בפני
כבוד השופט בן ציון קבלר
מבקשים
מחלקה לשרותים חברתיים – אשדוד (ב, ג) רשויות מקומיות 10000000366
נגד
משיבים
פלוני ופלונית
בעניין הקטינים: א’ וב’
החלטה
מהות ההחלטה שבפני האם הקטינים ימשיכו וישהו אצל הסבתא, אשר מעמדה כמשפחת אומנה בוטל, או שמא יש להעבירם למשפחת אומנה – משפחת XXX (בעיר אשדוד) או אומנת מאגר (מחוץ לאשדוד).
דיון במצבם של קטיני המשפחה התקיים בפני ביום 25/01/23.
בהחלטה מיום 29/01/2023 הוארכו צווי הנזקקות וכן צווי הוצאה ממשמורת לגבי שלושת קטינים ילדי בני הוזג (קיים קטין נוסף, XXX, לגביו כפי שיפורט, ניתנה החלטה נפרדת) .
למרות ההחלטה המפורטת כאמור מיום 29/01/23, אחזור בתמצית על עיקרי הדיון: מדובר בבני זוג להם שלושה ילדים, שניהם הוכרו כבעלי נכות נפשית (מאובחנים עם מחלות סכיזואפקטיביות). המשפחה בעלת צביון חרדי.
XXX, הפעוט שבקטינים, כבן חצי שנה, הוצא בצו מיד עם לידתו למשפחת קלט בקהילה (משפחת יעיש) אשר כיום מבקשים להפכה למשפחת אומנה.
א’ (ילידת 6/11/2012) וב’ (יליד 26/12/2015), מושאי ההחלטה, הבוגרים יותר, שהו בבית משפחת הסבתא (מצד האם) כמשפחת אומנה. בחודש אוקטובר 2021 נשלל מעמד האומנה.
המשפחה ערערה על ההחלטה ובחודש נובמבר 2022 נדחה ערעורה סופית. היוצא מכך כי שני הקטינים שוהים בבית משפחת הסבים ללא שמעמד המשפחה מוסדר אלא שלא די בכך.
המצב בבית הסבים, כעולה מהתמונה המתוארת – כאוטי. הדיווחים מציינים כי הסב אינו יציב ברצונו ומבקש מהרווחה כי יוציאו הקטינים מהבית.
הסב והסבתא נמצאים בהליך גירושין ומלבד לדיווחי הסב עצמו מגיעים דיווחים נוספים המעידים על הסיכון הקיים לקטינים בבית הסבים.
לאור העובדה כי בוטל רשיון האומנה, עשתה המשפחה יחד עם שלוחה הנאמן, עו”ד מימון, כל אשר לאל ידה והציעה שמות של משפחות אשר לטעמם יכולות ויהיו משפחות אומנה לשני הקטינים – דא עקא, אף לא משפחה אחת נמצאה מתאימה לקליטת שני הקטינים.
כך או כך מציינת הרווחה כי מדובר במשפחות הנמצאות בשכנות קרובה לבית הסבים או המשיבים והעברת הקטינים אליהם לא תייצר הפרדה ובהתאמה יציבות בחיי הקטינים.
שירותי הרווחה טרחו ונמצאה משפחת אומנה – דתית תורנית. אל מולם הציעה המשפחה משפחה נוספת – משפחת XXX המוכרת למשפחה – כאומנה.
עו”ד מימון טען כי להורים מעולם לא בוצעה בדיקה של מסוגלות הורית. באת כח המבקשת ענתה כי אינה משוכנעת בצורך לבצע בדיקה שכזו בנסיבות.
המשיב ביקש כי הקטינים יגדלו בבית עמו ועם רעייתו.
אפוט’ לדין בעניין אפרת ושלום תמכה בהוצאתם למשפחת אומנה.
