בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
א"פ 14929-03-23 משרד הרווחה והשירותים החברתיים – תל אביב נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
בפני
כב' השופט ליאור ברינגר
מבקשת
משרד הרווחה והשירותים החברתיים – תל אביב משרדי ממשלה 500106212
ע"י ב"כ עו"ד דנית חשין ועו"ד נאוה מזון
נגד
משיבים
1. פלוני
2. אלמונית
ע"י ב"כ עו"ד יוסי ביטון ועו"ד דנה סרבי קובלסקי
החלטה
המשיבים הורים ל-4 ילדים, אחד מהם x יליד -.2019 (בן 3 וחצי) נפצע ביום 6.3.2023 והובא לבית החולים מאיר בכפר סבא. הקטין טופל במלר"ד ועבר פרוצדורה רפואית של טיפול בחתך באמצעות שטיפה ותפירה תחת אלחוש מקומי.
הרופאים המטפלים בבית החולים המליצו לחסן את הקטין נגד טטנוס כפי שהוסבר במסמך של ד"ר אילת שלז, מנהלת מלר"ד ילדים בי"ח מאיר וד"ר פרוג'ה אלחאן, מהמחלקה לרפואה דחופה ילדים במרכז רפואי מאיר.
על פי המלצת הרופאים, החיסון כנגד טטנוס הוא חלק מחיסוני השגרה הניתנים לילדים ומטרתו מניעה של זיהום הפוגע במערכת העצבים ומוביל בשכיחות של כמעט 100 אחוז למוות משני לשיתוק שרירי הנשימה ואין כנגדו טיפול. מזהם זה שכיח בכל מקום וחיסוניות העדר אינה מורידה את הסיכוי לחשיפה לו. הזיהום מתקיים על משטחים שונים. ההדבקה במזהם קורית באופן פוטנציאלי כאשר יש פגיעה בשלמות העור. אי לכך ובשל העובדה שהקטין אינו מחוסן כלל והוא נחשף לגורם המסכן אותו להיפגע מן המזהם טטנוס, הרופאים רואים חשיבות קריטית לתת לקטין את החיסון על מנת למנוע פגיעה מסכנת חיים. חיסון שניתן לאחר חשיפה של ילד שאינו מחוסן או שסטטוס החיסון שלו אינו מספק – יש לתת אותו תוך 73 שעות מהחשיפה (היווצרות החתך) על מנת לקבל אפקט מגן באופן מקסימלי.
הורי הקטין מסרבים לחסנו חיסון כלשהו, לרבות חיסון טטנוס כהמלצת הרופאים במקרה הנוכחי. לפיכך שירותי הרווחה יזמו פניה לבית המשפט, זאת לאור סכנת החיים שהקטין נחשף אליה.
בדיון שהתקיים היום טענו ההורים כי להם 4 ילדים קטנים. שני הילדים הגדולים שלהם ( בגילאי 7 ו-5 שנים) חוסנו בחיסונים כפי שמקובל דרך שגרה לחסן בהתאם להמלצות משרד הבריאות ושניהם סובלים מבעיות שונות שלדעת ההורים קשורות לחיסונים שקיבלו.
ההורים צפו בארבעת ילדיהם והבחינו כי שני הגדולים שחוסנו סובלים מכל מיני תופעות בעוד שני הצעירים שלא חוסנו שלווים ומאושרים יותר ואינם סובלים מאותן בעיות. לשאלתי השיבו ההורים כי הם פנו ושוחחו עם רופאים רבים, קראו מאמרים רבים אולם דבר מכך לא נרשם ברישום הרפואי של הקטינים מכיוון שלדעת הרופאים איתם שוחחו, לא ניתן להצביע על קשר סיבתי בין החיסון לתופעה עליה מדווחים ההורים.
אני מעריך את המשיבים, התרשמתי מהורים אכפתיים שדואגים לילדיהם ומבקשים עבורם את הטוב ביותר. עם זאת, כאשר מדובר בסוגיה רפואית יש לשאול את פי המומחים בדבר. במקרה הנוכחי מדובר בהמלצת רופאים מטעם בית חולים, אחת מהם מנהלת מלר"ד ילדים בבית חולים מאיר וחברה בוועדה להגנת הילד במחלקת הילדים. ההמלצה היא חד משמעית ומתארת את הסיכון העצום אליו הילד נחשף כאשר מדובר בסכנת מוות חלילה. הואיל ומדובר בגורמים מקצועיים אני מעדיף את חוות דעתם על פני דעתם של ההורים שעם כל הכבוד והענווה אינם בעלי מקצוע בתחום ולכל היותר קראו מאמרים והתייעצו עם בעלי מקצוע אחרים כאשר גם אותם בעלי מקצוע לא מצאו לנכון לעלות על הכתב את דעתם, ככל שדעתם שונה מזו של גורמי הבריאות במדינה. ככל שאכן רופא כלשהו סבור שמתן חיסון לילדים הספציפיים של המשיבים עלול להזיק להם, היה עליו לעלות את הדברים על הכתב בכדי שהרופאים המטפלים של הקטינים יידעו זאת, ככל ולמי מהקטינים יש רגישות כלשהי לחיסון כלשהו. הדבר לא נעשה כאמור ונכון להיום לא קיים אפילו מסמך מקצועי אחד הנוגע לקטין או למי מאחיו וממליץ להימנע מחיסון טטנוס או חיסון אחר כלשהו.
