בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
בפני כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה
בעניין הקטינים:
התובעת:
1. כ.ב. ת"ז . (ילידת 2010.XX.XX)
(יליד 2016.XX.XX)
2. כ.ו. ת"ז
כ.ר. ת"ז
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר בר לב
נגד
הנתבע:
כ.ג. ת"ז
ע"י ב"כ עוה"ד פרח חלבי
פסק דין
תביעת מזונות קטינים, בני העדה הדרוזית אשר על הוריהם חל הדין האישי המעוגן בחוק המעמד
האישי לעדה הדרוזית בישראל.
הרקע והצדדים:
1. הצדדים, בני העדה הדרוזית, נישאו זל"ז ביום 2006.XX.XX ונפרדו ביום ז ביום 2019.XX.XX
עת התובעת עזבה את הבית בו התגורר הצדדים במשותף ושכרה בית למגוריה בישוב ד'.
2. במהלך נישואי הצדדים נולדו להם שני קטינים, כ.נ. ילידת 2010.XX.XX וכ.ו. יליד 2016.XX.XX.
3. עובר לפסק דין זה התנהלו בין הצדדים מספר הליכים: תלה"מ 10865-06-19, תביעת האֵם
למשמורת, במסגרתה ביום 02.01.2020 ניתן פסק דין לפיו משמורת הקטינים תהא בידי
התובעת וזמני השהות יהיו בהתאם להודעת הצדדים מיום 09.12.2019; תלה"מ 19526-09-20
תביעת האם לשינוי זמני השהות – התביעה נמחקה בהסכמה ; תלה"מ 4701-05-21 תביעת האב
למשמורת – התביעה נמחקה בשל חוסר מעש. עוד הוגשו תובענות מכוח חוק מניעת אלימות
במשפחה התשנ"א-1991 מהן עלה כי בין הצדדים מחלוקות בעניין אופן זמני השהות.
נוסף על כך, תלוי ועומד תהל"מ 10895-06-19, תביעת האם לפסק דין הצהרתי ואיזון משאבים.
בהליך זה נשלחה לצדדים התראה לפני מחיקה בשל חוסר מעש.
1 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
2
3
4
5
6
7
8
9
.4
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
ביום 30.7.19 נפסק כי על חשבון מזונות זמניים ומדור הקטינים ישלם הנתבע סך 2,800 ₪
החל ממועד הגשת תביעת המזונות (05.06.2019). עוד נקבע שם כי שני ההורים יישאו בחלקים
שווים בהוצאות החינוך החריגות של הקטינים, לאחר הפחתת המענק המשולם על ידי המוסד
לביטוח לאומי ולאחר הפחתת השתתפות מעביד הנתבע וגם כי שני הצדדים יישאו בחלקים
שווים בהוצאות הבריאות החריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים.
10
11
12
13
14
15
16
17
5. עדויות ראשיות הוגשו בתצהירים. מטעם התובעת הוגש תצהירה ומטעם הנתבע הוגש תצהירו.
בדיון שהתקיים ביום 24.02.21 הודיעו הצדדים כי הם מוותרים על חקירות ומבקשים להגיש
סיכומים.
טענות הצדדים:
6. התובעת טענה כי היא ילידת ב.ג. וטרם נישואיה הציבה 3 תנאים לקיומם: א. שהצדדים לא
יתגוררו בסמוך להורי הנתבע. ב. שהתובעת תמשיך לנהל אורח חיים מודרני, עצמאי ולא דתי.
ג. שהצדדים ייבנו בית בישוב ע', רחוק מבית הורי הנתבע ושהזכויות בו יירשמו על שמם. נטען
כי הנתבע הסכים לתנאים, אולם במועד החתימה על הסכם הנישואין, ביום 29.07.06, אבי נתבע
לא הסכים לקיימם. נטען כי נוכח הפצרות הנתבע ואמירתו כי ביקש לרצות את אביו, התובעת
לא ביטלה את האירוסין והצדדים נישאו.
