2
3
4
5
6
7
8
9
שראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה”מ 3221-12-23 די ני די
מספר בקשה: 1
לפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
בעניין:
ס.ד. תיז ——– (ילידת 2022.XX.XX)
המבקש:
מ.מ.ד. תיז
המשיבה:
נגד
מ.נ.ז.ד. תיז
החלטה
בפני בקשת האב, לקבוע זמני שהות בינו ובין הקטינה המשותפת לצדדים, ס.ד. ילידת 2022.XX.XX.
בבקשה נטען כי מאז יום 11.10.2023, מועד בו שירת האב בשירותים מילואים פעיל תחת צו 8 והאֵם
שהתה בבית הוריה ביישוב ק’ – התקיימו זמני שהות בינו ובין הקטינה כפי ההסכמה בדיון מאותו
מועד, וללא לינה: למצער 5 פעמים במהלך 14 יום. האב טען כי מאז ההסכמות השתנו הנסיבות: הוא
סיים את שירות המילואים האם חזרה להתגורר עם הקטינה בעיר ח’ בסמיכות לאב והקטינה חזרה
ללכת לגן הילדים. נטען כי הגיעה העת לקבוע זמני שהות שווים עם הקטינה. האב טען כי ההסדרים
הזמניים הוסכמו בעטיו של מצב החירום, שירות המילואים הפעיל, מעבר האם לבית הוריה ביישוב
קי והעובדה כי הקטינה לא הלכה למסגרת החינוכית, ואילו כיום השתנו הנסיבות: האב סיים את
שירות המילואים, האֵם שבה לעיר ח’, שני ההורים מתגוררים בסמיכות והקטינה פוקדת את המסגרת
החינוכית. האב הדגיש כי טענות האֵם בנוגע לאלימת כפי שנטענו בהליך הייט שהתנהל הן טענות סרק,
וביכולתו וברצונו להיות אב מעורב ופעיל, כפי שהיה ערב פרוץ הסכסוך.
האם התנגדה לבקשה. נטען כי תקופת מצב החירום טרם הסתיימה ועל כן יש להמשיך ולקיים את
הסכמות הזמניות במסגרתן הוסכם כי הקטינה לא תלון אצל האב. עוד נטען כי לאב ייהפרעה נפשית”
והוא אינו נוטל תרופותיו לטיפול, נוהג באופן כוחני וכפייתי, ואין לשנות מזמני השהות הזמניים כפי
שהוסכמו בטרם תמונה עוייס לסדרי דין ואפוטרופוס לדין, ויינתנו המלצותיהם. נטען כי האפוטרופוס
לדין שמונתה בהליך הייט ביקשה להגיש עמדה לאחר שינקטו הליכים עיקריים בין הצדדים ויש לקבל
עמדתה. עוד נטען כי האב, בניגוד להסכמות, אינו מקיים את זמני השהות בדירתו אלא משאיר את
הקטינה עם אמו או נוטל אותה לבקר בבית חברותיו. נטען כי האם עתידה לעבור דירה בתום שנת
הלימודים ועל כן אין לאפשר את טלטלת הקטינה כפי בקשת האב, וחלה חזקת הגיל הרך כך שאין
להתיר לינה אצל האב. האֵם חזרה על טענותיה בעניין אירועים שאירעו עובר להגשת הליך הייט שננקט
על ידה בדבר “חטיפת הקטינה”.
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
2222
24
1 מתוך 3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
שראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלהיימ 3221-12-23 די ני די
זה המקום לציין כי האפוטרופוס לדין שמונתה בהליך הייט, בדיווחה, ציינה כי יש להפנות את ההורים
להדרכה הורית או לתיאום הורית, בד בבד עם בחינת הרחבת זמני השהות על דרך של הוספת לינה
אצל האב – וזאת נוכח גיל הקטינה וחוסר אמון האֵם באב. עוד ציינה אפוטרופוס לדין כי יש לבחון
את מחויבות ההורים לקיים את זמני השהות ואת לו”ז האב, אשר שהה באותה עת במילואים וגם
לבחון את ההתארגנות החדשה. עוד הומלץ על מינוי עוייס לסדרי דין ובד בבד צוין כי שני ההורים
ערים לצרכי הקטינה ומבינים כי הזמנים תלויים בצרכיה.
