9
10
11
12
22
13
14
15
16
17
18
19
20
21
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
22
23
24
68273-06-18
25
26
מספר פל"א 180326/2018 אחר תיק נייר
לפני כבוד השופטת הדס רוזנברג שיינרט
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
שאול אמסטרדמסקי ת"ז 046512133
פרוטוקול
הכרעת דין
הנאשם
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עוה"ד ברק לקס
הנאשם – בעצמו
ב"כ הנאשם – עוה'יד אודי עמר
<128>>
עובדות כתב האישום וזירת המחלוקת-
.1
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע העבירות הבאות: הפרת צו ביהמ"ש שנועד
להגן על אדם, עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשלייז-1977 ( להלן: "חוק העונשין")
(שתי עבירות); תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192
לחוק העונשין.
בהתאם לעובדות כתב האישום, במועדים הנוגעים לעניין, התגורר הנאשם ברח' הסיגלון 20
בכפר יונה.
בצמוד לבית הנאשם, ברחוב סיגלון 22, פועל מרכז תעסוקה לחוסים אוטיסטיים אשר
מאובחנים ברמות אוטיזם שונות בגילאים 20 עד 30 ( להלן: "החוסים"), אשר פועל בימים
א'-ה', בין השעות 8:30-13:30 ( להלן: "מרכז התעסוקה" או "הוסטל"). מרכז התעסוקה
שייך להוסטל בית אייל שבכפר יונה.
בתאריך 30.5.18, במסגרת הייט 65131-05-18, בביהמ"ש השלום בנתניה, ניתן צו למניעת
הטרדה מאיימת, במעמד צד אחד, האוסר, בין היתר, על הנאשם להטריד את המבקשים
95
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
לרבות כל אחד מהחוסים במקום, בכל דרך וכל מקום, לאיים עליהם, לבלוש אחריהם, לארוב
להם, להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, לצלם אותם או לפגוע בפרטיותם בכל דרך
אחרת ( להלן: "ההוראה החוקית" ). בתארך 6.6.18, במעמד הצדדים, הוארך הצו למניעת
הטרדה מאיימת עד ליום 29.11.18.
באישום הרביעי נטען, כי בחודש ספטמבר 2017, איים הנאשם על אבישי ירושלמי, נציג
הנהלת ההוסטל, בפגיעה שלא כדין בגופו באמרו כי יתקוף אותו וירה בו, בכוונה להפחידו או
להקניטו.
באישום השלישי נטען, כי בתאריך 23.4.18, בשעות הבוקר, הגיע הנאשם בסמוך לגדר
המפרידה בין ביתו למרכז התעסוקה וצעק "נמאס לי מהצעקות האלה. נמאס לי לשמוע
אתכם". בתגובה, התנצלה רכזת ההוסטל באמרה "אדוני אני מצטערת אבל אני מטפלת
בסיטואציה". בהמשך למתואר, תקף הנאשם את החוסים ואת הרכזת שלא כדין וללא
הסכמתם בכך שאחז בידו צינור והשפריץ מים על החוסים כך שהרטיבם. בנסיבות אלו, ניסו
חלק מהחוסים להסתתר מאחורי גופה של הרכזת. בהמשך, שב הנאשם והשפריץ מים
באמצעות הצינור לכיוון מרכז התעסוקה.
בהתאם לאישום השני, בתאריך 11.6.18 בשעה 9:15 או בסמוך לכך, הפר הנאשם את ההוראה
החוקית בכך שהניח מערכת שמע על החומה המפרידה בין ביתו למרכז התעסוקה והפעילה
כך שבקעה ממנה מוזיקה בעצמה גבוהה אשר הקשתה על העבודה עם החוסים ששהו במרכז
התעסוקה.
בהתאם לאישום הראשון, בתאריך 27.6.18, בשעה 10:15 או בסמוך לכך, הפר הנאשם את
ההוראה החוקית בכך שהניח במרפסת ביתו רמקולים שחוברו למערכת שמע והפעילם כך
שבקע מהם רעש חד גוני אשר יצר חוסר שקט בקרב החוסים ששהו במרכז התעסוקה.
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו. בכפירה שנמסרה מטעמו נטען כי הוא לא הפר במעשיו
את הצו השיפוטי, כי לא פעל כדי לתקוף את החוסים וכי לא איים על המתלונן נושא
האישום הרביעי.
בסיכומי ההגנה נטען לגבי הפרת ההוראה החוקית, כי הנאשם הפעיל מוזיקה בצורה סבירה,
כי ייתכן שתחנת הרדיו השתבשה, וכי בשני המקרים מדובר בפעולה נקודתית אשר ספק אם
הייתה מכוונת. לחלופין נטען, כי יש לקבוע שקיימת ביחס לשתי העבירות של הפרת ההוראה
החוקית הגנה של "זוטי דברים", בעיקר בשים לב לכך שתיק החקירה בגין אישומים 3 ו- 4
נסגר בשעתו ע"י היחידה החוקרת מן הטעם שיינסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין".
ביחס לעבירת התקיפה הודגש, כי הנאשם השפריץ מים ממרחק של כמה מטרים, המים לא
פגעו בחוסים או ברכזת ולא הותזו בעצמה גבוהה, האירוע התרחש בקיץ למשך זמן קצר ולא
96
96
.2
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
32
31
w w w N N
29
30
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
נוסף על כך, אציין שניתן היה להתרשם לאורך ניהול משפט ההוכחות, באופן בלתי
אמצעי, מגישתו הנוקשה וחסרת הריסון של הנאשם הן כלפי החוסים המצויים על
הרצף האוטיסטי והן כלפי אנשי מערכת אכיפת החוק. לשם המחשה, אפנה לכך
שהנאשם לא היסס לאיים על השוטרים והתובעת שהופיעו בביהמ"ש כי יפגע
בקריירה שלהם או כי ידאג למנוע כניסתם למדינות בחו"ל (ע' 85 ש' 12-15, ע' 84 ש'
19, ע' 78 ש' 22) ואף ההין לומר לתובעת ההרה, לאחר שמיעת סיכומי המאשימה
ייתלדי כלב במקום ילדיי ( ע' 93 ש' 32 ).
סיכומם של דברים-
הנאשם הודה בכך שהוא שהניח את מערכת השמע על החומה בינו לבין חצר ההוסטל והשמיע
בה מוזיקה. נוכח הנימוקים שפורטו עד כה, אני מבכרת את גרסת עדי התביעה, ביחס לתיאור
האירוע וביחס לעוצמת המוזיקה שהפעיל הנאשם, על פני גרסתו המיתממת של הנאשם, וזאת
למרות שבשלב שבו צילם השוטר ששון את מערכת השמע, עוצמת הקול שנקלטה בהקלטה
איננה חריגה בגובהה. אני מאמינה בהקשר זה לגבי גולן ולשוטר קרבל, כי המוזיקה שבקעה
מן המכשיר שהניח הנאשם על החומה, ביום הנוגע לעניין, אכן הייתה בעצמה חזקה,
שהקשתה על שיח, דיבור והתנהלות רגועה בחצר, ושזו הייתה הסיבה להזעקת המשטרה
למקום.
סעיף 287(ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן: "המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית
משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים".
הוכח בפניי כי בתאריך 11.6.18, עמד בתקפו צו שיפוטי למניעת הטרדה מאיימת (ת/2), אשר
אסר על הנאשם, בין היתר, להטריד את כל החוסים בהוסטל בכל דרך ובכל מקום. מהחלטת
ביהמ"ש, שנוסחה באופן גורף ושהוקראה באזני הנאשם בדיון שנערך ביום 6.6.18, יכול היה
הנאשם להבין שהאיסור להטריד את החוסים כולל בחובו אף איסור להטרידם בדרך של
ייהפעלת רמקול כנגד רעשים" (ראו ע' 2 לת/2 ש' 21-28 ).
