לפני כבוד השופט בכיר דורון פורת
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשמים
.1 חיים גבאי ת”ז 024585549
.2 שי כהן ת”ז 304999105
.3 יצחק בן שעיה ת”ז 026605048
<#1#>
נוכחים
מטעם המאשימה – מתמחה מר עדי רטה
מטעם הנאשם 1 – בעצמו וע”י עו”ד אבינעם צדק
<#2#>
גזר דין
לנאשם 1
רקע ועובדות כתב האישום
נאשם 1 הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן מיום 04.01.2024, בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”). הצדדים הגיעו במסגרת ההסדר גם להסכמה לעניין העונש כפי שיפורט בהמשך. כתב האישום הוגש כנגד שלושה נאשמים. הסדר הטיעון הוא רק בעניינו של נאשם 1.
בהתאם לכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום שירת הנאשם 1 כשוטר במשטרת ישראל, בדרגת רב-נגד, ושימש כמפקד משמרת סיור, בתחנת קריית שמונה. שני הנאשמים האחרים שרתו אף הם במשטרה, בזמן הרלוונטי. ליעד אדרי (להלן: “אדרי”), כבן 20 התגורר עם משפחתו בקריית שמונה.
לנאשם 1 שלושה ילדים, כאשר ביתו הבכורה א.א. הינה כבת 17 ובת נוספת ב.ב. כבת 13. בין נאשם 1 למשפחתו של אדרי קיימת היכרות מוקדמת, ואף קיימת היכרות בין הנאשם 1 לאדרי עצמו. כמו כן, אדרי היה בן זוגה של א.א. למשך כ-11 חודשים.
במסגרת ההכרות בין הנאשם 1 לאדרי, לאחר שהאחרון ביצע עבירת תנועה, יצר אדרי קשר עם נאשם 1 וסיפר לו על כך. בהמשך לכך, פנה נאשם 1 לשוטר אדורם שעיכב את אדרי בשל עבירת התנועה וביקש ממנו שיסייע לאדרי. השוטר אדורם לא נענה לבקשת נאשם 1, ונתן דו”ח תנועה לאדרי.
ביום חמישי 06.10.2022 סמוך לשעה 23:30, שהה יואל להנגהל ז”ל (להלן: “המנוח”) יחד עם חברתו, הדסה סינגסון, ברחבה הסמוכה למועדון K-ROOM, ברחוב כיכר צה”ל, בקריית שמונה (להלן: “המקום”).
בשלב מסוים, התפתחה במקום קטטה בין המנוח למספר אנשים שנכחו שם אותה עת, אשר כתוצאה ממנה נגרמו למנוח חבלות בפניו, לרבות חתך ושבר בשן (להלן: “אירוע הקטטה”). בעקבות אירוע הקטטה הוזעקה משטרה למקום, ולמקום הגיעו הנאשם, שוטר נוסף ומתנדב (להלן: “הצוות”).
הצוות שהה במקום משך למעלה מ-40 דקות, במהלכן בירר את אשר אירע, לרבות הרקע לחבלותיו של המנוח. במהלך הטיפול באירוע ראו הנאשם והמתנדב את אדרי. לאחר מכן, משסברו שאירוע הקטטה נרגע, עזבו הנאשם והצוות את המקום באישור קצין החקירות של משטרת קריית שמונה.
כחצי שעה לאחר מכן, סמוך לשעה 01:23, עקב דיווח נוסף על קטטה במהלכה נדקר אחד המעורבים (להלן: “אירוע הדקירה”), שוב הוזעקה המשטרה למקום והנאשם והצוות שבו למקום. עם הגעתם למקום הבחינו במנוח כשהוא דקור בבטנו ואנשי מד”א מטפלים בו. המנוח הובהל לבית החולים, אך המאמצים להצילו עלו בתוהו, ומותו נקבע ביום שישי, בשעה 08:17.
