בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
המבקש
היועץ המשפטי לממשלה
סגורות
עייי בייכ עוהייד רוני קפלן ודני שפירא
נגד
המשיבים
1. פלוני
2. פלונית
בעניין הקטינים שרה ילידת 2012
אברהם יליד 2013
רבקה ילידת 2015
רחל ילידת 2019
פסק דין
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
1. תביעה להכריז על ארבעה קטינים ברי אימוץ בטענה שמתקיימת עילת האימוץ הקבועה
בסעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א – 1981 (להלן – "חוק האימוץ"), אשר עניינה
המסוגלות ההורית, עת ההורים אינם מסוגלים לדאוג לילדיהם כראוי בשל התנהגותם או
מצבם, ואין סיכוי שהתנהגותם או מצבם ישתנו בעתיד הנראה לעין, על אף עזרה כלכלית
וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הרווחה לשיקומם.
–
נולדו
2. עסקינן בארבעה קטינים, כמפורט בכותרת דלעיל (פרטיהם המזהים של ככל המעורבים
שונו לצרכי פרסום) (ארבעתם להלן יחדיו – "הקטינים"). להורים המשיבים
שבעה ילדים, ובעת הזו האם בהריון. אחיותיהם הגדולות של הקטינים, לאה ת.ל. 2008
ודינה ת.ל. 2010, הוכרזו קטינות נזקקות על ידי בית המשפט לנוער, ולימים אף הוצאו
ממשמורת הוריהן. כך אף הוכרז נזקק, על ידי בית משפט זה, אחיהם הקטן של הקטינים,
1 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
יצחק ת.ל. 2020, וניתן בעניינו צו פיקוח והשגחה. הדיון בהליכי הנזקקות (לגבי שלושת
הילדים האמורים) נכרך בדיון בהליך האימוץ דנן, היות ועסקינן באותה משפחה, עת חלק
ניכר מהשאלות שהתעוררו משותפות לשני ההליכים, וכך אף חלק ניכר מהעדים, לרבות
המומחים שהגישו חוות דעת. פסק דין זה יעסוק אך בתביעה להכרזת הקטינים ברי
אימוץ, ובפסק דין שיינתן בד בבד ידונו הליכי הנזקקות, באשר לשלושת הילדים האחרים
כאמור.
3. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי בלב כבד הגעתי למסקנה, שאכן יש להיעתר לתביעה
ולהכריז על הקטינים ברי אימוץ, מבלי שתוצאות האימוץ תצומצמנה כלפי המשיבים, אך
תוך צמצום מסוים של תוצאות האימוץ בעניין שרה, אברהם ורבקה, כך שהם יפגשו בינם
לבין עצמם ואף עם לאה ודינה, ועל כך ארחיב בהמשך הדברים. להבנתי, הפכתי כל אבן
בניסיון לבחון שמא ניתן להגיע למסקנה, כי אין להכריז על הקטינים ברי אימוץ, או
למצער לצמצם את תוצאות אימוצם כלפי המשיבים, אך למגינת הלב לא מצאתי דרך
להגיע לתוצאה זו.
4. מסקנה זו מאמצת למעשה את עמדת המבקש, לה מתנגדים המשיבים מכל וכל, עת
לטעמם יש להשיב את הקטינים אל חיקם לאלתר (תסקיר משלים של עוייס לחוק האימוץ
מיום 29.12.20; תגובת המבקש מיום 25.7.21). האפוטרופוסית לדין תומכת בהכרזת
הקטינים ברי אימוץ כלפי המשיבים, מבלי שתוצאות האימוץ תצומצמנה בעניינה של רחל.
יחד עם זאת לטעמה, יש לצמצם את תוצאות האימוץ כלפי המשיבים בעניין שרה, באופן
שהמשיבים יפגשו אותה תחת פיקוח. כן יש מקום לטעמה לצמצם את תוצאות האימוץ
בעניין שרה, אברהם ורבקה, באופן שהם יפגשו ביניהם, ואף עם לאה ודינה (עמ' 8 – 13
לפרוטוקול מיום 20.7.21).
5. בירור ההליך התארך ונמשך זמן רב מהמקובל, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה ביום
26.9.19, כאשר מספר שבועות קודם לכן הוגשה בקשה בהתאם להוראת סעיף 12(ג) לחוק
האימוץ, למסירת הקטינים למשפחות אומנה שיסכימו לאמצן, אם וכאשר יוכרזו ברי
אימוץ. בהחלטתי מיום 6.10.19 נעתרתי לבקשה האמורה (אמייץ 33/19), וערעור המשיבים
בעניין זה נדחה (עמיין 18325-10-19). התמשכות ההליך נבעה במקצתה ממצב החירום
המיוחד
ד, אשר שרר בארצנו מחמת התפרצות מגפת הקורונה, מסירוב המשיבים להסתייע
בייצוג משפטי, אשר הוצע להם, ואף הומלץ להם הן על ידי בית המשפט והן על ידי מכרים
2 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
בעתיד, יש שניתן להמתין לשינוי שיחול בתקופה ארוכה יותר. שיקול נוסף הוא – תנאי
סידורו של הקטין ומצבו ויכולתו "להמתין" עד למועד בו צפוי השינוי במצב ההורה. ועוד
שיקול – מידת הסיכוי לשינוי המצב, וככל שהסיכוי לשינוי ודאי, ממשי וברור יותר – ניתן
להמתין להתרחשותו פרק זמן ארוך יותר. ראו: ע"א 3794/91 פלונית נ' היועמ"ש, פייד
מו(4) 276, 284 (1992). פרק הזמן הסביר בו מדובר נבחן באספקלריה של גדילת והתפתחות
הקטינים. ראו: בעיימ 5082/05 היועמ"ש נ' פלוני, פייד ס(3) 201, 243 (2005); עייא
6106/92 פלונית נ' היועמ"ש, פ"ד מח(2) 833, 836 (1994); דנ"א 2382/17 פלוני נ' פלוני
(2017), פסקה 22 לפסהייד. בהתחשב בכלל השיקולים הללו דומה, שככלל יש לפרש את
התיבה ייהעתיד הנראה לעין" כפרק זמן, שאינו עולה על מספר חודשים, להבדיל מפרק זמן
המגיע לכדי שנים. השוו: אמייצ (י-ם) 5/09 היועמ"ש נ' פלונית (2011) בסעיף 29 לפסהייד.
29. העילה הקבועה בסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ מיוחדת בכך שהיא עוסקת לא רק במצב
נתון ביום ההכרעה, אלא היא צופה גם פני העתיד. הקביעה השיפוטית בדבר מצב ההווה
בעת מתן פסק הדין כרוכה לעיתים קרובות בהתלבטויות, אולם ההערכה בדבר הסיכוי
לעתיד טומנת בחובה קשיים גדולים יותר, וזאת בשל המגבלות האנושיות בדבר ניבוי
העתיד, שנשענת על נתונים מהעבר מהווה. ראו: עניין פלונים בעמ' 162. שאלת המסוגלות
ההורית נבחנת בראש ובראשונה על פי מצב והתנהגות ההורה בעבר, שכן ניסיון העבר
שופך אור לא רק על ההווה אלא גם על העתיד. ראו: ע"א 232/85. "כלי עבודה"י נוסף
הנתון לבית המשפט כדי לבחון אחר האפשרות בעתיד מעבר למצב בעבר ובהווה, הוא חוות
דעת מומחה בעל הכישורים הנדרשים אשר יבחן את המסוגלות ההורית. לחוות דעת זו
משקל רב. ראו: דנייא 1892/11 היועמ"ש נ' פלונית, פייד סד(3) 356, 454 – 455 (2011);
בעיימ 6593/06 בסעיף 2 לחווייד השופט ג'ובראן (2007); ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פייד
נ(3) 133, 155 (1996); בעיימ 4486/13 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (2013), סעיפים
27-28 לחווייד השופטת ארבל. כלי משמעותי נוסף הוא עמדת העוייס לחוק האימוץ – וזאת
אף בשים לב למומחיותה ומהות תפקידה, אשר אף אם אין לראות בחוות דעתה משום
חוות דעת מומחה הרי, שוודאי שאין לבטלה כחסרת ערך. השוו: בעיימ 4746/13 פלונית נ'
עו"ס לחוק הנוער (2013).
–
30. ככל שנמצא, כי התקיימה במשיבים עילת אימוץ כלפי הקטינים – היא היעדר מסוגלות
הורית בהווה ובעתיד יש לפנות אל השלב השני של הבדיקה, ולבחון האם אימוץ
הקטינים אכן לטובתם. ראו: בעיימ 6930/04 פלונית נ' האב הביולוגי, פייד נט(1) 596, 611
11 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
3.8.21
תאריך:
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
(2004); ע"א 2169/98 פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד נג(1) 241, 260 (1999). ייתכן, כי בית המשפט
יגיע למסקנה שלמרות קיומה של עילת אימוץ טובת הקטין מחייבת, שהזיקה המשפטית
בינו לבין הוריו הביולוגים לא תנותק, ואזי לא יוכרז בר אימוץ. ראו: בעיימ 377/05 פלונית
ני ההורים המיועדים, פייד ס(1) 124, 151 (2005). מאידך גיסא, אם סבר בית המשפט, כי
טובת הקטין מחייבת את אימוצו עליו להכריז עליו בר אימוץ. ככל שמצא בית המשפט,
שקיימת עילת אימוץ וטובת הקטין אכן מחייבת את אימוצו, עליו לבחון האם יש מקום
לצמצם את תוצאות האימוץ.
