ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
עניא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
לפני כבוד השופטת אספרנצה אלון
בעניין:
1. כי
יליד 2017
2. א'
יליד 2019
ובעניין:
כיים כסלו תשפ"ב, 02 דצמבר 2021
שניהם באמצעות האפוטרופא לדין עוהייד באהה אבוריה
במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
ההורים- אני ואבי
ע"י ב"כ עוהייד חן שטח
(להלן: "הקטינים")
על פי מינוי לחוק הסיוע המשפטי, התשלייב- 1972
(להלן : "המערערים")
נגד
ובעניין:
1. הלשכה לשירותים חברתיים עיריית נשר
2. היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עוהייד מהלשכה המשפטית
משרד העבודה, הרווחה והשירותים והביטחון החברתי
(להלן : "המשיבים")
פסק דין
בפניי ערעור על החלטת בית משפט לנוער בחיפה (כב' השופטת הבכירה היאם קרוואני) מיום
23.11.2021, בתיק תנייז 11035-10-21 (להלן: "בית משפט קמאי), שעיקרה כהאי לישנה:
"1. הקטינים יוצאו ממשמורת המשיבים (המערערים כאן- א.א.) ויהיו במשמורת רשות הסעד
אשר תקבע את מקום חסותם במרכז חירום שבתאי לוי וזאת מהיום בהעברה מהמסגרת
החינוכית למרכז החירום.
2. ביקורי הקטינים את המשיבים וביקורי המשיבים (המערערים כאן- א.א.) את הקטינים
יהיו על פי הכללים הנהוגים במרכז החירום, ובתיאום עם עו"ס חוק נוער ובהתחשב ברצונם של
הקטינים ובטובתם.
3. תוקף צו הנזקקות עד שנה מהיום, תוקף דרכי הטיפול עד 60 יום מהיום.
ככל שישתחרר המשיב מאשפוזו ו/או מהשיקום, תוגש הודעה לביהמ"ש ובהתאם לכך ייקבע
דיון, אפילו בטרם סיום מועד זה.
4.לבקשת ב"כ המשיבים, מורה על עיכוב ביצוע החלטתי זו, עם יד על הלב, עד 24.11.21 שעה
11.09:00
1
(להלן: "ההחלטה")
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
56
16
15
2
3
45
ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
עניא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
2. על ההחלטה האמורה הוגשה הודעת ערעור, יחד עם בקשת עיכוב ביצוע ההליכים.
3. ביום 24.11.2021 הוחלט ע"י כב' השופטת עפרה אטיאס כי פסק הדין יעוכב עד לדיון בערעור, אשר
נקבע לפניי ליום 30.11.2021.
4. ביום 30.11.2021, התקיים בפניי הדיון בערעור.
5. בדיון נכחו המערערת (להלן: "האם" / "המערערת"), באות כוחה עוייד שטח ועוייד דסטה, עוייס
לחוק הנוער הגב' מוניקה מסינגר, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים מר אופיר אבוחצירא, עוייס
המשפחה הגב' מיכל פנחס, עובדת קהילתית הגב' זהבה אשטה, האפוטרופא לדין עוייד אבורייא
וב"כ היועמ"ש עו"ד אבו אל היג'א.
6. אב הקטינים (להלן: "האב"י / ייהמערעריי) לא נכח בדיון בשל היותו מאושפז בבית חולים רמביים
/ נמצא בהליך רפואי שיקומי במרכז רעות. בבוקר יום הדיון הוגשה בקשה להשתתף בדיון
באמצעות שחית וידיאו או באמצעות זום. לא יכולתי להיעתר לבקשה מאחר וזו לא הוגשה בהתאם
לתקנות סדר הדין האזרחי- היוועדות חזותית, וגם משהובהר כי האב אינו דובר את השפה העברית
ואין בצדו מתורגמן ו/או מלווה שיכול היה לתרגם את המתרחש בדיון עצמו.