לאחר הדיון ניתנה לצדדים אפשרות להגיש השלמות – עו”ד מימון הגיש השלמת טיעונים בטרם ניתנה ההחלטה ובתמצית ציין, כי הקשר בין המשיבים לא’ וב’ התחזק עת עברו המשיבים להתגורר באשדוד, ציין כי עצם ביטול מעמד האומנה אינו מחייב יציאת הקטינים מבית הסבים, הדגיש כי קיים דיון בבקשת הסבתא להוציא הסב מן הבית וכי באם לא יצלח זה בכוונתה לשכור בית לעצמה, הדגיש כי הסבתא מטפלת טיפול מסור וביקש להמתין עד ליום 20 לפברואר 2023 לאחר הדיון האמור.
בהחלטתי קבעתי כי לעניין א’ וב’ – יש לפעול לשינוי המצב הנוכחי .
“בסיס דעתי כדעת המבקשת ואפוט’ לדין. במצב הנוכחי, במצב הדברים הקיים יש להוציא הקטינים מבית הסב והסבתא ולהעבירם אל משפחת אומנה. המסמכים שהעביר עו”ד מימון מפרוטוקולים של בית המשפט מתייחסים לשנים עברו וכיום המצב שונה – גם אם אין טענות ישירות כנגד הסבתא המצב בבית אינו מאפשר התפתחות הקטינים.
החלטה בעניינם של הקטינים א’ וב’ נדחתה לצורך שניים – על מנת שעו”ס לחוק הנוער תוכל לבחון את משפחת XXX כמשפחת אומנה. וכן עו”ד מימון ידווח על פועלה של הסבתא על מנת שהקטינים יגודלו על ידה בלבד.
המשיבים התנגדו למשפחת האומנה המוצעת על ידי המבקשת לאור שוני הצביון הדתי, אכן השאיפה היא לייצר התאמה כמה שיותר דומה אלא שבשקול השיקולים הנדרשים, גוברת הדאגה להתפתחותם התקנית של הקטינים ועל רקע מצבם הנוכחי על כל שיקול אחר. זאת ועוד – מדובר במשפחה בעלת רקע דתי, גם אם תורני, ובטוחני כי אמונתם וחינוכם של הקטינים לא יפגעו ולבטח יהווה הדבר נושא בטיפול חונכת משפחת האומנה. – הנה הלכה למעשה התקבלה החלטה עקרונית אלא שניתנה למשיבים הזדמנות להביא חלופות נוספות למשפחת אומנה.
בתאריך 20/02/2023 הוגש מסמך חסוי מטעם עו”ס לחוק נוער- מעצם היותו חסוי כמובן שלא אוכל לפרטו – אציין כי האמור בו מדאיג ומחייב בדיקה מצד הגורמים המתאימים .
בתאריך 20/02/2023 עו”ס לחוק הנוער הגישה עדכון ולפיו, שהמשיבה נצפתה באשדוד מבקשת דברי מאכל מעוברי אורח.( ב”כ המשיבה סתר טענה זו שנטענה בעלמא וטען כי עצם העובדה שמדווח יודע למי לפנות ובפניה כזו מעורר חשד לבעלי אינטרס מוזר והוסיף כי המשיבה שללה זאת לחלוטין).
בענין משפחת XXX – ציינה עו”ס לחוק נוער מדובר במשפחה עם ריבוי ילדים ונראה כי הם יתקשו לשמור על גבולות משפחת האומנה ולעמוד מול לחציי המשפחה (של הסבתא והמשיבה) והדבר יוביל לקושי של הקטינים להסתגל למשפחתם.
הסבא יצר קשר עם שירות המבחן ודיווח כי לא ייתן לנכדיו להיכנס לבית לאחר ביה”ס מכיוון שהסבתא רוצה להכניס אותו לכלא. הסבתא טענה שהיא לא תאפשר מצב כזה והסבא מתנהג כך לאור הדיון בביה”ד הרבני שעתיד להתקיים ביניהם.
ביום 15/02/2023 התקבל דיווח מעו”ס האומנה לגבי תפקודה של הסבתא ועולה כי לאורך השנים היא נתקלה בקשיים מולה שלא בהכרח קשורים לקשר הזוגי עם הסבא. מהדיווח עולה כי הסבתא לא שיתפה פעולה עם מפגשי ההנחייה, שיקרה והסתירה מידע כמו כן דווח על חוסר הבנה של צרכיהם הרגשיים של הקטינים מצד הסבתא. הדגישה כי שלילת רישיון האומנה התייחס לסב ולסבתא ללא מתן אפשרות כי הסבתא האומנה תקבל רישוי אומנה עצמאי – ב”כ המשיבים והסבתא טען לענין זה כי מדובר ב”חוות דעת מומחה” כביכול שמעלה חשש כי גורמי הרווחה שמו לעצמם מטרה להוצאת הקטינים מהסבתא. כמו כן טענו כי מדובר במחברת מסמך צעירה וחסרת נסיון.