31. סעיף 16 לחוק האימוץ קובע שתוצאת האימוץ היא שהוא מפסיק את החובות והזכויות
שבין המאומץ לבין הוריו. הסייג הוא שבית המשפט רשאי לצמצם בצו האימוץ את
התוצאות האמורות (ראו: סעיף 16(1) לחוק האימוץ). הדין הנוהג הוא, שטובת המאומץ
נוטה להסדר של אימוץ ייסגור", אם כי עשויים להתקיים חריגים לכך. ראו: בעיימ 3741/11
פלונית נ' היועמ"ש (2011) בסעיף 8 לפסהייד; בע"מ 1998/14 פלונית נ' היועמ"ש (2014)
בסעיף טז' לפסהייד; בעיימ 2585/14 פלונית נ' היועמ"ש (2014) 25 לפסהייד; 7719/14
פלוני נ' היועמ"ש (2014) בסעיף טו' לפסהייד; בעיימ 997/14 פלונית נ' היועמ"ש (2014)
בסעיף יב' לפסהייד; עמיין (בייש) 58802-03-18 היועמ"ש נ' א.י. (2018); בעיימ 2709/17
פלוני נ' היועמ"ש (2017); בעיימ 2795/18 פלונית נ' היועמ"ש (2018). השיקולים
הנשקלים באשר ליתרונותיו וחסרונותיו של אימוץ פתוח מתייחסים הן להורים
הביולוגיים, הן להורים המאמצים והן לקטין עצמו. ראו: בעיימ 10791/05 פלוני נ'
היועמ"ש (2006) בסעיף ט' לפסהייד; בעיימ 778/09 היועמ"ש נ' פלוני (2009) בסעיף 62
לחווייד השופטת ארבל; בעיימ 1845/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (2008) בסעיף
19 – 23 לפסהייד; רע"א 5055/09 פלונית נ' היועץ המשפטי (2010) בסעיף 21 לפסהייד;
בעיימ 2103/13 בסעיף 22 לפסהייד; די גוטליב "אימוץ פתוח: גיבוש גישה ישראלית"
רפואה ומשפט 19 (1998) בעמ' 109 (להלן – "גוטליב"); מי מאסס, ע' אופיר יידאגה,
השגחה והפקרה: על אימוץ כפוי וסגור" עיוני משפט כט(2) (2006) בעמ' 257; י' שורק, פי
ניג'ם-אכתילאת, אי סגל "אימוץ עם קשר: יתרונות, קשיים ותובנות על יישום מיטבי בראי
המחקריי עט השדה גליון 17 (2016) בעמ' 88 (להלן – "שורק").
32. היתרונות העשויים לצמוח לילד מצמצום תוצאות האימוץ הם: היכרות עם שורשיו, ובכך
יצירת תחושה חזקה יותר של המשכיות בחיים; צמצום חווית הנטישה; דימוי חיובי על
12 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
ההורה המוליד שמסר לאימוץ מתוך דאגה לצרכי הילד; מרפא לגעגועים וקבלת אישור
לשלום בני המשפחה המולידה. אף להורים המאמצים עשויים לצמוח יתרונות מצמצום
תוצאות האימוץ, כגון: הגברת הביטחון של ההורים המאמצים בקביעות ההורות שלהם;
אפשור שיח פתוח עם הילדים באופן שמסייע לגיבוש זהות קוהרנטית של הילדים ולהורות
מטיבה. מובן שצמצום תוצאות האימוץ עשויי להצמיח תועלת גם להורים הביולוגים,
כגון: סיוע בעיבוד האבל על אובדן הילד; הפחתת תחושות חוסר הוודאות והחרדה בכל
הנוגע לגורלו של הילד ואף יצירת תחושת גאווה. ראו: שורק בעמ' 5 – 8; גוטליב בעמ' 113.
האימוץ הפתוח יישקל כאשר שמירת הקשר עם ההורים הביולוגיים תהא חיובית לילד;
כאשר ההורים המאמצים ישתפו פעולה עם כך; וכאשר ההורים הביולוגים שלמים עם
התהליך, מכבדים את מערכת האימוץ של ילדם במשפחה המאמצת ומשלימים עם גבולות
הקשר המוגבל.
33. מאידך עלולים להיווצר קשיים לא מבוטלים מצמצום תוצאות האימוץ. באשר לילד עלולה
להיווצר הכבדה רגשית בגין החשיפה המתמדת למצב ההורים הביולוגים; התוודעות לפער
בין ההורים המולידים לבין ההורים המאמצים והילדים עצמם; התמודדות עם התנהגות
בעייתית של ההורים המולידים, שנובעת מבעיות פסיכו-סוציאליות שלהם; התוודעות
למצב הקשה של ההורים המולידים, דאגה להם ונטילת תפקיד הורי; בלבול ואי הבנה של
הילדים מדוע ההורים המולידים אינם יכולים לגדל אותם; תחושות של נאמנות חצויה,
בלבול וביטחון עצמי נמוך. אף ההורים המאמצים עלולים להיתקל בקשיים כגון: קושי
להכיל את הקשר באימוץ וקושי לשוחח בחופשיות עם הילד על הוריו המולידים. קשיים
עלולים להיות אף מנת חלקם של ההורים הביולוגים כגון: התגברות תחושות של כאב,
אובדן, והחמצה; קושי בבניית אמון עם אנשי המקצוע, הם הרי אלו שהובילו להוצאת
הילדים מהבית. ראו: שורק בעמ' 8-11; גוטליב בעמ' 112.
ממצאי ההליך הנוכחי באשר לשאלות מושא הדיון
34. באשר לאישיות המשיבים הצביעה המומחית על קשיים רבים, לרבות: קושי לזהות את
צרכי הילדים, לשם התאמת התנהגות המשיבים לצרכים אלו, קווי אישיות נרקיסיסטיים,
קושי להקשיב ולקיים תקשורת בריאה בינם לבין הילדים, קושי "להתחבר" לעולם הרגש,
ולזהות את צרכיהם הרגשיים של הילדים, "בריחה" אובססיבית למושגים רוחניים
23
24
25
26
27
28
29
30
222222222
13 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
אמייץ 37/19
3.8.21
תאריך:
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
ודתיים, היפוך תפקידים בין המשיבים לבין הילדים, המוביל את הילדים להיות נעדרי
הכלה ותמיכה, וקושי להבין ולכבד נורמות חברתיות (עמ' 21 – 22 לחווייד המומחית).
…
35. על אישיות האם ויכולותיה ההוריות החוותה המומחית דעתה, כי "שיפוט המציאות נמצא
לקוי, בעיקר בתחומים הקשורים לאינטראקציות הבין-אישיות מתקשה לפרש את
הכוונות של השני ולא תמיד מצליחה להבין את התנהגות זולתה. כאשר נדרשת לפרש את
השני, היא נוטה לעשות זאת באופן לא שגרתי ואף מוטעה. מכאן עולה שהיא מתקשה
בזיהוי או ניבוי השלכות מעשיה, תוך קושי מובהק להכיר ולהבין נורמות וכללים ולפעול
על פיהן … מתקשה להבין גבולות חברתיים מקובלים. בהתאם לכך, ייתכנו מצבים בהם
התנהגותה … תהיה בלתי הולמת, מה שמוביל לקשיי הסתגלות, בעיקר מול מצבים מעוררי
רגש עזי. יכולת האם להתמודד עם מצבי קונפליקט בחיי היום יום נובעת בעיקר מניתוק
רגשי, תוך העדפה להתרחק מהתעוררות רגשית, ולהעדיף התבודדות חברתית, בריחה
לעולם פנטזיה, בו הבעיות נפתרות בידי כח עליון, ובכך להימנע מהחלטה ואחריות. חלק
מאותו ניתוק ופאסיביות מוביל את האם למזער אירועים הדורשים את תשומת לבה כך
שייתגובותיה גובלות באדישות עד כדי חוסר תובנה של סכנות וסיכונים סביבה. מה
שמקשה מאוד על התמודדות תקינה במצבים מורכבים". האם יינוטה לחשיבה
אגוצנטרית, ועל כן היא מאוד לא עירנית לצרכיהם של הסובבים אותהיי יכולתה
להתבוננות עצמית מאד נמוכה "מה שמנבא קושי בעת קבלת הדרכה הורית או טיפול
רגשי. באבחון בולט … לא מצליחה להעמיד את צרכי ילדיה מעל צרכיה שלה ולא פעם
פועלת כך שמנסה שהילדים יספקו את צרכיה שלה". (עמ' 10-11, 22 לחווייד המומחית;
עדות המומחית בעמ' 5 – 6, 30, 79 לפרוטוקול מיום 14.2.21).
