בפני
כבוד השופט שי שמואל
מבקש
עו"ד XXX מ.ר. XXXX, מנהל העיזבון
נגד
משיבים
1. XXX ת"ז XXX
2. XXX ת"ז XXX
3. XXX ת"ז XXX
4. XXX ת"זXXX
5. XXX ת"זXXX
6. XXX ת"זXXX
7. XXX ת"זXXX
8. XXX ת"זXXX
9. XXX ת"זXXX
10. XXXת"ז XXX
11. XXX ת"ז XXX
12. XXX ת"ז XXX
13. XXX ת"ז XXX
14. XXX ת"זXXX
15. XXX ת"זXXX
16. XXX ת"ז XXX
17. ב"כ יועמ"ש א"כ.
החלטה
בפניי בקשת המבקש, מנהל העיזבון, במסגרתה עתר כי אפסול עצמי מלדון בהליך שבכותרת, וכן כי אורה על סיום תפקידו וקביעת האפוטרופוס הכללי כמנהל עיזבון בתיק זה.
רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת
המשיבים 1-11 זוכים על-פי צוואת סבם המנוח, המשיבים 12 ו-13 הורי המשיבים 1-9 והאפוטרופוסים הטבעיים של המשיבים 6-9, המשיבים 14 ו-15 הורי המשיבים 10 ו-11 והאפוטרופוסים הטבעיים.
המבקש הוא מנהל עיזבון המנוח (מר מ.ב. ז"ל), אשר מונה לתפקיד בהסכמת הצדדים והחליף בתפקיד את מנהל העיזבון הקודם עוה"ד ר.ק.
תחילתו של ההליך ביום 17.9.20 בבקשה שהוגשה על-ידי מנהל העיזבון הקודם שמונה כמנהל עיזבון המנוח במסגרת רב"ש 54492 על-ידי כב' הרשם לענייני ירושה XXX.
מהות הבקשה עסקה במתן הוראות למנהל העיזבון לביצוע פעולות כמפורט בבקשה ומתן צווים. מיד לאחר שהתקבלה תגובת ב"כ היועמ"ש הוגשה ע"י מנהל העיזבון הקודם בקשה לשחררו מתפקיד.
ביום 21.4.21 שוחרר מנהל העיזבון הקודם מתפקידו וזאת לאחר שהגיש לשביעות רצון ב"כ היועמ"ש את הדו"חות והדיווחים הנדרשים, ובמקביל מונה תחתיו המבקש כמנהל עיזבון המנוח.
ביום 7.3.21 הוגשה ע"י מנהל מבקש הודעה בדבר ייצוג כל הזוכים עפ"י צוואת המנוח יחד עם הסכמתם למינויו כמנהל עיזבון.
ביום 23.4.21 הפקיד המבקש כתב ערובה ע"ס 80,000 ₪ כפי החלטת ביהמ"ש מיום 21.4.21 ונדרש להגיש עדכון תוך 60 ימים מתוקף תפקידו כמנהל עיזבון.
ביום 25.6.21 הגיש המבקש בקשה למתן הוראות ובמסגרתה מתן אישור למכירת הדירה ברח' XXX ואישור הסכם המכר, עדכון בקשר לכספי העיזבון ומתן הוראות להשקעת 90% מהכספים בקופת גמל עד ליום 1.12.34 (כפי הוראות הצוואה).
לאחר שביום 2.7.21 הוגשה לתיק הסכמת היורשים, ניתנה ביום 6.7.22 החלטה המאשרת מכר הדירה והשקעת 90% מכספיי הירושה בקופת גמל, וכן נקבע כי בסיום תפקידו יעורר המבקש את דרישתו לשכר טרחה.
מיום 6.7.21 ועד ליום 16.1.22 לא הייתה כל פעילות בתיק, וביום 16.1.22 הוגשה הודעה בדבר ייצוג המשיבות 1 ו-3 ולאחריה ביום 23.1.22 הוגשה מטעם המשיבות 1 ו-3 בקשה למתן הוראות למנהל העיזבון אשר הועברה לתגובת המבקש.
