מדינת ישראל – משרד התחבורה – רשות התעופה האזרחית,ע"י פרקליטות מחוז תל אביב, עו"ד שרון ואלה, ברוך גינדין,ע"י ב"כ עו"ד קובי קפלנסקי, החלטה

מספר בקשה:49

לפני

כבוד השופטת אירית קלמן ברום

מבקשת

מדינת ישראל – משרד התחבורה – רשות התעופה האזרחית

ע"י פרקליטות מחוז תל אביב, עו"ד שרון ואלה

נגד

משיב

ברוך גינדין

ע"י ב"כ עו"ד קובי קפלנסקי

החלטה

לפני בקשת המדינה-רשות התעופה האזרחית,למחיקת הודעת צד ג' שנשלחה נגדה על ידי הנתבע.

העובדות בקצרה וההשתלשלות הדיונית

ביום 7.6.2019 התרחשה תאונת טייס במסגרתה התרסק דאון והטייס נהרג,(להלן: "המנוח").

התובעים, יורשי המנוח, הגישו תביעה לפיצוי בגין מותו של המנוח. התביעה הוגשה תחילה כנגד המשיב (להלן: "הנתבע") וכנגד מדינת ישראל – משרד התחבורה – רשות התעופה האזרחית (להלן: "רת"א"). רת"א הגישה הודעות צד ג' נגד הנתבע, נגד איגוד הדאייה, נגד יו"ר האיגוד ובעלי הדאון שהתרסק.

רת"א הגישה בקשה לדחיית התביעה נגדה על הסף. בהחלטתי מיום 2.2.23 קבעתי שעילות התביעה הקשורות בהנחיות ואסדרת הבדיקות שנטען שיש לערוך למדריך, יידחו על הסף בהעדר טענה של חריגה מההוראות הקיימות. נותרה עילת התביעה הקשורה לטענות בדבר אי מתן הנחיות ברורות להחזרת הטיסות בתנאי מזג האוויר קשים.

לאחר שניתנה החלטה זו, הגיעו התובעים ורת"א להסכם פשרה לפיו התביעה נגד רת"א תימחק וכפועל יוצא ביקשו למחוק את הודעות צד ג' שהגישה. התובעים הצהירו בהסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 7.3.24, כי ימשיכו בתביעתם נגד הנתבע, אך ורק ביחס לחלקו בנזקים מושאי התביעה.

ביום 13.5.24 הגיש הנתבע הודעת צד ג' נגד רת"א.

לטענת רת"א, יש למחוק נגדה את הודעת צד ג' על הסף, בחינה פורמלית ההודעה הוגשה באיחור, ולגופו של ענין, התובעים הצהירו כי תביעתם נגד הנתבע הינה רק בגין חלקו. עוד נטען כי כל הטענות שנטענו כנגד התקנת נהלים, כישלון המדינה בהנחיה והדרכה, נטענו נגד המדינה בכתב התביעה ונדחו בהחלטה על דחיית סעיפים מכתב התביעה על הסף.

הנתבע בתגובתו חזר על טענותיו כנגד התביעה, על כך שאין להטיל עליו כל אחריות תוך שהבהיר כי הודעת צד ג' נגד רת"א הינה כארגון שאחראי על ענייני התעופה והסדרתם, תוך שהתייחס לחובות מקצועית ורגולטוריות של רת"א.

הנתבע מוסיף כי, בכל מקרה, הטענות בכל הנוגע למזג האוויר לא נדחו בהחלטה שניתנה לגבי דחייה על הסף של התביעה נגד רת"א.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין ההודעה לצד ג' נגד רת"א להידחות על הסף.

הודעת צד ג' הוסדרה בתקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: "נתבע רשאי לתת הודעה לצד שלישי לכל אדם, במקרים שבהם הוא זכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או אם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה".