מיד לאחר אירוע הדקירה, החלה המשטרה בחקירת אירוע הדקירה ובאיתור מעורבים וחשודים. לאחר אירוע הדקירה עזב אדרי את המקום ועוד באותו לילה העלים את הבגדים אשר לבש בעת האירוע. כמו כן, הסכין ששימשה לדקירה באירוע, לא נמצאה עד עצם היום הזה, לאחר שהועלמה.
בתאריך 22.11.2022 הוגש נגד אדרי כתב אישום בגין רצח המנוח ועבירות נוספות, ובהן שיבוש מהלכי משפט, בין היתר, בדרך של העלמת כלי הרצח והבגדים אשר לבש בעת אירוע הדקירה.
בעובדות כתב האישום הראשון המתייחס לנאשם 1, צוין כי בהמשך לאירוע הדקירה, לאחר שהמנוח פונה לבית החולים, נותרו הנאשם והמתנדב במקום כדי לשמר את הזירה ולקבל את פניהם של אנשי זיהוי פלילי וקציני התחנה שהוזעקו למקום.
בשעה 02:30 לערך, הגיע אדרי למקום והחל לשוחח עם הנאשם, שיחה שאורכה כחצי דקה. הנאשם הבחין כי אדרי מפוחד ונסער. במהלך השיחה ביניהם, ביקש אדרי לקבל מידע מנאשם 1 בדבר מצבו הרפואי של המנוח, ובדבר פעולות המשטרה בזירה. הנאשם שידע אותה שעה כי חלק מהמעורבים באירוע הקטטה היו מעורבים אף באירוע הדקירה, השיב לו שאינו יודע מה מצבו של המנוח והסביר לו שבזירה מבוצעות בדיקות על ידי טכנאי זיהוי פלילי. לאחר מכן, עזב אדרי את המקום.
בנוגע לפגישתו עם אדרי ושיחותיו עמו כמצוין לעיל, לא דיווח הנאשם לאיש ממפקדיו או לאנשי צוות החקירה, גם כאשר התגלה לו בדיעבד ביום שלמחרת על החשד בדבר מעורבותו של אדרי באירוע הדקירה, וזאת בניגוד לתפקידו הממלכתי ולחובותיו בדין, כשוטר במשטרת ישראל.
בנוסף, במהלך אותו לילה, שוחח הנאשם 1 עם אדרי בטלפון שבע פעמים (להלן: “השיחות”), החל מהשעה 02:37 ועד לשעה 07:21 בבוקר.
במהלך השיחות, שוחחו השניים על פרטים שאינם ידועים במדויק למאשימה, אך בין היתר, שוב התעניין אדרי במצבו הרפואי של המנוח ושאל את הנאשם האם נעצרו חשודים בגין אירוע הדקירה. הנאשם השיב לאדרי כי המנוח במצב אנוש וכי טרם נעצרו חשודים באירוע הדקירה. כמו כן, במהלך השיחות, אמר הנאשם לאדרי שאם הוא קשור לאירוע הדקירה, הרי שהוא עשוי להיעצר ואף המליץ לו לשכור שירותי עורך דין. כמו כן, באחת השיחות הנוספות אמר הנאשם לאדרי שהוא “יכול להיות רגוע” והמשטרה תגיע למי שעשה את זה.
אף את דבר קיומן של השיחות הללו לא דיווח הנאשם לאיש ממפקדיו או לאנשי צוות החקירה, שבשלב זה עדיין תרו אחר חשודים באירוע, וכלל לא ידעו שאדרי מעורב. כמו כן, הנאשם גם לא עדכן בפרטים אלה את רכז המודיעין, שלאחר אירוע הדקירה הגיע מספר פעמים למקום, במטרה לדלות מידע שיוביל למעצר חשודים באירוע. חרף העובדה שנאשם 1 סבר כי אופי השיחות בינו לבין אדרי אינן מקריות ועשויות להשליך על מעורבותו של אדרי באירוע, הוא נמנע כאמור, מלספר את המידע גם לרכז.
