לפני
כבוד השופטת אילה אורן
המאשימה
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות המדינה, מחלקת הסייבר
ע”י ב”כ עוה”ד יוני חדד ועוה”ד אור ארבר
נגד
הנאשם
יוסף אלבאז
ע”י ב”כ עוה”ד ראיס אבו סייף, עוה”ד רמזי קטילאת ועוה”ד חאלד אזברגה
גזר דין
הרקע – עבירות ההסתה לאלימות בהן הורשע הנאשם
הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בשתי עבירות הסתה לאלימות, לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”) בגין אמירות שהשמיע ופרסם בחודש רמדאן אפריל 2022, בתקופה שבה התרחשו מהומות במסגד אל-אקצא והר הבית, וזוכה משתי עבירות הסתה לאלימות ואיומים, בגין פרסומים שפרסם לאחר מבצע “שומר החומות”. העובדות הצריכות הובאו בהרחבה בהכרעת הדין מיום 14.11.2023, ולכן אעמוד עליהן בקצרה.
הנאשם, הוא שייח’, אימאם לשעבר במסגד הגדול “אל עומרי” בעיר לוד, אישיות ציבורית רבת השפעה בקרב קהל תומכיו, ניהל חשבון ברשת החברתית “פייסבוק” תחת שמו يوسف الباز (“יוסף אלבאז”) (להלן: “החשבון”). נכון לעת הרלוונטית היו מקושרים אל החשבון 4,952 חברים ו-3,399 עוקבים. פרסומי הנאשם היו חשופים באופן ישיר לחברים והעוקבים בחשבון, ופתוחים בפני כל מי שנכנס אל הדף, כך שהתאפשר להם לסמן חיבוב (Like) או לשתף (Share) את התוכן שפרסם הנאשם בפני אחרים.
בחודש רמדאן בין התאריכים 15.4.2022 ל-22.4.2022 התרחשו בהר הבית והעיר העתיקה בירושלים אירועי אלימות, הפרות סדר, והתפרעויות אלימות, שכללו זריקת בקבוקי תבערה, יידויי אבנים וירי זיקוקים לעבר שוטרים, שהביאו בחלקם לפציעת השוטרים.
באישום הראשון, נקבע כי בתאריך 22.4.2022 בשעה 05:30 לערך, החלו התפרעויות אלימות והפרות סדר נרחבות באזור הר הבית בידי מתפרעים שחלקם שהו במסגד אל-אקצא במהלך הלילה, אשר כללו יידוי אבנים וירי זיקוקים לעבר שוטרים ששהו במקום. בשעה 06:04 פרסם הנאשם רשומה בחשבון שלו בשפה הערבית, שזכתה ל-88 סימני חיבוב ו-2 שיתופים, ובה הביע דברי אהדה ושבח כלפי המתפרעים האלימים בהר הבית, ובכך הסית לאלימות, כדלקמן:
“قائمة الشرف ……….
الشباب , الاشاوس , المرابطون والمرابطات , الحرائر , المعتكفون
والمعتكفات ….
هذه هي قائمة الشرف المجاهدة , التي دهست انف الاحتلال الإسرائيلي ,
وبدمائها منعت منه تقسيم المسجد الأقصى ……
هذه هي قائمة الشرف التي أظهرت بعض المنتفعين من السياسيين في
إسرائيل من ان يوهموا الراي العام باي دور لغيركم في حماية المسجد الأقصى
……
هذه هي قائمة الشرف التي جعلت بعض أعضاء الكنيست يظهر زيفهم
وتظهر قزميتهم امام الرباط والجهاد والمقاومة الباسلة …….
هذه هي قائمة الشرف التي جعلت الدنيا كلها ترى ان إسرائيل ليست دولة , بل
عصابة مافيا تفتقر لادنى معيار أخلاقي ….
يا اهل هذه القائمة : سيروا على بركة الله , حيا الله رباطكم وجهادكم
ومراغمتكم , انتم الابطال وفقط انتم , ووالله ان إسرائيل قوتها وشرطتها
وجيشها اوهن من بيت العنكبوت , والنصر لكم باذن الله العزيز الجبار …..
