בפני
כב' השופטת תמר סנונית פורר
התובע:
האב
ע"י ב"כ עו"ד בורשטיין
נגד
הנתבעת:
האם
ע"י ב"כ עו"ד קובלסקי ועו"ד שטיין עיני
פסק דין
ביום 25.5.2020 הגיש האב תביעה להסדיר ביצוע מתן חיסונים לילדיהם המשותפים של הצדדים xxxבת 9 וחצי וxxx בן 7. מדובר בחיסונים שגרתיים.
בתביעה צויין כי הבת קיבלה חיסונים מסוימים בשנה הראשונה לחייה והבן לא קיבל אף חיסון מלידתו.
במסגרת כתב ההגנה עתרה האם לדחיית התביעה. האם מציינת כי האב עותר לביצוע הליכים רפואיים בילדים שהינם הליכים פולשניים הניתנים כטיפול תאורטי מונע ואינו טיפול קונקרטי נדרש. היא פירטה באופן מנומק מדוע היא מתנגדת למתן החיסונים וסבורה כי יזיקו לילדיה.
ביום 16.7.2020 התקיים דיון ראשון בהליך בו חזרו הצדדים על טענותיהם.
בדיון צירף האב את המלצת רופא הילדים ד"ר xxx מיום 8.7.2020, מהמרפאה בה מטופלים הקטינים בקביעות, ובה המלצה חמה לבצע את יתרת החיסונים וכי בשל גילם של הקטינים יש להפנותם ללשכת הבריאות להמשך הטיפול.
ביום 20.7.2020 ניתנה החלטתי לאחר הדיון. האם הסכימה בדיון להמציא לבית המשפט את פנקסי החיסונים של הקטינים. הוריתי כי טרם המשך ההכרעה בתביעה תתקבל המלצה רפואית מלשכת הבריאות המחוזית לגבי החיסונים לכל אחד מהקטינים בהתאם לתכנית החיסונים הכללית הנהוגה במדינה והנדרשת, וכן לאור גילם מה התכנית המומלצת מבחינת לוחות זמנים לקבלת החיסונים.
האם המציאה מיד בסמוך לדיון את פנקסי החיסונים של שני הקטינים. בהמשך לכך קבעתי ביום 28.7.2020 כי לשכת הבריאות המחוזית תחווה דעתה לגבי קבלת חיסונים/ השלמת חיסונים לכל אחד מהקטינים בהתאם לתכנית החיסונים הכללית ולאור גילם. צויין כי שני ההורים יכולים להיות בקשר עם לשכת הבריאות ככל שיידרש פרט נוסף.
ביום 19.8.2020 הוגשה חוות דעת לשכת הבריאות המחוזית היחידה לאפידמיולוגיה ובה תכנית חיסונים מומלצת מפורטת לכל אחד מהקטינים. צוין עוד: "ההמלצה אודות ביצוע חיסונים/השלמתם נדרשת והכרחית לשם שמירה של שלומם הגופני של קטינים באופן גורף בשל ציבור בכללותו. עסקינן בביצוע חיסונים שגרתיים עליהם ממליץ משרד הבריאות לכלל ילדי ישראל. ביצוע החיסונים הינו בהתאם להנחיות משרד הבריאות. אי חיסון מהווה סכנה בריאותית הן עבור הקטינים והן עבור סביבתם".
התבקשה תגובת ההורים לחוות הדעת.
האב הודיע כי הוא מסכים, מקבל ומברך על חוות הדעת.
האם הגישה תגובה מפורטת ומנומקת ביום 9.11.2020 באמצעות ב"כ, ובה התנגדות גורפת לעריכת החיסונים. האם טוענת כי הדבר מנוגד לסעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וכי התנאים בחוק לא מתקיימים למתן הוראה על חיסון.
לאור המחלוקות בין הצדדים נקבע מועד דיון. ביום 17.3.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים וב"כ והם השלימו טיעונים נוספים בעל פה.
לאחר בחינת טענות הצדדים, דין התביעה להתקבל.
ראשית יצויין כי שני הצדדים הפנו לפסיקה שאיננה רלוונטית לענייננו. חלקה במצבים שבהם יש מחלוקת בין שני ההורים לבין המדינה לגבי נקיטת חיסון דחוף דוגמת טטנוס, חלקה במצבים שנדרש חיסון דחוף ויש מחלוקת בין ההורים או מחלוקת לגבי חיסון שאינו שיגרתי.
זה איננו המקרה שבפניי. בענייננו המחלוקת הינה לגבי מתן חיסונים שגרתיים. בנושא זה קיימת פסיקה ברורה. במסגרת עמ"ש 62329-09-19 ועמ"ש 45175-03-20 נדונו בהרחבה סוגיית החיסונים השגרתיים בעת מחלוקת בין הורים.