עוד אני קובעת כי דובר בצו שיפוטי שנועד לשם הגנה על שלומם של החוסים. מאפייניהם
הייחודיים של החוסים, המצויים על הרצף האוטיסטי, וההשפעה הרעה של הפעלת קול או
רעש חריג על התנהגותם, נדונו במסגרת ההליך המשפטי מושא הצו וברי כי האיסור להטריד
את החוסים בכל דרך ובכל מקום, נועד להגן על שלומם של החוסים, לרבות על שלוות הנפש
שלהם, נוכח היותם אוכלוסייה פגיעה וחסרת ישע. מהנתונים שהוצגו בפני ביהמ"ש טרם
הוצאת הצו, עלה כי ההטרדות מצד הנאשם, שכללו צעקות, הפחדות והתזת מים, גרמו
לחוסים לחשש, לבהלה, לפחד לצאת לחצר ואף לתגובות פיזיות שונות.
105
223
.21
.22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
הוכח בפני ביהמ"ש כי במועד הנוגע לעניין, הפר הנאשם את הצו השיפוטי, בכך שהטריד את
החוסים, בדרך של השמעת מוזיקה חזקה כלפי החצר בה הם אמורים לשהות, וזאת
באמצעות מערכת שמע שהניח הנאשם על החומה, כשהיא מכוונת כלפי חצר ההוסטל.
מהתבטאויות הנאשם ניתן ללמוד שהוא היה מודע לתוכן הצו השיפוטי, כמו גם להשפעת
הפעלת מוזיקה ו/או רעש בעצמה כלפי חצר ההוסטל, וכי הפר אותו בצורה מכוונת על מנת
להרתיע את החוסים מלצאת לחצרם, כדי שלא יצטרך לשמוע את הרעשים שעושים החוסים
במהלך שהייתם בחצר.
התוצאה היא שאני קובעת כי הוכחו בפני היסוד העובדתי והיסוד הנפשי הדרושים לצורך
הרשעת הנאשם בעבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.
העבירה של הפרת ההוראה החוקית מיום 27.6.18 ( האישום הראשון ) –
ראיות התביעה-
עדות הגב' אירין דדוש-
א.
העדה, כבת 35, עובדת כמורה, עבדה במועד האירוע בהוסטל כחמש שנים, בין השנים
2015-2019, וזאת בתפקיד של רכזת מרכז התעסוקה.
הסבירה כי בהוסטלים קיימים אוטיסטיים על הרצף, החל מרמה נמוכה ועד לדרגה
גבוהה מבחינת התפקוד. עובר לאירוע, ידעה שיש צו הרחקה שאוסר על הנאשם
להתקרב ולדבר עם החוסים.
את מה שהתרחש בתאריך 27.6.18, תארה כדלקמן:
ייבאזור שעה 10:00 יש לנו סדר יום מאד מובנה, בשעה זו יוצאים להפסקה לחצר,
אחרי שהדיירים עובדים הם יוצאים להפסקה. אחרי השעה 10:00 החל רעש חזק,
היה רעש סטטי לא מפסיק. רעש צורם. החלו רעש צעקות הדיירים. התחלנו לחפש
את מקור הרעש זה היה מכיוון בית הנאשם. אני זוכרת שיצאתי החוצה לכביש,
ראיתי את הנאשם עובר, פניתי אליו המשיך ללכת לא ענה לי. התקשרנו למשטרה.
הגיעו שוטרים שנכנסו לבית. כששאלתי מה היה, אמרו שהיה רמקול שמופנה אלינו.
הרעש עצמו לא ראינו את המקור רעש, אבל כאשר הסתובבתי, הרעש היה בחצר
חזק, מופנה לחצר שלנו. אם הייתי יוצאת לכביש פחות שמעתי. אחרי שהשוטרים
נכנסו, הופסק הרעש והלכנו להגיש תלונה במשטרה" (ע' 43 ש' 12-24 ).
משנשאלה העד מדוע פנתה לנאשם בעניין הרעש, השיבה שהבינה שמקור הרעש
מהבית שלו ורצתה לבדוק למה ואיך אפשר לפתור את זה. היא חפשה מאין מגיע
הרעש, הסתובבה בחצר וגם מסביב ( שם ש' 27-29 ).
106
.23
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
ב.
העדה הבהירה שהרעש נמשך עד שהשוטרים הגיעו למקום ודאגו להפסקתו, זה לקח
יותר משעה ( ע' 44 ש' 3 ).
העדה תארה את תגובת החוסים לרעש האמור: "הדיירים עם התפקוד הנמוך יותר,
אם יש רעשים זה יוצר אצלם תגובות קיצוניות, היו דיירים שפגעו בעצמם, היו
דיירים שנשכו את עצמם, והיו דיירים שפגעו בצוות עם הידיים. אנו הכנסנו את כל
הדיירים למרכז וסגרנו חלונות ודלתות כדי לצמצם את מקור הרעש. זה היה מאד
מאתגר"י ( ע' 44 ש' 7-9).
העדה אשרה בעדותה כי היא צלמה את הסרטון ת/3, בו רואים את הגדר המשותפת
עם בית הנאשם, ושומעים רעש סטטי, זהה כל הזמן ורצוף, זה הרעש שהיה באותו
האירוע ( שם ש' 24-29 ).
בחקירתה הנגדית אשרה העדה כי איננה יודעת לומר בצורה מדויקת מהיכן היה
מקור הרעש אלא רק כיוון כללי ( ע' 46 ש' 2-9 ). עוד אמרה שלא תעדה את תגובות
החוסים שכן זה לא אתי והיא לא יכולה לצלם אותם ( שם ש' 10 ).
העדה אשרה שאם החוסים נמצאים בלחץ הם עושים רעשים, לרבות בדרך של הכאת
הברזלים בחצר, וזה מה שהפריע לנאשם (ע' 46 ש' 20-22 ).
עוד הבהירה העדה שכשיצאה לחפש את מקור הרעש בסביבה, מהכביש הרעש היה
פחות חזק ולא היה רעש מאתר בניה, זה היה רעש כמו טרנזיסטור, רדיו שלא מכוון
על התחנה, רעש בעצמה גבוהה שלא נפסק (ע' 47 ש' 5-16 ). הרעש בקע מכיוון ביתו
של הנאשם והיא גם ראתה את הנאשם יוצא מהבית זמן קצר אחרי שהרעש החל (
שם ש' 22 ).
עדותה של העדה הותירה עלי רושם חיובי ומצאתי לתת בה אמון. העדות הייתה
עקבית ולא נתגלו בה סתירות, התרשמתי כי העדה השתדלה לדייק בדבריה, לא נכרו
בתיאוריה מגמות של העצמה או של הפרזה. כך, למשל הבהירה העדה שלא ראתה
במו עיניה את מקור הרעש. יתרה מזאת, העדה אשרה בחקירה הנגדית גם פרטים
שהתיישבו עם עמדת הנאשם, כגון: שהחוסים היו עושים רעש בחצר בעת שהיו
נלחצים, גם ללא קשר לנאשם.
הסרטון ת/3-
נשמע רעש חזק ומונוטוני בחצר ההוסטל שאיננו מוזיקה או דיבורים.
107
.24
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
.25
09 פברואר 2022
דויים הפעולה מיום 27.6.18 ( ת/14 ) ועדות השוטר אבבה אצנפה-
מן הדוח ת/14 עולה כי הדיווח למשטרה התקבל בשעה 11:37, השוטר הגיע להוסטל ופגש
במודיעה מיכל גרינברג, אשר הציגה לו החלטות שיפוטיות שאוסרת הטרדה מצד השכנים.
שותפו ניגש לחצר הנאשם, צלצל באינטרקום, הזדהה וביקש מהגברת לצאת לחצר אך היא
ענתה שאין לה כוונה לצאת ולהיפגש עם השוטרים. בשלב זה ניתקו השוטרים מגע עמה. בזמן
שהשוטר עמד במקום הוא שמע באופן מפורש רעש בלתי נסבל וטורדני מכיוון בית הנאשם
מגובה קומת הגג, דובר ברעש מונוטוני ולא במוזיקה או בדיבורים. המודיעה מסרה לו
שהרעש נמשך שעות מהבוקר ומציק לחוסים השוהים במקום. בשלב זה פנו השוטרים וצלצלו
שוב באינטרקום של הנאשם כמה פעמים אך לא היה מענה, השוטרים החליטו להיכנס
לחצרים של מקור הרעש, קפצו מעל הגדר, נגשו לדלת הבית דפקו ואמרו שמדובר במשטרה.
