בפני הרכב כבוד השופטים:
חננאל שרעבי [אב"ד]
אספרנצה אלון
אריה נאמן
המערער
נ. ש
ע"י עוה"ד חן חג'ג'
נגד
המשיבה
בעניין הקטינה
ח. ו
ע"י עוה"ד יניב ערבה
ע. ש. ו ילידת 2011
פסק דין
השופטת אספרנצה אלון
1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) מיום 18.08.2022 בתיק ש"ש 22704-04-21 (להלן: "בית משפט קמא") במסגרתה נעתר בית משפט קמא לתביעת המשיבה להוסיף לשם משפחתה של הקטינה ילידת 2011, את שם משפחת האם ("ו") כך ששם משפחתה של הקטינה ישונה מ-"ש", ל-"ש – ו" (להלן: "פסק הדין קמא").
2. בהיעדר הסכמה בין הצדדים, הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין. בית משפט קמא התייחס לתסקיר מיום 01.09.2023 ולמסקנותיו כמפורט בפסק הדין קמא כדלקמן:
"64. ביום 1.9.2021 הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין.
התסקיר נערך על בסיס היכרות קודמת עם המשפחה ומפגש עם כל בני המשפחה. העו"ס התרשמה, כי הקטינה ילדה חיונית, ורבלית, דעתנית, מצליחה בלימודים, חברותית, אהובה ובוגרת.
הקטינה הביעה רצון להוסיף את שם משפחתה של האם. לדברי הקטינה, כך עולה מהתסקיר, היא שייכת לשני הוריה ועל כן טבעי לשאת את שני שמות המשפחה.
65. העו"ס התרשמה, כי סוגיית הוספת השם אינה נוגעת כלל לטובת הקטינה, כי לא יגרם נזק מהוספת השם או הימנעות מהוספתו וכי אין בשם המשפחה, יהיה אשר יהיה, כדי לצור בלבול בזהות או הקשר משפחתי וכי הנזק שנגרם הוא מעצם הקונפליקט בהקשר זה.
77. העו"ס סיכמה את הדברים וציינה, כי הסוגייה אינה משמעותית ביחס לקטינה בהיבט של תועלת או נזק וכי הוספת שם המשפחה של האם או המנעות מכך לא תוביל לבלבול בזהות או בהשתייכות המשפחתית.
3. בית משפט קמא ניתח את הוראות סע' 13 (ד) לחוק השמות, תשט"ז- 1956 (להלן: "חוק השמות") פירט את הפסיקה הרלוונטית וקבע כי מערכת השיקולים הרלוונטית להחלטה בעניין שינוי שם משפחתה של קטינה, נסובה סביב רצונה ורגשותיה של הקטינה, ככל שניתן לבררן בהתחשב בגילה ומידת בגרותה (סע' 69-74 לפסק הדין קמא).
4. בית משפט קמא בחן את טענות האב (המערער שבפנינו), וקבע לגביהן כי לא הוכח שעמדת הקטינה ביחס להוספת שם המשפחה של האם היא תוצר של השפעתה של האם על הקטינה, לא ברור מה מקור חששו של האב לעתידה של הקטינה כתוצאה מהוספת שם המשפחה של האם כי הדבר יביא להרחקת הקטינה ממנו ו/או פגיעה בזהות עם האב והשתייכות אליו. בית משפט קמא ציין כי הוספת השם או הימנעות מהוספתו, אין בה כדי להשפיע על הקשר שבין האב לקטינה וכי יש מקום לשמוע את עמדתה של הקטינה לאור גילה והוראות חוק השמות (סע' 75 עד 82 לפסק הדין קמא).