36. מסקנות המומחית בעניין זה נתמכות במסקנות המומחה הנוסף, אשר מצא את האם
כבעלת ייבוחן מציאות תקין … אך ילדותי … אינטיליגנציה סבירה … אישיות לא בשלה
הנמצאת בתהליך הבשלת אישיות מכורח הנסיבות ובעזרת ההדרכה שמקבלת … מפעילה
הגנות של הכחשות מסיביות … בלי כל תובנה ויכולת להבין מה חלקה בכל מה שהתרחש
במשך השנים. האמונה הדתית התמימה שלה מהווה עבורה משענת … מאידך מכניסה
אותה לעמדה של פסיביות, כי ממילא הכל נגזר משמים … לא מתגייסת בצורה עקבית על
מנת לפעול למען עצמה ולמען ילדיה השילוב הזה של חוסר תובנה וחשדנות אלינו
מאפשר לא בהווה … ולא בעבר להושיט לה עזרה טיפולית … היא ללא התעניינות רגשית
;
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
2222222222
14 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
אמייץ 37/19
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
תאריך:
3.8.21
מעמיקה בילדים. נראה שסובלת מהפרעת אישיות עם קווים לא בשלים (עמ' 14 לחווייד
המומחה הנוסף).
המציאות
…
…
…
37. לגבי האב מצאה המומחית, כי על אף תפקודיו האינטלקטואלים והוורבליים התקינים
בעיקרם הוא לוקה בייקושי לראות פרטים, ניואנסים והקשרים … מה שעלול להוביל
לפרשנויות נסיבתיות או שגויות הסתכלותו על העולם לא תמיד בשלה ….. נראה כי
הוא יודע לזהות את הכללים, אך לא תמיד מרגיש מחויב לכבדם … נמצא קושי בשיפוט
. מתקשה לפרש את המציאות, מתקשה להבין את מעשיהם וכוונותיהם של
זולתו ותפיסתו לעיתים לקויה חוסר הגמישות שלו תורם לא מעט לקשיים בתחום
הבינאישי וההסתגלותי … נוטה למזער בעיות שבעיני רוב האנשים נתפסות כמדאיגות או
מטרידות. דרכו זו … לא מאפשרת למידה מטעויות. לפיכך היא מהווה מכשול משמעותי
ביותר ללמוד מטעויות או להיות מוכן לקבל כלים, למשל במסגרת הדרכת הורים או טיפול
… עושה … שימוש בחשיבה מאגית, בריחה לעולם הפנטזיה ולצפייה כי גורמים חיצוניים
יביאו לו את הפתרונות לבעיות … כך האחריות שלו מושלכת על ישות חיצונית או רוחנית
…
… מבחינת תפיסת העצמי, ניכרת נטייה אגוצנטרית, מיקוד יתר בצרכיו, על חשבון תשומת
לב לצרכי הסובבים אותו, לרבות ילדיו" (עמ' 11 – 13 לחווייד המומחית; עדות המומחית
בעמ' 5 – 6, 61, 79 לפרוטוקול מיום 14.2.21).
38. אף כאן מסקנותיה אלו של המומחית עולות בקנה אחד עם מסקנות המומחה הנוסף, אשר
אף הוא מצא את האב יילדותי … בעל אינטליגנציה תקינה … ניכרים קווים לא בשלים,
התמקדות בנקודת מבט שלו בצורה אגוצנטרית למדי בלי יכולת מנטליזציה מספקת
(בחינת העולם מנקודת מבט של זולתו) … מלא הכחשות … חסר תובנה לסיבות שהביאו
להוצאת הילדים הוא ללא רגשות אשם כלל. הוצאת הילדים נחווית כפגיעה נרקיסיסטית
קשה (בצורה מובנת) אשר מוחרפת ע"י מנגנוני ההכחשה הרציונליזציה. הוא מאד כואב
את הפרידה מילדיו … אך אינו מצליח להתגייס על מנת להסיק מסקנות ולערוך שינויים
רמת הכוחות נמוכה, נראה שהוא מוצף בקלות ואמונתו הדתית עוזרת לו לארגן את עצמו
בתוך בלבול הפנימי … רואה את הדברים בצורה מפוצלת (שחור לבן) כשאמונתו הדתית
מסייעת לו בהסתכלות מוחלטת זו, ועל רקע זה הוא מתקשה ביותר להגמיש את עמדותיו,
לקבל דילמות, סתירות, קונפליקטים בעל תפיסה דתית פטליסטית … הדבר תורם
לחוסר המעש וחוסר ההשקעה בשינוי לא מבין את השפעת המימד הרגשי ולעיתים
15 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
הטראומתי על חיי ילדיו. סיכומו של דבר נראה שסובל מהפרעת אישיות מעורבת עם
קווים לא בשלים ונרקיסיסטיים" (עמ' 13 לחווייד המומחה הנוסף).
39. באשר לקשר בין המשיבים לבין הילדים מצאה המומחית, בהתחשב אף במפגשי
האינטראקציה בהם נכחה, כי: "ההורים מאד מתקשים להעמיד גבולות האב עצמו
ההורים
מתקשה מאוד לכבד נורמות וכללים … ולא מצליח להפנים מסרים קבועים
מעבירים לילדים מסר חיובי שהם אהובים … התנהגות ההורים לא צפויה ועל כן הילדים
מגיבים בחוסר הבנה ובלבול … ההורים מעודדים את הילדים לספק את צרכיהם שלהם
(של המשיבים – נ.פ.), חלק מהם צרכים נרקיסיסטים … ההורים בעקביות לא מסוגלים
להקשיב לילדים … והרושם הוא כי הילדים נותרים מאוד מתוסכלים ולא פעם מבולבלים.
ההורים מתקשים להציג בפני הילדים את המציאות וגבולותיה ולא מצליחים להעביר מסר
ערכי או דוגמא חיובית … הרושם הכללי מהמפגשים הוא כי הילדים יוצאים מהמפגש
טעונים ועייפים, ולמרות חשיבות המפגשים, העומס הרגשי על הילדים עצום" (עמ' 17 – 18,
23 לחווייד המומחית; עדות המומחית בעמ' 4 – 5, 7 – 9, 30 לפרוטוקול מיום 14.2.21).
מסקנות אלו נתמכות אף בשלל עדויות נוספות, המצביעות על היעדר יכולת המשיבים
לתרגם את אהבתם הרבה לילדיהם להפנמת הדרוש לילדים, תוך העדפת צרכי הילד על
צרכי ההורה, וכן על הקשיים הרבים המתעוררים במפגשי המשיבים והילדים (עדות עוייס
ר. בעמ' 94, 96 סיפא – 98, 101, 114 סיפא – 115 רישא, עדות עוייס לחוק האימוץ בעמ' 124
לפרוטוקול מיום 14.2.21 ; בקשת עו"ס לחוק האימוץ מיום 27.1.20).
40. בסופם של דברים מסקנת המומחית הייתה, כי אף אחד מהמשיבים, ביחד או לחוד, אינו
מסוגל לדאוג לילדים בשל התנהגותו ומאפייני אישיותו. אף אין סיכוי שהתנהגותם או
מצבם ישתנו בעתיד הנראה לעין, על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל אצל
רשויות הרווחה לשיקום המשפחה. המשיבים אף לא מודעים לצורך לקבל עזרה, לא
פתוחים ומסוגלים לקבלה, ולא מוכנים לשנות את התנהגותם, ואף אינם רואים צורך
לבצע שינויים באורחות חייהם (עמ' 23 – 24, 26 לחווייד המומחית; עדות המומחית בעמי
3, 64, 80 – 82, 88 לפרוטוקול מיום 14.2.21). לפיכך, ובשים לב למצב הקטינים וצרכיהם,
המליצה המומחית להכריזם ברי אימוץ כלפי המשיבים (עמ' 24 – 25 לחווייד המומחית).
אף מסקנה זו נתמכת בשלל עדויות נוספות המלמדות על היעדר יכולתם של המשיבים
להסתייע ברשויות הרווחה, בין בהדרכה הורית ובין בעזרה אחרת, וזאת אף אם לעיתים
הם מפגינים לכאורה רצון לקבל סיוע מעין זה (עדות עוייס ר. בעמ' 110, 112 סיפא – 114
16 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
רישא, עדות עוייס לחוק האימוץ בעמ' 126 – 128, 131 – 134, עדות עוייס י. בעמ' 204, 216
217 לפרוטוקול מיום 14.2.21; עדות עוייס ו. בעמ' 21 – 22 לפרוטוקול מיום 15.2.21; עמ' 5
לפרוטוקול מיום 20.7.21; עמ' 45 46 לתסקיר עוייס לחוק האימוץ התומך בכתב
התביעה).