ב"כ המשיבים טענו להיעדר סמכות עניינית של בית משפט זה. לשיטתם חוק זכויות החולה שנחקק בשנת 1996 קובע כי אין לטפל בחולה בניגוד לרצונו וככל שרופא מבקש להעניק טיפול לחולה שמתנגד לכך, יש להעלות את הסוגיה לוועדת האתיקה וניתן אחר כך לערער על החלטות הועידה בפני בית המשפט המחוזי. חוק זכויות החולה מאוחר לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") ולכן יש לפסוק בהתאם לחוק זכויות החולה.
ב"כ המשיבים סבורים שאין להפריד בין בגירים לקטינים, דין אחד לכולם ולכן יש לנהוג בכולם עפ"י חוק זכויות החולה.
דעתי שונה. דין שונה לקטין ולבגיר. בגיר הצלול בדעתו רשאי להחליט בדבר גורלו כפי שחפץ ליבו ורשאי גם לקבל החלטות שמנוגדות לטובתו, הכל בהתאם לרצונו של האדם הבגיר. שונה הדין לגבי קטין: קטין גם אם רוצה דבר מסוים, עולם הבגירים הוא שמחליט בדבר התנהלותו של הקטין וככל שעולם הבגירים סבור כי רצונו של הקטין מנוגד לטובתו, הנטיה תהיה לקבל החלטות שייטיבו עם הקטין גם אם בניגוד לרצונו. קטין נחשב לאדם מרגע לידתו ועד הגיעו לגיל 18 ולפיכך ההתייחסות לרצונותיהם של קטינים היא בהתאם לגיל של הקטין הספציפי: ככל שהקטין בוגר יותר כך יינתן משקל רב יותר לרצונו.
בעיקרון, הוריו של קטין הם אלה שמחליטים מהי טובתו של קטין, בהיותם האפוטרופסים הטבעיים שלו. עם זאת כאשר קיימת מחלוקת וכאשר רשויות המדינה סבורות כי שיקול הדעת של ההורים בדבר טובת הקטין הוא שגוי, הרשויות פונות לבית המשפט כפי שנעשה במקרה הזה, מכח סעיף 68 (ב) לחוק.
כאמור, לקטינים דין שונה מבגירים ולכן הסמכות נתונה לבית משפט זה שהוא המוסמך לפסוק בסוגיות הנובעות מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
העיקרון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לקטינים הוא עיקרון טובת הקטין (בג"צ 5227/97 דוד נ' ביד"ר גדול ירושלים). במקרה הנוכחי, בהתאם לעמדת משרד הבריאות ורופאי בית החולים כפי שהובאה במסמך הרפואיים לעיל היא במתן החיסון שיש בו כדי לשמור על בריאותו של הקטין. על פי הפסיקה, כאשר מדובר בביצוע חיסונים שגרתיים אין צורך בקבלת חוות דעת רפואית ספציפית ויש לפעול על פי הנחיות הרשויות ולבצע את החיסונים. בפסיקה נקבע כי המלצות משרד הבריאות באשר למתן חיסוני שגרה נבחנו ונקבעו על ידי גורמים חיצוניים ומדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית לכלל ילדי ישראל, למעט מקרים בהם יש טעם מיוחד בגינו מומלץ שלא לבצע חיסון כלשהו (תלה"מ (חיפה) 8386-03-20 פלוני נ' אלמוני).
אשר לדעתו של הקטין ולרצונו, הואיל ומדובר בפעוט בין 3 וחצי שנים אין מקום לשקול את דעתו בסוגיה הנדונה ויש לפסוק בהתאם לטובתו.
לאור האמור הבקשה מתקבלת ואני מורה להורים לשתף פעולה ולאפשר בדחיפות את חיסונו של הקטין, למען מנוע חלילה נזק לקטין. על פי דעת הרופאים יש לבצע את החיסון לאלתר ולפיכך ככל שיהיה צורך בכך אני מורה למשטרת ישראל לסייע למדינה לבצע את החלטתי זו ולחסן את הקטין לאלתר.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים בדחיפות, תודיע להם טלפונית על החלטתי ותסגור את התיק.
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ט"ו אדר תשפ"ג, 08 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
