לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'

תיק חיצוני:

לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי

המבקשים

1. ברוך ורדי ת.ז. 067320747

2. ציפי ורדי ת.ז. 053568572

ע"י ב"כ ממשרד הרפז, אורן, אדלר ושות'

נגר

המשיבים

1. יוסף אדנייב ת.ז. 016682494
2. יהושע מהבד ת.ז. 052369774
3. מאי מהבד ת.ז. 206719445

ע"י ב"כ עוה"ד ירון נוח ואח'

4. גיא פרטוש ת.ז. 201199437

5. עדי פרטוש ת.ז. 300822129

6. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז

7. עיריית חדרה

פסק-דין

בפניי עתירתם של המבקשים להורות על תיקון צו רישום בית משותף בנכס ברחוב האלון, פינת
רחוב הזית, בחדרה, הידוע כחלקה 313 בגוש 10041 (להלן: "החלקה"), באופן שהרישום בפנקס
הבתים המשותפים יתאים למצב הקיים בפועל מראשית שנות החמישים, ולפיו הגבול בין החלקות
ניצב כהמשך טבעי וישיר לקיר המשותף של שתי הדירות הניצבות על החלקה.

הנסיבות הצריכות לעניין

1. חלקה 313 מצויה בבעלות קרן קיימת לישראל, מנוהלת על-ידי רשות מקרקעי ישראל,
ושטחה הרשום הוא 1,589 מייר. בראשית שנות החמישים חילק המנהל את החלקה לשני
חלקים, כאשר החלק המזרחי (כיום תת-חלקה 313/1) נרשם על-שם משה וסוניה קייל,
והחלק המערבי (כיום תת-חלקה 313/2) נרשם על-שמם של יצחק וברטה לרר.

1 מתוך 28

1

2345

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'
תיק חיצוני:

2. ביום 12.07.1964, ניתן צו רישום בית משותף בפנקס הבתים המשותפים ממנו עולה, כי
לכל אחד מתתי-החלקות הוצמדה מחצית מן הרכוש המשותף. עוד עולה, כי לתת-חלקה
313/1 הוענק שטח הצמדה של 870 מייר (64 מייר עבור הדירה +806 מייר הצמדה), לפני

הפקעה ולתת-חלקה 313/2 הוצמד שטח של 719 מייר (49 מייר עבור הדירה + 670 מייר
הצמדה), לפני הפקעה.

3. המבקשים רכשו ביום 10.11.1985 את הזכויות בתת-חלקה 313/2, ולפיכך הם בעלי זכות
החכירה בתת-חלקה זו, עליה בנויה דירה צמודת קרקע עם קיר משותף לדירה בתת-חלקה

.313/1

4. המשיבים מס' 1-3 הם יזמים, אשר רכשו ביום 14.06.2017 את זכות החכירה בתת-חלקה
313/1, שגם עליה ניצבת דירה צמודת קרקע עם קיר משותף למבקשים, וזאת על-מנת לבצע
על גבי הנכס יזמות נדליין. המשיבים אף רכשו בתת-חלקה זו זכות חכירה משודרגת,
במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל, המזכה אותם בבעלות בתת-חלקה זו.

5. בעת בניית הדירות, בשנות ה-50, הוקמה גם גדר המפרידה בין החלקות, וגדר זו ניצבת
במקומה עד עצם היום הזה, באופן שחלקם של המבקשים בחלקה 788 מייר, וחלקם של
המשיבים הוא 801 מייר.

6. המשיבים מס' 4-5 רכשו מן המשיבה מס' 3, בשנת 2018, את זכויותיה בחלקה.

7. ביום 03.01.2019 הגישו המבקשים את העתירה שבענייננו, וביום 23.04.2019, מינה המותב
הקודם, בהסכמת הצדדים את המודד בשארה חמיס, כמומחה מטעמו (להלן: "המומחה").

ביום 01.09.2019 הגיש המומחה את חוות-דעתו לבית המשפט, ובתאריך 12.08.2019, ו-
28.11.2019 הוגשו תשובות המומחה לשאלות המשיבים.

