מספר בקשה:2
לפני
כבוד השופטת אלה פטל
תובעת
נ.ר.פ. ת"ז XXX
באמצעות ב"כ עוה"ד מויאל
נגד
נתבע
ש.פ. ת"ז XXX
בעצמו
פסק דין
זהו פסק דין בבקשת הנתבע למחוק תביעת התובעת על הסף בהיעדר סמכות.
תמצית הנתונים הרלוונטיים להכרעה-
ביום 22.X.XX חתמו הצדדים על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בXXX ביום 22.X.XX (להלן: "פסק הדין").
ביום 20.1.25 הגיש הנתבע לבית הדין הרבני תביעה לביטול פסק הדין.
ביום 21.1.25 הגישה התובעת לערכאה זו תביעה לאכיפת זמני השהות עם הקטינים בהתאם לפסק הדין ולהטלת סנקציות בגין הפרתם.
ביום 26.1.25 הגיש המבקש בקשה לדחיית התביעה על הסף וביום 10.2.25 הגישה התובעת תגובתה.
תמצית טענות הנתבע בבקשה למחיקת התביעה על הסף-
מאחר שהנתבע הקדים והגיש תביעתו לביטול פסק הדין לבית הדין הרבני ביום 20.1.25, הרי שהסמכות הנמשכת לדון בעניין מוקנית לבית הדין הרבני. תביעת הנתבע לביטול פסק הדין, מצויה בסמכות הערכאה שאישרה את ההסכם/פסק הדין מלכתחילה ולה בלבד.
שעה שמדובר באכיפת הסכם (להבדיל מפרשנות הסכם)- הרי שהסמכות העניינית לדון בהליך מוקנית לבית הדין שאישר מלכתחילה ההסכם. משכך, ממילא עילת התביעה שהגישה התובעת לערכאה זו מקימה אף היא סמכות נמשכת לבית הדין הרבני.
התובעת בקשה לבצע מחטף בהגשת התביעה דנן ביודעה על כוונת הנתבע להגיש תביעתו לבית הדין הרבני. נטען כי התובעת הגישה במכוון הבקשה לXXX, שהנו מקום עבודתו של הנתבע מזה כ-15 שנים ועל מנת להשפיל אותו ולהכפיש אותו.
בנסיבות, עתר הנתבע כאמור להורות על מחיקת התביעה על הסף ולחייב את התובעת בהוצאות משפט .
תמצית טענות התובעת בבקשה למחיקת התביעה על הסף-
ההסכם אושר באופן פורמאלי בלבד על ידי בית הדין הרבני ולא נערך דיון במסגרתו לגופו של עניין. ממילא אין באישור ההסכם כדי להקנות לבית הדין סמכות נמשכת באופן אוטומטי.
תביעה לאכיפת הסכם, אינה בגדר "פרשנות הסכם" והיא מקימה עילה חדשה מדיני החוזים, שנולדה לאחר אישור ההסכם ונתונה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
תביעת הנתבע לבית הדין לביטול ההסכם אין בה כדי להשליך על תביעתה לאכיפת ההסכם.
התובעת לא קיבלה עותק מהתביעה שהגיש לכאורה הנתבע ולמדה אודותיה רק מהבקשה מושא ההליך.
תביעת התובעת הוגשה בתום לב ותוך הסתמכות על זכויותיה וזכויות הקטינים.
בנסיבות, עתרה התובעת לדחות הבקשה לסילוק על הסף ולחייב את הנתבע בהוצאות.
דיון:
אכן, ככלל, כטענת התובעת בהיעדר תניה מפורשת בהסכם, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להידרש לתביעה שעניינה אכיפת הסכם שאושר בבית הדין (ראה בעניין זה בג"צ 5385/95, ע"א 3868/95 ורבר נ' ורבר פ"ד נב (5) 817), בג"צ 8578/01 חליווה נ' חליווה פ"ד נו(5) 634)).
עם זאת בענייננו, הקדים הנתבע והגיש לבית הדין הרבני תביעה לביטול ההסכם/פסק הדין. תביעה זו אף מצויה בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני (ראה בג"צ 8578/01 חליווה נ' חליווה פ"ד נו(5) 634), ע"א 394/88 מאייר נ' מאייר פ"ש מד (2) 471 ובע"מ 300/22 פלוני נ' פלונית (24.2.22)).
אעיר כי לא נעלם מעיני שהנתבע לא הגיש לעיון בית המשפט העתק תביעתו לביטול פסק דין– כך שנמנעה האפשרות לבחון את הסעד הדומיננטי בה והאם אכן מדובר בעילת תביעה אמיתית מסוג "ביטול הסכם" (ראה בעניין זה דברי כב' השופטת ביניש בבג"צ 8578/01 חליווה נ' חליווה פ"ד נו(5) 634)).
אלא שממילא כאמור הקדים הנתבע והגיש את תביעתו לבית הדין הרבני, קודם הגשת התביעה לערכאה דנן. ראה לעניין הסמכות המוקנית לערכאה הראשונה שבה נפתח ההליך תחילה בין היתר- ע"א 104/54 הרניק נ' הרניק פ"ד ח(995), ע"א 191/57 פנחס נ' פנחס פ"ד יא 1349, בג"צ 58/08 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה (21.1.10).
בנסיבות העניין ולאור מכלול השיקולים שפורטו לעיל ועל מנת להימנע מדיון בשתי ערכאות באותו עניין אגב השחתת זמן שיפוטי, מהכרעות סותרות ומפגיעה בעקרון כיבוד הערכאות- ראיתי להורות על מחיקת התביעה דנן ולאפשר בירור מלוא המחלוקות תחת קורתו של בית הדין הרבני הנכבד- הוא זה שאישר את ההסכם, הוא זה שיש לו הסמכות לדון בבקשה לביטולו והוא זה שאליו הוגשה קודם תביעת הנתבע.
בשים לב לכך שתביעת הנתבע הוגשה יום אחד בלבד טרם הגשת תביעת התובעת לערכאה זו (ולא הוצגה אסמכתא המעידה על המצאתה לתובעת טרם הגשת התביעה דנן), שהתביעה נמחקה ללא דיון ולאור כל המפורט לעיל, לא ראיתי לחייב איש מהצדדים בהוצאות.
סוף דבר-
אני מורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
פסק הדין מותר לפרסום בעוד 10 ימים, בהשמטת כל פרט מזהה, תיקוני עריכה והגהה.
מובהר כי הפרסום יבוצע אך ורק באמצעות בית המשפט על ידי מערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת בישראל. אף אחד מהצדדים אינו רשאי לפרסם את פסק הדין בעצמו.
ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"ה, 14 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
