שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 24533-08-21 ו' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת נאוה גדיש
מבקשים
1. יייר
2. שייר
ע"י ב"כ עו"ד גיל עובדיה לייבוביץ ו/או אברהם סטי
נגר
משיבים
1. היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה 513442037
2. משרד הרווחה והשירותים החברתיים
משרדי ממשלה 500106212
בעניין הקטינה: ע"ו ילידת 2019/dd/yy
החלטה
–
תל אביב
לפניי בקשה למתן צו הורות פסיקתי למבקשת 2, בו מבוקש לקבוע כי היא אם הקטינה.
רקע
.1
המבקשים הם בני זוג נשואים, הוריהם של ני ושי.
.2
.3
המבקשים ביקשו להרחיב את התא המשפחתי ומאחר וניסיונותיהם לא צלחו, פנו להליך
פונדקאות ב-R, במסגרתו נעזרו בתרומת ביצית, אשר הופרתה בזרעו של המבקש.
ביום 2019/dd/yy נולדה הקטינה ע' ב- R.
היולדת חתמה על מסמכים מתאימים והמבקשים נרשמו כהורי הקטינה ב- R.
לאחר ביצוע בדיקה גנטית, נרשם המבקש כאבי הקטינה, במסגרת תמייש 35858-04-19.
המבקשים תיארו ברגישות את החלטתם המשותפת להביא את הקטינה לעולם, את שיתוף
הפעולה המלא ביניהם, בכל הנוגע לתהליך ההורייה ועד לרגע הלידה ב-R, לשם טסו שניהם
לקראת הלידה.
המבקשים הוסיפו והבהירו כי מעת לידתה של הקטינה, שניהם מטפלים בה במסירות
ואהבה ושניהם רואים בה כבתם, לכל דבר ועניין.
1 מתוך 4
1
2345
69
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
18
18
17
5
.6
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 24533-08-21 ו' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
הבקשה לצו הורות ותגובת המשיב
במצב דברים זה, עתרו המבקשים למתן צו הורות פסיקתי למבקשת 2, צו אשר יכיר בה
כאמה של הקטינה.
המשיב ביקש להורות על הזמנת תסקיר סעד מהשירות למען הילד, על מנת שזה יבחן את
האפשרות של כינון יחסי ההורות בין הקטינה למבקשת.
המשיב מבסס דרישתו על כך שהבקשה למתן צו הורות פסיקתי הוגשה רק בחודש אוגוסט
2021, כלומר שנתיים לאחר לידת הקטינה.
המבקשים הבהירו כי הטעם לשיהוי בהגשת הבקשה היה מצבה הרפואי של הקטינה, אשר
הייתה מאושפזת זמן ממושך, במחלקה לטיפול נמרץ, סמוך לאחר לידתה.
עוד הזכירו המבקשים כי סמוך לאחר האשפוז, פרץ משבר הקורונה וגם עובדה זו עיכבה
אותם בהגשת הבקשה.
לצד זאת, ציינו כי יינשאבו לשגרת חייהם".
.8
המשיב מצידו טען שאין בייעיכוב קל נוסף" אשר נדרש לצורך עריכת התסקיר, כדי לפגוע
בקטינה או במבקשים, שהמתינו מיוזמתם במשך כשנתיים עד להגשת הבקשה.
דיון
.9
לאחר שבחנתי טענות הצדדים, לא מצאתי כי בנסיבות העניין יש צורך או טעם בהזמנת
תסקיר מהשירות למען הילד.
במה דברים אמורים?
.10
בתי המשפט מורים על הגשת תסקירים, במסגרת בקשות למתן צו הורות פסיקתי, כדי
לוודא
שהצו המבוקש מתיישב עם טובת הקטין וכדי לוודא ששני המבקשים היו שותפים להחלטה
להביאו לעולם.
כך לדוגמה, כאשר קיים חשש באשר לאותנטיות של כוונת המבקשים, או כאשר יש ספק
אם הקשר ביניהם החל בטרם ההורייה, אכן יש טעם בקבלת תסקיר, במסגרתו ניתן לוודא
ששני ההורים היו שותפים להליך ההורות וכי שניהם שותפים לטיפול בקטין שבא לעולם.
אין זה המקרה שלפנינו.
2 מתוך 4
1 2 3
2
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
31
32
335
30
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 24533-08-21 ו' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
בסעיף 11 (א1) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), תשנייו -1996,
נקבע כי בית המשפט יורה על הגשת תסקיר, כאשר קיים חשש לפגיעה בטובת הילד, או אם
יש חשש שהאם הנושאת תחזור בה מהבקשה.