41. המומחית אף בחנה את האפשרות להימנע מהכרזת הקטינים ברי אימוץ, תוך הסתייעות
ברשת תמיכה" מאת משפחתם המורחבת של המשיבים, ומצאה, כי יירשת תמיכהיי מעין
זו, ככל שקיימת, אינה מספקת (עמ' 26 לחווייד המומחית; ראו גם: הפסקה האחרונה
בעמ' 16 והפסקה האמצעית בעמ' 17 לחווייד המומחה הנוסף). אף מסקנה זו נתמכת בשלל
עדויות נוספות, הן באשר לניסיון להיעזר במשפחה המורחבת ובקהילה, והן באשר
לכישלון ניסיון זה, אף מפאת אי רצון המשיבים להסתייע בבני משפחתם, להקשיב
לעצותיהם וליישמן (עדות עוייס י. בעמ' 196 – 200 לפרוטוקול מיום 14.2.21; עדות עוייס ו.
בעמ' 33, עדות אימה של האם בעמ' 50 – 53, 58 – 59, 62 – 63, עדות אחיו של האב בעמ' 66
– 67, עדות אחיה של האם בעמ' 82 – 83, עדות אמו של האב בעמ' 115 – 116, 139 – 140,
עדות אביו של האב בעמ' 153 – 154 לפרוטוקול מיום 15.2.21; עמ' 46 לתסקיר עוייס לחוק
האימוץ התומך בכתב התביעה). אכן אימה של האם, אחי האם ואשתו הציעו לשמש
אומנים לאברהם ורחל (הסבתא לאברהם והאח ואשתו לרחל), ודוק – אך לשני ילדים אלו
(בקשה מיום 9.12.19). המבקש והאפוטרופוסית לדין התנגדו להצעות אלו, אשר הוצעו
בסמוך לאחר דחיית ערעור המשיבים (עמיין 18325-10-19), והעברת הקטינים למשפחות
אומנה שהביעו נכונות לאמצם. בהחלטתי מיום 17.12.19 דחיתי את הבקשה להעברת שני
הקטינים האמורים לאומנת בני המשפחה, חלף העברתם למשפחות האומנה שהביעו
נכונות לאמצם, תוך הותרת פתח לבחינת חלופות אלו בהמשך ההליך. דא עקא, שהצעה זו
או אחרת לא הובאה עוד, וכעולה מהחלטתי האמורה, הדעת נותנת שלא היה בהצעה זו
כדי לספק את הנדרש עבור הקטינים. זאת בשים לב לקשיים הרבים שעוררה אותה הצעה,
לרבות הספק בדבר מחויבות בני המשפחה המורחבת להצעתם, ואי נכונות המשיבים לכבד
גבולות, ולאפשר מרחב בטוח לקטינים.
42. כך גם שללה המומחית אפשרות של אומנה ארוכת טווח, אשר תוביל לכך שהקטינים יגדלו
"בתחושה שלא שייכים לא לפה ולא לשם, יגדלו בתחושה של זמניים בכל מקום … היכולת
שלהם לתת אמון בעולם המבוגרים, להפנים כללים של המשפחה האומנת, כי אתה לא
אבא שלי למה שאני אקשיב לילד יש זכות לגדול במשפחה ככל שניתן …" (עדות
…
17 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
אמייץ 37/19
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
תאריך:
3.8.21
המומחית בעמ' 32, 37 – 38, עדות עו"ס לחוק האימוץ בעמ' 137 138 לפרוטוקול מיום
–
.(14.2.21
43. אף בנקודה זו רואים המומחים את הדברים עין בעין. כך מצא המומחה הנוסף, כי
המשיבים נעדרי מסוגלות הורית לגדל את הקטינים. על פי חוות דעתו, גידול שבעה ילדים,
לרבות לאה, אשר חוותה קשיים ניכרים גם טרם הוצאתה ממשמורת המשיבים, דורש
יכולות הוריות ממוצעות ומעלהיי (פסקה שלישית בעמ' 18 לחווייד המומחה הנוסף). דא
עקא שכיום, עת מגדלים המשיבים ילד אחד בלבד – יצחק – תוך סיוע משמעותי מאת
רשויות הרווחה, אותו הסכימו לקבל באופן חלקי ביותר, מתגלים קשיים ניכרים
בתפקודם ההורי. דברים אלו מעוררים קושי רב, בשים לב לכך שעסקינן בילד השביעי, ויש
לצפות, כי נוכח ניסיון העבר היו המשיבים רוכשים ניסיון וכישורים הוריים טובים במידה
ניכרת מאלו אותם הם מפגינים כעת. מצב דברים זה תומך אף הוא במסקנה בדבר יכולתם
ההורית המוגבלת. מהאמור עולה איפוא, כי אף אם מצליחים המשיבים לגדל את יצחק,
חרף מסוגלותם ההורית הנמוכה, אין ביכולתם לגדל אף את יתר ילדיהם (עמ' 19 – 20,
פסקה אחרונה בעמ' 21 לחווייד המומחה הנוסף; עדות המומחה הנוסף בעמ' 3 – 4, 13 – 14,
25 – 26 לפרוטוקול מיום 29.6.21).
44. באשר לתוצאות האימוץ הרי, שהמומחית המליצה לצמצמם באשר לשרה, אברהם ורבקה
(שרה לבד ואברהם ורבקה יחדיו), באופן שהמשיבים יפגשו עמם שלוש פעמים בשנה
במשרדי השירות למען הילד, וכן יתקיימו, לעיתים רחוקות, מפגשים בין אותם שלושה
קטינים לבין לאה ודינה. לגבי רחל הומלץ שלא לצמצם את תוצאות האימוץ, שכן נוכח
גילה הצעיר, והוצאתה המוקדמת ממשמורת המשיבים, הקשר בינה לבין המשיבים ויתר
אחיה פחות משמעותי עבורה, והיא רואה במשפחת האומנה את משפחתה העיקרית (עמ'
26 לחווייד המומחית).
45. בסוגיית צמצום תוצאות האימוץ נפרדות במידת מה דרכי המומחים, עת בניגוד להמלצת
המומחית באשר לשרה, אברהם ורבקה, סבור המומחה הנוסף, כי אין מקום לצמצם את
תוצאות האימוץ, כלפי המשיבים, אף בעניינם. בעוד המומחית לא נימקה למעשה את
עמדתה בדבר צמצום תוצאות האימוץ לגבי שלושת הילדים הללו – אם, כי מקריאת חוות
דעתה כמכלול דומה, שזו נשענית על ממצאיה בדבר אהבתם הרבה של המשיבים כלפי
ילדיהם, וגילם של שלושת הקטינים האמורים, המוביל לכך שלמשיבים חלק בעולמם
18 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
–
הפנימי (עדות המומחית בעמ' 9
11 לפרוטוקול מיום 14.2.21) – המומחה הנוסף הבהיר,
כי עמדתו נסמכת בעיקר על אי יכולת המשיבים לשמור על גבולות, ואי הסכמתם לאימוץ.
בנסיבות אלו סבר המומחה הנוסף, כי חרף הנזק הצפוי לקטינים (למעט רחל) מניתוקם
מהמשיבים הרי, שמנקודת מבטם הנזקים הצפויים מצמצום תוצאות האימוץ עולים אל
תועלתם (עדות המומחה הנוסף בעמ' 4 – 5, 7 – 10, 17, 28 לפרוטוקול מיום 29.6.21).
המלצות המומחה הנוסף שלא לצמצם את תוצאות האימוץ בעניינה של רחל זהה לזו של
המומחית. כן ממליץ המומחה הנוסף לשקול קיום קשר במידה זו או אחרת בין הקטינים
לבין עצמם. (עמ' 22 לחווייד המומחה הנוסף).
16
17
18
19
20
סיכומם של דברים
46. כפי שכתבתי בתחילת הדברים מתקיימת עילת האימוץ של היעדר מסוגלות הורית כלפי
הקטינים – ואף כלפי שתי הבנות הגדולות, אשר דומה שמפאת גילן והיעדר התוחלת שבכך,
לא ננקטו הליכי אימוץ בעניינן. מחוות דעת המומחים עולה, כי המשיבים שניהם לוקים
בהפרעת אישיות, אשר ככל הנראה היא הגורם להיעדר מסוגלותם ההורית, ואי יכולתם
לשקמה. אודה ואתוודה, כי המשיבים מותירם רושם של אנשים נבונים, היודעים לבטא
את עצמם כדבעי, ובכך יש כדי לעורר לכאורה ספק שמא טועים המומחים וגורמי הרווחה
במסקנותיהם. שהרי, נטיית הלב היא לייחס לאדם המותיר רושם טוב בעניין אחד, אף
תכונות חיוביות בעניינים אחרים. ברם, הראיות שהובאו בפני מובילות למסקנה, כי חרף
תבונתם וכושר הביטוי של המשיבים, מסוגלותם ההורית חסרה, ואינה ניתנת לשיקום
בעתיד הנראה לעין.
–
47. שלל הראיות שהובאו כאמור, ופריזמת הזמן הרב – למעלה משלוש שנים של מעורבות
אינטנסיבית של גורמי הרווחה, וכשלוש שנים מאז הוצאו ששת הילדים הגדולים
ממשמורת המשיבים מאפשרים לבחון את מסוגלותם ההורית של המשיבים, ויכולתם
לשקמה במבחני הזמן והמעשה. למגינת הלב המסקנה היא חד משמעית. מראיות אלה
עולה כאמור, כי המשיבים לא הצליחו לטפל כדבעי בילדיהם ולספק להם את צרכיהם.