בתגובה לבקשה זו, הגיש מנהל העיזבון (ביום 24.1.22), בקשה לשחררו מתפקיד וקביעת שכר טרחתו, כאשר בכותרתה נרשם כי מדובר בבקשה חוזרת חרף כי לא נחזתה בתיק כל בקשה שכזו טרם מועד זה.
במסגרת התגובה גולל המבקש את סיפור האיומים שלטענתו חווה מצד אבי המשיבים 1-9, וכן צרף פרוטוקול דיון בתיק ה"ט 34018-11-21 מיום 23.11.21 ממנו ניתן ללמוד כי אבי המשיבים 1-9 פעל בדרך בריונית כלפיו תוך השמעת איומים והפחדות ובסופו של יום ניתן צו לתקופה בת 6 חודשים להרחקתו ממנהל העיזבון והכל כמפורט בהחלטה מיום 23.11.21 בה"ט 34018-11-21.
במסגרת הדיון בה"ט וכמפורט בפרוטוקול הדיון שצורף, אבי המשיבים 1-9 הכחיש כי שלח אי אלו אנשים, וטען כי אינו מסתתר מאחורי דבר, הודה בדברים שאמר למנהל העיזבון, והכל תוך שהוא משמיע ביקורת קשה על התנהלותו. עניין זה קיבל מקום אף בהחלטה מיום 23.11.21 שם קבע ביהמ"ש כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מאבי המשיבים 1-9 לפעול בהליכים כנגד מנהל העיזבון.
בקשת מנהל העיזבון הועברה לתגובת הצדדים, כאשר בין לבין מוגשות בקשות דחופות למתן הוראות למנהל העיזבון ע"י המשיבות 1 ו-3.
מתגובות ב"כ היועמ"ש לבקשת מנהל העיזבון עלה כי מנהל העיזבון לא הגיש פרטות ולא דיווח כמתחייב עפ"י דין, ומבקשות המשיבות 1 ו-3 עלה כי מנהל העיזבון לא שילם את מס השבח עבור הדירה שנמכרה ומשכך הוטל עיקול על חשבון המשיבה 3.
חרף החלטות ביהמ"ש מיום 7.2.22, 8.2.22 ו- 16.2.22 לא הוגשו תגובות מטעם מנהל העיזבון, וביום 9.2.22 נשלחה הודעה ממשרד מנהל העיזבון ובה נרשם בכתב יד, כי מנהל העיזבון בחופשת מחלה לאחר ניתוח והוא יתייחס לכל הבקשות עם חזרתו מחופשת המחלה.
ביום 22.2.22 הגיש מנהל העיזבון תגובתו שעל-פי כותרתה מתייחסת לכל הבקשות והתגובות שהוגשו עד כה בתיק הן מטעם המשיבות והן מטעם ב"כ היועמ"ש.
במסגרת התגובה (ובסעיף הראשון שבה בלבד), התייחס מנהל העיזבון לפעולות שביצע, ומנקודה זו והלאה חזר מנהל העיזבון על טענותיו כפי שהועלו בבקשתו מיום 24.1.22 המפורטת בסעיפים 12 ו- 13 לעיל, וטען כי אבי המשיבים שלח אנשים לאיים עליו ולשרוף את משרדו וביום 19.2.22 בשעות הבוקר המוקדמות מומשו האיומים עת הגיע אדם ששפך חומר דליק על דלת משרדו והצית אותה.
מנהל העיזבון צרף לתגובתו מיום 22/2/22 שלושה נספחים נוספים כמפורט להלן: נספח א' – פרטת עיזבון מתוכנת משרדו שלטענתו עונה על הגדרת פרטה, נספח ב' – ריכוז יתרות מחשבון הנאמנות ונספח ג' – דו"ח יתרות חשבון הנאמנות לשלושה חודשים אחרונים.