والخزي والعار لكل المتخاذلين والامعات , ولا عزاء للرومانسيين من أبناء
جلدتنا …,,,,,”
ולהלן תרגום הרשומה לשפה העברית:
“רשימת הכבוד… הצעירים, האמיצים, אלמראבטון ולמראבטאת, אנשי החופש, אלמעתקפון ואלמעתקפאת. זוהי רשימת הכבוד הג’יהאדית, אשר דרסה את אפו של הכיבוש הישראלי ובדמה מנעה ממנו את חלוקת מסגד אל-אקצא. זוהי רשימת הכבוד אשר חשפה חלק מאותם מנהיגים פוליטיים בישראל אשר מעוררים מחשבות שווא בקרב דעת הקהל מכל מחשבה אחרת מלבד הגנה על אל-אקצא. זוהי רשימת הכבוד שגרמה לחלק מחברי הכנסת שזיופם ייחשף וגם נחשפה גמדותם מול רבאט, ג’יהאד והתנגדות אמיצה […]. אללה יברך את הרבאט שלכם, הג’יהאד שלכם ובריאותכם. אתם הגיבורים ורק אתם, באללה שישראל כוחה, המשטרה והצבא שלהם חלשים יותר מבית (קורי) העכביש. הניצחון הוא שלכם בעזרת אללה היקר והאדיר”.
באישום השני הורשע הנאשם בעבירה של הסתה לאלימות בגין פרסום דברי אהדה ושבח לזכותם של מתפרעים אלימים בהר הבית, בהתייחס לנאום שנשא בערב 24.4.2022 בפני קהל של עשרות אנשים שהתאסף ברחבת המסגד הגדול בעיר לוד. הנאשם צולם בידיעתו, וחלקו של הנאום פורסם בעמוד הפייסבוק “אלג’רמק אלח’בארי”, שם הוא נצפה עד ליום 2.5.2022 על ידי כ-24,000 צופים. וכך אמר הנאשם בנאום:
“אני רוצה להצדיע בצדעת כבוד ותפארת, הצדעה של כבוד, אני רוצה לתת את זה לבני הנוער, שלצערי כמה מבוגדי עמנו קראו להם בריונים. הצעירים האלה ששמים רעלות פנים ומגנים על מסגד אל-אקצא המבורך בגופם החשוף עם קצת אבנים, ברזל ועצים מול מכונת מלחמה ישראלית, מגנים על מסגד אל-אקצא. אנחנו צריכים לנשק את הראש והרגליים שלהם, אלמלא אלה, ישראל הייתה מרוקנת את מסגד אל-אקצא מזמן, כל פעם שמתפרצים למסגד מה עושים? הם מביאים מספר קטן של שוטרים עם רימוני הלם ומוציאים את כולנו מאל-אקצא ונותנים לפולשים להיכנס כאוות נפשם. ללא הצעירים הגיבורים האלה שעומדים מול השוטרים, נלחמים בהם ונפצעים מהם, עלינו להצדיע להם הצדעת כבוד ותפארת”.
טיעוני באי כוח הצדדים לעונש
באי כוח המאשימה עורכי הדין יוני חדד ואור ארבר, הפנו לחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם, ולאווירה הביטחונית הנפיצה אז, שבה המונים התבצרו במסגד אל-אקצא, תקפו שוטרים, יידוי אבנים גדולות וסלעים, ירו זיקוקים לעבר שוטרים בכינון ישיר והעמידו את חיי השוטרים ושלמות גופם בסכנה, כשחלקם נפצע בעקבות כך. עוד הפנו הפרקליטים המלומדים לדברי השבח שהביע הנאשם כלפי המתפרעים, בסמוך מאוד להתרחשותם, וטענו כי הנאשם השמיע אמירות קשות שהקימו אפשרות ממשית לכך שדבריו יובילו לאלימות וסיכון של חיי שוטרים. מעמדו הרם של הנאשם, כמי שהיה במשך כמעט שלושה עשורים אימאם במסגד הגדול בלוד, המשיך לשאת דרשות גם לאחר מכן, וציבור רחב שתמך בו ועקב אחרי פרסומיו, מעידים על השפעתו הרבה, ואף ביתר שאת בהיותו דמות מתונה בעברו.