נטען כי לאחר האירוסין, בשנת 2005, "קיבל הנתבע מגרש מאביו", עליו בנו הצדדים את ביתם
ובו התגוררו עד מועד פרידתם. התובעת טענה כי הייתה שותפה מלאה לתכונונו ועיצובו של
הבית, אשר שופץ עוד במהלך הנישואין. אשר לזכויות בבית נטען כי התובעת פנתה לנתבע
בבקשה לרשום את הבית על שם שני הצדדים, אך הנתבע לא אזר אומץ לבקש זאת מאביו.
התובעת טענה כי יחסי הצדדים עלו על שרטון על רקע התערבותו הרבה של אבי הנתבע בחיי
בני הזוג, נסיונותיו להשתלט על אורח חייהם, יחס מזלזל מצד הנתבע והמחלוקת בעניין רישום
הזכיות של הבית. בהקשר זה נטען כי בשנת 2013, עזבה התובעת את הבית ושבה לאחר
שהנתבע הבטיח כי יפנו לעורך-דין לחתום על הסכם, וביקש הזדמנות נוספת. עוד נטען כי לאחר
מכן בשנת 2016, על-רקע המחלוקת בעניין רישום הזכויות, שוב נפרדו הצדדים אך שבו לשלום
בית לאחר שהתחייב הנתבע לרשום את הזכויות בבית בתוך שנה. נטען כי בפועל, בתאריך
2 מתוך 12
25
26
27
28
29
30
22222222222
18
19
20
21
23
24
2
3
4
5
6
7
8
9
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
אורתודנטיה, משקפיים / עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים / רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני
ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי
קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא
א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על-ידי הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן
זכאי ליהנות מהחזר זה. כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי
המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת מתועדת טרם הוצאת ההוצאה
/ קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח
האסמכתא. הוצאות שהוצאו קודם לפסה"ד – על הצד המשלם לשלוח לצד שכנגד הודעה
בדואר רשום ואת תוך 21 יום שאם לא כן – יוחזק כמי שוויתר על ההוצאה.
29. כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני
ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).
30. הורה אשר יישא בסכום העולה על שיעור חלקו בגין ההוצאות המפורטות לעיל ("ההורה
המשלם") יקבל מהורה השני ("ההורה החייב") את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10
ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא
הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.
לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע לאם בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי
הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.
31. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר
להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת": דוא"ל /
דואר רשום / תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp), כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח
כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים
לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
23
24
25
26
27
28
29
30
22222222222
21
המידע/מסמכים.
32. חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטינים,
מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור.
11 מתוך 12
567
8
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
אין צו להוצאות.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור ההליך שבכותרת.
ניתן היום, י' טבת תשפ"ב, 14 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
הילה גורביץ עובדיה, שופטת
12 מתוך 12
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
08.11.2017 הועברו הזכויות מאבי הנתבע, אך נרשמו על שם הנתבע בלבד יחד עם הערת
אזהרה לטובת אביו הקובעת כי לא ניתן לעשות עסקה ללא הסכמתו, וכי לאחרונה נודע לתובעת 2
כי הנתבע העביר לאביו חזרה את הזכויות ועסקה זו גם דווחה כדין לרשויות. נטען כי המשפחה
חיה ברמת חיים גבוהה, נסעו לחופשות בארץ ובחו"ל והנתבע לא החסיר מהקטינים דבר.
—-
בעיר נ' ומרוויחה שכר חודשי
אשר להכנסות הצדדים, נטען כי התובעת עובדת במשרדי
ממוצע על סך כ- 9,000 ₪, אך היא עתידה לעבור לעבוד בעיר ח', ורכיב תוספת אחזקת רכב
של משכורתה, בסך 1,200 ₪, יופחת. אשר לנתבע, נטען כי הנתבע עובד כ—– ובמועד הגשת
התביעה שהה בחופשת מחלה בשל תאונת עבודה, והכנסתו, כולל קצבת נכות, היא על סך
21,000 ₪. בתצהירה טענה התובעת כי לאחר שהנתבע שב לעבודתו, שכרו החודשי הממוצע
הוא בסך 18,000 ₪, ונוסף על כך הוא מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי סך 3,000 ₪,
והוא גם זכאי להטבות ממקום עבודתו – כגון השתתפות בהוצאות צהרון. בסיכומיה טענה
התובעת כי הכנסת הנתבע עומדת על סך 21,600 ₪ כולל קצבת הנכות.