בהסכם הפשרה בין התובעים ורת"א, אשר קבל תוקף של פסק דין ביום 7.3.24, התחייבו התובעים כדלקמן: "התובע מצהיר כי הוא ממשיך בתביעתו נגד הנתבע 1 אך ורק ביחס לחלקו בנזקים נשואי התביעה". בהקשר זה קבע כב' השופט ע' גרוסקופף ב-רע"א 7848/18 מדינת ישראל (משרד התחבורה- רשות הספנות והנמלים) נ' פלונית (‏21.12.2018) (להלן: "ענין רשות הספנות והנמלים"), כי כשנערך הסכם פשרה חלקי בין תובע וחלק מהנתבעים אשר נתבעו, כאשר התביעה נגד הנתבעים אחרים ממשיכה, וכאשר התובע התחייב שינכה את חלקם של הנתבעים איתם הגיע להסכם פשרה מהחבות של הנתבעים הנותרים, אין מקום להגיש הודעת צד ג':

"משמעותו של הסדר מסוג זה היא שתהיה אשר תהיה פסיקת בית המשפט בהליך נגד המדינה, לא תעמוד למדינה זכות להשתתפות נגד הנתבעים האחרים, שכן בהגדרה היא לא תישא בחבות העולה על חלקה היחסי."

(שם, בפסקה 14)

(יובהר כי בפרשה אשר נדונה בענין רשות הספנות והנמלים, המדינה הייתה הנתבעת שנותרה בהליך וביקשה להגיש הודעת צד ג' נגד הנתבעים שהגיעו להסכם פשרה).

בענייננו, ניתנה הצהרה מפורשת של התובעים לפיה הדיון בתביעה יימשך בכל הקשור לחלקו של הנתבע בלבד. המשמעות היא, שככל שיוכחו הטענות שמעלה הנתבע בהודעת צד ג', לגבי אחריותה של רת"א, הוא לא יחויב בהן.

טענותיו של הנתבע נגד רת"א, המפורטות בסעיף 36 להודעת צד ג', הינן טענות נגד אסדרת תקנות מתן הוראות אכיפת ההוראות ופיקוח. כך למשל, נטען בהודעה נגד רת"א כי לא קיימה מערכת סדורה של חוקים, לא אישרה את ספר העזר המבצעי (הסע"מ), לא חייבה את האיגוד לנהל מערכת ניהול בטיחות, לא אכפה את הציות להוראות, לא קבעה הוראות לעצור טיסת דאונים בתנאי מזג אויר קשים, כן נטען כי ככל שתתקבל הטענה כי הנתבע פעל כבוחן, הרי שעל רת"א חלה אחריות שילוחית.

טענות אלו אם יוכחו, יפחיתו מאחריות הנתבע ואף יתכן שהתביעה נגדו תידחה. לאור הצהרת התביעה, היא מתמקדת באחריותו של הנתבע בלבד, ללא קשר לאחריותה של רת"א, ככל שתוכח אחריות שכזו.

בחינת הבקשה לדחיית הודעת צד ג' על הסף נעשית בשלב זה לאחר הגשת תצהירים, ואכן מעיון בתצהיר התביעה, מסעיף 20 עולה כי הטענות מכוונות נגד הנתבע בלבד, טענות שאינן קשורות לחבות של רת"א. התובעים טוענים שהנתבע הפר ברגל גסה את הנהלים, את תקנות מנהל התעופה, בכך שהחליט לטוס בתנאי מזג אויר כפי שהיו, וטוענים עוד שביצע תרגיל שהינו פרי המצאתו בניגוד לספר העזר. הנה כי כן, טענות התביעה הינן טענות נגד התנהלותו האישית של הנתבע ולא כנגד הנהלים וההנחיות של רת"א. הנטל על התביעה להוכיח טענות אלה, הנתבע כמובן רשאי להתגונן ולטעון שפעל על פי הנהלים, להוכיח את הנהלים, ככל שיצליח להוכיח שכך פעל, אף אם הנהלים יתבררו כמוטעים, לוקים בחסר, ויוכיח כי האחריות רובצת לכתפי רת"א – ייצא פטור, ולמצער פטור בחלק הקשור לחבותה של רת"א, וזאת לאור הבהרת התביעה כי המשך ניהול התביעה יעסוק בחבותו של הנתבע בלבד.

עוד אציין כי טענותיו של הנתבע נגד רת"א, אשר מתייחסות לנושא הרגולציה, כאחראית על אסדרה, טענות מסוג זה נדחו על הסף בהחלטתי מיום 2.2.23.

לסיכום האמור, ככל שהתביעה לא תצליח להוכיח את טענותיה נגד הנתבע ונתבע יוכיח אחרת, לרבות הוכחת הטענה שפעל כשלוח של רת"א, שלא חרג מסמכותו ופעל על פי הנהלים – לא יחויב, על כן לא ייווצר מצב שהוא יהיה זכאי להשתתפות או שיפוי מרת"א.