עם שובו של הנאשם לביתו, בבוקר יום שישי, הציגה בפניו בתו, ב.ב., סרטון אשר הופץ ברשתות החברתיות, המתעד, בין היתר, את אירוע הדקירה, באותו מעמד אשת הנאשם וב.ב. זיהו את אדרי בסרטון, כמי שנטל חלק באירוע הדקירה.
במועד שאינו ידוע במדויק, בצהרי יום שישי, אמו של אדרי התקשרה אל הנאשם בבכי ושאלה אותו “מה עושים?”. נאשם 1 השיב לאמו של אדרי כי שמו של בנה ידוע למשטרה ובהמשך, אמר לה כי הוא לא מעוניין לשוחח עמה בשל תפקידו במשטרה והפנה אותה להתייעץ עם עורך דין. גם הפעם, נמנע הנאשם מלמסור את המידע למפקדיו לצוות החקירה או לרכז המודיעין, כאמור.
רק במהלך יום שישי, נודע למשטרה- מגורם אחר שאינו הנאשם- על מעורבותו האפשרית של אדרי באירוע הדקירה והוא הפך לחשוד. בבוקר יום שבת, 08.10.2022, בשעה 11 לערך, אותר אדרי ונעצר על ידי המשטרה, וזאת כאמור, לאחר שכבר בלילה שלאחר אירוע הדקירה הוא העלים את הבגדים אשר לבש בזמן האירוע. גם לאחר מעצרו של אדרי, לא הצליחה המשטרה לאתר את הכלי ששימש לרצח המנוח, מכיוון שהועלם.
בתאריך 1.10.2022 זומן הנאשם למסור הודעה במשטרה באשר לנסיבות האירועים ובקשר לתפקידו כראש המשמרת שהגיע לטפל באירועים. חרף כל אשר היה ידוע לנאשם לרבות השיחה בזירה שביצע עם אדרי כמו גם מעורבותו באירוע הקטטה והחשד כי יש לו מעורבות באירוע הדקירה, המפגש בזירה והאבחנה באשר למצבו הנפשי של אדרי סמוך לאחר אירוע הדקירה, השאלות ששאל, בין היתר, על אודות החקירה וכן שיחותיו הטלפוניות עם אדרי- נמנע הנאשם מלתאר את המידע בהודעה, ואף לא ציין את קשרי החברות עם אדרי ובני משפחתו.
הנאשם עשה כן, בניגוד לתפקידו הממלכתי, לחובותיו כשוטר במשטרת ישראל ולחובתו החוקית לומר אמת בחקירה, גם כאשר נשאל באופן ישיר אם זיהה אנשים שנכחו במקום, הנאשם נמנע מלציין את שמו של אדרי כמי שנכח במקום כמו גם לא ציין את ההיכרות עימו.
אף בגרסה שמסר הנאשם, בתאריך 18.10.2022 במסגרת חקירה שבוצעה על ידי ‘קצין בודק’, שמונה על ידי המשטרה, לצורך בחינת תפקוד המשטרה באירוע, נמנע הנאשם מלספק את המידע שהיה ידוע לו, כמפורט לעיל.
במעשיו המתוארים לעיל עשה, בהיותו עובד ציבור, מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור.
הסדר הטיעון ועמדות הצדדים
הצדדים הסכימו כאמור כי הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן, וכן תתקבל קבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות. במסגרת ההסדר הוסכם על העונשים הבאים:
4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.
מאסר על תנאי לפי שיקול דעת בית המשפט.
קנס לפי שיקול דעת בית המשפט.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה ב”כ המאשימה לכבד את ההסדר אליו הגיעו הצדדים. לדידה, הנאשם ביצע את העבירות בעת שהיה שוטר, במסגרת טיפול באירוע הקטטה ובאירוע הדקירה. הנאשם לא דיווח על פגישותיו ושיחותיו עם אותו אדרי ובכך פעל בניגוד למצופה משוטר ובניגוד לתפקידו הממלכתי כשוטר.