בעלת הבית יצאה ממבנה סמוך שמשמש אותה לעבודתה והשוטרים הבהירו לה את הבקשה
להפסיק את המטרד לאלתר. שאלו אותה היכן נמצא בן זוגה ונענו שהוא לא בבית. דלת
הכניסה האחורית מסוג ויטרינה הייתה פתוחה למחצה וכשהשוטר צעק משטרה האם יש
מישהו בבית, הנאשם הופיע תוך שהוא צועק ומאיים שאין לשוטרים זכות להיכנס לבית.
הובהר לו שמתבצעת עבירה של הפרת החלטה שיפוטית והוא נדרש להפסיק את הרעש ולכבד
את ההחלטה השיפוטית. לאחר דין ודברים קצר הנאשם פנה למדרגות הבית, עלה לקומות
העליונות והפסיק את הרעש. הובהר לו שאם המקרה ישנה יוחרם הציוד. לאחר שההטרדה
הופסקה השוטרים ניגשו למודיעה מיכל ועדכנו שאם רוצה להגיש תלונה עליה להגיע לתחנת
שדות.
בעדותו בביהמ"ש שב ואישר השוטר את שנרשם בדוח הפעולה.
עדות השוטר עלאא דאי-
סיפר כי כשהגיעו לבית הנאשם, אשתו לא הייתה בבית אלא בתחנת אוטובוס ברחוב ממול,
הם בקשו ממנה לחזור הביתה והיא בקשה שייקחו אותה, הם התבקשו לחפש רמקולים בגג
הבית, אשת הנאשם הסכימה לחיפוש (ע' 51 ש' 8-21 ). הוסיף השוטר וסיפר כי הוא ושותפו
אתרו בגג בית הנאשם רמקולים, הוא המשיך לגג השני כדי לבדוק גם אותו (ע' 52 ש' 17 ).
דניים פעולה ת/13 ועדות השוטר יומי הררי-
השוטר הררי הגיע ביום האירוע לבית הנאשם בגין חשד להפרת הוראה חוקית, אשת הנאשם
אותרה בתחנת אוטובוס בסמוך לביתה והסכימה כי השוטרים ייכנסו לביתה. השוטרים עלו
לגג ואתרו מערכת סטריאו כאשר הרמקולים היו מופנים לכיוון הבית המשמש כהוסטל,
השוטר צילם את הרמקולים (התמונות ת/13א).
108
.26
.27
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
בחקירתו הנגדית הבהיר השוטר כי האירוע של הרעש היה בשעה 10:00 בעוד שהוא הגיע
לבית הנאשם בסביבות השעה 18:00 ( ע' 58 ש' 21-2), בזמן שהוא הגיע למקום המערכת כבר
לא פעלה ( ע' 59 ש' 29 ).
התמונות ת/13א מצביעות בברור על כך שהרמקולים של הנאשם הונחו על הגג, בסמוך
לשני פתחים בחומה, כשהם מופנים החוצה.
אעיר, כי חרף שאלות כאלו ואחרות שהופנו לשוטר ע"י הסנגור, בנוגע ליחס השוטרים כלפי
אשת הנאשם ובנוגע לסמכותם להיכנס לבית, בסופו של יום נמנעה ההגנה מלהעיד את אשת
הנאשם, כך שטענות ההגנה נותרו נטולות תמיכה או ביסוס ראייתי כלשהו, ועדויות השוטרים
לא נסתרו.
גרסת הנאשם ביחס לעבירה-
א.
ב.
ג.
באמרתו בחקירה מיום 27.6.18 בשעה 15:02 ( ת/20 ), שהוגשה ללא הסתייגויות
ביחס לקבילותה או ביחס למשקלה, אמר הנאשם כי לא ביצע עבירה וכי מותר לו
לשמוע מוזיקה. משהוטח בו כי זה נשמע כרעש ואף הושמעה לו ההקלטה, אמר
"אני אוהב את זה'י ( ש' 2-5 ).
באמרתו השנייה מיום 27.6.18 בשעה 18:31 ( ת/19 ), הוצגה לנאשם תמונת
הרמקולים ששם על המרפסת לכיוון ההוסטל והתבקשה תגובתו לכך. הנאשם מסר :
"הוצאתי אותם מהחדר אחייכיי ( ש' 13). משהוטח בו כי אשתו אמרה בעדותה שהוא
שם רעש לא מוגדר בכוונה לעשות רעש נגד המעון, השיב שהיא לא יודעת מה הוא
שם, היא בכלל לא הייתה בקומה השנייה והוא הוציא את הרמקולים מהחדר אחרי
שהמשטרה הייתה ( ש' 16).
הנאשם אמר שהוא מכיר את הצו השיפוטי אבל זכותו להפעיל את הרמקולים איך
שירצה בביתו ( ש' 49).
בעדותו בביהמ"ש אמר הנאשם ביחס לאירוע שבנדון, "אין קשר לכלום, 30 מטרים
מההוסטל מהקומה השלישית, הפעלתי מוזיקה וכנראה התחנה השתבשה" ( ע' 79
109
ש' 12-13 ).
.28
.29
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
ד.
09 פברואר 2022
בהמשך לאמור בסעיף 17(ד) להכרעת הדין, אני דוחה את גרסת הנאשם, לפיה הפעלת
הרמקולים במועד האירוע הייתה הפעלת תחנת רדיו תמימה אשר השתבשה. גם
במקרה זה, מדובר בגרסה משתנה ומתחמקת, נטולת אישוש ראייתי כלשהו, שאיננה
מתיישבת עם הראיות ועם מכלול התנהלותו של הנאשם. תחילה, טען הנאשם
בחקירתו שהשמיע לעצמו מוזיקה, אולם לאחר שעומת עם ההקלטה המתעדת רעש
מונוטוני חזק, שאין בינו לבין מוזיקה ולא כלום, טען שהוא אוהב את זה או שהתחנה
השתבשה מבלי שהוא שם לב.
יתר על כן, הרמקולים שתועדו ע"י השוטרים, מוקמו ע"י הנאשם על מרפסת גג,
כשהם מוצמדים לפתחים בחומה המופנים לעבר חצר ההוסטל ולא לעבר בית
הנאשם או חצרו. הנאשם לא השכיל לספק הסבר כלשהו להנחת הרמקולים ומערכת
השמע במיקום האמור. יוער, כי אני דוחה בחוסר אמון את טענת הנאשם, לפיה הוא
הוציא את הרמקולים מחדרו רק לאחר שהמשטרה הייתה אצלו, שהלוא השוטרים
תיעדו את מיקום הרמקולים מחוץ לחדר ובצמוד לחומה (ת/13א). האופן שבו מיקם
הנאשם את מערכת השמע ואת הרמקולים בצמוד לחומה על הגג מצביע על כוונה
להשמיע רעש שיטריד את חוסי ההוסטל ואינו מתיישב עם כוונה להשמיע מוזיקה
להנאת הנאשם ורעייתו.
עוד אוסיף בהקשר זה, כי מן העדויות עלה שלאחר שהחל להישמע רעש חזק
ומונוטוני מכיוון בית הנאשם לעבר חצר ההוסטל, הבחינה הגב' דדוש בנאשם יוצא
מהבית. העובדה שהנאשם השאיר את הרעש על כנו ואת מערכת השמע בפעולתה
בעת שיצא מהבית, סותרת את גרסתו, לפיה דובר בהשמעת מוזיקה שנועדה להנאתו
האישית.
לא זו עם זו, הנאשם נמנע מלהביא לעדות את אשתו, שהייתה בבית במועד האירוע,
אף שיכולה הייתה, לכאורה, לתמוך בגרסתו. הימנעות הנאשם מהבאת רעייתו
לעדות תומכת במסקנה הראייתית, לפיה אלו הייתה מובאת הגברת לעדות, לא היה
בדבריה כדי לתמוך בטענותיו של הנאשם.
לבסוף אבהיר, כי מעשיו של הנאשם בגדרו של האירוע מיום 27.6.18, מהווים הפרה
בוטה וברורה יותר של הצו, יחסית לאירוע הראשון, שכן הנאשם השמיע רעש
מונוטוני חזק ומטריד לעבר חצר ההוסטל, לאחר שכבר נחקר כשבועיים קודם לכן
בחשד להפרת הצו, בדרך של השמעת מוזיקה בעצמה חזקה, ולאחר שהיה ברור לו
כי הדבר אסור בהתאם להוראה השיפוטית.