טענות הצדדים

8. לטענת המבקשים, בשנת 1964 פעל המשיב מס' 6, בשמו הקודם "מנהל מקרקעי ישראליי
לרישום בית משותף, אלא שמחמת טעות שנפלה בצו-רישום הבית המשותף, כך נטען,
הוצמד לשטחם שטח של 719 מייר בלבד, אשר מהווים רק 45.2% משטח החלקה. הצמדה

2 מתוך 28

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

24

25

28

29

30

31

33

676222222222222223

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

222228

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'
תיק חיצוני:

אציין, כי גם לו הייתי קובע, כי יש למנות את מועד ההתיישנות מיום רכישת הזכויות
בחלקה על-ידי המשיבים, היינו, 10.11.1985, הייתה מתקבלת תוצאה זהה, ולפיה חלה

בענייננו התיישנות.

16. עוד ובנוסף אדגיש, כי אין בידי לקבל אף את טענת המבקשים, במסגרתה נטען לתחולתה
של הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, ואנמק:

סעיף 8 לחוק ההתיישנות, דן בסוגית ההתיישנות שלא מדעת, וקובע כך:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא

היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל
תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

לטענת המבקשים, נודע להם על הטעות, כלשונם, שנפלה בצו-רישום הבית המשותף רק
בשלהי שנת 2017, לאחר שהמשיבים מס' 1-3 הפנו את תשומת-ליבם לאמור.

המבקשים הדגישו, כי על אף שביום 12.07.1964 ניתן צו רישום בית משותף, וזכויות
החכירה בתת-חלקה 313/1 נרשמו ביום 16.06.1966, זכויות החוכרים בתת-חלקה 313/2
נרשמו רק בשנת 1995. במועד רכישת החלקה על ידי המבקשים, כך נטען, זכויות אלו לא
נרשמו והצדדים לעסקה כמו גם שכניהם סברו שכל אחד מהם הוא בעל הזכויות במחצית
שטח החלקה, וזאת גם שעה שבהסכם הרכישה הצהירה המוכרת כי הדירה אינה רשומה

בטאבו…"

עוד טענו המבקשים, כי במסגרת קבלת הלוואה לצורך רכישת הנכס, הם חתמו ביום
12.08.1991 על ייפוי-כוח בלתי-חוזר, המייפה את כוחו של בנק משכן לחתום על מסמכים
לצורך רישום זכויות, ובשנת 1995 עשו בנק משכן או המנהל שימוש בייפוי-כוח זה, ורשמו
ביום 28.08.1995 את זכויות החכירה של המבקשים, מבלי שעדכנו אותם או שיתפו אותם
בהליך הרישום.

דוחה אני טענות אלו מכל וכל.

11 מתוך 28

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'

תיק חיצוני:

ראשית, יודגש, כי עיון בנסח רישום תת-חלקה 313/2 מצביע, כי על אף שזכויות החכירה
של המבקשים נרשמו רק בשנת 1995, רישום הבית המשותף התבצע ביום 13.07.1964,
וגודלה של החלקה מצוין במפורש – דירה: 49 מייר, והחלק בשטח 670 מייר – באופן שתואם
במובהק הן את צו-הרישום, והן את הכתוב בתשריט.

יתרה מכך, בהסכם החכירה שצורף על-ידי המבקשים נכתב בעמוד 3, תחת הכותרת "ידוע
לחוכרים כי….", כך: ייעפ"י תשריט בית משותף המוחכר מהווה תת חלקה 2 בחלקה 313

בגוש 10041יי.

23

24

25

26

27

28

29

30

31

33

34

22222222232

שנית, במסגרת הסכם הרכישה מיום 10.11.1985, נכתב כך: "הואיל והמוכרת מצהירה כי
הינה בעלת הזכויות והמחזיקה בדירה….כמופיע במוסדות המוסמכים….", וחזקה על
המבקשים שהם בדקו כדבעי את מצב הנכס הנרכש, לרבות זכויותיהם בבית המשותף, שעה
שאין כל מחלוקת בין הצדדים שצו-רישום הבית המשותף ניתן ונרשם בשנת 1964.