כן טען עו”ד מימון כי האבחון הפסיכודיאגנוסטי שבוצע לקטינה (א’) הצביע על סיכון נפשי חמור ומיידי שייגרם לקטינה אם ינותק הקשר עם בני משפחתה, וציין כי כאשר בשלב זה התחזק הקשר עם ההורים בפרט.
בנוסף טען כי ההתייחסות להתנהלות הסבא לא רלוונטית לאור הסיטואציה שנמצאים בהליך גירושין וממילא הסבתא החליטה ליזום פירוד סופי ולבקש אומנה יחידנית.
עוס לחוק נוער ציינה כי לאחר כל הבדיקות – המלצת שירותי הרווחה היא באופן חד משמעי כי הקטינים יצאו למשפחת אומנת זרים (אומנת מאגר) מחוץ לעיר אשדוד – ושאינה מוכרת למשפחה הביולוגית כמו גם משפחת אומנה שתוכל ליישם הסדרי ראייה קבועים עם המשפחה הביולוגית.
בתאריך 20/02/23 הוגש עדכון מטעם המשיבים והסבתא – צוין כי התקיים דיון בביה”ד הרבני בתביעת הסבתא לגירושין שם הגיעו להסכמה חלקית וזמנית לצורך התנהלות בבית המגורים וכי הסבתא נמצאת בבהליך מציאת דירה חלופית.
המשיבים והסבתא סבורים כי טובת הקטינים להישאר עם הסבתא, באשר המשיבים מצויים במסלול שבו דרישתם לבטל את ההוצאה ממשמורת קרובה לבוא. הציע שלוש אופציות להשמת הקטינים : א.הותרת הקטינים באופן זמני אצל הסבתא במצב הנוכחי בהתאם להחלטת ביה”ד הרבני המגבילה את הסבא ומסדירה את מערכת היחסים ותיק הגירושין.ב. הותרת הקטינים אצל הסבתא בכפוף לשכירת דירה חלופית על ידה. בשתי אופציות אלו תוגש בקשה להכיר כאמנה יחידנית. ג. השמה במשפחת אומנה משפחת XXX שהביעה נכונות ויכולת. לחלופין הציע לבדוק משפחה נוספת – משפחת XX, כאשר האם הינה מטפלת רגשית מוסמכת – גורמי הרווחה הודיעו כי אינם מוכנים לבחון עוד משפחות ולפי תגובת הרווחה הם מתנגדים להליך בו משפחה מהסביבה הקרובה תשמש אומנה בניגוד למתווה בו התנהלו לפני הדיון ולאחריו.
ב27/2/23 הוגש עדכון מעו”ס לחוק הנוער ולפיו, הסבא יצר קשר עם מכון “סאמיט” ודיווח כי הסבתא היתה אלימה כלפי הקטינה א’, וכלפי בתם הקטנה. הסבתא הכחישה את המדובר וטענה כי הסב מדווח כך לאור הרצון שלה להתגרש.
