לפני
כבוד השופטת נועה גרוסמן
מערערת
עפרה יצחקי
ע"י ב"כ עו"ד איתמר טורס
נגד
משיב
אורי זולברג
ע"י ב"כ עו"ד מאיר עמית
פסק דין
כללי:
1. לפני ערעור רשם, על החלטת כב' הרשמת ערקובי מיום 28.3.2023.
2. כב' הרשמת קבעה בהחלטתה נשוא הערעור, כי הערעור שהוגש במסגרת ע"א 17756-05-22 (להלן: "הערעור האזרחי") דינו להימחק על הסף מחמת האיחור בהגשתו.
עם זאת, איפשרה כב' הרשמת למערערת במסגרת החלטתה הנ"ל, להגיש בקשה להארכת מועד תוך 30 יום ממתן ההחלטה וקבעה כי במידה והמערערת לא תעשה כן, תיכנס ההחלטה לסילוק על הסף לתוקף.
יצוין כי בהמשך, הוארך על ידי כב' הרשמת המועד להגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, תוך 7 ימים מההכרעה בע"ר זה, כאמור בהחלטתה מיום 3.5.2023.
3. כב' הרשמת ביססה את ההחלטה על העובדות הבאות:
פסק הדין של בית משפט השלום נמסר למערערת ביום 1.2.2022.
משכך, היה על המערערת להגיש את הערעור האזרחי עד ליום 2.4.2022.
מועד זה חל בשבת ועל כן נדחה ליום 3.4.2022 יום ראשון.
ביום 3.4.2022 אכן הוגש הערעור האזרחי אלא שהמזכיר המשפטי דחה אותו,הואיל והוגש ללא מיספור ראוי ולא בהתאם לגופן הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
לפי תקנה 33(ב) לתקנות, ניתן לרפא פגם בהליך שנדחה ע"י המזכיר המשפטי תוך שבעה ימים, אולם המערערת לא ריפאה את פגמיה ולא הגישה ערעור אזרחי מתוקן תוך שבעה ימים. הערעור האזרחי הוגש בפועל רק ביום 10.5.2022.
כב' הרשמת קבעה, כי החלטת המזכיר המשפטי הומצאה למערערת ביום 4.4.2022.
הערעור:
4. המערערת טוענת כי החלטת המזכיר המשפטי מיום 3.4.2022 לא הומצאה לה ביום 4.4.2022 כפי שקבעה כב' הרשמת.
לטענתה, בא כוחה סבר שהערעור האזרחי הוגש כדין. המתין שיוקלד וייקלט במערכת. הוא לא ידע כלל על החלטת המזכיר המשפטי, לדחות את קבלת הערעור האזרחי עקב פגמים צורניים.
לאחר שחלפו חג הפסח ויום העצמאות ותקופת שהותו של ב"כ המערערת בחו"ל, פנה בא כוחה למזכירות ביום 8.5.2022 לברר מדוע הערעור האזרחי עדיין לא הוקלד במערכת.
לפי הנטען, רק אז נודע לראשונה על החלטת המזכיר המשפטי בדבר פגמים צורניים שמנעו את קבלת הערעור האזרחי עוד ביום 3.4.2022.
הערעור האזרחי הוגש ביום 10.5.2022, מיד יומיים לאחר מכן .
לאור זאת המערערת טוענת, כי הערעור האזרחי הוגש "בתוך שבעה ימים מהיום שלא אושר קבלתו" כמובנו של ביטוי זה בתקנה 33(ה) לתקנות. משכך, לעמדתה, הוגש במועד.
עמדת המשיב:
5. המשיב גורס, כי הערעור האזרחי הוגש באיחור וללא בקשה להארכת מועד ומשכך, דינו להיות מסולק על הסף עקב האיחור.
6. לעמדת המשיב, הערעור האזרחי הוגש באופן בלתי תקין.
הוא חוזר על לוח הזמנים :
פסק הדין של בית משפט השלום הומצא אכן למערערת ביום 1.2.2022, הערעור האזרחי הוגש ביום 3.4.2022 היום האחרון במניין הימים (נדחה בשל יום השבת שחל ב 2.4.2022).
המסמך שהוגש לא עמד בדרישות התקנות ולכן נדחה מן המירשם.
על פי תקנה 33(ב) ניתנת אפשרות למגיש מסמך שנדחה מחמת תקלה, לתקנה תוך שבעה ימים.
