2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
בית המשפט המחוזי בחיפה
19 נובמבר 2023
15
מ"מ 22625-11-23 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)
בפני
כב' הנשיא רון שפירא
מבקשת
מדינת ישראל
נגד
פלוני (עציר)
משיב
עייי בייכ סאוסן זהר
החלטה
נוסח מותר לפרסום. החלטה מקורית נחתמה והושמעה לצדדים ביום 16.11.23.
הרקע לבקשה וטענות הצדדים:
לפני בקשה לאישור צו מעצר מנהלי שניתן על ידי שר הביטחון בתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק
סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשלייט – 1979 (להלן: "החוק"י) נגד המשיב.
המשיב נעצר ביום 29.10.23 לחקירת שירות הביטחון הכללי, לאחר שנחשד בעבירות בטחון. לנוכח
אופיין וטיבן של הראיות החסויות, הורה שר הביטחון בתאריך 11.11.23 בצו בחתימת ידו על מעצרו
המנהלי של המשיב לתקופה של 6 חודשים (עד ליום 28.04.24), תוך התחשבות בתקופה בה היה המשיב
עצור לצרכי חקירה, זאת לאחר שהשתכנע על יסוד החומר הקיים כי קיימת אפשרות קרובה לוודאות
שהמשיב יממש את כוונותיו או יבצע עבירות חמורות אחרות, אשר יסכנו את ביטחון המדינה ושלום
הציבור וכי אין דרך אחרת למנוע את הסכנה הנשקפת מהמשיב מלבד החזקתו במעצר מנהלי מאחורי
סורג ובריח. שר הביטחון הורה גם על מעצרם של שניים אחרים (ששמם חסוי) ובעניינם הוגשו בקשות
נפרדות לאישור הצווים.
בבקשה נטען כי השימוש בהליך המעצר המנהלי מתבצע לתכלית מניעתית – סיכולית. נטען כי הסכנה
הנשקפת מהמשיב לביטחון המדינה ולשלום הציבור היא ממשית ומידית בהסתברות קרובה לוודאות
ואין דרך אחרת למנעה אלא על דרך של מעצר מאחורי סורג ובריח באמצעות צו. לכן מבוקש לאשר
את צו המעצר המנהלי שתוקפו עד ליום 28.04.24.
בייכ המשיב טענה כי יש לדחות את הבקשה. טענות באת כוח המשיב פורטו בפרוטוקול הדיון. בתמצית
יצוין כי הטענות מופנות כנגד דלות הראיות, תוך שהסנגורית מפנה למיעוט חקירות ולהעדר ראיות,
ככל שהדבר עולה מהחומר שהוצג לעיונה.
בייכ המשיב גם התייחסה לפסיקת בית משפט זה בהחלטה שדנה בסוגיית המסוכנות הקיימת עקב
אירועים חיצוניים והמשליכה על מידת הסיכון הנשקפת מאדם, על רקע המצב הסביבתי הנפיץ (ראו
בהחלטתי בתיק מיימ 22457-04-23 מ"י נ' פלוני (ניתן ביום 25.10.23. נוסח מותר לפרסום נחתם ביום
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
2222222222
1 מתוך 6
מיימ 22625-11-23 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)
19 נובמבר 2023
29.10.23). ב"כ המשיב טענה כי במצב היום הופכת כל אוכלוסיית ערביי ארץ ישראל ואזרחי ישראל
לחשודה וקיימת תחושה של איום מצד הציבור הרחב כלפי כלל האוכלוסיה הערבית במדינה ישראל.
דיון והכרעה:
בטרם התייחסות לטענות יובהר: בית המשפט דן בעניינו של המשיב (ושל שניים אחרים באותה פרשה)
בהתייחס לראיות שהוצגו בפניו. כל שיאמר מתיחס למשיב ולשניים אחרים שעניינם נדון בנפרד בלבד.