בנוגע לקביעת מתחם העונש נטען כי יש לראות בשני הפרסומים כאירוע אחד, ובהתאם לפסיקה שהגישו באי כוח המאשימה, בהתחשב בפרסומים בנסיבותיהם עתרו לקביעת מתחם עונש הולם כולל הנע בין 10 ל-20 חודשי מאסר בפועל (רע”פ 7669/15 ראאד סלאח נ’ מדינת ישראל (18.4.2016); רע”פ 2376/17 אבו סארא נ’ מדינת ישראל (28.3.2023), ות”פ (ירושלים) 37216-10-22 מדינת ישראל נ’ דיריה (28.3.2023)).
ב”כ המאשימה הגישו את הרשעתו הקודמת של הנאשם בת”פ (רמלה) 18418-04-18 מיום 14.6.2022 בעבירה של פציעה באמצעות נשק קר ואיומים, וערעור שהגיש הנאשם בע”פ (מרכז-לוד) 29248-08-22 אלבאז נ’ מדינת ישראל (19.12.2022), שנדחה בגין הכרעת הדין אך הקל במעט בעונשו של הנאשם שהועמד על 16 חודשי מאסר בפועל, אותם מרצה הנאשם מיום 20.2.2023. בסופו של דבר, לעניין גזירת העונש עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר גבוה במעט ממרכז מתחם העונש ההולם, שעיקרו ירוצה במצטבר לעונש שהוא מרצה עתה, בניכוי ימי מעצרו מאחורי סורג ובריח, וענישה נלווית של קנס ומאסר על תנאי.
באי כוח הנאשם עורכי הדין רמזי קטילאת, חאלד אזברגה וראיס אבו סייף, טענו כי הפסיקה שהגישה המאשימה לצורך קביעת מתחם העונש אינה רלוונטית משום שעניינה במקרים חמורים בהרבה אם בשל קריאה מפורשת לאלימות, ריבוי מקרים, ופרסום תכנים בוטים וגזעניים. ואילו כאן, הנאשם הורשע באמירת דברי שבח לאלימות, בחלופה הפחותה בחומרתה מבין שתי החלופות בעבירת ההסתה לאלימות.
בהתייחס לפרסום באישום הראשון טענו הסנגורים כי יש לתת את הדעת לכך שהוא גרף 88 לייקים, ובנוגע לנאום כי חלק מהתפוצה נעשה בעמוד הפייסבוק “אלג’רמק אלח’בארי”, שהוא לא בשליטת הנאשם ולא נטען כי נעשה בידיעתו, הגם שהנאשם היה מודע לצילומו בעת הנאום.
אשר לקביעת מתחם העונש ההולם הפנתה ההגנה לרע”פ 4753/22 (בעניין אליצור אליו אתייחס בהמשך), ולפסיקה שנסקרה בת”פ (ירושלים) 31377-10-16 בגזרי הדין מיום 23.4.2023 ו-11.5.2023 בפרשה שכונתה “חתונת השנאה”. עוד התייחסה ההגנה למקרה חמור בהרבה לשיטתה, בשל ריבוי הפרסומים – בת”פ 27870-08-20 שם עתרה המאשימה למתחם פחות, ואזי טענה ההגנה לקביעת מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר בפועל.
באי כוח הנאשם הפנו לנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהיותו אדם מבוגר, חולה לב, נשוי ואב לילדים, ובהם תאומים בני 6. הנאשם שהה במעצר ממש במשך 5 חודשים, ולאחר מכן היה עצור באיזוק אלקטרוני. הוסיפה וציינה ההגנה כי הנאשם מרצה עתה לראשונה בחייו, עונש מאסר בגין הרשעתו היחידה, והגם שהוא שפוט בתיק פלילי הוא מרצה את עונשו באגף ביטחוני, שתנאיו קשים ומרתיעים, במיוחד מאז שבת 7.10.2023. זאת ועוד, נטען כי לתיק דנן היו השלכות לא רק בעצם הגדרת הנאשם כאסיר ביטחוני, אלא בדחיית התכנסות ועדת השחרורים מחודש ספטמבר 2023 לחודש ינואר 2024.