מכאן, סבור המשיב, כי היה באפשרות המערערת לתקן את ערעורה רק עד ליום 10.4.2022.
המערערת לא עשתה דבר, המתינה עד יום 8.5.2022 ורק אז פעלה לתיקון הערעור האזרחי והגשתו שוב ביום 10.5.2022.
המשיב מציין כי עוד ביום 28.2.2023 עתר לדחיית הערעור האזרחי על הסף ובין השאר מחמת הגשתו לאחר חלוף המועד.
7. המשיב טוען, כי המערערת לא הייתה אמורה לשבת בחיבוק ידיים עד ליום 8.5.2022 ורק אז לבדוק מה עלה בגורל ערעורה. היה עליה לבדוק זאת באופן מיידי בסמוך להגשתו ולא להמתין למעלה מחודש ימים.
8. הוא מוסיף כי אם לא די בכך, המערערת אפילו לא הגישה בקשה להארכת מועד ולא ציינה קיומו של טעם מיוחד להארכתו.
9. המשיב טוען, כי העובדה שהמזכיר המשפטי קיבל את הערעור לרישום ביום 10.5.2022, אינה מהווה הארכת מועד מובנית וכי הסמכות להארכת מועד אינה נתונה כלל בידי המזכיר המשפטי.
10. המשיב חותם את תשובתו בהפניה לפסיקה בדבר הצורך להקפיד על המועדים, קל וחומר לאור רוח היעילות הדיונית המנשבת מהתקנות החדשות.
11. מכל האמור לעיל עותר המשיב לסילוק הערעור האזרחי על הסף מחמת איחור בהגשתו.
דיון והכרעה:
12. מחיקה של ערעור בזכות בשל איחור שנפל בהגשתו, אינה מהלך דיוני פשוט, ויש לנקוט גישה זהירה בעניין זה. יחד עם זאת, הקפדה על המועדים הסטטוטוריים אף היא בעלת חשיבות רבה, שכן היא תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך, היא מבטיחה שוויון בין בעלי הדין והגנה על אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד ומסייעת לניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה.
ראו:
ע"א 2858/20 עודה נ' עוסמאן, פסקה 12 (4.10.2020);
ע"א 8974/18 זינאתי נ' אוניברסל פרטס א.ב בע"מ (27.11.2019);
13. כב' השופט עמית, שב והבהיר במסגרת רע"א 23/5 עזבון המנוח ה.ט. ז"ל נ' טיפול רפואי מיידי ט.ר.מ. בע"מ, פסקה 9 (9.1.2023) בנוגע לסד הזמנים להגשת הליך ערעורי, שכידוע הורחב במסגרת תקנה 137 לתקנות ל- 60 ימים, כי:
"…קביעת רף עליון למועד להגשת בקשת רשות ערעור, אינה פוטרת את בעלי הדין מהחובה לפעול על פי עקרונות היסוד של התקנות, ובכלל זה החובה לנהוג בהגינות דיונית ולסייע לבית המשפט לנהל את ההליך באופן יעיל…"
14. דברי ההסבר לתקנות שפורסמו ביום 16.12.2020 באתר משרד המשפטים (להלן: "דברי ההסבר") מבהירים, כי הרפורמה בסדר הדין האזרחי נועדה לעצב הסדר חדש, שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד תקנות סדר הדין האזרחי ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפט האזרחיים, במטרה לייעל לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי ועומד.
15. לאור אותן עקרונות יסוד שמבקשות התקנות להשריש, התחדדה בהתאם גם החשיבות על הקפדה של מועדים.
וראו דבר כב' רשם העליון (כתוארו אז) גולדשטיין בעניין זה במסגרת בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 4 (6.5.2021):
"בשונה מן התקנות הקודמות, בתקנות סדר הדין החדשות עוגנו שורה של "עקרונות יסוד" חשובים העומדים בבסיס סדרי הדין (ראו תקנות 5-1 לתקנות סדר הדין), ועקרונות אלה משמיעים לנו את החשיבות הרבה שבהקפדה על המועדים הקבועים בדין. זאת, בשים לב לשיקול של ודאות דיונית (כאמור בתקנה 1 לתקנות סדר הדין); לנוכח החשיבות של הכרעה בהליכים משפטיים "בתוך זמן סביר" (כאמור בתקנה 2 לתקנות סדר הדין); ובהתחשב בכלל המחייב את בית המשפט לאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין לאינטרס הציבורי (וראו תקנה 5 לתקנות סדר הדין הקובעת כי האינטרס הציבורי בהקשר זה הינו "נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי")".