במסגרת עמ"ש 62369-09-19, מציין בית המשפט כי: "כאשר עסקינן בביצוע חיסונים שגרתיים שעליהם ממליץ משרד הבריאות לכלל ילדי ישראל, אין כל צורך בחוות דעת רפואית. הסעיף מתייחס להתערבות רפואית ספציפית שאינה במסגרת שגרת הטיפולים שמומלץ לבצע לכל קטין". בית המשפט מציין עוד כי סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית עוסק בביצוע ניתוח או נקיטת אמצעים רפואיים. בית המשפט מדגיש כי: "אין כל הצדקה לחייב כל הורה להצטייד בחוות דעת, שעה שמדובר בקטין בריא שיש לחסנו על פי הנחיות משרד הבריאות […]. דרישה של חוו"ד במקרים שגרתיים אלו, עשויה להכביד שלא לצורך, לגרום להוצאות כספיות ואף להפוך את נושא החיסונים לכלי ניגוח נוסף בין ההורים". בית המשפט מציין מפורשות כי הנטל להבאת חוות דעת רפואית הינו על ההורה הסבור כי החיסון יגרום נזק לקטין.
ראו: עמ"ש 62329-09-19 ג' נ' צ' (3.11.19).
ביום 2.12.19 נדחתה בקשת רשות ערעור על עמ"ש 62329-09-19 על ידי ביהמ"ש העליון. יתרה מכך כב' השופט מזוז מציין כי מצא לדחות את הבקשה: "וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. אוסיף, כי עמדתו של בית המשפט המחוזי מקובלת עלי גם לגופה, מטעמיה". (ההדגשה בקו – הוספה). ראו: בע"מ 7910/19 פלונית נ' פלוני (2.12.19).
בענייננו האם מלבד טענות כלליות שטענה בכתב ההגנה ובתגובה מיום 9.11.2020 לא הביאה חוות דעת רפואית התומכת בעמדתה שיש למנוע את החיסון לקטינים, לא ביקשה להביא חוות דעת כזאת והיא נסמכת על טיעונים כללים ועקרוניים וטענות כלליות כי לבת היו תופעות לוואי לאחר עריכת החיסון. היא לא התמודדה כלל עם הסוגיה כי הבן לא חוסן מעולם.
בענייננו הוגש מסמך רפואי מרופא ממרפאת הקטינים שאין מחלוקת כי הקטינים מטופלים במרפאה זו באופן קבוע, הממליץ ברורות על עריכת החיסונים והשלמתם. בנוסף לכך, ועל אף שהדבר לא נדרש, התבקשה התייחסות לתכנית חיסונים נדרשת לאור גילם של הקטינים והשונות בקבלת החיסונים ביניהם מלשכת הבריאות המחוזית. חוות דעת לשכת הבריאות המחוזית התוותה את הדרך בה יש לבצע את החיסונים לכל קטין ואופן נתינת החיסון המותאם לכל קטין לפי גילו ולפי מצב קבלת החיסונים על ידו.
האם לא הוכיחה שתגרם בעיה כלשהי או סיכון כלשהו לקטינים אם הם יחוסנו. גם הטענות שנטענו לגבי הבת לא הוכחו. גם אם אניח כי כל מה שנטען על ידי האם קרה, עדיין על האם להוכיח כי מדובר בתופעה החורגת מתופעות הלוואי השגרתיות של החיסונים.
למעשה, המחלוקת בין ההורים הינה לגבי אופן הפעלת האפוטרופסות לקטינים. מאחר והפסיקה קבעה כי חיסונים שגרתיים הינם חיסונים המהווים פעולה נדרשת, מתבקשת וחיונית לשמירת בריאותם של קטינים, וכי אף לא נדרש לכך חוות דעת רפואית, האב עמד בנטל המוטל עליו בהליך זה.
האם מלבד טענות עקרוניות לא הביאה ביסוס רפואי ספציפי לכל קטין המתייחס לכך שהחיסונים יגרמו חלילה נזק למי מהם.
בהתאם לסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות העוסק בתפקידי הורים מוטלת חובה על ההורים לדאוג לצרכי הקטין. בהמשך נקבע בסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית כי באפוטרופוסתם לקטין חייבים ההורים לדאוג לטובת הקטין בדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. אני סבורה כי בענייננו יש לפעול בהתאם לסעיפים אלה וכי חיסונים שגרתיים נדרשים להגנה על שלומם של הקטינים, הבטחת צרכיהם וטובתם. סירוב כללי ללא נימוק הקשור ספציפית למצב הקטינים הינו בניגוד לסעיף 17 ואינו לטובת הקטינים, ואינו באופן שנדרש מהורים במצבים אלה.
ייאמר עוד כי העובדה שבעבר הייתה הסכמה בין ההורים עת חיו יחדיו וגם לאחר פרידתם שלא לחסן, אין בה כדי להוות הסכמה של האב שאין הוא יכול לחזור ממנה. רשאי וזכאי האב לחזור מעמדה המזיקה לילדיו ויש לעודד גם התנהגות זו של הורים.
אשר על כן, התביעה מתקבלת.
האב יוכל לחסן את הקטינים ללא הסכמת האם ואישורה. מאחר והבן לא חוסן מאז לידתו והבת חוסנה רק בחלק מהחיסונים יש לפעול בהתאם להמלצות לשכת הבריאות לגבי המועדים בהם יינתנו החיסונים. לאור גילם של הקטינים על האב לפנות ללשכת הבריאות המחוזית להמשך טיפול לקבלת החיסונים.
האב יוכל לקבל ממזכירות בית המשפט את פנקסי החיסונים המצויים בכספת בית המשפט.
הוצאות ההליך – האם תישא בהוצאות האב בהליך זה בסך של 5,850 ₪.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, ה' ניסן תשפ"א, 18 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים בהחלטה מיום 18.9.23.