ביום 3.3.22 נקבע דיון בבקשת מנהל העיזבון ליום 13.4.22 במעמד כל הצדדים לרבות מנהל העיזבון, ובהחלטה מיום 8.3.22 תיק זה הועבר לטיפולי בהחלטת ס. הנשיא XXX ובהתאם להנחיית הנשיא כב' XXX.
ביום 30.3.22 הגיש מנהל העיזבון הודעה לביהמ"ש שאין בכוונתו להתייצב לדיון שנקבע וזאת עקב תאונת עבודה הקשורה לתיק זה שאירעה לדבריו לאחר שאבי המשיבים 1-9 מימש האיומים כלפיו וביום 27.3.22 זרק לעברו בקבוק תבערה בעת ששהה במשרדו. מנהל העיזבון צרף אישור מחלה ובו המלצה למנוחה בת שבועיים ימים.
בהחלטה על גבי הודעת מנהל העיזבון שניתנה באותו היום (30.3.22), הובהר למנהל העיזבון כי אין הליך במסגרתו מודיע על דבר אי התייצבותו וכי נוכחותו קריטית לקיומו של הדיון וכי עליו להתייצב לדיון.
ביום 10.4.22 נסרקה בתיק בקשה מטעם ב"כ רוכשיי הדירה אשר הלינו על התנהלות מנהל העיזבון, ובין היתר על אי תשלום מס השבח והותרת חובות על הדירה שהיה עליו לסלק כחלק מעסקת המכר.
ביום 13.4.22 התקיים דיון בו נכחו כל הצדדים לרבות אבי המשיבים 1-9 ומנהל העיזבון.
לאחר שמיעת טענות מנהל העיזבון, ב"כ המבקשות 1 ו-3, ב"כ היועמ"ש ואבי הקטינים, התמקד הדיון בפעולות שערך מנהל העיזבון ונערך בירור בדבר פעולות שביצע עד כה במסגרת תפקידו.
במהלך הדיון התברר כי הלכה למעשה מחודש נובמבר 2021 חדל מנהל העיזבון מלבצע תפקידו ולא טיפל כלל בתיק חרף כי לא שוחרר מתפקידו ולא הגיש כל בקשה בעניין זה.
עוד התברר, כי מנהל העיזבון פעל והוציא 94,998 ₪ מחשבון הנאמנות ללא אישור ביהמ"ש ומבלי שצרף כל אסמכתא בדבר הוצאות אלה.
זאת ועוד, מנהל העיזבון אישר כי העביר לכל אחד מהמשיבים 1-5 97,750 ₪ ישירות לחשבונותיהם הפרטיים ללא אישור ביהמ"ש ובניגוד גמור להוראות הצוואה הקובעת שמירת הכספים לתקופה בת 15 שנים, ואף בניגוד גמור להחלטת ביהמ"ש אשר ניתנה לבקשת מנהל העיזבון ביום 6.7.21 ובמסגרתה אושרה הפקדת 90% מכספי היורשים בקופת גמל עד ליום 1.12.2034.
עוד עלה, כי מנהל העיזבון לא שילם את תשלום מס השבח בגין מכירת הדירה, שבעת קבלת דרישת התשלום הראשונה עמד ע"ס כ- 74,000 ₪ ולאור חוסר המעש מצד מנהל העיזבון דרישת התשלום תפחה לכדי 83,000 ₪.
מנהל העיזבון טען, כי הוא פעל להוצאת פטור ממס השבח אך לטענתו פעולות שביצעו היורשים ובניהן רכישת דירה מונעת את מתן הפטור.
מנהל העיזבון ביקש שהות להשלים את כל המסמכים והאסמכתאות הנדרשים, וכן ביקש כי ביהמ"ש ייתן הוראות לבנק המזרחי (שם מנהל את חשבון הנאמנות), ויורה על ביטול כל ההגבלות בחשבון זה ולקבוע כי על הבנק לפעול בהתאם להוראות ביהמ"ש.