בייכ המבקשת ואנשי שירות הביטחון שהצטרפו התייחסו לעצורים בלבד. לא עלתה טענה בפני בדבר
מסוכנות הנשקפת מכלל אוכלוסית האזרחים הערבים במדינת ישראל. ככל שקיימת אוירה ציבורית
העויינת את כלל אזרחי ישראל בני העדה הערבית, כפי שנטען, יש להצר על כך. האוירה העוינת
הנטענת אינה חודרת לאולם בית המשפט.
–
אוסיף עוד כי בבית המשפט המחוזי בחיפה ובהיכל המשפט בחיפה מכהנים שופטים מכל העדות
והזרמים (וכך גם בכל מערכת בתי המשפט). כך גם אוכלוסיית עורכי הדין שמופיעה בפנינו כמו גם
המתדיינים. איש מעורכי הדין שהופיעו בפני לא תיאר את תחושותיו לאווירה ציבורית עויינת. ככל
שקיימת כזו – יש למגרה. בכל מקרה החלטת בית המשפט מתייחסת אך ורק למשיב, לראיות שהוצגו
בעניינו ולטענות שהובאו בפני. ההחלטה אינה מבוססת ומתעלמת מכל "אווירה", מכל סוג שהוא, ככל
שקיימת. ונבהיר כי מטרת הפעולות שנוקט שירות הביטחון הכללי ככלל, ובהביאו את המקרה הנוכחי
בפני בפרט, היא להגן על שלום כל הציבור, מכל העדות, הדתות והזרמים. זה גם השיקול המנחה את
בית המשפט בהחלטתו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החומר החסוי שהוגש לעיוני, הגעתי למסקנה כי יש לאשר
במקרה זה את צו המעצר המנהלי.
נבהיר כי עצם העובדה שראיות העומדות במבחן ההליך הפלילי כראיות כשירות להליך פלילי אינן
מספיקות להגשת כתב אישום אין משמעו שלא ניתן לעשות בהן שימוש גם לצורך הליך של מעצר
מנהלי. ההבדל בין ההליך המנהלי לפלילי הוא שראיות מנהליות, שאינן קבילות להליך הפלילי או
שמטעמים שונים לא ניתן לעשות בהן שימוש באופן שיספיק ויאפשר הגשת כתב אישום, יכולות לבסס
הליך של מעצר מנהלי, ככל שיש לכך עילה. הראיות המנהליות אינן מבטלות את הראיות שהיה ניתן
לעשות בהן שימוש בהליך הפלילי. אלא שהראיות שנגדירן כייפליליותיי יכולות להצטרף לראיות
המנהליות ולבסס את העילה להליך של מעצר מנהלי. כך במקרה שבפני.
,
כפי שיובהר, הליך המעצר המנהלי הוא בעיקרו צופה פני עתיד בעוד שההליך הפלילי, בעיקרו, מגיב
על מעשה שבוצע בעבר. מכאן שהטענות בדבר דלות ראיות והמסקנה שהסיקה הסניגורית כי בהעדר
ראיות מספיקות להגשת כתב אישום בהליך פלילי לא יכולה להיות תשתית ראיות מספיקה להליך של
מעצר מנהלי שגויה. מדובר בהליכים שונים ובראיות שונות, על כל המשתמע מכך. אבהיר, למען
הסדר.
כי תשתית הראיות המנהליות שהוצגה בפני, וחסויה בפני הסנגורית, הייתה רחבה
ומשמעותית.
2 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
22222222222278
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
19 נובמבר 2023
בית המשפט המחוזי בחיפה
מיימ 22625-11-23 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)
למען הסדר יצוין כי הועמד לעיוני קלסר של ראיות שחלקן יכולות לשמש גם בהליך פלילי וחלקן
המכריע מנהליות. ראיות אלו, לכשעצמן, מצביעות על מעורבות המשיב בפעולות שיש בהן כדי להוביל
מעשים המסכנים חיי אדם ואת בטחון המדינה והציבור. בית המשפט עבר על סיכומי הראיות וסימן
בחותמת ובחתימה את אותן ראיות עיקריות שהיו בבסיס ההחלטה. מטבע ההליך לא אוכל לפרט את
תוכן הראיות. מצאתי לנכון להבהיר כי מדובר בכמות רבה של ראיות משמעותיות לעניין המסוכנות
הנשקפת מהתנהלותו של המשיב (הראיות העיקריות סומנו על ידי בתיק החומר שהוגש. אפנה לבקשה
מיום 12.11.23 ובעיקר לסעיפים מפרק 3 ואילך. כן אפנה למסמך שממספרו מסתיים בספרות 311
ולחוצץ מס' 1 בקלסר).
סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט – 1979, מסמיך את שר הביטחון ואת ראש
המטה הכללי של צהייל להורות על מעצרו של אדם מטעמים של הגנה על בטחון המדינה ו/או בטחון
הציבור. המעצר המינהלי הוא ביסודו מניעתי ולא ענישתי. הוא נועד למנוע פעילות צפויה האסורה על
פי הדין, ואין הוא מכוון להעניש על מעשים שכבר בוצעו [עמיימ 4/94 חורין נ' מדינת ישראל, פייד
מח(5) 329 (1994); עמיימ 8788/03 פדרמן נ' שר הביטחון, פ"ד נח(1) 176 (2003)]. מעצר מינהלי הוא
בבחינת אמצעי אחרון, הסכנה לביטחון המדינה או הציבור צריכה להיות ממשית ומוחשית הקרובה
לוודאות והמעצר מיועד למנוע את האפשרות למימוש הסיכון [עמיים 3073/17 פלוני נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 9.4.2017); עמיימ 1381/17 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.3.2017); עמיימ
7094/15 פלונית נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.11.2015). ראו גם עמיימ 4540/21 פלוני נ' מ"י
(פורסם בנבו, 19.7.21), שם נדונה בחינת המסוכנות על רקע מצב נפשי. עמיימ 406/21 פלוני נ' שר
הביטחון (פורסם בנבו, 28.1.21) שם נבחנה מסוכנות כעילת המעצר על רקע מצב בריאותי].
במישור הלשוני, הדיבור ייבטחון המדינה" בסעיף 2(א) לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) הוא רחב
דיו כדי לכלול בחובו גם מצבים שבהם הסכנה לביטחון המדינה ו/או הציבור אינה נובעת מהעצור
עצמו, אלא מפעולתם של אחרים, אשר עשויה להיות מושפעת ממעצרו של אותו אדם. אין כל דבר
בדיבור "בטחון המדינה", בו עצמו, שיש בו כדי להצביע, במישור הלשוני, כי העצור, הוא עצמו, מהווה
סכנה לביטחון המדינה [דנייפ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721, 739 (א-ב) (2000)]. על
שר הביטחון, ובהמשך על בית המשפט, לשקול את מכלול הנסיבות, כולל הליכים שננקטו לפי סדרי
דין פליליים רגילים, בעת מתן החלטה למעצרו של אדם במעצר מנהלי. ניתן לעשות שימוש בכלי של
מעצר מינהלי בכל מקרה בו ניצבת סכנה ברורה לשלום הציבור ולביטחונו [עמיימ 2/82 לרנר נ' שר
הביטחון, פ"ד מב(3) 529 (1982). לאיזון של משך המעצר מול הסיכון ראו עמיימ 7633/21 פלוני נ' מ"י
(פורסם בנבו, 15.11.21). עמיימ 4446/21 פלוני נ' מ"י (פורסם בנבו 2.9.21) שם נדון מעצר מנהלי
שהוטל בהמשך למעצר פלילי. עמיימ 4489-21 פלוני נ' מ"י (פורסם בנבו 5.8.21)].