5. בהמשך סיכם בית משפט קמא את מסקנתו כדלקמן:
83. לאור ניתוח הדברים כאמור, מאחר שאני סבורה, כי ציון שני שמות המשפחה של שני ההורים ישקף את תחושתה של הקטינה ביחס להשתייכות לשתי משפחות המקור; מאחר ויש בכך כדי להציג את המצב כפי שהוא – קשר משפחתי לשני הורים שבחרו שלא לחלוק את חייהם, אולם בתם חולקת את חייה עם שניהם; מאחר ונשיאה של שני שמות משפחה תמנע את הצורך להסביר את הקשר של הקטינה לאֵם במסגרות שונות; מאחר ולא הוצג בצורה ברורה מהו הנזק שיכול להיגרם מהוספת השם; מאחר ולא הוכח שיש בהוספת שם משפחה נוסף כדי לנקוט בפעולה שאינה מקובלת בעדה התימנית; מאחר והקטינה הביעה עמדה ברורה ביחס לרצונה בהוספת שם משפחתה של האֵם ועל אף שיתכן שמדובר ברצון שמקורו ברצון האֵם, הטעמים שהציגה הקטינה החלטתי להיעתר לבקשה ולהתיר את הוספת שם משפחתה של האֵם לשמה של הקטינה, לאחר שם משפחתו של האב.
6. המערער לא הסכים עם תוצאת פסק הדין והניח את ערעורו לפנינו. לטענתו, פסק הדין קמא מנוגד לטובת הקטינה ולמצער לא הוכח כי הוספת שם משפחתה של המשיבה לשמה הקיים של הקטינה הינה לטובתה. מסקנות בית משפט קמא שונות ממסקנת עו"ס לסדרי דין, אשר לאחרונה יש היכרות עמוקה וארוכת שנים עם הצדדים, היא זו ששמעה באופן ישיר את הקטינה (להבדיל מבית משפט קמא) והגיעה למסקנה כי לא ייגרם כל נזק לקטינה באם תידחה התובענה. לטענתו, בשים לב לעיתוי הגשת התביעה – לאחר הגשת תביעתו לאכיפת דמי המזונות, כשהקטינה כבת 9 וכאשר הקונפליקט בין ההורים הוא בעצימות גבוהה וכאשר העו"ס מציינת כי אין ביכולתה לקבוע כי רצון הקטינה הינו כנה ואמיתי ואינו מושפע מאמה המשיבה, ובהיעדר צורך קריטי להוספת שם המשפחה, די היה בכך כדי שבית המשפט ידחה את התביעה ולא יעצים את הקונפליקט בין הצדדים.
7. מנגד, טענה המשיבה כי יש להותיר את פסק הדין על כנו, שכן פסק הדין קמא מנומק, מבוסס על עובדות מוכחות, הוראות הדין והלכות פסוקות, שרוי במתחם שיקול הדעת של בית המשפט, ניתן לאור הראיות והעדויות שהובאו בהליך, נעדר כל טעות עקרונית היורדת לשורשו של עניין, ומכאן שאין מקום להתערבות ערכאת הערעור. בנוסף, הקטינה שהינה כבת 11 נושאת הלכה למעשה את שם המשפחה של שני הוריה ("ש ו"), שכן שם משפחתה עודכן ושונה במשרד הפנים בהתאם לפסק דין קמא. המערער לא ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין קמא וכיום הוא מבקש הלכה למעשה מבית המשפט לבטל את שינוי השם שנעשה. הקטינה הינה ילדה בוגרת לגילה, מודעת להוספת שם המשפחה והיא גאה ושמחה על כך, חשה תחושה שייכות לשתי משפחות המוצא. הקטינה הביעה רצונה להוספת שם המשפחה מצד האם, עניין שאינו חריג ומטרתו להעביר מסר של שייכות לכל אחד מההורים, ועשוי אך להיטיב עם הקטינה ולבטח שלא יגרום נזק. בית המשפט שקל את השיקולים הרלוונטיים לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים תוך הגנה על האינטרסים של הקטינה, בחינת מאזן הנזקים שייגרמו לה וכן מתן משקל לרצונה. לאור כל האמור, דין הערעור להידחות.
