בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקשת
ע. ש. א
ע"י ב"כ עו"ד מורן סמון
נגד
משיב
ד. א
ע"י ב"כ עו"ד עמוס צדיקה
פסק דין
1. לפני ערעור על שתי החלטות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הבכירה שושנה ברגר) בתיק תמ"ש 39949-03-12 (להלן: "התיק קמא"). האחת מיום 5.7.2023 במסגרתה ניתנה החלטת ביניים המורה לצדדים להשלים את שכר טרחת המומחה, והשנייה החלטת ביניים מיום 14.8.23 שדחתה את בקשת המבקשת לצרף לפסיקתא את החברות של המשיב, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע בקליפת אגוז
2. המבקשת והמשיב (ביחד יכונו "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2004 והביאו לעולם שני קטינים, ילידי 2006 ו-2009. לימים עלה הקשר הזוגי על שרטון והצדדים נפרדו ופתחו בהליכים משפטיים בשנת 2012.
הצדדים התגרשו ביום [2015] ומועד הקרע עליו הסכימו הצדדים הוא 22.3.2012 (מועד הגשת התביעות קמא).
3. המבקשת עובדת כעצמאית בתחום ה…. .
המשיב עובד גם כן כעצמאי, ובבעלותו היו שתי חברות ל ….: האחת, חברת "ס' " שהוקמה עובר לנישואי הצדדים (בשנת 1998), פעילה כחברה בע"מ משנת 1999 ועוסקת ב… (להלן: "חברת ס' "); והשנייה, חברת "ו' " אשר הוקמה על ידי המשיב במהלך חיי הנישואין (בשנת 2010) יחד עם שותף, ועסקה ב … (להלן: "חברת ו' ").
חברת ס' הינה חברה פעילה, כאשר לטענת המשיב, חברת ו' חדלה לפעול החל מיום [2015].
ההחלטה מיום 5.7.23
4. במסגרת התיק קמא, מונה ביום 14.12.2018 מר יגאל טולדנו, רו"ח (משפטן) כמומחה כלכלי וחשבונאי מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), בין היתר לשם בדיקת שווי החברות שבבעלות המשיב – חברת ס' ביום הנישואין ובמועד הקובע, ואת שווי חברת ו' ביום הקמתה ובמועד הקובע, בהתאם לשיטת ה – DCF.
במסגרת חוות דעתו ובחינת רווחי החברה, התבקש המומחה להתייחס לא רק להון הקיים של החברה במועדים הרלוונטיים, אלא גם לזכויות כספיות ואחרות שהיא עתידה לקבל מלקוחותיה בתקופה הסמוכה למועד הקובע, וככל שתקבולים אלה הן בעקבות שירות שניתן קודם למועד הקובע. כמו כן התבקש המומחה לבחון את מצבת הנכסים של החברות ושווין. בנוסף התבקש המומחה לאמוד את מוניטין החברות בתקופות הרלוונטיות כחלק מהערכת השווי.
5. ביום 31.10.2022, הגיש המומחה בקשה לתיק קמא, במסגרתה הודיע כי השלים את עדכון חוות דעתו כפי שהתבקש, לרבות מענה לשאלות ההבהרה מטעם הצדדים שהועברו אליו בסמוך להגשת חוות דעתו הראשונה. המומחה ביקש כי טרם יעביר את חוות דעתו העדכנית, ישולם שכר טרחתו (הנוסף) על ידי הצדדים, ופירט כי מדובר ב-64.5 שעות עבודה שלו ושל צוותו, כאשר הסך הכולל לתשלום הינו 30,186 ₪.
6. ביום 2.2.2023 ולאחר שהתקיים דיון בבית משפט קמא אף בבקשת המומחה הנ"ל, ניתנה החלטת בית משפט קמא במסגרתה התבקש המומחה להגיש לתיק קמא דו"ח שעות לעניין דרישת התשלום שפורטה במכתבו מיום 31.10.22, במסגרתו יפורט מספר שעות העבודה השאוב מתוך מערכת דיווח השעות של העובדים במשרדו.
7. ביום 28.2.2023 הגיש המומחה את התייחסותו בהמשך להחלטה הנ"ל, במסגרתה ציין כי סך שעות העבודה שהושקעו בחוות הדעת ממאי 2020 ועד דצמבר 2022 עומד על 79.5 שעות, וכן פירט בטבלה את שמות חברי צוותו שעבדו על חוות הדעת וציון השעות שהשקיעו בעבודה.