הקטינים מושא ההחלטה, האם והאב המערערים
7. הנתונים באשר למשפחה ובאשר לפעולות גורמי הרווחה לטובת הקטינים והמשפחה בכללותה
שהובאו בפניי, נסמכו בעיקרן ובתמצית על תסקיר עדכני של עו"ס לחוק נוער מיום 24.11.2021
(להלן: "תסקיר עו"ס לחוק הנוער") ועיקריהם כדלקמן:
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
2222222222
הקטינים
8. ני – הקטין ני הינו כבן 4. חייכן ונראה שמח. אינו מדבר כמעט, אלא מילים בודדות. סובל מעודף
משקל. עדיין לא גמול מטיטול. החל את שנת הלימודים בגן שפתי בו מקבל הטיפול הנדרש.
אי- הקטין אי הינו כבן 3. מעוכב התפתחותית ובשל כך מתחנך במעון שיקומי. משמיע צלילים.
ניכר כי מבין מה שנאמר לו. סובל מעודף משקל .
9. הקטינים הוגדרו ביום 02.11.2020 כקטינים נזקקים לפי סעיף 2(2)(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה)
תש"ך-1960 (להלן: "החוק הנוער"). הקטינים בעלי צרכים מיוחדים, סובלים בין היתר מהשמנת
יתר. אחד הקטינים סובל מאסתמה, ויש חשש כי הוא סובל גם מתסמונת ויליאמס".
2
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענייא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
10. המשפחה מתגוררת בדירת 3 חדרים שבבעלות ההורים, דירה מרווחת ובעלת ציוד מינימלי ביותר.
אין משחקים לילדים, אין אמצעי גירוי וזאת למרות שנקנו להם משחקים בעבר מטעם התכנית של
שירותי הרווחה בה בם לוקחים חלק. במיטות הקטינים אין מצעים על אף שנרכשו עבורם מצעים
ושמיכות. מאז אשפוז האב הדירה אינה נקייה. המסגרות החינוכיות דיווחו על הגעתם של
הקטינים עם טיטול מלוכלך מיום קודם. היו ימים בהם האם המערערת פספסה את הסעת
הקטינים למסגרות החינוכיות.
האם המערערת
11. האם המערערת מוכרת למערכת בריאות הנפש, והיא מאובחנת כסובלת ממחלת נפש, סכיזופרניה
והזיות קשות. ביום 06.09.2020 אושפזה האם המערערת בכפייה לאחר דיווח שהתקבל מבעלה על
התנהגות המסכנת את בני ביתה. לאחר ששוחררה קיבלה המלצה להמשך טיפול תרופתי, אולם זו
לא פעלה בהתאם להמלצות ולא הייתה במעקב. מצב האם המערערת התדרדר והיא החלה סובלת
מהזיות קשות אשר מנעו ממנה ומבני משפחתה לישון בלילות. נוכח מצבה הוגשה בקשה להורות
על הוצאת הקטינים בצו משמורת זמני. ביום 01.10.2020 ניתנה החלטה כי הקטינים יהיו תחת צו
השגחה בקהילה כשהם במשמורת אביהם, ואילו האם תעבור לגור בבית בני משפחתה המורחבת
עד ליום 11.10.2020. ביום 11.10.2020 הוחלט כי כיוון והאם הסכימה לקבל טיפול תרופתי
וביקורת אצל פסיכיאטר, הקטינים יהיו תחת צו השגחה זמני למשך 30 ימים וכי האם תוכל לשוב
ולהתגורר יחד עם בעלה והקטינים. עוד נקבע כי במידה והאם תסכן בהתנהגותה את הקטינים,
יהיה רשאי עו"ס לחוק נוער להוציא את הקטינים באופן מידי בצו חירום. בסיוע צמוד של לשכת
הרווחה החלה המערערת במעקב פסיכיאטרי, וכן לקבל זריקה. מצבה החל להשתפר.