לעניין זה בולט ההבדל בין רחל לבין חמשת אחיה הגדולים, עת מצבה של רחל, אשר לא
נחשפה לאותה הזנחה ממושכת, טוב, לעומת מצבם העגום של חמשת אחיה הגדולים.
23
24
25
26
27
28
29
30
2222222222
21
19 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
48. אכן המשיבים מגדלים היום את יצחק, תחת צו פיקוח והשגחה, ותוך סיוע ניכר של
רשויות הרווחה, אותו לעיתים הם מסכימים לקבל. ודוק, כאמור, מסוגלות הורית עניינה
מסוגלות הורה כלפי ילד ספציפי, וכפי שהיעדר מסוגלותו ההורית כלפי חמשת הילדים
הגדולים אינה מלמדת על היעדר מסוגלות הורית לגדל את יצחק, הרי, שאף מסוגלות
הורית בעניינו של יצחק אינה מובילה למסקנה, כי המשיבים מסוגלים לגדל את חמשת
ילדיהם הגדולים, או מי מהם.
49. למגינת הלב, ובכך יש אף לתמוך במסקנת המומחים בדבר בעיות האישיות של המשיבים,
אין המשיבים משכילים לשמוע לעצות קרוביהם, ומסרבים לקבל סיוע מאת רשויות
הרווחה, או למצער מסכימים באופן חלקי בלבד, אשר אין בו די כדי לכפות על מסוגלותם
ההורית החסרה. בשים לב לשלל ניסיונות רשויות הרווחה, למגוון המענים הטיפוליים
ומאמצי הסיוע למשיבים, ופרק הזמן הרב שחלף, מתבקשת המסקנה, כי מה שהיה הוא
שיהיה, והמשיבים לא ישקמו את מסוגלותם ההורית, וזאת בראש ובראשונה מפאת אי
הסכמתם לקבל סיוע מתאים (זאת להבדיל מהסכמה מהפה לחוץ, או שמיעה לעצה, אך אי
יישומה). היעדר הסכמה, הנובע – כך נראה – מאישיותם של המשיבים, אשר מובילה אותם
לסרב לסיוע ולסרב לשנות דרכם והתנהלותם, על אף שהם מבינים את התוצאות הקשות
הנובעות מכך.
50. באשר לסוגיית צמצום תוצאות האימוץ יש לטעמי להעדיף את המלצת המומחה הנוסף על
פני המלצת המומחית, בכל הנוגע לשרה, אברהם ורבקה. אישיות המשיבים, העולה מחוות
דעת המומחים, ואי הסכמתם להליך האימוץ, מסכלת את האפשרות לאפשר קשר בין
הקטינים לבין המשיבים. המשיבים הביעו במפורש דעתם, כי לא יסכימו לאימוץ, לא
יכבדו את גבולותיו, ובמעשיהם אף חצו גבולות אלו, עת איתרו את משפחות האומנה, ניסו
ליצור קשר עם הקטינים, ואף איימו על משפחות האומנה (עדות האב בעמ' 173 – 174,
עדות האם בעמ' 188 – 189 לפרוטוקול מיום 15.2.21; בקשת עו"ס לחוק האימוץ מיום
27.1.20). אף המומחית סברה, כי המשיבים לא יתנו לאימוץ את ברכת הדרך, אך על אף
שהיא צופה שמפגשי המשיבים עם מי הקטינים לא יהיו פשוטים, תועלתם תעלה על נזקם,
ויש לצפות שהמשיבים בסופו של יום ישלימו עם האימוץ ויבינו שכדאי להם לכבד גבולות,
בכדי שיהיה להם קשר עם מי מהקטינים (עדות המומחית בעמ' 11 – 13, 15 – 17, 32 – 35
לפרוטוקול מיום 14.2.21; עדות האב בעמ' 172 – 173 לפרוטוקול מיום 15.2.21). ייתכן
וחלק מידיעת המשיבים על זהות משפחות האומנה ומקומות מגוריהם נבעה מתקלה
20 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
מצערת, עת המומחית איבדה את קלסר עבודתה, אשר כלל בין היתר את פרטי משפחות
האומנה. קלסר זה התגלגל לידי המשיבים. התנהלותם זו של המשיבים פגעה בקטינים,
וגרמה להם עגמת נפש רבה (עמ' 2 לדויים אומנה אודות שרה מיום 26.5.21; עמ' 2 לדויים
אודות רחל מיום 3.6.21; עמ' 5 לדויים אודות אברהם ורבקה מיום 14.6.21).
51. אין לצפות, כי המשיבים יקבלו את אימוץ הקטינים, אף בחלוף הזמן, ולפיכך צפויים
מפגשי הקטינים עמם להיות קשים ומזיקים. הדברים יפים ביתר שאת בשים לב לכלל
בדבר אימוץ סגור, עת בין יתר השיקולים לצמצום תוצאות האימוץ נמצא הצורך, כי
ההורים הביולוגים יכבדו את גבולות האימוץ, ולא ינסו לחבל בו. הן מחוות דעת
המומחים, והן מדברי המשיבים עצמם עולה, כי המשיבים לא יקבלו לעולם את אימוץ
הקטינים, והתנהגות המשיבים במפגשיהם עם הקטינים, לאחר אימוצם, אך תחריף.
–
52. כאמור, הטעמים העיקריים – מנקודת מבטו של קטין הנמסר לאימוץ – הם: היכרות עם
שורשיו, ובכך יצירת תחושה חזקה יותר של המשכיות בחיים; צמצום חווית הנטישה;
דימוי חיובי על ההורה המוליד שמסר לאימוץ מתוך דאגה לצרכי הילד; מרפא לגעגועים
וקבלת אישור לשלום בני המשפחה המולידה. מקום בו ההורים הביולוגים אינם
משלימים, ולא ישלימו, עם האימוץ, ואף מנסים לסכלו, תוך איום על המשפחה המאמצת,
יסוכלו תכליות אלו, עת ימצא עצמו הקטין נתון במאבק תמידי בין הוריו הביולוגים, לבין
משפחתו המאמצת. אין צורך להכביר מילים אף באשר לקושי הניכר בפניו תעמוד
המשפחה המאמצת במצב דברים מעין זה.
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
222222
28
29
30
2222 222
31
53. במידת מה תושגנה חלק מהתכליות התומכות בצמצום תוצאות האימוץ, עת כאמור אלו
תצומצמנה באופן בו יתקיים קשר אחאי, במידה זו או אחרת. כך תישמר תחושת
ההמשכיות המשפחתית ותצומצם חווית הנטישה של הקטינים (עת אמנם הדעת נותנת, כי
יחוו אולי נטישה כלפי הוריהם הביולוגים, אך קשריהם המשפחתיים עם אחיהם ימשכו).
קשר אחאי זה דומה להיות חשוב לשלושת הקטינים הגדולים, אשר גדלו מספר שנים
במחיצת אחיהם, ומכירים אותם. עניינה של רחל שונה כאמור, עת היא למעשה אינה
מכירה את אחיה, שכן מעולם לא גדלה עימם.
54. אשר על כן מתקבלת בזה התביעה, באופן בו הנני מכריז על הקטינים ברי אימוץ.
21 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
תוצאות האימוץ בעניינה של רחל לא תצומצמנה.
תוצאות האימוץ בעניינם של שרה, אברהם ורבקה תצומצמנה באופן בו, על פי שיקול דעת
העוייס לחוק האימוץ, יתקיימו מפגשים וישמר קשר בין שלושת הקטינים הללו לבין
עצמם, ואף בינם לבין אחיותיהן הגדולות לאה, ודינה. זאת בתדירות ובאופן שיקבע על ידי
העוייס לחוק האימוץ.
פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כה' אב תשפ"א, 3 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
22 מתוך 22
נמרוד פלקס, שופט, סגן הנשיא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
67
17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
–
וחברים (הודעת המשיבים מיום 12.5.20, הודעת עוה"ד מזרחי אוחיון מיום 12.5.20,
הודעת עוהייד קדמי מיום 14.4.19; עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 20.12.20; עדות א. בעמי
100 – 101 לפרוטוקול מיום 15.2.21), וביתר שאת מסירוב המשיבים לשתף פעולה עם
מומחית בית המשפט (להלן "המומחית"), אשר בעטיו הוגשה חוות דעת המומחית
בחלוף שנה ממינויה (עמ' 8, 21 לחווייד המומחית; תגובת המבקש מיום 14.5.20; הודעת
האפוטרופוסית לדין מיום 17.5.20; עמ' 2 – 3, 6 לפרוטוקול מיום 7.6.20; עמ' 2 לפרוטוקול
מיום 12.2.20; עמ' 61 לפרוטוקול מיום 14.2.21). עיכוב נוסף הוא החלטתי – עם סיום דיון
ההוכחות, ובהסכמת הצדדים – לקבל חוות דעת מומחה נוסף (להלן – "המומחה הנוסף").