8. המבקשת הגישה תגובתה לבקשת המומחה בתיק קמא, במסגרתה התנגדה למבוקש וטענה כי מלבד דאגה לשכר טרחתו והתניית המשך הטיפול בתיק בתשלום שכ"ט גבוה, המומחה לא פעל לקבלת המסמכים הדרושים, לשם עריכת חוות דעתו, לא פועל בהתאם להחלטות שיפוטיות וכלל לא ברור בגין מה דורש את שכר הטרחה הנוסף. כן ציינה המבקשת כי בהתאם לדרישות המומחה, שולם לו במצטבר סך של כמאה אלף ₪ עבור חוות הדעת.
9. המשיב הגיש אף הוא את תגובתו לבקשת המומחה, במסגרתה התנגד למבוקש וטען כי דרישת המומחה לתשלום בגין 80 שעות עבודה נראית בלתי סבירה, בהתחשב בכמות השעות שהושקעה זה מכבר, והיכרות המומחה עם החומר. כן טען כי המחוקק התכוון להגביל את גובה התשלום המשולם למומחים בתיקי משפחה, כאמור בתקנה 26 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020.
10. ביום 5.7.23, ניתנה החלטת בית משפט קמא כהאי לישנא:
"1. לאחר עיון בעמדות הצדדים והמומחה, מקבלת אני את עמדת המומחה.
איני מוצאת כל הצדקה להתערב בשיעור שכ"ט המבוקש על ידי המומחה, אשר הינו סביר, כך בכלל ובפרט בנסיבות ענייננו, לדידי. המומחה פירט בעדכון מיום 28.2.23 את שעות עובדתו (וצוותו) ואני מוצאת את הדו"ח כסביר ומקובל.
2. אי לכך, הצדדים ישלימו את שכ"ט המומחה כמפורט במכתבו מיום 31.10.22.
3. על מנת להתחשב בצדדים, הנני מורה כי הסכום ישולם למומחה ב- 6 תשלומים שווים ועוקבים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 1.9.23.
4. יומצא לצדדים ולמומחה".
בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
ההחלטה מיום 14.8.23
11. במסגרת התיק קמא, המבקשת הגישה במספר הזדמנויות בקשות לחתימת פסיקתות, שעיקרן חיוב המשיב וצדדים שלישיים בהמצאת מסמכים הדרושים, כך לטענת המבקשת, להשלמת חוות דעת המומחה.
12. בהחלטה קמא מיום 2.2.23 חידדה השופטת קמא והורתה כי יומצאו מסמכים חשבונאיים עבור החברות עד לשנת 2012, וכן מסמכים שונים נוספים עד לשנת 2017. ביום 12.2.23 נחתמה הפסיקתא, כשצויין בה כי על הצדדים לפעול תוך שישים ימים.
13. ביום 1.5.23 פנתה המבקש בבקשה בתיק קמא, במסגרתה טענה כי המשיב לא משתף פעולה ולא פועל בהתאם לפסיקתא. בתגובתו, טען המשיב כי המבקשת לא פעלה כאמור בפסיקתא ולא פנתה לצדדי ג' כפי שהיתה אמורה, וכי מועד מימוש הפסיקתא חלף. המשיב אף הבהיר כי המציא את כל המסמכים הדרושים למומחה, ולטענתו המומחה אף אישר זאת; כן טען כי המומחה "פטר" אותו מהגשת מסמכים חשבונאיים ישנים שלא ניתן היה לאתרם, ואף בית המשפט אישר זאת עוד בשנת 2019.
14. ביום 5.7.23 התירה השופטת קמא למבקשת להגיש לחתימתה פסיקתא מתוקנת, "כך שתופנה לרשויות המתאימות", לשון הבקשה וההחלטה שציטטה ממנה.
15. ביום 12.7.23 נחתמה הפסיקתא המתוקנת, במסגרתה התבקשו בנקים, חברות ביטוח וכן החברות של המשיב, לגלות מסמכים שונים על אודות המשיב. בו ביום שיגר המשיב תגובה מטעמו, במסגרתה התנגד להפניית הפסיקתא כלפי חברות הביטוח וכן החברות שלו, בטענה כי אינן מהוות "צד ג'" או "רשות מתאימה" כאמור בהחלטת השופטת הנ"ל, וכן חזר על טענתו כי כבר הוכח ונקבע כי אין בידי החברות מסמכים רלוונטיים נוספים (כמפורט בסעיף 13 לעיל).