8. לאחר ששמענו ובחנו את עמדות הצדדים בדיון שהתנהל בפנינו ביום 06.02.2023, מצאנו כי יש פנים לכאן ולכאן. מחד, אין בתסקיר הערכה כי לקטינה יש צורך טיפולי או רגשי בשינוי שם משפחתה ועו"ס לסדרי דין מציינת כי לא ייגרם לקטינה כל נזק בהוספת שם המשפחה ו/או מאי הוספת שם המשפחה ובכך יש לכאורה לתמוך בעמדת המערער. מאידך, שינוי שם משפחתה של הקטינה כבר בוצע בפועל במשרד הפנים כבר ביום 10.11.2022 וברישומי בית הספר. אשר על כן, הורינו לעו"ס לסדרי דין להגיש תסקיר עדכני משלים (להלן: "התסקיר המשלים") בדבר השפעת ביטול הרישום החדש הנושא את שם המשפחה החדש והחזרת שם המשפחה המקורי ("ש"), על טובת הקטינה, ככל שיתקבל הערעור.
9. ביום 26.02.203 הוגש תסקיר משלים, ולהלן סיכומו והמלצותיו כדלקמן:
"סיכום והמלצות:
מדובר בילדה המעורבת מזה כשנתיים בשאלות העוסקות בשם המשפחה הנכון עבורה במציאות חייה, ואם בתחילת התהליך היה ניכר כי כל החלטה יכולה להתקבל על ידה, מרגע שהתקבלה החלטה בשימוש בשני השמות, היא אימצה את ההחלטה ומבקשת להמשיך להשתמש בשם המשפחה הנוכחי. ניכר כי אכן משתמשת בפועל בשני שמות המשפחה של הוריה ש-ו, כדרך התומכת בעמדתה ונימוקה שמייצג את זיקתה ואהבתה לשני הוריה.
מעבר לכך, ניכר כי עצם המשך קיום זירת מחלוקת בין ההורים, אינה תורמת לבת, אלא פוגעת ברווחתה הרגשית והנפשית, ומומלץ כי ההורים יחדלו מעירוב הבת בתכני עמדותיהם שבמחלוקת, גם אם מדובר בקשר קרוב ופתוח, וכן לפתח קשיבות לעייפות שמתארת מפגישות עם גורמי טיפול, עובדים סוציאליים, ובקשת התייחסותה לנושאים שבמחלוקת ההורים, מעצם בחירתם לפנות מחדש לערכאות שיפוטיות. ניכר כי במצב בו יוחלט על החזרת השימוש בשם המשפחה ש בלבד, תתקיים פגיעה בשתי רמות, האחת, מעצם חוסר התייחסות לעמדתה הנוכחית שמציגה העדפה מנומקת. השניה, מעצם שתיאלץ את הבת לתת הסברים לסביבה על השינוי מחדש, כאשר הנסיבות לשינוי אינן מייצגות את רצונה. שני אלו, לצד ההתרשמות של חווית המותשות מחשיפתה המתמשכת למחלוקות ההורים, נראים כבעלי מחיר רגשי גדול מדי, שאין מקום להעמיס על כתפי הילדה. כאמור, הקטינה מתארת כי קיבלה בשמחה את ההחלטה שאפשרה את הוספת שם משפחת אמה ורואה בשם המשפחה אותו נושאת כיום שם המשקף את שייכותה לשני הוריה ואת מקומם השווה בחייה.
מעבר למה שציינתי לעיל, אני רואה גם חשיבות במתן משקל לעמדתה של [הקטינה] וכיבוד רצונותיה בשאלה העומדת להכרעה, בפרט שאין בהם סתירה עם טובתה.
לאור זאת, נראה כי נכון להותיר את המצב הנוכחי על כנו, ולאפשר לבת להמשיך להשתמש בשם משפחה המכיל את שני שמות המשפחה, ש – ו.
10. בעקבות התסקיר המשלים והאמור בו, השלים כל צד את עמדתו בכתב וכן בעל פה בדיון הנוסף שקבענו ליום 27.03.2023. המערער חזר על עמדתו כי יש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא והוסיף שגם בשורה התחתונה של התסקיר המשלים לא תהיה השלכה דרמטית על הקטינה אם יושב המצב לקדמותו. המשיבה מצידה טענה כי הקטינה מציגה את עצמה עם שם המשפחה החדש מזה מספר חודשים ומדובר במעשה עשוי.