בצדק טענה משיבה מס' 6, שהמידע המופיע "במוסדות המוסמכים", כלשון הסכם
הרכישה עליו חתמו המבקשים, היה נגיש, גלוי ושקוף לציבור, והיה על המבקשים לבדקו.
דברים אלו מקבלים משנה תוקף שעה שהמבקשים היו מיוצגים על-ידי עורך-דין, כפי
שעולה מסעיף 17 להסכם האמור: "הקונים ממנים את עו"ד להב לטפל בהעברת הדירה
על שמם….". אין בעובדה שבחרו להתעלם מן האמור, כדי להקנות להם, כעת, עשרות שנים
מאוחר יותר, זכויות קנייניות או מעין קנייניות.

שלישית, סבור אני, כי גרסתו של המבקש, במסגרת עדותו ביום 12.03.2020, הייתה
פתלתלה, וכי דבריו אינם עולים בקנה אחד עם הטענות בדבר אי-הידיעה. בנוסף אציין, כי
אני מוצא קושי בקבלת עדותו כמהימנה ואמינה, וסבורני, כי עדות זו מצביעה על ידיעה
בפועל של העובדות לאשורן או למצער על עצימת עיניים בנוגע לעובדות אלו.

בשל חשיבות העניין, אביא דברים בשם אומרם ובאריכות, ר' עמ' 8-9 לפרוט' מיום

ייש.

אתה אזרח שומר חוק?

ת.

כן.

ש.

מדוע בנית ללא היתר בנייה?

ת.

לפי דעתי עשיתי כל מה שהייתי צריך לעשות. לא ראיתי שום

בעיה

12 מתוך 28

: 12.03.2020

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'
תיק חיצוני:

ש.

ת.

ש.

ת.

כן.

ש.

ובנית?

ת.

כן.

ש.

האם קיבלת היתר בנייה על בנייה נוספת שבוצעת ?
קבלתי מכתב מהעירייה שהכל בסדר. בדיעבד היום אני מבין
שלא קבלתי היתר בנייה….

אני מפנה לעמ' השני לנספח 13 לתרשים המצבי שצורף להיתר
הבנייה, למבנה שרשום על גביו מחסן. האם ביקשת לבנות
מחסן במסגרת הבקשה להיתר בנייה?

באיזה מיקום לפי הבקשה שביקשת

לאיי.

ארפה בנרת ?

ת.

בפינה.

ש.

אתה מתכוון לגבול העליון, צמוד לגבולות של המגרש בפינה

העליונה ?

ת.

כן, הצפונית.

ש.

?מדוע בנית את המחסן במיקום שבנית ולא בהתאם לבקשה

ת.

ש.

שהגשת
אני לא זוכר.
נכון שבעקבות דרישת הוועדה לתכנון ובנייה פנית לרשות
מקרקעי ישראל?

ת.

כן.

בהמשך, בעמ' 11:

ייש.

העד מעיין במסמך.

ת.

ש.

גם לאחר שעיינתי במסמך עיין היטב המסמך לא מוכר לי.
אני מפנה אותך למסמך נוסף אישור מרשויות מיסוי מקרקעין
להעברה בטאבו, אתה מכיר את המסמך הזה ?

ת.

לא.

ש.

אני מפנה אותך למסמך נוסף, אתה מכיר?

ת.

לאיי.

123456789

10

11

12

13

14

15

21

6762222223

16

17

18

19

20

34

35

36

38

39

40

41

42

43

44

45

2222222322233777777

24

25

26

28

29

30

31

ייש.

ת.

ש.

אומר עורך הדין שלך שאתה מעולם לא ידעת שהנכס הזה נרשם
על שמך בטאבו, עד 2017.?
כן, זהב כון
?הוא גם אומר שהזכויות נרשמו על שמך לפי ייפוי כוח ישן
הרבה לפני מועד הרישום.

ת.

נכון.

ש.

ואני אומר לך שייפוי הכוח שלך שאתה חתמת עליו ניתן בסמוך
שנים בודדות לא כפי שעורך הדין שלך טען מה יש לך להגיד על

זה?

