לימור לניאדו תירוש, יוסי הוד, אבנר רוזנטליס, מאיר משה רוזנפלד – נמחק, סרג' נועם תירוש, ורדה אורי, אורון אורי,ע"י ב"כ עוה"ד ליאור אפשטיין ומאור זמיר זינגר,הקובלים, יעקב חנא,ע"י ב"כ עוה"ד גלעד באום וחדוה באום, הכרעת דין

לפני כבוד השופט הבכיר שאול אבינור

בעניין:

1. לימור לניאדו תירוש

2. יוסי הוד

3. אבנר רוזנטליס

4. מאיר משה רוזנפלד – נמחק

5. סרג' נועם תירוש

6. ורדה אורי

7. אורון אורי

ע"י ב"כ עוה"ד ליאור אפשטיין ומאור זמיר זינגר

הקובלים

נגד

יעקב חנא

ע"י ב"כ עוה"ד גלעד באום וחדוה באום

הנאשם

הכרעת דין

כמצוות הוראות סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ), אני מודיע, בפתח הכרעת הדין, כי החלטתי לזכות את הנאשם.

א. רקע כללי:

סיפור רע ומר, שתחילתו בסכסוך שכנים מתמשך בין קובלת 1 לבין הנאשם; והכל ברחוב קטן שבו בתים פרטיים, ביפו, הוא רחוב הצדף. קובלת 1 מתגוררת בבית שברחוב הצדף 1 (יחד עם בן זוגה, קובל 2). הנאשם רכש את הנכס הצמוד, המצוי בין רחוב הצדף ורחוב השחף (ועל כן כתובתו היא רחוב השחף 4 או רחוב הצדף 3), ובתקופה הרלוואנטית לקובלנה בנה שם את ביתו (להלן גם – אתר הבנייה). יתר הקובלים מתגוררים אף הם ברחוב הצדף או שהם בעלי נכסים בו.

כבר בפתח הדברים לא למותר להעיר, כי מדובר בשני צדדים שהם נורמטיביים לעילא אך למרות זאת – כך למרבה הצער – לא השכילו לפתור את המחלוקות שנפלו ביניהם בכוחות עצמם. בנוסף, ההליכים המשפטיים בתיק זה התמשכו מאוד, גם על רקע התפרצות מגיפת הקורונה והעיכובים הרבים שנגרמו בשל כך, אך גם עקב בקשות מרובות שהוגשו, כמו גם היקפם הניכר של חומרי הראיות אותם הגישו שני הצדדים.

עוד יש לציין כאן את העניינים הבאים:

ראשית, ברחוב הצדף מצוי שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) בבעלות עיריית תל אביב, שבחלקו מצויה גינה. בביתה של תמר בנאדי – המתגוררת ברחוב הצדף 8א והגם שאינה מאוזכרת בכתב הקובלנה המקורי העידה לפניי לאחר שהתקבלה בקשה להוספתה כעדת תביעה – הותקנה מערכת מצלמות אבטחה שצילמה את הגינה; וממילא את המעשים שנעשו בה במועדים הרלוואנטיים לקובלנה. לטענת הנאשם הגינה הוקמה בזמנו בשצ"פ שלא כדין, על ידי קובלת 1, על מנת לשמש לצרכיה השונים.

שנית, עובר להגשת הקובלנה וגם לאחריה הוגשו נגד הנאשם תלונות רבות למשטרה, בעיקר בטענה לביצוע עבירות של היזק לרכוש במזיד, שכולן כאחת נגנזו (על פי המרשם נ/49, שהוגש על ידי ההגנה, מדובר בתשע תלונות, אשר שמונה מהן נגנזו בהיעדר ראיות מספיקות ותלונה אחת נוספת בהיעדר התאמה להעמדה לדין פלילי). תלונות נגד הנאשם בעניינים שונים הוגשו גם לגורמים רשמיים אחרים, לרבות העירייה.

שלישית, קובל 4 לא התייצב למרבית הדיונים, בשל גילו ובעיות בריאות חמורות מהן הוא סובל. לאחר שהסניגורים העלו טענות בעניין זה, ונוכח הערות בית המשפט, בסופו של דבר ביקש ב"כ הקובלים להורות על מחיקתו מרשימת הקובלים; וכך אכן נעשה (ר' ההחלטה בבקשה מס' 22).

(1) עיקרי כתב הקובלנה:

הנאשם הואשם לפניי, בכתב הקובלנה, בביצוע שלוש עבירות של שימוש ברעל מסוכן, לפי הוראות סעיף 336 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ושתי עבירות של מלאכות פוגעות, לפי הוראות סעיף 223 לחוק העונשין.

כתב הקובלנה אוחז חלק כללי ושלושה אישומים. בחלק הכללי מצוינות כתובות הצדדים, כאשר לגבי הקובלים מצוין כי מדובר בתושבי רחוב הצדף או בבעלי נכסים בו. עוד מתוארת הגינה ככוללת צמחיה רבה, לרבות עץ תות, ונטען כי הנאשם החליט, מסיבותיו ומגחמותיו, להביא כלייה עליה. לשם כך נהג הנאשם – כך לפי הטענה – לשפוך רעלים מסוכנים וחומרים שונים לגינה על מנת לקטול את השתול והנטוע בה, כולל עץ התות. החלק הכללי לכתב הקובלנה נוקב בארבעה מועדים (23.07.2019, 09.08.2019, 20.08.2019, 08.09.2019) שבהם, אך "לא רק" בהם, "נצפה הנאשם שופך חומרים נוזליים על כל הצומח בגינה".

בהמשך כתב הקובלנה מפורטים שלושה אישומים, אשר בהם התייחסות ספציפית לשלושת המועדים הראשונים שננקבו כאמור בחלק הכללי. באישומים נטען כי במועדים האמורים בהם פיזר הנאשם בגינה רעלים מסוכנים שונים. פיזור הרעלים הביא לכך שהקובלים, בני משפחותיהם ויתר באי הרחוב שאפו את אדי הרעל, וכן הביא לגסיסת הצמחייה בגינה, לרבות עץ התות; וכל זאת על מנת להרגיז את הקובלים ולהטרידם.

בעובדות האישומים הספציפיים נטען, בעיקרי הדברים, כלהלן:

באישום הראשון – נטען שביום 23.07.2019 פיזר הנאשם בגינה רעל מסוכן מסוג Trichlopyr (להלן – טריכלופיר), המיועד למניעת התחדשות של עצים ואסור לשימוש ביתי. הרעל מיועד לשימוש חקלאי בלבד, בכפוף להנחיות ולהוראות המחייבות מיומנות ואישורים, כמו גם מניעת כניסה לשטח בו פוזר למשך 12 שעות לפחות. כתולדה מפיזור הרעל שאפו הקובלים ובאי המקום את אדי הרעל. כמו כן, פיזור הרעל הוביל לגסיסת כל הצומח בגינה, לרבות עץ התות, באופן שעל פי הערכה אגרונומית צפויה תמותה של העצים בגינה בשבועות הקרובים. הנאשם הואשם אפוא, באישום זה, בעבירה של שימוש ברעל מסוכן.

באישום השני – נטען שביום 09.08.2019 פיזר הנאשם בגינה רעל מסוכן מסוג Cypermethrin, המיועד להדברת חרקים באמצעות בעלי מקצוע המורשים לכך. פיזור הרעל גרם לריח הפוגע ומזיק לבריאות האדם והטריד את הקובלים ובאי המקום, ואף פגע בחופש התנועה במקום והפריע לשימוש במגרש החניה הציבורי הצמוד לגינה. באישום זה הואשם הנאשם בעבירות של שימוש ברעל מסוכן ומלאכות פוגעות.

באישום השלישי – נטען שביום 20.08.2019 פיזר הנאשם בגינה רעלים מסוכנים מסוג Cypermethrin ומסוג Bifenthrin, המיועדים להדברת חרקים באמצעות בעלי מקצוע המורשים לכך. פיזור הרעלים גרם לריחות הפוגעים ומזיקים לבריאות האדם והטריד את הקובלים ובאי המקום, וכן פגע בחופש התנועה והפריע לשימוש במגרש החניה הציבורי הצמוד לגינה. גם באישום זה הואשם הנאשם בעבירות של שימוש ברעל מסוכן ומלאכות פוגעות.

הנה כי כן, כתב הקובלנה מייחס לנאשם שפיכת חומרים נוזליים (המזוהים כרעלים) בגינה, אך לא מעבר לכך, הגם שבמהלך שמיעת הראיות הועלו טענות למעשים נוספים של הנאשם בגינה, לרבות כריתה או גיזום של צמחייה. עוד יש לציין כי כתב הקובלנה מתייחס רק לארבעת המועדים הנקובים הנ"ל – בחודשים יולי עד ספטמבר 2019 – ועל אף שהחלק הכללי מרמז על קיומם של מועדים נוספים אין בקובלנה ציון של מסגרת-זמנים לכך.

(2) ההליכים המשפטיים ותשובת הנאשם לאישום:

ההגנה הגישה בקשות בעניין חומרי חקירה הן לפי הוראות סעיף 74 לחסד"פ (בקשה שלא נדונה לפניי) והן לפי הוראות סעיף 108 לחסד"פ (בקשה שנדונה לפניי, בפרוטוקול עמ' 4 ואילך). תשובת הנאשם לקובלנה ניתנה בכתב, באמצעות הסניגורים (ר' בבקשה מס' 6). בתחילת התשובה נטען כי מדובר ב"עלילה שפלה" ובמסע התנכלות והשפלה אותו מובילה קובלת 1 "לטובת אינטרסים אחרים לחלוטין"; אשר נועד לפגוע בנאשם. עוד נטען כי האירועים מושא הקובלנה ואירועים נוספים היו נושא לתלונות במשטרה, שנסגרו כולן, וכי הנאשם כלל אינו מכיר את קובלים 6-3 ואין לו דבר עמם.

לגופו של עניין צוין בתשובה כי הגינה היא אכן שצ"פ בבעלות העירייה, אך צמודה לנכס בו מתגוררים קובלים 2-1. השצ"פ משמש בפועל כחניה, למעט הגינה שבחלקו הצפוני, שלפי הטענה קובלת 1 השתלטה עליה ונהגה בו כבשלה ולצרכיה, בין השאר באמצעות במסגרת אירועים מסחריים אותם היא עורכת. בהתייחס לטענה כי הנאשם גמר אומר להביא כלייה על הגינה ולהשמידה צוין בתשובה, מעבר לכפירה, כי השינויים בגינה נעשו "על ידי עיריית תל אביב או על דעתה", כאשר העירייה שתלה בגינה צמחייה חדשה המותאמת לתנאי המקום.

יוטעם, כי הטענה שהנאשם שפך חומרים נוזליים על הצומח בגינה אמנם הוכחשה פורמאלית בתשובה, אך בד בבד נטען שבנכס של הנאשם לא היו באותה עת אמצעי ניקוז וביוב ועל כן, "על מנת למנוע היקוות נוזלים בנכס, בין היתר לבקשת העירייה, שפך הנאשם נוזלים שהצטברו במהלך השיפוץ במכלים ייעודיים, לרבות שאריות משקה, מים לניקוי כלי עבודה וכו'. הנאשם הקפיד לשפוך נוזלים אלו על אדמה על מנת שלא תיווצר היקוות נוזלים, וזאת… לבקשת העירייה" (ר' בעמ' 3 לתשובת ההגנה). אין בתשובה כל התייחסות פרטנית לאישומים שבכתב הקובלנה; וממילא אין בה התייחסות כלשהי לשאלה מה עשה הנאשם בגינה, אם בכלל, במועדים הנטענים בשלושת האישומים.