דיון והכרעה
11. עיקרון טובת הקטינה הינו עיקרון על במשפט הישראלי המנחה את ההכרעה בתיק זה ככוכב הצפון. "שיקול טובתו של הילד הוא שיקול העל, השיקול המכריע. אכן, בצדו של שיקול זה יעמדו שיקולים נוספים – […] – אך כל שיקולים אלה שיקולים משניים יהיו, וכולם ישתחוו לשיקול טובת הילד" (עיינו דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, נ(1) 048 (1995).
12. בהיעדר בקשה לעיכוב ביצוע ולאחר שהמערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, ביצעה המשיבה את פסק הדין קמא ושם משפחתה של הקטינה שונה במשרד הפנים עוד ביום 10.11.2022. שינוי זה הינו מהותי כפי שיפורט להלן.
13. עיון בתסקיר מיום 01.09.2021 מלמד כי הוספת שם המשפחה מצד האם לשם לקטינה אינו עניין אשר נבע מצורכי טובתה האישיים, וכי כלל לא ניתן היה לקבוע האם צורכה או רצונה של הקטינה הם אלו אשר הובילו את אמה לתוך כותלי בית המשפט. אדרבא, בשיחה עם הקטינה נמצא כי שינוי שם המשפחה מונע דווקא מרצון אמה, וכי יכול שבהיעדר רצון האם הדבר כלל לא היה עולה למודעות הקטינה, כדלקמן:
"בשיחה עם [הקטינה]: [הקטינה] הביעה רצונה להוספת שם המשפחה, לדבריה שייכת לשני הוריה ועל כן טבעי לה לשאת את שני שמות המשפחה. מתוך שיחה זו, לא אוכל לקבוע בוודאות האם רצונה של [הקטינה] מושפע מרצון אמה בלבד, או שגם [הקטינה] עצמה חווה רצון אמיתי וכנה בהוספת השם. […] מ[הקטינה] שמעתי כי יהיה לה טבעי וברור להיקרא "ש ו" כיוון שהשייכות שלה הינה לשתי המשפחות. עם זאת, נראה כי באם הנושא לא היה עולה ומוצף על ידי האם, [הקטינה] לא היתה עוסקת כלל בשאלת שם משפחתה."
[ההדגשות אינן במקור – א.א.]
14. הוספת שם משפחה מצד האם הייתה אפשרות מקובלת בדיוק כפי שאי הוספת שם המשפחה האמור נמצאה כמקובלת. מצב זה אינו מהווה ראיה או עדות לכך שהוספת שם המשפחה מצד האם נובע לצורך טובתה של הקטינה ומשכך יש לקבלו. עם זאת, היה ברור לעו"ס לסדרי דין כי המחלוקת סביב הנושא הינו פוגעני ולבטח שלא לטובת נפשה של הקטינה, ועל אף זאת לא נראה כי הוריה עתידים להניח לנושא, וכי כל אחד מהם נחוש בדעתו לצאת אלי קרב חמוש בעורכי דין באשר לשם המשפחה שהקטינה תישא, מחלוקת אשר היא למעשה עיקר האירוע הפוגעני בה, כדלקמן:
"דיון: מדובר בסוגיית הוספת שם משפחתה של האם לשם משפחתה של [הקטינה] בת ה-10, במציאות של קונפליקט גבוה בין ההורים, המקיימים מאבק ביניהם במישורים נוספים בנוגעים לבתם המשותפת. הצורך להוספת שם המשפחה לא עלה מתוך צורך נקודתי, טיפולי או רגשי של הילדה, אלא בהתבסס על נטייתה של האם, ביחסה למקורות משפחתה. […] להתרשמותי, הוספת או אי הוספת שם משפחתה של האם אינו משרת את טובתה של [הקטינה], כמו גם שניכר כי לא יגרם ל[קטינה] נזק בהוספת שם המשפחה וכן לא ייגרם לה נזק מאי הוספת שם המשפחה. ניכר כי מדובר בסוגייה שמאוד חשובה לשני ההורים ומהווה זירת מאבק נוספת. התרשמתי כי מבחינת שני ההורים – בנפשם הדבר. מהשיחות עם שני ההורים, ניתן היה להתרשם כי ימשיכו במאבק משפטי עד שישיגו את רצונם: האם – בהוספת שם המשפחה והאב – בקביעה כי לא יתווסף שם המשפחה. ניכר כי שני ההורים אינם מוותרים ונחושים בדעתם, גם במחיר של שימור הקונפליקט הגבוה ומכאן פגיעה ב[קטינה]."