1
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
=
אשר לצרכי הקטינים נטען כי צרכי הקטינים עומדים הם סך 5,050 ₪ לחודש ויש לחייב את
הנתבע עבור מזונותיהם בסך 3,950 ₪, כאשר סכום זה מורכב מסך 2,500 ₪ בגין כלכלה,
טואליטיקה והיגיינה, על סך 800 ₪ בגין ביגוד והנעלה, סך 650 ₪ בגין פנאי ותרבות
בילויים, משחקים וספרים, מתנות ימי הולדת וכיוצ"ב. עוד עתרה התובעת לחייב את הנתבע
בתשלום עבור מדור ואחזקתו עבור הקטינים סך 1,532 ₪, כאשר סכום זה מורכב משיעור של
40% מהרכיבים: שכירות וארנונה סך 3,100 ₪, חשמל סך 300 ₪, מים סך 100 ₪, בזק סך
110 ₪, גז סך 60 ₪ כבלים ואינטרנט סך 160 ₪. בסיכומי התובעת הסכומים עלו ונתבע סך
עוד נתבע בגין הוצאות חריגות סך 3,115 ₪ לפי חלוקה לרכיבים: הוצאות בית
הספר לקטינה סך 65 ₪, צהרון לקטינה סך 1,000 ₪, משפחתון לקטין סך 1,800 ₪ וחוג בלט
לקטינה 250 ₪. סכום זה פחת בסיכומי התובעת, שעתרה שם לחיוב חודשי בסך 1,940 ₪
כשסכום זה מורכב מהרכיבים: הוצאות בי"ס סך 140 ₪, שיעורי עזר וחוגים סך 1,000 ₪
והסעות למסגרות החינוך סך 800 ₪. נטען כי לתובעת אין קבלות בדבר תשלום חשמל הסעות
ושיעורי עזר מאחר ועבור חשמל היא "משלמת בהתאם לקריאת מונה ולכן אין לה קבלות" ועבור
הסעות ושיעורי עזר היא משלמת במזומן וללא קבלה.
₪ 4,279
19
20
21
22222
23
24
25
26
27
28
29
3 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
אשר לסיוע בשכר דירה, נטען כי התובעת הייתה זכאית לסך 2,190 ₪ בחודש וסיוע זה הופחת
לסך 1,104 ₪ לחודש, עד לחודש 10/21. נטען כי חלוקת זמני השהות היא 76.8% אצל התובעת
ושיעור 23.2% אצל הנתבע ועל כן יש להחיל שיעור זה בחלוקת ההוצאות החריגות.
7. הנתבע הכחיש את טענות התובעת, וטען כי אביו מעולם לא התערב בחיי בני הזוג, לא כל שכן
במישור הדתי, אלא תמך, עזר, בנה, הקים ופרגן, ושאיפתו הייתה לחיי שלווה בין בני הזוג.
נטען כי התובעת בדתה אירוע אלימות קיומו של אירוע ביום 15.20.19 אשר בעקבותיו עזב את
הבית בו התגוררו הצדדים במשותף, ולאחר שביום 01.04.2019 עזבה התובעת מרצונה החופשי
את בית הצדדים, שב להתגורר בבית.