ראו גם: בש"א 4273/22 שוורץ נ' רבינוביץ, פסקה 6 (5.7.2022).
16. מן האמור, רוח התקנות ברורה והיא חותרת לכיוון של יעילות דיונית ושמירה על זכויות המתדיינים, תוך קביעת סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים באופן היוצר וודאות דיונית כדי להגיע לחקר האמת.
בתוך כך, שמירה והקפדה על מועדים בכלל זה היא לחם חוקן של התקנות ובתי המשפט מצווים לנהוג בפסיקותיהם בהתאם.
על כן, כאשר מוגש כיום ערעור באיחור, על בית המשפט, ובכלל זה רשמי בית המשפט שסוגיה זו מונחת לפתחם חדשות לבקרים, להקפיד הקפדה יתרה אודות נסיבות האיחור והצדקתו.
בהקשר זה יודגש, כי שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים מעין אלו הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור.
(פסק דינו של כב' השופט מינץ בער"א 4164/22 צרפתי נ' בללתי, פסקה 5 (30.6.2022) וההפניות שהובאו שם).
17. לאחר שכל זאת נאמר, אין לי אלא לפנות לחיקוק הרלוונטי לענייננו העוסק בסמכויות המוקנות למזכיר המשפטי – תקנה 33 לתקנות. זו לשון התקנה:
"(א) מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו ממלא אחר דרישה הקבועה בתקנות אלה או אחר הוראת בית המשפט, ויפרט בכתב את הטעמים לכך תוך הפניה לתקנה או להחלטה שלא מולאה; סמכות המזכיר המשפטי לא תחול על בקשה לסעד זמני או לביטולו, בקשה לעיכוב הליכים או לעיכוב ביצוע החלטה, בקשה לגביית עדות מוקדמת והתשובות לבקשות אלה, הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ובקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.
(ב) אם טרם חלף המועד להגשת מסמך, ניתן לתקן את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה; הוגש כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור וערעור ולא קובל על ידי המזכיר המשפטי, יהיה ניתן לתקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל או עד היום האחרון להגשתו, לפי המאוחר.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) ו-(ב), אם בעל דין בלתי מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות שבהן נדרש בעל הדין לנקוט כדי לרפא את הפגם.
(ד) הרואה את עצמו נפגע מהנחיה, הודעה או כל פעולה אחרת של מזכיר משפטי לרבות אי-קבלתו של מסמך רשאי בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת ההודעה לדרוש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של השופט הדן בתיק; טרם נקבע שופט שידון בתיק, יועבר העניין לעיונו ולהכרעתו של שופט בבית המשפט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, בלא צורך בקיום דיון; על אף האמור, בבית המשפט העליון רשאי הנשיא להסמיך שופט בית משפט שלום המכהן בבית משפט זה לעיון ולהכרעה בעניין כאמור, בין אם נקבע שופט שידון בתיק ובין אם טרם נקבע.
(ה) מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט, ובלבד שקבלתו אושרה; מסמך שלא אושרה קבלתו רואים אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, למעט אם המסמך המוגש הוא כתב תביעה ואי-קבלתו עלולה להביא להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה, ובלבד שהתובע תיקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהיום שלא אושרה קבלתו.
(ו) אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה מסמך שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו".
(ההדגשות אינן במקור – נ.ג.).
18. כפי שניתן להבחין, על פי תקנה 33(ב) לתקנות, ניתן לתקן פגם צורני תוך שבעה ימים מן המועד שבו לא התקבל המסמך או עד למועד האחרון להגשתו – לפי המאוחר.
לפי תקנה 33(ה) לתקנות, מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט לכל עניין, יהיה המועד בו הוגש לבית המשפט ובלבד שקבלתו אושרה.
מסמך שלא אושרה קבלתו רואים אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה.
19. ראוי לציין, כי "המזכיר המשפטי" הוא מוסד חדש ומהווה אחד השינויים המרכזיים בתקנות החדשות.