בהחלטה שניתנה בפרוטוקול הדיון ובמעמד הצדדים וסוכם כל שעלה והתברר בדיון, ובסופה נעתרתי לבקשת מנהל העיזבון להשלים מסמכים ואסמכתאות תוך 7 ימים ולהעביר הסבר בדבר חלוקת הכספים ליורשים 1-5.
עוד נקבע, כי בשלב זה מנהל העיזבון אינו משוחרר מתפקידו וכי עליו לפעול ולהגיש פרטה בהתאם להוראות הדין, לפעול ולשלם את מס השבח ובמידה והדבר אפשרי לקטין או לבטלו באמצעות בקשה לפטור, וככל שלא יעלה בידו לעשות כן ישלם את מס השבח בחלקו מחשבון הנאמנות ובחלקו מכספי הערבות בסך 80,000 ₪ שהפקיד עם כניסתו לתפקיד, והכל על מנת למנוע פגיעה ביורשים וביורשים הקטינים בפרט, ולנוכח עיקולים שהוטלו בגין אי תשלום מס השבח.
כן ניתנה הוראה למנהל העיזבון לשלם כל חוב הרובץ על הדירה שנמכרה, חובות אותם היה אמור לשלם/לסלק בהתאם להסכם המכר שאושר ולהעביר אסמכתאות לתיק.
ניתנה הוראה למנהל העיזבון לפעול למול היורשים 1-5 לבחון נכונותם להשיב הכספים שקיבלו ממנהל העיזבון בניגוד להוראות הצוואה והחלטת ביהמ"ש מיום 6.7.21, וכן ניתנה הוראה לבנק המזרחי לאפשר למנהל העיזבון לפעול בחשבון הנאמנות ולבצע תשלומים אך ורק כאשר פעולות אלו מגובים בהחלטות ביהמ"ש בלבד.
ביום 24.4.22 וביום 26.4.22 הוגשו ע"י המשיבות 1 ו-3 הודעות עדכון ובקשות לחייב מנהל העיזבון בהוצאות וזאת לנוכח אי מילוי החלטות ביהמ"ש המפורטות לעיל.
ביום 26.4.22 הוגשה ממשרד מנהל העיזבון הודעה בכתב יד המבשרת כי מנהל העיזבון בחופשת מחלה עד ליום 6.5.22 וכן בקשה להאריך המועדים בהתאם.
בהחלטה מיום 27.4.22 הובהר כי ניתנו למנהל העיזבון הוראות לביצוע מידי וכי ביהמ"ש דורש כי מנהל העיזבון יעדכן ביהמ"ש באופן מידי ועד ליום 28.4.22.
נוכח חוסר המענה מטעם מנהל העיזבון, ביום 1.5.22 ניתנה החלטה נוספת במסגרתה הובהר למנהל העיזבון כי ככל ולא יפעל לאלתר לביצוע האמור בהחלטות קודמות ישקול ביהמ"ש חיוב בקנס יומי.
בו ביום (1.5.22), וחרף טענות כי נמצא בחופשת מחלה, עתר מנהל העיזבון בבקשה שבפניי לפסול את בית המשפט מלדון בתיק זה, תוך שמבקש הוא כי יחד עם פסילתו יורה ביהמ"ש על שחררו מתפקיד מנהל העיזבון ואף הודיע כי הוא מוותר על שכר טרחתו.
טענות המבקש בבקשה לפסילת שופט
בבקשה המבקש טוען כי הוא סובל מהפרעה פוסט טראומטית מורכבת מפאת איומיו של אבי הקטינים ומימוש איומיו כלפיו אשר לדבריו הגיעו עד כדי ניסיון שריפת משרדו וזריקת בקבוק תבערה לעבר משרדו.
כי כל ניסיונותיו לפתוח את התיק גורמות מידית לריח חזק של נפט שרוף וכאבי ראש חזקים. כל האמור בשילוב חוסר שינה מונעים ממנו את המשך העבודה בתיק, וכן הודיע כי בשלב זה שוהה בחופשת מחלה וזאת עד ליום 6.5.22. (הערה: ביום 10.5.22 הגיש המבקש אישורי מחלה נוספים עד ליום 6.7.22 והמלצת פסיכיאטר לשחררו מתפקידו).