אשר להכנסות הצדדים, נטען כי משכורתו של הנתבע מעבודתו ב- היא כ- 11,000 ₪, ממנה
סך כ-3,500 ₪ עבור החזר הלוואות שחלקן הארי ניטלו בערבות התובעת ושימשו לחיי
היומיום. נטען כי ביום 21.10.2018 קיבל פיצוי זמני בשל אובדן כושר עבודה מחברת הביטוח
"כלל" סך כ-5,800 ₪, הוא זכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2,860 ₪ ועוד
קיבל, עד ליום 30.07.2019, השתתפות בהוצאות מעון לקטין בשיעור 60% ברוטו מהעלות
בפועל. אשר לתובעת, נטען כי שכרה החודשי הממוצע הוא סך 9,150 ₪ ומשכורתה לא תפחת
עם המעבר לעיר ח', מאחר ומנגד תחסך עלות הדלק ויצומצמו הוצאות הרכב.
הנתבע טען כי שילם הוצאות חינוך בסך 1,425 ₪ עבור הקטין, נשא בתשלום עבור משפחתון
הקטין ובתשלום עבור צהרון של הקטינה וכיום נושא בתשלום סך 300 ₪ עבור חוג צילום
לקטינה וסך 400 ₪ עבור חוג כדורגל לקטין, ועוד הוא משתתף ברכישת ציוד נלווה. נטען כי
במהלך השנים הנתבע מימן לבדו הוצאות ובילויים ולנסיעות לחו"ל והביא את המשפחה לחיות
ברמת חיים גבוהה. נטען כי שיעורי עזר ניתנו למשך כחודשים בעלות 50 ₪ לשיעור. הנתבע
עתר לתשלום סך 1,250 ₪ עבור מזונות הקטינים ומחצית הוצאות החריגות.
דיון והכרעה:
8. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 קובע:
17
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2222222222222
18
19
20
21
23
"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי
הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".
4 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
.9
מאחר והצדדים בני הזוג משתייכים לעדה הדרוזית, הדין האישי הוא הדין הדרוזי המעוגן בחוק
המעמד האישי לעדה הדרוזית בישראל (להלן: "החוק").
10. הרלוונטי לעניינו הוא הפרק העשירי שכותרתו "דמי המזונות המוטלים על האבות לטובת הבנים"
וסעיפים 67-70. ראו אשנב למשפט הדרוזי ומדריך לדיני המעמד האישי בעדה הדרוזית (בשפה
העברית), עמוד 255. להלן תמצית ההוראות:
סעיף 67 לחוק קובע את חובת האב בכל מזונות הקטינים, לבניו עד שיפרנסו עצמם,
ולבנותיו עד שתינשאנה: "האב חייב במזונות, על שלושת סוגיהם, לילדו הקטן והעני,
בין זכר ובין נקבה: ביחס לבן- עד אשר יגיע ליכולת לפרנס את עצמו, וביחס לבת- עד
שתינשא".
סעיף 68 לחוק קובע חבות במזונות לגבי ילדים בגירים: "האב חייב בדמי מזונות, על
שלושת סוגיהם, לילד הגדול והעני שאינו מסוגל להתפרנס מחמת מום המונע ממנו
להתפרנס, וכן בדמי מזונותיה של הילדה הגדולה הענייה, כל עוד שהיא אינה נשואה".
סעיף 69 לחוק קובע כי החובה מוטלת על האב בלבד, אלא אם הוא חסר אמצעים ואינו
יכול לפרנס עצמו: "אין איש משתתף במזונות הילד החלים על אביו, אלא אם כן האב
חסר אמצעים ונבצר ממנו לפרנס את עצמו שאז הוא חשוב כמת ואין חובת המזונות חלה
עליו: חובת המזונות תחול אז על מי שחייב במזונותיו בהעדר אב".
26
27
28
29
22222222
22
23
24
25
30
31
32
סעיף 70 לחוק מוסיף על כך וקובע כי במצב בו האב חסר אמצעים, מוטלת חובה גם
על האם: "כאשר האב חסר אמצעים, חייבת האם, לפני כל קרוב אחר, במזונות ילדה. אם
שני ההורים חסרי אמצעים, ויש להם ילדים הזכאים למזונות, מחייבים בהם את הקרוב
ביותר בדרגה ביחס לילדים, ובלבד שיש לו אמצעים. הוצאותיו של הקרוב- בין שהוא האם,
בין שהוא הסב או זולתם- הם בבחינת חוב של האב חסר האמצעים שניתן לתובעו ממנו
כאשר ירווח לו".