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
w w w wNN
33
32
29
30
31
110
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
לסיכום-
אני קובעת שהנאשם הפר את הצו השיפוטי ביודעין גם בתאריך 27.6.18, בכך שהניח במרפסת
ביתו רמקולים שחוברו למערכת שמע וכוון אותם לעבר חצר ההוסטל. הנאשם הפעיל את
מערכת השמע כך שבקע ממנה רעש חד גוני חזק, ביודעו שיהיה בכך כדי להטריד את החוסים
ומתוך כוונה להרתיעם משהיה בחצר הצמודה לחצרו. בפועל, יצרה הפעלת מערכת השמע
באופן המתואר, חוסר שקט בקרב החוסים ששהו במרכז התעסוקה.
הוכחו בפניי בעניין זה, היסוד העובדתי והיסוד הנפשי הדרושים לצורך הרשעת הנאשם
בעבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.
כלום זכאי הנאשם ליהנות בהקשרן של שלוש העבירות שהוכחו עד כה מהגנת "זוטי
דברים"?
סעיף 34 יז לחוק העונשין קובע:
יילא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו
והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".
בע"פ 02 / 4855 מ"י נ' בורוביץ ואח', קבע בית המשפט העליון בנוגע להגנה של "זוטי
דברים":
ייסעיף 34יז, שהגדיר את הסייג בדבר זוטי דברים, אינו נדרש כלל לשאלה אם הנאשם ביצע
את העבירה שבה הואשם, והוא עשוי לחול גם על רקע ההנחה שהנאשם אכן ביצע את
העבירה. תכליתו של הסייג, הנלמדת מלשון הסעיף, היא לפטור את הנאשם מאחריות פלילית
למעשהו "…אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה
הוא קל ערך".
הרעיון הניצב ביסודו של הסייג הוא שהחוק אינו עוסק בזוטות, De Minimis Non Curat
Lex וכלשון דברי ההסבר להצעת החוק, עיקרו בהנחה, כי:
"…השתבצותו הפורמלית של מעשה בהוראה חקוקה, המגדירה עבירה פלילית פלונית,
כשלעצמה, אינה מוכיחה בהכרח שיש באותו מעשה לפחות מינימום של אנטי-חברתיות
האופיינית לעבירה פלילית. הכלל שלפיו הוראה כאמור לא נועדה לזוטי דברים, בא לנגוס מן
ההיקף הפורמלי של תחום ההסדרה של נורמה אוסרת, את הרובד התחתון שאינו שייך לה
מבחינה עניינית" (הצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ב 1992, הייח 115, 139;
ההדגשה הוספה)" (סעיף 184 לפסק הדין ).
111
.30
.31
.32
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
בע"פ 807/99 מדינת ישראל נ' חיים עזיזיאן, נג(5) 747 (1999), נפסק כי ההגנה של "זוטי
דברים" ייתתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימלית של סכנה לערך
החברתי המוגן, ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית".
עוד נקבע, כי ההגנה תחול כאשר עפ"י בחינת המעשה לאורם של המבחנים שצוטטו, עשוי
השופט להגיע לכלל מסקנה שמדובר בעבירה מבחינה טכנית פורמלית אשר מבחינה מהותית
מתאים לה הכלל של העדר ענין לציבור' (ע' 761 לפסייד ).
לאחר שנתתי דעתי לטיב המעשים בהם עסקינן, לנסיבותיהם, לתוצאותיהם ולאינטרס
הציבורי, מצאתי כי אין לומר שהם מעשים קלי ערך המצדיקים זיכויו של הנאשם על יסוד
ההגנה של "זוטי דברים" וזאת נוכח צבר הנימוקים הבאים ;
א.
עבירת התקיפה והעבירות של הפרת הוראה חוקית שהוכחו נגד הנאשם בוצעו כלפי
חוסים המצויים על הרצף האוטיסטי, שהנם אוכלוסייה פגיעה ולפרקים חסרת ישע.
יש לנקוט משנה זהירות בהחלת ההגנה בנסיבות אלו, נוכח האינטרס הציבורי
שבהגנה על אוכלוסיות פגיעות, המתמודדות כל העת עם הצורך להשתלב בחברה
ולמצוא את מקומן בה, מפני פגיעה והתעמרות המופנות כלפיהן.
ב.
דעתו של הנאשם איננה נוחה מקיומו של מרכז תעסוקה לאנשים המצויים על הרצף
האוטיסטי, בסמיכות למקום מגוריו. תחת להסתפק בנקיטה בהליכים משפטיים
וחוקיים ביחס למצב שנוצר, בחר הנאשם לעשות דין לעצמו ולנסות לסלק את
החוסים מן המקום גם בדרך של הטרדה והתעמרות בהם. הנאשם דחה בצורה
נוקשה ודווקנית ניסיונות הידברות מטעם צוות ההוסטל, לצורך מציאת פתרונות
מעשיים שיקלו על החיים בשכנות, ובחר להתייחס אל החוסים המגיעים למרכז
התעסוקה בצורה עולבת, מטרידה ופוגענית. הנאשם התיז מים על החוסים בצורה
משפילה והשמיע בשתי הזדמנויות שונות מוזיקה ורעש בעצמה גבוהה, ביודעו כי
הדבר יגרום לחוסים לבהלה ולחוסר שקט. בפועל, הובילו המעשים לצעקות, לריצה
מפוחדת של החוסים וללחץ בקרבם, הם הוכנסו לתוך מרכז התעסוקה וחלקם חששו
לצאת ממנו לאחר מכן נוכח חששם מהנאשם. בהתנהגותו לא גילה הנאשם חמלה
כלשהי או התייחסות אנושית כלפי אנשים המתמודדים, שלא מרצונם, עם
מאפיינים ייחודים ועם קושי בקיום אינטראקציות חברתיות.
חברה דמוקרטית צריכה לדעת לגלות סבלנות, לקבל ולהכיל אף את הפרטים השונים
שבתוכה, תוך הבטחת קיום בצורה מכבדת ושלווה לכלל החברים בה. קיים אינטרס
ציבורי מובהק להבטיח חיים בטוחים ושקטים לאוכלוסיות מוחלשות, המתקשות
112
.33
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
32
33
31
30
w w w w N N N N
29
27
28
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
לעיתים להגיב לפגיעה בהן ולהתמודד עמה. בהמשך לזאת, ואף שהתקיפה והפרות
הצו לא גרמו לחוסים לחבלה או לנזק גופני, אינני סבורה כי ראוי להגדיר את מעשיו
של הנאשם ככאלו שאינם הולמים מבחינה עניינית עבירה פלילית.
ג.
שקול משמעותי נוסף הפועל כנגד החלת הגנת "זוטי דברים" על העבירות אותן ביצע
הנאשם, כרוך בעובדה שבניגוד למקרים בפסיקה, בהם התקבלה הטענה שבנדון
בהקשרן של עבירות אלימות או של הפרת הוראה חוקית, במקרה דנן אין מדובר
במעידה חד פעמית וחריגה מצדו של הנאשם אלא בשלוש עבירות שונות, שבוצעו עייי
הנאשם כלפי אותם חוסים, בשלוש הזדמנויות שונות, על פני תקופה של כחודשיים
ימים. יתרה מזאת, במעשיו הפגין הנאשם זלזול בוטה ומתמשך במערכת אכיפת
החוק, תוך שנכרה אף הסלמה עזת מצח בהתנהלותו. הנאשם לא הורתע מן החקירות
ומנקיטה בהליכים משפטיים נגדו אלא הפר בצורה גסה ומתריסה את החלטות
ביהמ"ש.
כך, לאחר עבירת התקיפה שביצע הנאשם בחודש אפריל 2018, הוצא נגדו צו שיפוטי,
תוך שביהמ"ש הבהיר לו את משמעויותיו. במקום להינחם על מעשיו ולשנות את
דרכיו, הצהיר הנאשם על כוונה שלא לכבד את החלטת ביהמ"ש הן במעמד הדיון והן
בחקירות במשטרה, והפר אותה פעמיים, אף לאחר שהובהר לו בצורה מפורשת,
לאחר ההפרה הראשונה, שאסור לו להשמיע רעש או מוזיקה חזקה כלפי חצר
ההוסטל. אם בהפרה הראשונה ייהסתפק" הנאשם בהשמעת מוזיקה בעוצמה גבוהה
לצורך הטרדת החוסים, הרי שבפעם השנייה כבר הגדיל לעשות ושידר לעבר חצר
ההוסטל קול חד גוני, מונוטוני וחזק, היכול להוציא כל אדם סביר משלוותו.
