בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תייע 51595-06-19 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט אורן אליעז
תובעים
1.ע' י' א' ת"ז
2.ד' א' תייז
ע"י ב"כ עו"ד קרן הכהן
נתבעים
1.ני ג' תייז
2.א' ג' ת"ז
3.ע' ג' ת"ז
4.ני א' תייז
נגד
ע"י ב"כ עו"ד נחמיה יעקב
5.ק' ש' ת"ז
פסק דין
לפניי תביעה בעניין עזבון המנוח י' א' (להלן – המנוח) ועניינה ליתן צו לגילוי מידע בעניין חשבונות
הבנק של המנוח בבנקים (שהוגדרה כ-צו למתן חשבונות), וזאת עד לשבע שנים טרם פטירת המנוח
(להלן ומטעמי נוחות – המידע הבנקאי).
הנתבעת 5 לא לקחה חלק בהליכים שלפניי, מטעמי נוחות אתייחס להלן אל הנתבעים 4-1 כ-
נתבעים.
הרקע הנדרש לעניין
1. ביום 2017.XX.X הלך המנוח לבית עולמו.
2. ביום 2017.XX.XX קוימה צוואת המנוח מיום 2016.XX (להלן – הצוואה) על ידי כב'
הרשמת לענייני ירושה בתל אביב.
1 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
23
13
12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תייע 51595-06-19 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
תיק חיצוני:
3. במסגרת הליך קשור בו הוגשה בקשה למינוי מנהל עיזבון למנוח, מונו ביום 1.11.2018 באי
כוח הצדדים כמנהלי עיזבונו של המנוח; בהחלטה נקבע כי מנהלי העיזבון יפנו לבנק ה—-
לצורך קבלת תדפיסי עוייס 7 שנים אחרונה מחשבונותיו של המנוח.
4. נוכח מחלוקות בין מנהלי העיזבון מונתה (באותו הליך) עוייד רבקה אורמן כמנהלת עיזבון
וזאת ביום 23.5.2019 (להלן – מנהלת העיזבון).
5. ביום 24.6.2019 הוגשה תביעה זו, בתום דיון מיום 11.9.2020 ניתנה החלטתי לפיה המידע
הבנקאי יועבר לעיון מנהלת העיזבון לצורך בדיקתה.
6. בעקבות כך הגישה מנהלת העיזבון דויים מפורט ביום 9.11.2020 ובו פרטה את ממצאיה
לאחר בדיקת המידע הבנקאי, הצדדים הגישו עמדותיהם לדויים
7. לאחר שעיינתי בדויים (ואף בדו"חות נוספים קודמים שהגישה מנהלת העיזבון) ועמדות
הצדדים ניתנה החלטתי המפורטת ביום 3.3.2021 הנוגעת לענייני ניהול העיזבון. כמו כן
ניתנה החלטה מפורשת לעניין שלפנינו (המידע הבנקאי) לפיה מידע בנקאי נוסף יועבר
לבחינת מנהלת העיזבון, זאת בהסכמת הצדדים; בנוסף נקבע כי ייקבע דיון בבקשת
התובעים לחשיפת המידע הבנקאי ולחילופין הוצע לצדדים שימונה מומחה שיבחן באופן
מקצועי את המידע הבנקאי משלא ניתנה הסכמה למינוי המומחה, נקבע דיון ליום
10.10.2021 במהלכו נשמעו טענות הצדדים ביחס לגילוי המידע הבנקאי.
–
טענות התובעים
8. לטענת התובעים יש לחשוף את המידע הבנקאי שעה שלדבריהם לא ייתכן שחשבון המנוח
מצוי ביתרה נמוכה משמעותית' עם רוח צוואת המנוח' (סעיף 8 לכתב התביעה); מכך
לדבריהם מונו מנהלי העיזבון השונים לבחון את חשבונות הבנק של המנוח, עד שלבסוף
לטענתם ציין בפניהם בית המשפט בהליך קשור שככל שליורשים טענות וראיות רשאים הם
לפתוח בהליך מתאים.
9. לדברי התובעים, בתו ובת זוגו של המנוח (הנתבעות 1 ו-5, בהתאמה) טיפלו במנוח וביצעו
עבורו פעולות שונות בבנקים.
2 מתוך 7
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תייע 51595-06-19 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
תיק חיצוני:
10. עוד לטענתו ערך המנוח ייפוי כוח נוטריוני לתובע 1 ולנתבעת 1 בשנת 2011, המאפשר כל
פעולה משותפת לבר ממכירת נכסי מקרקעין, אך מספר חודשים לאחר מכן נערך על ידו
ייפוי כוח נוטריוני חדש ובו התאפשרה כל פעולה. לדברי התובעים מדובר בפעולה תמוהה
מצד המנוח ולא נתקבלה על כך תשובה מעורך ייפוי הכוח.
11. התובעים טוענים כי מספר שנים עובר לפטירתו החל מצבו הרפואי של המנוח להידרדר
ונוצר ספק באשר ליכולתו של המנוח לבצע פעולות שונות ברכושו באותן השנים.
