בפני
כבוד השופט אריה נאמן
המבקש:
מ.מ
ע"י ב"כ עוה"ד הדס פרידמן-כהן
נגד
המשיבה:
מ.מ
ע"י ב"כ עוה"ד רעות אקהאוז – עמויאל
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא למזונות זמניים מיום 9.11.23 (כב' השופטת הבכירה שושנה ברגר) במסגרתה נקבעו מזונות זמניים לשתי קטינות בנות 15.5 ו-8 בסך כולל של 2,700 ₪ בחודש תוך שהצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך והבריאות.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, ומכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר הוחלו גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, שוכנעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתשובה, מהטעמים שיפורטו.
עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת במזונות זמניים. הלכה פסוקה, עיקבית ורבת שנים לעניין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על פיה, רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.
ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות מזונות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית וניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת.
כך או כך, החלטת מזונות זמניים לעולם איננה סופית ואיננה חורצת את גורל התביעה וככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת לעבר ולעתיד.
אמנם נכון הוא שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, ברם שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים ו"לדבוק בכלל שהתגבש בהלכה הפסוקה לפיו התערבות בפסיקת מזונות זמניים על ידי הערכאה הדיונית תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד. קרי אי התערבות היא הכלל ואילו התערבות היא החריג לכלל שיש להפעילו במשורה ובצמצום". (בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (28.3.12) סע' 5-6).
וראה עוד:
בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני (27.4.11).
רמ"ש 34826-10-18 פלוני נ' אלמונית (17.10.18).
בחינת החלטת קמא, לא מעלה כל פגם היורד לשורש העניין בקביעת סכומי המזונות בהתבסס על התמונה החלקית מטיבעה שעמדה בפני בימ"ש קמא, כאשר כל מה שיש לפני ביהמ"ש בשלב מקדמי זה הינם כתבי הטענות בצירוף הנספחים השונים; ואפרט:
ראשית אסיר אבן נגף לעניין טענות המערער שכביכול החלטת בימ"ש קמא אינה מנומקת ו/או אינה מנומקת כדבעי. המערער הקדיש לטענה זו חלק ניכר מערעורו, ברם אני דוחה טענה זו מכל וכל. אכן הלכה פסוקה היא שעל הערכאה הדיונית לציין במסגרת החלטתה למזונות זמניים, את הנתונים הספציפיים עליה הסתמכה בעת קביעת המזונות הזמניים. ברם סבורני, כי משעה שבימ"ש פירט במסגרת החלטתו את טענות הצדדים בפרוטרוט וציין במסגרת ההחלטה את אבני הבוחן שנלקחו בחשבון בעת ההכרעה תוך "גיבוש החלטתו והעברת רעיונותיו בכור ההיתוך של שיקול הדעת השיפוטי" (ראה: א. ברק שיקול דעת שיפוטי 48-46 (1987)), יצא בימ"ש ידי חובת ההנמקה של החלטה למזונות זמניים, שמעצם טיבה וטיבעה אינה נכנסת בעובי הקורה של כל טענה וטענה ואין ביכולת בימ"ש בשלב מקדמי זה להכריע בכל טענה וטענה- כך עפ"י ההלכה הפסוקה מקדמא דנא.
[אגב לעניין זה מפנה ב"כ המערער לפסיקתו של כב' השופט סארי ג'יוסי ברמ"ש 1903-02-22 שם עמד על הצורך בהנמקת החלטה למזונות זמניים, ברם אותן מותב בדיוק קבע בעמ"ש 57290-01-22 א' נ' ב' שבהחלטה למזונות זמניים אין צורך בהנמקה מפורטת כמו בפסק דין סופי למזונות אלא די בפירוט אבני הבוחן שנלקחו בחשבון לעניין ההכרעה כפי שציינתי לעיל].
אבני הבוחן אותם פירט בימ"ש קמא בהחלטתו הינם כדלקמן:
הכנסת האם >> תלושי שכר של כ-10,222 ₪ נטו לחודש בממוצע, כשלטענת האב לאם קיימות הכנסות נוספות;
הכנסת האב >> טענות מנוגדות: כ-10,500 ₪ לחודש לטענת האב וכ-25,000 ₪ לחודש לטענת האם;
מגורי הקטינות >> האם והקטינות מתגוררות בדירה שכורה בסך 5,000 ₪ לחודש;
צורכי הקטינות >> בימ"ש קמא הפנה לסעיפים 26-28 לבקשה למזונות זמניים ולאסמכתאות שצורפו שם כנספח 6;
זמני השהות בין האב לקטינות >>
ע. (כבת 8) – בימים שני ורביעי כולל לינה ובכל סוף שבוע לסירוגין מיום חמישי לטענת האב ומיום שישי לטענת האם ועד ליום ראשון;
א. (כבת 15.5) – לטענת האם מפגשים קצרים לארוחות צהריים ואולי פעם בכמה זמן לינה ולטענת האב 30% מהזמן;
תשלומים משותפים שבהם נושאת האם לבדה בשלב זה >>
700 ₪ לחודש החזר הלוואה לחברת האשראי;
1,000 ₪ לחודש החזר הלוואה לבנק בחשבון שעל שמה;
1,300 ₪ לחודש החזר הלוואה בגין הרכב של הצדדים המשולם מחשבונה;
———————————————————————————
סה"כ כ-3,000 ₪ לחודש החזר הלוואות בגין צרכים משותפים בהתאם לאסמכתאות שצורפו.