אלו היה מדובר בעבירה בודדת, מסוג העבירות אותן ביצע הנאשם, שבוצעה באופן
חד פעמי, תוך שאפשר היה להתייחס אליה כאל טעות רגעית בשיקול הדעת, ניתן
היה לשקול סיווגה כמעשה קל ערך שאינו מצדיק תווית של עבירה פלילית. דא עקא,
הצטברותם של המעשים כלפי אותם נפגעי עבירה ופעילותו של הנאשם בצורה
מתריסה ומודעת, בניגוד להוראה החוקית, פעם אחר פעם, אינם מאפשרים לשלול
ממעשי הנאשם את הפליליות שבהם.
נוכח כל האמור מעלה, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו באישומים הראשון,
השני והשלישי שבכתב האישום.
113
.34
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
23
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
עבירת האיומים נושא האישום הרביעי-
ראיות התביעה-
.35
עדות מר אבישי ירושלמי-
העד שימש כמנהל נכסים שטיפל בכל ההוסטלים של בית אייל מבחינה תפעולית, כן שימש
כמנהל כספים בחבי בית אייל.
סיפר שלקראת פתיחת ההוסטל, בסביבות ספטמבר 2017, הגיע למקום על מנת לבחון אופציה
של קירוי החצר לצרכי צל, הנאשם יצא החוצה והחל לצעוק עליו שלא יגע לו בחומה ושלא
יעז להתקרב ואיים עליו שירה בו.
העד לא הגיש תלונה במשטרה אודות האיום שהושמע כלפיו בסמוך לאחר התרחשותו, אלא
תאר אותו במסגרת העדות שמסר במשטרה אודות התקיפה נושא האישום השלישי.
העד לא זכר באיזה יום בשבוע התרחש אירוע האיום כלפיו ולא מסר בחקירה מי היה עמו
באותו הזמן (ע' 23 ש' 18-20 ). לא נמסר תיאור מפורט אף ביחס למקום בו עמד הנאשם בזמן
התרחשות האירוע וביחס לדין ודברים שהתקיים בין העד לנאשם לפני ואחרי אמירת האיום
הנטען (ע' 25 ש' 27-32 ).
העד מסר שבזמן אמת הוא חשב שהנאשם דיבר בעצבים וכעס כמו שאנשים צועקים
ומתווכחים ( שם ש' 27-28 ).
אוסיף, כי איש מאנשי ההוסטל שהעידו מטעם המאשימה לא היה עד לאיום הנטען ולא יכול
היה לשפוך אור בנוגע לנסיבות התרחשותו.
גרסת הנאשם ביחס לאירוע-
הנאשם, שנחקר לראשונה כתשעה חודשים לאחר האירוע הנטען, סרב להשיב לחשד לפיו על
מר ירושלמי (ת/12 ש' 60-62 ).
בעדות בביהמ"ש מסר הנאשם שהוא לא זוכר שהיה אירוע כזה בכלל ( ע' 79 ש' 6 ).
בפסק דינו המנחה של ביהמ"ש העליון רע"פ 2038/04 לם נ' מ"י ( פורסם בנבו ), ניתח
ביהמ"ש העליון את יסודותיה של עבירת האיומים.
בנוגע ליסוד העובדתי של העבירה נקבע, בין היתר, כי:
" על מנת לקבוע אם תוכן הביטוי עולה כדי איום, על בית המשפט לבחון "אם יש בדברים כדי
להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום" (פסק
דין חמדני, בעמוד 415 וראו גם את האסמכתאות המובאות בפסק הדין בעמוד 416 ). יודגש,
כי בחינת תוכנו של הביטוי אינה מתבצעת באופן המנותק מן הנסיבות אלא בתוך ההקשר בו
ניתן הביטוייי (ע' 12 לפסייד, הדגשה שלי – ה.ר.ש ).
114
.36
.37
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
.38
09 פברואר 2022
באשר ליסוד הנפשי הנדרש בעבירת האיומים פסק ביהמ"ש העליון בהלכת לם –
י על היסוד הנפשי של הכוונה להפחיד או להקניט הקבוע בעבירת האיומים חלה הלכת
הצפיות. בהתקיים מודעות ברמת הסתברות גבוהה, עד כדי קרבה לוודאות, כי הביטוי
המאיים עלול להפחיד או להקניט את קולט האיום – הוא המאוים – כי אז מתקיים היסוד
הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 192 לחוק " (ע' 31 לפסייד).
במקרה דנן, דלות התיאור העובדתי שנמסר מאת מר ירושלמי, העובדה שלא הוגשה תלונה
בסמוך לאירוע והיעדר חקירה שנועדה לעבות את המסד העובדתי המונח בפני ביהמ"ש,
אינם מאפשרים קביעה מעבר לכל ספק סביר, בדבר התקיימות יסודות העבירה באירוע
שבנדון.
אני מאמינה למר ירושלמי שהיה דין ודברים שכלל מלל מאיים מפי הנאשם, ברם עד התביעה
אמר בהגינותו כי בזמן אמת לא חשב שיש מקום להגיש תלונה במשטרה וכי ייחשב שהנאשם
דיבר בעצבים וכעס כמו שאנשים צועקים ומתווכחים". העד לא מסר בפני ביהמ"ש גרסה
מפורטת ומלאה בנוגע לשיחה שהתקיימה בינו לבין הנאשם, עובר לאמירת המלל המאיים,
באופן המקשה על הבנת הקשרם של הדברים.
בהיעדר ראיות ביחס למכלול הנסיבות וביחס להקשר בו נאמרו הדברים, נותר בי ספק האם
הנאשם אמר את הדברים בכוונה להפחיד או להקניט את מר ירושלמי או שמא נאמרו המילים
כחלק מדרך ביטוי כעוסה גרידא ללא כוונה ממשית לאיים על עד התביעה. בהינתן שהמתלונן
עצמו התייחס למילות הנאשם כאל דברים שאנשים אומרים כשהם צועקים ומתווכחים ולא
מעבר לכך, קשה לקבוע בצורה חד משמעית כי בנסיבות הנוגעות לעניין, היה בדברים כדי
להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום.
נוכח האמור, אני מזכה את הנאשם, מחמת הספק, מן העבירה המיוחסת לו באישום הרביעי
בכתב האישום.
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
222222∞
29
30
<<6>
ניתנה והודעה היום ח' אדר א' תשפ"ב, 09/02/2022 במעמד הנוכחים.
הדס רוזנברג שיינרט, שופטת
115
2
23
456
09 פברואר 2022
7
00
9012
10
11
12
13
14
15
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
בית משפט השלום בנתניה
ב"כ הנאשם:
אבקש לדחות את מועד הטיעונים לעונש כדי להערך.
החלטה
נדחה לטיעונים לעונש ליום 09.03.2022 שעה 08:30.
הנאשם מוזהר בחובת התייצבותו לדיון.
ניתנה והודעה היום ח' אדר א' תשפ"ב, 09/02/2022 במעמד הנוכחים.
הוקלד על ידי אורית וקסמן
הדס רוזנברג שיינרט, שופטת
116
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
גרם לפגיעה גופנית. משכך, גורסת ההגנה כי גם מעשה זה חוסה בצילה של הגנת "זוטי
דברים".
מטעם המאשימה העידו הגב' הילה דורון ( אם הבית בהוסטל ), הגב' מיכל גולן ( מנהלת
המרכז ), מר אבישי ירושלמי ( מנהל נכסים של ההוסטל ), מר אליעזר מלכה ( אב הבית
בהוסטל ), הגב' אירין דדוש (רכזת בהוסטל ). כן העידו חוקרים ושוטרים שהגיעו להוסטל
באירועים השונים. הוגשו לעיון ביהמ"ש הצו השיפוטי (ת/2), סרטון המתעד השפרצת מים
עיין הנאשם (ת/1), סרטון המתעד מערכת שמע על החומה מיום 11.6.18 (ת/16), סרטון
המתעד רעש מונוטוני הנשמע בחצר ההוסטל מיום 27.6.18 (ת/3), אמרות הנאשם בחקירות (
ת/9, ת/10, ת/12, ת/19, ת/20 ) וכן דוחות ומזכרים של השוטרים.