13 מתוך 28

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'

תיק חיצוני:

ת.

שזה מה שאתה אומר".

ובהמשך, עמ' 13-14 לפרוט' :

ייש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

כשהגשת את הבקשה להיתר בנייה הוועדה ביקשה ממך
להוכיח את זכות הבעלות שלך בנכס ואישור מרשות מקרקעי

ישראל, נכון ??

מי שהגיש את הבקשה בפועל התעסק עם העירייה זה
האדריכל, אני לא זוכר.

האם אתה קיבלת מרשות מקרקעי ישראל בשנת 86 ב-14/12/86
מכתב שמבקש ממך בעקבות התוכניות שהגשת ."… נא
להמציא אישור מחברת שיכון עובדים לתוכנית תוספת הבנייה
שהגשת…." אתה מכיר את המסמך הזה?
לפי זכרוני בשנים האלה שיכון עובדים כבר לא היה קיים.
נשאלת האם פנית.

אני מנסה להזכר מה היה.
אתה זוכר טוב מאוד מה היה, האם פנית למקרקעי ישראל?
למקרקעי ישראל אני חושב שכן.
ובעקבות זאת קבלת מסמך או תגובה מרשות מקרקעי ישראל,
נכון? זאת התשובה שקבלת בקשר להיתר הבנייה אומרים לך
תביא אישור משיכון עובדים.

אתה מאשר שקבלת את המסמך הזה?

> 5

לא.

אני מפנה למסמך נוסף מרשות מקרקעי ישראל, האם זה מופנה
אליך?

ת.

ש.

לפי מה שכתוב פה כן
קיבלת אותו?

ת.

ש.

יתכן שכן. אני לא יודע. אני לא זוכר שקבלתי מסמך כזה.
אני מפנה למסמך של רשות מקרקעי ישראל שמעיד ששילמת
לבקשה להיתר בנייה ?

זה מסמך שמופנה לעורך דין אני רואה.

ש.

מי עורך הדין?

ת.

נחמיה להב.

ש.

זה עורך הדין שלך?

ת.

כן. הוא עשה את החוזה…

ש.

6

878

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

24

26

28

29

34

36

12222222222222305327ZZZ

38

39

40

41

42

43

44

45

בזמן שאתה רוצה שנאמין לך שלאחר 10 שנים של טרטורים
שאתה פועל באופן אקטיבי להשלים את הרישום בטאבו, חותם
על מסמכים מול החברה המשכנת, מביא אישור עירייה אישור
רשות המסים, אתה רוצה להגיד שלא ידעת שהנכס רשום על
שמר בטאבו ?

ת.

כל מה שאמרת לא עשיתי".

על יסוד כל האמור לעיל, סבורני, כי לא יינעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת
התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן"

14 מתוך 28

4

123 +5

2

3

4

5

6

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'
תיק חיצוני:

– נהפוך הוא – סבור אני, כי לא נעלמו מן המבקשים העובדות המהוות את עילת התביעה,
ואף אם עובדות אלו נעלמו מעיניהם, ברי, כי גילוין היה תלוי במבקשים בלבד, וכי בזהירות

7

8

9

10

11

12

13

סבירה יכולים היו למנוע אותן.

אפנה לפסקאות 40-47 בעניין גיא-ליפל:

"סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע את כלל הגילוי המאוחר: כאשר
נעלמו מעיני התובע עובדות מהותיות המהוות את עילת התביעה,
מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול
למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות עם גילוי העובדות….
הנטל: מאחר שסעיף 8 לחוק הינו חריג לכלל ההתיישנות, נטל
ההוכחה כי התקיים כלל הגילוי המאוחר רובץ על הטוען לו….
סיכומו של דבר, שחשד המתעורר אצל תובע ואף חשד בכוח (צריך
היה לחשוד) ייחשב כ"קצה חוט" המתחיל את מירוץ ההתיישנות
ומבטל את השעיית המירוץ לפי סעיף 8"