ההגנה שבה והדגישה את פועלו הציבורי החיובי של הנאשם שניהל אורח חיים נורמטיבי, ותרם לאורך שנים להרגעת הרוחות בקרב הציבור הערבי בעיר לוד בתקופות משבר, כנלמד במהלך המשפט לרבות באירועי מבצע “שומר החומות”. מכל הטעמים הללו עתרה ההגנה להסתפק בהטלת מאסר בפועל למשך 5 חודשים, כימי מעצרו של הנאשם.
הנאשם בדברו לעונש חזר והדגיש כי למעט המקרה בגינו הוא מרצה מאסר, הוא מעולם לא נקט באלימות, ובהתייחס להרשעתו דנן אמר “אני מודה שאולי חציתי את הגבול קצת, לא התכוונתי להסית לאלימות, לפעמים מדברים וחוצים את הגבול תוך כדי. אני הפנמתי עכשיו אחרי הכרעת הדין איפה אני עמדתי ואיפה אני חציתי ואני מבטיח לבית המשפט הבטחה אישית שמה שקרה באירועים שאני הורשעתי בהם לא יקרה לעולם דבר כזה. בן אדם לומד ממה שקורה איתו. אני מודה שעברתי את הגבול אבל אני לא אקרא אף פעם למישהו לנהוג באלימות. אני מודה לבית המשפט על הכרעת הדין הזאת שהייתה מאוזנת, הוגנת, צודקת ואני מבטיח שיהיה בסדר לאורך כל מה שנשאר לי בחיים”.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו הם שלום הציבור וביטחונו, שמירה על השיח הציבורי הדמוקרטי נקי מביטויים שמקדמים מעשי אלימות, ומשכך הערכים המוגנים כרוכים בטבורם בהגנה על שלטון החוק והסדר הציבורי. יפים לעניינו דברי כב’ השופט ס’ ג’ובראן (כתוארו אז) בבג”ץ 2648/12 התנועה לחיזוק הסובלנות בחינוך הדתי ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה (9.12.2015), כדלקמן:
“באקלים הנוכחי – שבו הסתה לגזענות ולאלימות הפכה לחזון נפרץ – ישנו צורך מובהק כי הרשויות האמונות על אכיפת החוק ויישומו יעמדו על המשמר בכל תוקף ויסייעו במיגורה של התופעה. מלבד תכיפותה ההולכת וגוברת של תופעת ההסתה לגזענות ולאלימות, עלינו לתת את הדעת גם לקלות ולפשטות שבהן ניתן לפרסם – ובעיקר להפיץ – באופן המוני דברי בלע והסתה”.
הענישה הנוהגת בעבירות של הסתה לאלימות נעה במנעד רחב שבין מאסר מותנה ושל”צ ועד עונשי מאסר בפועל מוחשיים. בקביעת מתחם העונש ההולם נבחנת ההסתה, בין היתר, מבחינת חומרת הפרסום, מובהקות תוכנו המסית, מידת החשיפה של הפרסום, סמיכות הפרסום לאירועי אלימות או לתקופת מתיחות ואלימות, ופוטנציאל הסיכון למימוש התוכן המסית כלפי הציבור. על הענישה הנוהגת ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:
ברע”פ 4753/22 אליצור נ’ מדינת ישראל (14.11.2022) (פסיקה אליה הפנתה ההגנה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע באמירת דברי שבח ואהדה לאלימות של יהודים כלפי ערבים בפעילות “תג מחיר” בכך שפרסם שני מאמרי דעה באתר חדשות, ובהיותו רב ומורה בכיר בישיבת “עוד יוסף חי”. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות, וגזר על המבקש עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס. ערעורו של המבקש על עצם הרשעתו נדחה, וערעור המשיבה לעונש התקבל בחלקו, כך שנקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל. ואולם, לנוכח חלוף זמן משמעותי הוחמר רכיב המאסר המותנה בלבד ל-7 חודשים.