מטעם ההגנה העיד הנאשם. הוגשו הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין (נ/1) ותמונות ( נ/2-
נ/5).
על רקע זירת המחלוקת דלעיל, אנתח מבחינה ראייתית ומשפטית כל אחת מן העבירות
המיוחסות לנאשם. לאחר מכן, אדון בטענה הנוגעת לקיומה של הגנת "זוטי דברים" בהקשרן
של עבירות אלו.
.3
.4
דיון והכרעה-
עבירת התקיפה מתאריך 23.4.18 ( האישום השלישי )-
ראיות התביעה-
עדות הגב' הילה דורון-
א.
העדה כבת 33, עובדת כאם בית בהוסטל. תארה כי בתאריך 23.4.18 הייתה הרכזת
במקום. בסביבות השעה 10:00 יצאו להפסקה בחצר, אחד הדיירים התחיל להיות
קולני, הוחלט שיהיה לידה בחצר ויתנו לו להירגע 2-3 דקות. בינתיים כל הדיירים
כבר יצאו להפסקה בחצר עם אנשי צוות. הנאשם יצא והתחיל להעיר להם שהם
מפריעים ועושים רעש וזה בלתי נסבל. היא ניסתה להסביר לו וזה לא עזר. הנאשם
נעלם מהעין וחזר עם צינור והחל להשפריץ מים על כל מי שהיה בחצר. בגלל סיבות
העבר, העדה קבלה הנחיה שכל פעם שיש מטרד נגד אחד הדיירים צריך לתעד את
זה, לכן היא מיד שלפה טלפון נייד וצלמה. הכניסו תוך כדי את הדיירים חזרה כדי
להגן עליהם. חלק מהדיירים נכנסו ללחץ, אחת מהם קפצה על איש האחזקה
אליעזר, שהיה לידה בחצר, כדי שיגן עליה. חלק מהדיירים סרבו בתוקף לצאת לחצר
97
.5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
ב.
כדי שהשכן לא יפגע בהם. אליעזר התקשר לאבישי לעדכן אותו ואבישי הנחה
להתקשר למשטרה.
הוסיפה העדה ומסרה, כי זו לא פעם ראשונה שהדיירים נחשפים להתנהגות כזו או
אחרת מצד הנאשם, הוא קרא להם בשמות גנאי, איים עליהם ושמעו אותו צועק,
הרבה פעמים איך שראו אותו ישר נבהלו והחלו להתרחק ( ע' 10 ש' 26 ואילך ).
העדה מסרה כי בזמן האירוע היו 17-18 דיירים בחצר (ע' 11 ש' 21) וכן אשרה שהיא
צלמה את הסרטון ת/1 ( שם, ש' 23 ).
בחקירה הנגדית הבהירה העדה שלא הייתה עדה לאירוע איומים של הנאשם על
אבישי ( ע' 14 ש' 6).
לא למותר להעיר, כי העדה לא נחקרה עייי הסנגור אודות טענתה כי המים שהשפריץ
הנאשם הגיעו לדיירים שהיו בחצר (ראו למשל ע' 13 ש' 23 ).
עדותה של העדה הותירה עלי רושם חיובי ולא מצאתי סיבה לפקפק בה. ההגנה לא
הגישה לעיון ביהמ"ש את אמרתה בחקירה, באופן המעיד על כך שעסקינן בעדות
עקבית, שלא נתגלו סתירות בינה לבין הדברים שמסרה העדה במשטרה. העדה
השיבה בכנות לכל השאלות, לרבות אלו שהציגו חלק מן הקשיים בהתנהלות
הדיירים ( ראו למשל התייחסותה לרעש שחלקם יוצרים ע' 13 ש' 7) ולא ניסתה
להפליל את הנאשם ביחס לאירועים להם לא הייתה עדה באופן ישיר ( למשל האיום
המיוחס נגד אבישי ). יתרה מכך, גרסת העדה נתמכת בעדותה של הגב' גולן, אליה
התקשרה העדה בזמן אמת ושאותה שתפה במתרחש (ע' 15 ש' 30 ואילך ), בעדותו
של מר אליעזר מלכה, שנכח במקום ובסרטון ת/1.
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
עדותו של מר אליעזר מלכה-
א.
העד, כבן 61, שימש כאב הבית בהוסטל במועד האירוע. כך תאר העד את מה שקרה:
יהגעתי בדיוק לתעסוקה ופתחתי את השער ושמעתי צעקות, יצאתי לחצר לראות
מה קרה, ראיתי את השכן שמגביל לחומה הגבוהה, עומד ומשפריץ עם צינור גינה על
הדיירים, הייתה המולה נוראית והדיירים רצו בחצר וחלק ברחו לתוך המבנה והילה
עמדה עם הטלי הנייד ומצלמת והוא היה משפריץ עליה גם כן, היו מלא צעקות,
באחת הצעקות שמעתי תתקשרו למשטרה. התקשרתי למשטרה והגיעה אחייך
משטרה וזהו ונגמר האירועיי (ע' 26 ש' 18-22 ).
משנשאל העד האם המים שהשפריץ השכן פגעו בחוסים, השיב "בטח, ברור" ( שם
ש' 23-4 ).
96
98
.6
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
בחקירה הנגדית הבהיר העד כי מה שרואים בסרטון ת/1 לא משקף את האירוע
מתחילתו, שכן בהתחלת האירוע המים הותזו על הדיירים והם רצו, אז הילה שלפה
את המצלמה, צלמה והוא התיז גם עליה (ע' 27 ש' 18-20 ).
ב.
התרשמתי לחיוב מעדותו של העד ומצאתי לתת בה אמון. מדובר בעדות מצומצמת
וברורה, שנמסרה בביטחון גמור. ההגנה לא הגישה לעיון ביהמ"ש את אמרת העד
בחקירה, באופן המעיד על כך שעסקינן בעדות עקבית, שלא נתגלו סתירות בינה לבין
הדברים שמסר העד במשטרה.
.7
הסרטון ת/1-
בסרטון מיום האירוע, נראה הנאשם בברור כשהוא עומד ליד החומה ומתיז מים לעבר חצר
ההוסטל בצורה מכוונת, תוך שמלווה מעשיו בהנפת יד. אין ברזנט אשר חוסם את המים שכן
הנאשם מכוון את הצינור כך שיחדור לתוך חצר ההוסטל. ברקע נשמעות צעקות לרבות "ידייי.
.8
דניים הפעולה של רס'יל דאי עלאא (ת/5) מיום 23.4.18
השוטר הגיע למקום בשעה 11:00, המודיע אליעזר מלכה סיפר לו שהנאשם השפריץ מים על
הילדים האוטיסטיים מכיוון שהייתה להם הפסקה ויצאו לחצר. הנאשם אמר לשוטר שלא
שפך מים ורק צעק כי ההוסטל מפריע לו.
גרסת הנאשם ביחס לעבירה-
.9
אמרת הנאשם מיום 2.6.18 (ת/12 )-
אמרת הנאשם הוגשה ללא שנטענו טענות בנוגע לקבילותה או בנוגע למשקלה.
במהלך החקירה הוצג לנאשם הסרטון ת/1 והתבקשה תגובתו לחשד שהתיז מים על החוסים
בהוסטל, הנאשם שמר על זכות השתיקה וסרב לענות לשאלות שהופנו אליו בהקשר זה (ש'
.(19-54
במסגרת הדיון בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, שהתקיים בפני כב' השופט ניר נאוי
ביום 6.6.18, אמר הנאשם ביחס לחשד שהתיז מים על החוסים: "לגבי הטענה בסעיף 19 אני
השפרצתי על שטח ריק לגינה שלהם. אין לזה שום משמעותי (ת/2 ע' 6 ש' 6).
99
.10
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
.11
בעדותו הראשית בביהמ"ש, טען הנאשם שהוא לא חושב שהוא יכול להתיז משהו על מישהו,
כי יש ברזנט שמפריד בינו לבין החוסים (ע' 79 ש' 16-24 ). בחקירתו הנגדית, כבר טען הנאשם
מפורשות שלא השפריץ מים על אף אחד, גם לא על שטח ריק ( ע' 84 ש' 9-13 ).