ב. עיקר פרשת התביעה:

במסגרת פרשת התביעה העידו לפניי חמישה מהקובלים, וכן תמר בנאדי ושני עדים מומחים. כמו כן הוגשו מוצגים רבים וביניהם גם הסרטונים (ר' בתיק מוצגי התביעה). ראשון העיד לפניי קובל 2 אשר נחקר ממושכות, במיוחד במסגרת החקירה הנגדית. בהמשך ההליך, ולגבי חלק מהקובלים, הוסכם על הגשת תצהיריהם חלף חקירה ראשית. יש להעיר, כי החקירות הנגדיות נערכו על ידי שני הסניגורים ועל כן ההתייחסות בהכרעת הדין היא בלשון זכר ובלשון נקבה, בהתאם.

(1) עיקר עדות קובל 2:

בעדותו הראשית התייחס קובל 2 לסרטון מיום 23.07.2019 בשעה 15:13 (בעניין האירוע מושא אישום הראשון. ר' בתקליטור ת/1. הסרטון הוגש גם בת/21), וציין כי הוא הוריד אותו ממצלמות האבטחה לאחר שזוגתו (קובלת 1) קיבלה טלפון מקובל 5 (בעלה לשעבר של קובלת 1) אודות אדם שמרסס את הצמחייה בגינה (בפרוטוקול, עמ' 14 שורה 23 ואילך).

או אז, כך לדברי קובל 2, "זוגתי ואני יצאנו החוצה ואכן ראינו סימני רטיבות עדיין על הצמחייה" (בפרוטוקול, עמ' 14 שורה 25). בהמשך מסר קובל 2 כי הלך לצפות במצלמות האבטחה ולאחר שצפה בסרטון הרלוואנטי הוריד אותו "לאמצעי אחסון בשביל לשמור אותו במערכת המחשב בביתנו. במקביל אספתי עלים שהיו עדיין לחים מהחומר שרוסס עליהם בתוך שקית ניילון" (שם, עמ' 15 שורה 18 ואילך), ואת השקית העביר לתמר בנאדי.

עוד הוגשו, באמצעות קובל 2, 11 צילומים שצילם (ביום 16.08.2019 וביום 17.08.2019) המתעדים את מצב הגינה. בצילום ת/3א נראה הנאשם מנקה בגינה, עם מטאטא, שאריות צמחיה; בצילום ת/3ד נראית הצמחייה המצהיבה בגינה (כולל עץ התות); ובצילום ת/3ו נראית הצמחייה בגינה יבשה, כולל גדמי עצים כרותים, במה שקובל 2 הגדיר כ"שואה אקולוגית" (בפרוטוקול, עמ' 17 שורה 24). בהמשך ציין העד, לגבי גדם עץ אזדרכת שצילם (ת/3ח), כי "למיטב זיכרוני, עיריית ת"א חתכה אותו" (שם, עמ' 18 שורה 5).

ב"כ הנאשם החלה את חקירתו הנגדית של קובל 2 בשאלות חוזרות אודות ההיכרות בינו לבין עובדים נוספים במכון ויצמן, לרבות עובדת במכון שהיתה מסוכסכת עם הנאשם; אך פשיטא שמדובר בעניינים המצויים בשולי השוליים של הסוגיות הטעונות הכרעה לפניי. יצוין אפוא בתמצית כי קובל 2 אישר שאמר בזמנו שסרטונים, בהם הנאשם מצולם, יישלחו להנהלת מכון ויצמן והסביר זאת בכך ש"לא יעלה על הדעת שחוקר במכון ויצמן מתנהל במרחב הציבורי כאחרון העבריינים" (בפרוטוקול, עמ' 19 שורה 12). עוד הוסיף קובל 2 והסביר, בהקשר זה, "חשבתי שפנייה למקום העבודה שלו, תגרום לו לחדול ממעשיו ולהתחיל להתנהג כאזרח נורמטיבי"; הגם שלדבריו בסופו של דבר לא פעל בעניין ולא העביר חומרים למכון ויצמן (שם, שורה 30 ואילך).

לגופו של עניין נשאל קובל 2 מדוע צילם את הנאשם מנקה בגינה שאריות צמחיה, פעילות שלטענת הסניגורית אינה השחתה כנטען בקובלנה אלא בדיוק ההיפך מכך (בצילום ת/3א); ולכך הוא השיב: "אני ראיתי בזה העלמת ראיות… בעיניי, עצים מתים ושיחים – הם ראיות" (בפרוטוקול, עמ' 22 שורה 29 ואילך). או אז נשאל קובל 2 מהן הראיות שבידו לכך שהנאשם הוא שהביא למות השיחים והעצים, וענה: "ראינו סרט מיום 23.07. רואים את הנאשם שופך נוזלים החשודים כחומרים מסוכנים, שאריות מהחומרים האלה נלקחו למעבדה ואכן נמצאו כחומרים מסוכנים" (בפרוטוקול, עמ' 23 שורה 1 ואילך).

ב"כ הנאשם הטיחה בקובל 2 כי הוא לא טרח להפסיק את מעשיו של הנאשם או לחלופין להזעיק את המשטרה, אך הלה הבהיר כי לא קיבל סעד לא מעיריית תל אביב ולא מהמשטרה, ועל כן החליט לפנות לבית המשפט לקבלת סעד משפטי בהליך זה (בפרוטוקול, עמ' 23 שורה 8 ואילך; שורה 27 ואילך). אשר לשאלות הנוגעות לטענת הנאשם כי קובלת 1 (זוגתו) השתלטה למעשה על הגינה, אישר קובל 2 כי בזמנו התקינה קובלת 1 לתקופה קצרה קו השקייה, וכן נקודת חשמל, כאשר מערכת ההשקייה הקיימת בגינה כיום הוקמה על ידי העירייה (שם, עמ' 25 שורה 4).

קובל 2 אישר כי זוגתו טיפחה את הגינה, לטענתו לא רק לצרכיה באירועים שהיא מנהלת אלא גם לטובת כלל השכנים; וכדבריו: "אין שום פסול לקחת חתיכת אדמה של עיריית ת"א שהזניחה שנים ולטפח אות[ה]. הגב' לניאדו תירוש רצתה שהכניסה לביתה [ת]ראה מכובד[ת] ועל כן פעלה. היא לא מנעה מאיש להיכנס לאותה גינה, לא הציבה גדר במקום, נהפוך הוא – השכנים מאוד נהנו" (בפרוטוקול, עמ' 25 שורה 23 ואילך).

עוד נחקר קובל 2 על הסרטון מיום 23.07.2019 (בת/1) ואישר כי מתוכו לא ניתן לדעת איזה חומר ריסס הנאשם (בפרוטוקול, עמ' 27 שורה 15); אך הוסיף וטען כי ניתן לראות במדויק היכן ריסס הנאשם. קובל 2 אישר כי מערכת מצלמות האבטחה נמצאת פיסית בביתה של תמר בנאדי, אך טען כי "מספר שכנים התאגדו וקנו את המערכת ביחד" (שם, עמ' 28 שורה 25), וזאת משום שבזמנו "היו כמה וכמה מקרים של פריצה לכלי רכב בחניה" (שם, עמ' 29 שורה 19).

קובל 2 אישר כי השכנים ברחוב אכן עשו שימוש בשצ"פ – בחלק שאינו גינה – כחניה (בפרוטוקול, עמ' 29 שורה 28), וכן שקיבלו בשלב מסוים דוחות משום שהנאשם "קיבל זכות להציב תמרור מ-2 צדי הבית". ואולם, כך לדבריו, הנאשם "לוקח את החוק לידיים, לכן העביר את התמרור מרחוב השחף לרח' הצדף כדי לקרוא לפיקוח העירוני ולומר שהשכנים חונים שלא כדין" (שם, עמ' 30 שורה 11 ואילך).

עוד נחקר קובל 2 בעניין ההתנצלות שנתבקשה מהנאשם (נ/1) ובעניין טענתו אודות חיתוך דגל שהוא הניף על ידי הנאשם. בעניין עץ התות אישר קובל 2 כי אמנם הוא-עצמו גזם את עץ התות; אך לדבריו עשה זאת באישור אגרונום מעיריית תל אביב ומתוך "ניסיון להציל את חייו (של העץ – ש.א.) בפני המרעיל" (בפרוטוקול, עמ' 32 שורה 18). אשר לסרטונים בעניין האישום הראשון נשאל קובל 2 מדוע העתיק דווקא את הקטע שהוגש; והסביר: "מפני שאלה הדקות שבהם רואים את הנאשם שופך חומר כלשהו על השיחים או מרסס" (שם, עמ' 34 שורה 23). קובל 2 הוסיף וטען כי בסרטון הנאשם אוחז בדבר הנראה כמרסס "עטוף בשקית שחורה, אבל הראש שלו ראש של מרסס כמו חוטר ניקיון, חומר חיטוי" (שם, שורה 29). ב"כ הנאשם הטיחה בקובל 2 כי הנאשם "ריסס חומר נגד חרקים", אך הלה השיב: "החומר נבדק ונמצא קוטל עשבים" (שם, שורה 31).

קובל 2 אישר כי לא צילם את עצמו אוסף את הדגימות, וגם לא צירף סרטון ממצלמות האבטחה המתעד זאת (בפרוטוקול, עמ' 35 שורה 9 ואילך). ב"כ הנאשם הטיחה אפוא בעד כי יש צורך בתיעוד לצרכי הוכחה, שכן הנאשם השתמש בחומר ש"יש לו ריח נהדר". לכך השיב קובל 2: "את אומרת שהחומר יש לו ריח נהדר, אבל מה שרוסס לא היה לו ריח" (שם, שורה 20). עוד הטיחה הסניגורית בעד כי בתצהירו לא ציין מהיכן ניטלו הדגימות והלה אישר את הדברים (שם, עמ' 36 שורה 13). יוטעם, כי תצהירו של קובל 2 הוגש (סומן נ/3), וכל שצוין בו, בהקשר זה, הוא כלהלן: "ביום 23.7.19 דגמתי עלים מעץ בגינה עליו שפך הנאשם בקובלנה את החומר, וביום 24.7.19 העברתי את הדגימה לגב' תמר בנאדי" (ר' סעיף 4 לתצהיר נ/3).

(2) עיקר עדות קובל 5:

קובל 5 – המתגורר ברחוב הצדף 8 – התייחס אף הוא בעדותו הראשית (כמו קובל 2) לאירוע מושא האישום הראשון (מיום 23.07.2019). בעדותו סיפר כי באותו היום הגיע למקום והחנה את רכבו ברחוב התעודה האדומה, רחוב שאותו תיאר כסמטה ללא מוצא הצמודה לגינה "שהיא מתחת לרחבת החניה עליה אנחנו מדברים" (בפרוטוקול, עמ' 40 שורה 11). לדבריו: "שם ראיתי את מר חנא מתיז חומר כלשהו על הצמחייה, על העצים. אח"כ ובו זמנית שנינו עלינו במדרגות, אני זוכר את זה מצוין. ראיתי את מר חנא ניגש לרכב שלו, ואני המשכתי בדרכי הביתה. לא ידעתי מי זה מר חנא באותו זמן…" בהמשך הדברים ציין קובל 5 כי באותו האירוע אחז הנאשם ב"מתז כזה" (שם, שורה 21).