.10.1
.10.2
.10.3
.10.4
צרכי הקטינים :
11. עיון במסמכים שצרפה התובעת לתצהירה, מעלה כי לא צורפו אסמכתאות לאימות הצרכים
הנטענים. על מנת להבהיר את דלות הראיות בהקשר זה, אפרט כי כל שצורפו הם: צורף הסכם
שכירות מיום 15.2.2019 (יום העזיבה הנטען על ידי התובעת) על סך 3,100 ₪, עבור שכירות
וארנונה והעתק שיקים; צורפו קבלות עבור רכישת מוצרי חשמל, ריהוט ומטלטלין; תדפיסי
חשבון בנק; ריכוז יתרות ליום 10.2.2020; קבלה בדבר תשלום לבזק בינ"ל; טלויזיית לויין;
5 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
קבלות תשלום לצהרון עבור שני קטינים לחודשים 10-11 (של שנה לא ידועה); פתק בכתב יד
של גב' כ.ס. בה נכתב כי היא מאשרת קבלת סך 1,000 ₪ לחודש, מחודש אוקטובר עד יוני
2020 בגין הסעת הקטינים מבית האם בעיר ד' לגן בעיר ע'; קבלה על ייעוץ רפואי; קבלות עבור
רכישת משחקים וטיפולים לכלי-רכב.
טענות התובעת ביחס לצהרונים, קייטנות, שיעורים פרטיים וחוגים, הן חלק מהוצאות חריגות
עבור חינוך או הוצאות מעבר לצרכים ההכרחיים ועל כן אינן רלוונטיות ברכיב זה.
12. משמעות הדבר כי התובעת לא הוכיחה צרכי הקטינים הנטענים על ידה, לא בכלל ולא בחלקם.
13. תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. כאשר העובדות אינן שלמות
והראיות אינן מאפשרות קביעת ממצאים ברורים, בית המשפט יאמוד את הצרכים על פי ניסיון
החיים של השופט היושב בדין. ראו: ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פ"ד לז(4)667; ע"א 687/83
מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29, 33; ע"א 130/85 ניסים סבן כהן נ' שמעון כהן, פ"ד מ(1) 69; ע"א
93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3)822, 825 ועוד.
14. נפסק בעבר כי מזונות הכרחיים שאינם טעונים הוכחה, ומהווים צרכים הכרחיים, עבור ילד
אחד, הם סך 1,200-1,400 ₪ לחודש. ועבור קטין החולק זמנו בין שני בתים הצרכים הן
ההכרחיים והן מדין צדקה הם סך 1,600-2,200 ₪ לחודש. ראו השופט י' שנלר בתיק עמ"ש
46291-01-16 פלונית נ' פלוני, סעיף 16 לפסק הדין מיום 9.10.2017 וגם רמ"ש (מרכז) -59188
10-18 י.נ נ' א.נ, סעיף 10 לפסק הדין, מיום 25.10.2018.
15. בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פד"י לו(3) 449, נכתב כי הצרכים ההכרחיים הם אותם
צרכים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים: צרכי מינימום כגון מזון, ביגוד והנעלה,
חינוך וכיוצ"ב. מדובר בצרכים מינימליים, במזונות קיום של קטין, מזונות שאינם תלויים
להשתייכותו הדתית ולדין האישי החל. ראו: תמ"ש (ב"ש) 32288-04-10 פלונים נ' אלמוני
(19.11.12), סעיף 25 לפסק הדין וגם תמ"ש (טב') 50191-03-16, פלונית נ' אלמוני, השופטת
אביבת נחמיאס, בסעיף 29 לפסק הדין.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
23
24
25
26
27
28
29
2222222222
18
19
20
21
6 מתוך 12
234567890
10
11
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
16. בעמ"ש (ת"א) 1180-05-14 א.א. נ' מ.א., מיום 26.3.2015 בעמוד4 לפסק דינו של השופט שאול
שוחט, אליו הצטרפו חברי ההרכב בפסק הדין, נאמר כי :
"הסכומים עליהם הועמדו הצרכים ההכרחיים לא נקבעו על בסיס
מחקרי או כלכלי כלשהו… ומהווים חזקה שניתנת לסתירה בהתקיים
נסיבות מיוחדות/חריגות בהקשר לתא המשפחתי הספציפי והקטינים
במסגרתו, שעניינם עומד לדיון. ייתכנו בהחלט מקרים בהם מוכח
(והנטל על מי שטוען זאת), כי הצרכים ההכרחיים של משק הבית
שעניינו עומד לדיון נמוכים יותר מהסכומים שנקבעו ככאלה, מה
שמשפיע על גובה צרכי הקטנים כלפי מטה…"
17. פועל יוצא, הוא כי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, אך משלא הובאו בפני ראיות כי יש לסטות
מהצרכיים ההכרחיים כפי שנפסקו בממוצע, ושאינם טעונים הוכחה, ובשים לב לרמת החיים
של המשפחה כאן, שהוכח כי לא הייתה נמוכה, אני אומדת את סכום המזונות ההכרחיים של
כל קטין בסך 1,500 ₪ לחודש.
18. לסכום זה יש להוסיף מדור ואחזקת מדור; התובעת צרפה הסכמי שכירות לתקופה שמיום
15/2/19 ועד יום 30/12/21 ולפיו שכר הדירה כולל ארנונה הוא סך 3,100 ₪ לחודש. עוד
צירפה התובעת העתק שיקים חתומים על ידה בגין תשלום דמי שכירות לתקופה 1/20-9/19.
מסמכים אלו סותרים את טענתה בסיכומיה כי בחודש 8/20 עברה דירה. עוד סותרים מסמכים
אלו את עתירתה טענתה כי היא נושאת בתשלום שכר דירה בסך 3,000 ₪ + סך 300 ₪ עבור
ארנונה. יתר על כן, התובעת לא הפחיתה את הסיוע שניתן לה עבור שכר דירה ממשרד השיכון,
סך 2,190 ₪ עד לחודש 10/20 או סך 1,104 ₪ לתקופה שלאחר מכן. משמעות הדבר כי, לכל
היותר, נושאת התובעת בתשלום סך 1,996 ₪ כולל ארנונה. לעניין אחזקת המדור למעט
אסמכתא עבור תשלום לבזק ולטלויזיה בלויין, לא צורפו אסמכתאות. עוד בהקשר זה אציין, כי
טענת התובעת כי מאחר והיא משלמת לפי קריאת מונה, אין בידה קבלות – אינה הגיונית. הנתבע
הכחיש את טענות התובעת, וטען כי ההוצאות הנטענות גבוהות.
19. בהינתן הנתונים לעיל, והחסר מנגד, אני אומדת את הוצאת התובעת עבור מדור ואחזקתו על סך
2,400 ₪. חלקו של האב במדור עבור שני קטינים הוא בשיעור 40%. ראו: ע"א 52/87 הראל
נ' הראל, פ"ד מ"ג(4), 201, 205. היינו סך 960 ₪ לחודש, כפוף להצגת חוזה שכירות תקף
והוכחת תשלום שכ"ד על ידי האם.
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222223223
7 מתוך 12
2
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
20. האם זמני השהות במקרה כאן יכול ויישנו מהסכומים שלעיל ? שהיית קטינים בבית האב, יכול
ותפחית שיעור חלקו של האב בצרכים הכרחיים שכן בעת שהיית הקטינים עימו, הוא נושא
בצרכים אלו, ולו בחלקם, "בעין". ראו עמ"ש (מרכז) 50603-01-14 ל.ו. ואח' נ' ד.ר. מיום
06.01.2015 סעיף 14 לפסה"ד. אמנם הדברים שם נוגעים לדין העברי, אך לטעמי ניתן להחלים
גם במקרה של הדין הדרוזי ועל כן ניתן לשקלל, בעת קציבת חיובו של האב, גם את שיעור
השתכרותה של האם וחלוקת האחריות ההורית וזמני השהות. ראו גם עמ"ש 25027-02-14
פלונים נ' פלונית מיום 28.12.2014; עמ"ש (מרכז) 23634-05-15 י.א.פ. נ' ד.א. מיום
25.02.2016 (כל פסקי הדין ניתנו לפני בע"מ 919/15). במקרה כאן, הקטינים אצל האב בימים
שני ורביעי מתום מסגרות החינוך ועד השעה 20:00 וביום שישי אחת לשבועיים מתום מסגרות
החינוך ועד יום ראשון בבוקר עת האב משיבם אל מסגרות החינוך.