6. מינוי המומחה הנוסף בא לאחר שקילת שלל העדויות שהובאו בפני עד אותה העת, לרבות
חווייד המומחית (ובפרט עמ' 23 סיפא – 24 לרישא, 25 בפסקה הרביעית לחווייד המומחית),
בעטיין סברתי, כי אולי קיים פתח לצפות לשינוי במצב המשיבים, באופן שיהיו מסוגלים
לטפל בקטינים כראוי, בסיוע עזרה מאת רשויות הרווחה (ראו עדויות המומחית, אמה של
האם, מ., אחי האם, א., אמו של האב, אביו של האב, האב, האם בעמ' 28
לפרוטוקול מיום 14.2.21; עמ' 43, 47, 51, 75 – 77, 85 – 87, 97 – 98, 103, 105, 117 – 120,
131, 150, 169 – 170, 175 – 176, 179 – 186 לפרוטוקול מיום 15.2.21).
75,29
7. דא עקא, שהתנהגות המשיבים, לאחר אותו דיון הוכחות, וחוות דעת המומחה הנוסף,
התירו את הספק שקינן בי, ומצאתי, כי ככל שקיים סיכוי קלוש שהמשיבים ישתנו את
התנהגותם, או שמצבם ישתנה, באופן שיהיו מסוגלים לטפל כדבעי בקטינים, הרי, שאותו
שינוי אינו צפוי בעתיד הנראה לעין. במידת מה התמשכות ההליך אף אפשרה לבחון את
יכולת המשיבים לשנות את מצבם והתנהגותם לאורך זמן, ואף בבחינה זו נמצא, כי אין
לצפות שינוי במצבם וביכולתם, באופן שיהיה בידם לטפל בקטינים, בעתיד הנראה לעין.
–
–
8. במהלך ההליך העלו המשיבים
והמשיב מס' 1 (לעיל ולהלן – "האב") בפרט – שלל טענות,
חסרות שחר, בדבר אפליה על רקע דתי ועדתי. מהראיות עולה, כי טענות אלו יימשמשות
כיסוי להתנגדות ולבחון מציאות לקוייי (עדות עוייס י. בעמ' 199 – 200 לפרוטוקול מיום
14.2.21). המשיבים, ואף כאן בפרט האב השמיצו והטיחו עלבונות ללא הרף בבייך
המבקש, בעדיו, ובפרט בעוייס לפי חוק האימוץ, במומחי בית המשפט, ואף בבית המשפט
עצמו. נוכח שיברון לבם של המשיבים גילו עדי המבקש, מומחי בית המשפט, ובית המשפט
עצמו, אורך רוח מפליג, אף נוכח התבטאויות והתנהגויות, אשר אין לקבלן. באשר לשיברון
3 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
סגורות
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
אמייץ 37/19
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
תאריך:
3.8.21
הלב יאמר, כי דומה, שקיימת תמימות דעים באשר לאהבת המשיבים כלפי הקטינים, אך
כאמור, למגינת הלב, המשיבים אינם מסוגלים לטפל בקטינים, וחוששני, כי מצב דברים
זה אינו צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
–
9. למען הסדר הטוב אעיר הערה נוספת באשר להתייצבות המשיבים לדיונים בבית המשפט.
בעוד האב נכח בכלל הדיונים הרי, שהאם נעדרה מחלקם, ובפרט משני הדיונים האחרונים,
הם הדיון בו העיד המומחה הנוסף ודיון הסיכומים בעל פה. הנני משוכנע, כי האם הייתה
מודעת לכלל הדיונים, זומנה להם, ולעיתים בחרה כאמור שלא להתייצב לחלקם, ואף לא
ביקשה לשנות את מועדם מטעם זה או אחר, לשם התייצבות לדיון לו בחרה שלא
להתייצב. כעולה מהראיות, בסופו של יום, דיברו המשיבים בקול אחד, תוך שהאם סומכת
–
על האב, וסבורני, כי חרף אי התייצבותה לחלק מהדיונים, לא נפגעו זכויותיה, ועמדתה
ככל שהיא בחרה להשמיעה
נשמעה היטב (הסיפא לפסקה הראשונה בעמ' 14 לחווייד
המומחה הנוסף; עמ' 1 לפרוטוקול מיום 7.6.20; עמ' 2 לפרוטוקול מיום 29.6.21; עמ' 1
לפרוטוקול מיום 20.7.21). בחירתה זו של האם אפיינה את התנהלותה אף בדיונים בפני
ערכאות אחרות, עת לעיתים בחרה שלא להשתתף בדיונים הנוגעים לענייניה (עמ' 1
לפרוטוקול מיום 19.1.20 בעמיין 18325-10-19). התנהלות זו של האם עולה בקנה אחד עם
מאפייני אישיותה, כעולה מחוות דעת המומחים, אליהן אפנה בהמשך הדברים.
10. הרקע להכרזת הקטינים נזקקים והוצאתם ממשמורת המשיבים פורט בהחלטתי באמייצ
33/19 הנייל, וקביעותיי העובדתיות שם נתמכות בשלל ראיות, אשר אף התחזקו במהלך
הדיון בהליך הנוכחי. לשם הבהרת הקשר הדברים אפתח בתיאור עובדתי של השתלשלות
העניינים, לאחר מכן אפנה למסגרת המשפטית, אחר כך אסקור את ההתפתחויות שחלו
במהלך ההליך שבפני, ובפרט את ממצאי מומחי בית המשפט והמלצותיהם; ולבסוף אסכם
את הדברים.
רקע עובדתי
11. המשיבים נשואים זה לזו משנת 2008 ולהם כאמור שבעה ילדים. האב יליד 1990, עובד
כמלווה בחברת הסעות (עמ' 2 – 5, 12 – 14 לפרוטוקול מיום 15.2.21), ואילו המשיבה מס' 2
(להלן – "האם"), ילידת 1986, עקרת בית. מאז שנת 2010 הגיעו דיווחים לרשויות הרווחה
בדבר חשד להזנחת הילדים, תנאי מגורים בלתי סבירים הלוקים בהיעדר היגיינה ותחזוקה
4 מתוך 22
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
אמייץ 37/19
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
תאריך:
3.8.21
בסיסית, אלימות המשיבים כלפי ילדיהם, וחשש לשלום הילדים. ראו: נספחים א'-ב', ו' –
ז', יג', לט' לכתב התביעה; התסקיר התומך בכתב התביעה; עמ' 125 לפרוטוקול מיום
14.2.21; עדכון האפוטרופוסית לדין, בעקבות ביקור בית מיום 10.7.18, אשר הוגש
במסגרת צביים 24518-07-18.
12. בקליפת אגוז אפנה לאי אלו מהדיווחים המלמדים על הזנחת הילדים ופגיעה בהם, כאשר
מטבע הדברים המידע באשר לילדים הגדולים יותר רב יותר, שכן מפאת גילם נאסף
אודותיהם יותר מידע, בעוד שלגבי רחל – אשר הוצאה ממשמורת המשיבים בסמוך לאחר
לידתה – יש פחות מידע באשר לטיפול המשיבים בה בפועל.
13. ביום 8.7.18 התקבל דיווח לפיו לאה ודינה (אז בנות 9 ו – 10) שהו יחד עם האם באתר
כלשהו. הן לא רצו לשוב עמה הביתה, ולפיכך שבה האם לביתה אך עם רבקה (אז בת
כארבע שנים), תוך שהיא מותירה את לאה ודינה לבדן, עד שאלו נאספו על ידי משטרת
ישראל, בשעה 1:30 בלילה ליד אתר כלשהו. הילדות הללו סירבו לשוב לבית המשיבים
בספרן שאלו מכים אותן. לפיכך הובאו לאה ודינה אל בית סבתן בשעה 3:00. בבוקר הגיע
האב לאספן, אך לאה עזבה את המקום והגיע מאוחר יותר אל המועדונית בה נהגה
לשהות, שם אמרה לעו"ס לחוק הנוער, כי היא חוששת לחזור אל בית המשיבים בשל
אלימות האם כלפיה, ובלשונה "אימא אמרה שתשבור לה עצם עצם". לאה אף אמרה
לעוייס, כי ייכל ילדה פחות חזקה ממנה הייתה מזמן קופצת מהגג'. נוכח דברים אלו הוצא
בעניינה צו חירום והיא הוצאה ממשמורת המשיבים. יוער, שבוועדה לטיפול תכנון
והערכה לא הכחישה האם את טענות האלימות, אלא אמרה, כי היא: יינותנת רק בוקס
חלש שלא משאיר סימן אחרי שתי דקות, ובעיקר נוהגת באלימות מילולית הכוללת
איומים לאלימות פיזית … כדי לייצר מורא ומשמעתי. האם אף אישרה את טענת לאה,
לפיה אמרה לה "אשבור לך עצם עצם". מדיווחי שהתקבל מאת משטרת ישראל עלה, כי
לאה ודינה סיפרו לשוטר שנפגש עמן שהן מוכות על ידי המשיבים, נזרקות עליהן צלחות,
הן נכלאות בשירותים, וכן בדבר מקרה בו האם הכתה את אברהם (אז בן פחות מחמש
שנים) עד זוב דם (עמ' 1 – 3 לפסק הדין בענייא 34580-02-19).