בחקירה הנגדית שאל ב"כ הנאשם את קובל 5 שאלות מרובות אודות פרטי הקובלים האחרים ומקומות מגוריהם (כאשר כאמור קובלת 1 היא אשתו-לשעבר), וכן אודות מערכת המצלמות שברחוב. בעניין אחרון זה ציין קובל 5 כי הוא יודע שקיימת מערכת מצלמות אך הבהיר שאין לו גישה אליהן ואינו יודע היכן הן ממוקמות, או באילו שעות הן פועלות (בפרוטוקול, עמ' 43 שורה 16). לשאלת הסניגור האם קובלת 1 שתלה את הגינה השיב העד: "לימור שחזרה אותה" (שם, עמ' 44 שורה 3).

קובל 5 אישר, לשאלת ב"כ הנאשם, כי העירייה מבצעת בשכונה ריסוס נגד חרקים (בפרוטוקול, עמ' 44 שורה 32), וציין כי מדובר בהתנהלות תקינה. אשר ליום האירוע מושא האישום הראשון (23.07.2019) אישר קובל 5 כי לא הריח דבר (שם, עמ' 45 שורה 11); ולשאלה האם הפריע לו שהנאשם ריסס, הוסיף: "לא ידעתי על מה מדובר. נראה לי תמוה שמישהו עם רכב פרטי מרסס…" בהמשך, לשאלת ב"כ הנאשם מדוע הגיש קובלנה נגד הנאשם, הוסיף: "בדיעבד הסתבר לי מה קורה. שמר חנא לקח לידיו את החוק, ריסס את הצמחים בחומר רעיל. לא נראה לי תקני שאדם פרטי עושה בגינה ציבורית כאוות נפשו" (שם, עמ' 46 שורה 1 ואילך).

(3) עיקר עדות קובלת 1:

בעדותה הראשית תיארה קובלת 1 את הגינה כפורחת ומלבלבת, וסיפרה כי תחילת הפרשה היתה בחודש יולי 2019, אז הבחינה שהגינה נגזמה ולא הבינה מדוע ועל ידי מי. לדבריה, לאחר צפייה במצלמות האבטחה: "ראינו את מר חנא לוקח מסור חשמלי, כורת עץ שיטה בוגר, כורת את כל העצים ברחבה…" (בפרוטוקול, עמ' 48 שורה 22 ואילך).

אשר לאירוע מושא האישום הראשון סיפרה קובלת 1 כי קובל 5 פנה אליה ו"העיד לפניי שהוא ראה אותו שופך חומרים על הגינה המושחתת. שלחנו אדמה ועלים למעבדה. הבנו שמדובר ברעל מסוכן לשימוש, רעיל גם לחיות, גם לבני אדם…" (בפרוטוקול, עמ' 49 שורה 7 ואילך). לדבריה, היא ושכנים נוספים ניסו לדבר עם הנאשם, פנו למשטרה ואף לגורמים נוספים (המשרד לאיכות הסביבה ומשרד החקלאות) – אך הנאשם לא הפסיק את פעולותיו והעניין לא טופל; ועל כן הוגשה הקובלנה.

קובלת 1 תיארה סבל רב עקב מעשי הנאשם, ובהמשך תיארה את גיזום וכריתת העצים על ידי הנאשם (בפרוטוקול, עמ' 50. ר' גם התמונות ת/6 עד ת/9, בהן מצולמת הגינה). לגבי האירוע מושא האישום הראשון (מיום 23.07.2019) הוסיפה קובלת 1 ואמרה: "לקחנו דגימות. גם אני באופן אישי ואני לא היחידה. בתוך שקיות סטריליות והגשנו למעבדות. אני לקחתי דגימות של עלים, אדמה וענפים שהיו מרוססים בחומרים שחנא ריסס. לקחתי את זה בעזרת כפפות. היה לזה ריח נוראי לחלק מהדברים. העברתי לקירור, והעברתי למעבדה…" (בפרוטוקול, עמ' 51 שורה 23 ואילך).

עוד תיארה קובלת 1 את האירוע מושא האישום השני (מיום 09.08.2019), שבו נטלה דגימה (בפרוטוקול, עמ' 52 שורה 6 ואילך; תעודת הבדיקה הרלוואנטית היא ת/16). קובלת 1 תיארה כי באותו הבוקר הבחינה ממרפסת ביתה בנאשם, אשר "מוציא מיכל פלסטיק לבן כמו שיש במעבדות כימיות. הוציא את זה מתא המטען במכוניתו. נבהלתי כי כל הצמחייה הושמדה. הוא המשיך להוסיף חומרים ורעלים. היה לי טלפון ביד, הוצאתי את הטלפון וצילמתי מספר תמונות. רואים אותו שופך את החומר על הגדמים של העצים, על גדמי השיחים, על עץ התות שהיה גוסס…" (בפרוטוקול, עמ' 52 שורה 26 ואילך). בהקשר זה הוגשה גם התמונה ת/10, בה נראה הנאשם כשהוא אוחז במיכל לבן (כמתואר לעיל) בגינה.

לבסוף העידה קובלת 1, במסגרת חקירתה הראשית, על האירוע מושא האישום השלישי (מיום 20.08.2019) כלהלן: "הייתי לבד בבית… רוב השכנים לא היו, כי זה אוגוסט. אני יוצאת החוצה ומריחה ריח חזק. זו פעם ראשונה שהריח הפך את כל הרחוב. התקשרתי למשטרה, שלחו ניידת. הניידת קראה ליחידה לגילוי חומרים מסוכנים של כיבוי אש. הגיעו 2 כבאים. הגיעו החבר'ה האלה, עטו עליהם לבוש מגן, מסכות וניסו להבין מה החומר שמריח כ"כ חזק. הם לקחו דגימות מהאדמה והלכו" (ר' בפרוטוקול, עמ' 53 שורה 9 ואילך, וכן התמונה ת/11 בה מצולמים אותם בעלי מקצוע).

קובלת 1 נחקרה חקירה נגדית מקיפה ונמרצת אך עמדה על גרסתה, תוך שהדגישה כי הנאשם "ממרר את חיי כולנו" (בפרוטוקול, עמ' 54 שורה 6). אשר לאירוע מיום 08.09.2019 נשאלה העדה מדוע נבהלה ממעשי הנאשם והסבירה כי הלה אחז "מיכל פלסטיק לבן שלאנשים מהישוב אין גישה למיכלים כאלה. מעבדה כימית או משהו כזה. זה מיכל שמיועד כנראה לשימוש כימאים או אנשי מעבדות" (שם, עמ' 56 שורה 12 ואילך). הסניגורית הטיחה בקובלת 1 כי אין רבותא בכך שלנאשם (כפרופסור-חוקר) יהיה מיכל כזה; וזו השיבה: "אני חושבת שזה לא נורמטיבי שהוא ישתמש בו במרחב הציבורי". עוד הבהירה קובלת 1 כי זו היתה "פעם שנייה שראיתי אותו עם מיכל. בפעם הראשונה הוא שפך מתוך מיכל עם פיית ריסוס. בפעם השנייה מתוך דלי. בפעם השלישית ממיכל פלסטיק ואח"כ ממיכל מתכת. בפעם הרביעית ממיכל פלסטיק. הוא כל הזמן משתמש בחומרים אחרים" (שם, שורה 20 ואילך).

עוד נחקרה קובלת 1 חקירה נגדית ממושכת בעניין פרטי השכנים הנוספים שבאיזור, כמו גם מערכת מצלמות האבטחה שהותקנה ברחוב; ובעניין אחרון זה הבהירה כי מדובר במערכת שהותקנה שנתיים או שלוש לפני שהנאשם בכלל הגיע לרחוב הצדף, על רקע תלונות לפריצות לכלי רכב (בפרוטוקול, עמ' 60 שורה 16). יש לציין כי במהלך החקירה הנגדית העלתה ההגנה טענות להתנכלויות לנאשם על רקע נטייה מינית או השתייכות לאומית (שם, עמ' 65 שורה 2; עמ' 66 שורה 10), אך קובלת 1 הכחישה את הדברים וטענה כי דווקא הנאשם הוא שהתבטא באופן לא הולם ואף צעק עליה: "נשים מבינות רק כוח" (שם, עמ' 68 שורה 3).

ב"כ הנאשם הטיח בקובלת 1 כי את החומרים שנטען בקובלנה שהנאשם פיזר, היא עצמה פיזרה, אך זו הכחישה את הטענה (בפרוטוקול, עמ' 68 שורה 10). הסניגור הוסיף והטיח בקובלת 1 כי הנאשם צילם אנשי הדברה שקובלת 1 הזמינה, וזו אישרה כי אמנם הזמינה הדברה של תיקנים (שם, שורה 14). עוד אמר הסניגור כי הנאשם צילם את קובלת 1 עם מיכל, שאת תכולתו שפכה על עץ התות (נ/12), אך העדה הדגישה כי שפכה מים להבדיל מהנאשם ששפך חומרים רעילים (שם, עמ' 69 שורה 1 ואילך).

ב"כ הנאשם טען כי המקרים בהם נצפה הנאשם שופך חומרים "זה פינוי של נוזלים מאתר בנייה", ולכך השיבה קובלת 1 בשאלה: "והם היו בתא המטען שלו?" (בפרוטוקול, עמ' 70 שורה 18 ואילך). הסניגור חזר לאירוע מיום 20.08.2019 (מושא האישום השלישי) ושאל את קובלת 1 – בהתייחס לסרטון "לימור דגימות", המתעד נטילת דגימות באותו היום – מדוע נטלה את הדגימות; וזו השיבה: "מה זאת אומרת למה? הצמחים הורעלו, זו היתה הרעלה שלישית… באותו יום הוא שפך חומר על העצים" (שם, עמ' 72 שורה 7 ואילך). שוב הטיח הסניגור בקובלת 1 כי היא זו ששפכה את החומרים שדגמה, שכן אספה דגימה ממקום אחר מזה שבו שפך הנאשם, אך קובלת 1 עמדה על שלה ואמרה כי אספה דגימות לאחר שהנאשם שפך חומרים (שם, עמ' 73 שורה 16).

אשר לאירוע הרעלת עץ התות מושא האישום הראשון (מיום 23.07.2019), הטיחה ב"כ הנאשם בקובלת 1 כי הנאשם אמנם נראה שופך "בקבוק קולה" על עץ התות, אך לפני כן או אחרי כן אין כל פעולה דומה נוספת, וזו השיבה: "אז את מסכימה שזה (הגורם – ש.א.)…" (בפרוטוקול, עמ' 75 שורה 7). לשאלה ספציפית כיצד קובלת 1 הסיקה שהנאשם אמנם הרעיל, הוסיפה ואמרה: "הגעתי למסקנה הזו כיוון שתראי שהוא ניגש לעץ התות, שופך את החומר הרעיל, שלחנו את זה למעבדה והעץ התחיל לגסוס שבוע אחרי השליחה הזו" (שם, שורה 15 ואילך). עוד הבהירה קובלת 1 כי באותו יום היו "כמה הרעלות" שכן הנאשם גם ריסס וגם שפך לתוך גזע העץ.

ב"כ הנאשם הציג בפני קובלת 1 תמונות ממצלמה המותקנת בביתו של הנאשם, והטיח בה כי בתמונות משם (נ/14) נראה דווקא קובל 2 כשהוא גוזם את עץ התות. קובלת 1 הסבירה כי אמנם כך נעשה – בגיזום, להבדיל מכריתה – בניסיון להציל את העץ ובידיעת העירייה (בפרוטוקול, עמ' 77 שורה 8 ואילך). עוד הציג ב"כ הנאשם תמונה, שלפי הטענה צילם הנאשם ביום 23.07.2019, אשר מתעדת עובדי גיזום, אך קובלת 1 טענה כי אינה מכירה את התמונה ומכל מקום – כחודש לאחר שהנאשם כרת את הגינה הוא ביקש מעיריית תל אביב, "ברוב חוצפתו", לפנות את הגזם (שם, עמ' 78 שורה 4 ואילך).