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
יכולותיהם הכלכליות של הצדדים:
21. הצדדים הודיעו כי הם אינם חולקים על תלושי השכר של כל אחד מהצדדים כפי שהוגשו.
אשר לתובעת, התובעת עובדת ב—- ועל פי תלושי שכרה שצורפו, שכרה החודשי הממוצע
לתקופה 3/19-2/20 היא סך 10,744 ₪ נטו. טענתה כי לאחר מעברה לעיר ח' יפחת שכרה,
עולה מתלושי השכר שהוגשו (ראו תלוש שכר לחודש 1/20 לעומת 3/19, קיים הפרש על סך
863 ₪ בגין החזר הוצאות אחזקת הרכב) אך אין בכך לשנות, כי אכן גם הוצאות התובעת פחתו
בהתאמה. נוסף על כך התובעת מקבלת קצבת ילדים בסך 343 ₪. נוסף על שכרה, לתובעת
זכויות פנסיה, זכויות סוציאליות צבורות ושאר הטבות הניתנות במסגרת עבודתה.
טענות התובעת בדבר חובותיה להחזרי הלוואות (סעיף 8 לסיכומיה), אינן רלוונטיות מאחר
ונטלה ההלוואות לאחר מועד הקרע (15.02.2019) ולא במהלך החיים המשותפים של הצדדים,
והן ייבחנו בתביעה הרכושית. בסיכומיה טענה התובעת להכנסה בסך 9,500 ₪ ולאור הנתונים
לעיל, אני מקבלת גרסתה ואומדת הכנסתה החודשית הפנויה של התובעת על סך 9,500 ₪ נטו.
יכולתו הכלכלית של הנתבע. הנתבע עובד ב—-. בסיכומיו לא טען דבר אשר להשתכרותו (!)
ובמהלך ההליך לא צירף תלושי שכר מעודכנים. מעיון בתלשוי שכר לתקופה 5/18-4/19 עולה
23
24
25
26
27
28
29
2222222222
17
18
19
20
21
8 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
כי שכרו החודשי הממוצע הוא על סך 12,304 ₪ נטו. נוסף על שכרו, לנתבע זכויות פנסיה,
זכויות סוציאליות צבורות ושאר הטבות הניתנות במסגרת עבודתו.
אשר לקצבת הנכות, סך 2,860 ₪ לחודש, אמנם אין מדובר בכספים משותפים, כפי שטען
ובצדק הנתבע, אך הכנסה זו נכללת בעת שומת יכולתו הכלכלית של הנתבע. נוסף על כך, לנתבע
זכויות בנכס בעיר ע' הידוע כגוש —- חלקה —- בו התגוררו הצדדים. בגין הזכויות בנכס זה
מתנהלים בין הצדדים הליכים בתביעה הרכושית. לנתבע טענות בנוגע לרכבו שניטל על ידי
התובעת. טענות אלו ידונו גם הן, בתביעה הרכושית.
טענת התובעת בדבר הטבת הצהרון אינה רלוונטית מאחר והקטינים מעל גיל 3 ואילו ההשלמה
מחברת הביטוח הפרטי, אינה רלוונטית מקום שהנתבע שב לעבודתו הסדירה.
