בפני
כבוד השופט ניצן סילמן
מבקשת
מדינת ישראל
נגד
משיב
אלמוני (קטין)
החלטה
בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סיוע לרצח בכוונה בנסיבות מחמירות, בסיוע להתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות.
אין מחלוקת בדבר קיום ראיות לכאורה. אציין כי המשיב הודה עקרונית במעשים המיוחסים לו בכתב האישום, אם כי קיימת מחלוקת לגבי הסעיף הראוי, תוך שמירת טענות לעניין זה לתיק העיקרי, כשקיימת גם טענת “קורח” נוכח היותו של המשיב מאוים.
עילת המעצר מסתברת.
בתיק התקבלו מספר תסקירים החל מיום 1/10/23 וכלה בתסקיר מיום 5/12/23. התסקיר האחרון בא בהמלצה לשלב את המשיב במעון גלעם, מעון סגור בתנאי מגורים.
המאשימה מתנגדת לשילוב המשיב במעון. לטענת המאשימה מדובר במי שמסוכנותו קיצונית ולא ניתן להקהותה בחלופה כלשהי, עוד טוענת המאשימה כי המשיב אמביוולנטי ולא נכון להירתם להליכי טיפול.
עובר לכתיבת ההחלטה, ראיתי לפנות, בהסכמת באי כוח המשיב, למשיב על מנת להבהיר הדברים. המשיב הצהיר כי הוא מבין משמעות השהייה במעון, והוא נכון להירתם להליכי טיפול.
לאחר ששקלתי הטענות, סבורני כי בנסיבות העניין יש לאמץ המלצת שירות המבחן חרף הקשיים.
ראשית, עסקינן בקטין, הוראות חוק הנוער (שעוד”ט) קובעות כי ביחס לקטינים עיקרון השיקום יהיה ראשון במעלה ומעצר יהיה רק בגדר מוצא אחרון.
הפסיקה ראתה לפעול לאורן של הוראות אלו, גם במקרים קשים ואף אידיאולוגים ראה למשל בש”פ 3313/19.
שנית, גם ביחס לקטינים יש לתת דגש לעובדה כי מדובר בקטין מתחת לגיל 17, כבן שש עשרה וארבעה חודשים, קטין צעיר. גם אף רף האישום גבוה, יחסית, יש לתת את הדעת לגילו הצעיר ומכאן להשפעת המעצר על נפשו.
שלישית, גם מבחינת המעשה – אמנם האירועים המתוארים בכתב האישום הביאו לקיפוד חיים, אירועים קשים וחמורים. יחד עם זאת, חלקו של המשיב נמוך ולא בכדי עולות תהיות באשר לסעיף האישום שניתן לייחס לו.
החלק היחסי כשלעצמו מהווה שיקול בהעדפת חלופה (בש”פ 969/19 אלטורי).
רביעית, מדובר במי שנטל אחריות בשלב מוקדם יחסית, לפחות מבחינה עובדתית. המשיב הודה ותיאר את השתלשלות הדברים. אין ספק כי נטילת אחריות ולו חלקית, מקהה מסוכנות המשיב.
חמישית, אין חולק כי מוקד הסיכון מהמשיב הינו השפעה חברתית של יתר המעורבים, ואגע בכך גם בהמשך. העובדה כי הנאשמים בתיק הרצח עצמו עצורים לעת זו, אף היא אלמנט מקהה ביחס למשיב דנן.
שישית, קיימים שלל טעמים מיוחדים העולים מתסקיר שירות המבחן, במיוחד מהתסקיר הראשון. אם המשיב מכורה תקופה ארוכה לסמים קשים, הקטין מגיל צעיר שולב במסגרות חוץ ביתיות, כשהמשפחה חוותה אירועי אלימות רבים בעיקר בין בני זוג ובין האם, הקטין חווה ילדות קשה שכללה מעברים רבים בין פנימיות, הוצא בצו נזקקות מגיל צעיר, בתחילה לפנימיית מגדים ואחר כך לנווה חורש ועוגנים.
מעבר לכך, אובחן הקטין כסובל מהפרעות קשב וריכוז קשות ואף הוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי. טעמים אלו כשלעצמם מצדיקים מתן הזדמנות בחסות ההליך הפלילי על ידי מעטפת טיפולית מלאה.
שביעית, קיימות טענות כי הקטין מאוים, בין היתר על ידי המבצעים העיקריים בכתב האישום, וקיים חשש מהותרתו בתנאי המעצר בשל אפשרות פגיעה בו.
מודע אני לכך כי עברו של הקטין אינו חף מקשיים ובעיות, לרבות יציאה ממסגרות. כאן אזכיר כי מדובר במעון נעול ורף האישום מחייב הרמטיות לא מבוטלת. עם זאת, צבר הטעמים לעיל מאפשר להבנתי מתן ההזדמנות והגשמת הוראות המחוקק בהינתן גיל המשיב.
אני מורה כי הקטין יועבר ביום 18/12/23 עד שעה 13:00 דלת לדלת על ידי שב”ס למעון גלעם. הקטין ישהה במעון בצו פיקוח מעצרים, בתנאי מגורים, ללא חופשות.
הקטין ישמע לגורמי הטיפול וימנע מנקיטת אלימות או מיציאה לא מאושרת. הפרת תנאים אלו עלולה להשיב הקטין למעצר מאחורי סורג ובריח. אם הקטין יעבור על חוקי המקום ייעצר ויובא בפני שופט תוך 24 שעות. ככל שיתקיימו פעילויות מחוץ למעון, ידאג המעון לליווי הקטין על ידי איש צוות מטעם המעון.
שירות מבחן יגיש עדכון תוך 30 ימים מעם קליטת הקטין במעון.
המאשימה תודיע עמדתה ביחס לשילוב הקטין לאחר שתבחן ההחלטה וזאת עד יום 10/12/23.
המזכירות תעביר לשירות המבחן, למעון, ולשב”ס.
ניתנה והודעה היום כ”ג כסלו תשפ”ד, 06/12/2023 במעמד הנוכחים.