בבקשה נטען, כי ביהמ"ש "מוסיף דלק למדורה" בכך שמאיים בהוצאות, ובכך שלא פעל כנגד האיומים כנגדו מצד אבי המשיבים 1-9. מכאן לטענת המבקש ברור ונהיר כי שופט המשתתף עם צד באיומים על מנהל העיזבון לא ראוי לשבת על כס השיפוט כלל, ומבקש כי ביהמ"ש יפסול עצמו בתיק זה.
כאמור, מנהל העיזבון הוסיף וביקש במסגרת בקשת הפסלות כי יחד עם החלטה בבקשת הפסלות ישחררו ביהמ"ש מתפקידו, יקבע את האפוטרופוס הכללי כמנהל העיזבון והודיע כי מוותר הוא על שכר טרחתו.
טענות המשיבות 1 ו-3 בתגובה לבקשה לפסלות שופט
א. המשיבות הביעו התנגדותן הנחרצת לבקשה זו עת הגדירוה כהזויה, כאשר הן מציינות את אי ציות המבקש להוראות והחלטות ביהמ"ש, לרבות זו שניתנה במעמד הדיון שהתקיים ביום 13.4.22.
ב. עוד טוענות המשיבות כי בבקשה לפסלות לא הוצג כל נימוק לפיו קיימת מניעה שביהמ"ש יוסיף לדון בתיק, וכל אשר הוצג בבקשה הינן טענות משונות ומוזרות הרלוונטיות לאביהן, טענות מוכחשות שאינן מגובות באסמכתאות ובתצהיר.
ג. המשיבות 1 ו-3 טוענות כי מהתנהלותו התמוהה של מנהל העיזבון אין אלא להסיק כי קיים חשש כבד ביותר שבכספי העיזבון נעשה שימוש אסור.
ד.המשיבות 1 ו-3 מבקשות לדחות הבקשה תוך חיוב מנהל העיזבון בהוצאות משמעותיות.
יתר המשיבים לא הגישו תגובה, והחלטתי זו תינתן על בסיס בקשת מנהל העיזבון ותגובת המשיבות 1 ו-3 בלבד.
דיון והכרעה
בקשה לפסילת שופט מוסדרת בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשנ"ב-1992 הקובע כי:
"בעל דין רשאי לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
כאשר אותו 'חשש ממשי למשוא פנים' פורש כ'אפשרות ממשית' להבדיל מ'חשש סביר' בלבד.
קרי, "שמן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאוד מסתברת, שאכן נבצר מהשופט לשפוט את דינם של בעלי-הדין באובייקטיביות הדרושה".
ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט (2) 375.
הלכה היא כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות, בין אם מדובר בהחלטה בודדת או במספר החלטות רב. בהקשר זה על המבקש להצביע על חשש ממשי למשוא פנים וכי בהחלטות בית המשפט יש כדי להעיד כי בית המשפט אינו פתוח לשכנוע.
ראו בעניין זה:
ע"א 5425/03 חזון נ' חזון, תק-על 2003 (2) 3023.
ע"פ 3504/92 הלפרון נ' מדינת ישראל, תק-על 92 (3) 217.
הנחת היסוד העומדת בבסיס ההלכה כאמור נעוצה במספר טעמים.
האחד, כי השופט הוא בלתי תלוי ופועל ללא משוא פנים ומכאן כי הדרך בה הוא פוסק לגופו של עניין בסוגיות ובבקשות הבאות לפניו אין בה לבדה כדי להעיד על משוא פנים.
