הינו בסך 2,853,025 ₪, המורכב ממכירת דירה בתמורה לסך של 1,275,000 ₪; ממכירת זכויות בנכס מסחרי בתמורה לסך של 1,300,000 ₪; ומשכירויות מהנכסים בסך של 278,025 ₪.
אשר לפרמטר של מורכבות ניהול נכסי העיזבון ובחינת הפעולות שבוצעו ע"י מנהלי העיזבון, העיזבון התנהל במשך למעלה מ-9 שנים. כמפורט בבקשה, עיון בתיקים הקשורים מעלה אף הוא כי מנהלי העיזבון נדרשו לבצע פעולות שונות לצורך רישום הזכויות בדירה ובנכס המסחרי על שם המנוח. כמו כן, לגבי רישום הזכויות בדירה ע"ש המנוח, עיון מעלה כי הוגשה בקשה ייעודית למתן צו לגילוי מסמכים משפטיים, שעה שרכישת הזכויות ע"י המנוח בוצעה לפי מספר הדרכון הישן שלו (ת"ע 25331-03-16). כמו כן הוגשה בקשה לאישור הסכם מכר הדירה. לגבי הנכס המסחרי, הוגשה בקשה לאישור עסקת המכר של זכויות המנוח בנכס (לאחר השלמת הרישום), ובה נטען כי מדובר בנכס בבעלות משותפת עם 3 שותפים נוספים (מלבד המנוח), אשר הזכויות בו הושכרו ל-10 שוכרים שונים (ת"ע 50331-04-17). כמו כן, הוגשו בקשות מוסכמות למשיכה חלקית של כספי העיזבון לטובת המשיבה 4 (ת"ע 26996-05-18). יצוין, כי חלק מהבקשות שהגישו מנהלי העיזבון למתן הוראות הוגשו במסגרת תיק ההתנגדות, כאשר המותב הקודם שדן בתובענה (כבוד סה"נ, השופטת רותם קודלר עיאש), ביקר התנהלות זו (החלטה מיום 1.6.2015 בת"ע 47226-09-14).
סבורני כי שווי נכסי העיזבון, לצד משך ניהולו, והיקף הפעולות שבוצעו, לרבות הצורך בנקיטת פעולות להשלמת רישום הנכסים ע"ש המנוח, השכרתם, ומכירתם לאחר מכן, מצדיק פסיקת שכר טרחת מנהלי העיזבון ברף המירבי הקבוע בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה.
עם זאת, אשר לפסיקת שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים, לדידי הפעולות שבוצעו ע"י מנהלי העיזבון, כפי שפורטו במסגרת הבקשה (כגון, עריכת הסכמי שכירות; רישום הזכויות בנכסים; עריכת שומות מס; וכיוב'), מהוות פעולות מקצועיות שהן חלק מהתפקידים הטבעיים של מנהלי העיזבון, בהיותם עורכי דין, וזאת אף אם הם נקטו בפעולות נוספות בכדי למנוע תביעה לפירוק השיתוף בנכס המסחרי, כטענתם. יוזכר, כי מנהלי העיזבון מונו לאחר שייצגו את הצדדים בהליכים המשפטיים לקביעת יורשיו של המנוח, מכוח הסכמת היורשים. יש להניח כי הסכמת המשיבים למינוי מנהלי העיזבון ניתנה בשים לב לכישוריהם המקצועיים כעורכי דין, נוכח הכרותם עם הצדדים, ובשים לב לכך שחלק מהמשיבים מתגוררים דרך קבע מחוץ לישראל.
עוד יצוין, כי במסגרת קביעת שכר טרחת מנהלי העיזבון, לא נעלמה מעיני הסכמת המשיבים 1-3 לקביעת שכר טרחה בשיעור המבוקש, והסכמת המשיבה 4, היורשת של החלק הארי בנכסי העזבון, לקביעת שכ"ט בשיעור של 4% משווי תמורת המכירה של נכסי העיזבון.
ואולם, בתגובתם של מי מהמשיבים לבקשה, לא הובאה כל הנמקה להסכמתם לפסיקת שכר טרחה בשיעור זה או אחר. כך גם, ההסכמה ניתנה באופן כללי, ואין בה התייחסות ספציפית לשני הרכיבים השונים של שכר הטרחה המבוקש (היינו, שכר טרחה בגין ניהול העיזבון ושכר טרחה בגין שירותים מקצועיים). מכל מקום, כפי שהובהר לעיל, בית המשפט אינו בבחינת "חותמת גומי" באישור שכר הטרחה, אף אם הוא מוסכם ע"י היורשים. זאת, בשים לב לכך שמנהלי העיזבון הינם בעלי תפקידים הממונים ע"י בית המשפט, והוא הגורם המוסמך לקבוע את שכרם לפי הפרמטרים שנקבעו בחוק ובתקנות, בהתאם לאופן יישומם בפסיקה.
בשקלול מכלול השיקולים, אפוא, לרבות, משך ניהול העיזבון; היקף וסוג הפעולות שבוצעו ע"י מנהלי העיזבון לצורך רישום הנכסים ע"ש המנוח; הפעולות שנקטו מנהלי העיזבון להשאת הרווחים שהתקבלו מהנכסים עד למועד מכירתם; הפעולות שבוצעו לצורך מכירת הנכסים; ובשים לב לעמדת המשיבים בבקשה – מצאתי לפסוק את שכר טרחת מנהלי העיזבון בעד תפקידם כמנהלי עיזבון, בשיעור המרבי של 3% משווי כלל נכסי העיזבון, ללא פסיקת שכר טרחה נוסף בגין שירותים מקצועיים לפי תקנה 45ג לתקנות הירושה. על סכום זה יתווסף מע"מ כחוק.
מנהלי העיזבון יערכו תחשיב ובסופו יחלקו את הכספים ליורשים לפי חלקם בצו הירושה, בניכוי סכומים שהתקבלו בידי המשיבה 4, בהתאם לבקשות קודמות שאושרו. בתום החלוקה תוגש בקשה מתאימה לצורך אישור סיום תפקיד מנהלי העיזבון.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום במאגרים משפטיים, בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ה, 30 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