אף שהאמור אינו רלוונטי לענייננו (שכן בפנינו הליך פונדקאות בחו"ל, אשר החוק האמור
אינו חל לגביו), ניתן ללמוד ממנו כי מטרת הזמנת תסקיר הינה לוודא שטובת הקטין לא
נפגעת מעצם הגשת הבקשה.
ככלל, ניתן לומר כי כאשר יש לפני בית המשפט תצהירים המעידים על כך שבני הזוג חיו
חיים משותפים, עובר לתחילת הליך ההורות ולכך שהייתה להם כוונה משותפת להורות,
אין צורך בהזמנת תסקיר.
עמייש (ת"א) 53065-11-20 לייב נ' אבייא (פורסם במאגרים).
אמנם, כאשר חולף פרק זמן ארוך מעת הלידה ועד למועד הגשת הבקשה לצו הורות
פסיקתי, יש בדרך כלל, טעם בקבלת תסקיר שיוודא את המפורט לעיל.
אולם, חלוף הזמן אינו חזות הכל ואין מדובר בדרישה שיש לאשר באופן אוטומטי, רק בשל
הזמן שחלף ויש לבחון כל מקרה לגופו.
הזמנת תסקיר באופן אוטומטי, ללא הפעלת שיקול דעת, לא רק שמהווה פגיעה במשפחה
שעומדת לפני בית המשפט, שנדרשת "להוכיח כשירותהיי לפני העוייס, אלא שפוגעת גם
ברשויות הרווחה ובעובדים והעובדות הסוציאליים שקורסים תחת העומס וגם במשפחות
הרבות שממתינות להגשת תסקירים בעניינן.
.11
.12
.13
.14
מן הכלל אל הפרט
במקרה שלפניי, לא התעורר כל ספק בקשר שבין המבקשים עוד טרם ההורייה, בהיותם
נשואים כבר כשני עשורים והם הורים לשני ילדים נוספים.
במקרה שלפניי, לא מצאתי כי יש סיבה לעורר כל ספק באשר לקשר שנרקם בין המבקשת
לבין הקטינה, מעת שזו נולדה.
מצאתי כי במצב הדברים שלפניי, התמונה העובדתית אודות התא המשפחתי היא ברורה
ואין כל הצדקה להעמיס על שירותי הרווחה בהגשת תסקיר.
3 מתוך 4
.15
.16
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 24533-08-21 ו' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
.17
.18
עוד מצאתי שעצם הפניה להגשת תסקיר, עלולה חלילה לגרום לבני המשפחה כולה (הן
המבקשים, הן שני ילדיהם הגדולים והן הקטינה ע'), לחוש כי יש מי שמפקפק במארג
המשפחתי, שהחלו בבנייתו כבר לפני 22 שנה.
עניין זה לא רק שלא יועיל, אלא אף עלול חלילה לפגוע בהם ובשלושת ילדיהם.
אשר למועד הגשת הבקשה, בשים לב לטענות המבקשים שאומתו בתצהיר, באשר למצבה
הרפואי של הקטינה סמוך ללידה (מצב שהצריך אשפוז ממושך במחלקה לטיפול נמרץ), ניתן
להבין מדוע לא התפנו המבקשים לטפל בהגשת הבקשה.
כך גם לא ניתן להתעלם ממשבר הקורונה, אשר פרץ בחודש מרץ 2020, כ- X חודשים לאחר
הלידה וניתן לומר, בזהירות המתבקשת, כי בתחילתו של המשבר, נדרשו המבקשים לדאוג
לעניינים מהותיים יותר ולא התפנו להגשת תובענה זו לבית המשפט.
בנסיבות העניין, לא מצאתי לזקוף לחובת המבקשים את ההמתנה האמורה ולקבוע כי רק
בשל חלוף הזמן, יש להורות על הגשת תסקיר.
סוף דבר, מצאתי להיעתר לתובענה ולהורות על מתן צו הורות פסיקתי לפיו:
הקטינה עיין תיין ====== ילידת 2019/dd/yy היא בתה של המבקשת, שייו תייז
ניתן להגיש פסיקתה לחתימתי, כאשר נוסח הפסיקתה יאושר על ידי המשיב.
ניתנה היום, י"ב כסלו תשפייב, 16 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
18
19
20
21
676222
===
17
4 מתוך 4
נאוה גדיש, שופטת
23