השני, הכרה באפשרות לפסול שופט בשל החלטותיו, עלולה להפיל על השופט מורא שמא תוגש נגדו בקשת פסלות והתוצאה עלולה להיות כי השופט לא יפסוק על פי המתחייב מן הדין ומהניהול היעיל והתקין של המשפט, אלא באופן הבא למנוע את פסילתו. תוצאה זו אינה ראויה ואינה רצויה מבחינת שיקולי צדק ואיננה רצויה אף מבחינת האינטרס החברתי של שמירה על ניהול ותפקוד תקינים ויעילים של מערכת המשפט.
כך גם מהטעם שאין החלטות דיוניות מהוות עילת פסילה כשלעצמן, שכן הדרך להשיג עליהן היא במסגרת הליכי הערעור.
אם כן, בקשות לפסלות שופט לאור החלטותיו הדיוניות, תתקבלנה במקרים נדירים ביותר, בהם ניתן לזהות משוא פנים של השופט מעצם העובדה כי הוא פוסק שוב ושוב נגד בעל דין מסוים ועל הטוען לפסלות מנימוק זה לעמוד בנטל כבד ביותר.
ראו בעניין זה:
ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח (3) 608.
וכן בספרו של יגאל מרזל, 'דיני פסלות שופט', ההוצאה לאוד של לשכת עורכי הדין התשס"ו-2006, בעמ' 174-178.
ומן הכלל אל הפרט.
אומר כבר עתה, כי בנסיבות האמורות ונוכח טענות המבקש כעולה בבקשה יש לדחותה משזו אינה מגלה כל עילה שבדין להגשת הבקשה לפסלות שופט מלשבת בדין.
טענת המבקש מתמצא בכך שלטענתו ביהמ"ש "מוסיף דלק למדורה" בכך שמאיים בהוצאות. מטענה זו ניתן להסיק ובוודאות קרובה לוודאי, כי בבקשת הפסלות מפנה המבקש להחלטת ביהמ"ש מיום 1.5.22. החלטה שניתנה בפתקית ובמסגרתה הבהיר ביהמ"ש כי ככל ומנהל העיזבון לא יפעל בהתאם להחלטותיו ישקול חיובו בסנקציה יומית.
המבקש למעשה פועל לתקיפת החלטת ביהמ"ש מיום 1.5.22 במסגרת בקשה זו, ובטענה כי ביהמ"ש משתתף עם צד נוסף בתיק באיומים עליו כמנהל עיזבון, ומוסיף ואומר כי ביהמ"ש אינו ראוי לשבת על כס השיפוט כלל, ומכאן דרישתו לפסלות בתיק זה.
דרך המלך לתקיפת החלטת ביהמ"ש איננה באמצעות בקשה לפסלות. ככל ומנהל העיזבון סבור כי החלטת ביהמ"ש שגויה ו/או בלתי סבירה היה עליו להתכבד ולפתוח בהליך ערעור ובהתאם להוראות הדין.
לדידי, יש לסגור הדלת בפני ניסיונות מסוג זה וכפי שערך מנהל העיזבון עת הגיש בקשה לפסילתי במטרה לבטל ההחלטה מיום 1.5.22, שאם לא כן יפתח ערוץ בלתי ראוי לביטול החלטות שאינן לרוחם של בעלי דין ו/או בעלי תפקידים ובאמצעות כלי זה הניתן בידם בהתאם לסעיף 77 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984.
החלטתי מיום 1.5.22 ממנה צמחה למנהל העיזבון עילת הפסלות, בוודאי ובוודאי שאיננה בגדר איום, והינה פועל יוצא של החלטותיי הקודמות אשר ניתנו במעמד הדיון ביום 13.4.22 וביום 27.4.22.
כפי שפורט לעיל ובהרחבה, הדיון שהתקיים ביום 13.4.22 נקבע נוכח בקשת מנהל העיזבון לשחררו מתפקיד (דיון שבעניינו הודיע כי לא יתייצב). דיון שבמסגרתו נערך בירור עובדתי ובמסגרתו התברר מפי מנהל העיזבון כי זה חטא במילוי תפקידו, באשר פעל בניגוד להוראות הצוואה, חילק כספים מחשבון הנאמנות ליורשים והוציא כספים מחשבון הנאמנות ללא אישור ומבלי שהציג כל אסמכתא, לא הגיש פרטה, לא השלים את עסקת מכר הדירה כאשר הותיר חובות שונים ולא שילם את תשלום מס השבח.