14. קודם להוצאת הקטינים ואחיותיהן הגדולות ממשמורת המשיבים, ואף לאחר מכן, הוצעו
למשיבים שלל מענים טיפוליים, אשר לא צלחו, בעיקר מפאת היעדר שיתוף פעולה של
המשיבים. כך לדוגמא ככלל סירבו המשיבים לקבל מענים חומריים, חינוכיים וטיפוליים
5 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
33
31
30
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
מאת רשויות הרווחה (תלושי מזון, ביגוד, הכנסת סומכת, מועדוניות לילדים, טיפולים
רפואיים ופרא רפואיים לילדים, הדרכה הורית וכיוב') (תסקיר משלים מיום 9.2.21; עדות
עוייס י. בעמ' 187 לפרוטוקול מיום 14.2.21; עדות עוייס ו. בעמ' 24 – 25, 27, 34 לפרוטוקול
מיום 15.2.21).
–
15. מבחן התוצאה
הוא מבחן מצב הילדים בסמוך לאחר שהוצאו ממשמורת המשיבים
מלמד על כך שהילדים הוזנחו על ידי המשיבים, עת האחרונים לא טיפלו בהם כיאות
ודומה שאף נקטו כלפיהם אלימות (עדות המומחית בעמ' 30 לפרוטוקול מיום 14.2.21). כך
מדויים מרכז החירום החרדי מיום 1.8.18 (נספח ב'1 לכתב התביעה) עולה, כי ללאה בעיות
התנהגותיות קשות, בעלת ביטחון והערכה עצמית נמוכים עד מאד, עד כדי חשש לשלומה
הנפשי. מספר חודשים קודם לכן דיווחה כאמור לאה על אלימות ממשית שננקטה כלפיה
על ידי האם, וכן התרשמות הצוות החינוכי במועדונית בה שהתה, כי היא סובלת מהזנחה
ואינה זוכה לתזונה מספקת בבית המשיבים. ראו: נספחים ד' – ה' לכתב התביעה, מוצג
ת/1; עדות עוייס י. בעמ' 166 לפרוטוקול מיום 14.2.21.
16. המשיבים מודים בחצי פה בכך שהזניחו את הילדים, אך תולים זאת במקום מגוריהם
באותם זמנים, ואף מפנים אצבע מאשימה ללאה, אשר לטעמם הקשתה עד מאד על תפקוד
המשפחה כולה (עמ' 12 לפרוטוקול מיום 29.6.21). המשיבים אף מודים באי שיתוף פעולה
עם רשויות הרווחה, אך גם כאן מוצאים נימוקים מנימוקים שונים למחדלם, ואינם רואים
עצמם אחראים במאומה לכל שאירע, ובפרט למצבם העגום של הילדים. עניינה של רחל
שונה, שכן זו הוצאה ממשמורת המשיבים בסמוך ללידתה, וזכתה להורות מטיבה
במחיצת משפחת האומנה, ואכן מצבה טוב (עדות המומחית בעמ' 36, 39 – 40, 63 – 64,
עדות עוייס ר. בעמ' 91 – 92, עדות עוייס לחוק האימוץ בעמ' 139, עדות עוייס לחוק האימוץ
בעמ' 176, 202 לפרוטוקול מיום 14.2.21; עדות האב בעמ' 170
171 לפרוטוקול מיום
–
.(15.2.21
17. עת הגיעו לאה, דינה ואברהם אל מרכז החירום החרדי הם היו מלוכלכים מאד, לבושים
ביגוד ישן המדיף ריח רע וכינים, ושיניהם רקובות. מבדיקותיהם על ידי רופא ילדים
כמקובל, הסתבר, כי כמעט ואין אודותיהם כל רשומה רפואית, ודומה שכמעט ולא נבדקו
על ידי מערכת הרפואה עד הוצאתם ממשמורת המשיבים (נספח כי לכתב התביעה). עוד
טרם הוצאת לאה ממשמורת המשיבים התקבלו דיווחים, כי היא סובלת מפרכוסים
6 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
בשעות הלילה, אך המשיבים לא מצאו לנכון להפנותה לטיפול רפואי (נספח לבי לכתב
התביעה). אף עדויות נוספות בדבר מצב הילדים קודם להגעתם למרכז החירום החרדי
מלמדות על הזנחה, לרבות אי החלפת בגדים מיום ליום, ריח רע, רעב, לכלוך, הזנחה בבית
המגורים, חסר במקומות לינה לחלק מהילדים, שוטטות ושהות הקטינים ללא השגחה
במקומות לא מותאמים (עדות ת. בעמ' 154, עדות עוייס י. בעמ' 159 – 160, 164, 168, 171 –
175, 182 – 183, 197 – 198 לפרוטוקול מיום 14.2.21).
18. אף מצבם הנפשי וכישורי התקשורת של חלק מהילדים לא היו מן המשופרים, וזאת בלשון
המעטה. בסמוך אחר הוצאתה ממשמורת המשיבים נראתה דינה לרוב במצב
דיסוציאטיבי-מנותק, סיפרה על חרדות רבות, התנהגה באופן חריג, הביעה כוונות לפגיעה
עצמית, והתנהגותה לא תאמה את הנסיבות (נספח כי לכתב התביעה). אבחון פסיכולוגי
שנערך לאברהם, לאחר הוצאתו ממשמורת המשיבים, העלה, כי: ייעולמו הפנימי מאוים
ומפוצל בין רעים וטובים, תוקפנות של גדולים כלפי קטנים, ולעיתים סוף של מוות לאחר
הצדדים הנמצאים בקונפליקט. מידי פעם, ככל הנראה עקב הצפת חרדה אותה לא יכול
להכיל, עולה מנגנון הגנה לא יעיל של הכחשה תוך ניסיון למסך את החלקים הקשים של
מציאות חייו היומיומית. תחת זאת, הוא מנסה לשלוט באופן ילדי במציאות חייו
המורכבת ללא הצלחה בפועל. אברהם מבולבל ולא עיבד עד כה את חוויות האירועים
שאותן חווה סביב טלטלת המשפחה" (נספח עז' לכתב התביעה). רבקה ושרה נזקקו
לטיפולי קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי, מחמת חסכים שהצטברו קודם
להוצאת ממשמורת המשיבים (נספחים עח' – עט' לכתב התביעה).
19. המשיבים אמנם הביאו אי אלו עדויות המלמדות, לשיטתם, על טיפולם הטוב והמסור
בילדים, אך חוששני, כי עדויות אלו אינן מפריכות את שלל העדויות בדבר ההזנחה
והטיפול הלקוי הילדים, וחלקן אף תומכות דווקא במסקנה בדבר הזנחת הילדים, והיעדר
מסוגלותם ההורית של המשיבים. יחד עם זאת יש בעדויות אלו כדי להצביע על אהבת
המשיבים את ילדיהם, ובפרט אהבת האב את אברהם. (עדות ד. וצ. בעמ' 5 – 11, עדות
אימה של האם בעמ' 46 – 47, 59 – 61, עדות אחיה של האם בעמ' 80, עדות אמו של האב
בעמ' 110 – 112, 114, 126, 129, עדות אביו של האב בעמ' 160 לפרוטוקול מיום 15.2.21).
20. כך אף הביאו המשיבים עדויות, אשר נועדו להצביע על אופיים וכישוריהם ההוריים
הטובים, אך חוששני, כי עדויות אלו אינן מלמדות על מסוגלותם ההורית ואופן טיפולם
17
18
19
20
2222 2
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
7 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
אמייץ 37/19
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
תאריך:
3.8.21
בילדיהם כלל ועיקר, וממילא אף אינן מפריכות את הראיות בדבר מסוגלותם ההורית
15
16
17
18
19
20
21
החסרה, טיפולם הלקוי בילדיהם, והיעדר יכולת המשיבים להשתנות. עדויות אלו אף אינן
מלמדות על כך שבני משפחת המשיבים, או הקהילה עמה הם בקשר, אכן יתגייסו לסייע
למשיבים בטיפול בילדים, באופן שיהיה בו כדי לכפות על מסוגלותם ההורית החסרה,
וממילא אף אינן מפריכות את שלל הראיות המלמדות על כך שהמשיבים אינם משכילים
להיעזר בעזרה המוצעת להם. בשים לב לחלוף הזמן הרב, מאז החלו רשויות הרווחה,
גורמים בקהילה ובני משפחת המשיבים, לנסות לסייע בטיפול המשיבים בילדיהם,
מתבקשת המסקנה, כי המשיבים אינם מסוגלים להביא עצם לקבל את הסיוע הנזקק להם
לשם שינוי אורחותיהם וגידול ילדיהם. (ראו: עדויות ע., נ. בעמ' 17 – 20, 35 – 38, 161
163 לפרוטוקול מיום 15.2.21).
