בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
לפני כב' השופטת ענת אלפסי, סגנית הנשיא
התובע:
האב
עייי בייך עוייד אמנון בנישתי
הנתבעת:
האם
עייי בייך עוייד דניאלה עוז-כהן ו/או עוייד יאנה קלוגרמן
בעניין הילדים:
א' (קטינה)
בי (קטין)
ג' (קטין)
באמצעות האפוט' לדין עוייד מאיה חונגר
פסק דין
עניינו של פסק דין זה בעתירה לפי חוק אמנת האג (השבת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991.
מדובר בשלישיית פעוטות אשר נולדו בישראל להורים שעלו מאוקראינה וקיבלו מלוא הזכויות
כתושבי ישראל וכחברי קופת החולים. מספר חדשים לאחר הלידה טסו ההורים לאוקראינה, בה
נפרדו, כאשר הקשר עם האב פוחת בהדרגה. הקטינים חלו באוקראינה והאם חזרה עימם לישראל,
בה קיבלו טיפולי רפואיים מתאים. בהמשך עתרה להתרת נישואין ובספטמבר עתרה ליישוב
סכסוך לרבות רישום לגן ילדים ותשלום מזונות זמניים. בהמשך הגיש האב תביעה להשבת הילדים
לאוקראינה לפי חוק אמנת האג. האם טוענת כי כוונת הצדדים היתה להתגורר בישראל ומעבר
המגורים נעשה בהסכמת האב בעוד האב טוען כי מדובר בחטיפת הילדים. מה דין הילדים?
להלן יפורט הרקע העובדתי באופן כרונולוגי ביחס להליכים בישראל ובאוקראינה גם יחד, ולאחריו
בחינת קיום הוראות אמנת האג להשבת ילדים חטופים.
רקע והליכים קודמים:
.1
הצדדים נישאו באוקראינה ביום 10.1.2015 וחיו בעיר באוקראינה, בה עבד האב כעורך
דין בעל תואר שני, באוניברסיטה.
1 מתוך 52
123
4
5
10
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
18
19
20
67892
17
2
3
4
5
6
7
80
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.2
ביום 23.10.17 עלו הצדדים לישראל, קיבלו אזרחות ישראלית, והתגוררו בבית הורי האב
בעיר ח'. במקביל, פנו לקבלת מלוא ההטבות לעולים חדשים, לרבות סל קליטה, סיוע
בשכר דירה ומענקי המוסד לביטוח לאומי, ואף נרשמו כחברי קופת חולים בישראל.
ביום 07.12.2017 נולדו בבית החולים במרכז הארץ שלושת ילדיהם הקטינים: הילדה ש',
הילד בי והילד ג' (שלישייה). הקטינים נולדו בלידה מוקדמת וטופלו בפגייה משך כחודש
וחצי. ביום 28.1.18 שוחררו מבית החולים.
25
26
27
2222
28
29
30
לאחר הלידה הקטינים הגיעו עם הוריהם לבית הורי האב בעיר ח', בו שהו מספר חדשים.
ביום 18.4.18, טסו ההורים עם הקטינים לאוקראינה, בה נפרדו דרכיהם. האב התגורר
בעיר K באוקראינה, בעוד האם התגוררה עם הילדים לבית הוריה בכפר D
בתחילה התקיימו מפגשים בין האב לילדים בסופי שבוע ובהדרגה פחתה תדירות
המפגשים באופן בו התקיימו אחת למספר חדשים, עד אשר פסקו לחלוטין באפריל 2020.
בחודש יוני 2020 הגיש האב תביעה להתרת נישואין בבית המשפט באוקראינה, האם
הסכימה לכך וביום ביום 12.11.2020 ניתן פסק דין המורה על התרת נישואיהם של
הצדדים באוקראינה.
ביום 4.8.20 הגישה האם תביעה לפסיקת מזונות הקטינים באוקראינה ובהחלטה שניתנה
בעניין זה נקבע שהאב ישלם למזונות הקטינים מחצית שכרו. הואיל ושכרו עמד על 6,000
גריבנה, נקבע כי ישלם למזונות שלושת הקטינים 3,000 גריבנה לחודש, שהם כ- 350 ₪
לחודש לשלשתם (נספח 18 לכתב התביעה).
בחודש מאי 2021 הגישה האם תביעה להגדלת דמי המזונות של הילדים באוקראינה, בין
השאר בטענה כי הילדים חולים באופן קבוע והיא זקוקה למימון הטיפולים והתרופות
הנדרשים להם. האם העידה כי בסמוך למעד הגעתה לישראל, הודיעה על ביטול התביעה
האמורה וביום 22.10.21 ניתנה החלטה בדבר הביטול (עמ' 43 ש' 22).
2 מתוך 52
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
2
3
4
5
6
7
8
10
11
12
13
14
15
16
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ההליך היחיד שניהל האב באוקראינה הוא התרת הנישואין של הצדדים אך לא מעבר לכך.
גם כאשר פנה לרשויות האפוט' באוקראינה, באיחור ניכר, ביקש להסדיר את זמני השהות
עם הילדים ולא עתר לקבלת משמורת ביחס אליהם.
ביחס לשאלת מרכז החיים של הילדים טוענת כי האב הטעה בכוונת תחילה גם את מדינת
אוקראינה וגם את מדינת ישראל. טרם עלייתו לישראל לא טרח לעדכן בכך את הרשויות
הרלבנטיות באוקראינה, לא ויתר על אזרחותו האוקראינית ואף לא עדכן את מעסיקו.
מנגד, כאשר שב לאוקראינה לא עדכן את הרשויות המוסמכות בישראל על כך שעזב את
הארץ, המשיך להחזיק בסטטוס של תושב וזכה לתמיכה כספית רחבת היקף לרבות קבלת
קצבאות הילדים, קבלת מענק קורונה, הטבות מאת המוסד לביטוח לאומי, ממשרד
הקליטה כעולה חדש ועוד כיוצא באלה.
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
22222222222-23 2
האב הוא שדאג לשמר ולהציג מצג לפיו מדינת ישראל היא מרכז חייו ומרכז חיי הילדים.
האב תעתע ברשויות באופן שבו על פי כללי ישראל האב הוא תושב ישראל ועל פי כלל
אוקראינה האב הוא תושב אוקראינה, כל זאת כאשר אף מדינה אינה יודעת אודות
האזרחות הכפולה ביחס למדינה השנייה.
בסיכומיה מציינת כי חרף העובדה שבעמדתה הראשונית טענה כי מרכז חיי הילדים
באוקראינה, הרי שלאחר חקירתו הנגדית של האב אין עוד מקום לעמדה זו, וזאת בשל
המצג הכפול שיצר האב כלפי ישראל וכלפי אוקראינה בו זמנית.
טוענת כי כוונתם המשותפת של הצדדים היתה להתגורר בישראל ומעולם לא היתה להם
כל כוונה משותפת לעקור לאוקראינה. לכל היותר ראו הן בישראל והן באוקראינה את
מקום מגוריהם של הילדים. בעניין זה מפנה להלכת גבאי.
עוד מציינת כי התנהלותו חסרת תום הלב של האב מקבלת ביטוי גם בכך שניסה לבצע
תיאום גרסאות עם אביו בעת מסירת העדות של אימו כאשר שלח אליה מסרונים במכשיר
הטלפון של הנייד בהם מציין את תוכן העדות.
באשר לחריג ההשלמה, מציינת כי קיימת סתירה נוספת: בכתב התביעה מושא הליך זה
מציין כי רק ביום 16/8/2021 נודע לו שהילדים בישראל, בעוד שבתביעה שהגיש לבית
המשפט באוקראינה עוד ביום 21/7/2021 ציין כי ידוע לו שהילדים בישראל. לשיטתה ניכר
שיהוי ביחס לפתיחת ההליכים בישראל.
11 מתוך 52
.58
.59
.60
.61
.62
.63
.64
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
באשר לטענתו בדבר היותו הורה משמורן, מדובר באב שמעולם לא היה מעורב בחיי
הילדים ואף לא זכר את סדר בו נולדו כשלישייה, לא קיים עימם מפגשים סדורים ולא
התעניין בשלומם. גם רופאת הילדים באוקראינה העידה שכלל לא ידעה שלילדים יש אבא.
גם עם פתיחת ההליכים בבית משפט זה האב כלל לא ביקש לפגוש בילדים ולמעשה הדבר
נעשה ביוזמת בית המשפט. חרף טענות האב כי האם מסיתה את הילדים נגדו הודה כי
המפגש עימם התקיים באופן מוצלח ומשמח.
גם ביחס לרופאת הילדים האב לא הביע כל התעניינות ולמעשה פגש בה רק לאחר שבית
המשפט הציע לו לעשות כן.
באשר לטענת הסיכון, טוענת כי רופאת הילדים באוקראינה העידה שהילדים זקוקים
למזג אוויר חם הואיל ובחורף הקר באוקראינה הילדים סובלים ממחלות בדרכי הנשימה,
דבר שאינו משרת את טובתם ואת התפתחותם.
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
22222222222232
גם מן הבחינה הכלכלית קיים סיכון. אין מקום לקבל את הודעת האב אשר לפיה
באוקראינה יוכל לדאוג לרווחתם של ילדיו וזאת נוכח העובדה שגם כאשר התגוררו שם
הילדים לא תמך בהם וחשף את האם למצב שבו היה עליה להסתייע בחברים מישראל על
מנת לכלכל את הילדים. על אמירות האב בעניין הסיוע מהוריו לא ניתן להסתמך נוכח
הסתירות שנתגלו בעדויות אלה והנסיון שלו לתאם בין עדות האם לעדות האב.
,
באשר לעקרון טובת הילד, מציינת כי זה חל מכח סעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד. אמנה
זו מחייבת את מדינת ישראל בדיוק כמו אמנת האג ואף חולשת עליה. בעניין שלפנינו אין
ספק כי טובת הילדים בריאותם והתפתחותם בכך שימשיכו להתגורר בישראל.
בנוסף טוענת כי הילדים השתלבו והשתקעו בישראל, החלו לבקר במסגרת חינוכית,
החלימו מבחינה בריאותית, מתגוררים בדירה מרווחת ומצבם השתפר משמעותית. במידה
וישובו לאוקראינה אין להם מקום להתגורר בו וגם אם יחזרו באופן זמני לדירת מגורי
הוריה של האם בכפר, בצפיפות ובקור, שוב יהיו נתונים לחסדי מכרים.
.65
באשר לזמני שהות של האב עם הילדים טוענת כי נוכח העובדה שהורי האב מתגוררים
בישראל, יוכל להמשיך ולבקר אותם מספר פעמים בשנה ובתוך כך לפגוש בילדים
12 מתוך 52
.66
.67
.68
.69
.70
.71
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
בתדירות אשר לכל הפחות תואמת את התדירות שבה טוען שרצה לפגוש בהם עת התגוררו
באוקראינה.
במצב דברים זה סבורה כי יש לדחות את התביעה, לאפשר לילדים להמשיך ולהתגורר
בישראל, תוך קביעת זמני שהות בין האב לילדים, הן כאשר יגיע לישראל והן כאשר יתגורר
באוקראינה ויהיה על האם להביא את הילדים לביקור אצל האב.
.72
המסגרת הדיונית וגדר המחלוקת:
.73
.74
.75
–
חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א 1991 קובע תחולתה של האמנה
בישראל, כאשר הוראות האמנה עצמה נמצאות בתוספת לחוק. ככלל קובעת האמנה כי
הרחקתו של ילד תיחשב שלא כדין כאשר יש בהן הפרת זכויות המשמורת של הורה אשר
הפעיל אותן, ביחס למקום המגורים הרגיל של הילד. זאת, למעט חריגים כגון הסכמה
מראש, השלמה בדיעבד ומצבו בו החזרת הילד תחשוף אותו לסיכון, בפסיקה נקבע כי
בתוך כל אלה משולבים שיקולי טובת הילד וקיום חובת תם הלב.
בחינת טענות הצדדים מצריכה בירור קיום התנאים הקבועים בחוק אמנת האג, כדלקמן:
ראשית, מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים לפי סעיף 4 לאמנה;
שנית, האם לאב זכות משמורת והאם הפעיל זכויות אלה, לפי סעיפים 3 ו- 5 לאמנה;
שלישית, האם מתקיים חריג ההשתלבות במקום הנוכחי, לפי סעיף 12 לאמנה;
רביעית, האם מתקיים חריג ההסכמה מראש, לפי סעיף 13 (א) לאמנה;
חמישית, האם מתקיים חריג ההשלמה, לפי סעיף 13 (א) לאמנה;
שישית, האם קיים חשש לסיכון הקטינים אם יושבו לאוקראינה לפי סע' 13 (ב) לאמנה;
להלן תיבחן כל אחת מהשאלות הללו ביחס למקרה שלפנינו.
22222 2222222233
23
24
25
26
27
28
29
30
31
34
שאלה ראשונה: מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים?
סעיף 4 לאמנה קובע:
ייהאמנה תחול על כל ילד אשר מקום מגוריו הרגיל היה במדינה מתקשרת
סמוך לפני כל הפרה של זכויות משמורת או ביקור; האמנה תחדל לחול
בהגיע הילד לגיל 16."
סעיף 5 לאמנה קובע:" לענין אמנה זו –
13 מתוך 52
.76
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.77
.78
(א) "זכויות משמורתיי – לרבות זכויות המתיחסות לגוף הילד ובפרט
הזכות לקבוע את מקום מגוריו של הילד ;
(ב) "זכויות ביקוריי – לרבות הזכות לקחת ילד לתקופה מוגבלת למקום
שונה ממקום מגוריו הרגיל."
הלכה פסוקה היא לפנינו כי על מנת לקבוע מקום המגורים הרגיל של הילדים יש לנקוט
מבחן עובדתי, במסגרתו יש לבחון את נקודת מבטו של הילד, לצד כוונת ההורים
והתנהלותם בפועל.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט הנדל) קבע עוד בבעיימ (באר שבע) 130/08
פלונית נ' פלוני (נבו, 31.8.08) כי קטין אשר שהה עם הוריו משך שנתיים באנגליה ואז
הובא על ידי ידי אימו לישראל, לא ייחשב כמי שנחטף מאנגליה הואיל והמעבר לאנגליה
נעשה לשם נסיון בלבד, ולכן אנגליה לא היתה מקום מגוריו הרגיל.
בהמשך פסק בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) בבעיימ 7784/12 פלונית נ' פלוני (נבו,
3
4
123450
6
67
8
9
10
11
12
13
14
15
16
: (28.7.2013
ייבדיקה עובדתית טהורה חייבת להיות רחבה וכוללנית. מארג העובדות
בהחלט יכלול את כוונות ההורים ואת ההחלטות שקיבלו, אך אין ליתן
לכוונותיהם משקל עצמאי וחיצוני לבחינה העובדתית. הכוונה אף היא
חלק מהתמונה העובדתית. מטבע הדברים, נתון הכוונה מפנה את הבדיקה
להורים. אף כאן יש לתת את המשקל הממשי למונח המדויק Habitual
Residence of the Child – מקום מגוריו הרגיל של הילד' השם את
הזרקור על הילד.
במובן זה יש לשמוע את קולו של הילד. זאת לא במובן בו בית המשפט
ישאל אותו למקום מגוריו הרגיל שהרי אין אנו עוסקים בסוגיה
סובייקטיבית, אלא במובן האובייקטיבי המופשט במידת מה. על פי
ראייה זו חשוב לבחון את חיי הילד כפי שהם, אך המסקנה עשויה לכלול
את כוונת ההורים שאף היא רלוונטית בתור עובדה.
כמובן, יש חשיבות לשיקולים אחרים כגון מטרת הנסיעה למדינה אחרת,
תחימת הנסיעה בזמן ואף גילו של הילד. ודוק, יש לבחון לא את מקום
מגוריו של הילד כי אם את מקום מגוריו הרגיל על המשתמע מכך.
…התמקדות בעובדות, להבדיל משילוב בין מבחן עובדתי למבחן כוונתי,
תביא לתוצאות שונות שלא על בסיס קיומן של אסכולות משפטיות
מתחרות, כי אם על בסיס המארג העובדתי הייחודי לכל מקרה ומקרה.
יודגש אף כי גם בחינת העובדות לא נעשית מנקודת המבט של ההורים
אלא מנקודת מבטו של הילד, בבחינה אובייקטיבית של נקודת מבט זו.
14 מתוך 52
,
25
28
29
31
34
35
38
39
40
41
67 62072222222222232232327
17
18
19
21
24
1234
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
רוצה לומר, בבוא בית המשפט להניח את אצבעו על מפת העולם, להצביע
על אחת המדינות ולקבוע כאן מקום מגוריו הרגיל של הקטין', עליו
לשוות לנגד עיניו את מפת עולמו של הקטין, על פסיפס העובדות
המרכיבות אותהיי
567
8
9
10
11
12
13
14
15
.79
על יסוד יישומו של מבחן זה, שנה לאחר מכן קבע בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל)
גם בבע"מ 5548/14 פלוני נ' פלונית (נבו, 2.10.14) כי ייתכן מצב בו לקטינים אין מקום
מגורים קבוע, חרף העובדה שהתגוררו שלוש שנים במדינת מיאמי טרם המעבר לישראל,
וזאת נוכח מעברי מגורים קודמים, כאשר כוונת ההורים היתה לנצל את הטבות המס בכל
אחת מהמדינות בהן התגוררו.
במסגרת פסק הדין סוקר בית המשפט העליון את ארבעת ההיבטים העיקריים של
הממצאים העובדתיים: אחד הוא ההיבט הכלכלי ובו שיקולי המס של המבקש, דירות
המגורים ומיקום המיטלטלין; שני הוא נקודת מבטן של הקטינות; שלישי הוא כוונת
הצדדים בכל הנוגע לתושבותם; ורביעי הוא התנהגותם הכללית של הצדדים והפעולות
שביצעו. לאחר בחינת דברים אלה קובע בית המשפט כי לא תמיד יימצא לקטינים מקום
מגורים "רגיליי, ואלה דבריו:
"אין הנחה שלכל קטין מקום מגורים רגיל משלו בכל שלב בחייו. היפוכו
של דבר. מהספרות ומהפסיקה עולה כי הדעה הרווחת היא שייתכן גם
ייתכן שלקטין מסויים אין מקום מגורים בנקודת זמן זו או אחרת…
…אף בהיבט המשפטי אין קושי בקביעה כזו. המשמעות, גם אם היא
מצערת, לכך שאין לקטין מקום מגורים מסויים, היא שהאמנה לא תחול
על עניינו".
בנסיבותיו של אותו עניין נקבע כי לקטינות, אשר הוריהן עברו ממדינה אחת לאחר בשל
אינטרסים כלכליים, אין מקום מגורים קבוע ולכן האמנה אינה חלה.
על יסוד עקרון דומה נפסק בתמייש (תייא) 46252/04 פלוני נ' אלמונית (נבו 13.01.2005) כי
ילדים שנולדו בישראל ועברו עם הוריהם לפראגוואי למשך שנה וחצי במסגרת שליחות
וללא כוונת הגירה מוסכמת של שני ההורים, לא ייחשבו כקטינים אשר מקום מגוריהם
הרגיל הוא פראגוואי, ועל כן אין תחולה לאמנה.