12. בהתאם לסיכום ביקור מאת הרופא הפסיכיאטר מיום 09.11.2021, נלמד כי תפקודה ירוד, בולטת
ירידה בכוח רצון ויוזמה, בולטים סימני ליקוי פוסט פסיכוטי, תובנה בקשר למצבה הנפשי הינו
לקוי. הפסיכיאטר המליץ על המשך טיפול ומעקב, תהליך שיקומי בדיור מוגן, וכי יש להפנותה
להערכת מסוגלות הורית.
13. בהתאם לתסקיר עוייס לחוק נוער מיום 24.11.2021, נלמד כי האם אפאטית לחלוטין בשל הזריקה
אותה היא מקבלת אחת לחודש, אינה מתפקדת בשום תחום, וכל היום יושבת ובוהה. אין אפקט
רגשי בהבעותיה, אין תגובות לנאמר לה, היא תלויה באופן מוחלט בבעלה והיעדרותו מנמיכה את
תפקודה באופן ניכר. היא אינה הולכת לקניות, אינה מתייחסת אם מי מילדיה נופל ובוכה, אינה
שמה לב אם מי מהילדים עשה את צרכיו. על אף אהבתה לילדים האם אינה יכולה לתפקד, אינה
יכולה להיות ערנית ולהגן על ילדיה מפני כל סכנה, קטנה כגדולה. האם נעדרת יכולת טיפול
בקטינים. היום, בהיעדר האב עקב אשפוזו, האם חסרת אונים באופן מוחלט ללא בעלה, וכי
התדרדרות מצבה של האם מגביר את המצב המסכן של הילדים.
3
14. לאם נכות לצמיתות בשל מצבה הנפשי.
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
עניא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
האב המערער
15. האב המערער עבר לפני כשנה אירוע מוחי חמור, אשר היה אף חשש כי לא יתאושש מאירוע זה.
כעבור למעלה מחודש התעורר וקם על רגליו. האב המערער הוא זה אשר נשא ונטל בכל הטיפול
בקטינים באופן שוטף. היה המטפל העיקרי בקטינים, ושימש כ'עמוד התווך' בבית, עבור הקטינים
ואשתו. הוא זה אשר החליף לקטינים טיטולים, מקלח אותם, לוקח אותם למסגרות החינוכיות.
16. האב נפצע בעבודתו, אושפז ביום 09.10.2021 ורגלו נקטעה עד הברך. כיום, הוא נמצא במסגרת
שיקום "בבית רעותיי. נטען על ידי באת כוחו של האב כי האב צפוי בפני שיקום רפואי של לא פחות
מחודשיים מהיום.
עיקר טענות המערערים בכתב ובדיון
17. תמצית טענות המערערים בהודעת הערעור ובדיון עצמו, היו כדלקמן:
א.
אין ספק שהאם צריכה עזרה בבית, אך יש שיתוף פעולה מלא מצדה, משכך, לא התקיימו
העילות הקבועות בחוק הנוער להוצאת הקטינים ממשמורתם;
ב.
ג.
ד.
ה.
ו.
ז.
ח.
אילולא אושפז האב ונעדר מהבית, לא הייתה מתכנסת הוועדה לתכנון וטיפול שהתכנסה
ביום 18.11.2021, ולבטח לא הייתה מתקבלת ההחלטה להוציא הקטינים למרכז החירום
שבתאי לוי. ניתן להמשיך לטפל ולסייע למשפחה במסגרת קהילתית, כפי שנעשה עד כה;
לא מוצו ההליכים האפשריים לטיפול והשגחה על הקטינים במסגרת הביתית הקיימת;
הקטינים תוארו על ידי גורמים חיצוניים כילדים השמחים בביתם. הקטינים מצויים
במקום טוב, ורק עכשיו מתחיל להירקם קשר עם צוות הגן המטפל בקטינים.
אין כל צורך בהוצאת הקטינים למרכז חירום. במקרה הנוכחי, הוצאת הקטינים ממשמורת
הוריהם והעברתם למרכז חירום בית שבתאי לוי – אינה לטובתם.
הקטינים חוו קושי מספיק בשל ניתוקו של האב מהקטינים למשך כמה חודשים. הוצאתם
מסביבתם הטבעית למרכז החירום רק תגרום להרעת מצבם.
