המבקש
המשיבה
סעיד אבו חדיד (אסיר)
עייי בייכ עוייד יוסף אלנססרה
נגד
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אורלי פיתוסי
החלטה
בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן : החוק), שקלה הוועדה
הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, סיכויי שיקומו של האסיר
והתנהגותו בכלא. לשם כך הביאה הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:
1. האסיר מרצה מאסר שלישי למשך 14 חודשים בגין עבירת ניסיון הנחת רטיין בכלא. בהתאם
לעובדות כתב האישום בו הודה והורשע ולגזר הדין, ביום 18.3.21 בכניסה לכלא עופר, הניח
האסיר ציוד קצה רט"ן בתיק שלו, אותו ניסה להעביר בשיקוף. בשיקוף הבחינו השומרים בכך
שהאסיר החביא בנעלי הבית שבתיק שני מכשירי רטיין ו-4 כרטיסי סים, אותם ניסה האסיר
להכניס לתוך כלא עופר. מדובר בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן.
.2
.3
התנהגות האסיר בכלא לא תקינה. האסיר היה מעורב ב-4 אירועי משמעת, 3 מהם עניינן החזקת
סים וטלפון בין כתלי הכלא ביוני 2021, קרי כ-3 חודשים לאחר שנתפס מבצע עבירה של ניסיון
הכנסת רטיין וכרטיסי סים לכלא. בנוסף, לחובת האסיר חמין שלילי, אשר כאמור בדוח המנהל
גם הוא מיוני 2021 ועניינו חשד להימצאות רטיין ומעורבות ברטיין.
חוות דעת שבייך בעניינו של האסיר מתייחסת לחומרת מעשיו ונרשם כי שב"כ מתנגד לשחרור
המוקדם, על אף שאין מידע מתקופת מאסרו. מקובלת עלינו טענת בייך האסיר, כי חווייד שבייך
היא כללית ולא מתייחסת באופן ספציפי לאסיר ולמסוכנות הנשקפת ממנו – אולם נקבע בפסיקה
כי על הועדה לתת משקל לחוות דעת שביים גם כשמדובר בחוות דעת כללית, שנרשמה מתוך
תפיסה של מסוכנות פוטנציאלית ומבלי להתייחס לטעמים פרטניים רלבנטיים לאסיר שבפנינו.
4. לחובתו של האסיר רישום פלילי הכולל 2 הרשעות קודמות בעבירות סחר בנשק, בגינן ריצה
מאסרים בפועל לתקופות של 8 ו-12 חודשים. ממאסרו האחרון שוחרר ביום 22.6.17 וכ-3 שנים
ו-9 חודשים מאוחר יותר ביצע את העבירה בגינה מרצה את מאסרו כעת.
1 מתוך 2
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
88
.5
במאסרו הראשון ביקש להשתחרר שחרור מוקדם. מהחלטת הוועדה מיום 19.9.07 עולה כי שבייכ
התנגד לשחרורו המוקדם ומסיבה זו ונוכח המסוכנות שנשקפה כבר אז מהאסיר – בקשתו נדחתה.
1
2
6. כידוע, על פי ההלכה, כשמדובר באסירים ביטחוניים, המבצעים עבירות על רקע אידיאולוגי –
הנטל על האסיר להוכיח שהוא זנח קו אידיאולוגי זה, שכן שחרור מוקדם הוא לא זכות קנויה.
מקובלת עלינו טענת ב"כ היועמ"ש, כי זו ההלכה הפסוקה, כפי שבאה לידי ביטוי גם בהחלטת כב'
השופט עמית ב- רעייב 119/19 פלוני נ' וועדת השחרורים (14.4.19) –
.7
"… לא אכחד כי דרכם של אסירים ביטחוניים לשחרור מוקדם לא דרך
קלה היא, נוכח הנטל המוגבר המוטל עליהם להוכיח העדר מסוכנות, אך
אין יסוד לטענה שהיא חסומה בפניהם כליל. ומכל מקום, כלל ידוע הוא
שאין לו לאסיר זכות קנויה לשחרור מוקדם".
מפי האסיר שמענו כי בעבר היו לו בעיות בנוגע לאדמות והאנשים איתם הסתכסך בהיותו סוחר
קרקעות, הם אלו שסיבכו אותו עם השב"כ, הגם שלא סיכן את בטחון המדינה ואין לו ולא היו לו
מעולם בעיות עם ישראל. יש לתמוה על קו טיעון זה, בהינתן כי מדובר במי שנתפס בכף מנסה
להחדיר רטיין וכרטיסי סים לתוך הכלא ובמי שריצה מאסרים קודמים בעבירות סחר בנשק. אין
בדברים אלו הבנה של חומרת העבירות, אין בהם חרטה על המעשים שביצע ולא שמענו מפיו של
האסיר התחייבות שלא יחזור על מעשיו. התנהגותו בכלא מעוררת חשד שגם לא יוכל לעמוד
בהתחייבות שכזו.
אשר על כן, לא הובאה בפנינו ראייה כלשהי המלמדת על זניחת הקו האידיאולוגי.
עולה מן המקובץ, כי האסיר לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע את ועדת השחרורים, בהתאם לסעיף
3 לחוק, כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו לא מסכן את שלום הציבור ומשכך האסיר לא ישוחרר
בשחרור מוקדם.
בהתאם לעמדת האסיר ובא כוחו – הועדה מתירה פרסום שם האסיר בהחלטה.
ניתנה והודעה היום, כ"ט בשבט התשפ"ב, 31 בינואר 2022, במעמד הנוכחים.
<<#34>
fo
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
21
22222222
19
20
23
24
25
26
Tiria
זהר דולב להמן,
שופטת
יוסף יעקב גרוס,
נציג שבי'ס
מר אברהם יערי,
חבר וועדה
גב' מימר גילוץ,
חברת וועדה
2 מתוך 2
27