(4) עיקר עדויות קובל 7 וקובל 3:

תצהירו של קובל 7 הוגש בהסכמה חלף עדותו הראשית (סומן ת/19). כאמור בתצהיר, קובל 7 הוא בעלים של נכס ברחוב הצדף 8א, המושכר לזוג תמר ומני בנאדי. לתצהיר מצורפת הודעת דוא"ל שקיבל קובל 7 ממר פיצו קדם, אדריכל ביתו של הנאשם, אשר משיב לפנייה קודמת של הקובל. עוד מצוין בתצהיר, כי ביום 20.08.2019 (דהיינו האירוע מושא האישום השלישי), בעת שהיה בדרכו לנכס ובצאתו ממנו, הריח קובל 7 "ריח חזק וחריף אשר פגע באיכות חיי" (ר' בסעיף 4 לתצהיר ת/19).

בחקירה הנגדית הבהיר קובל 7 כי הנכס המדובר הוא בבעלות משותפת שלו ושל אמו (קובלת 6), כירושה מאביו המנוח, כאשר הנכס הוא רק מחצית מהבניין (שחציו השני שייך לקובל 5). עוד הבהיר קובל 7 כי הוא ואמו אמנם אינם מתגוררים במקום, אך הוא מגיע לשם "לא מעט" (בפרוטוקול, עמ' 95 שורה 3). בשאר חקירתו הנגדית של קובל 7 עלו בעיקר עניינים לא רלוואנטיים או מכלי שני, אך מכל מקום העד עמד על גרסתו לעניין הריח העז שאותו הריח בעצמו, כאמור בתצהירו ת/19 (שם, עמ' 100 שורה 23).

אגב חקירת קובל 7 ביקשה ב"כ הנאשם להגיש את הודעת הדוא"ל שכתב הנאשם לקובלים 7-6, במענה לתלונתם בעניין יציקת מדרכה ליד ביתו של הנאשם (ההודעה, מיום 20.06.2019, סומנה נ/17). יש להעיר, כי מדובר בהודעה שנשלחה לכאורה מכתובת העבודה של הנאשם במכון ויצמן למדע, והוא חתום עליה כראש האגף לחקר תאי גזע במחלקה לגנטיקה מולקולרית. בהודעה עצמה מתאר הנאשם את עצמו כ"איש עסוק מאוד", שלמרות זאת נכון ליתן מענה לכל בעיות השכנים והסביבה.

אשר לקובל 3, גם תצהירו הוגש בהסכמה חלף עדותו הראשית (סומן ת/20), ואף תצהיר זה מתייחס לסוגיית הריח ביום 20.08.2019 (האירוע מושא האישום השלישי). קובל 3 מציין בתצהירו כי, במועד האמור, "נכחתי בביתי, יצאתי וחזרתי ממנו, מחוץ לביתי הרחתי ריח חזק וחריף אשר פגע באיכות חיי" (ר' בסעיף 2 לתצהיר ת/20). בחקירתו הנגדית לא עלו עניינים מהותיים.

(5) עיקר עדותה של תמר בנאדי:

כפי שצוין כבר בפתח הכרעת הדין, גב' בנאדי – המתגוררת ברחוב הצדף 8א – לא אוזכרה בכתב הקובלנה, לא כקובלת ולא כעדת תביעה, הגם שמערכת מצלמות האבטחה שצילמה את הסרטונים בעניין האירועים מושא הקובלנה הותקנה בביתה. במהלך שמיעת הראיות ביקשו הקובלים להוסיף את גב' בנאדי כעדת תביעה, אך ההגנה התנגדה לכך נמרצות (ר' טיעוני הצדדים בבקשה מס' 13). עם זאת, בד בבד נדברו הצדדים ביניהם ובסופו של דבר – הגם שבחלוף זמן ממושך – הגיעו להסכמות בעניין הגשת הסרטונים (ר' בעיקר בבקשה מס' 18). בנסיבות אלה, המחלוקת בסוגיית גב' בנאדי התרוקנה מעיקר תוכנה ולפיכך – במיוחד נוכח העברת תצהיר העדה להגנה עוד בטרם תחילת שמיעת הראיות – נעתרתי לבקשה להוספתה כעדת תביעה (ר' ההחלטה הסופית בבקשה מס' 13).

תצהירה של גב' בנאדי הוגש בהסכמה חלף עדותה הראשית (סומן ת/45), ומתייחס בעיקרו לעניין הסרטונים, שבסוגיית הגשתם הגיעו הצדדים כאמור לכלל הסכמות וממילא התייתר הצורך בעדותה בנושא זה. בנוסף התייחסה גב' בנאדי בתצהירה, בקצרה, לאירועים מושא האישום הראשון והאישום השני, כלהלן:

בעניין האישום הראשון – ציינה גב' בנאדי כי ביום 23.07.2019 צפתה בצילומי מצלמות האבטחה, שם "נראה הנאשם… מפזר חומר בגינה". ביום 24.07.2019, כך ציינה בהמשך התצהיר, "קיבלתי דגימת עלים מעץ בגינה ממר יוסי הוד (קובל 2 – ש.א.), הדגימה הועברה על ידי למעבדה של משרד הבריאות, שם דיווחו לי שהחומר הינו רעיל, הדגימה הוחזרה לי וביום 1.8.19 הועברה על ידי למעבדת 'יתרולאב בע"מ'" (ת/45, בסעיפים 5-4).

בעניין האישום השני – ציינה גב' בנאדי כי ביום 09.08.2019, "נכחתי בביתי, יצאתי וחזרתי ממנו והרחתי ריח חזק וחריף אשר פגע באיכות חיי". באותו היום, כך לדבריה, "צפיתי בצילומי מצלמות האבטחה שם נראה הנאשם… כשהוא מפזר חומר בגינה" (ת/45, בסעיפים 7-6).

בחקירה הנגדית נחקרה גב' בנאדי ממושכות בעניין מערכת מצלמות האבטחה, לרבות בהקשר למימון התקנתה, תחזוקתה הטכנית, אפשרויות הגישה אליה ומיקום המצלמות עצמן (ר' גם בתצלום ת/9א). לא למותר אפוא להעיר, נוכח העובדה שבסופו של דבר הסרטונים שלפניי הוגשו בהסכמה, כי סוגיות אלה איבדו כל משמעות ראייתית מהותית (שממילא ספק אם היתה להן) בהליך זה.

בעניין הדגימה שקיבלה גב' בנאדי מקובל 2 (בהקשר לאישום הראשון) אישרה העדה כי לא סימנה אותה וגם לא קיבלה אותה בחזרה, כך שהדגימה אינה קיימת יותר (בפרוטוקול, עמ' 110 שורה 30 ואילך). אשר לשאלה מדוע צפתה במצלמות האבטחה סיפרה: "זה לא התחביב שלי להסתכל על סרטי מצלמות אבטחה. אבל כשאני מוצאת עץ מת, צמחים כרותים, צמחיה נעלמת, עציצים שבורים, כבלים שתולשים אותם, כזה מצב שלא נעים לראות אותו, בלית ברירה מסתכלים לראות מי עשה ומה עשה…" (שם, עמ' 118 שורה 32 ואילך).

ב"כ הנאשם הציג לפני גב' בנאדי מהסרטונים וטען כי הנאשם נראה שותה מבקבוקים – שאת תוכנם שפך לאחר מכן בגינה – אך העדה השיבה שהשתייה הנטענת אינה נראית בסרטונים (בפרוטוקול, עמ' 122 שורה 5; עמ' 123 שורה 19); ובין השאר ציינה כי דווקא הנאשם הוא שדיבר אליה בצורה בוטה, באומרו "שרמוטה מזדיינת" (שם, עמ' 122 שורה 19). אשר למסקנתה כי הנאשם הרעיל את הצמחיה בגינה הוסיפה העדה ואמרה: "הוא יוצא מהבית, מתאמץ, הולך לעץ התות ושם שופך? כשאני רואה את כל הצמחייה מתה, והבגאז' נפתח וג'ריקן אחד נשפך על הוושינגטוניה, ועץ התות והשיחים, ועוד ג'ריקן נשפך. וסרג' (קובל 5 – ש.א.) רואה את האדון עובר ומרסס את הצמחייה. וכל החומרים במקרה נשפכים על הצמחיה, כן, זה מעורר שאלות" (שם, עמ' 123 שורה 21 ואילך).

ב"כ הנאשם הטיח בגב' בנאדי את גרסת הנאשם – לפיה לא היתה אפשרות לשפוך נוזלים בתוך אתר הבנייה של ביתו, ועל כן שפך נוזלים בגינה – וזו השיבה: "איזה נוזלים יש באתר בניה?… מאחורי הבית של אדון חנא יש את אבו חסן שיש לו שירותים פתוחים לציבור. כל מי שרוצה לא צריך לעשות פיפי בדלי ולשפוך על עץ… אני 40 שנה באתרי בניה, בחיים לא ראיתי מישהו עושה פיפי בדלי ושופך את זה על עץ תות" (בפרוטוקול, עמ' 124 שורה 6 ואילך). אשר לשאלה מדוע (היא או הקובלים) לא לקחו ממכולת האשפה את המיכל בו השתמש הנאשם, בכדי לבודקו, הוסיפה העדה ואמרה: "אנחנו לא עסוקים בלעשות עבודות בילוש" (שם, שורה 19).

ב"כ הנאשם הציג לפני גב' בנאדי צילומים שונים, שלפי הטענה צילם הנאשם ביום 16.07.2019. העדה לא שללה כי היא אמנם נראית באחת התמונות עם גננים מהעירייה (נ/18), אך אמרה שאינה יודעת מה היה התאריך והסבה את תשומת ליבו של הסניגור לכך ש"כאן בתמונות העץ חי והכל פורח" (בפרוטוקול, עמ' 127 שורה 16).

בהמשך, לשאלת הסניגור מדוע לא הצטרפה לקובלנה, השיבה העדה: "בחרתי לא לקבול, אני שוכרת שם בית… כשנעשה לא נעים חשבתי שאוכל לעזור ולהפוך את האווירה ליותר נעימה, ניסיתי לעזור" (בפרוטוקול, עמ' 128 שורה 13 ואילך). לשאלה מדוע הסרטונים שצורפו לקובלנה מתייחסים רק למעשי הנאשם, ולא למעשי קובלת 1 שגם נראתה שופכת נוזלים על עץ התות, הוסיפה: "כשלימור שופכת מים, אנו רואים את העץ מלבלב, וכשאדון חנא שופך משהו ואז קמל ובמעבדה רואים שמדובר בחומרים רעילים אז הוא שם משהו רעיל. זה פשוט מאד" (שם, עמ' 129 שורה 8 ואילך).

(6) עיקר עדיות המומחים:

אדריכל הנוף נמרוד שיינר זומן מטעם הקובלים בהקשר למסמך שערך – חוות דעת מיום 02.09.2019 – אשר התקבל נוכח התייצבותו לעדות בבית המשפט הגם שלא נערך על פי הוראות פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (הבאות לייתר את התייצבות המומחה בבית המשפט, ר' ההחלטה בפרוטוקול, עמ' 84).