לאחר שבחנתי עמדות וטענות הצדדים כפי שהוגשו על מצורפיהם אני נעתרת חלקית לבקשת האב
ומורה כי החל מהשבוע שתחילתו ביום 21.01.24, יתקיימו זמני שהות בימים כמפורט בטבלה שבסעיף
48 לבקשת האב, אך הלינה תחל בהדרגה, כך שבשלב הראשון הלינה תהיה בכל יום ב’ ובסוף שבוע
לסירוגין כאשר הקטינה שוהה אצל האב ובשלב השני תבחן האפשרות להרחבת הלינה גם ליום ד’
ובהמשך למוצ”ש.
לשם בחינת הרחבת זמני השהות בשלב השני ואילך, אני מורה על הסמכת עוייס לסדרי דין בהתאם
לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 על מנת שתיתן הנחיותיה
והמלצותיה להורים בנוגע לזמני השהות או בכל עניין מהותי אחר הנוגע לקטינה.
עדכון עוייס לסדרי דין יוגש עד ליום 22.02.24. במסגרת העדכון תתייחס עוייס לסדרי דין לשאלת
הרחבת זמני השהות ללינה ביום ד’ ובמוצאי שבת.
נוסף על כך אני מחייבת את שני ההורים לפנות להדרכה הורית אצל גורם שיומלץ על ידי עוייס לסדרי
דין. המלצת עוייס לסדרי דין בדבר זהות הגורם המטפל תינתן בדחיפות ובהקדם.
בשיקולי הבאתי בחשבון כי לינת ילד אצל הורהו, היא הכלל ולא החריג.
טובתו של כל קטין היא לקשר טוב ומטיב עם כל אחד מהוריו. קשר שכזה נבנה בעת שהות קטין עם
הוריו, בעת טיפול ההורה בקטין ובעת נוכחות ההורה באופן נוכח ומעורב בחיי הקטין ובסיפוק צרכי
הקטין על ידי אותו הורה. זו למעשה זכותו של הקטין – להבדיל מהזכות להורות.
זאת ועוד, הרחבת זמני שהות בגיל הקטינה (מתחת לשנתיים) תאפשר לקטינה ליצור התקשרות
בטוחה עם כל אחד מהוריה, אשר יהוו בסיס בטוח עבורה – ראו בהקשר זה ג’ון בולבי תיאורית
ההתקשרות (Attachment Theoty) – וזו טובתה של הקטינה.
2 מתוך 3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
שראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלהיימ 3221-12-23 די נ’ ד’
על כן, כל עוד לא הוכח אחרת, בראיות, אין הורה אחד עדיף על פני הורה אחר בשאלת לינת הקטין
(להבדיל מתדירות שאז אולי יש מקום לחזקת הגיל הרך).
במקרה כאן, על פי המידע שהובא, ההורים מכירים ומבינים את צרכי הקטינה והתנגדות האם נובעת
מחוסר אמון שהיא נותנת באב. חוסר אמון זה אינו גובר על טובת הקטינה וחשיבות יצירת מסגרת
זמני שהות אשר תאפשר התקשרות בטוחה וקשר מטיב בינה ובין האב. כפי שציינתי הכלל הוא הלינה
והחריג הוא מניעת הלינה. ראו בהקשר זה רמייש 30697-05-23 ר. נ’ ב. מיום 12.5.23, שם נאמר:
“ודוק: על צד המתנגד לקיום זמני שהות, ובמקרה שלנו הסדרי לינה של ילדיו אצל ההורה
האחר, להניח תשתית עובדתית וראייתית סובסטנטיבית, אף בשלב זה, לפיה הסדרי השהות
אינם משרתים את טובת הילדים. כך גם עת ההתנגדות היא על רקע העדר מסוגלות או יכולת
נטענים, לטפל בהם.”
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
222222
28
כפי שם כך גם בענייננו, הקטינה שוהה אצל האב מזה מספר חודשים והמחלוקת היא לינת הקטינה.
לא מצאתי כי התעוררו ספקות בנוגע ליכולת האב לראות את צרכי הקטינה או לספקם. ההפך הוא
הנכון: נאמר כי האב מבין את צרכיה. לאמור יש להוסיף כי גם בעת מחלוקת בינו ובין האֵם, פעל האב
להגיע להבנות תחת העצמת הקונפליקט או עמידה על טענותיו – הן בהליך הייט והן בהליך מזונות
שלפני. ראו החלטתי מיום 26.12.2023 – שם הערתי כי האב ינהג חכם ולא צודקיי.
האם תשלם לאב הוצאות הבקשה, סך 1,500 ₪.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
–
X
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, ח’ שבט תשפ”ד, 18 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
הילה גורביץ עובדיה, שופטת
3 מתוך 3