16
17
18
19
20
21
23
24
25
27
28
67 62222222222222
29
30
31
32
33
34
35
37
353
36
.80
בתמייש (קריות) 18441-01-15 פלוני נ' פלונית (נבו 13.04.2015) נפסק כי חרף העובדה
שמקום מגורי הצדדים טרם ההליך היה ברוסיה, הרי שקבלת אזרחות ומעמד של עולה,
קבלת כספי קליטה ותמיכה ממדינת ישראל, שכירת דירה לשנה ורישום הילדים למסגרות
חינוכיות מעידות על כוונת השתקעות. בנסיבות אלו הפכה ישראל למקום המגורים הרגיל
15 מתוך 52
.81
.83
.84
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
של הקטינים. שינוי מקום המגורים מצריך הסכמה הדדית של שני ההורים ואין בעובדה
כי בשלב מסוים שינה התובע דעתו וחפץ לעזוב את הארץ כדי לשנות מסקנה זו.
הדעת נותנת כי ככל שגילאי הקטינים צעירים יותר, כך חשיבות מקום המגורים בעיניהם
קטנה יותר הואיל ותלותם בהורים רבה יותר. מאותו טעם, ככל שהקטינים צעירים יותר,
קיימת חשיבות רבה יותר לכוונת ההורים לגבי מקום המגורים.
בעניין שלפנינו, כפי שיפורט להלן, בחינת כלל ההיבטים באשר למקום המגורים, מובילה
למסקנה כי קשה לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. מדובר בשלושה פעוטות
אשר נמצאים מרבית הזמן עם אימם, כאשר הוריהם מנהלים חיים כפולים, בישראל
ובאוקראינה גם יחד, על יסוד העקרון שלפיו במידה והקטינים זקוקים לטיפול רפואי
משמעותי, יתגוררו בישראל. כך לקראת לידתם המורכבת כשלישייה, וכך כאשר חלו
ונזקקו לניתוחים בשל מחלות ואלרגיה בדרכי הנשימה והשמיעה.
באשר לנקודת מבטם של הקטינים, הללו נולדו בישראל להורים שעלו לישראל וקיבלו
אזרחות ישראלית. כפי שצויין, מדובר בלידת שלישייה מורכבת ביותר ולכן נשארו
חדשיים בבית החולים, מטופלים על ידי אימם. גם כאשר השתחררו מבית החולים טופלו
על ידי אימם, באופן בלעדי כמעט, כאשר האב אינו נוכח בלידה. רק כאשר התייצב מצבם
של הילדים טסו ההורים לאוקראינה ומיד נפרדו. הקטינים נותרו צמודים לאימם, אשר
התגוררה עם הוריה בכפר ד'. בחלוף כשנה פרצה מגיפת הקורונה ולכן שהותם בגני הילדים
היתה מצומצמת ביותר. הקטינים אף לקו במחלות שונות בדרכי הנשימה והשמיעה,
בעטיין נזקקו לניתוח, כאשר הטיפול כולו נעשה על ידי האם, בסיוע צמוד של הוריה, ביום
ובלילה, וכלשונה (עמ' 53 ש' 15-14):
"אני ישנתי עם ילדה ש', אבא שלי ישן עם ילד ג'
אימא שלי ישנה עם ילד בי ולפעמים התחלפנו. בבית היו 4 חדרים".
ביחס לקשר עם האב, כאשר התגוררו באוקראינה, פגשו באב אחת למספר חדשים, כפי
שהודה בחקירתו הנגדית (עמ' 17 ש' 9-6), כאשר בשנה וחדשיים האחרונות כלל לא פגש
בהם, למעט שני מפגשים בודדים במחצית 2021.
ביחס לקשריהם החברתיים, לאור גילם הצעיר, הקשר עם החברים בגן הילדים אינו
משמעותי, להבדיל והקשר בינם בין עצמם, כדברי האם ( עמ' 47 ש' 7):
16 מתוך 52
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
28
29
31
33
34
222222220237
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.85
.86
ייהם שלישייה, הם חברים אחד של השנייי.
נראה כי אילו ניתן היה לשאול פעוטות אלה מה מקום מגוריהם הקבוע, היו מצביעים
על אימם. מבחינת מבטם של שלושת הילדים הצעירים הללו, ההשתייכות הגיאוגרפית
היא כמעט חסרת משמעות. במצב דברים זה, יש לבחון לעומק את כוונת ההורים.
באשר לנקודת מבטם של ההורים, מדובר בבני זוג אשר עלו לישראל בשנת 2017 ובכל
הנוגע למדינת ישראל מדובר בישראלים לכל דבר ועניין, על יסוד הנתונים שיפורטו
להלן.
ראשית, משעה שעלו הצדדים לישראל, קיבלו אזרחות ישראלית וכך גם שלושת
הקטינים. זאת, חרף העובדה שהחוק באוקראינה אינו מאפשר החזקת שתי אזרחויות
כפי שהעיד המומחה לדין הזר מטעם התובע עצמו (עמ' 56 ש' 24 לפרוטוקול).
כאשר נשאל האב על עניין זה התחמק מתשובה ישירה ולסוף טען השיב כי המצב
המשפטי באוקראינה לגבי אזרחות כפולה אינו ידוע לו ואלה דבריו (עמ' 22 ש' 6 – עמי
23 ש' 16):
ת.
ש. "לא לקיים חוקה של מדינת אוקראינה זאת לא עבירה, שיש לך אזרחות נוספת
ואפילו לא הודעת להם שאתה אזרח ישראלי ולא פנית לשגרירות מדינת
אוקראינה בישראל, ואתה חושב שלא הכרת את החוקים של מדינת אוקראינה?
חכי (מתמהמה)
ש. כשהתחלתי את החקירה שלי מה המקצוע שלך מסיבה פשוטה. אדם שסיים תואר
ראשון ושני, מינימום שהוא יודע את החוקים ומינימום שהוא יודע שהוא מפר
את החוקים. אני שואלת שוב, מדינת אוקראינה אוסרת על אזרחות כפולה. אתה
לא חושב שהפרת את החוק באוקראינה?
ת. לא יודע, אני צריך לקרוא.
ש.
ת.
מה אתה צריך לקרוא?
אני רוצה לקרוא את החוק.
מיותר לציין כי תשובות אלה הן בגדר היתממות מעוררת תמיהה, בעיקר מקום בו
מדובר בעורך דין בעל תואר שני במשפטים השוקד על עבודת הדוקטורט שלו. בהמשך
חקירתו הנגדית, הודה האב כי לא גילה למעסיקו דבר העליה לישראל, ככל הנראה
מפני שידע כי הדבר מעורר קושי, ואלה דבריו (עמ' 24 ש' 5-1):
"אני רוצה להבין, אתה עולה למדינת ישראל ועושה עליה ואתה לא מודיע למקום
העבודה שלך?
ש.
ת.
ש.
אם עבדת מרחוק זאת אומרת שאתה עושה עלייה למדינה זרה?
למנהל שלי אני לא אמרתי. אני עבדתי און ליין מרחוק.
17 מתוך 52
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
67
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
×22222222222222322333
34
35
36
37
38
4
5
6
7
8
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ת.
במקום העבודה אני לא אמרתי שאני עושה עלייה".
נראה כי האב ידע היטב כי עליה לישראל וקבלת אזרחות ישראלית עלולות לסכן את
מעמדו באוקראינה ולכן הסתיר את הדבר ממעסיקו. העובדה שבחר לעשות כן מלמדת
כי קבלת האזרחות הישראלית, על ההטבות הגלומות בה, היתה חשובה לו יותר
מאזרחותו האוקראינית.
שנית, הצדדים מחזיקים בדרכונים ישראלים וכך גם שלושת הקטינים, סימן מובהק
לשמירת האפשרות למימוש אזרחותם. זאת, בניגוד למצב הקטינים באוקראינה, בה
אינם מחזיקים בדרכונים, כפי שהעיד המומחה לדין הזר מטעם האב (עמ' 43 ש' -32
31). מדובר בסממן מובהק של אזרחות, והדברים ברורים.
9
10
11
12
13
14
45 67 8 12
15
16
17
18
19
20
.87
.88
.89
שלישית, להורים כתובת מגורים קבועה בישראל והיא בעיר ח', כמפורט בהודעת
שהוגשה לתיק התרת הנישואין ביום 22.9.21.
יצויין כי התובע נהג להגיע לישראל אחת לחדשיים שלושה ולהתארח בבית הוריו
החיים בישראל. עיון בתדפיס משרד הפנים בעניין זה על פי תעודת בירור פרטים על
נוסע אשר הוגשה ביום 7/1/21 מעלה כי התובע הגיע לישראל לארבעה ביקורים
משמעותיים בהם נמצא כאן בין שבוע לשבועיים:
ביום 18/11/18 הגיע למשך שבוע (עד 15/11/18)
ביום 14/12/18 הגיע לעשרה ימים (עד 24/12/18)
ביום 26/2/19 הגיע לעוד עשרה ימים (עד 5/3/19)
ביום 8/11/19 הגיע למשך שבועיים (עד 25/11/19).
רביעית, האב אף פנה לקבלת סיוע בשכר דירה וממשיך לקבל תשלומים עד היום. על
פי הודעת משרד הבינוי והשיכון אשר הוגשה לבית המשפט היום, עד כה העביר משרד
הבינוי והשיכון סכום כולל של 3,440 ₪, כאשר על פי התדפיס מדובר בתשלומים
המיועדים לתושבים בעלי ותק של 5 שנים במדינת ישראל והופקדו בחשבון המשותף.
חמישית, באשר למיטלטלין, מתברר כי הצדדים הגיעו לישראל מצויידים ב- 16
מזוודות, כפי שהעידה האם (עמ' 39 ש' 11) וגם כאשר נאלצו לטוס לאוקראינה כדי
לקבל סיוע מהוריה, הותירו את מרבית החפצים אצל חבריהם (כפי שהעידה בעמ' 38
ש' 26). עדותה בעניין זה לא נסתרה.
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
2222222222
18 מתוך 52
.90
2
3
4
5
7
69
8
9
10
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
שישית, ההורים אף פתחו חשבון משותף בבנק הפועלים, כמפורט בדפי התנועות
שצורפו כנספח ייביי לכתב ההגנה. כאן המקום לציין כי בפתח חקירתו הנגדית טען האב
כי החשבון נסגר בפברואר 2020 ורק כאשר הוצגו לו דפי החשבון, הודה כי החשבון היה
פעיל לפחות עד אפריל 2021 (עמ' 12 ש' 14-1). כאמור לעיל, מהודעת משרד הבינוי
והשיכון מתברר כי החשבון פעיל גם בימים אלה לקבלת מענקים ותשלומים המיועדים
לתושבי מדינת ישראל.
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
20
21
שביעית, ההורים קיבלו מענקי סל קליטה כמפורט בהודעת משרד הקליטה מיום
7.1.21 בסכומים משמעותיים ביותר, בסכום כולל העומד על כ- 47,762 ₪:
לחשבונם המשותף קיבלו מיום 1.12.17 ואילך תשלומים בסכום כולל של 42,899 ₪
ולחשבון האם נתקבלו מיום 18.8.21 ואילך תשלומים בסכום כולל של 4,873 ₪.
שמינית, הצדדים קיבלו מענקי קורונה בשני תשלומים בגובה 750 ₪ כל אחד ובסהייכ
1,500 ₪, בחודש אוגוסט 2020, כפי שעולה מדפי הבנק.
.91
.92
תשיעית, ההורים קיבלו תשלומים משמעותיים מטעם המוסד לביטוח לאומי, כפי שבא
לידי ביטוי מהודעת המוסד לביטוח לאומי אשר הוגשה היום. על פי הודעה זו, עם לידת
השלישיה, הועברו לחשבון הבנק המשותף של הצדדים מספר תשלומים:
האחד, מענק לידה בסך 13,136 ₪, שהופקד לחשבון המשותף בבנק הפועלים.
השני, קצבת לידה בסך 121,860 ₪ בתשלומים חדשיים מיום 1.1.18 ועד 31.8.19.
השלישי, קצבת ילדים בסכום כולל של 25,776 ₪, בתשלומים בגובה 537 ₪ לחודש.
נמצא כי הצדדים קיבלו מהמוסד לביטוח לאומי סך של 160,772 ₪ על יסוד אזרחותם.
כאן המקום לציין כי על פי אתר האינטרנט הרשמי של המוסד לביטוח לאומי
התשלומים השונים מיועדים לתושבי ישראל ואלה הדברים :
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
222222222223
"תושב/ת ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל, ומירב הקשרים שלו
הם בישראל.
חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב/ת ישראל, ולכן כשאנו באים
לקבוע מיהו תושב ישראל אנו נשענים על הפסיקות של בתי המשפט.
כדי להיחשב לתושב ישראל על האדם לעמוד בשני מבחנים, שבודקים את
מרכז החיים :
19 מתוך 52
.93
.94
.95
3
1234
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
מבחן אובייקטיבי – האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים
בישראל.
מבחן סובייקטיבי – היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו".
נמצא כי עצם קבלת הקצבאות היא הודאת בעל דין בכך שמרכז החיים בישראל, הן
על פי המבחן האובייקטיבי והן על פי המבחן הסובייקטיבי. במצב דברים זה, מנוע
התובע (מקבל הקצבה) מלטעון בהליך אחר כי מרכז חייו ומרכז חיי ילדיו אינו
בישראל. מדובר בהשתק שיפוטי מובהק ודי בכך כדי לשלול מן התובע את הזכות לטעון
אחרת. לעניין תחולתו של השתק שיפוטי על הליכים לפי חוק אמנת האג ח' בעיימ
741/11 פלונית נ' פלוני (נבו, 17.5.11) וכן בעיימ 356/15 פלוני נ' פלונית (נבו, 20.1.15)
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
נמצא כי כלל הסכומים שקיבלו ההורים ממדינת ישראל עומדים על 213,438 ₪ (!).
האב טען כי העביר את התשלומים לאם, האם טענה כי לא קיבלה דבר למעט שני
תשלומים בודדים, אך עניין זה אינו גורע מהעובדה שהצדדים מיצו זכויותיהם עד תום.
156
17
18
19
.96
.97
כפי שצויין לעיל, האב הקפיד לבקר בישראל בתדירות הנדרשת על מנת לשמור על
זכויותיו לקבלת התשלומים הנדרשים. כאשר נשאל הכיצד מתיישבת טענתו בדבר
מגורי קבע באוקראינה עם קבלת קצבאות המיועדות לתושבי ישראל בעשרות אלפי
שקלים מחדשים, שוב ניסה להיתמם והשיב בשוויון נפש מוחלט כי אינו מבין מה
הבעיה בהתנהלות זו, ואלה הדברים (עמ' 15-12 לפרוטוקול):
בחשבון הזה מאיפה היו נכנסים כספים, המשכורת שלך היתה נכנסת?
122
20
21
ש.
ת.
לא.
ש.
מה היה?
ת.
זה חשבון משותף שנפתח כשעלינו לישראל.
ש.
ת.
מה נכנס אליו?
כסף מטעם משרד הקליטה והמל"ל.
ש.
כמה כסף?
ת.
אני כבר לא זוכר…
ש.
ת.
האם זה נראה לך תקין?
אני לא מבין מה הבעיה….
ש.
ת.
ש.
ת.
בחודש מאי, אתה קיבלת ב 29.5.18 לחשבון שלך 11,200 ₪, קצבת ילדים 378,
מלייל 8,784 ₪ וככה כל חודש אתה נהנה מהכסף הזה. נכון או לא נכון?
אנחנו קיבלנו כסף לחשבון הזה.
אני שואלת אותך, מתי באת לישראל אחרי שחזרתם באפריל?
לא זוכר במדוייק…
ש.
אני אומרת לך שבנקודה שבאת ב 11/18 משכת 44,000 ₪ ביומיים ב 8/11/18
וב 9/11/18. אני מראה לך את דפי הבנק, משכת 6 פעמים 6,000 ₪ ועוד 4,000
₪ ועוד 4,000 ₪?
24
26
28
29
30
31
34
36
38
39
40
41
42
22222222222223353277
20 מתוך 52
−234567800ES
9
10
11
12
13
14
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ת.
ש.
ת.
ש.
כן, משכתי והבאתי אותם לאם. אני כל הזמן נתתי לה כסף.
אמרת שהיית שבועיים בנובמבר, אחייכ מתי באת עוד פעם לישראל ?
לפני הסגר, אני לא זוכר מתי.
ב 12/18 הגעת שוב לישראל ומשכת שוב 8,000 ₪ מהבנק. את הכניסות שלך
לישראל אני יודעת מהבנק, אולי אם ביהמייש יתן לנו צו נראה עוד כמה פעמים
הגעת לישראל?
3- 4 פעמים. לפני הסגר. מ 2017 ועד הסגר. נכון שהסגר הראשון היה ב
.3/20
אחרי דצמבר מתי היית עוד הפעם?
אני לא זוכר תאריכים אבל אני הייתי.
ת.
ש.
ת.
ש.
מתי היית?
ת.
אני לא זוכר מתי זה היה.
ש.
ת.
ש.
אני אעזור לך, ב 27/2/19 הגעת שוב לישראל, נכון?
אני לא זוכר אם הייתי בפברואר אבל הייתי 3-4 פעמים לפני הסגר הראשון.
לפני שנמשיך בעוד משיכות, אתה חי בישראל, כי מ 11/18 ועד 2/19 היית 3
פעמים במשך חודשים, איך זה מסתדר עם העבודה שלך ועם החיים. אתה חי
בישראל או באוקראינה?
במהלך 3 חודשים הייתי מבקש רשות והייתי מגיע, מה הבעיה?…
תסביר לי כדי שאבין, אתם חיים בישראל מקבלים כסף קורונה ומקבלים
מהמלייל, ממשרד השיכון, ואתה חי באוקראינה?
אני חי באוקראינה. אני הייתי מגיע ומושך. סגרנו את החשבון כי כסף ירד
מאוקראינה.
ת.
ש.
ת.
ש.
ת.
ש.
ת.
אני אמרתי שהחשבון הזה היה.
ש.
ת.
אני מראה לך שקיבלת מהמלייל עבור קורונה ביום 31.8.20?
פעם ראשונה שאני שומע. נסעתי לבנק ולא היה לי כבר כרטיס, גם לאם אין
כרטיס.
כששאלתי אם יש חשבון משותף אמרת שאין?
אני מראה לך שב 31.8.20 קיבלת מענק קורונה. איך קיבלת מענק קורונה אם
החשבון היה סגור?
לא יודע. (צוחק).
תגובתו המלגלגת של האב, למרבה הצער, משקפת את הקלות הבלתי נסבלת בה
מרשה לעצמו לנהל חיים כפולים. נראה כי התובע ניצל את הרשויות (על מנת לקבל
זכויות מן הגורן ומן היקב כאזרח וכתושב מדינת ישראל, לרבות סל קליטה, קצבאות
לידה, קצבת ידים ואף סיוע בשכר דירה) כל עוד הדבר היה נוח לו. ברגע שהחליט כי
רצונו בכך שילדיו יגדלו באוקראינה (משיקולים שיפורטו בהמשך) בחר לטעון כי מרכז
28
29
31
156762222222222222
18
19
20
23
24
30
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
חייו אינו בישראל.
עשירית, הצדדים דאגו לבטח את עצמם ואת ילדיהם בביטוח הבריאות "מכבי" אליו
הקפידו להעביר את התשלום החדשי הנדרש, מתוך קצבאות המוסד לביטוח לאומי,
תוך שהם וילדיהם נהנים משירותי הבריאות המתקדמים שמציעה מדינת ישראל
לתושביה. הדבר מופיע בתדפיס דפי הבנק (נספח ייבי) לכתב ההגנה, כאשר ביום ה-5
בכל חודש לועזי מופיע תשלום קבוע בסכומים של 150 ₪ בממוצע.