ב27/2/23 הוגשה תגובה משלימה מטעם המשיבים והסבתא – נטען כי הקטינים גדלו בבית הסבתא לפני חוק האומנה ולא נכון יהיה להוציאם מבית גידולם הטבעי, שוב נטען כי לא ניתן להסתמך על דוח עו”ס האומנה הואיל והיא ללא מסוגלות להבחין במורכבות העובדות בתיק דנא. טען כי משלא הסכים הסבא לעזוב את דירת המגורים, הסבתא פעלה למציאת דירה ובטרם תחתום חוזה שכירות לשנה היא ממתינה להכרעת ביהמ”ש להותרת הקטינים אצלה עד לבחינת קבלת רישיון אומנה בנפרד מהסבא. ככל שלא יאושר שהקטנים יהיו אצל הסבתא – החלופה לקבלת משפחת XXX כאמנה הנה תחלופה לה מסכימים המשיבים, וכי אובייקטיביות המשפחה נמצאה כראויה לקבלת אמנה – טענת המבקשת “שנראה לנו כי הם יתקשו לשמור על גבולות משפחת האמנה ולעמוד מול לחצי המשפחה” כמו כן נימוק המשיבה כי “נראה לנו כי הם יתקשו” – נעדר סבירות ומהווה אי הבנה של הסיטואציה. כן הוסיף כי הסיבה להוצאת הקטינים מבית ההורים הינו היעדר מסוגלות ולא מסוכנות ולכן אין כל סיבה לנתקם מבית הסבתא שגידלה אותם לאורך השנים.ב”כ המשיבים חזר חזר על טענתו כי יגרם נזק לקטינה א’ לאור האבחון הפסיכו דיאגנוסטי. בסיום טען כי ככל ובימ”ש יקבע כי הקטינים יעברו למשפחת אומנה מחוץ לעיר אשדוד, מבוקש לעכב הביצוע ב14 ימים וליתן למשיבים זמן להגיש ערעור.
דיון והחלטה
בהמשך להחלטתי מיום 25/01/23 ולאחר שקבעתי כי יש לפעול בהקדם בעניין הקטינים שבנדון וכן קבעתי כי הלכה למעשה יש להעביר הקטינים אלי משפחת אומנה הגיעה העת לצקת תוכן מעשי להחלטה זו ולקבל הכרעה סופית.
מן המפורסמות כי אך בצוק העיתים ובאין כל פתרון אחר יחליט בית המשפט על העברתם של קטינים ממשכנם הטבעי אל משכן זר – אמירה זו היא לנגד עיני בכל תיק ותיק. המטרה היא למצוא פתרון שיותיר את האפשרות בידי ההורים הביולוגיים להמשיך ולגדל ילדיהם. אין חולק כי מקומו הטבעי, העדיף של ילד, הוא להיות עם משפחתו הביולוגית. כן נפסק ש”אין טוב לילד מאשר להיות עם הורתו יולדתו, אם רק אין בכך סכנה לשלומו ולבריאות גופו ונפשו” (בג”צ 252/75 פלונית נ’ שר הסעד, פ”ד ל(1) 51, 56 (1975)).
הזכות של הורה להחזיק ולגדל את ילדו קמה לו לא רק מכוח כללים בסיסיים של חברה אנושית, אלא אף מכוח הדין (ר: סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”א-1961). מדובר בזכות כפולה של ההורים ושל ילדיהם.
מנגד, זכות ההורים, נסוגה מפני “טובת הילד” כאשר זו לא עולה בקנה אחד עם יכולת ההורים לקיים את חובותיהם כלפי ילדם:”אך זכות זו כפופה תמיד לטובת הילד, שהוא עיקרון בסיסי כאשר דנים במקום בו יגדל הילד ומי יטפל בו” (ראו: ע”א 4746/13 פלונית נ’ עו”ס לחוק הנוער המחלקה לשירותים חברתיים לב העיר למשפחה בעיריית תל אביב-יפו, פורסם בנבו ביום 04/07/13).
במקרה שכאן לא נמצאים הקטינים בחזקת ובמשמורת הוריהם הביולוגיים ממילא – אך לצורך העניין אתייחס כך אל בית משפחת הסבתא.
הקטינים נמצאים בבית הסבתא פרק זמן ניכר. הדיווחים המדאיגים הביאו לכך שנשלל מעמד האומנה מבית הסב והסבתא.
על החלטה זו הוגשה ערעור שגם הוא נדחה.
זמן יקר עבר.
ערכאה זו איננה ערכאת ערעור על עצם ההחלטה לשלול מעמד האומנה מהסב והסבתא- מרגע שנשלל המעמד יש לפעול למציאת פתרון לקטינים.