גרסת הנאשם בנוגע למעשיו בתאריך 23.4.18 איננה מעוררת אמון, בלשון המעטה. מדובר
בעדות מתפתחת וכבושה, אשר נסתרת לא רק בעדויות עדי התביעה אלא אף בסרטון ת/1.
בחקירה שהתקיימה כחודש וחצי לאחר ביצוע העבירה, מילא הנאשם את פיו מים וסרב
למסור גרסה ביחס להתזת המים על החוסים, ללא כל הצדקה או הסבר משכנע בנוגע לכך.
לאחר מכן, הסתבך הנאשם בסתירות ושקרים, כאשר בפני כב' השופט נאוי אישר התזת מים
לעבר חצר ההוסטל אך טען שדובר בשטח ריק של גינה ללא משמעות, בעוד שבפניי כבר
הכחיש הנאשם לחלוטין התזת מים, אפילו על שטח ריק. הסתירות וכבישת הגרסה ללא כל
הסבר סביר אינם מאפשרים קבלת גרסת הנאשם ביחס להתזת המים.
יתרה מזאת, הסרטון ת/1 מלמד בצורה ברורה ומובהקת שהנאשם התיז את המים לחצר
ההוסטל בצורה מכוונת נוכח כעסו על הדיירים ואין מדובר במעשה מקרי הקשור להשקיית
הגינה שלו. שפת גופו ותנועות ידיו של הנאשם מבטאים את זעמו, הצינור אותו החזיק התיז
מים לתוך החצר מבלי שזרם המים נחסם עייי ברזנט כלשהו.
סיכומם של דברים עדי התביעה הילה דורון ואליעזר מלכה העידו בצורה בוטחת כי הנאשם
התיז מים אשר פגעו בחוסים וגרמו להם לבהלה ולריצה לתוך ההוסטל. טענת עדים אלו,
בדבר פגיעת המים בחוסים, לא נסתרה בראיות ההגנה ולמעשה אף לא הועמדה במבחן ממשי
במסגרת החקירה הנגדית. הנאשם לא התייחס בצורה מפורשת לסוגיית פגיעת המים בחוסים
בעדותו והתחמק מתיאור מפורט בהקשר זה. אף שבסרטון ת/1 לא נראים החוסים, שכן הוא
מתמקד בנאשם ובמעשיו לקראת סוף האירוע, עת התיז מים על הרכזת, יש בו כדי לתמוך,
ברמה המהותית, בעדויות עדי התביעה, כמפורט מעלה.
נוכח כל האמור עד כה, אני מבכרת את גרסת עדי התביעה על פני גרסתו המכחישה של הנאשם
וקובעת כי בתאריך 23.4.18, בשעות הבוקר, הגיע הנאשם בסמוך לגדר המפרידה בין ביתו
למרכז התעסוקה וצעק שהדיירים מפריעים לו ועושים רעש בלתי נסבל. רכזת ההוסטל ניסתה
להסביר לו את המצב אך הנאשם נעלם מהעין לזמן קצר ולאחר מכן חזר למקום כשבידו
צינור מים. הנאשם התיז מים על החוסים שהיו בחצר ההוסטל באופן שהרטיבם וגרם להם
לבהלה. בנסיבות אלו, ניסו חלק מהחוסים להסתתר מאחורי גופם של אנשי הצוות. בהמשך,
ואף לאחר שרכזת ההוסטל החלה לצלם את מעשי הנאשם, שב הנאשם והתיז מים באמצעות
הצינור לכיוון הרכזת וחצר מרכז התעסוקה.
100
.12
.13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
.14
09 פברואר 2022
סעיף 378 לחוק העונשין קובע כך: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך
אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה ;
ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר,
אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחותיי.
הנאשם הפעיל כוח על גופם של חוסים בחצר מרכז התעסוקה, בכך שהתיז עליהם מים מצינור
שבידו, באופן שגרם להם לאי נוחות, ללחץ ולבהלה. ברי מן הנסיבות ומן האופן שבו כיוון
הנאשם את הצינור, תוך התבוננות לעבר חצר מרכז התעסוקה, כי הוא היה מודע למעשיו.
משהוכחו בפניי, במידת הוודאות הדרושה בפלילים, היסוד העובדתי והיסוד הנפשי של עבירת
התקיפה, הרי שבכפוף לקיומה של הגנת "זוטי דברים", שתידון בהמשך, יש להרשיע את
הנאשם בעבירה המיוחסת לו באישום השלישי בכתב האישום.
העבירה של הפרת ההוראה החוקית מיום 11.6.18 ( האישום השני ) –
ראיות התביעה-
פרוטוקולי הדיונים בהייט 65131-05-18 (שלום נתניה) (ת/2)-
מן הפרוטוקול מיום 30.5.18 ניתן ללמוד כי בתאריך האמור הוציא ביהמ"ש צו זמני
למניעת הטרדה מאיימת האוסר על הנאשם, בין היתר, להטריד את כל החוסים
בהוסטל בכל דרך ובכל מקום.
בדיון שהתקיים במעמד הצדדים בפני כב' השופט ניר נאוי, בתאריך 6.6.18, קבע
ביהמ"ש כי לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת להתנהלות הנאשם ולנקיטת הפעולות
מצדו, המהוות הטרדה מאיימת כנגד אוכלוסייה חסרת ישע ואף עולות כדי
התאכזרות של ממש ( ע' 8 ש' 22-32 ).
הצו הזמני הוארך עד ליום 29.11.18.
לאחר הקראת החלטת ביהמ"ש, נרשם בפרוטוקול כי הנאשם אמר: "אני ימשיך
לצעוק שקט ואני יעשה את זה יותר חזק ואני יפעיל רמקול באופן אוטומטי כנגד
רעשים" (ע' 9 ש' 21 ).
בהמשך לזאת, נרשמה החלטה נוספת לפיה הוסברה למשיב משמעות הצו ( שם, ש'
.(28
א.
ב.
פרוטוקול הדיון במעמד הצדדים מצביע על כך, שאף לאחר שהוקראה בפני הנאשם
החלטת ביהמ"ש להפוך את הצו הזמני, האוסר עליו להטריד את החוסים, לצו קבוע,
הוא התריס בפני השופט כי ימשיך לצעוק נגד החוסים, כי יעשה את זה יותר חזק וכי
101
.15
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
33
31
32
www w N
29
30
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
–
יפעיל רמקול באופן אוטומטי נגד רעשים, בהלימה מוחלטת למעשים אותם אכן ביצע
מאוחר יותר, בתאריכים 11.6.18 ו – 27.6.18, כמתואר באישומים הראשון והשני
בכתב האישום. התבטאות הנאשם באולם מבהירה כי הפעלת מערכות השמע
בעצמה לכיוון חצר ההוסטל, בשתי הזדמנויות לאחר מתן הצו השיפוטי, איננה
פעולה תמימה או פעולה שנעשתה בהיסח הדעת, אלא פעולה מודעת המכוונת כנגד
דיירי ההוסטל. לא זו אף זו, בתגובה להתבטאות החריגה והמתריסה של הנאשם
באולם, לאחר השמעת ההחלטה השיפוטית ביום 6.6.18, הבהיר ביהמ"ש לנאשם כי
הצהרת הכוונות שלו מנוגדת לצו ומהן המשמעויות של הדבר. בהמשך לזאת, ניתן
לקבוע שאף אם לפני הסברו של ביהמ"ש, יכול היה הנאשם לחשוב כי השמעת
מוזיקה או רעש בעצמה לעבר חצר ההוסטל איננה אסורה, הרי שלאחר הדיון
האמור, הבין הנאשם הבן היטב שאסור לו להטריד את החוסים, לרבות בדרך של
הפעלת "רמקול באופן אוטומטי כנגד רעשים".
עדות הגבי מיכל גולן-
מנהלת מרכז הבוקר. הייתה עדה להשמעת הרעש והזמינה את המשטרה. אשרה כי ככל
הנראה היא לא פנתה באותה הזדמנות לנאשם שכן הייתה הנחיה שלא ליצור אתך קשר (ע'
20 ש' 1-11 ). הבהירה שהמוזיקה באותו יום הייתה חזקה ואלצה את החוסים והצוות להיות
כל היום בחדר ( שם ש' 19-20 ).