האב ישתחרר מאשפוז וישוב אל ביתו והקטינים בעוד כחודשיים. קיימות אופציות נוספות
לסיוע / טיפול/ השגחה במסגרת הקהילה. יש מקום לחפש ולמצוא פתרונות נוספים.
ידם של גורמי הרווחה הייתה ייקלה על ההדק"י, זאת כיוון ומדובר בקטינים מהאוכלוסייה
האתיופית. גורמי הרווחה פעלו באופן בלתי מידתי, "קופצים מ-0 ל-100" (עמ' 4, ש' 11-12
לפרוטוקול הדיון מיום 30.11.2021).
עיקר טענות המשיבים
גורמי הרווחה והיועץ המשפטי לממשלה
4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
עניא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
18. גורמי הרווחה והיועץ המשפטי לממשלה שבו וחזרו על אשר הובא בתסקיר עוייס לחוק הנוער,
שסיכומה היה בבקשה להורות על הוצאת הקטינים ממשמורת המערערים לפי סעיף 3(4) לחוק
הנוער, ולקבוע כי מוקם השמתם יהיה במרכז החירום שבתאי לוי. נטען כי על אף כל המאמצים
שנעשו, לא הועילו כל האמצעים החלופיים האחרים שניתנו לאם המערערת וביחס לקטינים.
אמצעים אחרים נוספים שנבחנו, לרבות משפחת אומנה, תפירת חליפה טיפולית' ייעודית, ניסיון
לגייס את בני משפחת האב ו/או האם – לא הצליחו ולא נמצאו אפשריים. בצער רב, כל פתרונות
הסיוע בקהילה מוצו. סוף דבר, קיים חשש כי השארת הקטינים במשמורת האם המערערת, במצבה
כיום, עלול להביא לתוצאה בלתי הפיכה, שיכול ותהא הרת אסון.
19. הצורך בהוצאת הקטינים היה ועודנו מיידי.
20. תפקיד ערכאת הערעור הינו בחינה האם נפלה בהחלטת בית משפט קמא פגם היורד לשורשו של
עניין. בהיעדר פגם שכזה, אין ערכאת הערעור אמורה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית. החלטת
בית משפט קמא עומדת על בסיס איתן, מבוססת עובדות, ממנה ניתן היה ללמוד לגבי מצב
הקטינים, המערערים, יכולת תפקודם כהורים, ובית משפט קמא שוכנע והגיע למסקנה כי טובת
הקטינים מחייבת הוצאתם ממשמורת האם, וכי אין מנוס מהעברתם למרכז החירום.
האפוטרופוס לדין
21. אין מחלוקת לגבי נזקקות הילדים ולגבי הצרכים הפיזיים, הרגשיים והנפשיים לבריאותם של
הילדים. המצב הנוכחי הינו על גדר "חירום", וזאת בשל נסיבות המקרה הספציפיות, שהקטינים
חייבים תחליף להורה הפעיל והמשמעותי בחיים שלהם, שהם נפרדו ממנו, שזה היה האב. ניסיון
השנה החולפת מאז הכרזת הנזקקות, לרבות כל העזרה שהמערערים קיבלו עד היום, מעידים כי
אין מנוס מדחיית הערעור. יש להעביר הקטינים למרכז החירום, שם יקבלו מענה מערכתי.
דיון והכרעה
22. לאחר שקראתי בעיון את החלטת בית משפט קמא, את הודעת הערעור ואת התשובה בכתב מטעם
היועמ"ש, ולאחר ששמעתי את כל הגורמים שהופיעו לפניי במהלך הדיון, מסקנתי היא כי אין
מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין הערעור להידחות.