המסמך – שסומן ת/12 – עוסק בעניין עץ התות, אשר מתואר כ"תות לבן, נאה ומפותח בצורה טובה", בו קיימים "סימני עקה חריפה שאינם אופייניים למין ולעונת הבדיקה" (מצורפים שני צילומים). בהמשך המסמך נכתב כי: "תוצאות מעבדה שהובאו בפניי… מצביעות על שימוש בטריכלופיר בריכוז גבוה בדגימת עלים, הטריכלופיר הוא חומר הדברה המשמש להמתת צמחים רחבי עלים. יצוין כי אין בסביבתו המידית של העץ מיני צמחים המצדיקים שימוש גנני מקובל בחומר זה, שיח צמוד מסוג בוגונווילאה נאה מפגין תסמינים מתקדמים דומים – יודגש כי אין הצדקה מקצועית להימצאות חומר זה, בריכוזים שנמצאו ובצמחים אלו, בנוסף קיימים סימנים לשינוי גוון יוצא דופן על גבי העץ בחלקו העליון ונראה שבוצעה הגמעה בחומר זר ישירות על גבי 'כיס' בפיצול הראשי של העץ…"

עוד ציין מר שיינר, במסמך ת/12, כי למיטב הבנתו המקצועית הכרחי להניח כי מקור החומר שנמצא בעץ התות הוא בפעולה שבוצעה "מתוך רשלנות או פשיעה". מר שיינר הוסיף והעריך כי צפויה תמותה של העץ בתוך מספר שבועות; תוך שהמליץ על פעולות הצלה אשר יכללו שטיפה יסודית של נוף העץ וכן אדמת השתילה באמצעות כמויות רבות מאוד של מי השקיה נקיים.

בחקירה הנגדית ציין מר שיינר כי איננו מומחה לכימיה או לחומרי הדברה, אלא מומחה בתחום העצים הבוגרים, הגם שהוא "מכיר את ההשפעות של החומרים האלה…" (בפרוטוקול, עמ' 85 שורה 15). העד אישר כי חומר הריסוס "גרלון" מכיל טריכלופיר, והבהיר כי גרלון הוא חומר שיש למהול אותו במים ולרססו (שם, עמ' 86 שורה 5). מר שיינר תיאר את האופן שבו גרלון פועל על עץ ובהקשר לעץ התות הספציפי דנא אמר: "בעץ הספציפי הזה איתרנו כיס כשהגזע מתפצל לענפים, שסביבו הופיעו סימני שינוי גוון. בתחום העצים הבוגרים עוסקים הרבה מאוד בשינוי גוון… העץ הוגמע, דהיינו שפיכה ישירה של הנוזל אל חלק בעץ שמסוגל לקלוט, למניעה שפיכה מיותרת של חומר אל הקרקע… ההתרשמות שלי היתה ששינוי הגוון היא כי שפכו חומר זר" (שם, שורה 30 ואילך).

הסניגור הציג למר שיינר תמונה של רכב עם מרססים, שצולמה ברחוב (לפי הטענה ביום 16.07.2019), והלה אישר כי נראים בתמונה "זוג מיכלי ריסוס" (בפרוטוקול, עמ' 87 שורה 33). עוד שאל הסניגור את מר שיינר האם, כאשר רשות "רוצה להשמיד גינה, לנקות אותה" היא תשתמש בגרלון. העד השיב כי גוף אחזקה מקצועי אמנם "עשוי להשתמש בגרלון לאחר פעולה מכנית כמו גיזום או כריתה" (שם, עמ' 88 שורה 12 ואילך).

עוד העיד מטעם הקובלים מר מיכאל לבשוב, כימאי שעבד בזמנו ב"יתרולאב בע"מ", מעבדה לבדיקת שאריות חומרי הדברה (לתעודת ההסמכה של המעבדה ר' ת/18). באמצעות מר לבשוב הוגשו חמש תעודות בדיקה, שעניינן "סריקה כללית של שאריות חומרי הדברה", עליהן הוא חתום (סומנו ת/13 עד ת/17). לכל אחת מהתעודות צורף צילום של הדגימה שנלקחה, בתוך שקית שקופה, בארבעה מהמקרים גם בצירוף צילום הקבלה אותה הוציאה המעבדה.

מדובר בתעודות הבדיקה הבאות, שעיקריהן כלהלן:

תעודת בדיקה שסומנה ת/13 – הלקוח "תמר". תאריך כניסה לבדיקה 01.08.2019. המוצר הנבדק הוא "עלים" והתוצאות מלמדות על הימצאות טריכלופיר בדגימה. בצילום המצורף אין כל אינדיקציה מהיכן ומתי נלקחה הדגימה. הדגימה נמצאת בשקית שקופה שאין עליה כל כיתוב, למעט מספר הבדיקה.

תעודת בדיקה שסומנה ת/14 – הלקוח "לימור תירוש". תאריך כניסה לבדיקה 23.09.2019. המוצר הנבדק הוא "דוגמה: עלים 8/9 מהמעבר בין החניה הציבורית בצדף (1-3) לרחוב התעודה האדומה", אך בהמשך מצוין כי "תאריך הדגימה 22/09/2019". התוצאות מלמדות על הימצאות שלושה חומרים, שניים מהם חומרי הדברה. הדגימה נמצאת בשקית שקופה שעליה אין כל כיתוב, למעט מספר הבדיקה. בצילום מופיעה גם קבלה, שממנה עולה-לכאורה כי מדובר בשתי דגימות ממועדים שונים.

תעודת בדיקה שסומנה ת/15 – הלקוח "לימור תירוש". תאריך כניסה לבדיקה 25.08.2019. המוצר הנבדק הוא "דוגמה: (2) עלים שיטה/אזדרכת, תאריך הדיגום לקוח 20.08.19". התוצאות מלמדות על הימצאות חומר, שלגביו צוין כי אין תקן בהקשר לאזדרכת. הדגימה נמצאת בשקית שקופה שעליה מצוין מספר הבדיקה וכן הרישום "20/8". בצילום מופיעה גם קבלה, הכוללת מלל רב שאינו קריא.

תעודת בדיקה שסומנה ת/16 – הלקוח "לימור תירוש". תאריך הבדיקה 25.08.2019. תיאור המוצר הנבדק הוא "דוגמה: (4) דגימה מהארץ, תאריך הדיגום לקוח: 09.08.19". התוצאות מלמדות על הימצאות חומר, שלגביו צוין כי אין תקן לחומרי הדברה בקרקע. הדגימה נמצאת בשקית שקופה שעליה מצוין מספר הבדיקה וכן הרישום "20/8". בצילום מופיעה גם קבלה, המתייחסת לכאורה לשתי בדיקות שונות, עם מלל רב שאינו קריא.

תעודת בדיקה שסומנה ת/17 – הלקוח "לימור תירוש". תאריך הבדיקה 25.08.2019. המוצר הנבדק הוא "דוגמה: (1) קרקע, תאריך הדיגום לקוח: 20.08.19". התוצאות מלמדות על הימצאות שני חומרים. הדגימה נמצאת בשקית שקופה שעליה מצוין מספר הבדיקה וכן הרישום "20/8 תות". בצילום מופיעה גם קבלה, המתייחסת לכאורה לשתי בדיקות שונות, עם מלל רב שאינו קריא.

לשאלת הסניגור האם נתבקש להביא עמו לבית המשפט את הדגימות, הקבלות וכל המסמכים, השיב מר לבשוב: "הדגימות נשמרות רק לחצי שנה" (בפרוטוקול, עמ' 91 שורה 12); ובהמשך הוסיף כי אינו עובד יותר במעבדה. לשאלה מי הביא לו את הדגימות השיב העד: "זוכר את השם תמר" (שם, עמ' 92 שורה 12), הגם שציין כי אינו זוכר אם היא הגיעה אליו אישית.

ג. עיקר פרשת ההגנה:

במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם עצמו וכן קובלת 6, שלא זומנה במסגרת פרשת התביעה. כמו כן הוגשו מוצגים רבים – הכוללים בין השאר תכתובות, צילומים וסרטונים (ר' בתיק מוצגי ההגנה).

(1) עיקר עדות הנאשם:

הנאשם פתח את עדותו הראשית בהכחשה גורפת של ביצוע העבירות, בהן הואשם במסגרת הקובלנה, תוך טענה כי "הכל עלילת כזב" (בפרוטוקול, עמ' 134 שורה 20), שבמסגרתה "חבורה זו מנסה לייחס למעשים שגרתיים שלי קונטקסט פלילי הזוי…" (שם, עמ' 135 שורה 6 ואילך). הנאשם הלין מאוד על כך שהוגשו נגדו תלונות למשטרה, שכולן נסגרו; על כך שהיה נתון "תחת מעקב של רשת מצלמות"; ועל רדיפה מתמשכת מטעם הקובלים, שאת רובם אינו מכיר. עוד הטעים הנאשם: "אני בעיקר רוצה שהדבר הזה ירד ממני, זה רודף אחרי בכל מקום בחיי, ואני רוצה להגיד שהקובלנה הזו כל כולה עוסקת בשטח ציבורי שהוא בבעלות הבלעדית של עיריית תל אביב" (שם, שורה 7 ואילך).

הנאשם ביקש להגיש התכתבות מנומסת שלו עם קובלת 1 מחודש מאי 2019 (סומנה נ/36. יוער כי בפרוטוקול הוקלדה בטעות שנת 2022). עם זאת, בד בבד הוסיף הנאשם וטען כי האדם שמכר לו את הנכס תיאר את קובלת 1 כ"שכנה נצלנית ובעייתית, ש[נ]יסתה לקנות את הבית אבל הפסידה בתשלום, שילמתי יותר ממנה" (בפרוטוקול, עמ' 135 שורה 32 ואילך). עוד האשים הנאשם את קובלים 2-1 כי על דעת עצמם הפכו את השצ"פ "למגרש חניה בלתי מוגדר, והקובלת 1 יצרה מאמץ כדי ליצור עץ תות ליד הבית שלה, בצורת עוד צמחיה פראית שיוצרת שני דברים, שלא יחנו בפתח הבית שלה שהציבור יחשוב שיש דד אנד שאי אפשר היה לעבור במדרגות האלה… החניה הזו מאוד חשובה לה כי היא משמשת לחניה של הלקוחות הספקים שכמעט על בסיס יומי מביאים סחורה ומשתמשים בחניה…" (שם, עמ' 136 שורה 29 ואילך).

הנאשם טען כי היה קורבן להתנכלויות שונות ועל כן – ובהמלצת המשטרה – התקין בחודש ספטמבר 2019 "מצלמה זמנית… שמצלמת את עץ התות ואת התעלה" (בפרוטוקול, עמ' 137 שורה 24). בתגובה, קובלים 2-1, בעזרת הזוג בנאדי, תלו דגל על מנת לחסום את המצלמה. לאחר שהנאשם הזיז את הדגל קיבעו אותו הקובלים הנ"ל ולפיכך הנאשם, כך לפי גרסתו, "חתכתי את הדגל בצורה שהכי מכבדת והלכו הגישו תלונה נגדי על ביזוי הדגל" (שם, שורה 28 ואילך, וכן המוצגים נ/38) תוך האשמת הנאשם בפעילות חבלנית, כביכול. עוד הלין הנאשם על כך שדווקא קובל 2 הוא זה שביצע את "הגיזום האגרסיבי" של עץ התות (שם, עמ' 138 שורה 6).