14

15

16

17

18

19

20

לעניין זה אף אפנה לתגובת המשיבה מס' 6, פסקה 19: "חזקה כי המבקשים ידעו ו/או
יכלו לדעת אודות אופן רישום תת חלקה 2 בלשכת רישום המקרקעין, בכל אחת מנקודות
זמן אלו, שכן המדובר במסמכים רשמיים הנתונים לעיון הציבור, אך המבקשים "ישנו"
על זכויותיהם הנטענות (אשר אינן רשומות) בטענה שלא ידעו אודות מצב הרישום.
המשיבה 6 תטען, כי התביעה התיישנה ו/או הוגשה בשיהוי רב אשר גרם למשיבה 6 נזק
ראייתי והוליד הליכים משפטיים שהיו לכאורה מתייתרים….".

17. אדגיש, כי סבור אני, כי התיק בענייננו ממחיש את התכליות המצויות בבסיס ההתיישנות,
וברי, כי אף בשים לב לכך שבענייננו מתקיימות מרביתן, לרבות העובדה שבעלי הזכויות
המקוריים הלכו לעולמם, יש לדחות את עתירתם של המבקשים.

21

22

23

222

24

24

25

26

27

22

אפנה לפסקה 30 בעניין גיא-ליפל:

"הפסיקה ומלומדי המשפט עמדו על מספר טעמים העומדים
בבסיס ההתיישנות הדיונית, ואעמוד עליהם בתמצית:

15 מתוך 28

2

3

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'
תיק חיצוני:

א.

טעם ראייתי הקשור בקושי ובהכבדה על הנתבע לשמור
את ראיותיו לאורך זמן. מטבע הדברים, במהלך השנים מסמכים
וראיות אובדים, עדים הולכים לעולמם או מאבדים את זכרונם,
מה שעלול לפגוע בהגנתו של הנתבע ולהקשות על בירור האמת

4

5

העובדתית.

ב.

אינטרס הנתבע לוודאות בדבר זכויותיו וחובותיו בכל זמן
נתון, כך שיתאפשר לו לכלכל את ענייניו מבלי להידרש להקצות
ממשאביו רזרבה כספית' שמא ייתבע בגין שנים עברו.

ג.

ההנחה היא כי תובע אשר "ישן על זכויותיך" תקופה

ארוכה, זנח או ויתר או מחל על תביעתו, ועם חלוף הזמן הולכת
ומתבססת הציפיה של הנתבע כי לא ייתבע. " (ההדגשה אינה

במקור).

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

15

16

17

18

19

20

21

222

18. לחלופין, סבור אני, כי יש לקבל את טענות המשיבים בדבר שיהוי, ואנמק:

סעיף 27 לחוק ההתיישנות קובע כהאי לישנא:

" אין חוק זה בא לפגוע בתקופת ההתיישנות הקבועה לענין פלוני בדין
אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל
סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי."

22

22

23

24

22

התנאים לקיומו של שיהוי נקבעו בפסיקה עקבית של בית המשפט העליון, כאשר דומה
שהעיקרי שבהם הוא שמצבו של הצד שכנגד הורע בשל השיהוי.

אפנה לדבריו של כב' המשנה לנשיאה בדימוס, השופט א. רובינשטיין ב- ע"א 5110/05
מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל נ' קלרה שטיינברג (18.01.2007):

25

26

25

27

16 מתוך 28

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'
תיק חיצוני:

"נפתח בעניין השיהוי. בית המשפט קמא קבע בצדק כי המשיבים
השתהו. על כך גם לא יוכל להיות חולק, שעה שהתביעה הוגשה
כארבעים ושש שנים לאחר ההפקעה ולמעלה מארבעים שנה
לאחר שבגרו המשיבים. משכבר הימים קבע בית משפט זה,
בעקבות דיני היושר האנגליים, כי שיהוי כשלעצמו אינו חוסם
תביעה אלא אם ראשית, כמוהו כזניחת התביעה; או אם מצבו של
הצד שכנגד הורע בשל השיהוי; או – סוג של משנה של התנאי
הקודם – קופחו אפשרויות הצד שכנגד להוכחת טענותיו נגד
התביעה (ע"א 167/51 ברסקי נ' סגל, פ"ד ט 5, 15 (מפי השופט
(כתארו אז) לנדוי)). לימים נקבע בסעיף 27 לחוק ההתיישנות
תשי"ח-1958 כי אין החוק בא לפגוע, בכל סמכות, לפי כל דין,
לדחות תובענה או לסרב סעד מחמת שיהוי"; לא למותר לציין כי
בהצעת חוק ההתישנות תשס"ד-2004 שהגישה הממשלה (הצעות
חוק הממשלה תשס"ד 611) נאמר בסעיף 36 (עמ' 632) "חוק זה לא
יגרע מסמכות בית משפט, על פי דין אחר, לדחות תובענה או לסרב
למתן סעד, בשל שיהוי או בשל טעם אחר הקשור במועד העלאת
התביעה" (בדברי ההסבר נאמר כי הסעיף חוזר לעניין זה על
הוראת סעיף 27 לחוק ההתישנות הקיים). בע"א 4682/92 עזבון
המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נד(5) 252
ראה השופט קדמי את השיהוי כעילה לדחיית תובענה, אם נתבטא
בו ויתור על הזכות מצד התובע, ומצב הנתבע הורע (עמ' 281); ראו

גם דברי השופט – כתארו אז מצא בעמ' 283-282, והשופטת
דורנר (בדעת מיעוט) בעמ' 287-286. בע"א 6805/99 תלמוד תורה
הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה,
ירושלים, פ"ד נז(5) 433 סקרה השופטת פרוקצ'יה בהרחבה את
נושא השיהוי בדין האזרחי (עמ' 449-445); כדבריה (עמ' 446)
"לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע
את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את
מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי חלופי שלישי שעניינו שיהוי
שנגרם עקב חוסר תום-לבו של התובע… הנטל להוכיח את
התנאים הנדרשים לקיום שיהוי מוטל על הטוען לכך, קרי
הנתבע". ועוד נאמר: "התנאי בדבר שינוי מצב לרעה של הנתבע

אחוז ושלוב בדרישה כי שינוי כאמור ינבע מהתנהגותו הבלתי

17 מתוך 28

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'

תיק חיצוני:

ראויה של התובע …" ולהלן (עמ' 447) "… וכך, אם נמנע תובע
לתובע את זכויותיו במשך זמן ניכר בנסיבות שניתן להבין בהן מכך
כי שוב לא יעמוד על זכויותיו, והנתבע הסתמך על כך ושינה את
מצבו לרעה, עשויה לעמוד לנתבע טענת שיהוי …". עוד נאמר (עמ'
448-447) כי לבית המשפט שיקול דעת בנושא זה, שהוא אמצעי
המופעל אך בנסיבות חריגות, תוך הפעלת שיקולים מורכבים,
והשימוש בו עשוי להיות מוצדק בנסיבות שבהן הדבר מתחייב
מטעמים של צדק והגינות כלפי הנתבע, שיקולים שבאינטרס
הציבור ודאגה לקיום הליך שיפוטי תקין. לפיכך תביעה לא
תיחסם בשל טענת שיהן, כאמור, אלא מקום שהתנאים
המוקדמים לכך נתמלאו, ומקום ששיקול הדעת השיפוטי מוביל
לכך מטעמים של מאזן הצדק בין הצדדים והשגת תכליות
שבאינטרס ציבורי" (עמ' 448)…..

כאמור

ואכן, בנידון דידן קשה לטעון שלא התקיים שיהוי. ראשית
כאשר השיהוי הוא מעבר לתקופת ההתיישנות
הסטטוטורית ה"רגילה", אף אם זו אינה חלה, מטבע הדברים יש
ליתן משקל גדול יותר, לטענת השיהוי. והרי טענת ההתיישנות
במקרה דנא לא נתקבלה מטעמים משפטיים (השנויים במחלוקת
משפטית גם בבית משפט זה), ולא יתכן חולק שמספר שנים ארוך
כל כך – למעלה מארבעים שנה – מדליק נורות שאי אפשר שלא
יהבהבו. אכן, תיאור קורות המשפחה, בפי המשיב אלעד לוי, מאז
פטירת האב הוא עצוב (פרוטוקול 29.3.04); אך לאורך שנים רבות
מאז עמדו על דעתם מכבר היו המשיבים אנשים מבוגרים, שיכלו
לפשפש ולגונן באשר לזכויותיהם, ולפניהם יכלה אמם".
(ההדגשה אינה במקור).