ברע”פ 8670/19 עובד נ’ מדינת ישראל (27.2.2020) (פסיקה אליה הפנתה ההגנה), נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש שהורשע לאחר ניהול הוכחות ובהתאם לערעור שהתקבל מאת המדינה, בעבירה של הסתה לאלימות בגין פרסום שתי הודעות בקבוצות ווטסאפ, בהן כתב “בעמונה צריך שיהיו פצועים קל – אך ורק מהצד של הציונים הארורים”, וכמו כן “בעמונה צריך שיהיו פצועים – אך ורק מהצד של הניו-נאצים הארורים”. בית משפט השלום אליו הוחזר הדיון לשם גזירת הדין קבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר ועד 7 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
ברע”פ 4175/19 מועלם נ’ מדינת ישראל (22.7.2019), נדון המבקש שהורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות הסתה לאלימות ובריבוי עבירות הסתה לגזענות, בגין פרסום רשומות רבות בחשבון הפייסבוק שלו, שכללו גם קריאה לאלימות כלפי ערבים ישראלים ופלשתינאים וזאת על רקע מבצע “צוק איתן” ואירועי טרור. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר, ובהתחשב בתסקיר חיובי, העדר עבר פלילי וחלוף הזמן גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחו, לאחר שערכאת הערעור הציעה לו לרצות 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות אך הוא סירב, ובציינה שהעונש נוטה במידת מה לקולה.
ברע”פ 2376/17 אבו סארא נ’ מדינת ישראל (18.4.2017) (פסיקה שהגישה המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע בעבירה של הסתה לאלימות ואיסור פרסום הסתה לגזענות, בכך שעל רקע גל טרור ששרר באותה עת, הוא נשא נאום במסגד בהר הבית שהוסרט והועלה ל-“YouTube”, שבו קרא לעשיית מעשה אלימות, ובין היתר אמר “ואני אומר את זה ליהודים במפורש הגיע הזמן לשחוט אתכם […], הגיע הזמן להרוג אתכם […] וחיילי מדינת הח’ליפות האסלאמית שתגיע לארץ זו לשחרר אותה מהטינוף שלכם והיום הזה קרוב”.
בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, ועונשו של המבקש הוחמר והועמד על 14 חודשי מאסר בפועל, לנוכח חומרת העבירות ומשהנאום הוכן מראש.
ברע”פ 7669/15 ראאד סלאח נ’ מדינת ישראל (18.4.2016) (פסיקה שהגישה המאשימה), נדון מבקש שהורשע בהסתה לאלימות וזוכה מעבירה של הסתה לגזענות, בגין דרשה שנשא בא קרא לביצוע מעשי אלימות כלפי ישראלים וכוחות הביטחון. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את המבקש גם בעבירה של הסתה לגזענות. בגזר הדין קבע בית משפט השלום כי מתחם עונש הולם הכולל נע בין 5 ל-20 חודשי מאסר בפועל, והשית על המבקש 11 חודשי מאסר וענישה נלוות. ערעור שהגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש נדונה במותב תלתא, אז נדחה הערעור על הכרעת הדין ברוב דעות, והתקבל הערעור על חומרת העונש, שהופחת והועמד על 9 חודשי מאסר בפועל.
בעפ”ג (ירושלים) 29938-02-20 חדאד נ’ מדינת ישראל (16.6.2020), נדון מערער שהורשע בהתאם להודאתו בפרסום ארבע רשומות ב”פייסבוק” בהן קרא לביצוע מעשי אלימות ופרסם דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות במעשי אלימות וטרור. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, וציין כי העונש הראוי הוא 7 חודשי מאסר בעבודות שירות. אולם בהעדר התייצבות של הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות נגזר דינו ל-6 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחה, ומתחם הענישה אושר.