21 מתוך 52
.98
2
3
4
5
871
6
9
10
11
12
13
14
15
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
עוד עולה מן העדויות כי ביסודו של עניין זה עמד רצונם המשותף של הצדדים לממש
זכויותיהם כחברי קופת החולים ככל שהדבר יידרש על מנת לטפל בילדיהם.
האב עצמו העיד כי הגיעו לישראל טרם הלידה מטעמי בריאות (עמ' 23 ש' 33-20):
"מדוע החלטתם לעלות לישראל?
האם היתה בהיריון ולפני זה חיינו ביחד והתחתנו. בררנו שצריך לעבור…. נודע
לנו שיש לנו שלישייה וראיתי באולטראסאונד. כשזה נודע לי, בהתחלה זה
ש.
ת.
היה שניים ואחייכ 3.
למה עליתם לישראל?
.99
ש.
ת.
ש.
באנו לפה כדי ללדת את הילדים פה.
לביהמייש – למה עליתם לישראל?
ת.
ש.
ת.
ש.
ת.
כדי להציל את הילדים. בררתי לגבי מקרים של שלישיות והיינו בבית חולים
ואני באופן אישי הלכתי לברר. באוקראינה לא היה להם סיכוי לשרוד בלידה.
גם פה בישראל הם היו בטיפול נמרץ חודשיים.
באיזה חודש היתה האם כשהגיע לישראל?
חודש רביעי או חמישי.
כשהיתה בישראל, האם נסעת לאוקראינה או שהיית כל הזמן בישראל, מיום
העליה עד ללידת התינוקות?
אני חזרתי לאוקראינה לא להרבה זמן.האם היתה בבית חולים. היינו בבית
חולים אחד ובי"ח שני ושלישי ואני טסתי לאוקראינה לפרק זמן קצר".
בנוסף מתברר כי האב עצמו הציע שהילדים יטוסו לישראל על מנת לטפל בבעיותיהם
הבריאותיות, תוך הפעלת הביטוח הרפואי, כפי שעולה מתמלול השיחה בינו לבין האם
והוריה (נספח ד' לכתב ההגנה, עמ' 17 לנספחים) ואלה דברי האב :
ייבואי ניסע לישראל, יש לי אפשרות… אני אשכור שם בית, אני ארפא
את הילדים שלי במרפאה הכי טובה… אני מוכן עכשיו, בכלל אין
שאלה. אני מוכן לקחת אותם לישראל. עכשיויי.
16
17
18
19
21
24
25
26
33
37
222222222222223700 m
28
29
31
34
35
36
האב הודה בכך גם בישיבת קדם המשפט מיום 28.10.21 (עמ' 2 ש' 15-14):
יאם חלילה וחס יקרה משהו לילדים, אני משלם ביטוח מכבי לילדים
בישראל ואם צריך להביא אותם לישראל מטעמי בריאות, אני אפעיל
את הביטוח (מכבי) ולכן אני ממשיך לשלם".
22 מתוך 52
2
3
4
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
100. נמצא כי ההורים ניהלו חייהם באופן כפול בכוונה תחילה, תוך שמירת מלוא זכויותיהם
כתושבי ישראל, הן על מנת שיוכלו להנות מהקצבאות הנדיבות והן על מנת לממש זכויותיהם
כחברי קופת החולים בעיקר כאשר מדובר בבריאות ילדיהם.
101. סיכומו של עניין, שאלת מקום מגוריהם הרגיל של הילדים אינה ברורה. בחוות הדעת לדין
הזר לא נקבע מהו המבחן שקובעת אוקראינה בעניין מקום המגורים הקבוע. אף אין התייחסות
לשאלה האם החזקת אזרחות נוספת (שהיא בגדר עבירה פלילית על פי חוקי אוקראינה, כפי
שציין המומחה עצמו) עשויה להשפיע על קביעת אוקראינה כמקום מגורים קבוע.
הואיל והנטל בעניין זה מוטל על התובע, ומשעה שלא הוכיח הגדרת מקום המגורים הרגיל על
פי דיני אוקראינה ואף לא ניסה ליישב הסתירה בין התנהלות התובע כתושב ישראל על מנת
לקבל כספים מכיסם של התושבים אשר מקיימים חובתם כלפי ישראל (לרבות תשלומי מיסים,
שירות צבאי ועוד), לעומת התנהלותו כתושב אוקראינה על מנת שיוכל להמשיך ולהתגורר בה
תוך ניהול הליך לפי חוק אמנת האג, ניתן היה לקבוע כי לא עלה בידו להוכיח כי אוקראינה היא
מקום המגורים הקבוע ובכך לסיים בירור ההליך.
מנקודת מבטם של הילדים הצעירים, כפי שצויין לעיל, מקום מגוריהם הרגיל הוא בסמיכות
לאימם, אשר בוחרת להתגורר במקום בו מקבלים ילדיה את הטיפול הרפואי הטוב ביותר גם
לדעת האב, היינו מדינת ישראל. עם זאת נוכח התנהלותם הכפולה של הצדדים ונוכח הספק
בעניין מקום המגורים הקבוע, מצאתי להמשיך ולבחון קיומם של התנאים שנקבעו באמנה.
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19 20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
22222222222232
שאלה שניה: מהן זכויות האב כלפי הילדים באוקרינה?
.102
סעיף 3 לאמנה קובע:
ייהרחקתו או אי החזרתו של ילד תיחשב לא כדין כאשר –
(א) יש בהן הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאדם, למוסד או לכל גוף
אחר, בין במאוחד ובין בנפרד, על פי דין המדינה שבה היה מקום
מגוריו הרגיל של הקטין סמוך לפני הרחקתו או אי החזרתו, וכן
,
(ב) בעת ההרחקה או אי ההחזרה הופעלו אותן זכויות בפועל, בין במאוחד
ובין בנפרד, או שהיו מופעלות כך אלמלא ההרחקה או אי ההחזרה.
זכויות המשמורת הנזכרות בסעיף קטן (א) יכול שינבעו במיוחד מכוח
דין, החלטה שיפוטית או מינהלית או הסכם בעל תוקף משפטי על פי
דין אותה מדינה."
23 מתוך 52
6
7
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
על מנת להיכנס בגדרי בסעיף, יש לבחון קיומם של שני התנאים המצטברים:
התנאי הראשון – האם המגורים בישראל מהווים הפרת זכות המשמורת של האב
התנאי השני –
(לרבות הזכות לקביעת מקום המגורים).
ברור בתוך כך יש לברר האם לאב יש זכויות משמורת.
–
מבחן משפטי.
כל זאת, על פי חוקי המדינה המתקשרת, היינו –
האם ההורה התובע הפעיל את זכויות המשמורת
או שהיה מפעיל אותן במדינה המתקשרת, היינו – מבחן עובדתי.
103. פסיקת בתי המשפט בעניין זה הגיעה לתוצאות שונות במהלך השנים וכדלקמן:
במייא 2298/92 פלוני נ' פלונית (נבו 25.05.1992) נקבע כי אין צורך בפסק דין או בהסכם עדי
לבסס זכות משמורת, שכן: "הזכות יכולה לנבוע מהמצב המשפטי משמע, מן החוק בלבדיי;
בע"א 870/94 ברבי נ' ברבי (נבו 04.09.1994) נקבע כי על ההורה המבקש להפעיל את האמנה
להחזיק בפסק דין מפורש המקנה לו את זכות המשמורת ואף להוכיח כי על ההורה המשמורן
נאסרה העתקת מקום המגורים ללא הסכמת ההורה השני;
ובתמ"ש (י-ם) 22073/01 ד.י. נ' ד.ר. (נבו 12.03.2003) נקבע כי חרף העובדה שהאב החזיקי
בפסק דין ממדינת ניו יורק לפיה הינו בעל זכות ביקור ביחס לילדיו, הרי שבהעדר פסק דין
בעניין המשמורת לא עמד בנטל הנדרש ממנו על פי האמנה.
להלן תיבחן שאלת קיום שני התנאים הללו בעניין שלפנינו.
האם התקיים התנאי הראשון בעניין זכות המשמורת של האב והפרתה?
104. באשר לדין הזר האוקראיני, האב הגיש חוות דעת מומחה לדין הזר באוקראינה (עוהייד
ספוז'ניקוב) בה צויין, בין השאר כדלקמן:
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222222-23
33
סעיף 141 לקודקס דיני המשפחה האוקראיני קובע כי ההורים שווי זכויות וחובות כלפי
הילדים, גם אם מתגוררים בנפרד.
תת סעיף 5 קובע כי ההורה שעימו מתגורר הילד רשאי להוציאו לחוייל על דעת עצמו למשך
חודש, תוך מסירת הודעה בכתב להורה השני לגבי יעד הנסיעה, מטרתה למשך השהות.
במידה וקיים חוב מזונות לארבעה חדשים ומעלה, ניתן לצאת לחו"ל לתקופה ארוכה יותר
24 מתוך 52
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
במידה ומדובר בילד נכה או חולה במחלה קשה ניתן לצאת לחו"ל לשלושה חדשים.
סעיף 151 קובע את זכותו של הילד לקשר עם שני הוריו
סעיף 157 (1) קובע כי ענייני גידול הילד ייקבעו על ידי שני ההורים במשותף, למעט במקרים
החריגים שנקבעו בתת סעיף 5 לעיל.
סעיף 160 קובע כי מקום מגוריו של ילד אשר גילו עד עשר שנים ייקבע בהסכמת הוריו;
סעיף 161 קובע כי אם מתעוררת מחלוקת בעניין מקום מגורי הילד אשר הוריו מתגוררים
בנפרד, רשות האפוטרופסות או בית המשפט ממונים ליישב את המחלוקת.
סעיף 162 לקודקס האמור קובע כי במידה והורה משנה את מקום מגורי הקטין על דעת
עצמו, ללא הסכמת ההורה השני, יש להורות על השבתו למקום מגוריו הקודם, אלא אם
הדבר יגרום סכנה ממשית לחייו או לבריאותו של הקטין או הנסיבות השתנו כך שהשבתו
נוגדת את האינטרסים שלו. (סעיף 4.יג. לחוות הדעת).
עורך חוות הדעת עצמו סבור כי חוק אמנת האג היא בגדר חקיקה ספציפית, אשר גוברת על
החקיקה המקומית.
34
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
105. במהלך חקירתו הנגדית הודה המומחה שהובא כי זוהי הפעם הראשונה בה מגיש חוות דעת
בעניין חוק אמנת האג (עמ' 54 ש' 28-26).
בנוסף הודה כי האב אינו מחזיק בהחלטה כלשהיא בעניין המשמורת מצד הרשות לאפוט'
או כל גורם אחר (עמ' 55 ש' 22-17). עם זאת ציין כי מכח הדין העקרוני לשני ההורים זכויות
משמורת (עמ' 55 ש' 33-29).
בהמשך הודה כי הורה הטוען לזמני שהות צריך לממש זכותו לעניין זה, באמצעות פניה
לרשות האפוט' או לבית המשפט, וזאת גם כאשר ההורים חיים שנפרד וגם כאשר הם
נשואים (עמ' 58 ש' (עמ' 58 ש' 12-1).
כאשר נשאל האם מתקיימים החריגים לפי סעיף 162 לקודקס דיני המשפחה השיב כי
מסופק בדבר, אינו רופא ולמיטב ידיעתו לא היתה כל בעיה (עמ' 56 ש' 10). תשובה זו מלמדת
כי לא קיבל מהאב את המידע הנדרש אודות מצבם הבריאותי של הילדים כפי שיפורט
בהמשך, לרבות עדות הרופאה המומחית באוקראינה.
כפי שיפורט בהמשך, בפרק העוסק בחריג הסיכון, על פי העדויות בעניין זה סבלו הילדים
ממחלות חוזרת בדרכי הנשימה, נזקקו לניתוחים ומטעם זה, בין השאר, הגיעו לישראל.
עניין זה יפורט בפרק העוסק בחריג הסיכון.
17
18
19
20
21
23
24
25
2222222
26
27
28
29
30
31
32
33
25 מתוך 52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
34567822222222222272323
29
30
31
354
37
36
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
106. באשר לתשובת גורמי הרווחה באוקראינה לגבי זמני השהות (נספח "ח" לכתב ההגנה):
ביום 24.9.21 ניתנה החלטת הועדה לזכויות הילד באמצעות השירות לילדים ולמשפחות
בהשתייכות למנהל המדינה במחוז בי (נספח ייחיי לכתב ההגנה), מסמך אותו בחר האב שלא
לצרף לכתב הגנתו, מטעמים השמורים עימו.
בהחלטה צויין כי בקשת האב לקביעת זמני שהות הוגשה ביום 17.8.21 (פסקה שלישית
בעמוד השני). עוד צויין כי על פי תגובת האם הילדים נולדו בישראל בשל הסיכון שהיה כרוך
בלידה, האב לא פגש בילדים מאז אפריל 2020, הילדים חולים כל העת ולכן ביום 16.7.21
חזרה האם לישראל, כדי לטפל בילדים, דבר שנמסר לאב. עוד מצויין כי גורמי הרווחה ערכו
ביקור בבית בו התגוררו הילדים עם האם ושוחחו עם אימה אשר מסרה דברים דומים.
בעמוד האחרון נכתב כך:
"ניתוח הנורמות המשפטיות לעיל מאפשר לנו להסיק כי זכויות
ההורים ביחס לילד נגזרות מזכויות ואינטרסים של הילד
הרמונית וחינוך נכון, וקודם כל האינטרסים של הילד צריכים
לקבוע ולהילקח בחשבון על סמך הנסיבות האובייקטיביות של
הסכסוך, אך רק אז זכויות ההורים…
האס
עם הקטינים אינם גרים בשטח הקהילה
הטריטוריאלית של ו', ולכן מהשירות נשללת האפשרות לברר
את הנסיבות שהובילו למחלוקת בין ההורים בנוגע להשתתפות
בגידות הילדים ולהכין מסקנה, שכן הילדים אינם נמצאים
בשטח שיפוטו.
בהתבסס על האמור לעיל… נמנעת מגוף האפוטרופסות
האפשרות לדון בבקשתך לקביעת נוהל מפגש בין אב וילדים
החיים בנפרד ממנו, שכן בקשה להשתתפות בגידול ילד על ידי
אחד ההורים החיים בנפרד מוגשת לשירותי הרווחה במקום
מגוריו של הילד".
לא ברור מדוע בחר האב שלא להמציא מסמך זה לבית המשפט. מכל מקום מן המסמך
עולה גורמי הרווחה באוקראינה אינם קובעים כי לאב זכות משמורת.
האם התקיים התנאי השני בעניין הפעלת זכות המשמורת?
26 מתוך 52
2
3
4
5
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
107. בחינת התנהלות האב על ציר הזמן, ממועד לידתם של שלישיית הפעוטות ועד מועד הגשת
התביעה, מלמדת כי מדובר באב שאינו מעורב בגידול ילדיו ואת טענותיו כהורה העלה בשלב
מאוחר מדי, הכל כפי שיפרט להלן.
60
6
108. ראשית, האב כלל לא נכח בעת לידת שלישיית הקטינים, חרף העובדה שמדובר בלידה
בסיכון, בגינה החליטו להגיע לישראל, כפי שעולה מעדותו (עמ' 24 ש' 16-11):
ש. נולדה לך שלישייה מי נולד ראשון, שני ושלישי?
ת. אני לא הייתי פה.
ש. אני יודעת את סדר הלידה, אתה עדיין לא יודע את סדר הלידה של הוריך?
ת. ילד ג' וילד ב' …. אני לא יכול להגיד במדוייק.
ש. קודם כל נולדה ילדה ש', אחייכ ילד בי ובסוף ילד גי?
ת. טוב.
חוסר הידיעה לגבי נתון כה בסיסי, לצד האדישות שהפגין האב ביחס לנתונים שהוצגו לו,
מעוררים שאלה לגבי כנות כוונותיו של האב ביחס לילדיו.
7890-231 5
11
14
15
16
17
18
19
20
21
109. שנית, האב לא תמך באם ובילדים לאחר הלידה. עיון בתדפיס משרד הפנים מיום 7.12.21
מעלה כי כאשר נולדו הקטינים, ביום 7.12.17, האב כלל לא היה בארץ. האב עזב את הארץ
ביום 1.12.17 (כשבוע לפני הלידה) וחזר אליה רק ביום 9.12.17 (יומיים לאחר הלידה). ביום
3.1.18 (ארבעה לאחר הלידה) שוב עזב למשך שבועיים, ושב לישראל ביום 27/1/18.
כאשר האם ביקשה אותו להישאר כאן כדי לסייע לה, השיב: "תסתדרי, יש לך רופאים
טובים". במצב דברים זה נאלצה להסתייע בחברים ומכרים. כאשר שאלה אותו מדוע טס
לאוקראינה ומה חשוב יותר מלידתם של שלישיית ילדים, השיב כי הכסף חשוב יותר. דברים
אלה מופיעים בעדות האם (עמ' 52 ש' 25-7), אשר לא נסתרה.
110. שלישית, כבר בעת הטיסה מישראל לאוקראינה, האב לא סייע לטפל בפעוטות ולמעשה
עבר לשבת במקום אחר בשל כך שהתינוקות הפריעו לו לישון, כפי שהעידה האם (עמ' 38 ש'
27-26) בעדות אשר לא נסתרה.
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
2222222222223 2
111. רביעית, באוקראינה עצמה, ממועד נחיתתם באוגוסט 2018, נפרדו דרכיהם של הצדדים.
ממועד זה ואילך התקיימו זמני השהות עם האב בתדירות פוחתת והולכת, עד שפסקו
לחלוטין, כפי שיפורט להלן.
27 מתוך 52
2
3
4
5
7
19
6
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
112. בשלב הראשון, עם הגיעם לאוקראינה באפריל 2018 האב התגורר עם הוריו בעיר
באוקראינה והאם התגוררה עם הוריה בכפר ד', כפי שהודה האב (עמ' 26 ש' )14-13
המפגשים בין האב לילדים בתדירות פוחתת והולכת: תחילה בסופי שבוע, ולבסוף אחת
לשלושה חדשים.
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
האם העידה על כך בדיון מיום 11.10.21 בהליך היייס (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 7-1).
האב עצמו הודה בכך בישיבת קדם המשפט מיום 28.10.21 (עמ' 2 ש' 9) ואמר:
"זה נכון שלפני המשפט הייתי רואה את הילדים פעם בכמה חדשים".
חברתה של האם, הגב' מי אף היא העידה כי האם התמודדה לבדה עם גידול שלישיית
הפעוטות, ללא כל סיוע מצד האב, כאשר בנוסף הה עליה להתמודד עם מגיפת הקורונה,
עניין שאף הוא הכביד עליה בכל הנוגע לחזרה לישראל (עמ' 68-67 לפרוטוקול).
113. בשלב השני, מאפריל 2020 (מועד גירושי הצדדים) ועד יוני 2021 האב כלל לא הגיע לפגוש
בילדים, כפי שהודה בחקירתו הנגדית (עמ' 17 ש' 9-8):
"אנחנו מדברים על שנת 2020. למה בסוף לא הגשת כלום?
חשבתי שיהיה לי קשר עם הילדים.
ש.
ת.
ש.
אנו עוברים עכשיו לשנת 21י, מ 4/20 עד 6/21 לא ראית את הילדים בכלל?
ת.