הנאשם סיפר כי ביום 14.07.2019 התקשר אליו פקח מעיריית תל אביב ודרש ממנו להגיע בדחיפות לאתר הבנייה. לדבריו, "הגעתי ומצאתי אותו מדבר עם לימור תירוש והיא מתלוננת בחריפות על היקוות נוזלים באתר בניה" (בפרוטוקול, עמ' 140 שורה 13 ואילך). הנאשם הוסיף כי הפקח הסביר לו ש"בגלל שיש בעיות יתושים בשכונה הם חושבים שזה בגלל שיש נוזלים באתר הבניה והוא נכנס והסביר לי וכשאמרתי לו שאין ביוב עדיין בבניין הזה, הוא אמר לי שצריך לפנות את הנוזלים והוא הצביע בחוץ אמר שזו אדמה שאתה יכול לשפוך את המים, איפה שיש את העץ פשוט אדמה מחלחלת. אמר לי תקבל צו בנושא הזה…" (שם).

בהקשר אחרון זה הפנה הנאשם לשני מכתבי דרישה מעיריית תל אביב (מיום 14.07.2019 ומיום 07.11.2019 – סומנו במסגרת נ/40), בהם הוא נדרש לדאוג שבאתר הבנייה לא יימצאו היקוויות מים וכן לבצע באתר הבנייה הדברה נגד יתושים (לנ/40 גם צורפה קבלה בגין הדברת הפרעושים באתר הבנייה, על ידי בעל מקצוע, שהוזמנה על ידי הנאשם). לא למותר אפוא להעיר כאן כי אין במכתבי הדרישה הנ"ל כל אזכור לטענתו הנוספת של הנאשם, שלפיה הוא הונחה לשפוך את הנוזלים שהצטברו באתר הבנייה באיזור עץ התות או בגינה. מכל מקום, הנאשם הוסיף וטען כי בסרטונים שבהם הוא נצפה שופך מבקבוקים, מדובר בבקבוקי משקה – של קולה או דיאט ספרייט – שכן הוא שותה 7-5 בקבוקים ביום (בפרוטוקול, עמ' 140 שורה 30 ואילך). אשר לאירוע בו הוא נראה מרסס בגינה עם מתקן הכולל מיכל לבן, הסביר הנאשם כי מדובר ב"מיכלי פלסטיק" (שם, עמ' 141 שורה 6).

הנאשם תיאר כי בחודש יולי 2019, לטענתו עקב מעשי קובלת 1, נוצרה בעיה קשה של יתושים באיזור, ואז הוא שמע על חומר הדברה לא רעיל בשם אורנג' גארד (ר' הקבלה על רכישת החומר והמרסס, נ/41). את האירוע מושא האישום הראשון (מיום 23.07.2019, כמתועד בסרטון ת/21) תיאר הנאשם כלהלן: "אני הבאתי חומר מהבית, בתוך הבית מרססים… יצאתי לרכב שלי כדי למלא, הבאתי חומ[ר] מהבית ואז אני לא מנוסה עם מרססים, אני שם מים ושמתי על מצב און, הלכתי עם זה לכיוון המדרגות כדי לזרוק אותו בפח אשפה היחיד שיש במורד המדרגות, ועד שהגעתי לשם איך שהוא הסתדר. חזרתי עוד פעם ניסיתי לרסס איתו ואז עוד פעם נתקע ואז חזרתי למדרגות לא רציתי לשים בפח אשפה, לקחתי ימינה לכיוון המיכל של הזבל הגדול שיש בצד ימין שלושים מטר ואז כאשר הגעתי לשם הבנתי איך לעבוד עם הנצרה, סגרתי את הרכב וחזרתי הביתה" (בפרוטוקול, עמ' 141 שורה 31 ואילך). בהמשך הוסיף הנאשם וטען כי ריסס בגינה משום שממילא המרסס "היה תקוע על און", וזאת לאחר שהעירייה עצמה ריססה שם על מנת "לפנות את הג'ונגל" (שם, עמ' 142 שורה 8).

הנאשם הדגיש כי גם שכנים אחרים שופכים נוזלים בשצ"פ וגם גורמים אחרים מרססים שם. כך הפנה הנאשם לפניות שלו לעירייה, מחודש אוגוסט 2019, לביצוע הדברה נגד יתושים, וכן לאישור ביצוע ההדברה (ר' המסמכים בנ/43, הכוללים גם את צילום רגלו העקוצה של הנאשם להמחשת בעיית היתושים). עוד טען הנאשם, בהקשר זה, כי גם קובלים 2-1 "מזמינים שלוש פעמים בשנה מדביר פרטי וראיתי אותו מדביר ביוני 2019 בשטח השצ"פ. בדיוק באזורים שכל הטענות על הקובלנה, כל מה שיוצא מהבית" (בפרוטוקול, עמ' 143 שורה 16 ואילך).

אשר לטענות קובלת 1, שלפיהן הוא כרת עצים בגינה עם מסור חשמלי, אמר הנאשם: "שקר וכזב. אני חתכתי שני ענפי תות, עם מסור קטן של 5 ס"מ, ששני ענפים הפריעו למנוף וזה בתיאום עם מוקד העירייה ואני חתכתי מעין חלק משיח עם קוצים שפשוט בלט וכל פעם שאני עברתי והילדה שלי הקוצים הפריעו…" (בפרוטוקול, עמ' 144 שורה 7 ואילך). עוד התייחס הנאשם, לקראת סיום עדותו הראשית, לתמונות רבות שאותן צילם בגינה ובסביבותיה, לרבות של מי מהקובלים וגב' בנאדי. הנאשם גם צילם, לדבריו ביום 15.09.2019, עובד עירייה מבצע גיזום, וכן, בחודש נובמבר 2019, את עץ התות שבשלב זה החל להתאושש (שם, עמ' 145 שורה 14).

בחקירה הנגדית חזר הנאשם על גרסתו, שלפיה: "אני שפכתי על האדמה קולה מים נוזלי בניה כמו מים בטון על האדמה הסופגת בשצ"פ (כך מכנה הנאשם את הגינה – ש.א.) כמו שהתבקשתי. הכל לבקשת עיריית תל אביב ובתיאום איתה" (בפרוטוקול, עמ' 146 שורה 31 ואילך). אשר לאירועי הריסוס ביום 23.07.2019 (מושא האישום הראשון), חזר הנאשם על טענתו בחקירה הראשית כי "ריססתי… לא מתוך כוונה לרסס אלא המרסס שנתקע כמו שתיארתי… אני הלכתי על מצב און, עם המרסס, בדרך לפח האשפה הוא פגע בע[צ]ים מתים, זה לא גינה" (שם, עמ' 147 שורה 6 ואילך). בהמשך הרחיב הנאשם ותיאר: "המרסס היה בתוך אתר הבניה שלי ורואים את זה בסרטון, רואים אותי יוצא איתו מהבניין והולך איתו לתא המטען ברכב שלי כדי למלא שוב. וזאת בכוונה לחזור להמשיך לרסס אורנג' גארד בתוך המבנה שלי" (שם, שורה 17 ואילך).

ב"כ הקובלים הפנה את תשומת ליבו של הנאשם לכך שחובת הריסוס עליה דיבר היא באתר הבנייה – כלומר בתוך ביתו ולא מחוצה לו – והלה אמר: "יש לי חובה לענות לדרישת העיריה. גם אם עשיתי בכוונה וזה לא בכוונה אין שום איסור לרסס באורנג' גארד" (בפרוטוקול, עמ' 148 שורה 20 ואילך). ב"כ הקובלים לא הרפה מהנאשם בנקודה זו, והנאשם התקשה מאוד להסביר את התנהלותו הנראית בסרטון ת/21 ובתמונות, וכן את האופן בו ריסס בגינה באותו היום. בין השאר אמר: "המרסס נתקע והוא על מצב און אני מחזיק אותו ואני לא רוצה שהוא יישפך לי על הרגל וגם לא על הרצפות, הכי טבעי שזה יהיה על האדמה הסופגת… זה לא משהו שאני זוכר וזה לא משהו שאני מכוון אליו, זו תנועה בנאלית. במיוחד כאשר אני בלחץ כאשר אני לא בדיוק מבין מה קורה עם המרסס" (שם, עמ' 149 שורה 1 ואילך).

ב"כ הקובלים הטיח בנאשם כי הסברו לריסוס (בשל היתקעות המרסס) קורס נוכח העובדה שהוא נראה "מטייל עם המרסס" ואף ניגש לא פעם אחת אלא פעמיים לרכבו (בפרוטוקול, עמ' 150 שורה 3 ואילך). הנאשם שב וטען שאינו יכול לזכור את הפרטים הנ"ל מכיוון שדובר באירוע בנאלי; וכטענתו: "אתה מדבר על אירוע מאוד מאוד בנאלי של מרסס שנתקע שהיה דביק, שלא ידעתי אם ללכת לפה לחזור לשם, אתה מתאר משהו בנאלי" (שם, שורה 13 ואילך). כאן הטיח ב"כ הקובלים בנאשם כי הקבלה על רכישת המרסס והאורנג' גארד – שכאמור הנאשם עצמו הגיש (נ/41) – היא מיום 24.07.2019, כלומר יום לאחר האירוע דנא. לכך השיב הנאשם בהסבירו "עדיין חשבתי שהרסתי את המרסס לעובדים שלי, הלכתי וקניתי…" (בפרוטוקול, עמ' 150 שורה 20).

ב"כ הקובלים הציג לפני הנאשם את הסרטון הרלוואנטי לאישום השני, אך הלה טען שאינו מזהה את עצמו שכן היו באתר שני עובדים הדומים לו. עם זאת, בהתייחס לשאלה מדוע לשפוך דליים בגינה (או כהגדרתו באדמה הסופגת), אמר הנאשם: "קיבלנו מכתבים שאיימו אם לא נעשה את זה, גם כתוב במכתב מהעירייה, נקבל צו הפסקת עבודה. כמו שאמרתי דליים של מים, בטון שאריות שמשרים בהם דברים אם זה שתן או אקונומיקה לא שופכים אותם על אדמה מרוצפת ולא שופכים במכולה כי אנחנו לא רוצים רטיבות. האדמה מחלחלת זה המקום הכי טוב כמו שלימור ויוסי עשו" (בפרוטוקול, עמ' 154 שורה 12 ואילך. יוער כי המכולה המדוברת היא מכולה שהוצבה ברחוב בעת עבודות הבנייה באתר ושימשה לפינוי הפסולת ממנו). בהמשך הדברים הוסיף הנאשם וטען כי פקח מטעם העירייה הוא שהנחה את עובדיו לפעול כך.

ב"כ הקובלים הטיח אפוא בנאשם כי היתר הבנייה שקיבל דווקא כלל חובה להציב "מיכלי אצירה" באתר הבנייה, ולכך השיב הנאשם כי הוא לא היה מנהל העבודה באתר הבנייה וגם לא הקבלן או האדריכל. מצידו הטיח הנאשם בב"כ הקובלים כי גב' בנאדי אמרה שהרעיון להגיש קובלנה היה שלו, ו"אתה חשבת לפתור סכסוך אזרחי ע"י הגשת קובלנה" (בפרוטוקול, עמ' 155 שורה 14). כאן עבר ב"כ הקובלים לאישום השלישי והציג לפני הנאשם תמונה מתוך הסרטון הרלוואנטי (ת/50). הנאשם אמר כי בתמונה לא ניתן לזהותו אך אישר כי "את הסרטון הזה ראיתי וזה כן אני" (בפרוטוקול, עמ' 155 שורה 20).