23. מקריאת תסקיר עוייס לחוק הנוער ומשמיעת קולותיהם של גורמי הרווחה שהופיעו בפניי, נלמד
כי גורמי הרווחה פעלו רבות, תוך מאמצים כנים, אמתיים ואינטנסיביים, על מנת לעזור ולסייע
לקטינים ולמערערים להישאר במסגרת משפחתית תוך סיוע קהילתי. לא נראה כי גורמי הרווחה
חסכו דבר, לא במשאבים ולא במאמצים וכי הוצאת הקטינים ממשמורת הוריהם נעשתה לאחר
שמוצו כל ההליכים בקהילה. על קצה המזלג יצוין כי המשפחה שולבה בתכנית "שביל הצמיחה",
תכנית אינטנסיבית מבחינת ההתערבות בבית המשפחה ומתן מענה כלכלי, שולבה עוייס משפחה
5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
עניא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
ועם הזמן עורבה עוייס לחוק הנוער לגבי אירועים נקודתיים. נעשו ניסיונות רבים ועילאיים למצוא
סומכת אך המאמצים כשלו ולא נמצאה דמות שמוכנה להגיע מדי יום משעות אחר הצהריים ועד
שעות הערב. נטען כי נעשו פניות לכל חברות הסיעוד, לרבות לגופים נוספים (אוניברסיטה, מתנייס
– אולי תמצא סטודנטית שתהיה מוכנה לעבוד מס' שעות עם המשפחה). הפניות לא צלחו. במהלך
כל האמור לעיל, עוייס המשפחה ומלווה בתוכנית הגיעו לבית המשפחה באופן אינטנסיבי יותר
מכפי שהיו מגיעות כרגיל.
24. האב כאמור, שהיה עמוד התווך במשפחה, אושפז ביום 9.10.2021 ורגלו נקטעה. בשל שינוי נסיבות
מהותי זה, והצפי לשיקום רפואי מחוץ לבית שיצטרך האב לעבור, קיימו שירותי הרווחה
התייעצויות מקצועיות על מנת לבחון אפשרויות להגנת הקטינים בביתם, וזאת כדי שהוצאתם לא
תידרש ותתחייב. בין השאר, נעשתה פניה למפקחת על השיקום, נבחנו אופציות ריאליות לסידור
מידי, וזאת על מנת לתת סיוע בתוך הבית. אופציה אחת שהועלתה הייתה מציאת שתי נשים שיוכלו
להיות בבית המשפחה החל מהשעה 16:00 עד הבוקר, ובשישי החל מהשעה 12:00 עד ראשון
בבוקר. הובהר כי ההשגחה בלילה הינה הכרחית מאחר ואחד הקטינים סובל מאסתמה, והוא יכול
לפתח התקף של חוסר נשימה בלילה, קיים חשש כי האם המערערת לא תוכל לתת מענה מתאים
במצב מסכן חיים זה. אופציה שניה שהועלתה הייתה מציאת משפחה שתקלוט את הקטינים יחד
עם האם המערערת, אשר תשמש אומנה לכולם, אך דובר היה ברעיון, ולא במשפחה שבנמצא.
המפקחת על השיקום התבקשה לחפש משפחה אומנת שכזו, אך לדבריה, מציאת משפחה שכזו
כרוכה בתהליך ארוך, שייקח כמה חודשים לפחות.
25. במהלך כל התקופה האמורה והנוכחית, עוייס המשפחה והמלווה בתוכנית מגיעות מדי יום לבית
המשפחה, לעיתים אף עורכות קניות בסופרמרקט על מנת לרכוש מוצרים בסיסיים לקטינים לצורך
ארוחות, מוצרי היגיינה, חומרי ניקוי וכיוייב. בנוסף לכל האמור לעיל, נעשו גם ניסיונות לגייס את
בני המשפחה, הן מצד האב והן מצד האם, לצורך מתן עזרה טיפול והשגחה בקטינים, לפחות לזמן
מוגבל, אך לא הייתה כל פניות מצד קרובי המשפחה ולא הייתה אפשרות לגייסם לצורך כך.
26. עיון בפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני בית משפט קמא, מלמד כי התנהל דיון נוקב ומקיף באשר
לקטינים, מצבם, וחלופות טיפוליות שאינן כוללות הוצאה ממשמורת המערערים למרכז חירום.