דוח פעולה של השוטר אילן קרבל מיום 11.6.18 (ת/17 )-
מן הדוח עולה כי הדיווח בדבר השמעת מוזיקה חזקה לכיוון חצר ההוסטל התקבל במוקד
בשעה 9:15, השוטר הגיע למקום בשעה 10:02.
כאשר הגיע השוטר למקום, שוחח בחוץ עם שוטרים נוספים שהגיעו, היה רעש של מוזיקה
שהקשה על השוטרים לשמוע אחד את השני. הצביעו לו על מערכת שמע שהייתה מונחת על
החומה בין בית הנאשם לבין ההוסטל, כאשר הרמקולים מופנים לכיוון חצר ההוסטל. צוין,
כי גם כאשר השוטר גבה עדות במשרד המנהל והחלון היה סגור, עדיין היה רעש מאוד חזק
שהפריע לנהל שיחה. בקשו מהנאשם לכבות את המוזיקה והוא סירב בטענה שמדובר ברעש
סביר והוא לא מוכן לשמוע את החוסים שעושים לו רעש בגינה. המערכת נלקחה לתחנה.
הנאשם טען בפני השוטר שימשיך לשים מוזיקה גם לאחר שיסיים את חקירתו.
לדויים צורפו תמונות המתעדות את מיקום מערכת השמע על החומה.
בעדותו בביהמ"ש הבהיר השוטר כי באירוע היה רעש חזק יותר ממה ששומעים בסרטון ת/16
(ע' 64 ש' 24). לצד זאת, אישר השוטר, במענה לשאלת הסנגור, כי לא הבחין בתופעות חריגות
מצד החוסים כשהיה במקום (ע' 65 ש' 23-30 ).
102
.16
.17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
09 פברואר 2022
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
עדות השוטר אביב ששון והדוח ת/15-
מן הדוח ת/15 עולה כי בתאריך 11.6.18, השוטר הגיע למקום במהלך משמרת בוקר וצילם
עם מכשיר טלפון נייד סרטון של כמה שניות שמציג את הרדיו כאשר הרמקולים המחוברים
אליו מופנים לכיוון חצר ההוסטל והוא מופעל בעצמה ( הסרטון ת/16).
בחקירתו בביהמ"ש אישר העד כי מן הסרטון עצמו אי אפשר להתרשם שמדובר בעצמה גדולה
של קול ( ע' 63 ש' 6).
הסרטון ת/16-
הסרטון מתעד מערכת שמע עם רמקולים, אשר ממוקמת על החומה המפרידה בין בית
הנאשם לחצר ההוסטל, כאשר הרמקולים מופנים לעבר חצר ההוסטל ולא לעבר חצר בית
הנאשם.
מן האופן שבו הונחה מערכת השמע על החומה ומן העובדה שהרמקולים כוונו לחצר ההוסטל
ולא לחצרו של הנאשם, ניתן ללמוד כי הנחת המערכת והפעלתה לא כוונו להנאת הנאשם
ולשם הפקת מוזיקה או שמע לחצרו, אלא נועדו להשמיע קול בעצמה לעבר חצר ההוסטל,
חרף מודעות הנאשם לכך שזה מטריד את החוסים ומבהיל אותם.
אבהיר, כי אכן בשלב בו צילם השוטר את המערכת, עצמת השמע שנשמעת בהקלטה איננה
חריגה וגבוהה במיוחד.
גרסת הנאשם ביחס לעבירה-
א.
ב.
באמרת הנאשם מיום 11.6.18 שעה 11:58, שהוגשה ללא הסתייגויות בנוגע
לקבילותה או בנוגע למשקלה (ת/9), אמר הנאשם במענה לחשד שהפר צו שיפוטי
בכך שהפעיל רמקולים בצורה לא סבירה והטריד את שכניו: " אני הפעלתי מוזיקה
בחצר שלי וזאת לא הפרה ולא שום דבריי ( ש' 1). הנאשם אמר שהוא מכיר את
החלטת ביהמ"ש מיום 6.6.18 אבל מוזיקה זו לא הטרדה מאיימת ( ש' 6).
הנאשם סרב להגיב לשאלה מדוע הניח את מערכת השמע על החומה כשהיא מופנית
לעבר חצר ההוסטל ( ש' 16) וכן לשאלות רבות נוספות שהוצגו לו.
באמרת הנאשם מיום 11.6.18 בשעה 12:38 ( ת/10 ), שהוגשה אף היא ללא
הסתייגויות בנוגע לקבילותה או בנוגע למשקלה, אישר הנאשם מפורשות שהפעלת
המוזיקה על החומה הייתה מוכוונת התמודדותו עם החוסים, להבדיל מפעולה
שנועדה לאפשר שמיעת מוזיקה להנאת הנאשם, בכך שאמר: "מוזיקה זה לא הפרת
103
.18
.19
.20
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בנתניה
ת"פ 68291-06-18 ישראל נ' אמסטרדמסקי
09 פברואר 2022
צו. היא מופעלת על מנת להמהם את הרעש שיוצא מההוסטל. 40 אוטיסטיים,
מסכנים גם אבל שיקימו את ההוסטל במקום תעשיה" ( ש' 5-6 ). וכן: "המוזיקה
מכוונת אליהם בשביל להמהם ולעצור את הרעשים שהם עושים והצריחות והצווחות
של 40 אוטיסטיים" ( ש' 15).
ג.
בעדותו הראשית בביהמ"ש אמר הנאשם ביחס לעבירה שבנדון, כי הוא עובד בחצר
ומפעיל טרנזיסטור, הוא שומע מוזיקה וזה לא מפריע לאף אחד (ע' 79 ש' 7-10 ).
ד.
גרסת הנאשם ביחס להפעלת המוזיקה באמצעות מערכת השמע על החומה, הנה
גרסה מתחמקת ומיתממת, נגועה בסתירות ואיננה עולה בקנה אחד עם מבחנים של
סבירות ושל שכל ישר. לא מצאתי מקום לתת בה אמון.
כעולה מסקירת הראיות מעלה, כבר במעמד הוצאת הצו השיפוטי ת/2, הובהר
לנאשם ע"י ביהמ"ש כי השמעת רעש או מוזיקה בעצמה כלפי חצר ההוסטל מהווה
הטרדה של החוסים והיא אסורה. הנאשם לא הורתע מהחלטת ביהמייש בעניינו אלא
התריס בפני כב' השופט נאוי כי בכוונתו "להפעיל רמקול באופן אוטומטי כנגד
רעשים". הצהרת הכוונות של הנאשם, כבר במעמד קבלת ההוראה השיפוטית, איננה
מאפשרת לתת אמון בגרסתו המאוחרת, לפיה שמע בצורה תמימה מוזיקה בחצרו
ללא כוונה להטריד את החוסים.
יתרה מכך, הנאשם סתר עצמו בנוגע למניע להפעלת המוזיקה מן החומה. בעוד
שבאמרה הראשונה ת/9 ובעדותו בביהמ"ש, ניסה הנאשם להציג עצמו כמי שסתם
שמע מוזיקה להנאתו במהלך עבודתו בחצר, אך סרב לענות לשאלות שנגעו לאופן
הנחת מערכת השמע וכיוונה כלפי חצר ההוסטל, הרי שבאמרה השנייה ת/10, אישר
הנאשם כי הנחת מערכת השמע על החומה וכיוונה לעבר חצר ההוסטל לא נבעו מרצון
ליהנות מן המוזיקה בצורה ניטרלית, אלא נועדו להוות פעולת נגד כלפי הרעש
שעושים החוסים במהלך שהייתם בחצר. במילים אחרות, הנאשם הודה בעקיפין כי
הבין שהפעלת מוזיקה בעצמה כלפי החוסים תגרום להם לחשש מפני שהייה בחצר
וע"י כך תקטין את הרעש שנוצר משהותם מחוץ להוסטל.
לא זו אף זו, אדם החפץ לשמוע להנאתו מוזיקה במהלך עבודתו בחצר, מכוון את
הרמקולים כלפי חצרו, ולא כלפי החצר השכנה, כפי שנעשה במקרה דנן עייי הנאשם.
לא למותר להוסיף, כי הנאשם נמנע מלהעיד את רעייתו אודות תחביבו לשמוע
מוזיקה בעת עבודה בחצר ואודות נסיבות הנחת מערכת השמע על החומה, על כל
המשתמע מכך מבחינה ראייתית.
104