כן, לא ראיתי"
23
24
25
26
27
28
22222222
29
30
31
32
33
מדוע לא התקיימו מפגשים בין האב לילדים? האם טענה כי האב פשוט ניער חצנו מהילדים
ובחר להתנתק ממנה ומהם, בעוד האב טען כי האם לא איפשרה קיום המפגשים (עמ' 7 ש'
2-1). חרף טענתו זו, לא הציג כל אסמכתא לגבי פניותיו לאם. כאשר נשאל על כך בחקירתו
הנגדית השיב בלאקוניות כי ניסה להתקשר לאם בטלפון ולא קיבל תשובה, הודה כי הצדדים
היו חסומים ברשתות החברתיות (פייסבוק ואינסטגרם) וטען כי ניסה לשלוח לילדים מתנה
לכבוד השנה החדשה אך הדבר לא עלה בידו (עמ' 16 ש' 12-1).
טענות אלה נשמעות תמוהות בעידן הודעות הטקסט הכתובות. חזקה על האב שאם היה
מעוניין בקשר, יכול היה לשלוח לאם הודעה מתאימה. משלא הציג אסמכתא בעניין זה,
הדעת נותנת כי לא עשה דבר על מנת לפגוש בילדים.
מדוע בשלב זה לא פנה לרשויות באוקראינה לקביעת את זמני השהות? לאב הפתרונים.
28 מתוך 52
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
הפעולה המשפטית היחידה בה נקט האב היתה הגשת תביעה להתרת נישואיו מהאם,
בחודש יוני 2020. גם עורך הדין אשר ייצג את האב באוקראינה ונשמע בדיון באמצעות שיחה
טלפון, הודה כי העניין הראשון בו ביקש האב לטפל היה תביעת הגירושין. רק בשנה שלאחר
מכן נדרש לעניין הילדים (עמ' 28 ש' 20 עד עמ' 29 ש' 30).
114. בשלב השלישי, ביוני 2021 הגיע האב למפגש עם הילדים ושוב ביום 10.7.21, טרם חזרתם
לישראל. האב הודה כי בעת הביקור האחרון הודיעה לו האם כי רצונה למסור לו את
החפצים והבגדים שנשארו (עמ' 17 ש' 13-12) ומכאן כי ידע אודות תכניות הנסיעה עם
הילדים לישראל.
115. המועד הראשון בו פעל האב למימוש זכויותיו כהורה היה לאחר חזרת הילדים לישראל.
רק ביום 22.7.21 ערך האב תצהיר לפני עוייד בו עותר לקיום זמני שהות בינו לבין הילדים
(נספח 12 לכתב התביעה מטעמו) בו מציין כדלקמן:
"לפני מספר ימים (בערך) אשתי לקחה את הילדים שלנו ממקום
המגורים שלה למקום לא ידוע, ביחד עם האם שלה, יש לי מידע
לא רשמי, שהאם עברו גבול ממשלתי של אוקראינה ונכון להיום
נמצאים במדינת ישראליי.
במאמר מוסגר יצויין כי זמני השהות שביקש האב באוקראינה היו מצומצמים ביותר,
אחת לשבועיים בלבד, פעם בשעות היום בלבד ופעם עם לינה (לסירוגין), נוסף על ימי הולדת
ומחצית חופשות בחגים, וזו לשון הבקשה (נספח 11 לכתב התביעה, עמ' 52-51 לנספחים
המתורגמים(:
ייביום שבת ראשון של החודש משעה 9:00 עד 00 :18…
להיפגש עם הילדים במקום מגוריהם בכפר מי…
בסוף שבוע שלישי, משעה 00 :9 של שבת ועד שעה 18:00 של יום ראשון…
להיפגש עם הילדים במקום מגוריו בעיר באוקראינה…
בימי ההולדת של הילדים מבקש להימצא עימם לשעתיים
וכן במחצית החופשות והחגים".
במאמר מוסגר יצויין כי אמירות האב בדיון לפיה רצונו שילדיו יהיו עימו יום יום ושעה
שעה, נראית כאמירה שאינה רצינית ואינה תואמת את המציאות, לשון המעטה.
29 מתוך 52
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
30
31
32
222222222
29
2
3
4
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
116. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא כי כאשר היה האב באוקראינה לא מימש את זכותו
כהורה משמורן, כאשר בשנה האחרונה כלל לא עמד בקשר עם ילדיו, למעט שני ביקורים
בודדים. רק לאחר שנודע לאב כי הילדים חזרו לישראל עם אימם, פנה לגורמי הרווחה
באוקראינה על מנת לבקש זמני שהות.
117. באשר לרצונו הכללי של האב לממש זכותו לקיום זמני שהות עם ילדיו, יצויין כי מאז הגיע
האב לישראל ביום 1.9.231 ועד לדיון הראשון לפני החיים, לא ביקש האב לפגוש בילדים
בהזדמנות כלשהיא. אפשר כי אלמלא היתה מופנית אליו שאלה בעניין המפגשים בתום
הדיון, כלל לא היה פוגש בילדיו.
גם כאשר פגש האב בילדיו בישראל, הפגין חוסר ידע מוחלט לגבי עולמם של הילדים. כך
למשל התברר כי האב אינו יודע מה המשחקים המועדפים על ילדיו כעולה מחקירתו הנגדית
ולמעשה מסר תשובות גנריות כגון כדור לבנים ובובות לילדה (עמ' 20 ש' 16-12):
5
6
7
8
9
10
11
12
23
13
ש.
ת.
ש.
איזה משחקיםה ילד ג' והילד בי אוהבים?
ילד ג' יותר צנוע, ילד בי עושה יותר רעש. הם אוהבים לשחק בכדור.
מה אוהבת הילדה ש'? מה היא אוהבת לעשות?
ת.
היא ילדה מוכשרת, היא שונה מילד ג' וילד בי. היא אוהבת לשחק בבובות, אני כל
הזמן הבאתי לה במתנות בובות.
רק כאשר נאמר לו כי הילדים מתעניינים בצעצועים אחרים, שינה תשובתו (ש' 19-17)
ילד ב' וילד ג' אוהבים לשחק בטרקטורים, אם היית עם הילדים היית יודע שהם
אוהבים טרקטור, וילדה ש' אוהבת רק לצייר.
ש.
ת.
אני זה שהבאתי להם טראקטורים. אוהבים גם פטישים.
עוד התברר כי האב גם אינו זוכר מהן התרופות שקיבלו ילדיו מהרופאה יום טרם עדותו
וזאת חרף העובדה ששוחח עם רופאת הילדים יום טרם העדות בה נשאל על כך, כפי שהודה
בחקירתו הנגדית (עמ' 34 ש' 18-16). יצויין כי על פי עדות הרופאה בישראל, דייר ס', במועד
הביקור אצלה, קיבל כל ילד תרופה אחרת עמ' 66 ש' 24-23).
14
19
20
23
24
156782222222222
חמור מכך, האב חשף את הילדים למאבק המשפטי בין ההורים, ללא כל רגישות.
האם העידה כי הילדים נצמדים אלה לאחר שהאב אמר להם שייקח אותם לאוקרינה ואלה
דבריה (עמ' 46 ש' 12-8).
"אחרי הפגישה עם האבא הוא אומר להם אני אחזיר אתכם ואקח אתכם.
כל השלושה ישנים איתי בלילה והם צועקים ילד בי לא זז ממני, אני מתהלכת
בבית והוא מחזיק בי. כשאני הולכת למקום מסוים הוא מפחד שלא אהיה.
גם ילד ג' אמר שאבא אמר הוא שהוא יקח אותנו"
29
22-23230
31
34
35
36
30 מתוך 52
2
3
4
5
67∞
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.10
ביוני וביולי 2021 התקיימו שני מפגשים בודדים בין האב לילדים בבית הורי האם, כאשר
במפגש האחרון מסרה האם לאב את מלוא חפציו האישיים. לטענתה הודיעה לו כי
בכוונתה לטוס עם הילדים לישראל על מנת לטפל בבעיותיהם הרפואיות, בעוד שלטענתו
כל שאמרה לו כי נוסעת עם הילדים לים, כאשר להבנתו מדובר בים בעיר O.
ביום 16.7.2021 האם טסה עם שלושת הקטינים לישראל, שכרה דירה בעיר ש', החלה
לעבוד בתחום הטיפוח ואיתרה גן ילדים עבור שלישיית הקטינים. הוריה של האם הגיעו
לישראל כדי לסייע לה, תיחילה אביה ובהמשך אימה.
ביום 22.7.21 פנה האב לרשויות הרווחה באוקראינה בבקשה לקביעת זמני שהות בינו לבין
הקטינים, בה הודיע כי נמסר לו שהילדים עברו לישראל במהלך חודש יולי. במקביל הגיש
תלונה באוקראינה לגבי חטיפת הילדים. תשובת הרשות היתה כי הואיל והילדים אינם
נמצאים באוקראינה אלא בישראל, אין באפשרותם להתייחס לעניין.
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
22
20
ביום 15.8.2021 עתרה האם בישראל להתרת נישואין מהאב (תמיש 33263-08-21), בה
ביקשה להכיר בהתרת הנישואין על פי פסק הדין שניתן באוקראינה.
.11
ביום 17.08.2021 הודיעה לאב כי נמצאת עם הילדים בעיר די לצרכי הבראה. לטענתו, רק
ממועד זה הבין כי האם נמצאת עם הילדים בעיר ד'.
23
24
25
26
27
28
28
222222
.12
ביום 01.09.2021 הגיע האב לישראל, אך נדרש להיכנס לבידוד בשל נגיף הקורונה.
.13
ביום 12.9.2021 הגישה האם תביעה ליישוב סכסוך בבית משפט זה (יייס 15964-09-21)
לרבות בקשה לרישום הילדים למסגרות חינוך וכן בקשה לפסיקת מזונות זמניים לילדים.
עוד ביקשה להורות על עיכוב יציאתו מן הארץ, בטענה כי למרות שהגיע לישראל מתחמק
מתשלום המזונות, אינו נותן הסכמתו לרישום לגני הילדים ואינו משתף פעולה בהליך
התרת הנישואין.
3 מתוך 52
.14
.15
.16
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.17
ביום 19.09.2021 ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי האב ע"י כב' הרשמת כהן-אביטן.
ביום 03.10.2021 התקיים דיון בעניין זה לפני הרשמת ובסופו הגיעו הצדדים להסכמה
בדבר ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ והשבת הדרכון לאב.
ביום 11.10.2021 התקיים לפני החיימ דיון בסעדים בהליך יישוב הסכסוך בעניין רישום
הקטינים למסגרות חינוך ובעניין בקשה להגדלת דמי המזונות. בתום הדיון הגיעו הצדדים
להסכמה בדבר פניה משותפת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, על מנת
לנסות ולקדם הסכמה. יחידת הסיוע הודיעה כי התקיים מפגש אחד בין האב לילדים
ביחידת הסיוע, תואמו שני מפגשים נוספים, אך אין הסכמה בעניין מקום מגורי הילדים.
23
24
2222222
25
26
27
28
29
30
31
32
ביום 17.10.2021 הגיש האב תביעה להשבת הילדים לאוקראינה לפי חוק אמנת האג, בה
עסקינן. לטענתו, מקום המגורים הקבוע של הילדים הוא באוקראינה, הנתבעת מעולם לא
קיבלה הסכמתו לעבור להתגורר בישראל ולכן יש להורות על השבת הילדים לאוקראינה.
עם הגשת כתב התביעה נקבע מועד לדיון, כמו גם מינוי אפוט' לדין לילדים.
ביום 26.10.2021 הגישה האם כתב הגנה בו טענה כי הצדדים הם אזרחי ישראל,
מלכתחילה התכוונו לשוב לישראל ושבו אליה בשל מצבם הבריאותי של הילדים כמתוכנן.
מקום מגוריהם המקורי היה בישראל ואוקראינה אינה מקום המגורים הרגיל.
עוד טענה כי לאב אין קשר משמעותי עם הילדים והוא מעולם לא יזם הליך בעניין זה.
לילדים אין כל תחושת שייכות לאוקראינה והחזרתם לשם היא בגדר סכנה מיידית
למצבם הבריאותי ואף למצבם הכלכלי. בנוסף עלול להיגרם נזק למצבם הרגשי באם
יוחלט לאפשר לאב לחזור עם הילדים לאוקראינה בעוד האם נשארת בישראל.
ביום 28.10.2021 הוגשה עמדת האפו' לדין, בה נטען כי טובתם של הילדים להישאר
בישראל, גם אם הגעתם הנה נעשתה שלא כדין, וזאת בין השאר בשל מצבם הרפואי. בנוסף
ציינה כי הקשר בין הילדים לאב אינו משמעותי, האב לא הפעיל את זכויותיו ההוריות עד
כה ומכל מקום יוכל להפעיל אותן בישראל, כפי שיכול היה להפעילן באוקראינה.
.18
ביום 28.10.2021 התקיימה ישיבת קדם משפט. בהעדר הסכמה נקבעו מועדים לדיוני
הוכחות. בנוסף נקבעו זמני שהות בין האב לילדים, לרבות עם הוריו המבוגרים
המתגוררים בעיר ח'. עוד נקבע כי האב יפגוש את רופאת הילדים על מנת לקבל ממנה מידע
ישיר לגבי מצבם של הילדים.
4 מתוך 52
.19
.20
.21
.22
22
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
כאשר נשאל האב על עניין זה הודה כי שאל את הילדים לגבי העדפתם וטען כי אינו מבין
את הנזק שהדבר גורם לנפשם של הילדים, ואלה דבריו (עמ' 46 ש' 18-15):
"לשאלת ביהמ"ש, אני שאלתי אותו אם הם רוצים הביתה וילד ג' אמר
שהוא רוצה ויש לו שם סבא וסבתא. ילדה ש' אמרה שהיא רוצה לחזור
הביתה ושאלתי אם הם רוצים לחזור הביתה וילד בי לא אמר כלום. זה היה
כשטיילנו בפארק שאלתי איפה אתם אוהבים להיות פה או שם וזה מה שהם
ענו לי. שאלתי כיוון שיש להם חברים באוקראינה. אני פשוט שאלתי.
הילדים אמרו לי בעצמםיי
כאמור, האב מנסה לצמצם את משמעות הדברים, אך ברור כי אין מקום לומר לילדים כי
עליהם לבחור את מקום מגוריהם, ובעצם לבחור בין הוריהם. מדובר בחשיפת ילדים בני
כארבע שנים לקונפליקט נאמנויות קשה, אשר סופו מי ישורנו.
סיכומו של עניין ביחס לזכות המשמורת של האב:
118. מן האמור עולה כי קיים קושי בקיום התנאים המצטברים לגבי המשמורת ולגבי מימושה.
ביחס לתנאי הראשון, על פי הדין האוקראיני, עקרונית לשני ההורים הזכות לקבוע מקום
המגורים של ילדיהם, אך אפשר כי העניין שלפנינו נכנס בגדר החריג הקבוע בסעיף 162
לקודקס דיני המשפחה באוקראינה, לפיו הורה רשאי לעבור עם הילדים למדינה אחרת
כאשר השבתם לאוקראינה תגרום להם סיכון בריאותי ותעמוד בניגוד לאינטרסים שלהם.
ביחס לתנאי השני, השתלשלות העניינים מלמדת כי האב לא מימש את זכות המשמורת
שלו, כאשר משך למעלה משנה לא עמד בקשר עם ילדיו ולא נקט כל הליך בעניין זה. פנייתו
לגורמי הרווחה באוקראינה נעשתה רק לאחר שהילדים שבו לישראל והיתה בגדר יימעט די
ומאוחר מדיי כאשר תשובתם היתה כי אין באפשרותם לדון בפנייתו.
119. נמצא, איפוא, כי ככל שהיתה לאב זכות משמורת באוקראינה כלפי הילדים, הנסיון
לממשה היה צר ומאוחר, כך שרק בדוחק רב נכנס העניין במסגרת החוק.
רק בשל כך שלא ניתן לשלול זכות זו לחלוטין, יש מקום לבחון הטענות הנוספות.
שאלה שלישית: האם התקיים חריג ההשתלבות?
120. סעיף 12 סיפא לאמנה קובע:
31 מתוך 52
9
-23456782012
11
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
2222222-232
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
יילד, אשר לא כדין, הורחק או לא הוחזר כאמור בסעיף 3, וביום
פתיחת ההליכים בפני הרשות השיפוטית או המינהלית של המדינה
המתקשרת שבה נמצא הילד חלפה תקופה של פחות משנה מתאריך
ההרחקה או אי ההחזרה, שלא כדין, תצווה הרשות הנוגעת בדבר
להחזיר את הילד לאלתר.
הרשות השיפוטית או המינהלית תצווה להחזיר את הילד, אף אם
החלו ההליכים לאחר תום התקופה של שנה אחת האמורה בפסקה
הקודמת, זולת אם הוכח כי הילד השתלב כבר בסביבתו החדשה.
121. הפסיקה בעניין זה קובעת כי מבחן ההשתלבות רלוונטי בכל מקרה, כפי שקבע בית המשפט
בעליון עוד בע"א 473/93 ליבוביץ נ' ליבוביץ (פייד מז (3) 63 במילים אלה:
יינקיבת תקופת הזמן בת השנה שבסעיף 12 עניינה, שמעבר לזמן זה
יש להביא חשבון כי "הילד השתלב כבר בסביבתו החדשהיי, ואם יוכח
כי כך הוא, לא יצווה עוד בית המשפט על החזרת הקטין. אך החריג
שבסעיף 13 לאמנה, שפותח במילים "על אף האמור בסעיף הקודם",
ושלפיו אין חובה להחזרת הילד על-פי האמנה כאשר היו הסכמה או
השלמה, חשיבותו בראש ובראשונה דווקא באותם מקרים בהם טרם
חלפה שנה….
באותו עניין נקבע כי הואיל והקטין השתלב בגן הילדים, אין עוד מקום להורות על העברתו
למדינה המתקשרת.
122. בעניין שלפנינו, אין חולק כי הילדים השתלבו היטב בישראל, נמצאים בגן ילדים עם בני
גילם בעיר ש', מצבם הבריאותי השתפר ואף את אביהם זכו לפגוש פעמים רבות יותר. מאז
הגיעו לישראל חלפו חמישה חדשים, פרק זמן משמעותי ביחס לגילם הצעיר. גם האב תיאר
את המפגשים עם הילדים באופן חיובי (עמ' 34-33) לרבות הפעילויות המשותפות עם הוריו.
עם זאת, מדובר במבחן המצטבר אל המבחנים האחרים, ולכן לא ניתן להסתפק בו.
12345
678
9
10
11
13
14
18
19
20
22156722222
23
24
25
26
27
שאלה רביעית: האם התקיים חריג ההסכמה?
123. סעיף 13 (א) לאמנה קובע:
ייעל אף האמור בסעיף הקודם, אין הרשות השיפוטית או המינהלית של
המדינה המתקשרת חייבת להורות על החזרת הילד, אם הוכיחו האדם,
המוסד או גוף אחר המתנגדים להחזרתו כי –
32 מתוך 52
28
29
30
31
34
35
222-2323
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
(א) האדם, המוסד או הגוף האחר שבידיו מופקדת ההשגחה על גוף הילד
לא הפעיל בפועל את זכויות המשמורת בעת ההרחקה או אי ההחזרה, או
הסכים עמן או השלים עמן לאחר מעשהיי
6
7
8
9
10
11
124. באשר לחריג הראשון בעניין מימוש זכות המשמורת, מדובר בתמונת מראה של הדרישה
המופיעה בסעיף 3 לאמנה, אשר לפיו הרחקה תיחשב כי נעשתה שלא כדין כאשר יש בהן
הפרת זכויות המשמורת וכאשר בעת ההרחקה הופעלו אותן זכויות בפועל.