בפני בית משפט קמא הובא כי אין חולק שעל אף אהבת האם המערערת את ילדיה, כרגע, בהיעדר
נוכחות האב המערער בבית, הבית אינו מתפקד והילדים בסכנה. בנוסף, נשמע חשש ברור בדבר
סכנת חנק של הקטין הסובל מאסתמה וחוסר יכולתה של האם המערער לפעול באם מצב שכזה
אכן יתרחש. הטיפול הרפואי שהאם מקבלת על דרך של זריקה, הופך אותה ל'אפאטית', דבר הבא
לידי ביטוי באירועים בהם היא כמעט שוכחת את הקטינים, לא יוזמת ניסיונות הרגעה כאשר
הקטינים נופלים ונחבלים וכיוייב. עוייס לחוק הנוער הציגה את הניסיונות הנרחבים והיצירתיים
שבוצעו על מנת למצוא פתרון בקהילה עצמה, אשר הוזכרו לעיל. גורמי הרווחה לא הצליחו למצוא
6
2
3
4
5
6
7
ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ"א 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
מנגנון אשר יאפשר את השארת הקטינים בבית המשפחה ולצד אמם המערערת, ובאין ברירה
נדרשה הוצאה למרכז החירום בית שבתאי לוי, וזאת עד לשובו של האב מן האשפוז / הליך שיקומי.
27. בית משפט קמא קיבל מענה מדוע לא יהיה זה נכון להשאיר את הקטינים במשמורת המערערים,
שמע ונוכח למאמצים הרבים של גורמי הרווחה לעזור למשפחה בה עסקינן ולתת לה ולפרטים בה
הזדמנות ואפשרות, שכן אין עסקינן במצב בו מדובר בהתעללות קטינים, אלא בשל הזנחה קשה
וחוסר יכולת. על אף האמור, בפני בית משפט קמא ניצבה העובדה כי אין חלופה מתאימה, לא
סומכת, לא עזרה מצד בני המשפחה, לא משפחת אומנה שיכולה לקבל את שני הקטינים בעלי
הצרכים המיוחדים באופן מיידי, ומנגד, כי בית שבתאי לוי כן יכול לקלוט ולטפל בקטינים, במיידי.
28. בית משפט קמא הקשה על הצדדים בשאלות נוקבות. התקבלו תשובות קשות, אך משכנעות כי עם
כל הרצון הטוב ואהבתה של האם המערערת, במצבה כיום, אין היא יכולה בכוחות עצמה להבטיח
מוגנות לקטינים. נלמד כי כל פתרונות הסיוע בקהילה מוצו, לחלופין לא התאפשרו ולא הסתייעו
בידי גורמי הרווחה.
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
29. ההיסטוריה הטיפולית בקטינים נפרסה בפני בית משפט קמא. הישארותם במשמורת הוריהם
המערערים בצו פיקוח בקהילה ניתן בעיקר בשל טיפולו של האב בקטינים באופן שוטף, יחד עם
התערבות גורמי הרווחה. לאור שינוי הנסיבות אשר עיקרו נבע בשל אשפוז האב למשך זמן שאינו
ברור וודאי, חוסר הצלחה במציאת פתרון מיידי אידיאלי על אף ניסיונות רבים של גורמי הרווחה,
לרבות ניסיון לאומנת קרובים שלא צלח, נראה כי לא היה מנוס מקבלת ההחלטה שהתקבלה.
30. המשיבים כולם הביעו עמדה ברורה וחד משמעית כי במצב הנוכחי, ועם כל הצער שבדבר, טובת
הקטינים מחייבת את הוצאתם הזמנית ממשמורת הוריהם וכי דרכי הטיפול המתאימים לתקופה
של 60 יום, הם במרכז שבתאי לוי, כפי שהורה בית משפט קמא. כל גורמי הטיפול כולם, כל אחד
מבחינתו וידיעתו הוא, הסבירו ופירטו כיצד ניסו למצוא חלופות אחרות על פני הוצאת הקטינים
ממשמורת ההורים המערערים.