12. כנטען בכתב בתביעה לאחר פטירת המנוח ועם קבלת צו קיום הצוואה, פנו התובע 1
והנתבעת 1 לבנק, והתובע 1 נדהם מהיתרות הנמוכות בחשבונו של המנוח ושאל את
הנתבעת 1 על דעתה בעניין – אך זו כנטען מיאנה להגיב והתחמקה. לאחר מכן נטען כי
התובע 1 גילה פעולות שערכה הנתבעת 1 בחשבונות המנוח על דעת עצמה. בדיון שבו
התובעים על עיקרי טענותיהם שיש לחשוף את המידע הבנקאי.
–
טענות הנתבעים
13. לטענת הנתבעים אין לחשוף את המידע הבנקאי ויש לדחות את התביעה. לדבריהם על
פעולות המנוח חל חיסיון ויש לכבד זאת; נוסף לכך נטען כי הסכומים הקיימים בחשבונו של
המנוח מכסים את הסכומים המגיעים ליורשים על פי הצוואה ואין זה עניינם של היורשים
מה נעשה בחשבון הבנק.
14. אשר לסוגיית כשירותו של המנוח טוענים הנתבעים כי המנוח היה כשיר עד ליום מותו
ומצרפים מסמכים רפואיים אשר לדבריהם תומכים בטענה זו.
15. יצוין כי בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי אין כל מניעה לחשוף את המידע הבנקאי לבית
המשפט, בתנאי שאם יתגלה שהועברו כספים תתרום הנתבעת סכום כסף נכבד לצדקה ואם
לא יתגלה כאמור – יתרום התובע 1 סכום כסף זהה מטעמו לצדקה. כאמור לעיל, מנהלת
העיזבון נחשפה למסמכים. בדיון מיום 10.10.2021 נטען על ידי הנתבעים שיש לחשוף את
המידע הבנקאי בפני גורם אובייקטיבי.
3 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תייע 51595-06-19 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
תיק חיצוני:
דיון והכרעה
1
16. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
17. אף שפעם אחר פעם פסעתי עם הצדדים בניסיון לפתור את הסכסוך בדרכי נועם והוצעו
2
3
4
5
מספר פתרונות אפשריים (לכך יש להוסיף ולציין כי המותב הקודם שדן בתיק קבע מתווה
של חשיפת חומר בנקאי למנהלי העיזבון, כדרך המלך בעניינים מסוג זה) הדבר העלה חרס. 6
מכאן בשלב זה של ההליך המתנהל מזה למעלה משנתיים, מצאתי ליתן פסק דין בתיק
בהתאם לסמכותי לפי תקנה 63 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשעייט – 2018, מן הנימוקים
שאפרט עתה.
7
18. אין עוררין כי חומר בנקאי בעניינו של אדם חוסה תחת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981,
יש לציין כי מדובר בחיסיון יחסי ומכל מקום לבית המשפט שיקול הדעת האם להסירו
ובאיזו מידה (ראו: רע"א 1917/92 יעקב סקולר נ' ניצה ג'רבי, פייד מז(5) 764) (להלן: עניין
סקולר).
19. מעיון בצוואה שהותיר המנוח (צורפה לכתב התביעה) עולה כי כלל הצדדים שלפניי הם
יורשי המנוח, זאת מבלי להתייחס לנתח של כל אחד בעיזבון המנוח.
20. בפסק הדין שניתן בעניין סקולר נפסק כלהלן :
"בבואנו לדון בסעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות יש להסיר מיד טענה
שטען בא כוחם המלומד של המבקשים, והיא כי סעיף זה אינו מגן
על מי שנפטר, שכן נוקט הוא לשון "אדם", ואין לך "אדם" אלא מי
שהוא בחיים. פירוש זה, שמשמעו כי זכות הפרטיות שהייתה לאדם
בחייו על-פי החוק הופכת למירמס לאחר מותו, נוגד את תכלית
החוק. זכות הפרטיות האמורה אינה עוברת מן העולם יחד עם בעל
הזכות, והיא ממשיכה להיות מוגנת גם אחרי מותו. אלא שבמקומו
של בעל הזכות ה"מקורי", שעם מותו אינו כשר עוד לזכויות (ראה
סעיף 1לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962),
באים יורשיו תחתיו כבעלי אותה זכות שהייתה למורישם."
4 מתוך 7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
23
24
25
26
27
28
29
30
222222222220
19
21
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תייע 51595-06-19 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
(ראו: עניין סקולר; סעיף 7 לפסק דינו של השופט א' גולדברג).
תיק חיצוני:
21. בשלב זה בשים לב לטענות הצדדים, הרי שהיורשים בצוואה הם למעשה בעלי חשבונות
הבנק של המנוח (ולכל הפחות התובע 1 והנתבעת 1, בהתאם לסעיף 6 לצוואה). זאת ועוד,
בהתאם לעניין סקולר, זכויות מנוח מורשות באופן מיידי בהתאם לעיקרון הנפילה המיידית
ליורשי המנוח, על אף ביקורת מסוימת כלפי הלכה זו (ראו: מיכאל בירנהק מרחב פרטי
הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה, 134 (תשע"א) (להלן -בירנהק)).