הנתבע מעלה טענות נוספות וחדשות בתגובתו לתגובת הצד השלישי, לטענתו ממסמכים רפואיים שהתגלו לו לאחרונה לגבי מצבו הקרדיאלי של המנוח, עולה כי יש להטיל על רת"א אחריות להוצאת מסמכים רפואיים בדבר כשרות המנוח לטוס בניגוד למצבו הרפואי.

טענה זו עלתה לראשונה רק בשלב התגובה לתגובת הצד השלישי. על פניו, יש ממש בטענת המדינה לפיה טענות אלו מהוות הרחבת חזית, הטענות לא נטענו בהודעה לצד השלישי. חרף זאת, לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון לדון במסגרת הבקשה למחיקת ההודעה, בסוגית הרחבת החזית. אומר בזהירות, מבלי שהדבר יחשב כהיתר להעלאת טענות חדשות בשלב זה, הרי שככל שיתאפשר לנתבע להוכיח טענה זו כטענת הגנה מפני תביעתו, ויעלה בידו להוכיח כי מצבו הרפואי של המנוח הוא הגורם לאירוע התאונה, הרי שממילא התביעה נגדו תידחה, על כן בטענות אלו אין כדי להצדיק הגשת הודעת צד ג'.

לא נעלמה מעיני בקשת הנתבע לקבלת החומר הרפואי מרת"א, התובעים מסכימים לבקשה, איסוף חומר רפואי מגורם זה או אחר אינו מחייב כשלעצמו צירופו כצד לתביעה, כנתבע או כצד ג'.

המסקנה מן האמור היא שיש לדחות את הודעת צד ג' על הסף והיא מתחזקת גם לאור המדיניות המשפטית הרווחת לעידוד הסכמי פשרה. הגשת הודעת צד ג' נגד נתבע שהתפשר וראה עצמו פטור מניהול הגנתו, חותרת תחת הרציונל לעידוד הסכמי פשרה. ככל שנתבע יהיה חשוף להמשך התביעה נגדו כצד ג', נכונותו להתפשר תקטן באופן משמעותי ובכך נחטא לתוצאה הרצויה שהינה עידוד הסכמי פשרה. עמד על כך כב' השופט גרוסקופף בענין רשות הספנות והנמלים (בפסקה 19):

"זאת ועוד, האפשרות להגיע להסדר פשרה עם חלק מהנתבעים, באופן המשחרר אותם לא רק מהמשך ההתדיינות מול התובע, אלא גם מהסיכון כי יאלצו להמשיך ולהיות חלק מההתדיינות בה התפשרו כצדדים שלישיים, היא רבת חשיבות מבחינה מעשית, בשל תרומתה לעידוד פשרות חלקיות. ככל שהדין לא יכיר במנגנון מסוג זה, עלול הדבר לצנן את נכונותם של חייבים להסכים לפשרה חלקית (בשל חששם כי יאלצו להוסיף ולהתדיין גם לאחר הסדר הפשרה), ולהביא להיווצרות תופעות המאפיינות מצבים המחייבים פעולה משותפת (collective action problem). תוצאה זו אינה רצויה, ואף שיקול זה תומך במסקנה שאין מקום להתיר משלוח הודעות צד שלישי במקרה דנן (לחשיבות השיקול של הימנעות מצינון פשרות בעיצוב הדינים ביחס להודעת צד שלישי השוו רע"א 7711/08 Bank Rozwoja Ekspotu S.A. נ' ארט בי, חברה בערבות מוגבלת, [פורסם בנבו] פסקה 4 (23.2.2009))."

אשר על כן, הודעת צד ג' נמחקת על הסף. אין בכך כדי לפגוע בטענות ההגנה של הנתבע. הנתבע רשאי להעלות את הטענות שטען נגד רת"א כטענות הגנה, ככל שימצא שטענות אלה הינן לגיטימיות, וככל שיוכחו במלואן או בחלקן, חבותו תיקבע בהתאם, מבלי לפגוע בטענות הגנה אחרות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת, הודעת צד ג' נמחקת על הסף.

הנתבע ישלם לרת"א הוצאות הבקשה בסך 8,000 ₪.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ה, 10 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.