בהחלטתי מיום 13.4.22 שניתנה בדיון ובמעמד הצדדים, נדחתה בקשת מנהל העיזבון לשחררו מתפקידו וניתנו הוראות ברורות לביצוע בהמשך כאשר ברור ונהיר כי מרבית הפעולות המנויות בהחלטתי זו דחופות ויש לבצען באופן מידי.
משחלף המועד לביצוע הוראות שניתנו למנהל העיזבון כאמור בהחלטתי מיום 13.4.22, הוגשה ביום 24.4.22 בקשה בעניין זה מטעם המשיבות 1 ו-3 אשר הועברה לתגובת מנהל העיזבון. בתגובה הוגשה ממשרד מנהל העיזבון הודעה בכתב יד כי מנהל העיזבון שוהה בחופשת מחלה עד ליום 6.5.22. לציין, כי על גבי אישורי המחלה אותם צרף מנהל העיזבון נרשם: "אישור זה אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים, צבאיים ומשרד הביטחון".
ביהמ"ש נדרש להודעה ממשרד מנהל העיזבון זה בשתי החלטות נפרדות, הראשונה מיום 27.4.22 במסגרתה הובהר למנהל העיזבון כי עליו לפעול באופן מידי לביצוע הוראות ביהמ"ש כאמור בהחלטתו מיום 13.4.22 תוך שביהמ"ש מפנה ומציין שתי פעולות בהולות שיש לבצען לאלתר.
ביום 1.5.22 ניתנה החלטה נוספת, וזאת נוכח חוסר המענה מצד מנהל העיזבון ואי קיום הוראות ביהמ"ש, כאשר ביהמ"ש מבהיר במסגרת החלטה זו כי הוא רואה בחומרה רבה התנהלות מנהל העיזבון ומתריע כי במידה ולא יפעל בהתאם להחלטות קודמות ישקול ביהמ"ש חיובו בקנס יומי.
החלטה זו (מיום 1.5.22), איננה אלא פועל יוצא של התנהלות מנהל העיזבון וניתנה לצורך הבטחת ביצוע החלטות ביהמ"ש. החלטה זו ניתנה מתוקף סמכותו הטבועה של ביהמ"ש להבטחת קיום החלטותיו ולא ניתן לסווגה כאיום כלל וכלל.
כידוע מנהל העיזבון נושא בתפקיד של נאמנות שהוטל עליו על-ידי ביהמ"ש והוא עושה דברו של ביהמ"ש. מנהל העיזבון נושא בחובת הנאמנות כלפיי ביהמ"ש, ועליו לפעול בשקידה, במיומנות ובאמונה (ראה: ע"א 153/77 פורסם בנבו).
פיקוח ביהמ"ש על פעולות מנהל העיזבון הוא פיקוח קבוע ומתמשך, כאשר פעולות מנהל העיזבון מבוצעות ברכוש שאינו בבעלותו, והפיקוח דרוש כדי להבטיח שלא יגרם כל נזק ועל מנת לשמור על העיזבון ונכסיו בדרך הטובה היעילה ביותר.
לדברים שלעיל משנה תוקף עת עניינם של קטינים על הפרק ולאחר שהתברר כי מנהל העיזבון פעל בניגוד להוראות ביהמ"ש, הוראות הצוואה ובניגוד גמור לדין.
ביהמ"ש התריע והתרה במנהל העיזבון לפעול כאמור בהחלטותיו, כאשר בהחלטה מיום 1.5.22 לא נקבע חיוב כספי, אלא כאמור התריע ביהמ"ש במנהל העיזבון, כי ככל ולא ימלא אחר הוראותיו ישקול חיוב בקנס יומי עד לביצוע האמור.