ב"כ הקובלים הוסיף ושאל את הנאשם שאלות שונות אודות האירוע מושא האישום השלישי, והנאשם ביקש לראות את הסרטון הרלוואנטי. עם זאת, משהוצג לפניו הסרטון (ת/31) טען הנאשם שאינו מזהה את עצמו שם והוסיף: "אני רוצה לציין שאני רואה גבר מנער בקבוק או כלי בתעלת הניקוז ואז נכנס לבניין שלי והוא זורק בנון שלנטיות את הבקבוק לתוך המכולה… רואים שהמיכל נזרק למכולה ובכל המקרים לא טרחתם לקחת את המיכל" (בפרוטוקול, עמ' 156 שורה 13 ואילך); הגם שאח"כ סייג הנאשם את תשובתו ואמר שאינו יכול לזהות האם בסרטון הנ"ל הבקבוק אכן נזרק למכולה כאמור.

לשאלת ב"כ הקובלים האם אי פעם שפך משהו על עץ התות השיב הנאשם: "יכול להיות ששפכתי קולה או ספרייט כמה שזכור לי. היה פה דיון שבעיני מגוחך… אני שותה חמישה שבעה בקבוקי קולה ביום… אם אני חונה ליד עץ התות זה הכי קרוב לי, שופך, זורק והולך הביתה" (בפרוטוקול, עמ' 157 שורה 4 ואילך). כשהוצג לפני הנאשם הסרטון ת/42, המתייחס לאירוע מיום 14.09.2019, הוא ציין כי הוא מזהה את עצמו והוסיף ותיאר: "אני שופך נוזל שקוף על הגומה של עץ התות" (שם, שורה 14).

(2) עיקר עדות קובלת 6 והסכמות הצדדים בעניין קובל 4:

קובלת 6 לא העידה מטעם התביעה, על אף הופעתה כעדת תביעה בכתב הקובלנה. לפיכך, משזומנה כעדה מטעם ההגנה היא נחקרה בחקירה ראשית על דרך חקירה שכנגד. קובלת 6 – כזכור, יחד עם קובל 7 הבעלים של הנכס המושכר לגב' בנאדי ובעלה – אישרה כי היא עצמה אינה מתגוררת ברחוב הצדף ואף לא הכירה או ראתה את הנאשם לפני הגשת הקובלנה (בפרוטוקול, עמ' 160 שורה 15 ואילך). את הצטרפותה לקובלנה הסבירה קובלת 6 בכך שקיבלה אינפורמציה מגב' בנאדי וקובלים 1 ו-5, שלפיה הנאשם פגע באיכות הסביבה במקום. קובלת 6 הוסיפה וטענה כי רצתה "להצטרף לקבוצה שדורשת להחזיר את המצב לקדמותו…" (שם, עמ' 161 שורה 1).

אשר לקובל 4, כפי שצוין כבר בפתח הכרעת הדין הוא נמחק מרשימת הקובלים לאחר שלא התייצב לדיונים על רקע בעיות בריאות חמורות. למרות זאת, במסגרת פרשת ההגנה ביקש ב"כ הנאשם לזמן את קובל 4 כעד הגנה (ר' בבקשה מס' 24), אך נוכח מצבו הבריאותי הלה התקשה להתייצב לעדות בבית המשפט. בסופו של דבר הסכים הסניגור כי חלף עדותו של קובל 4 יצהיר ב"כ הקובלים לפרוטוקול ש"העד לא הגיש תצהיר ושאין בחומר החקירה שהועבר ראיות שקושרות אותו לעובדות ולאמור בקובלנה, למעט כתובת מגוריו"; וכך אכן נעשה (ר' בפרוטוקול, עמ' 162 שורה 11 ואילך).

ד. דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות העדים שהעידו לפניי – הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה – והתרשמתי מהן, וכן עיינתי במוצגים הרבים שהוגשו (במסגרת תיק מוצגי התביעה ותיק מוצגי ההגנה), ולאחר שקראתי את סיכומי ב"כ הצדדים שהוגשו בכתב ושמעתי את השלמות הסיכומים בעל-פה – אני קובע כי בסופו של יום נותר ספק בשאלת אשמתו של הנאשם. מספק זה זכאי הנאשם ליהנות ועל כן דינו הוא לזיכוי.

יאמר מיד כי ב"כ הקובלים הביאו לפני בית המשפט ראיות בהיקף משמעותי לכך שבתקופה הרלוואנטית לקובלנה עסק הנאשם בגינה באופן שלכל הפחות מעורר תמיהה רבתי. הן מעדויות הקובלים, שהעידו מטעם התביעה, והן מתוך הסרטונים שהוגשו, עולה כי הנאשם עסק בגינה רבות: בשפיכת נוזלים – לרבות באופן ספציפי על עץ התות – וזאת מתוך בקבוקים או דליים; בריסוס באמצעות מתקן ייעודי לכך, במקומות שונים ובהזדמנויות שונות; בכריתת ענפים, וכן בניסור או בסילוק גזם. עוד הובאו ראיות כי לאחר מעשי השפיכה והריסוס סבלה הגינה מדעיכה ונבילה, ובעדויות חלק מהקובלים עלתה גם סוגיית ריח חזק וחריף שהתפשט ברחוב בסמוך לחלק ממעשי הנאשם.

פשיטא, אפוא, כי לא מדובר כאן במקרה העשוי להצדיק "זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה" (בהמשך לטענת "אין להשיב לאשמה"). ממילא אף ברור כי בקשת הנאשם לזיכוי כאמור נדחתה בזמנו (ור' גם ההחלטה הסופית והמנומקת בבקשה מס' 19), שכן התשתית הראייתית שהוצגה לפני בית המשפט מטעם התביעה חייבה את הנאשם להשיב לאשמה (במסגרת ובמגבלות הוראות החסד"פ). עם זאת, לא הרי שלב הדיון של תום פרשת התביעה כשלב הדיון של תום המשפט, והרף הראייתי שבו על התביעה לעמוד בשלבים שונים אלה שונה מהותית. לפיכך ייתכן אף מצב דברים בו נאשם – שטענתו כי אין עליו להשיב לאשמה נדחתה – לא יביא ראיות כלשהן במסגרת פרשת ההגנה, לרבות תוך הימנעות מלהעיד, אך עדיין יזוכה בדינו בסופו של יום (כדוגמא ר' למשל, הגם שבנסיבות שונות מבענייננו, ת"פ (שלום ת"א) 4663-10-14 מדינת ישראל נ' אבו טאלב (25.09.2016)).

במקרה דנא הובאה כאמור תשתית ראייתית נרחבת על ידי ב"כ הקובלים בעניין התנהלותו של הנאשם בגינה, המתייחסת לא רק למועדי שלושת האישומים שבכתב הקובלנה אלא גם הרבה מעבר לכך. אשר לשלושת האישומים הספציפיים, בכולם הובאו ראיות המלמדות כך שהנאשם שפך או ריסס נוזלים בגינה במועדים המצוינים בהם – לעיתים גם יותר מפעם אחת – ובסופו של דבר אף הנאשם הודה בכך, אם גם בחצי-פה ותוך תירוץ פעילותו התמוהה באופן כזה או אחר. עם זאת ולמרות זאת, בסופו של יום ובסופו של הליך כשלה התביעה מלעמוד ברף ההוכחה של מעבר לספק סביר, שהוא רף ההוכחה הנדרש להוכחת אשמה בפלילים בתום המשפט; וזאת בפרט ובעיקר בכל הקשור להוכחת מהות וזהות החומרים אותם הנאשם שפך, ריסס או פיזר בגינה.

(1) סוגיית "שרשרת הראיות":

כאשר מדובר במוצגים שנתפסו במהלך חקירה פלילית – ובפרט כאלה שהוכחת טיבם נדרשת לבדיקות מעבדה (כגון סמים או רעלים, כבענייננו) – נקבעה במסורת המשפט המקובל פרוצדורה הידועה בכינויה "שרשרת הראיות" (הגם שיש להעיר כי המונח השגור באנגלית, Chain of Custody כלומר "שרשרת המשמורת", הוא מדויק יותר). לפי פרוצדורה זו נדרשים רישום, סימון ותיעוד מפורטים של הליך תפיסת המוצגים – החל במקום ובמועד המדויקים בהם נתפסו המוצגים, עבור באופן ובמקום בו הם הוחזקו ובדרך העברתם לבדיקות המעבדה, וכלה בשמירתם לאחר מכן – בדרך שתאפשר ככלל בדיקה עצמאית מטעם ההגנה.

דומה כי חשיבותה של הפרוצדורה האמורה למניעת הרשעות שווא ברורה מאליה, שכן היא חיונית להבטחת הוכחת הקשר (העובדתי) שבין המוצג המפליל לבין הנאשם. בנוסף, כפי שהבהיר לאחרונה חברי השופט הרמלין:

למנגנון תיעוד זה חשיבות כפולה. ראשית, הוא נועד להבטיח שהמוצג המוגש לבית המשפט או נבדק במעבדה הוא זה שנתפס בשטח. שנית, הוא נועד להבטיח שהמוצג לא שונה, חובל, שובש או זוהם בדרך שבין תפיסתו בשטח לבית המשפט או למעבדה (ר' ת"פ (שלום ת"א) 5112-10-18 מדינת ישראל נ' אלקובי (13.12.2022), בפסקה 20 להכרעת הדין, שם גם מפורטים מקרים בהם פגמים חמורים בשרשרת הראיות הביאו לזיכוי נאשמים).

בענייננו, בחינה קפדנית של מכלול הראיות הנוגעות לתפיסת המוצגים (דהיינו דגימות הצמחים והקרקע), כמו גם העברתם לבדיקת המעבדה, מגלה פערים ראייתיים לא מבוטלים; שלא להזכיר את העובדה שהדגימות כולן הושמדו וממילא לא הועמדו לבחינת ההגנה ואף לא הוצגו בבית המשפט. בנסיבות אלה, ובסופו של יום, שרשרת העברת הראיות שהוצגה לפניי אינה עומדת אפוא בסטנדרט הראייתי שנקבע בפסיקה להוכחת אשמה בפלילים.

לעניין הדיגום באירוע מושא האישום הראשון הובאה לפניי גרסתו של קובל 2, אשר תיאר כיצד אסף ביום האירוע (23.07.2019) עלים לחים, אותם שם בשקית ניילון ולמחרת היום העבירם לגב' בנאדי (בתצהירו נ/3). דא עקא, שלא זו בלבד שהדגימה לא סומנה, אלא שגם אין כל רישום היכן ומתי בדיוק נדגמה, וכיצד נשמרה בהמשך. גב' בנאדי, מצידה, ציינה בתצהירה כי בתחילה העבירה את הדגימה למעבדה של משרד הבריאות, אך הדגימה הוחזרה לה, ורק ביום 01.08.2019 הועברה הדגימה למעבדת יתרולאב. לכל ההליך הזה אין כל תיעוד ולא ברור כיצד בדיוק נעשה, כיצד הועברה הדגימה בין המעבדות ובפרט כיצד נשמרה בין לבין. אמנם קיימת תעודת בדיקה של מעבדת יתרולאב (ת/13 מיום 04.08.2019), אשר גילתה הימצאות טריכלופיר, אך התעודה עצמה היא דלה בפרטיה ואפילו לא מצוין בה ממי והיכן נתקבלה הדגימה (גב' בנאדי מאוזכרת בתעודה רק בשמה הפרטי וכלקוח). לתעודה מצורף צילום של שקית שקופה ובה עלים, שמלבד מס' הבדיקה אין עליה כל סימון העשוי ללמד מהיכן ומתי נדגמו העלים.

לעניין הדיגום באירועים מושא האישומים השני והשלישי התשתית הראייתית דלה אף יותר, בפרט בשים לב לכך שבאישומים אלה מואשם הנאשם גם בהפצת ריח פוגעני ומזיק, כאשר לא הוכח הקשר בין החומרים הנטענים לבין הריח האמור – נושא שלכאורה הוא עניין לעדות מומחה לדבר.