[ההדגשות אינן במקור – א.א.]
15. סיכום התסקיר כלל את האמור לעיל, קרי כי הוספת שם המשפחה מצד האם לא נבע או נדרש בשל צורך רגשי, טיפולי או כל סיבה אחרת שניתן לייחסה כדרושה לטובת הקטינה, אלא בשל נטייתה ורצונה של האם. הוספת שם משפחה נוסף או לא היו שתיהן אפשרויות זהות בהשפעתן ונחיצותן. עם זאת, נכתב באופן חד וברור כי דווקא הסכסוך בין הורי הקטינה הוא זה שפוגע בה, ומשכך הוא זה שהפסקתו נדרשת לטובת הקטינה.
"לסיכום: הוספת שם משפחתה של האם לשם משפחתה של [הקטינה] הינה אפשרית בנסיבות של הסכמה של שני ההורים. מבחינת ראיית טובתה של [הקטינה], ניכר כי [הקטינה] תקבל ברצון את הוספת שם משפחתה של האם, לא נראה כי עלול להיווצר בלבול כלשהו בזהות או כל נזק אחר. עם זאת, לא ייגרם כל נזק ל[קטינה] במידה ולא יתווסף שם משפחתה של האם. גם כאן, ניכר כי לא יגרם כל בלבול בזהות ובשייכות המשפחתית. הנזק שייגרם הינו לא מהוספת או אי הוספת שם המשפחה, אלא מעצם הוויכוח ונוכחות הקונפליקט בין ההורים. לגבי נזק זה, אין בכוחה של המלצה כזאת או אחרת למנוע, אלא על ההורים לקחת אחריות על שלומה הנפשי של ביתם ולקבל את הכרת כבוד ביהמ"ש לכאן או לכאן."
[ההדגשות אינן במקור – א.א.]
16. אינני משוכנעת שמכוחו של תסקיר זה היה על בית משפט קמא להיעתר לתביעת המשיבה. יחד עם זאת בית משפט קמא פסק את שפסק והמערער לא הגיש כאמור בקשה לעיכוב ביצוע. שם משפחתה של הקטינה שונה ומיום 10.11.2022 היא נושאת את שם המשפחה החדש- "ש- ו". בנסיבות אלו, מצאנו לנכון להורות על הגשת תסקיר משלים.
17. בתסקיר המשלים מיום 26.02.2023 אשר התבקש לצורך בחינת ההשלכות שיחולו על הקטינה באם יוחלט להשיב ולרשום את שם משפחתה הקודם, נלמד כי הקטינה עייפה מסכסוך הוריה, וכי היא תתאכזב באם שם משפחתה יושב כפי שהיה. גם אם החלטה זו תתקבל, הקטינה ציינה כי תשוב ותשנה אותו עת תיהפך לבגירה, כדלקמן:
"[הקטינה] ציינה, כי היא עייפה מהמחלוקת בין הוריה, עייפה ממפגשים עם עו"סים וגורמי טיפול, אומרת באופן ישיר שנמאס לה להיות במקום הזה ורוצה שיניחו לה. שאלתי את [הקטינה]מה היא תרגיש במידה ותתקבל החלטה אחרת כעת אשר מורה לשנות את שם המשפחה שלה בחזרה ל"ש" בלבד? תשובתה הייתה, שהיא מאוד תתאכזב, תהיה עצובה ותכעס. [הקטינה] אומרת שהיא אוהבת את שני השמות ומרגישה זיקה וחיבור לשם משפחתה החדש. עוד סיפרה, שכאשר סיפרה לה האם על ההחלטה שהתקבלה בדבר שינוי השם משפחה, [הקטינה] שמחה מאוד וצעקה משמחה, מתארת בדיוק את הזמן והסיטואציה שהייתה משמעותית מאוד בחייה. בנוסף ציינה [הקטינה], כי גם אם עכשיו תתקבל החלטה אחרת המנוגדת לרצונה, כשתגיע לגיל 18 בכוונתה לשאת את שני השמות משפחה."