במסגרת השיקולים לעונש, נלקח בחשבון הודאתו של הנאשם, חסכון בזמן שיפוטי יקר, לקיחת אחריות, גילו, היעדר עבר פלילי והיותו מחוץ לשורות משטרת ישראל. בנסיבות אלו, מדובר בהסדר המאזן בין חומרת העבירה לבין הנסיבות המקלות.
ב”כ הנאשם ביקש אף הוא לאמץ את ההסדר אליו הגיעו הצדדים. לדבריו, הוא סבור כי מדובר בהסדר הוגן. לעניין הנסיבות האישיות של הנאשם, הוא ציין כי הנאשם שירת כ-30 שנים במשטרת ישראל, שירות משמעותי. ניכר כי המאשימה ראתה עין בעין עם ההגנה לתקן את האישום ובכך לחסוך את ניהול המשפט. הנאשם לקח אחריות, ובחר בדרך חדשה.
הנאשם ציין כי אין לו מה לומר, והוא מקבל את ההחלטה.
בחוות דעת של הממונה על עבודות השירות נמצא כי הנאשם מתאים לביצוע מאסרו בעבודות שירות.
דיון והכרעה
בהתאם להוראות חוק העונשין בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, במסגרת גזירת העונש של הנאשם, על בית המשפט לקבוע תחילה מהו מתחם הענישה ההולם לכל אחד מהאירועים העבריינים בהם הורשע הנאשם. זאת בהתאם לכללים שנקבעו בהתבסס על עקרון ההלימה, התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובהתאם לפסיקה הנוהגת. בשלב השני, על ביהמ”ש לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.
במקרים של הסדרי טיעון, ובמיוחד בכאלו הכוללים הסכמות לעניין הטיעונים לעונש, הובעו בפסיקה דעות שונות בשאלה האם יש להפעיל את אמות המידה שנקבעו בתיקון 113 לחוק העונשין ולקבוע מתחם ענישה.
יש הטוענים שיש לבחון את סבירות הסדר הטיעון על בסיס קיומו של איזון בין טובת ההנאה שמעניק ההסדר לנאשם מחד, ולתועלת הציבורית מההסדר מאידך, כאשר הדרך להכריע בסבירות ההסכם תעשה באמצעות קביעת מתחם ענישה (ראו למשל: ע”פ 2021/17 מצגר נ’ מדינת ישראל (30.04.2017); ע”פ 5855/15 לוגסי נ’ מדינת ישראל, (5.6.2016); ע”פ 8820/14 שחר נ’ מדינת ישראל, (17.5.2015)).
לעומת זאת יש הטוענים שכאשר מדובר בהסדר סביר על פניו, טעמי יעילות מורים כי אין לקבוע בכל מקרה ומקרה מתחם ענישה, ודי יהיה בסקירת שיקולי הענישה הכלליים העומדים ביסוד הסדרי הטיעון, ובחינת האיזון שנעשה ביניהם במסגרת ההסדר (ראו למשל: ע”פ 4301/15 פינטו נ’ מדינת ישראל (30.04.2017)). יפים לעניינו הדברים שקבע בית המשפט המחוזי בתפ”ח 45733-01-16 מדינת ישראל נ’ איב חטואל (10.05.2016):
“תיקון 113 לחוק העונשין, לא הביא לשינוי עקרוני בפסיקה. נקבע כי העמדת עיקרון ההלימה במרכז שיקולי הענישה, אינה גורעת באופן עקרוני ממבחן האיזון. יתרה מזו, נקבע כי למרות שאין הדבר עולה מלשון החוק באופן מפורש, רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש הראוי, שנקבע במסגרת תיקון 113, על מנת לכבד הסדר טיעון העומד במבחן האיזון. עוד נקבע כי, באופן עקרוני, על מנת לבצע את מבחן האיזון, יש לקבוע את מתחם העונש הראוי, ולבחון את ההסדר לאורו. יחד עם זאת, נקבע כי במקרים בהם ברור שיש לכבד את ההסדר אין בית המשפט מחויב לדקדק בקביעת המתחם המדויק. רק במקרים בהם שוקל בית המשפט שלא לכבד את ההסדר, עליו לשרטט את המתחם כדי לבחון את ההסדר (ע”פ 512/13 פלוני נ’ מדינת ישראל04/12/13) ).