בדברי ההסבר נאמר ביחס לתקנה 33 ולסמכויות המזכיר המשפטי:
"סמכות מזכיר משפטי – נקודת עוגן מרכזית וחשובה בתקנות היא התקנה בדבר אי קבלת מסמך שאינו ממלא אחר דרישות הקבועות בתקנות או אחר הוראות בית המשפט. המשאב השיפוטי הינו משאב יקר ומוגבל ומשכך, נדרש 'שומר סף' אשר איננו השופט עצמו, אשר יבטיח כי המסמכים המוגשים לבית המשפט עומדים בדרישות הטכניות שנקבעו בתקנות או בהחלטות בית המשפט. מיסוד מנגנון שתכליתו לוודא קיומן של הוראות טכניות ואכיפתן אף יקל על העומס הרב המוטל על השופטים ובסופו של יום ישרת את ציבור המתדיינים".
(שם, עמ' 15).
ובהמשך:
"במקרה בו המזכיר המשפטי אינו מקבל מסמך כאמור, עליו לפרט את הטעמים לכך תוך הפניה לתקנה או להחלטה שלא מולאה ואם בעל הדין אינו מיוצג, עליו לפרט גם את הפעולות שבהן נדרש בעל הדין לנקוט כיד לרפא את הפגם".
ובהמשך:
"יובהר כי מסמך שלא אושרה קבלתו רואים אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה. למעט אם המסמך המוגש הוא כתב תביעה ואי קבלתו עלולה להביא להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה. במקרה כזה, על התובע להגיש את המסמך המתוקן תוך שבעה ימים מהיום שלא קובל. כמו כן, מועד ההגשה של המסמך יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט, ובלבד שקבלתו אושרה".
(שם, עמ' 16).
מן הכלל אל הפרט:
20. בענייננו, אין מחלוקת על כך שהערעור האזרחי הוגש ביום האחרון להגשתו 3.4.2022.
עוד אין מחלוקת על כך, שהמסמך שהוגש לא עמד בדרישות תקנה 31 לתקנות במובן הצורני ומשכך הפעיל המזכיר המשפטי את סמכותו לפי תקנה 33(א) ולא אישר את קבלתו.
המערערת טוענת כאמור, כי לא קיבלה את ההודעה על אי קבלת הערעור האזרחי. רק ביום 8.5.2022 בחלוף חג הפסח ויום העצמאות ועם שובו של בא כוחה מחו"ל, פנה בא כוחה לברר מדוע הערעור האזרחי עדיין לא הוקלד. או אז הסתבר כי המזכיר המשפטי לא אישר את קבלת הערעור לרישום, ובתוך כך מיד ביום 10.5.2022 הוגש הערעור האזרחי לפי הפורמט המתוקן. לטעמה של המערערת, בכך עמדה בביצוע התיקון תוך תקופת שבעת הימים הקבועה בתקנה 33(ה) לתקנות.
יתר על כן, הערעור האזרחי המתוקן התקבל לרישום ע"י המזכיר המשפטי.
לטענתה מהווה הדבר לשיטתה הוכחה ניצחת להגשתו במועד.
21. המשיב מנגד גורס, כי הערעור האזרחי הוגש באיחור מאחר שהחובה לבדוק האם התקבל לרישום הייתה מוטלת על המערערת מיד עם ההגשה ביום 3.4.2022 כך שהתיקון של כתב הערעור היה צריך להתבצע תוך שבעה ימים ממועד זה.
לטעמו של המשיב המערערת לא הייתה אמורה להמתין עד בלי די ולפנות למזכירות בית המשפט בבירורים כאלה ואחרים על גורל הערעור האזרחי במועד בלתי קצוב, לפי נוחותה. משבחרה להמתין עד ליום 8.5.2022 כדי לבצע את הבירורים הנחוצים, איחרה את המועד. אין בעצם קבלת הערעור האזרחי לרישום ע"י המזכיר המשפטי ביום 10.5.2022 כדי להוות גושפנקא לעמידה במועדים.
22. נראית לי עמדת המשיב מעמדת המערערת.
הגשתו של ערעור באיחור אינה פשוטה ומצריכה בהתאם בירור עובדתי. בתוך כך, מצופה כי בעל הדין יסייע לבית המשפט בעניין זה (ע"א 5608/18 שרעבי נ' ברנע, פסקה 6 (30.4.2019)). אחת הדרכים לעשות כן היא באמצעות הגשת ראיות מתאימות, כאשר ברירת המחדל היא תצהיר הפורש את הגרסה העובדתית והסיבה לאיחור הנטען.