מעבר לכך, אף מבלי להדרש להחלטה זו (ולא ניתן שלא להדרש אליה שכן עומדת היא כמניע לפתיחת ההליך), אציין כי אין מחלוקת שהמצב בבית הסבים קשה בלתי יציב ומעורר דאגה. תהא השיבה אשר תהא. דיווחים מכאן ומכאן לרבות דויווח המצוי תחת חסיון מצביעים כי הקטינים שרויים במצב כאוטי.
אין כאן מבחן לאהבה או לרצון טוב – שנאמר “לא הרי אהבה כהרי יכולת לגדל”. יש כאן מבחן למציאות היומיומית ודאגה להתפתחות תקינה של זוג קטינים דל בשנים.
החלופות שהביאה והציעה המשפחה, כולן קרובות אליה ועו”ס לחוק נוער נתנה דעתה ובחריצות נפגשה עם כל משפחה ומשפחה – מעמדה של עו”ס לחוק נוער הוא כשל גורם מקצועי מומחה ובית משפט יתן משקל לחוות דעתה. ראה לדוגמא החלטה של כב’ השופט שילה ברמ”ש (מחוזי תא) 2107-07-22 : “בפסיקה נקבע שלמרות שתסקיר עו”ס אינו חוות דעת מומחה כהגדרתו בסעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל”א – 1970, יש ליתן לו משקל דומה (בע”מ 4259/06 פלוני נ’ היועמ”ש [פורסם בנבו],(13.7.06) בע”מ 5072/10 פלוני נ’ אלמונית [פורסם בנבו] (26.10.10)). העובדים הסוציאליים הם אנשי מקצוע שחוות דעתם היא בעלת משקל רב ויש צורך בנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצתם”.עו”ס לחוק נוער דחתה את כל המשפחות המוצעות ונימקה הדברים כמפורט.
כך גם אפוט’ לדין שטובת הקטינים אל מול עיניה סבורה כי יש למצוא משפחת אומנה.
האומנות המוצעות, מתגוררות כולן בעיר אשדוד, שותף אני לעמדת עו”ס לחוק נוער כי נתונות יהיו להשפעת בני המשפחה ולא יהיה מדובר באומנה אשר תשכיל להקים קיר חוצץ ראוי וליתן לקטינים סביבה מוגנת וקרקע פורייה להתפתחותם התקנית ולמעניהם הרגשייים.
שותף אני לדעה כי לא יוכלו (המשפחות האומנות המוצעות) לסרב לבקשות כאלו או אחרות של המשפחה, להפעלת לחץ מצידה לעניין כזה או אחר.
אין זה מן הנמנע, למרבה הצער כי הניתוק מהסבתא יכול ויגרם לנזק (עליו מצביע עו”ד מימון) אלא שלאור הממצאים – השארתם של הקטינים בידיה תגרום לנזק אף גדול יותר. במאזן השיקולים – ולאור כל המתואר – שיקול זה גובר על אחרים.
“ההבטחות” לעתיד ורוד יותר, למציאת דיור של הסבתא לבדה וכל הנאמר לעניין זה – גם אם יקויימו – אין בהם למצוא פתרון ראוי – אדגיש ואפנה לדבריה של מנחת האומנה אשר ציינה את הליקויים בתפקוד הסבתא ואת העובדה כי רשיון האומנה נשלל משניהם (הסב והסבתא ) יחד ומכל אחד לחוד.
הנה גם כאן לפנינו גורם מקצועי המחווה דעתו ויש לתת לגורם זה משקל ראוי.
התייחסתי בהחלטתי הקודמת לעניין היות משפחת המוצא חרדית ומשפחת האומנה המוצעת מהזרם הדתי ציוני. איני רואה בדבר מכשול ובכל מקרה – שוב – באיזון השיקולים הנצרכים בעניין ולפי הנתונים הקיימים בפני כיום, יטב גורלם של הקטינים במשפחה זו ממצבם בהווה.
אשר על כל האמור, ובאין מוצא אחר, הריני מורה כי הקטינים יועברו אל רשויות הרווחה אשר ישמו הקטינים במשפחת אומנה שתמצא.
ניתן בזאת עיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 14/3/2023
מזכירות תעביר ההחלטה לצדדים
ניתנה היום, י”א אדר תשפ”ג, 04 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