כך בעניין קלרה שטיינברג, וכך בענייננו, מספר השנים הארוך כ-57 שנים
"מדליק נורות שאי אפשר שלא יהבהבו", כלשונו של השופט רובינשטיין,
והמבקשים אף הם יכלו לפשפש ולגונן באשר לזכויותיהם".

בנוסף יודגש, כי בענייננו נפגעו המשיבים מן השיהוי הניכר, כפי שהדברים אף

עולים מתגובתה של המשיבה מס' 6. השיהוי בעתירתם של המבקשים גרם לנזק

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

22223223

18 מתוך 28

הייפ 7768-01-19 ורדי ואח' נ' אדנייב ואח'
תיק חיצוני:

ראייתי ממשי, נוכח השינויים הרבים שחלו במהלך עשרות שנים אלו, ובשים-לב,
כאמור לעיל, לכך שבעלי הזכויות המקוריים כבר אינם בין החיים.

להדגמה נקודתית של עניין זה אף אפנה לפסקה 8 לסיכומיהם של המבקשים:
ייביום 16.6.66 (כשנתיים לאחר רישום הבית המשותף) נרשמה החכירה של ה"ה
קייל ב-313/1, ואולם מסיבות שלא הובהרו זכויות החוכרים בחלקה 313/2 לא

נרשמו שנים רבות מאוד….".

כמו גם לתשובה מס' 4 של המומחה, מיום 12.08.2019, ולפיה: "התצ"ר הוכן ונערך
על ידי מודד מוסמך….תשריט הבית המשותף לא ידוע מי הכין ומי ערך אותו ואינו
חתום על ידי מודד מוסמך". (ההדגשות אינן במקור).

בנוסף אדגיש, כי לא מצאתי בתמליל שהוגש על-ידי המבקשים באשר לשיחה בין
המבקש לבין גב' שרה לוי, ביתם של בעלי הזכויות המקוריים בתת-חלקה 313/1,
כדי לרפא נזקים ראייתיים אלו, וממילא סבורני, כי בענייננו, לא מתקיימים
התנאים שנקבעו בפסיקה, לא לעניין הגשת ההקלטה, ולא להגשת התמליל, שלא
היה ערוך כדבעי.

למעלה מן הצורך, אציין, כי גם בשים לב לעדותו של המבקש ביום 12.03.2020,
קיים קושי בקבלת ראייה זו, ר' עמ' 16 לפרוט' מיום 12.03.2020 :

"יש:

ובהקלטה של שרה לוי יש מידות.

כמה פעמים דיברת עם שרה לוי בקשר לטענות של
אדנייב? האם הכנת אותה לשיחה הזאת?

ת.

לא.

ש

כמה פעמים דיברת איתה?

ת.

ש.

זה היה שהיא ישבה שבעה, היא סיפרה שתוך כדי
השבעה שהיא לא מבינה איך הם ידעו שהם רוצים
לקנות את הקרקע שלהם. בזמן שהאבא נפטר והם
ישבו שבעה.
זה לפני שאדנייב קנה את המגרש?

ת.

זה היה בשבעה, לפני.

ש.

ת.

ש.

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

24

25

26

27

28

29

31

34

35

37

38

39

222222222222222220333

21

אז אחרי שאדנייב קנה את המגרש כמה פעמים דיברת
עם שרה לוי? זה נכון לומר שדיברת אותה במסגרת
ההקלטה או הכנת אותה להקלטה?

אתה רוצה שאני אזכר, אני צריך לשחזר. לא דיברתי 36

איתה אחרי ההסכם.

זאת אומרת שפעם ראשונה שדברת איתה אחרי אדנייב
הייתה כשהקלטת אותה, נכון

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

error: תוכן זה מוגן !!