בענייננו, אני סבור שהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הוא סביר. יחד עם זאת, ולשם הזהירות, בחרתי להביא מספר גזרי דין שניתנו בהרשעות של עבירת מרמה והפרת אמונים בנסיבות דומות למקרה זה, בהם נקבעו מתחמי הענישה הבאים:
ת”פ 61463-01-22 מדינת ישראל נ’ ליצמן (08.08.2022)- הנאשם הורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. במסגרת האישום נטען כי הנאשם עשה שימוש בתפקידו, מעמדו וכוחו להטות את שיקול הדעת של דרג מקצועי בעניינה של חשודה בביצוע עבירות מין. נקבע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם מתחיל במאסר קצר ועד ל-9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. לאחר שקילת הנתונים במקרה זה, לרבות גילו של הנאשם, נגזר עליו מאסר על תנאי של 8 חודשים וקנס בסך 3,000 ₪.
ת”פ 22679-05-20 מדינת ישראל נ’ אפללו (05.04.21) – הנאשם, עובד מועצה מקומית, הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. בהתאם לעובדות כתב האישום, שימש הנאשם כמזכיר המועצה. במסגרת תפקידו, קיבל לידיו כספים, ובהוראת ראש המועצה, העביר הכספים לידי ראש המועצה ולא לכספת המועצה. הנאשם פנה לגורמים הרלוונטיים בכדי לדווח על שקרה, ואף הודה בחקירתו. לאור קיומן של נסיבות חריגות, מותב זה מצא להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין והטיל על הנאשם צו של”צ בהיקף 360 שעות.
ת”פ 68200-03-16 מחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ מזרחי (28.02.2018) – הנאשם, שוטר, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מרמה והפרת אמונים. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, שירת הנאשם במשטרת חברון ורקם קשרי ידידות עם תושב השטחים, שריף, אשר סיפק לנאשם רהיטים ובנה עבורו סוכה. הנאשם לא שילם את מלוא התמורה בעבור הרהיטים והעבודה שסופקו לו על ידי שריף. בהמשך, חקר הנאשם חשוד בשם עדנאן, בחשד לשהייה בלתי חוקית בארץ וזיוף מסמכים. עדנאן היה חברו של שריף, והאחרון קישר בינו לבין הנאשם, אשר ניסה לסייע לעדנאן בסגירת תיק החקירה נגדו. בית משפט השלום בירושלים קבע מתחם ענישה הנע בין צו של”צ בהיקף גבוה ועד מספר חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם צו של”צ בהיקף 400 שעות, מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנה.
מעיון במתחמי הענישה שנקבעו, והעונשים שנקבעו בתיקים שהובאו לעיל, נראה כי העונש שהוסכם בין הצדדים תואם את מדיניות הענישה הנהוגה ומצוי במתחם הענישה הנוהג. מצאתי כי העונש שהוסכם בין הצדדים סביר, ואף מחמיר לעומת עונשים אחרים שנפסקו. אבהיר, כי בנסיבות מקרה זה חומרת העונש שנקבעה בין הצדדים משקף לטעמי באופן ראוי את חומרת המעשים.
כאמור, מצאתי שהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הינו סביר וראוי בנסיבות העניין. כאשר בין הטעמים שעמדו לנגד עיני בבחינה סבירות ההסדר התייחסתי לכך שמחד, הנאשם הורשע על סמך הודאתו בביצוע של עבירת מרמה והפרת מונים במסגרת עבודתו במשטרת ישראל. מעשיו ומחדליו תוארו בהרחבה לעיל. עבירת הפרת אמונים הינה עבירה חמורה. יש בה כדי לפגוע בטוהר ובתקינות המינהל הציבורי וטוהר המידות. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר מדובר בנאשם שהוא עובד ציבור המצופה ממנו לשמור על טוהר המידות ולחזק את אמון הציבור במערכות האכיפה והשלטון.