אשר להוצאות הנתבע, מעבר לחובתו לשאת במזונות והוצאותיו בגין מדורו, הנתבע לא הציג
הוצאות נוספות. הטבלה שפירט הנתבע בסיכומיו (סעיף 21) אינן מגובות באסמכתאות עדכניות
או בכלל. וטענות אחרות מקומן בתביעה הרכושית. לאור המפורט, אני אומדת הכנסתו
החודשית הפנויה של הנתבע על סך 13,000 ₪ נטו.
22. האב אינו חסר אמצעים וחלה עליו חובה אבסלוטית בתשלום מזונות ילדיו – צרכים הכרחיים,
אך האם, לאור הכנסת הצדדים, חבה בצרכים שאינם צרכים הכרחיים. יוער, כי הלכת בע"מ
919/15 פלוני נ' פלונית מיום 19.07.2017 אליה מפנה ב"כ האב בסעיף 42 לסיכומיו, אינה חלה
על מי שהדין העברי אינו חל עליו, ועל כן אין להבחין בין צרכים תלויי שהות לשאינם תלויי
שהות. ראו עמ"ש 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. מיום 20.12.2017, פסקה 4 לפסק הדין.
23. לאור צרכי הקטינים, זמני השהות ויכולתם הכלכלית של ההורים, אני מעמידה את חיוב האב
במזונות כל אחד מהקטינים על סך 1,350 ₪ לחודש, ומגבילה את השתתפות האב ברכיב המדור
ואחזקתו, על סך 1,000 ₪ לחודש.
13
14
15
16
23
24
25
26
27
28
29
30
22222222222
17
18
19
20
21
9 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 10917-06-19 כ' נ' כ'
נפסק.
24. ממועד התובענה לישוב סכסוך, ישלם האב למזונות הקטינים באמצעות האֵם, סך 1,350 ₪
לחודש עבור כל אחד מהקטינים. התשלום ישולם ב-10 לכל חודש מראש עד הגעת הקטינים
לגיל 18 או סיום כיתה י"ב לפי המאוחר מביניהם. בתקופת השירות הצבאי (חובה) או שירות
לאומי, יפחתו המזונות לכדי 1/3 מגובהם ערב תשלומם.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה
– במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים.
25. נוסף על המזונות, ממועד פסה"ד, ישלם האב עבור מדור הקטינים סכום השווה לשיעור של
40% משכר הדירה החודשי, כפוף להצגת חוזה שכירות תקף והוכחת תשלום שכ"ד על ידי האם
– ועד לתקרת השתתפות בסך 1,000 ₪ לחודש.
18
26. קצבת הילדים וכל קצבה המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינים, תשולם לאם
בנוסף לדמי המזונות.
23
24
25
26
27
28
29
30
22222222222
19
20
21
27. ממועד התובענה לישוב סכסוך, יישאו הצדדים, שוויונית בהוצאות החינוך כדלקמן: אגרות
חינוך, שכר לימוד וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת
החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון, חוגים, שיעורי עזר, בקיזוז ההטבה שתקבל האם
מהמל"ל ו/או מהצד השלישי. מובהר בזאת שהצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הצהרון
עבור הקטין עד סיום כיתה ג'. הצדדים יישאו בעלות של מחזור קייטנה אחת בחופשת הקיץ.
בטרם רישום לקייטנה על הצדדים להסכים לעלותה של הקייטנה ובהעדר הסכמה התשלום יהא
בהתאם לעלות קייטנה עירונית/ מתנ"ס. על הנתבע להמשיך לשאת בעלות חוג הכדורגל לקטין
וחוג הצילום לקטינה, כפי שנהג לעשות טרם הקרע – וזאת כל עוד הקטינים משתתפים בחוגים
אלו. הוצאת שהוצאו קודם לפסה"ד – על הצד המשלם לשלוח לצד שכנגד הודעה בדואר רשום
ואת תוך 21 יום שאם לא כן – יוחזק כמי שוויתר על ההוצאה.
28. ממועד התובענה לישוב סכסוך, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות מכל
מין וסוג שהוא ובלבד שסכום ההוצאה עולה על 100 ש"ח, לרבות רפואת שיניים כולל
10 מתוך 12