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
333
31. שוכנעתי כי אין מנוס מהותרת החלטת בית משפט קמא על כנה. טובתם מחייבת את הוצאתם
ממשמורת הוריהם, והשמתם במרכז חירום שבתאי לוי, וזאת ל-60 יום מהיום. שותפה אני
להתרשמות בית משפט קמא כי עם כל הרצון של המערערת ואהבתה לילדיה, נוכח היעדרותו של
האב, כאמור, מטעמים רפואיים, אין האם יכולה ומסוגלת בכוחות עצמה ו/או בכוחות סיוע
מהקהילה, סיוע אשר ניתן בהיקף נרחב, להבטיח את בריאותם הנפשית והפיזית של הקטינים.
אירוע דרמטי זה שבו האב נעדר מהבית מזה כחודשיים ויעדר עוד כחודשיים נוספים לכל הפחות,
מחייב שינוי בדפוס הטיפול שהיה עד כה וזאת לטובתם של הקטינים.
7
2
3
4
5
60
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענייא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
"ביהמ"ש נעתר לבקשה והאריך את צו הנזקקות וצו השגחה וטיפול בקהילה,
עד להיום. אלא מה, החיים הכתיבו מציאות אחרת. עו"ס חוק נוער ואפוטרופוא
לדין הרחיבו בטיעוניהן באשר למצבם של הקטינים ולטרגדיה המשפחתית…
לכל מי שנכח באולם, לא נשארה עין יבשה ולא בכדי. עם כל הכאב, אין מנוס
מהוצאת הקטינים ממשמורת המשיבים והעברתם למרכז חירום וזאת עוד
(עמ' 15 ש' 30-32, עמ' 16 ש' 15-15 להחלטה).
היום…".
32. נסיבות החיים משתנות ויש להתמודד עמן באופן פרטני, אד הוק, בצורה הטובה ביותר שניתן.
סבורני כי בנסיבות שהוצגו בפני בית משפט קמא, ואשר הוצגו גם בפני, ההחלטה להשמת הקטינים
במרכז חירום לתקופה זמנית של 60 יום, היא החלטה המבוססת ראשית וסוף דבר על עיקרון טובת
הקטינים, שתיטיב עמם בתקופה זו בה אין בכוחה של האם לשמור על הקטינים, וכן תאפשר לאב
להשתקם כראוי.
33. אין חולק שההורים הינם הורים האוהבים את ילדיהם, וגם ילדיהם מחוברים מאוד אליהם
בחזרה. הילדים עצמם הם ילדים שמחים וטוב שכך. יש לחזק את ידי ההורים המערערים כי על
אף נסיבות החיים עמם הם מתמודדים, האהבה שורה בביתם וזאת כמובן לשמחת וטובת
הקטינים. עם זאת, אין בכך תמיד די. גורמי הרווחה ומערכת המשפט אמונה על טובת הקטינים,
וההחלטה מושא הערעור אינה סוף פסוק, אלא אך יפסק זמן משמורתי, לצורך שמירה על טובת
הקטינים, ילדיהם היקרים, עד אשר ישוב האב לאיתנו, ויוכל לשוב לתפקידו כיעמוד התווך' של
הבית והמשפחה.
20
21
34. על הגורמים המקצועיים לבחון את מצבם של הקטינים בפרק זמן זה וזאת נוכח הדיווחים
הרפואיים שהוצגו בפניי במהלך הדיון – הדיווח הרפואי מיום 29.11.2021 ומיום 30.11.2021 וכן
להמשיך ולפעול בשקידה ראויה לבחינת טובתם של הקטינים במהלך אשפוזו של האב וכן לאחר
שובו הביתה נוכח מגבלותיו הרפואיות, צרכי הקטינים ומצבם.
22
23
24
25
26
27
28
33
34
222222-23
29
30
31
35. סוף דבר, דין הערעור להידחות.
36. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
37. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
38. המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ב, 02 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
8
ישראל
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענייא 57481-11-21 ההורים אני ו-אבי נ' מחלקה לשירותים חברתיים
אספרנצה אלון, שופטת
9