המערערת בענייננו נסמכת על טענה עובדתית אודות הגשת הערעור האזרחי באיחור, כאשר בין היתר נטען על ידה כי לא ידעה אודות דחיית קבלת הערעור האזרחי לרישום במועד הגשתו – 3.4.2022.
זו היא טענה עובדתית מובהקת עליה מבוססת למעשה טענתה העיקרית של המערערת. לאור זאת, אני סבורה כי היה על המערערת לתמוך טענה זו, לכל הפחות בתצהיר. דא עקא, המערערת בחרה שלא לעשות כן מטעמיה, ובכך מנעה בירור עובדתי בעניין שניתן לאורו לקבוע האם הערעור האזרחי הוגש באיחור אם לאו. מחדל זה עומד למערערת לרועץ ומציב אותה מראש, בהיותה מי שטוענת שהערעור האזרחי הוגש במועד בניגוד לתמונה האובייקטיבית העולה מן התיק, בעמדת נחיתות, בכל הנוגע לשאלת האיחור.
23. זאת ועוד, במקרה דנן המערערת בחרה להגיש את ערעורה ביום האחרון – וזו היא כמובן זכותה – אך היה עליה לקחת בחשבון בד בבד כי הגשת ערעור ביום האחרון להגשתו, עלולה לעמוד בעוכריה.
מוסד המזכיר המשפטי נקבע כחלק מסדרי הדין במסגרת התקנות. לרבות ובמיוחד סמכותו של המזכיר המשפטי שלא לקבל לרישום מסמך בשל אי עמידתו בדרישות הצורניות הטכניות הנדרשות. לאור זאת, על מגיש המסמך לקחת בחשבון שייתכן כי המסמך לא יתקבל לרישום על ידי המזכיר המשפטי. זהו מצב חדש שלא היה קיים בתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות. על הצדדים ובעיקר על עורכי הדין המייצגים, להיות ערוכים לו ולקחת אותו בחשבון במסגרת ניהול התיק.
במקרה דנן, המערערת, באמצעות בא כוחה, בחרה למעשה לבדוק מה עלה בגורלו של הערעור האזרחי שהגישה במועד הנוח לה, למעלה מחודש ימים מאז הוגש במקור.
כאמור, ללא תצהיר או אסמכתא אחרת ובכתבי הטענות בלבד, נטען ע"י ב"כ המערערת כי הבדיקה התארכה בשל חג הפסח, יום העצמאות ונסיעתו לחו"ל, וכי לא היתה ידועה הודעת המזכיר המשפטי מיום 3.4.2023 אודות אי קבלת הערעור האזרחי לרישום.
ספק בעיני אם ראוי להטיל על עורכי הדין את הנטל לבדוק בכל פעם האם מסמך שהוגש על ידם לא התקבל לרישום. נטל זה עלול להכביד על עבודתם של עורכי הדין אשר מנהלים תיקים רבים באמצעות הגשת מסמכים רבים לתיק באופן שוטף.
יחד עם זאת, במקרים שבהם מוגש מסמך הפותח את ההליך שקיים סד זמנים הקבוע בחיקוק להגשתו, בפרט ובמיוחד מסמך הפותח הליך ערעורי, אני סבורה כי אז כן מונחת על כתפיו של עורך הדין החובה לוודא כי המסמך אכן התקבל לרישום על ידי המזכיר המשפטי. מדובר בבדיקה נקודתית ונחוצה בשלב פתיחת ההליך בלבד, שאינה מכבידה לטעמי, על ידי צד המעוניין בקידום ההליך אותו פתח, אשר בידיו האפשרות הקלה והפשוטה ביותר למניעת תקלות שעלולות להיווצר כתוצאה מאי קבלת המסמך לרישום, כדוגמת תקלה של איחור בהגשת המסמך כבענייננו.
יש גם לזכור כי כאשר מסמך אינו מתקבל לרישום, "זוכה" מגיש המסמך ב"אורכת חסד" של שבעה ימים שהעניק מתקין התקנות בתקנה 33 -ס"ק (ב) (ה) שם. לפיכך, אני סבורה כי למגיש המסמך ניתן פרק זמן סביר ביותר ואף למעלה מכך, לבדוק האם המסמך שהגיש התקבל לרישום. בענייננו, ב"כ המערערת בחר מועד שרירותי כדי לבדוק את סוגיית הגשת הערעור, הרבה מעבר לאות ארכת חסד הניתנת במקרה שבו מסמך אינו מתקבל לרישום. ברי כי ארכה זו אינה נמשכת עד בלי די ואין למנות אותה מן המועד בו החליטה המערערת לקיים בדיקותיה במזכירות בית המשפט.