עוד הוסיף ביהמ"ש כי לנוכח טענותיהם המנוגדות של הצדדים, הן לעניין הכנסות הצדדים והן לעניין זמני השהות, הינו ער לכך שהתמונה איננה ברורה ומלאה, ברם מן הראוי כי טענות מנוגדות אלו יידונו ויוכרעו במהלך ההליך .
לאחר סקירת כל אבני הבוחן, קובע ביהמ"ש "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, צורכי הקטינות, וגילן, היכולות הכלכליות של ההורים לפי שהובאו בפני בשלב מקדמי זה, בהתחשב בזמני השהות בין האב לקטינות כמפורט לעיל, אני מורה כדלקמן:" > וכאן פירט בימ"ש קמא את חיוב המזונות הזמניים: עבור הקטינה א. 1,500 ₪ לחודש ועבור הקטינה ע. 1,200 ₪ לחודש, כששני הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך והבריאות.
הנה כי כן, בימ"ש קמא פירט בפרוטרוט את אבני הבוחן שעמדו לנגד עיניו, את השיקולים ששקל, תוך שהיה ער לכך שהתמונה איננה מלאה עקב טענותיהם המנוגדות של הצדדים שיידונו ויוכרעו במהלך ההליך.
לאחר בחינת החלטתו של בימ"ש קמא כמפורט לעיל, לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור. ניכר כי בית משפט קמא שקל את אבני הבוחן הרלוונטיים בבואו להכריע בגובה החיוב במזונות, תוך ראיית התמונה הרחבה ככל האפשר בנסיבות התיק והצדדים.
לעניין הטענות בדבר הכנסות הצדדים, צרכי הקטינות כמו גם זמני שהות, מקומן של טענות אלו להתברר כדבעי במסגרת הליך הוכחות והבאת ראיות; אין מקום במסגרת הליך פסיקת מזונות זמניים, שהינו מהיר ונשען לכתחילה על תמונה חלקית בלבד, להיכנס בעובי הקורה ולהכריע ולקבוע מסמרות בכל הקשור להכנסות הצדדים ויכולת השתכרותם, צרכים וזמני שהות, כשאלו לא עולים בבירור מכתבי הטענות ומהנספחים המצורפים אליהן.
כאמור מדובר בהחלטה זמנית בלבד, שאיננה סופית והינה מועדת לשינוי. עוד נזכיר, כי החלטת מזונות זמניים היא כספית במהותה וככזו היא הפיכה. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות ו/או לאחר שמיעת ראיות כי נפלה טעות בקביעת גובה המזונות הזמניים, ניתן יהיה לתקן זאת על ידי שינוי הסכומים לעבר לעתיד. כך גם במהלך ההליך עד למתן פסק-דין סופי: לבית משפט שיקול דעת לבחון מחדש את גובה דמי-המזונות הזמניים בכל עת עם התקדמות ההליך בפניו, וככל שיעלה כי הסכום שנקבע אינו עולה בקנה אחד עם אבני-הבוחן אותם ציין בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור, מוסמך הוא לשנותו ככל שימצא לנכון עפ"י שיקול דעתו וממצאיו.
ייאמר מייד: בהתאם לאבני הבוחן אותם ציין בימ"ש קמא בהחלטתו, ייתכן שניתן היה לפסוק גם סכומי מזונות זמניים אחרים לנוכח התמונה החלקית שעמדה לפני בימ"ש קמא, אך עם זאת לא מצאתי בסכום המזונות שנפסק, ביחס לתמונה החלקית שעמדה לפני בימ"ש קמא בשלב מקדמי זה, כל פגם משמעותי היורד לשורש העניין המצדיק את התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
כך או כך וכפי שציינתי, החלטת מזונות זמניים לעולם איננה סופית ואיננה חורצת את גורל התביעה לרבות לעבר, וככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת גם רטרואקטיבית ובכך לתקן עיוותי עבר.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
משלא נדרשה תשובה אין צו להוצאות והעירבון ככל שהופקד יוחזר למפקיד באמצעות ב"כ.
ההחלטה מותרת לפירסום בהשמטת פרטים מזהים
ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"ד, 29 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