יפים לעניין זה הדברים אשר נקבעו בדנ”פ 1397/03 מדינת ישראל נ’ שבס (30.11.2004):
“האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירה על טוהר השירות והשורות, למניעת סטיות מהשורה ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור… רוצים אנו לקיים בישראל חברה מתקדמת, הבנויה על מנהל ציבורי תקין, על שלטון החוק ועל יחסי אנוש המעוצבים על בסיס של יושר, הגינות וטוהר מידות. האיסור הפלילי על הפרת אמונים נועד להבטיח מטרות אלה”
מאידך, התייחסתי להיעדר עברו הפלילי, הודאתו בשלב מוקדם של ההליך והחיסכון בזמן ובמשאבים שיפוטיים, וכלל נסיבותיו האישיות, לרבות סיום עבודתו במשטרה וגילו של הנאשם.
הצדדים הסכימו על עיצום כלכלי בדמות קנס שיקבע בית המשפט. קנס בהתאם לחוק, מועבר לאוצר המדינה. במקרה זה, תחושת הצדק מחייבת כי כספי העיצום הכלכלי יועברו ישירות להוריו של המנוח. הדרך להעברת הכסף להורי המנוח, היא בקביעת פיצוי שישולם להם באמצעות קופת בית המשפט. הלב כואב ודואב נוכח מעשה הרצח הנפשע, מעשה אשר גרם לנטילת חייו של אדם צעיר אשר עלה לישראל עם בני משפחתו בתקווה לחיות כאן את חייו. מעשה הפשע אינו נסלח ואין דרך להשיב את המנוח לחיים. היה מי שאחז בסכין ואין זה הנאשם. היו מי שתקפו את הנאשם, באלימות בחבורה, והנאשם לא ביניהם. בהתאם לכתב האישום המתוקן, חלקו של הנאשם באירוע המצער הוא בשלב שלאחר הרצח, בהסתרת הקשר עם המואשם ברצח ובני משפחתו. הייתה התנהלות פסולה של הנאשם בשלב חקירת הרצח ועל כך הוא הורשע, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. בגין מעשיו אלה של הנאשם בית המשפט גוזר את עונשו, ומצאתי כי ראוי שפיצוי למשפחת הקורבן יהיה חלק ממנו.
בטרם סיום, אחזור ואדגיש כי חומרת מעשיו של הנאשם לא נעלמה מעיני, והדברים קיבלו ביטוי בין היתר גם בעונש המאסר שהוסכם בין הצדדים וגם בענישה הנלווית המכבידה שהוטלה על הנאשם, משזו הושארה לשיקול דעת בית המשפט.
אשר על כן, ולאחר שמצאתי כאמור שמדובר בהסדר טיעון המאזן באופן ראוי בין כל השיקולים השונים, מצאתי לאמץ את הסדר הטיעון ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
אני גוזר על הנאשם 16 חודשי מאסר מהם, הנאשם ירצה 4 חודשי מאסר בפועל. המאסר ירוצה בעבודות שירות בהתאם לאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.
יתרת תקופת המאסר של 12 חודשים תהא על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור ויורשע על עבירה של מרמה והפרת אמונים, במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.
הנאשם ישלם פיצוי להוריו של המנוח בסך 25,000 ₪. הפיצוי ישולם באמצעות קופת בית המשפט. הפיצוי ישולם בתוך 30 יום מהיום.
זכות ערעור כדין לבית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת.
עותק זה של גזר הדין מותר בפרסום.
<#3#>
ניתן והודע היום כ”ח שבט תשפ”ד, 07/02/2024 במעמד הנוכחים.
דורון פורת, שופט בכיר