22. לגופם של דברים, ההליך שלפניי מתנהל בין יורשיו של המנוח בלבד, כאשר חשבונות הבנק
של המנוח הם חלק מעיזבונו. מסופקני האם בנסיבות אלו במסגרת איזון בין הזכויות, יש
ליתן משקל עודף לטענה בדבר פגיעה בפרטיות המנוח אל מול טענות יורשיו כי יש לברר את
היקף עיזבונו ופעולות שיכול ונעשו בעיזבון זה ואשר אותן יש לברר (ראו בעניין זה:
בירנהק, עמ' 134) לבטח כאשר כנלמד מטענות הצדדים כי פעלו אל מול הבנקים בעניין
חשבונות המנוח במהלך חייו. חיזוק למסקנה זו יש בעובדה שהמנוח ערך בשנת 2011 ייפוי
כוח נוטריוני לתובע 1 ולנתבעת 1, ואף ראו את דברי מנהלת העיזבון בדיון האחרון: "אני
סבורה שהדעת ההגיונית השכל הישר אומר שאם אדם נותן ייפוי כוח, חזקה שהוא ויתר
על הפרטיות שלו (ראו: עמי 10 ש' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 10.10.2021).
23. חיזוק לדברים קיים בהקשר להסרת חיסיון עורך דין לקוח בהליך המתנהל בין יורשיו של
מנוח, וראו את דבריו של כב' השופט ש. שוחט בערעור על החלטה להסרת חיסיון עוייד
לקוח בהליך המתנהל בין יורשיה של מנוחה:
–
"כאמור, טרם פטירת המנוחה הייתה רשאית היא בלבד לוותר על
החיסיון. לאחר פטירתה ולאחר שיוכרזו יורשיה אין חולק כי
הזכות לויתור על החיסיון תהא נתונה להם כשככל שתתקיים
מחלוקת ביניהם בעניין זה, בהליך המתנהל בינם לבין עצמם, לא
יחול החיסיון. כך נקבע בהחלטת כב' השופט שטורזמן
1088/87 רחמים ת' נ' יחיא תם (פורסם בנבו, 12.7.90) והוסבר:
"כאשר המשפט הוא בין היורשים לבין עצמם אין חסיון לעורך
הדין הנדרש לגלות את דברי המוריש אליו, או מסמכים שנמסרו לו
–
בת"א
16
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
2222222222223
5 מתוך 7
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תייע 51595-06-19 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
תיק חיצוני:
על ידי המנוח במסגרת השירות המקצועי שנתן עורך הדין למנוח,
שהרי היורשים באים בנעליו. החסיון, כידוע, הוא שהלקוח, וכשזה
נפטר, החסיון הוא של יורשיו, וכפי שאין עורך הדין מסתיר מלקוחו
את המסמכים שקיבל ממנו ולא יתכחש לדברים ששמע מפיו, כך לא
יימנע עורך הדין מחשיפת המסמכים שקיבל מהמוכרים והדברים
ששמע מפיו, מפני יורשיו, כי שלהם המה, וזאת גם אם מי
מהיורשים מתנגד לכך." (ראו לעניין זה גם בש.שוחט, נ.פינברג, וי.
פלומין, דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שביעית, התשע"ד
בעמ' 500)."
2014
–
(ראו: רמייש (ת"א) 40045-08-20 ש.ז.צ נ' י.פ.ר (פורסם במאגרים
אלקטרוניים, 30.9.2020), הדגשות לא במקור. א.א.).
24. בנסיבות אלה ובמצב הדברים שלפניי איני רואה טעם של ממש לפיו אין לחשוף את המידע,
לא רק שההליך מתנהל בין היורשים כאמור, אלא שמטבע הדברים בהיותם יורשי המנוח
הרי שעם מתן צו קיום לצוואת המנוח וקביעת יורשיו, הרי שחלוקת העיזבון, חשבונות
הבנק ותכולתם עוברות לרשות יורשים אלה.
25. נוכח האמור, אני נעתר לסעד המבוקש על ידי התובעים, ניתן להגיש פסיקתא לחתימתי
לקבלת מידע מטעם הבנק בעניין המנוח עד ליום 6.2010.XX.
לסיכום
26. התביעה מתקבלת כמפורט לעיל.
27. הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים בסך 4,000 ₪.
28. תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים ולסגור את התיק.
ניתן היום, ו' חשוון תשפייב, 12 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
6 מתוך 7
6
7
ས
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
22222222222
2
1 2 3
45
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תייע 51595-06-19 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
תיק חיצוני:
עותק זה מותר בפרסום
7 מתוך 7
אורן אליעז, שופט
3450
5
2
12