בשני האירועים הנ"ל (מושא האישומים השני והשלישי) הדוגמת היתה קובלת 1, שהעידה לפניי על כך, אך הדגימות לא סומנו ולא תועדו בדרך כלשהי וכך גם אופן העברתן; ובנוסף:

בעניין האישום השני – קיימת תעודת בדיקה של מעבדת יתרולאב (ת/16 מיום 25.08.2019), אשר גילתה הימצאות חומר כנטען בעובדות האישום. ואולם, גם תעודה זו דלה מאוד בפרטיה ואפילו לא ברור לכמה דגימות היא מייחסת (ר' גם בפסקה 57 דלעיל, כאשר כפי שצוין שם על השקית בה הושמה הדגימה מופיע הרישום 20/8, לכאורה דווקא מועד האישום השלישי).

בעניין האישום השלישי – קיים סרטון המתעד את נטילת הדגימה על ידי קובלת 1 (ר' ת/32). ואולם גם דגימה זו (או דגימות אלה) לא סומנה או סומנו. יתר על כן, בהקשר לאישום השלישי הוגשו שתי תעודות בדיקה (ת/15 ות/17, שתיהן מיום 25.08.2019), באופן שכלל לא ברור מה היה מספר הדגימות (ר' גם בפסקה 57 דלעיל). התעודות (בעיקר ת/17) אמנם מלמדות על הימצאות חומרים כנטען בעובדות האישום. עם זאת, אין תיעוד של שרשרת הראיות והקבלות המופיעות בצילומים הן עתירות מלל אך בלתי ניתנו לקריאה.

המסקנה המתבקשת היא, אם כן, כי על אף שהובאו לפני בית המשפט עדויות לעניין עצם נטילת דגימות באירועים מושא כתב הקובלנה, הדרך שבה נאספו הדגימות והאופן בו הועברו לבדיקות המעבדה אינם מתועדים כנדרש ואינם עומדים בסטנדרט שנקבע בפסיקה להוכחת שרשרת הראיות.

יוטעם, כי בפרשה בה עסקינן יש להיבט זה חשיבות מיוחדת, שכן מדובר בגינה ובשצ"פ שהם לא רק פתוחים לכל, אלא גם חשופים לריסוס והדברה מצד גורמים נוספים (שאינם הנאשם או מי מטעמו). כפי שראינו, אף הקובלים לא חלקו על כך שעיריית תל אביב מבצעת ריסוסים או הדברות במקום – כאשר חלקם אישרו את הדברים בעדויותיהם – והדבר מוכח גם מתוך ראיות ההגנה. בנסיבות אלה – ובפרט כאשר לא ידוע אילו חומרים שימשו בהדברות שביצעו הגורמים האחרים – העדר התיעוד הנדרש מעורר ספק בעניין הוכחת הקשר שבין החומרים אותם שפך או ריסס הנאשם בגינה לבין החומרים שנמצאו בבדיקות המעבדה. בסופו של יום לא ניתן אפוא לקבוע, במידה של מעבר לספק סביר, כי החומרים שאותם שפך או ריסס הנאשם בגינה הם אמנם כאלה שיש בפיזורם בשטח ציבורי פתוח כדי לגבש אחריות לעבירה פלילית.

יטען הטוען כי הקובלים אינם בלשים או חוקרי משטרה מקצועיים, וממילא אין לדרוש מהם לערוך חקירה פלילית מקצועית, או לבצע פעולות חקירה נדרשות-לכאורה נוספות, כגון תפיסת הבקבוקים או המיכלים שבהם השתמש הנאשם לשפיכת נוזלים ולאחר מכן השליכם למכולה (וזאת על מנת לבדוק את שרידי החומרים שנותרו בהם); וכפי שאמרה גב' בנאדי, בדיוק בהקשר זה: "אנחנו לא עסוקים בלעשות עבודות בילוש" (ר' בפסקה 48 דלעיל).

ואולם, בנסיבות שבהן הקובלים הם שהחליטו להגיש קובלנה פלילית נגד הנאשם, אין אפשרות לקבל טענה שכזו. משבחרו הקובלים לנהל הליך פלילי – ולנסות להביא להרשעת הנאשם בביצוע עבירות פליליות – עליהם לעמוד בדרישות הראייתיות הנדרשות בהליך פלילי, על כל דקדוקיהן.

(2) גרסת הנאשם ומשמעותה הראייתית:

ב"כ הקובלים ביקש – בסיכומיו בכתב ובעיקר בהשלמת הסיכומים בעל-פה – להיבנות מגרסת הנאשם ומעדותו בבית המשפט. בין השאר עמד ב"כ הקובלים על ההבדל המהותי בין תשובת הנאשם לכתב הקובלנה לגרסתו בבית המשפט בהקשר לאישום הראשון (ר' בסעיף 125 לסיכומי הקובלים בכתב), וכן טען – בהשלמת הסיכומים בעל-פה – כי גרסתו של הנאשם לגבי התנהגותו היא שקרית ולא ניתן ליתן בה כל אמון (בפרוטוקול, עמ' 165 שורה 6 ואילך).

אין לכחד כי עדות הנאשם בבית המשפט אכן מעוררת תמיהות מהותיות וניתן לומר כי מדובר בגרסה כמעט מביכה, בפרט כאשר היא נשמעת מפיו של מדען עתיר השכלה. אכן, הניסיון להסביר את שפיכת הנוזלים או ריסוסם בגינה בריקון שאריות נוזלים מאתר הבנייה (גם אם הנאשם מסרב לקרוא למקום גינה) הוא אבסורדי ממש. מעבר לכך שכמויות הנוזלים המדוברות – לעיתים אף בבקבוקים קטנים – אינן בהיקף המתיישב עם ריקון נוזלים מאתר בנייה, הטענה כי הדבר נעשה בהתאם להנחיית עיריית תל אביב אינה מתקבלת על הדעת; שהרי אין זה סביר שעירייה תיתן היתר לשפיכת מי בטון או ביוב בשצ"פ. בהקשר זה, דווקא מכתבי העירייה אליהם הפנה הנאשם הם הנותנים, שכן הדרישה המופנית בהם לנאשם היא למנוע היקוות נוזלים באתר הבנייה – ולא לפנות נוזלים שהצטברו בו לשצ"פ (ר' בפסקה 64 דלעיל ובמכתבים בנ/40). בנסיבות אלה, עצם העובדה שהנאשם נמנע מלהביא ראיות לעניין ההנחיה הנטענת הנ"ל מדברת בעד עצמה.

ואם לא די בכך, גרסת הנאשם בעדותו בבית המשפט בעניין האישום הראשון, דהיינו הגרסה אודות התקעות המרסס, היא גרסה אומללה ממש, שכן קשה ליישבה עם התנהלות הנאשם כפי שהיא נצפית בסרטון ת/21 ובצילומים הרלוואנטיים. בנוסף, מדובר בגרסה כבושה-לכאורה, שהועלתה לראשונה רק במהלך עדות הנאשם בבית המשפט במסגרת פרשת ההגנה. אין לגרסה כל אזכור בתשובת הנאשם לכתב הקובלנה ואף לא ניתן לכך הסבר.

זאת ועוד: לא ברור מדוע הנאשם – שבהודעת הדוא"ל נ/17 ששלח לקובלים 7-6 תיאר את עצמו כ"איש עסוק מאוד" (הודעה שכזכור שלח מכתובת עבודתו במכון ויצמן למדע, ובחתימה הכוללת את ציון תפקידו הבכיר שם) – מצא זמן לעיסוק כה מרובה בגינה; עיסוק שבתקופה הרלוואנטית לקובלנה כלל כאמור שפיכת נוזלים או ריסוס במקומות שונים ובהזדמנויות שונות, כריתת ענפים וכן פעילויות נוספות, לרבות בצילום הקובלים.

ברם, הלכה היא כי "אין הבור מתמלא מחולייתו ואין שקרי נאשם יכולים להוות תחליף להיעדר ראיות מספיקות של התביעה" (ע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (20.10.2010) בפסקה 134, והאסמכתאות שם); והלכה זו היא בבחינת קל וחומר בענייננו, בו לא הובאו לפני בית המשפט ראיות פוזיטיביות להוכחת שקרי נאשם אלא הועלו תמיהות בלבד – מהותיות ומשמעותיות ככל שיהיו. המסקנה המתבקשת היא, אפוא, שמשכשלו הקובלים בהוכחת שרשרת הראיות כדבעי וכנדרש, אין הם יכולים למלא חסר ראייתי זה בהפניה לתמיהות או אף לפרכות שבגרסת הנאשם.

(3) טענת ההגנה לשימוש לרעה בהליכי משפט:

בסיכומי ההגנה עתרו הסניגורים – תוך העלאת טיעונים דומים לאלה שהעלו בזמנו כשטענו כי אין על הנאשם להשיב לאשמה (שם גם הוסיפו וטענו להגנה מן הצדק) – לקביעה כי בהגשת הקובלנה דנא היה משום שימוש לרעה בהליכי משפט מצד הקובלים וניצול הליכי הקובלנה לרדיפה אישית של הנאשם לצורך קידום אינטרסים שונים של קובלת 1.

כפי שכבר ציינתי בזמנו, בהחלטתי בבקשה לזיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה, מקובל עליי טיעון ההגנה אודות הקשיים העקרוניים המתעוררים עקב ניהול משפט פלילי על ידי בני אדם פרטיים; ועל רקע זה אף הונחו בזמנו על שולחן הכנסת הצעות חוק לביטול מוסד הקובלנה הפלילית. דא עקא, שכל עוד מוסד משפטי זה קיים עלי ספר החוקים במשפטנו, אין אפשרות לומר כי בעצם השימוש בו יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט. יתר על כן, נוכח התשתית הראייתית שהובאה לפני בית המשפט במסגרת הליך זה, כפי שתוארה בהרחבה לעיל, לא ניתן לומר כי מדובר בהליך סרק, חסר בסיס ראייתי.

אכן, אין כל ספק כי הנאשם חש באמת ובתמים נרדף על ידי הקובלים ואין לשלול את האפשרות שתחושתו זו היא שעמדה ברקע התנהגויותיו התמוהות בגינה. בנוסף, טענות הנאשם אודות הקשיים שנגרמו לו עקב ההליכים השונים והמשונים בהם נקטו הקובלים כלפיו, או אף ממשיכים לנקוט, מתקבלת על הדעת; ואין צריך לומר כי התמודדות עם תלונות חוזרות ונשנות היא קשה ומתישה. לא למותר גם להעיר כי ראוי ונכון הוא שהקובלים יעשו כל מאמץ לקיום שכנות טובה עם הנאשם, ברחוב הקטן בו הם מתגוררים יחדיו; הגם שברור כי האחריות לקיום שכנות טובה מוטלת על שני הצדדים כאחד. כפי שצוין בפתח הכרעת הדין, מדובר בשני צדדים שהם נורמטיביים לעילא, ותקוות בית המשפט היא כי תוצאת הליך זה, כמו גם הנמקות הכרעת הדין, ישמשו כגשר לבניית יחסי שלום ביניהם.

ה. סוף דבר:

אשר על כן ולאור כל המקובץ החלטתי – כפי שהודע ברישא להכרעת הדין – לזכות את הנאשם.

נוכח מכלול הנמקות הכרעת הדין – לרבות בהקשר לגרסת הנאשם – איני עושה צו להוצאות לטובת הנאשם על אף תוצאת הזיכוי.

ניתנה היום, ‏יום שלישי ב' חשוון תשפ"ד, ‏17 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.