[ההדגשות אינן במקור – א.א.]
18. אם נדמה היה בעבר כי שינוי שם המשפחה של הקטינה לא תשפיע על טובתה, הרי ששינוי נוסף כעת ייפגע גם ייפגע בה, וזאת לאור המותשות שלה מן העניין, הסכסוך ומחלוקת ההורים.
"בתסקיר מתאריך 1/9/2021 צוין, כי נראה שהבת לא תושפע מכל החלטה שתתקבל על ידי בית המשפט, שכן היוזמה לשינוי השם לא עלתה ממנה. כן הודגש כי ההורים אינם ערים להשלכות התבצרותם שעמדות מחלוקות המעמידות את הבת תחת קונפליקט מתמשך בין שני הוריה שאוהבת. לעומת זאת, כיום עולה כי הילדה מביאה עמדה של מותשות מהמתח המתקיים באוויר סביב השם משפחה שלה, ומבקשת להניח לסוגיה זאת, ומתארת שבמציאות הנוכחית בה כבר חווה יישום בפועל של ייצוג שייכותה לשני הוריה באמצעות שני שמות משפחתה, מציגה עדיפות לרישום שם משפחתה הנוכחי, ש-ו."
[ההדגשות אינן במקור – א.א.]
19. בפרק הסיכום וההמלצות המוזכר לעיל, נכתב על אימוץ שם המשפחה של האם על ידי הקטינה, כי זירת המחלוקת בין ההורים פוגעת ברווחתה הרגשית והנפשית של הקטינה, כי החלטה אשר תורה על שימוש בשם המשפחה של האב בלבד תפגע בקטינה הן בשל חוסר התייחסות לעמדתה הנוכחית והן בשל ההסברים שתידרש הקטינה לתת לסביבתה. המחיר הרגשי של פעולה זו הינו גדול מדי ואין להעמיס אותו על כתפי הקטינה. מכאן ההמלצה שניתנה, להותיר את המצב על כנו ולאפשר לקטינה להמשיך להשתמש בשם משפחה המורכב משמות משפחת שני הוריה.
20. נוכח מסקנת התסקיר והמלצת העו"ס, שיקפנו לב"כ המערער במהלך הדיון מיום 27.03.2023 את עמדתנו כי הספק שהיה לנו באשר לטובת הקטינה בשינוי שם המשפחה, הוסר וטובתה נבחנה היטב על ידי הגורם המקצועי האמון על כך. ברם המערער עמד על שמיעת ערעורו.
21. במצב דברים זה, כאשר טובת הקטינה, נבחנה היטב על ידי עו"ס לסדרי דין וההמלצה הינה ברורה וחד משמעית- כי נכון יהיה להותיר את המצב הנוכחי על כנו ולאפשר לקטינה, שהיא עייפה ומותשת מהמחלוקות בין הוריה, להמשיך להשתמש בשם משפחתה המכיל שני שמות משפחה אציע לחבריי להרכב להורות על דחיית הערעור.
22. בשים לב לסכום ההוצאות שחייב בית משפט קמא את המערער (20,000 ₪) ולכך שהמשיבה לא פעלה בהתאם לסע' 86 לפסק הדין קמא (מעורבות עו"ס לסדרי דין בדבר העברת ההכרעה לקטינה), אציע לחבריי להרכב לחייב המערער בהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.
השופט חננאל שרעבי (אב"ד):
אני מסכים.
השופט אריה נאמן:
אני מסכים.
לאור כל זאת הוחלט פה אחד על דחיית הערעור, כמפורט בפסק דינה של השופטת אלון.
המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור זה ובשכר טרחת בא כוחה בשיעור של 5,000 ₪. סכום זה ישולם לידי המשיבה באמצעות בא כוחה, מתוך הערבון שהופקד על ידי המערער.
יתרת הערבון תוחזר למערער באמצעות בא כוחו.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום, תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, ו' אייר תשפ"ג, 27 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.
ח. שרעבי, שופט
אב"ד
א. אלון, שופטת
א. נאמן, שופט