כפי שנקבע לעיל, ביחס לשאלת המשמורת, מדובר באב אשר לא קיים כל קשר עם ילדיו
מאז אפריל 2020, ולמעט שני מפגשים בודדים טרם החזרה לישראל לא מימש את זכות
המשמורת שלו. פנייתו הראשונה לגורמי הרווחה באוקראינה, נעשתה ביום 22.7.21, כאשר
כבר נמצאו בישראל. מדובר, איפוא, במימוש דחוק ביותר של זכות המשמורת. עם זאת,
נוכח הספק, יש להמשיך ולבחון החלופות הנוספות.
125. באשר לחריג השני, בעניין ההסכמה, ההלכה בעניין זה כפי שנקבעה בבית המשפט העליון
בבעייא 7206/93 גבאי נ' גבאי, פ"ד נא(2) 24 (1997) קובעת כדלקמן:
ייסעיף 13(א) לאמנת האג מבחין בין הסכמה להשלמה. הסכמה ניתנת
מראש. השלמה נעשית בדיעבד. הסכמה והשלמה יכול שיהיו במעשה או
במחדל. הן יכולות להיעשות בכל צורה (בכתב, בעל-פה ובהתנהגות)".
בהמשך הורחב המבחן ונקבע כי יש לבחון את הנסיבות בכללותן, כאשר הורה החוזר בו
מהסכמתו ייחשב כמי שוויתר על הסעד אשר באמנה. ח' לעניין זה פסיקת כב' שופטת ארבל
בבעיימ 741/11 פלונית נ' פלוני (נבו, 17.5.11):
ייראשית, עלינו להתוות את אופייה וטיבה של ההסכמה או ההשלמה.
נקבע, כי אין הכרח כי אלו תהיינה מפורשות או תעשינה בדרך של מעשה
אקטיבי. ניתן ללמוד על הסכמה למעשה החטיפה או על השלמה עימו,
גם מהתנהגות שבמחדל או מהתנהגות משתמעת. יחד עם זאת, אין בכוחו
של כל צעד של מי מהצדדים כדי להעיד על הסכמה או וויתור.
… ההסכמה מעצם טיבה ניתנת מראש, לפני מעשה החטיפה. לפיכך, תחת
חריג ההסכמה השאלה המרכזית הינה שאלה של משקל, היינו, מהן
הנסיבות המלמדות על ההסכמה…
במקרים אחדים, ייתכן שהורה שהסכים או השלים עם מעשה החטיפה,
יבקש לחזור בו מהסכמתו. הכלל הוא כי לא ניתן לחזור מהסכמה או
מהשלמה ולבטלה למפרע. משנתגבשה הסכמה או השלמה, רואים את
ההורה שזכויות המשמורת שלו נפגעו כמי שוויתר על הסעד המיידי הניתן
במסגרת האמנהיי
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
27
29
30
31
33
34
35
37
567 8222222222222223226.
24
25
38
39
33 מתוך 52
-234567800-221561
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.126
עוד נקבע שם כי דיני החוזים על כלל היבטיהם אף הם חלים על מערכת היחסים בין ההורים:
ייהסכמה או השלמה, הן חוזיות במהותן, שהרי זוהי פעולה חד צדדית
הנעשית על ידי אחד ההורים, משתכללת אצל ההורה השני, ויוצרת אצלו
אינטרס הסתמכות באשר לשינוי הסטאטוס קוו. לפיכך, נקבע כי על
חריגי ההסכמה וההשלמה חלים דיני החוזים, על כל המשתמע מהם…
…גם אם נאמר שהמשיב לא הביע במפורש את ייהשלמתויי עם אי החזרת
הילדה לארצות הברית בשלב זה, הרי שהמבקשת יכולה היתה להסיק מן
ההסכמות שהושגו במהלך ניהול המשא ומתן עם המשיב לקראת
חתימתו של "הסכם הממון" הנ"ל כי הוא השלים בפועל לעת הזו עם
מעברה של הילדה לישראל, או הסכים לדבר. לפיכך, מכוח דיני ההשתק
– אין המשיב זכאי לסעד הזמני המבוקש על ידויי
בעניין שלפנינו, כפי שצויין לעיל בהרחבה ביחס לשאלה הראשונה, ביסוד התנהלותם של
הצדדים עמדה ההבנה כי ברגע שיתעורר צורך להעניק לילדים טיפול רפואי, יפעילו זכויותיהם
כחברי קופת החולים.
כך בשיחה בה הציע האב לטוס עם הילדים לישראל, לשכור בית ולרפא את הילדים (נספח די
לכתב ההגנה) וכך בעדותו בדיון מיום 28.10.21 בה הודיע כי בכל עת יביא את ילדיו לישראל
לצורך טיפולי בריאות תוך הפעלת הביטוח הרפואי (עמ' 2 ש' 15-14).
הלכה למעשה, הסכמתם העקרונית בעניין היא שעמדה ביסוד ההגעה לישראל בעת לידת
הילדים ואף בעת הגעתם האחרונה לישראל, שעה שבאוקראינה היה מצבם הבריאותי בכי רע,
הם סובלים מדלקות בדרכי הנשימה, הניתוח שעבר הבן בי לא הועיל, הוא מועמד לניתוח נוסף
ואף אחיו ילד ג' צפוי לניתוח, כפי שפירטה בהרחבה רופאת הילדים באוקראינה דייר ו' (עמ' 61
– 64) וכפי שיפורט בפרק הדן בעניין הסיכון.
18
19
20
21
23
24
25
2222
127. מן העדויות עולה גם כי האב ידע אודות טיסת האם לישראל ביולי 2021, כפי שיפורט להלן.
בדיון שנערך ביום 3.10.21 לפני כב' הרשמת כהן-אביטן בהליך יישוב הסכסוך, בו ביקש
האב לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כלפיו, העידה האם (עמ' 2 ש' 25):
ייהגעתי לארץ עם הילדים ב 16/7/21. באוקראינה אני הודעתי לו שאני
אגיע לארץ. בסופ"ש לפני שיצאנו לחוייל הוא היה אצלנו בבית עם הורי
26
27
28
29
30
31
34
35
36
37
22232223
34 מתוך 52
3
4
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
והוא ידע שאנו יוצאים. ב 17/8/21 אני רשמתי לו הודעה רשמית…
כתוב שם "כי שלום, אנו עם הילדים בישראל להבראה בעיר שייי.
לאחר דברים אלה הודיע האב כי עליו לשוב לעבודתו (באוקראינה) וידוע לו כי נקבע מועד
לדיון גם סיום 6.10.21 לפני החיימ. בשום שלב לא ביקש לפגוש בילדיו.
5
6
7
896-23156.
10
11
14
128. גם בדיון שנערך ביום 11.10.21 לפני החיים בהליך יישוב הסכסוך, בו נדון עניין מסגרות
חינוך ומזונות הקטינים, העידה האם (עמ' 6 ש' 21-7):
"לפני שנסעתי לארץ אמרתי לאבא שהילדים צריכים טיפול רפואי.
ביקשתי ממנו עזרה והוא הסכים. יש כאן תורים וצריך לקבל כל הזכויות
ולא יודעת כמה זמן זה ייקח. כל הילדים סובלים מאלרגיות.
האבא הודיע לי שהוא מתכוון להגיע לפה ביום 01.09, אנחנו התכתבנו
בטלפון. הוא הגיע ויצרתי אתו קשר כדי לקבל הסכמתו לרישום הקטינים
למסגרת חינוך והוא לא ענה לטלפונים.
כשהוא הגיע הוא לא פגש בילדים. אמרתי לו שאני רוצה להישאר
בישראל, דיברנו פעם אחת בטלפון וזה היה ביום 10.09. כשאמרתי שאני
רוצה להישאר, הוא השיב שאין לו סוללה והשיחה התנתקה.
הוא לא עונה לטלפונים לגבי רישום הילדים לגן. ניסיתי להגיע איתו
להסכמות מספר פעמים. אני מתקשרת אליו, אך הוא לא עונה לטלפון.
אני כותבת לו הודעות והוא לא עונה.
מאז שהוא בא לישראל הוא לא ראה את הילדים.
ביום 29.09 היינו ביחידת הסיוע וביקשתי להגיע להסכמות. בסוף
הפגישה האב הבטיח לגשת למשרד הפנים כדי לחתום על הסכמה להתרת
הנישואין בעקבות ההתרה באוקראינה ובינתיים התקיימה פגישה נוספת
במסגרתה ניסינו לתאם זמני שהות. אמרו שיצרו אתנו קשר וטרם נקבע.
הגשתי תביעה באוקראינה להגדלת מזונות באפריל 2021 או סמוך לכך,
לא בדיוק זוכרת. "
34
35
38
39
222222222222-23736332
17
18
19
20
21
24
25
28
29
30
31
129. האב העיד (עמ' 7 ש' 21-39 ) כי כאשר פגש את הילדים ביוני 2021, האם לא אמרה לו דבר
על רצונה לטוס עימם לישראל, למעט האמירה כי רצונה ללכת עימם לים. לטענתו הבין כי
מדובר בים באודסה. רק ביום 17.8.21 הודיעה לו כי נמצאת עם הילדים בישראל, לפיכך
החליט לחפש את הילדים וביום 1.9.21 הגיע לישראל.
35 מתוך 52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ואולם, עדותו זו אינה מתיישבת עם הבקשה שהגיש ביום 22.7.21 לרשויות הרווחה
באוקראינה, בה מצויין מפורשות שידוע לו כי כבר מתחילת חודש יולי האם עזבה את
אוקראינה וטסה עם הילדים לישראל, כפי שצויין לעיל.
12
13
14
15
16
17
18
22222
21
23
19
20
המסקנה העולה מן הדברים היא כי האם פעלה על יסוד הסכמת העקרונית של הצדדים
לפיה במידה ומצבם הבריאותי של הילדים יחמיר, תטוס עימם לישראל ותממש את
הזכויות בקופת החולים. נוסף על כך, במפגש האחרון ביוני אמרה לאב כי בכוונתה לטוס
עם הילדים לישראל, אך האב לא הביע כל התנגדות לעניין זה.
די באמור לעיל כדי לקבוע כי התקיים חריג ההסכמה. עם זאת, נוכח הכחשתו הגורפת של
האב, מצאתי לבחון גם שאלת קיומו של חריג ההשלמה.
24
26
28
222222222375
29
30
31
33
34
.130
שאלה חמישית, האם מתקיים חריג ההשלמה?
.131
הפסיקה קובעת כי על מנת לברר האם ההורה התובע השלים עם מצב הדברים יש לבחון
האם מדובר בשיהוי, בשים לב למועד הגשת התביעה. ח' בעניין זה פסיקת בית המשפט
העליון בע"א 473/93 ליבוביץ נ' ליבוביץ, פייד מז(3) 063 (1993).
הסיבה לעיכוב בפתיחת ההליכים אף היא עניין שאותו יש לבחון. יפים לעניין זה דברי
בית המשפט בתמ"ש (י-ם) 27854-03-19 א.פ.ל. נ' ס.ל. (נבו 27.03.2019)
ייבמקרה דנא עלה בידי האם להוכיח שהאב הסכים למעבר הקטינים
להתגורר בישראל לצמיתות, או למצער השלים עם מעבר זה…
…האב היה מודע היטב למעבר הקטינים להתגורר בישראל מגורי קבע,
לכל המאוחר כחודש לאחר שעזבו את ארהייב. חרף מודעותו זו,
התמהמה האב בפנייתו אל עורך דין משך כשלושה חודשים, התמהמה
בפנייתו לערכאות בארהייב משך כחמישה חודשים, וכאמור פנה לבימ"ש
זה בהליכים על פי האמנה רק שנה לאחר יציאת הקטינים את ארהייב.
פנייה, אשר באה ככל הנראה אך לשם ניסיון להתחמק מתשלום מזונות
הקטינים, לאחר שנתבע לעשות כן."
בעניין שלפנינו, מתעוררים מספר קשיים לגבי אופן פעולתו של האב, כפי שיפורט להלן.
36 מתוך 52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
34567% 22
21
22
23
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.132
.133
ראשית, מועד הגעת האב לישראל, כחודש וחצי לאחר המועד בו הגיעו לכאן ילדיו,
מעוררת קושי. האב, כזכור, פנה לרשויות באוקראינה לקביעת זמני שהות עם ילדיו רק
ביום 22.7.21, כאשר הוא מציין כי נודע לו שהילדים נמצאים בישראל ובמקביל פנה
לרשויות באוקראינה על מנת לברר היכן ילדיו. אך העובדה שהמתין כחודש וחצי טרם טס
לישראל ביום 1.9.21, מעוררת תמיהה.
מועד הגשת התביעה לפי חוק אמנת האג ביום 17.10.21, שלושה חדשים מיום הגעת
הילדים לישראל, אף היא מעוררת קושי. קושי זה מתחדד נוכח העובדה שהתביעה הוגשה,
הלכה למעשה, רק לאחר שנודע לאב כי האם הגישה בקשה בעניין מזונות הילדים.
עיון בבקשת האם להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ כלפי האב מיום 14.9.21 בהליך יישוב
הסכסוך מעלה כי כבר בבקשתה טענה כי נודע לה כי האב מסר דרך חבריהם המשותפים
כי אין בדעתו לשלם מזונות הילדים.
גם בחקירתה הנגדית של האם ביום 9.11.21 העידה (בעמ' 48 ש' 33-32):
יהוא מתכוון בעצמו להישאר בישראל, אבל לשלוח את הילדים
לאוקראינה וזאת כדי לא לשלם מזונות. אני מסתכלת על המעשים
שלו. באוקראינה יש לו בעיותיי.
מאליו מובן כי ככל שיישארו הילדים בישראל יהיה האב חשוף לתביעת מזונות בסכומים
משמעותיים הרבה יותר מאלה שיידרשו ממנו באוקראינה. האב ציין כי באוקראינה
משתכר 6,000 גריבנה וחוייב לשלם למזונות שלושת ילדיו 3,000 גריבנה, שהם כ- 115 דולר
לחודש, היינו כ 350 ₪. מיותר לציין כי סכום זה רחוק משמעותית מן הסכומים
העומדים על הפרק בהליכי מזונות בישראל.
הואיל והאב הוכיח כי אינטרסים כלכליים מקבלים מקום חשוב ביותר בבחירותיו (כגון
הבחירה לקבל אזרחות ישראלית ולקבל הטבות בסכומים העולים על 213,000 ₪ ממדינת
ישראל), יש להניח כי החשש מפני תביעת מזונות משמעותית הוא שעמד ביסוד החלטתו
להגיש תביעה לפי חוק אמנת האג.
אין באמור כדי לקבוע דבר לגבי סיכוייה של תביעה זו, בעיקר כאשר האם ציינה כי
בישראל תוכל לפרנס את ילדיה הואיל ולמדה עיצוב גבות קבוע, אך יש להניח כי עצם
העובדה שנתבקש סעד בעניין זה בישראל, היוותה שיקול מרכזי עבור האב.
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
37 מתוך 52
3
4567
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
המסקנה העולה מן הדברים היא כי האב אמנם לא השלים עם הגעת הילדים לישראל, אך
גם לא מיהר להגיע אליהם ואף לא מיהר להגיש תביעה לפי חוק אמנת האג. נראה כי
החשש מפני תביעת מזונות בישראל הוא שהכריע את הכף.
89
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
.134
שאלה שישית: האם קיים חשש לסיכון הקטינים אם יושבו לאוקראינה?
.135
סעיף 13 (ב) לאמנה מונה מספר חלופות, וזו לשונו:
"קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או
פסיכולוגי או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל.
הרשות השיפוטית או המינהלית רשאית כמו כן לסרב לצוות על החזרת
הילד אם התברר לה כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת
בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו."
באשר לסיפא, האמור בה אנו רלוונטי לענייננו, הואיל ומדובר בילדים צעירים, אשר
במועד פתיחת ההליכים היו בני כשלוש שנים ועשרה חדשים, כך שברור כי לא הגיעו לרמת
הבגרות הנדרשת על מנת שיביעו עמדתם.
כפי שצויין לעיל, העובדה שהאב מצא לנכון לשאול אותם אם רוצים לחזור עימו
לאוקראינה ואף הודיע להם כי ישובו לשם עימו, אינה ממן העניין, הן בשל כך שאינה
רלוונטית והן בשל כך שחושפת את הילדים לקונפליקט נאמנויות. עם זאת, הדבר אינו
רלוונטי ביחס לחריגים.
.136
באשר לרישא, הלכה פסוקה היא לפנינו כי החריג מתייחס לנזק שייגרם לקטין כתוצאה
מהחזרה למדינה שממנה הורחק, ולא כתוצאה מחזרתו להורה שממנו נחטף, או מניתוקו
מההורה החוטף. ח' לעניין זה בש"א 1648/92 טורנה נ' משולם פייד מו(3) 38, 46 (1992).
24
25
23
2222222
26
27
28
29
30
31
32
2222
.137
בעניין שלפנינו, קיימת מחלוקת לגבי כל אחת משלוש החלופות :
;
לגבי הנזק הפיסי נטען לסיכון בריאותי ולסיכון כלכלי
לגבי הנזק הפסיכולוגי נטען לסיכון בשל הרחקת הילדים מהאם;
ולגבי הימצאות הילדים במצב בלתי נסבל נטען כי קיים חשש לשלילת אזרחות, חשש
למעורבות בפלילים וחשש עקרוני להתנהלות הנוגדת את טובת הילדים ואת חובת תום
הלב. לבלן ייבחנו החלופות כסדרן.
38 מתוך 52
.138
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
חלופה ראשונה – טענה א' – נזק פיסי בריאותי
.139
–
מן העדויות עולה כי מצבם הבריאותי של הילדים באוקראינה היה מורכב ובעייתי, בשל
קשיי נשימה בעטיים נזקו לניתוח, ככל הנראה בשל אלרגיה קשה לאבחון, העלולה לשוב
ולגרום קושי ואף להצריך ניתוחים חוזרים, כפי שיפורט להלן.
רופאת הילדים באוקראינה ד"ר ו', מומחית אף-אוזן-גרון לילדים הסבירה:
הילד ב' סבל מקשיי נשימה ואף מדלקות אזניים, הטיפול השמרני לא צלח ולכן עבר ניתוח.
כעבור מספר חדשים הבעיה חזרה על עצמה, אפשר כי בשל אלרגיה. במצב בדברים זה
הומלץ על ניתוח נוסף. להלן עיקרי עדותה (עמ' 61 ש' 21-14):
ייילד בי נשם לא טוב, היו לו נחירות, קשיי נשימה מהאף. לפני הניתוח
ניסינו לטפל בילד בצורה שמרנית ומאחר שלא הייתה שום הקלה
כתוצאה מהטיפול, החלטנו שחייבים באופן חלקי להוריד שקדים וגם
אדנוידים באזור האף. עשו ניתוח בחורף למיטב זכרוני בחודש פברואר
…2021
10 ימים אחרי הניתוח הילדים הופנו שוב לביקור. לא היו הערות. מצבו
של ילד בי היה חיובי. באביב מזג האוויר התחיל להתחלף ואז התחילו
לילד ב' סינדרומים של אלרגיה. היו נזילות מהאף, נפיחות פנימית בתוך
האף והיו קשיי נשימה ונתתי לו תרופה אנטי אלרגית בשם נזונקס. זה
נומרטזון שמוריד את הנפיחות באף. נזונקס זו תרופה הורמונלית ללא
תופעות לוואי. הוא קיבל את התרופה בערך 10-15 ימים. אחייכ המצב
השתפר. הוא לא היה אצלי עוד הפעם…
ובהמשך (עמ' 62 ש' 13):
"הילד שעשו לו ניתוח, ילד בי היתה לו גם דלקת באוזן ואחרי שעשו את
הניתוח באף אז הצינור השתחרריי
הילד ג', אף הוא סבל מבעיות בדרכי הנשימה בעטיין היה גם הוא מועמד לניתוח בדומה
לזה שעבר אחיו ילד ב' ואלה דברי הרופאה (עמ' 61 ש' 24 עד כמי 62 ש' 10):
יילגבי הילד ג', ראיתי אותו פעמיים או שלוש, בעיקר טיפלתי בילד ב'.