"כידוע, מטרתו של מעצר מינהלי אינה עונשית אלא מניעתית. הוא נועד לסכל
סכנה ממשית ומוחשית לביטחון המדינה או הציבור הצפויה מהעצור ברמת
הסתברות קרובה לוודאות, ובהעדר אפשרות להשגת המטרה על ידי נקיטת
הליך פלילי. עקב הפגיעה הקשה בחירות מזה והתכלית החשובה שהוא נועד
3 מתוך 6
2
3
4
5
19 נובמבר 2023
679
8
9
10
11
12
13
14
15
בית המשפט המחוזי בחיפה
מיימ 22625-11-23 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)
להשיג, הביקורת השיפוטית על צו מעצר מינהלי היא קפדנית אך בה בעת
זהירה, תוך מתן משקל ראוי להערכת המקצועית של גורמי הביטחון
שמומחיותם בהערכת סיכונים כגון דא (עמ"ם 8607/04 פחימה נ' מדינת
ישראל, פ"ד נט(3) 258 (2004); עמ"מ 5302/14 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם
בנבו] (07.08.2014); עמ"מ 6985/15 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]
(29.10.2015); עמ"מ 7214/15 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.11.2015);
עמ"מ 1381/17 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.3.2017); עמ"מ 3007/17
פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.4.2017), והאסמכתאות שם)…
בהתאם לסעיף 4(ג) לחוק, יורה בית המשפט על ביטול צו המעצר "אם הוכח לו
שהטעמים שבגללם ניתן לא היו טעמים ענייניים של בטחון המדינה או של בטחון
הציבור או שניתן שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לענין". בהינתן מסכת
העובדות והראיות, הנתונות לשיפוטו של בית המשפט, הערכת המסוכנות
הנובעת מהן היא עניין להערכה מקצועית של גורמי הביטחון המוסמכים
המופקדים על סיכול טרור, ולא בנקל יגיע בית המשפט להערכה מקצועית משל
עצמו העומדת בסתירה להערכת גורמי הביטחון".
[עמיימ 7677/17 מדינת ישראל נ' אדהם דאיף (23.10.2017)].
"מעצר מנהלי מטבעו הינו הליך שמעורר קושי בגדר הרע במיעוטו. בית משפט
מקבל לרוב את ההחלטה על סמך חומר חסוי, שלא ניתן להציגו בפני הסניגור.
חשוב מכל, המעצר המנהלי אינו תוצר של הרשעת העציר בדין, לאחר קיום הליך
שיפוטי מלא, אלא הינו אמצעי שתכליתו המרכזית היא מניעת סכנה הנשקפת
ממצב בו העציר מסתובב חופשי. בריא כי במקום שבו ניתן לנקוט באמצעי קיצוני
פחות, כגון העמדת נאשם לדין, ובכפוף להרשעתו לכלוא אותו על פי עונש המאסר
שייגזר עליו, עדיף הדבר על פני כליאתו תחת מוסד המעצר המנהלי (עמ"מ 7/94
ברוך בן יוסף נ' מדינת ישראל (1.9.1994); דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון,
נייד(1) 721 (2000)".
[עמיים 6852/17 מדינת ישראל נ' פלוני (13.09.2017)].
–
ככל שהדבר נוגע למסוכנות – יש להבהיר כי מסוכנות אינה ממוקדת אך ורק בנתון אישי פרטני, אלא
גם במציאות הסביבתית. הגם שהמצב בשטח אינו מהווה לכשעצמו עילת מעצר, ובמיוחד כאשר
הרתעה אינה מהווה עילת מעצר, הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהמסוכנות אינה נבחנת בחלל
ריק, אלא על רקע של מציאות נתונה. מצב החירום בו נתונה המדינה וההתפרצויות האלימות
שהתרחשו בעת האחרונה מהווים רקע לבחינת עילת המסוכנות [ראו: בש"פ 6825/14 איליה
פקטורוביץ' נ' מדינת ישראל (23.10.2014); בש"פ 6289/14 מדינת ישראל נ' לירן אסרף
4 מתוך 6
15
16
17
18
19
20
21
24
26
28
29
30
31
33
34
222222222222-2375
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
19 נובמבר 2023
בית המשפט המחוזי בחיפה
מיימ 22625-11-23 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)
(29.09.2014); בש"פ 379/09 מדינת ישראל נ' פלוני (14.01.2009)]. יצוין כי החלטות אלו עוסקות
במעצר עד תום ההליכים ואולם העקרונות שפורטו שם נכונים גם למקרה שלפנינו, דהיינו, לעניין עילת
מסוכנות כשהיא משלבת את האירוע הספציפי עם המציאות הסביבתית.