לכך מצטרפת כאמור העובדה, כי לא הוגש תצהיר מטעם המערערת לפיו הודעת המזכיר המשפטי מיום 3.4.2023 בדבר אי קבלת הערעור לרישום לא נמסרה לידיו.
אני מקבלת אם כן את עמדת המשיב כי בנסיבות העניין החובה הייתה מוטלת על המערערת לבדוק ולוודא כי הערעור האזרחי הוגש כהלכה והתקבל לרישום מיד בסמוך להגשתו.
לפיכך, המועד של שבעה ימים לצורך תיקון הערעור האזרחי אמור להימנות החל מיום הודעת המזכיר המשפטי, 3.4.2022 כטענת המשיב, ולא מיום 8.5.2022 – הוא המועד השרירותי בו בחרה המערערת לבצע את בדיקותיה בדבר קבלת הערעור לרישום.
24. עוד אני שוללת את עמדת המערערת, כי כיוון שהמזכיר המשפטי קיבל בסופו של דבר ביום 10.5.2022 את הערעור האזרחי לרישום, הוכשר בכך הערעור האזרחי.
המזכיר המשפטי הוא בעל סמכויות מוגדרות לפי התקנות. הוא מוסמך לדחות קבלת כתב טענות שאינו עומד בדרישות הצורניות. אך, למזכיר המשפטי אין סמכות להחליט ולקבוע אם ערעור הוגש במועד אם לאו. זוהי סמכות שיפוטית שאינה נתונה בידו.
חובה על המזכיר המשפטי לקבל לרישום מסמך העומד בדרישות התקנות וכך עשה בקבלת הערעור המתוקן לרישום ביום 10.5.2022. קבלת המסמך על ידו היא לצורך רישומו ופתיחת התיק בלבד, אך אינה בה כדי לקבוע מסמרות בשאלה האם הוגש באיחור, אם לאו. זוהי סמכותו של בית המשפט בלבד – כב' הרשמת בענייננו.
25. אוסיף, כי חובתו של בעל דין לעמוד בדרישות המועדים שנקבעו בתקנות ובהקפדה על צורת כתב טענות, אינה ניתנת לביטול ביד קלה.
הגמשת המועדים, באופן לו חותרת המערערת כאן עומדת לטעמי בסתירה לרוח התקנות וליעילות הדיונית. היא אף פוגעת בצפיותיו של בעל הדין, המשיב דכאן, אשר ראה כי חלפו 60 יום מאז נמסר פסק הדין של בית משפט השלום לידי המערערת ולא הוגש ערעור.
קבלת הערעור האזרחי באיחור כה משמעותי של למעלה מ- 30 ימים מן המועד האחרון שנקבע להגשתו ואף לאחר ארכת החסד של שבעה ימים שמעניקות התקנות לתיקון פגמים צורניים, מהווה פגיעה מהותית בזכויות המשיב.
אם לא נאמר כן, נימצא מחמיצים את מטרות התקנות לנהל הליך בהגינות דיונית ותכליתית.
אוסיף כי גם התקנות הקודמות, תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לא ראו בעין יפה אי עמידה במועדים, על אחת כמה וכמה כיום, לאור התקנות החדשות שחרטו על דגלן התייעלות ופישוט הליכים.
26. משכך, אני מחליטה כי הערעור האזרחי שהוגש במסגרת ע"א 17756-05-22 הוגש באיחור.
סיכום:
27. מן המקובץ לעיל, אני מחליטה כי לא נפל דופי בהחלטת כב' הרשמת ערקובי מיום 28.3.2023. ה- ע"ר שלפני נדחה בזה.
כב' הרשמת ערקובי מיום 3.5.2023, העניקה למערערת בהחלטתה מיום 3.5.2023 אפשרות להגיש תוך 7 ימים בקשה להארכת המועד במסגרת ע"א 17756-05-22.
ככל שהמערערת לא תעשה כן תוך 7 ימים, ייגזר דינו של ע"א 17756-05-22 למחיקה עקב איחור בהגשתו.
המערערת תישא בהוצאות הערעור שלפני בסך של 5,000 ₪.
ניתן היום, י"ח סיוון תשפ"ג, 07 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