גם אצל ילד ג' היו בעיות אך הוא לא עשה ניתוח. לילד ג' הייתה בעיה
בפן האלרגי. היו לו סימפטומים. היה לו סימפטום שגורם כלשהו משפיע
בתוך האף בשכבה הראשונה (קרום רירי) וזה גורם לדלקת בשכבה הזו
ואז יש נפיחות בתוך האף ובתוך מערכת הנשימה ונצברים הפרשות
39 מתוך 52
10
11
12
13
14
29
34
156782222222222280723233m32
19
24
39
9
68
6
7
19
12345
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
שגורמים לילד קשיי נשימה, אך ניתוח לא עשינו. ילד ג' קיבל את אותה
תרופה שקיבל ילד ב' אך לא עשינו ניתוח. הילד קיבל תרופה שיש בה
הורמון פליקס. נזונקס ופליקס זה שתי תרופות הורמונליות דומות עם
שמות שונים.
ראיתי את ילד גי בפעם האחרונה באביב. כשהתחיל חילופי עונות מחורף
לאביב עוד פעם התחילו לו בצקות באף והתחילו לו הפרשות מהאף
וקשיי נשימה אז נתתי לו תרופה ואז חשבתי שאם לא ישתפר הוא יצטרך
ניתוח.
הוא קיבל את התרופה במשך חודש ובנוסף לכך הוא קיבל תרופה נוספת,
של אנטי-היסטמינים. אחרי שהוא קיבל את התרופות המצב שלו היה
חיובי.
ראיתי אותו באביב אולי בתחילת מרץ. לגבי חודש אפריל, יש אישור
מיום 15.4. ביחס לילד ג', והוא אכן היה אצלייי
לגבי כלל הילדים העידה הרופאה כי מדובר באלרגיה אשר מקורה אינו ברור ומכל מקום
ייטב מצבם במזג אויר חם, ואלה דבריה (עמ' 62 ש' 18-14):
ייהכי טוב לילדים שלא תהיה להם אלרגיה בעונת המעבר, צריך להתאים
להם אקלים מתאים, אני רואה שהאקלים שיש חום ושמש ופחות לחות
יכול לעזור להם. הגורם האלרגני זה משהו שצריך לעשות בדיקה
מעמיקה ורחבה להבין מה הוא, אבל שמתי לב שכל פעם בחילופי עונות
הילדים חולים והם מתחילים אצלם את הבעיות באף והפרשות וקשיי
נשימה. בחילופי עונות כשהלחות היא גבוהה, יש בעיהיי
ובהמשך (עמ' 62 ש' 28 עמ' 64 ש' 8)
"זו בעיה פדיאטרית למצוא מה גורם לשרשרת של האלרגיה עם כל
התוצאות מזה, שצריך לחקור אותה…
על מנת לשים אבחנה מדויקת בעניין הזה צריך לעשות אבחון, בדיקה
אצל אלרגולוג…
…
עם כל הניסיון של 22 שנה שלי, יש מצבים שזה חולף ויש מצבים שלא
חולף ואף מחמיר. אם זה לא עובר ולא חולף שזה ב 50% של המקרים,
באף יש את האמצע, המחיצה ואחייכ יש את הצינורות, משני הצדדים,
ואם זה לא עובד הצינורות הפנימיים באף מתנפחים וחוסמים יכולת
לנשום ובסוף יצטרכו לעשות ניתוח בגיל יותר מבוגר
צריך לבודד את הגורם האלרגי, יכול להיות שהתופעה האלרגית היא
בתוך הגוף ונותנת השלכות גם למשהו שאנו רואים מחוץ לגוף. במידה
ויש תהליכים אלרגיים בתוך הגוף שאנו לא רואים אז רק אלרגולוג יכול
להבין מה חומרת המצב ועד כמה הגוף מושפע בתוכו מהאלגיה ואיך
אפשר לטפליי
כאן המקום לציין כי מעדות הרופאה באוקראינה עולה שהאב כלל לא היה מעורב בבירור
מצבם הבריאותי של ילדיו וכלשונה (עמי 64 ש' 20-17):
ש.
ת.
ש.
במשך השנה שאת מטפלת בילדים כמה פעמים ראית את אבא שלהם?
אני ראיתי את האמא ביחד עם הילדים, את האבא לא ראיתי. ויכול להיות שגם
את הסבתא ראיתי. את האבא לא ראיתי
.
המצב של הילדים היה חמור, לא חשבת שהאב צריך לדעת מהמצב הזה ?
40 מתוך 52
1
9
10
11
12
13
14
15
56
−234567800-22
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
722222222222222222222227 F F 3794
39
40
41
42
44
45
46
34
4
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
אני בכלל לא ידעתי שיש אבא. מאחר ותמיד אמא היא זו שהייתה בקשר.
ת.
.141
האם תיארה את מצב הילדים במילותיה שלה כאשר שדמעות בעיניה, כפי שמשקף
הפרוטוקול (עמ' 45-44):
ש.
ת.
את אומרת, שאם הילדים יחזרו לאוקראינה ייגרם להם נזק, איזה נזק עלול
להיגרם להם אילו יחזרו לאוקראינה?
אפשר להראות תמונות איך הילדים שלי נראים שם. ייגרם להם נזק לבריאות.
עוד פעם יהיו בעיות של נשימה דרך האף והשמיעה. צריך לעשות מידי פעם את
הניתוחים האלה ולמה לעשות את זה אם בארץ הם לא זקוקים לכל זה בכלל. את
יכולה לתאר לעצמך שאת סוגרת את האף ולא נושמת (בוכה)"
5678901 2
11
12
.142
רופאת הילדים בישראל ד"ר ס' העידה כי בעת ביקור ההורים אצלה ההורים התווכחו
בנוכחות הילדים, כאשר האחד מהם טוען כי השני מחזיק בכרטיסי קופת החולים (עמ' 66
ש' 13-10). האם העידה כי האב הוא שהוציא את כרטיסי קופת החולים מתיקה (עמ' 34
שי 33-30) ועדותה זו לא נסתרה.
עוד עולה כי הרופאה רשמה תרופות לילדים והאב ניגש לרכוש אותן (עמ' 66 ש' 24-15)
אלא שבחקירתו הנגדית ניסה להכחיש הצורך בתרופות ורק כאשר נשאל על כך פעם
נוספת העיד כי אינו זוכר מה רכש (עמ' 34 ש' 17-16).
באשר למצבו של הילד ב', לא ידעה אודות הניתוח שעבר וציינה כי באוגוסט נבדק אצל
רופאה אחרת נשלח לצילום חזה עקב חשש לדלקת ריאות ובממצאי הצילום נצפה תהליך
לדלתי באונה העליונה מימין, עניין המצריך טיפול אנטיביוטני. בנובמבר התברר כי הילד
סובל משלשולים והקאות, בגינם קיבל טיפול מתרים.
באשר למצבו של הילד ג', צייננה כי באוגוסט הגיע אליה בשל שיעול, נמצא כי סובל
מדלקת באוזן וקיבל טיפול תרופתי. באוקטובר אובחן אצלו ברונכיטיס בגינו קיבל טיפול
תרופתי. בנובמבר התברר כי גם הוא סובל משלשולים והקאות.
באשר למצבה של הילדה ש', ציינה כי באוגוסט הגיעה אף היא עם צינון ואובחנה אצלה
דלקת באוזן וטופלה תרופתית. באוקטובר הגיעה עם ברונכיטיס וטופלה.
באשר לכלל הילדים הרופאה ציינה כי לא אבחנה אצלם מחלה כרונית (עמ' 65 ש' 4), אך
גם לא שלחה את הילדים לעריכת טסטים אלרגיים ((עמ' 66 ש' 27), מן הסתם בשל הטבת
מצבם בישראל. מובו כי אין בכך כדי ללמד על הצפוי להם באוקראינה.
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
26
28
29
30
34
35
222222222313
25
27
41 מתוך 52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
המסקנה העולה מן העדויות היא כי כאשר נמצאו הילדים באוקראינה מצבם הרפואי היה
מורכב ביותר, שכן הדלקות החוזרות בדרכי הנשימה שגרמו קושי של ממש לנשום דרשו
ניתוח חוזר אצל הילד ב', ואף ניתוח אצל הילד ג' בדומה לניתוח הראשון שעבר הילד ב'.
12
13
14
.143
באוגוסט 2021, סמוך להגעתם לישראל, עדיין אובחנו אצל שלושת הילדים בעיות בדרכי
הנשימה ובאזניים, לרבות דלקת ריאות אצל הילד ב', בדומה למצבם באוקראינה.
באוקטובר אובחן אצלו ברונכיטיס, ככל הנראה במצב קל יותר ובנובמבר בעיה בדרכי
העיכול בלבד. ניכר ככל שחלף הזמן השתפר מצבם וכיום אינם זקוקים לכל טיפול מיוחד,
ככל הנראה בזכות מזג האויר החמים בישראל, בדיוק כפי שציינה הרופאה באוקראינה.
במידה וישובו לאוקראינה, קים סיכון בשיעור 50% לכך שישובו ויחלו בדרכי הנשימה,
לרבות בשל אותה אלרגיה שטרם נבדקה. סיכון זה עלול להיות מוגבר בעת הזו, כאשר
העולם כולו חשוף להתפרצות מחודשת של נגיף הקורונה (זן אומיקרון), הפוגע בדרכי
הנשימה. הואיל ומדובר בילדים צעירים, אשר לא ניתן לחסנם, גובר חשש זה לגביהם.
מכאן לבדיקה הטענה הנוספת בעניין הנזק הפיסי.
15
16
17
17
18
19
20
21
8222222
23
24
25
26
חלופה ראשונה – טענה ב' – נזק פיסי כלכלי
.144
–
האם האב יוכל לספק לילדים קורת גג ראיה במידה וישובו לאוקראינה? לא ברור.
בייכ האב טען בסיכומיו כי שאלת מצבו הכלכלי של האב אינה רלוונטית, לאב דירת שני
חדרים בעיר באוקראינה, גם האם מגדלת את הילדים בדירת שני חדרים בעיר ש' וכן אין
כל מקום לבחון את הדברים. עמדה זו מעוררת קושי הן עובדתית והן משפטית.
מן הבחינה העובדתית, האם מגדלת את הילדים בדירת 4 חדרים בעיר ש', כפי שמצויין
בהסכם השכירות (נספח ייידיי לכתב הגנה), וגם באוקראינה גידלה את הילדים בדירת 5
חדרים בבית הוריה.
מן הבחינה המשפטית, יש לבחון היתכנות בסיסית לקיום קורת גג לראשם של הילדים.
בעניין שלפנינו, נקלעו העדויות מטעם האב לתסבוכת של ממש, כפי שיפורט להלן.
27
28
29
30
31
32
33
כשנשאל האב בדיון מיום 16.11.21 כיצד יפרנס את שלושת הילדים באוקראינה, השיב
(בעמ' 73-72):
42 מתוך 52
.145
11
−234567800-221
15
16
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ייבאוקראינה הילדים יגורו אצלי. הבית שלי בעיר בוקראינה, יש 2 חדרים.
אפשר לשים מיטות, יש שם מיטות לילדים. אני יכול לארגן דירה לילדים
ולאימא תוך 10 ימים מהיום. הדירה תהיה באזור נורוסבסקי בעיר
באוקראינה. התשלום הוא בערך 400 דולר מקסימום. המשכורת שלי 200
דולר לחודש. ההורים שלי יעזרו. אני כבר סיכמתי אתם, דיברנו על זה.
אני משלם מזונות 3,000 כסף אוקראיני שזה 115 דולר לחודש לכל
הילדים, זה 50% מהמשכורת שלי. ההורים שלי יעזרו לי, כבר דיברתי
אתם. הם עוד לא העבירו לי כסף. יש לי חשבון בנק גם פה וגם באוקראינה.
להורים שלי יש חשבון בנק בישראל.
בשביל להביא מסמכי בנק מאוקראינה, צריך לנסוע לאוקראינה. אני לא
יכול לקבל דרך המחשב. אני יכול להביא תצהיר מההורים שיעזרו לי ואני
יכול להביא מסמכים מהחברים שלי באוקראינה שיעזרו לי בכספים"
האב בחר להמציא תדפיס חשבון בנק לגבי הכנסותיו בלבד כאסמכתא ליכלתו הכלכלית.
מדובר בבחירה תמוהה הואיל וברור כי הכנסות לבדן אינו יכולות להעיד על מצב כלכלי.
נראה כי האב העדיף שלא לשקף את הוצאותיו, מפני שהדבר עלול היה לחשוף נתונים
שאינם נוחים לו. כאשר נשאל לגוף העניין השיב כי משתכר כ- 6,000 גריוונה לחודש, משלם
3,000 ₪ עבור הוצאות מחיה (מזון וביגוד), הוריו משלמים עבור אחזקת הבית ועוד 3,000
גריוונה לחודש מעביר לאם לשם מימון צרכי הקטינים. (עמ' 76 לפרוטוקול). את תדפיס
ההוצאות לא הציג וטען כי אינו בנמצא, גם לא באינטרנט.
באשר לשכר הדירה הנדרש, טען כי דירת 3 חדרים בסביבת מגוריו תעלה כ- 15,000 גריוונה
ודירת 4 חדרים עשויה להגיע גם ל- 20,000 גריוונה (עמ' 80 ש' 28-15). מדובר בסכומים
שבין 500 $ לבין 600 $ לחודש, כאשר הכנסתו של האב עומדת על כ- 200 $ בלבד, לטענתו.
מתוכם כ- 100 $ נדרשים לו לכלכלת עצמו ומעל 100 $ נדרשים למסגרות החינוך של
הילדים. כיצד ישלים את ההפרש? התשובה אינה ברורה. האב טען כי הוריו יוכלו לסייע לו
ולשם כך הציג תצהירים מטעמם בצירוף תלושי שכר, ללא אסמכתאות לגבי דפי החשבון.
בנוסף טען כי בבעלות הוריו 3 דירות באוקראינה, כולן פנוית לחלוטין ואחת מהן מרוהטת
ומותאמת לילדים.
הורי האב הגישו תצהירים לגבי מצבם הכלכלי, ציינו כי יוכלו להעביר אליו 1,000 דולר מדי
חודש וכי הם בעלי נכסים באוקראינה, מבלי להמציא אסמכתאות לעניין זה.
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
אימו של האב מסרה עדות מגמתית לחלוטין, כאשר בחלקה הראשון במקום לשוב על
השאלות חזרה והסבירה את הבנתה לגבי עקרונות אמנת האג.
כאשר נשאלה על נכסיה, השיבה כי באוקראינה שלוש דירות בבעלות שלה ושל בעלה, בעוד
שבישראל היא ובעלה מתקיימים מקצבת נכות בגובה 6,000 ₪ יחד כאשר בעלה עובד
43 מתוך 52
.146
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ומשתכר סכום דומה. כאשר נשאלה האם מעבירים כספם לבן השיבה תחילה בשלילה
ולאחר מכן הוסיפה כי מסייעים בהוצאות אחזקת הבית.
כאשר נשאלה באיזו דירה מתגורר בנה (אבי הילדים) השיבה כי בדירת 4 חדרים (עמ' 88
ש' 4-1), וזאת בשונה מעדות הבן לפיה מתגורר בדירת 2 חדרים. כאשר נשאלה מי מתגורר
בדירת 2 החדרים, השיבה כי זוהי כתובתו הרשומה של הבן וגם כתובתם הרשומה של
הילדים. כאשר נתבקשה להשיב כיצד מתיישבים הדברים עם עדות הבן לפיה מתגורר
בדירת שני חדרים, השיבה כי גם דירת שני החדרים שייכת לה ולבעלה וגם בה רשומים
הבן והילדים. לגבי דירת 4 החדרים טענה לפתע כי הבן אינו מתגורר בה אלא רק מבקר
בה (עמ' 87-89). מדובר בעדות שאינה עקבית ואינה מעוררת אמון, לשון המעטה.
17
18
19
20
21
בהמשך דבריה התייחסה לקשר שבין נוכחות הילדים בעיר באוקראינה לבין הדירות (עמ'
91 ש' 14-13) ואלה דבריה: "אם לא שמת לב אני רשמתי את הילדים כמתגוררים בדירה
בעיר באוקראינה ובלי הנוכחות שלהם אני לא יכולה למכור את הדירה והדירה תישאר
להם" אפשר כי בתוך אמירה זו מקופל גם אינטרס כלכלי של מגורי הילדים בעיר
באוקראינה, כדי שניתן יהיה למכור את הדירה. הדברים אינם ברורים.
בתום עדותה של האם התקיימה הפסקת התרעננות בת מספר דקות. עם חידוש הדיון
ציינה בייכ האם כי האב שוחח עם אביו ואך שלח לו מספר הודעות באמצעות הטלפון
הנייד. כאשר נשאל התובע אם שלח הודעות לאביו הכחיש את הדברים.
כאשר נתבקש לפתוח את יישומון הוואטסאפ במכשיר הטלפון הנייד, התברר כי נמצאות
בו עשר הודעות רצופות, המתעדות את עדות האם דקה אחרי דקה ובה מנחה התובע את
אביו כיצד עליו להשיב על השאלות שיופנו אליו, קרי: תיאום גרסאות מובהק. וכך
משתקפים הדברים בפרוטוקול (עמ' 90 ש' 26-5):
24
25
26
27
28
29
30
31
2222222222223
33
.147
ש:
על מה דיברת עם אביך?
ת:
שום דבר. אני רציתי לצאת לשירותים.
ש:
איזה הודעות שלחת לו בטלפון?
ת:
לא שלחתי שום הודעה.
ש:
תראה לי את הווטס'אפ שלך ואת התכתובת שלך עם אביך.
ת:
(מחפש בנייד)
ש:
מי שלח את כל ההודעות האלה מהדקות האחרונות? מה כתוב פה?
ת:
(מתורגם ע"יי עוייד חונגר)
הודעה מהשעה 12:07 – שלוש דירות יש לנו?
44 מתוך 52
69
7
8
9
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
הודעה מהשעה 12:11 – תגיד שאתם עזרתם לי.
הודעה משעה 12:12 – עזרתם. יש לכם. למי אני יכול לפנות.
הודעה מהשעה 12:14 – אני לא משכיר דירה.
הודעה מהשעה 12:16 – הדירה לא מושכרת.
הודעה מהשעה 12:17 – אני לא אמרתי שאני לא יודע יידבושקויי (דירת 2 חדרים).
הודעה מהשעה 12:17 – אני לא אמרתי שאני יודע בעניין 2 חדרים.
הודעה מהשעה 12:18 – אמא אומרת שאני משכיר.