מן הכלל אל הפרט
פרסומיו של הנאשם ברמדאן בחודש אפריל 2022 היו בוטים בתוכנם. הנאשם נקט בדברי שבח, עידוד ואהדה מפורשים כלפי המתפרעים האלימים בהר הבית, במילים אותן ניסח בשפתו הציורית והאמוציונלית, כשמטרתו הייתה לעורר הזדהות עמוקה, ולסחוף את קהל מאזיניו ותומכיו. דברי השבח שהשמיע כלפי המתפרעים נגד כוחות הביטחון הישראלים עלו עד כדי הבעת כבוד רב והערצה על מאבקם האלים מול “מכונת מלחמה ישראלית”, ובקריאה לנשק את ראשיהם ורגליהם, ו”להצדיע להם הצדעת כבוד ותפארת”.
לפרסומי הנאשם היה פוטנציאל סיכון ממשי. בהיותו שייח’, מנהיג דתי וציבורי רב השפעה בקרב קהל תומכיו, ומאחר שבדבריו כיוון לצורך להגן על מסגד אל-אקצא מפני היהודים שפוגעים בקדושתו ועלולים לחלק אותו, לפי תפיסתו הדתית אידיאולוגית. נוסף לכך, תפוצת הפרסומים הייתה רחבה. בהקשר זה יובהר, כי אף אם הנאשם לא היה מודע לפרסום נאומו בעמוד הפייסבוק “אלג’רמק אלח’בארי”, ולא נטען אחרת, הרי משהוא נשא דברים בפני קהל רב ותועד בידיעתו בווידאו, הוא ודאי היה מודע לאפשרות הפצתו הרחבה במרשתת. במכלול נסיבות אלו, ומחמת פרסום דברי ההסתה בתקופה סוערת ומתוחה, קם בעטיים של הפרסומים סיכון ממשי לעשיית מעשי אלימות.
באי כוח הנאשם טענו כי יש לערוך הבחנה לקולה בענייננו, בין ענישה בעבירת הסתה לאלימות בחלופה של “קריאה למעשי אלימות”, לחלופה של “דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי אלימות” בה הורשע הנאשם. כב’ השופט נ’ הנדל (כתוארו אז) ברע”פ 2533/10 מדינת ישראל נ’ בן חורין (26.12.2011) התייחס לדרישות היסוד העובדתי בעבירת ההסתה לאלימות בדבריו להלן:
“נדרש פרסום – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק – בשתי חלופות כדי שהפרסום יסווג כפרסום מסית. האחת, קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור. האחרת, שקובעת רף נמוך יותר: דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה האמור, תמיכה או הזדהות עמו. זהו מעשה העבירה”.
חרף השוני במדרג היסוד העובדתי המחוקק קבע בשתי החלופות עונש מקסימלי זהה של 5 שנות מאסר. בה בעת, אני סבורה כי ייתכנו מקרים שבהם הרשעה בחלופה הראשונה הכוללת אלמנט אקטיבי של קריאה לאלימות, תצביע על פגם מוסרי ומידת אשם חמורים יותר ביחס לחלופה השנייה. עם זאת, בע”פ (מרכז-לוד) אליצור נ’ מדינת ישראל (29.5.2022) דחה בית המשפט טענה זו, ועל כן אין לה משקל של ממש במקרה דנן בשים לב לדברי האהדה והשבח החמורים שפרסם הנאשם. וכך נימק בית המשפט את פסיקתו:
“ההבחנה שערך בית המשפט קמא בין החלופה הראשונה בסעיף העבירה “פרסום קריאה לעשיית מעשה אלימות”, לבין החלופה השנייה, בה הורשע המערער, דהיינו “פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות”, אינה מקובלת עלינו. לשתי החלופות נקבע עונש מרבי זהה, 5 שנות מאסר, וניתן בהחלט להעלות על הדעת מקרים בהם פרסום דברי עידוד למעשה אלימות הוא חמור יותר אפילו מקריאה מפורשת לעשיית מעשה אלימות”.
רע”פ 4753/22 אליצור נ’ מדינת ישראל (14.11.2022) נדחה, אך סוגיה זו לא נדונה באופן מפורש.