עוד אבקש לעניין זה להפנות בהיבט אחר להחלטה שניתנה על ידי בתיק מעצר מנהלי 22457-04-23
מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום 29/10/23), שם דן בית המשפט בזיקה שבין אירועים שקורים
בשטח ברמת המסוכנות הסביבתית, לבין עילות המעצר המנהלי. בית המשפט הפנה שם להחלטה
קודמת של בית המשפט העליון שעסקה באותה סוגיה בבש"פ 8027/2000 טל נ' מדינת ישראל
(21/11/2000). גם בהחלטה שניתנה על ידי שעניינה מעצר מנהלי והחלטת בית המשפט העליון שעניינה
מעצר עד לתום ההליכים דן בית המשפט בהשלכות רמת המסוכנות הסביבתית למסוכנות
הקונקרטית. סבור אני על דרך ההיקש כי רמת המסוכנות הסביבתית משליכה גם על סוגיות הקשורות
בחקירה ובמעצר.
בכל הנוגע לבקרה השיפוטית בנסיבות אלה, אני מבקש להפנות להחלטת בית המשפט העליון בעמיימ
7549/23 פלוני נ' מדינת ישראל. המדובר בהחלטה שניתנה בהליך מעצר מנהלי. בהחלטה שניתנה על
ידי כב' השופטת דפנה ברק ארז ביום 02/11/23 מפרט בית המשפט סוגיות שונות בענייני מעצר מנהלי,
ואולם, וזה חשוב לענייננו, מסביר בית המשפט העליון כי בחקירות מסוג זה המתנהלות תחת מגבלות
כאלה ואחרות, אין מנוס, אלא, ליתן משקל מיוחד למידע שנמסר לבית המשפט על ידי מי שמרכז את
החקירה בשב"כ. מידע זה הינו חסוי מטבע הדברים, ואולם בית המשפט יתן את המשקל המיוחד בעת
שנשקל מעצר מנהלי והדברים נכונים גם להליך זה שבפניי.
נזכיר כי הביקורת השיפוטית על צו מעצר מנהלי היא קפדנית אך בה בעת זהירה. בעת הדיון על אישור
צו המעצר, על בית המשפט להפעיל מבחן הסתברותי, לבחינת קיומה של ודאות קרובה לפגיעה
בביטחון, אם לא ייעצר האדם. גם מקום בו מצא בית המשפט שמתקיימת ודאות קרובה שכזו לפגיעה
בביטחון, עליו לבחון את מידתיות המעצר, היינו, האם לא קיים אמצעי אשר פגיעתו בחירות היא
במידה הפחותה ביותר, אשר עדיין מאפשרת להשיג את מטרות המעצר. עם זאת חלים על הביקורת
כללי המשפט המנהלי, בהתאם לכללי הביקורת המנהלית על החלטת הרשות המוסמכת, תוך מתן
משקל ראוי להערכה המקצועית של גורמי הביטחון שמומחיותם בהערכת סיכונים כגון דא [עמיימ
8607/04 פחימה נ' מדינת ישראל, פייד נט(3) 258 (2004); עמיימ 5302/14 מדינת ישראל נ' פלוני
(פורסם בנבו, 7.8.2014); עמיימ 7214/15 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.11.2015); עמיימ
3007/17 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.4.2017); עמיימ 7677/17 מדינת ישראל נ' אדהם דאיף
(פורסם בנבו, 23.10.2017)]. ככל שאושר המעצר המנהלי תערך ביקורת שיפוטית תקופתית כל שלושה
חודשים, או תקופה קצרה יותר כפי שיורה בית המשפט, בפני נשיא בית המשפט המחוזי [ס' 5 לחוק
סמכויות שעת חירום (מעצרים)]. במסגרת הביקורת התקופתית יש לבחון בכל שלב את מידת הסיכון
הביטחוני והצידוק בהמשך המעצר [עמיימ 5652/00 עובייד נ' שר הביטחון, פ"ד נה(4) 913 (2000).