הודעה מהשעה 12:18 – אני לא משכיר.
הודעה מהשעה 12:18 – דירה …. !
הודעה מהשעה 12:13 – ביי, שלום.
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
ש:
למה שלחת לאביך את ההודעות האלה?
ת:
סתם שאלתי.
ש:
ת:
למה אתה מספר לו מה שקורה באולם, אתה יודע שזה תיאום גרסאות?
אנחנו דיברנו, אני דיברתי, אמא דברה זה אותו הדבריי.
עצם נסיונו של התובע לתאם גרסאות עם אביו, יוצר פגם משמעותי במהימנותו. הדברים
חמורים שבעתיים שעה שמדובר בעורך דין וחמורים עוד יותר שעה שניסה להכחיש את
עצם קיום התקשורת עם אביו כאשר נשאל על כך מתכתחילה. אם סבור היה כי מדובר
בפניה לגיטימית, מדוע הכחיש קיומה! ברי כי התובע מבין היטב כי מדובר בהתנהלות
פסולה. בסיכומים מטעמו אמנם הובעה התנצלות על כך ואין ספק בליבי כי בייכ האב פעל
ביושר והעמיד את מרשו על חומרת הדברים. עם זאת, אין בכך כדי לשנות את העובדות.
מדוע ניסה האב לבצע תיאום גרסאות? לאב הפתרונים. אפשר כי להוריו אין כל דרך לסייע
לו, ולכן ניסה לבצע תיאום גרסאות. אפשר גם כי להוריו יש דרך לסייע לו, אך הוא אינו
חושף אותה, על מנת שלא יידרש לשלם מזונות בסכום גבוה יותר. כך או אחרת, מדובר
בהתנהלות פסולה אשר חומרתה קשה שבעתיים שעה שמדובר בעורך דין (המעיד על עצמו
כי הוא בעל תואר שני העוסק בעבודת הדוקטורט שלו).
למרבה הצער, הדברים מתיישבים היטב עם התנהלותו הכללית של האב, אשר החוק אינו
אלא כלי שרת בידו. ברצותו הוא אזרח ותושב ישראל המשלשל לכיסו קצבאות במאות
אלפי ם, וברצותו תושב אוקראינה המתגורר בדירה שהיא ספק שלו וספק של הוריו, מבלי
לדווח לרשויות בישראל על כך שמתגורר באוקראינה ומבלי לדוח לרשויות באוקראינה על
כך שמחזיק באזרחות ישראלית. ברצותו מרשה לעצמו לתאם עדיות בניגוד לחוק בכל
מדינה בעולם וברצותו מבקש לקיים את החוק הבינלאומי לגבי אמנת האג.
28
29
30
31
32
33
34
45 מתוך 52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
אביו של האב העיד כי הוא ורעייתו מתקיימים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי בישראל,
אך בעלים של 3 דירות באוקראינה. ספק אם הדברים ידועים לגורמי הרווחה בישראל.
עוד ציין כי בדירה אחת הם הבעלים ובדירות הנוספות מעבירים תשלומים למדינה (עמ'
96 ש' 25). אפשר כי גם באוקראינה מנצלים הורי האב הטבות שונות הניתנות להם מכח
היותם אזרחי אוקראינה. הסב הודה כי לא המציא אסמכתאות לגבי הדירות הללו.
מסיבה שאינה ברורה התייחס הסב לאם הילדים באופן חריג וציין פעמיים כי הילדים נולדו
בהפריה מלאכותית, משל יש בכך כדי ללמד עם פגם זה או אחר באימם (עמ' 99 ש' 8-3).
הסב הודה כי מאז נולדו שלישיית התינוקות, ביקרו אותם באוקראינה פעמיים (פעם בשנת
2018 ופעם בשנת 2019) בעוד שבישראל פגשו בהם ארבע פעמים, לאור החלטות בית
המשפט. ניכר היה בסב כי מייחל לכך שהילדים יתגורר בישראל עם בנו היחיד, אך בשלב
זה נאלץ להעיד כפי שהעיד.
מדוע ציין בייך האב בסיכומיו כי העניין אינו רלוונטי? גם כאן התשובה אינה ברורה.
העובדה שבסיכומים בחר האב להסתפק בטענה כי יוכל לשכן את ילדיו בדירת שני החדרים
בעיר באוקראינה, בעוד שבעדויות ובתצהירים טען כי יוכל להסתייע בהוריו, מעוררת קושי.
מדוע לא ציין את הסיוע מצד ההורים, האם מפני שלא ניתן להסתמך על עדותם? האם מפני
שחושש מפני תביעה להגדלת מזונות? לתובע הפתרונים. כל אחת מן התשובות מעוררת
קושי, והדברים ברורים.
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
222222222
.148
המסקנה העולה מן הדברים היא כי לא ניתן לסמוך על הבטחותיו המשתנות של האב,
אשר התכחש לכל טענה שהופנתה כלפיו, עד אשר עומת מול המסמכים הרלוונטים. כך
בעניין האזרחות הכפולה, כך בעניין קבלת הקצבאות וההטבות מישראל וכך בעניין
מסירת המידע לאביו.
סיכומו של עניין, השבת הילדים באוקראינה עלולה לחשוף אותם לנזק פיסי, בריאותי
וכלכלי גם יחד.
.149
.150
.151
חלופה שניה: נזק פסיכולוגי
.152
הטענה הראשונה לפיה במידה ויימצאו הילדים באוקראינה באחריות האב ללא נוכחותה
שלה, לאו טענה היא, כפי שקובעת הפסיקה שהובאה לעיל.
46 מתוך 52
2
3
4
567
89
9
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
הטענה השניה לפיה במידה ושני ההורים יתגורר באוקראינה יחד עם הילדים, הדבר
יחשוף אותם לקונפליקט בין ההורים, היא תיאורטית ולכן אין מקום להידרש לה.
10
11
12
13
14
15
56
.153
חלופה שלישית: העמדת הילדים במצב בלתי נסבל
הפסיקה בעניין זה, קובעת כי יש לערוך מבחן משולב, הבוחן את כלל הנסיבות, לרבות
טובת הילד וקיום חובת תום הלב.
.154
.155
תחולת עקרון טובת הילד שואב את קיומו מסעיף 3 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד:
ייבכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם הוא ננקטות בידי מוסדות רווחה
סוציאלית ציבורי או פרטיים ובין בידי בתי המשפט, רשויות מנהל או גופים
חוקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".
אף בתקנה 2(ב) לתקנות סדרי הדין בענייני משפחה התשפ"א – 2020 נקבע:
"י (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם
קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד,
ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו
בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים."
24
25
28
29
30
31
33
34
76222222222222-23
16
17
18
19
20
21
.156
תחולתו של מבחן טובת הילד ביחס להליכים לפי חוק אמנת האג נקבעה עוד בעייא 473/93
ליבוביץ נ' ליבוביץ (פייד מז (3) 63:
יייחד עם זאת, ואף דבר זה מקובל בידינו, ייתן בית המשפט את דעתו
לנסיבות המקרה שלפניו, על-פי עקרון העל של טובת הילד. אמרנו על
כך במקום אחר (בגייצ 268/80, 349 ינסן זהר נ זהר ואחי [3], בעמ' 15):
שגורם החטיפה כשלעצמה, עם כל הסלידה הימנה, שולי הוא לגבי
שיקול העל שהוא טובתו של הקטין. שהרי ביחסי הורים וילדים –
כללא דמילתא…
–
אכן מצווים אנו להרתיע בפני חטיפת ילדים בחוץ לארץ והבאתם
ארצה. … אך הדבר הקובע והמכריע בפרשת הורים וילדים היא זכותו
וטובתו של הקטין ולא הרצון והצורך להעניש את ההורה שעשה
מעשה בניגוד לחוק או לפצות אותו הורה שלגביו הופרה זכות החזקתו
שעל-פי החוק".
47 מתוך 52
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
34567890-2345678222222222
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
יפים לעניין זה דברי בית המשפט בתמ"ש (י-ם) 22073/01 ד.י. נ' ד.ר. (נבו 12.03.2003) בו
הופעלו שיקולי טובת הבנות לצד שיקולי תום הלב:
"אולם הטענה האחרת בדבר העמדת הבנות במצב בלתי נסבל משכנעת
הרבה יותר.
… לכן עולה במלוא חומרתה השאלה : איזה תועלת תצמח לילדות, וגם
לאב, אם הן תועברנה לארצות הברית. אין שם תשתית כלכלית, ואין
שם אשרות כניסה…
העליתי את השאלה אם עתירתו של האב מוגשת בתום לב. תום הלב
מהווה חלק מהמשפט הישראלי, והחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת
חולשת, מכח סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי) תשלייג 1973 ייגם על
פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה והחיובים שאינם נובעים
מחוזה…"
כאשר מצרפים לכל טענות ההגנה את העובדה שהאב בא בידיים
מסואבות…
…גם מועד הגשתה של התביעה הנוכחית בחודש ספטמבר 2002,
ארבעה חודשים לאחר ההעתקה, כאשר האב ידע היטב היכן הבנות
סמוך לאחר העתקתם… אומר דרשני. הרושם הברור הוא שהעתירה
נגועה בחוסר תום לב…
מהטעמים הללו, תביעתו של האב נדחית. האב ישלם הוצאות האם…"
כך גם בבעיימ 741/11 פלונית נ' פלוני (נבו 17.05.2011) בו פסק בית המשפט העליון :
ייהוכחת התקיימות החריגים אך מעניקה לבית המשפט שיקול דעת
האם בנסיבות העניין ראוי להשאיר את הקטין במדינה אליה נחטף או
להחזירו למדינת מגוריו, הכל בהתחשב בתכליות האמנה. למותר לציין
כי במקרה כגון דא, בראש מעייניו של בית המשפט תעמוד טובת הילד
הקטן, העומד בתווך בין שני הוריו…
בנסיבות הפירוד בין בני הזוג, חזרתן של המבקשת והבת לארצות הברית
לצורך בירור סוגית המשמורת, עלולה להציב את המבקשת במצב בלתי
נסבל, אשר יעמוד בסופו של דבר בניגוד לטובת הקטינה.
ראשית, אין לצפות כי לאחר שנפרדו, יוסיפו המבקשת והמשיב להתגורר
בדירת המגורים בה חיו כבני זוג, אשר השכירות בה הוארכה בהתאם
להחלטת בית המשפט קמא, לשם הבטחת מדור הקטינה. ודוק, בנסיבות
בהן המבקשת אוחזת אשרת תייר בלבד, ואינה רשאית לעבוד למחייתה
בארצות הברית, לא תוכל המבקשת להתפרנס ולממן לה ולבת מגורים
בנפרד מהמשיב, ואם תעשה כן, היא צפויה לעמוד בפני סכנת גירוש
מארצות הברית. אף אם החשש לקרות אירוע שכזה אינו חמור, סבורה
אני כי אין להסתכן בניתוק המבקשת מבתה הפעוטה, באופן העומד
בניגוד לטובתה של הבת הרכה בשנים"
48 מתוך 52
28
29
35
38
39
44
45
48
220-231736-327FFFFFFF4
1
2
2
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
בתמייש (י-ם) 15427-11-13 פלוני נ' אלמונית (נבו 02.07.2014) שוב נקבע כי בתוך שיקולי
טובת הילד יש להביא בחשבון גם את תום הלב :
"ביהמ"ש קובע כי המניע למעברים התכופים בין המדינות, הינו שיקולי
מס. העדפת שיקול כלכלי על טובת ילדי הצדדים מקוממת וכואבת.
התנהלות האב מעידה על חוסר תום לב מובהק בשימוש בהליכים
משפטיים. בפסיקה הוכרה האפשרות לדחות תובענות עפ"י אמנת האג
בשל חוסר תום לב קיצוני של העותריי.
עוד קבע בית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) בבעיימ 356/15 פלוני נ' פלונית (נבו,
20.1.15) בעניין דיני ההשתק:
ייככלל יתכן כי הצגת דברים אל מול הרשויות ואחר כך עמדה שונה
במשפט אזרחי תצדיק הפעלתה של הדוקטרינהיי
בעניין שלפנינו, העלו הצדדים מספר טענות: חשש לשלילת אזרחות, חשש למעורבות האב
בהליכים פליליים, התנהלות המנוגדת לטובת הילדים והפרת חובת תום הלב.
34567800
9
10
11
18
19
20
1234567% 2222
21
.157
ראשית, הילדים עלולים להיות חשופים לשלילת האזרחות האוקראינית מהוריהם. זאת,
נוכח העובדה שההורים מחזיקים באזרחות כפולה, עניין הנוגד את החוק באוקראינה, כפי
שפורט לעיל, לרבות עדות המומחה לדין הזר. מיותר לציין כי מדובר במדינה החשופה
לאיומי הפיכה צבאית חדשות לבקרים, כך שמדובר בסיכון משמעותי.
23
24
25
22
26
.158
.159
בנוסף, קיים סיכון לגבי מעורבות האב בעבירות פליליות. מן המסמכים שצורפו לכתב
ההגנה (נספח י"ח) עולה כי חברת "אדוונטהיי בה עובד האב, העוסקת בשירותי ייעוץ
לאזרחים זרים הניגשים ללימודים במוסדות אקדמיים באוקראינה, הגישה כלפיו תלונה
על כך שהציג עצמו כמנהל החברה, קיבל סכום של 3,100 גריבנה על מנת לרשום ללימודים
מועמדת שביקשה לעשות כן, ומשעה שלא קיבלה את מבוקשה (אלא נרשמה פעם נוספת
לקורסים שכבר למדה) פנתה לחברה בבקשה להחזרת הכספים. בשלב זה התברר כי
הכספים נמצאים בכיסו של האב. עוד עולה כי העניין נמצא בחקירת המשטרה, כפי שעולה
מנספח יייט לכתב ההגנה ובו אישור המשטרה בדבר חקירה בעניין.
האם נחקרה על עניין זה בחקירתה הנגדית והשיבה כי מעסיקו של האב הוא שפנה אליה
בעניין זה (עמ' 50 ש' 30-7). עדותה בנושא לא נסתרה והדבר אכן מעורר קושי, בעיקר נוכח
התנהלותו של האב במהלך הדיונים, כפי שצויין לעיל.
27
28
29
30
31
32
33
34
35
49 מתוך 52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
34
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
נוסף על האמור, בעניין שלפנינו, טובת הילדים מלמדת כי חייהם בישראל יהיו מוצלחים
יותר בכל היבט אפשרי:
מן הבחינה הבריאותית, יימצאו במזג אויר חמים, כהמלצת הרופאה;
מן הבחינה הכלכלית, אימם תוכל לספק את הנדרש להם כאשר הילדים נמצאים במסגרות
עד אחר הצהרים והאם פנויה לעבודתה והאב יספק את חלקו מכל מקום בו יימצא;
מן הבחינה החברתית, ימשיכו להיות משולבים בגן ילדים התואם את צרכיהם;
מן הבחינה המשפחתית, ימשיכו להיות מטופלים על ידי האם ואף לקיים מפגשים עם האב
למשך שבועיים בכל חדשיים (כפי שנהג עד כה), היינו בהיקף נרחב יותר מזה שהתקיים
באוקראינה (אחת למספר חדשים) או מזה שנתבקש על ידו (יום בשבועיים). נוסף על כך
יוכלו לקיים קשר יומיומי עם האב באמצעות שיחות וידיאו לרבות שיחות זום. עוד בנוסף,
יוכלו הילדים לפגוש בהורי האב ובהורי האם, על בסיס קבוע.
מן הבחינה המשפטית, החזקת האזרחות הנוספת בישראל, אינה מהווה עבירה.
;
כפי שצויין לאורך ההליך כולו, האב נקט חוסר תום לב קיצוני בכל היבט אפשרי:
האב טען כי יילא ידעיי כי קיום אזרחות ישראלית לצד אזרחות אוקראינית מהווה עבירה
פלילית באוקראינה, חרף העובדה שהוא עורך דין בעל תואר שני במשפטים ולקראת
דוקטורט, כאר הוא מודה כי הסתיר ממעסיקו דבר עלייתו לישראל;
האב הכחיש קיומו של חשבון בנק פעיל בישראל עד שהוצגו לו דפי החשבון ובהן פעולות
שביצע הוא עצמו לפחות עד אפריל 2021 וייתכן שאף מעבר לכך
האב טען כי יילא הבין" מה הקושי בכך שמקבל מדי חודש קצבאות באלפי ₪ המיועדים
לתושבי ישראל אשר מרכז חייהם בישראל, ובה בעת טוען כי מרכז חייו באוקראינה;
האב טעו כי יילא היה מודע לכך שאין מקום לשלוח לאביו מסרונים אודות העדויות
הנמסרות במהלך הדיון, ואף העז להכחיד את הדבר, חרף היותו עורך דין כאמור, האמור
להיות מודע למשמעויות תיאום עדויות, עניין שהוא פסול על פי כל שיטת משפט.
צירוף הנסיבות והשכל הישר מובילים למסקנה כי מדובר באדם המנהל את חייו על פי
אינטרסים כלכליים בלבד, גם כאשר הדבר עלול לעלות כדי הונאת השלטונות.
האב אשר טוען כי כל רצונו לפגוש בילדיו לא פגש בהם מאז אפריל 2020 (למעט שני
מפגשים בודדים ביוני וביולי), ידע כי הגיעו לישראל במחצית יולי, אך הגיע רק לאחר חודש
וחצי. גם כאשר הגיע לא ביקש לפגוש בהם ורק לאחר שהתחוור לו כי נפתח כנגדו הליך
מזונות במסגרת יייס, הגיש תביעה לפי חוק אמנת האג. גם בהליך זה לא טרח לבקש זמני
שהות עם הילדים, ואלמלא יזמת בית המשפט הדבר לא היה עולה על הפרק. למרבה הצער,
50 מתוך 52
.160
.161
2
– 234
15
67
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ביום 28.10.2021 הגיש האב תרגום למסמכים שצורפו לכתב התביעה.
וביום 2.11.21 הגיש האב חוות דעת מומחה לדין הזר האוקראיני.
ביום 21.11.21 הגיש האב מסמכים בעניין מצבו הכלכלי ושל הוריו.
דיוני ההוכחות התקיימו ברצף, שבוע לאחר שבוע כדלקמן:
ביום 03.11.2021 נשמעה עדות האב בחקירה נגדית, אשר הסתיימה בפתח בישיבה הבאה.
ביום 09.11.2021 נשמעה עדות האם בחקירה נגדית וכן המומחה לדין הזר מטעם האב.
ביום 16.11.2021 נשמעו עדויות רופאות הילדים, באוקראינה ובישראל (בויעוד חזותי).
ביום 24.11.2021 נשמעה עדות משלימה של האב עצמו וכן עדויות שני הוריו.
20
21
.23
במהלך הדיונים נעשו ניסיונות לסיים את ההליך בהסכמה, אך הדבר לא הסתייע. לפיכך
הוריתי על הגשת סיכומים תוך פרק זמן קצר ואלה אכן הוגשו. סיכומי האב הוגשו ביום
26.11.2021, סיכומי האם ביום 28.11.2021 וסיכומי האפוט' לדין ביום 1.12.21.
.24
ביום 4.12.21 הוריתי על השלמת מסמכים בעניין מועדי שהותם של הצדדים בישראל
ובעניין התשלומים שקיבלו ממשרד הקליטה, מהמוסד לביטוח לאומי ומרשות המיסים.