לאחר ניתוח מעשי הנאשם בפרסום דברי הסתה לאלימות בנסיבותיהן, בשתי הזדמנויות, בראי מדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הכולל נע בין 7 חודשי מאסר ל-14 חודשי מאסר בפועל.
גזירת העונש בתוך מתחם העונש ההולם
הנאשם כבן 66, נשוי ואב לילדים ובהם תאומים בני 6, מתמודד עם מחלת לב בעטיה עבר מספר אשפוזים (בהתאם לאסמכתא שהוגשה). במשך שנים רבות מאז 1991 ועד 2018 שימש הנאשם כאימאם במסגד הגדול בעיר לוד, ואין חולק כי תרם לאורך השנים לחיים משותפים של ערבים ויהודים בעיר לוד, לרבות בתקופת מבצע “שומר החומות”, אז נרתם לכך לבקשת המשטרה וכוחות הביטחון.
הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך חמישה חודשים החל מיום 30.4.2022 ועד 29.9.2022, לאחר מכן במעצר באיזוק אלקטרוני עד ליום 21.12.2022, ובמעצר בית עד כניסתו למאסר ביום 20.2.2023.
הנאשם מרצה עונש מאסר בפועל מיום 20.2.2023, בגין הרשעתו (היחידה) בעבירת אלימות בגין פציעה באמצעות נשק קר, בגינה נדון לעונש מאסר למשך 16 חודשים (ת”פ 18418-04-18 מיום 14.6.2022 בגין עבירת פציעה באמצעות נשק קר ואיומים, וערעור שהגיש בעפ”ג (מרכז-לוד) 29248-08-22 אלבאז נ’ מדינת ישראל (19.12.2022)). הגם שהנאשם מרצה עונש מאסר בגין הרשעתו בפלילים, נמסר על ידי ההגנה – ועל כך אין חולק, כי מפאת ההליך דנן סווג הנאשם בשב”ס כאסיר ביטחוני, ומשמעות הדבר היא שהוא מוחזק בתנאי מאסר קשים במיוחד, לא כל שכן מאז אירועי השבת 7.10.2023, והמלחמה מאז.
הנאשם ניהל את משפטו ולכן הוא אינו זכאי להקלה בעונש השמורה למי שנטלו אחריות מלאה על מעשיהם. ודוק, אין מדובר בניהול סרק של ההליך בשים לב שהנאשם זוכה מהעבירות שיוחסו לו בת”פ 16638-07-21, ומה גם ששמיעת ראיות אינה משמשת לחובתו של נאשם בפלילים.
למעלה מזאת, מדברי הנאשם לעונש עולה שהוא מקבל עליו את הכרעת הדין. הנאשם אמר שהוא מבין שטעה וחצה בדבריו את גבול המותר, וכי הוא למד את הלקח מכך, ולא יחזור לעולם על דברי הסתה לאלימות.
מכל הטעמים האלה אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה, באופן שיש בו לאזן בין תוכנם המסית של הדברים ופוטנציאל הסיכון שנבע מהם למעשי אלימות אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם לחומרה וקולה.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן:
מאסר בפועל למשך 8 חודשים.
את עונש המאסר ירצה הנאשם כאשר 6 חודשים מתוכו ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהוא מרצה עתה, והיתרה בחופף לו, וזאת בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב”ס בשני התיקים שבכותרת.
מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת הסתה לאלימות או כל עבירה דומה, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.
הנאשם ישלם קנס בסך 5,000 ₪, או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 3.3.2024.
ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל “תשלום גביית קנסות”): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.
בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, מצאתי להודות לבאי כוח הצדדים, כולם, על ניהול ההליך באופן מקצועי, מכובד והגון.
ניתן היום, ו’ טבת תשפ”ד, 18 דצמבר 2023, בנוכחות באי כוח המאשימה עוה”ד אור ארבר והמתמחה הגב’ ניצן רחמילביץ’, הנאשם – הובא על ידי שב”ס בהיוועדות חזותית, ובאי כוחו עוה”ד ראיס אבו-סייף, עוה”ד רמזי קטילאת ועוה”ד חאלד אזברגה.