מאחר ואין בבקשת הפסלות טענות נוספות וזו מבוססת אך ורק על טענת "האיומים" כאמור בה, הרי שמדובר בבקשת פסלות הנשענת והמבוססת על החלטה דיונית שניתנה על-ידי ביהמ"ש ביום 1.5.22, ובהתאם לדין והפסיקה טענה זו אינה מבססת עילה לפסלות של השופט היושב בדין.
מצאתי להעיר, כי בנסיבות בהן מוגשת בקשה לפסלות שופט מלשבת בדין בטענה כה קשה כגון זו שנטענה בגוף בקשה זו, היה מקום ובהחלט לפרט ארוכות מניין נובעת פרשנות מנהל העיזבון את ההחלטה הדיונית שניתנה בפתקית ביום 1.5.22 וסיווגה כאיומים.
אין חולק כי בקשתו של מנהל העיזבון אינה עומדת בתנאי זה. הבקשה אינה מפרטת דבר אלא מעלה טענה אחת בלבד, טענה כי ביהמ"ש מאיים על מנהל העיזבון וללא כל הסבר שיש בו כדי להניח את הדעת מניין נובעת פרשנות זו, כך שניתן לדחותה אף מפאת היותה דלה וריקה מתוכן.
כאמור בבקשה, מנהל העיזבון הוסיף וביקש מביהמ"ש כי עם מתן החלטה בדבר פסילתו מלדון בתיק, יורה ביהמ"ש גם על שחרורו מתפקיד.
אל מעבר לכך שבהחלטה שניתנה במעמד הדיון מיום 13.4.22 נדחתה בקשת מנהל העיזבון לשחררו מתפקיד, הרי שדרישה זו אינה יכולה להיכלל בבקשה לפסלות שופט, וכי על בקשה לפסלות שופט המוגשת בהתאם להוראות סעיף 77 א' לחוק בתי המשפט להכיל אך ורק הסעד של פסלות ולא מעבר לכך.
יתרה מכך, במידה וביהמ"ש היה נעתר לבקשת מנהל העיזבון ומשחררו מתפקידו, הרי שלא היה עוד טעם לדון בבקשת הפסלות נשוא החלטה זו.
על-פי הדין משמוגשת בקשה לפסלות שופט ובהתאם להוראות סעיף 77 א' לחוק, על היושב בדין להכריע בבקשה לפסלות לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת. כלל לא ברור הכיצד מבקש מנהל העיזבון כי ביהמ"ש גם יפסול עצמו וגם יורה על שחרורו מתפקיד.
מכל המקובץ מצאתי כי לא מתקיימת כל עילה להגשת בקשה זו ומכאן כי דין הבקשה לפסלות שופט בהליך שבכותרת החלטה זו – להידחות.
לסיום אתייחס בקצרה לאופן בו בחר מנהל העיזבון לבטא הדברים במסגרת בקשה זו ותוך ייחוסו לבית המשפט השתתפות באיומים ו- "הוספת דלק למדורה" כדבריו, וכן כי מותב זה אינו ראוי כלל לשבת על כס השיפוט.
קשה להתעלם מהעובדה כי הדברים שהעלה מנהל העיזבון כלפי ביהמ"ש במסגרת בקשה זו לרבות דרך התבטאותו פוגענית ונגועה בזלזול, ועל מנהל העיזבון היה לשקול דרך התבטאותו במסגרת בקשה זו, וביתר שאת עת הדברים שנכתבו בבקשה זו אינם אלא על דרך הסקת מסקנה שמקורה החלטה שניתנה בפתקית ולא מעבר לכך.
משמצאתי לדחות הבקשה בהיעדר עילה שבדין, מצאתי לחייב מנהל העיזבון בהוצאות המשיבות 1 ו-3 בסך 2,500 ₪.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ולמנהל העיזבון.
ניתנה היום, ט"ו אייר תשפ"ב, 16 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