23
24
222222
17
18
19
20
21
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
5 מתוך 6
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
28
22222222-2
26
27
29
30
31
32
33
19 נובמבר 2023
בית המשפט המחוזי בחיפה
מיימ 22625-11-23 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)
לסקירה מקיפה על הליכי המעצר המנהלי ראו: ר. שפירא, א. ברסלר-גונן וא. הלל, הליכי מעצר
מורה נבוכים (הוצאת נבו 2023) עמ' 429].
בסיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והחומר שהוגש לעיוני הגעתי למסקנה כי יש
בסיס לאמור בטענות המבקשת ולפיהן הסכנה הנשקפת מהמשיב לביטחון המדינה ולשלום הציבור
היא ממשית ומידית בהסתברות קרובה לוודאות ואין דרך אחרת למנעה אלא על דרך של מעצר
מאחורי סורג ובריח באמצעות הארכת צו המעצר המנהלי. על כן, לנוכח האפשרות הקרובה לוודאות
שהמשיב יממש את כוונותיו או יבצע עבירות חמורות, אשר יסכנו את ביטחון המדינה ושלום הציבור,
ולאור העובדה שאין דרך אחרת למנוע את הסכנה הנשקפת ממנו, יש לאשר את צו המעצר המנהלי,
וזאת במיוחד על רקע מצב החירום הביטחוני הנוכחי בארץ.
החלטת שר הביטחון להורות על מעצר מנהלי של המשיב למשך חצי שנה – מאושרת.
בהתאם למצוות החוק, וכדי לבצע בקרה יעילה על הליך המעצר, אני קובע ביקורת תקופתית על הליך
המעצר ליום 13.2.24 שעה 09:00. אציין כי החלטתי לקבוע מועד בקרה תקופתית בשונה משתי
ההחלטות בעניינם של האחרים הקשורים לפרשה, לאחר חלוף כשלושה חודשים מממועד מתן
ההחלטה, מאחר ואני סבור כי במקרה זה, על רקע הראיות שהוצגו בפני ושלא ניתן לפרטן, יש צידוק
בצד ביצוע מעקב הדוק אחר נחיצות המשך המעצר, גם לעשות אבחנה המבוססת על רמות מסוכנות
שונות. סבור אני כי בפרשה זו, על נסיבותיה, יש מקום לעריכת הביקורת התקופתית על גורמי הבטחון
בתוך תקופות שמשקפות אבחנה בין המעורבים וכדי לבחון את הנחיצות במעצר המנהלי. במקרה
הנוכחי, על בסיס תשתית הראיות המנהליות שהוצגו לעיוני, סבור אני כי רמת המסוכנות של המשיב
בהליך זה משמעותית יותר. כפועל יוצא גם המועד שנקבע לביקורת תקופתית. ככל שתשתנה תשתית
הראיות באופן שיוביל למסקנה כי המסוכנות פחתה ואין צידוק להמשך המעצר המנהלי יהיה על
הגורמים האמונים על כך לשקול שוב את ההחלטה שהתקבלה ע"י כב' שר הבטחון, על כל המשתמע
מכך.
למועד ישיבת הביקורת התקופתית במועד שנקבע המשיב יובא לבית המשפט. ככל שתוגש בקשה
לקיום דיון בהיוועדות חזותית – הבקשה תישקל.
כפי שצוין בפתח ההחלטה ובהמשך- הראיות המנהליות שביססו את ההחלטה סומנו על ידי
בחתימה ובחותמת. ככל שידרש יועמד כל חומר הראיות לעיון ערכאת ערעור.
ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ד, 19 נובמבר 2023, בהעדר המשיב ובייכ הצדדים.
Corde
רון שפירא, נשיא
6 מתוך 6