21. כאמור רשויות הרווחה לא נחפזו בהחלטתן לפעול לשם הוצאת הילדים ממשמורת
המשיבים, וניסו לסייע למשיבים בגידולם, אך זאת ללא הועיל. בראשית שנת 2018 לאור
הדיווחים שהתקבלו בדבר מחסור והזנחת הילדים, יצרו רשויות הרווחה קשר עם האב,
אשר סירב לכל סיוע – כך אף סירב האב לאפשר לעובדות הרווחה להיכנס לביתו, ושלבסוף
התרצה נמצא בית הלוקה בהזנחה ניכרת (חלונות שבורים, ריח רע ועוד). וועדה לתכנון
וטיפול המליצה על שילוב שרה במועדונית טיפולית, הכנסת סומכת לבית המשפט, לשם
הדרכה וליווי האם, וטיפול במרכז הורים וילדים. דא עקא, שהמשיבים התנגדו להמלצות
הוועדה, אך לאחר שכנוע הסכים האב, כי לאה תשולב במועדונית. כך אף סירבו המשיבים
לקבל מאת רשויות הרווחה שוברים לרכישת בגדים עבור הילדים, וכן לעזרה כלכלית
כלשהי.
23
24
25
26
27
28
29
30
2222222222
22. במחצית הראשונה של שנת 2018, עת שולבה לאה במועדונית כאמור, היא הייתה מגיעה
לשם מורעבת, מקבלת מהמדריכות את האוכל שנותר בצהריים וכן כריך ליום למחרת
אותו היא חילקה בין אחיה בבית. המשיבים הוסיפו למנוע מרשויות הרווחה לבקר
בביתם.
23. וועדה נוספת לתכנון וטיפול שהתקיימה במחצית שנת 2018 המליצה, בין היתר, על נקיטת
הליכי נזקקות ושילוב הילדים במסגרות חוץ ביתיות חלקיות. המשיבים סרבו לכל
ההמלצות, ואף המשיכו למנוע ביקור רשויות הרווחה בביתם. רק לאחר התערבות בית
8 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
תאריך:
אמייץ 37/19
3.8.21
המשפט, בחודש יולי 2018, החלו להתקיים ביקורי בית תכופים בבית המשפחה. מביקורים
אלו עלה, כי הבית מתנהל באופן כאוטי, ואף ניסיון הסיוע של הורי האב לא צלח.
24. אף לאחר שהוצאו הילדים ממשמורת המשיבים נעשו ניסיונות לשם שיקום יכולותיהם
ההוריות של המשיבים. דא עקא, שהמשיבים שיתפו פעולה באופן חלקי בלבד, יכולותיהם
ההוריות נותרו לקויות, ובעת הזו אין ביכולתם לטפל כדבעי בילדים. לאחר הוצאת
הילדים ממשמורתם, הסכימו המשיבים לקבל הדרכה הורית, ובתחילה הגיעו למפגשים
בקביעות (נספחים כי, כה' לכתב התביעה). נוכח הדברים הללו ומעבר המשיבים למקום
מגורים חדש ומתאים, החלו המשיבים להיפגש עם הילדים, במסגרת החירום אף ללא
פיקוח. זמן מה לאחר מכן החלו שרה ורבקה לצאת אל בית המשיבים לסוף שבוע, ללא
פיקוח. שלאחר שובן מבית המשיבים החלו להפגין התנהגויות חריגות (בריחה, השתטחות
באמצע הכביש, אלימות כלפי ילדים אחרים, הסתגרות, התפרצויות ומצבי רוח קיצוניים).
בראשית שנת 2019 התרשמו גורמי הטיפול מתפקוד הורי לקוי של המשיבים במהלך
מפגשיהם עם הילדים ומצב רגשי קשה של הילדים. בד בבד סירבו המשיבים להמשיך
להשתתף בהדרכת הורים (נספחים לבי, נו' לכתב התביעה). במפגשים ובקשר המשיבים
והילדים חלו איפוא עליות ומורדות, ועד כה – בחלוף כשלוש שנים מהוצאת הקטינים
ממשמורתם – טרם הגיעו המשיבים למצב בו שיקמו את יכולותיהם ההוריות, באופן
המאפשר להם לטפל בקטינים כדבעי.
המסגרת המשפטית
25. המבקש סומך יתדותיו כאמור על עילת האימוץ הקבועה בסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ,
אשר עניינה המסוגלות ההורית. על פי לשון הסעיף יתקיים התנאי ככל שההורה אינו
מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו
בעתיד הנראה לעין, על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הרווחה
לשיקומו. בחינת המסוגלות ההורית נעשית מנקודת מבט אובייקטיבית, דהיינו האם
ההורה מסוגל לדאוג לילדו, להבדיל מהשאלה האם הוא מעוניין בכך. הפרשנות שניתנה
לעילה זו היא, כי מדובר בהעדר מסוגלות, אשר אין סיכוי שישתנה בעתיד הקרוב ואין
בעזרה כלכלית וטיפולית סבירה כדי להביא לשינוי המצב בעתיד הקרוב. ראו: בעיימ
6593/06 פלוני נ' היועמ"ש (2007) (להלן – "בע"מ 6593/06").
9 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
25
26
27
28
29
30
31
22222222222222
16
17
18
19
20
21
23
24
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 37/19
תאריך:
3.8.21
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
26. בחינת המסוגלות ההורית אינה עוסקת ביכולת ערטילאית של הורה לתפקד כהורה. לעולם
מדובר בילד הספציפי נושא ההליך לו חייב ההורה לדאוג. הוראת החוק מדברת במסוגלות
יילדאוג לילדו כראוי", על כל המשתמע מכך, תוך לקיחה בחשבון של כלל הגורמים
והשיקולים הצריכים לעניין בדאגה לאותו ילד ספציפי. ראו: דנייא 7015/94 היועמ"ש נ'
פלונית, פייד נ(1) 48, 110-111 (1995) (להלן – יידנ"א 7015/94"); כי מימון, דיני אימוץ
ילדים (תשנ"ד – 1994) בעמ' 321. בבחינת המסוגלות ההורית יש לקחת בחשבון את מצבו
הקונקרטי של הילד, מגבלותיו, בעיותיו והצרכים המיוחדים להם הוא נזקק. באשר לאותו
ילד, על נתוניו הספציפיים, יש לברר את יכולת ההורה לשמש הורה ראוי. אין מניעה
עקרונית שהורה לא יהיה מסוגל לדאוג לילד ספציפי אחד, בעוד שכלפי ילד אחר, עם
צרכים שונים ונסיבות שונות, יהיה ההורה בעל מסוגלות הורית. ראו: דנייא 7015/94 בעמי
123; ע"א 604/89 פלונים נ' היועמ"ש, פ"ד מה(1) 156, 162 (1990) (להלן – "עניין
פלונים").
27. עילת האימוץ שבסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ בנויה איפוא על שני צירים מרכזיים: האחד,
תפקוד ההורה והאחר, צרכי הקטין. היא מתמקדת בשני מוקדי זמן: הווה ועתיד. היא
מחייבת הן בחינה של השאלה האם ההורה אינו מסוגל עתה לדאוג כראוי לקטין, והן
לשאלה האם אין סיכוי של שינוי בעתיד. רק אם מתקיימת בחינה כפולה זו, בשני מוקדי
הזמן, ניתן להכריז על הקטין כבר אימוץ. השאלה אינה רק אם בעבר ההורים לא היו
מסוגלים לדאוג כראוי לילדים. השאלה היא גם מה צפון בחיק העתיד. כמובן, ניסיון העבר
שופך אור לא רק על ההווה אלא גם על העתיד. עם זאת, יתכן וקיימות ראיות המצביעות
על שינוי, באופן שחרף חוסר היכולת בעבר, קיים סיכוי ליכולת בעתיד. ראו: ע"א 232/85
פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד מ(1) 1, 14 (1986) (להלן – "ע"א 232/85"). ודוק, אין די בסיכוי
ערטילאי ובאפשרות דחוקה ורחוקה לשינוי המצב, ואין די בתקוות ובהבטחות גרידא.
דרוש שהסיכוי יהיה אובייקטיבי וסביר לכך שלהורים הביולוגים תהא בעתיד הנראה לעין
יכולת הורית מספקת לגדל את ילדיהם.
28. אין לקבוע מסמרות באשר לשאלה, מה הוא העתיד הנראה לעין. הכול תלוי בנסיבות
המיוחדות של כל מקרה. ניתן להצביע על מספר שיקולים. אחד השיקולים הנכבדים הוא
גיל הקטין, מחד גיסא, ומשך הזמן הצפוי עד למועד תחילת השינוי, מאידך גיסא. בדרך
כלל, ככל שגילו גבוה יותר, יש לנקוט הליכי אימוץ באופן מהיר יותר. מאידך גיסא, כאשר
מדובר בילד שהוא בגיל צעיר מאוד, ונראה כי קיים סיכוי אובייקטיבי סביר לשינוי המצב
10 מתוך 22