ביום 7.12.21 הוגשה הודעת משרד הפנים בעניין עשרה מועדי כניסות ויציאות מהארץ ;
באותו יום הוגשה הודעת משרד הקליטה בדבר תשלום בסך כ- 48,000 ₪ בגין סל קליטה;
ביום 8.12.21 הוגשה הודעת המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום מענק לידה לשלישייה
בגובה כ- 13,000 ₪ קצבת לידה בגובה כ- 121,000 ₪ וקצבת ילדים חדשית.
והיום הגיעה הודעת משרד הבינוי והשיכון בדבר תשלום 3,440 ₪ בגין סיוע בשכר דירה.
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2222222222
33
33
.25
.26
עיקרי טענות האב (התובע):
.27
האב טוען כי הינו בעל זכות למשמורת על הילדים מעצם היותו הורה ובהעדר כל קביעה
אחרת בעניין זה, ובכך מתקיימת דרישת סעיף 3 (א) לאמנת האג.
.28
עוד טוען כי מקום מגוריהם הרגיל של הילדים הוא באוקראינה, מעצם העובדה שגדלו
שם כשלוש שנים ובכך מתקיימת דרישת סעיף 4 לאמנת האג.
5 מתוך 52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
120
21
22
22
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
עוד טוען כי איכות הורותו או עצימות הקשר בינו לבין הילדים אינם רלוונטים, מה גם
שהאם החזיקה בילדים כאמצעי לדרישת כספים, כשכל ביקור מותנה בריצוי גחמותיה.
לשיטתו, העובדה שלא פתח באוקראינה בהליך להסדרת זמני השהות כאשר נוצר הקושי
בעניין זה, אינה יכולה לפעול לרעתו ואינה גורעת מזכותו למשמורת.
22
23
24
25
26
27
28
לטענתו, חריג ההסכמה אינו מתקיים. האם אמנם הודיעה לו בחודש יולי שנסעה עם
הילדים לים, אך לא ניתן היה להבין מכך שנסעה לישראל ולא נעשתה כל שיחה בעניין זה.
רק ביום 16.8.21 הודיעה לו כי נמצאת עם הילדים בעיר ד'. ההודעה עצמה מלמדת על כך
שהאב לא ידע דבר. להבנתו, האם לא תכננה מראש להישאר בארץ, אך החליטה לעשות
כן לאחר שחל שיפור במצבם הבריאותי של הילדים.
העובדה שניהל חשבון בנק פעיל לאחר העליה ארצה, אינה מלמדת על הסכמתו להישאר
בארץ. נטל הראיה בעניין זה מוטל על הנתבעת והיא לא עמדה בו.
בנוסף טען כי לא מתקיים החריג בדבר סיכון לילדים במידה וישובו לאוקראינה. הקטינים
מחבבים אותו עד מאוד ולכן הנזק הגדול ביותר יארע אם הקטינים יישארו בישראל. אם
תבחר האם להישאר בארץ, זוהי בחירתה שלה והוא אינו אחראי לעניין זה, אך אין לאפשר
למעןול להנות מפירות עוולותיו.
באשר למצבם הרפואי של הילדים, טען כי האם לא הרימה את הנטל המוטל עליה, הואיל
מעדויות הרופאות עולה כי לא ייגרם לילדים כל נזק אם ישובו לאוקראינה.
העובדה שהאם עברה עם הילדים את גבול אוקראינה באמצעות דרכון ישראלי, מלמדת
על כך שידעה כי טמון קושי רב בשימוש בדרכון האוקראיני ללא הסכמת האב.
הגנת ההשתלבות גם היא אינה מתקיימת, הואיל והילדים שוהים בישראל זמן קצר.
6 מתוך 52
.29
.30
.31
.32
.33
.34
.35
.36
.37
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
קשה להניח כי האב ישנה דרכיו ויחל להיות אב מעורב כאשר יחזרו הילדים לאוקראינה.
אדרבא, בחדשיים בהם מתנהלים ההליכים בישראל פגש בילדיו הרבה יותר מאשר בשנה
וחצי האחרונות באוקראינה.
המסקנה היא כי החזרת הילדים לאוקראינה תעמיד אותם במצב בלתי נסבל, גם בהנחה
כי ישובו יחד עם אימם. ככל שישובו הילדים לאוקראינה יהיו נתונים לחסדיו של אדם
אשר כמעט ואינו מכיר אותם, אינו מתעניין ברווחתם, אינו מסוגל לפרנס אותם או לדאוג
להם לקורת גג, סיכוי גדול כי לא יקיים עימם קשר אלא לעיתים רחוקות, ישלם פרוטות
למזונותיהם, ימשיך לנהוג בחוסר תום לב ולא יקדם את טובתם.
.162
סכומו של עניין:
–
בחינת כלל השאלות שעל הפרק מובילה למסקנה כי דין התביעה להידחות:
מקום המגורים הרגיל של הילדים על פי חוקי אוקראינה – אינו ברור, שעה שהוריהם
מחזיקים גם באזרחות ישראלית, האסורה לפי חוקי אוקראינה;
זכות האב למשמורת והפעלתה של זכות זו לפי חוקי אוקראינה – שנויה במחלוקת, מקום
בו לא פגש בילדים משך כשנה וחדשיים למעט שני מפגשים בודדים טרם הגעתם לישראל,
וכאשר הנסיון לקבוע זמני שהות נעשה לא נענה הואיל וילדים נמצאו בישראל;
הסכמתם העקרונית של הצדדים היתה כי ישובו לישראל כל אימת שהדבר יידרש למען
שמירה על בריאות ילדיהם ומטעם זה הקפידו על ביצוע התשלום החדשי לקופת החולים
(מתוך קבלת קצבאות בסכומים העולה על 230,000 ₪) ועל פיה פעלה האם;
האב אמנם לא השלים עם המעבר אך נקט שיהוי ניכר במועד הגעתו לישראל (וחודש וחצי
לאחר המעבר) ובהגשת התביעה לפי חוק אמנת האג (כשלושה חדשים לאחר המעבר), רק
לאחר שהתברר לו כי נפתח הליך בעניין המזונות
שלושת הפעוטות השתלבו היטב בישראל, חברתית, משפחתית ובריאותית גם יחד;
החזרתם לאוקראינה עלולה לחשוף אותם לנזק פיסי הן במובן הבריאותי והן במובן
הכלכלי, ולהעמידם במצב בלתי נסבל של חשש לאבדן האזרחות, חשש להסתבכות האב
בהליכים פליליים והחשש כי יהיו נתונים לחסדיו של אדם המתנהל בחוסר תום לב
מובהק, לא על פי טובת הקטינים, אלא אך ורק על פי אינטרסים כלכליים ובראשם צמצום
בתשלום מזונות ילדיו. במצב דברים זה, אין להורות על העברת הקטינים לאוקראינה.
51 מתוך 52
.163
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
.164
באשר למפגשים בין האב לילדים, לאור תדירות ביקוריו של האב בישראל (אצל הוריו
בעיר ח'), לאור הודעתו בעניין הגמישות במקום עבודתו (עמ' 20 ש' 25) ולאו הסכמת האם
להגיע עם הילדים לאוקראינה, אני מורה כי האב יימצא עם הילדים במועדים הבאים:
בשבועיים הראשונים של ינואר- בישראל;
בשבועיים הראשונים של מרץ– בישראל ;
בשבועיים הראשונים של מאי – באוקראינה יחד עם האם;
במהלך כל חודש יולי – באוקראינה יחד עם האם
בשבועיים הראשונים של אוקטובר – בישראל;
;
נוסף על האמור, יוכל האב לקיים שיחת וידיאו עם הילדים בכל יום בשעות הערב.
ניתן להחליף מועדים אלה במועדי החגים והחופשות בישראל, בכפוף להסכמה בכתב.
ככל שהאב יימצא זמן רב יותר בישראל, יוכל לתאם מול האם זמני שהות נוספים.
האב יישא בעלות טיסתם של הילדים לאוקראינה והאם תישא בעלות טיסתה שלה.
סוף דבר, התוצאה היא כדלקמן:
1. תביעת האב להשבת הילדים לאוקראינה נדחית, מכל הטעמים האמורים לעיל.
2. זמני השהות של הילדים עם הוריהם יתקיימו על פי האמור בסעיף 164 לעיל.
3. האב יישא בהוצאות האם בגובה 10,000 ₪, תוך 30 יום.
ניתן היום, ט' טבת תשפ"ב, 13 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
52 מתוך 52
ענת אלפסי, שופטת
1
2
3
4
45
69
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
34567% 222
23
2
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
27
29
30
31
22222
26
28
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
גם הגנת ההשלמה אינה מתקיימת, הואיל והאב פנה לבית המשפט מיד עם היוודע לו דבר
החטיפה, כחודש מרגע הגעתו לישראל.
באשר להתנהלותו בדיון האחרון, כאשר העביר לאביו מסרונים לגבי תוכן עדות האם, האב
הביע התנצלותו. הסביר כי היה נתון בלחץ רב ועשה את הדבר מבלי להבין את הקושי
הטמון בו. לשיטתו מדובר בעדות חסרי משמעות. מדובר בחקירה אודות יכלתם הכלכלית
של ההורים לסייע לו, עניין שאינו אמור להיות חלק ממכלול השיקולים בהליך לפי חוק
אמנת האג. העובדה שהאב הציע לגדל את הילדים בדירת שני חדרים בעיר באוקראינה,
אינה שונה מהעובדה שהאם מגדלת את הילדים בדירת שני חדרים בישראל.
נוכח האמור סבור כי יש להורות על השבת הקטינים לאוקראינה לאלתר. במידה והאם
לא תהיה מעוניינת בכך, יעשה כן בעצמו.
.38
.39
.40
עיקרי טענות האם (הנתבעת):
טענה המרכזית של האם היא כי ישראל משמשת מרכז חייהם של הילדים, עם עלייתם של
הצדדים לישראל מצויידים ב- 16 מזוודות, לידת הילדים לישראל, אזרחותם הישראלית,
פתיחת חשבון בנק משותף ושמירה על כלל זכויותיהם, לרבות קצבת ילדים, מענקי קורונה
ותשלומים ממשרד הבינוי והשיכון, כמו גם הטבות נוספות המגיעות לעולים חדשים. האב
ניהל חשבון בנק פעיל בישראל (למרות שניסה להכחיש זאת) ואף משך ממנו כספים רבים.
ממועד עלייתם של הצדדים לישראל, נהג התובע לפקוד את ישראל אחת למספר חדשים.
שהותם הזמנית של הילדים באוקראינה נעשתה בלית ברירה ובהעדר כל סיוע מטעם האב.
מטעם זה נאלצה להתגורר בבית הוריה, אך אין כל מקום לאורח חיים זה. רק בשל העדר
יכולת כלכלית לצד התפרצות נגיף הקורונה, לא יכולה היתה לשוב לישראל.
האב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח היכן מרכז חיי הילדים ואף לא זימן עדים מטעמו.
נוכח האמור, לא מתקיימת הדרישה הבסיסית הקבועה בסעיף 4 לאמנת האג בדבר
הרחקת הילדים ממקום מגוריהם הרגיל.
7 מתוך 52
.41
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
כאשר היו הילדים באוקראינה סבלו מבעיות נשימה, שמיעה ואלרגיה בגינן נזקקו
לטיפולים רפואיים סבוכים ואף לניתוח. על מנת לשפר מצבם של הילדים הגיעה עימם
לישראל, בידיעתו המלאה של האב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
בעת שהותם באוקראינה טרם תחילת ההליך היה פוגש בילדיו אחת למספר חודשים בלבד
כאשר מאפריל 2020 ניתק עימה כל קשר ועלל לא פגש בילדים, למעט שני מפגשים בודדים
ביוני וביולי 2021. באוקראינה האב טיפל רק בעניין התרת הנישואין וכלל לא פנה בעניין
זמני השהות, אלא לאחר חזרת הילדים לישראל.
הלכה למעשה האב לא מימש את זכותו ההורית, אינו יודע נתונים בסיסיים אודות
הילדים, לרבות סדר הולדתם, משקלם במועד הלידה, המשחקים והפעילויות האהובים
עליהם, הגיל בו החלו צעדיהם הראשונים, גן הילדים שבו למדו או שמות חבריהם בגן.
בהתייחס לסעיף 3 באמנה, טוענת כי לאב אין זכויות משמורת ולכן לא ניתן לקבוע כי
הופרו. אין כל הליך בעניין זה באוקראינה ונסיונות האב בעניין זה לא הניבו דבר. החיים
בישראל אינם פוגעים בזכויות הביקור של האב הואיל ולא טרח לממש זכות זו.
23
24
25
26
27
28
29
30
31
2222222222
.42
.43
באשר לדין האוקראיני מציינת כי על פי עדותו של עוייד אשר ערך את חוות הדעת לדין
הזר מטעם התובע, המצב המשפטי באוקראינה קובע כי בהעדר מחלוקת לעניין המשמורת
וזמני שהות אין מקום ליתן פסק דין בעניין זה, שכן הזכאות למשמורת ולמזונות נקבעת
על פי מקום שהותם של הילדים בפועל. הואיל והילדים נמצאים בישראל, אין יסוד לטענת
האב לעניין המשמורת. מטעם זה, כל פניותיו של האב לשירותי הרווחה ולגורמים
המשפטיים באוקראינה בעניין משמורת הילדים, נדחו אחת לאחת.
בהתייחס לחריג ההסכמה הקבוע בסעיף 13 (א) לאמנה, טוענת כי האב ידע כי האם עתידה
לטוס עם הילדים לישראל נוכח מצבם הבריאותי הבעייתי. כאשר הגיע האב לבית בו
מתגוררים הילדים עם האם, ראה את כלל המזוודות מוכנות וארוזות. עוד מציינת כי
בקושי רב הצליחה להודיע לו שאחד הילדים זקוק לניתוח לצורך תיקון ליקויי שמיעה
והצליחה לעשות זאת רק בסיוע חברים משותפים.
בהתייחס לחריג ההשלמה שאף הוא קבוע בסעיף 13 (א)לאמנה, טוענת כי ביום 1.7.21
כאשר כתבה לו שהילדים נמצאים בים, הבין כי הם בישראל ולא עשה דבר.
8 מתוך 52
.44
.45
.46
.47
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
22
25
27
28
29
30
2222222
24
26
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ההליך היחיד שנקט באוקראינה הוא תביעה להתרת נישואין שהגיש בחודש יוני 2020, אך
את הבקשה המופנית לשירותי הרווחה באוקראינה לקיום קשר עם הילדים הגיש רק
בשנת 2021.
תביעתו לפי חוק אמנת האג הוגשה רק ביום 17.10.21, היינו בשיהוי ניכר. גם כאשר פנה
לגורמים באוקראינה ציין כי ידוע לו שהילדים בישראל. למרות זאת, לא פעל כנדרש. האב
לא שלח לה כל הודעה בדבר רצונו להשיב את הילדים לאוקראינה, למרות ההודעה
ששלחה אליו.
בהתייחס לחריג הסיכון הקבוע בסעיף 13ב לאמנה טוענת כי הילדים עלולים להימצא
בסיכון אם ישובו לאוקראינה הואיל וכאשר התגוררו שם סבלו מבעיות בריאות רבות כגון
אלרגיה שמקורה אינו ברור ואשר בגינה נגרמו להם בעיות קשות ומורכבות בדרכיי
הנשימה. מטעם זה, גם התובע עצמו דאג להמשיך להפעיל את ביטוח הבריאות בישראל.
לשיטתה יש בכך הודאה בטענתה שלפיה מצבם הבריאותי של הילדים בישראל יהיה טוב
משמעותית ממצבם באוקראינה. מאותו טעם בחרה אימו של התובע לקבל טיפולי
דיאליזה בישראל.
בנוסף מציינת כי באוקראינה אין לילדים כל מקום מגורים ראוי, עד כה התגוררו עימה
בבית הוריה ועל פי דברי האב צפוי להתגורר עימם בדירה שכורה בת 2 חדרים שבה לא
יהיה להם המקום הנדרש להם. האב אף טען כי נזקק לקבלת עזרה מחבריו על מנת שיוכל
לקיים את עצמו. הוריו אמנם טענו כי בבעלותם דירות נוספות אך הם לא המציאו
אסמכתא לכך. לאם אין כל אפשרות לפרנס את ילדיה באוקראינה, אלא בישראל בלבד.
עוד טוענת כי על פי חוות הדעת של המומחה לדין הזר שאותה צירף התובע לכתב התביעה,
השאלה באילו תנאים אוקראינה תאפשר לילדים הנושאים אזרחות כפולה להגר עימם
למדינה אחרת, היא שאלה שאינה ברורה ושנויה במחלוקת.
היא טוענת כי הילדים נעדרים כל קשר רגשי לאב נוכח הנתק הארוך שהאב בחר בו.
בהקשר זה טוענת כי השבת הילדים לאוקראינה בלעדיה עלולה לגרום לילדים נזק ממשי
9 מתוך 52
.48
.49
.50
.51
.52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
2
12
13
14
15
16
17
18
22222
21
19
20
23
24
25
2222
28
29
26
27
שראל
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 40379-10-21 האב נ' האם
ומצב בלתי נסבל עבורם. עוד טוענת כי התובע מעולם לא לן עם הקטינים בגפו ואיננו
מסוגל לטפל בשלישיית הילדים, אינו יודע מה העדפות המזון שלהם, צרכיהם וסדר יומם.
בנוסף טוענת כי האב עומד לפני הליך פלילי בגין מרמה, ניצול וקבל שוחד בגינם יש
בכוונתו להמשיך ולהתגורר בישראל.
החזרת הילדים לאוקראינה עלולה ליצור נתק בינם לבין האם ולהעמיד את הילדים במצב
בלתי נסבל. לעומת זאת האב יוכל להמשיך ולהגיע לישראל בתדירות שבה הגיע קודם לכן
ולפגוש בילדיו.
באשר לרקע החברתי של הילדים המצוין גם בסעיף 13 (ב) לאמנה, טוענת כי מדובר בילדים
צעירים אשר קשריהם החברתיים באוקראינה אינם משמעותיים.
לשיטתה טובת הילדים מחייבת השארתם בישראל, הן בשל מצבם הבריאותי, הן בשל
העובדה שבישראל מובטחת לילדים קורת גג יציבה והן בשל כך שבישראל לאם מקור
פרנסה קבוע בסיוע החברים הסובבים אותה. בנוסף הקטינים נמצאים במסגרת מסודרת
של גן ילדים, נהנים מתזונה התואמת את צרכיהם, מאקלים המתאים למצבם הבריאותי
ומכלל היתרונות אשר בגינם גם הורי האב עצמו בוחרים להמשיך ולהתגורר בישראל.
.53
.54
.55
.56
עיקרי טענות האפוטרופא לדין:
טענתה הראשונה היא כי האב לא טרח לממש את זכויותיו ההוריות באוקראינה ולא פנה
לערכאה שיפוטית בעניין זמני השהות, אלא שנודע לו כי הילדים חזרו לישראל. הסיבה
לכך אינה ברורה ועדותו מלאת סתירות פנימיות: תחילה טען כי הסיבה להעדר ההליך
היא שהגיע להסכמות עם האם, בהמשך טען שהאם הערימה קשיים על קיום הקשר, לא
איפשרה קיומו ויצרה מצב שבו הוא נתון לגחמותיה. עוד מציינת כי טענות אלה נשמעות
תמוהות במיוחד מפי אדם שהוא עורך דין על פי השכלתו, בעל תואר שני במשפטים ועוסק
בעבודת הדוקטורט שלו.
10 מתוך 52
.57