16. ביום 14.8.23 ניתנה ההחלטה קמא השנייה עליה מבקשת המבקשת לערער, כדלקמן:
"לאחר עיון בעמדות הצדדים, ובחומר שבתיק ולאחר ששקלתי שנית בדברים, הנני מורה כדלקמן:
1. לעניין הסתייגותו של המבקש באשר לחברות- אכן, בהחלטתי מיום 17.12.19 קיבלתי את עמדת המבקש לפיה אין באפשרותו להמציא את המסמכים החסרים למומחה. אי לכך, הסתייגות זו מתקבלת. החברות יימחקו מהפסיקתא שנחתמה ביום 12.7.23.
2. לעניין הסתייגותו של המבקש באשר לחברות הביטוח- המסמכים שניתן צו לגילוים אינם קשורים לחברות הביטוח כלל ועל כן ממילא חברות הביטוח אינן יכולות לפעול על פי הפסיקתא, לפי נוסחה. אי לכך, הסתייגות זו מתקבלת אף היא.
3. פסיקתא מתוקנת ניתנה בנפרד.
4. יומצא".
17. בו ביום, 14.8.23, חתמה השופטת קמא על צו גילוי מסמכים מתוקן בהתאם להחלטתה הנ"ל.
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
18. להלן תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:
בכל הקשור להחלטה קמא מיום 5.7.23:
א. שגה בית משפט קמא בקביעתו, כי על הצדדים להשלים שכר טרחה נוסף למומחה, שעה שהמומחה אשר מונה לפני למעלה מחמש שנים, גבה שכר טרחה של למעלה ממאה אלף ₪ – לא פעל להשלמת המסמכים הדרושים אלא רק דרש עוד שכ"ט.
ב. לא ברור בגין מה נדרשת תוספת שכר הטרחה, מקום שלא נעשתה כל עבודה במהלך השנים האחרונות. ההחלטה קמא כלל לא נומקה מלבד אמירה בעלמא כי מתקבלת עמדת המומחה מפברואר 2023, כאשר אין בפני בית משפט קמא כל פירוט ביחס לדרישת התשלום החדשה.
ג. המומחה לא פועל בחלל ריק אלא נתון לפיקוחו של בית המשפט שמינהו. שכר טרחת המומחה אינו בלתי נגמר וצריך להיות סביר ביחס לסוגיה הנבחנת. במקרים בהם לא נקבע שכר טרחה מראש, על בית המשפט לפסוק שכר ראוי וסביר. יוזכר כי עד כה, למומחה שולם על ידי הצדדים שכ"ט בגובה של כמאה אלף ₪.
ד. כוונת המחוקק הייתה להגביל את גובה התשלום המשולם למומחים בתיקי משפחה, כאמור בתקנה 26 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020.
בכל הקשור להחלטה קמא מיום 14.8.23:
ה. שגה בית משפט קמא שלא הורה למשיב להמציא את המסמכים הנדרשים, ומאחר שהוא בעל המניות העיקרי אם לא היחידי בחברות – אצלו מצויים המסמכים החשבונאיים האמורים, דוחות רווח והפסד וכיוצ"ב, שביקש האקטואר.
ו. בית משפט קמא שינה את החלטותיו בנוגע לגילוי מסמכים מספר פעמים ואיפשר למשיב להפר החלטות שיפוטיות שנתן. ביום 30.6.2022 הוגשה תגובת המומחה במסגרתה ציין אלו מסמכים לא התקבלו אצלו עד למועד זה. דא עקא בית משפט קמא לא נתן צו באותו מועד ונדרשו למבקשת שנה וחודשיים כדי לקבל את הצו – שבוטל ביום בו ניתן, לבקשת המשיב במעמד צד אחד ומבלי שקיים כל נימוק שהצדיק זאת.
19. ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור. להלן תמצית טענותיו:
בכל הקשור להחלטה קמא מיום 5.7.23:
א. בתגובותיו בתיק קמא, למעשה הצטרף המשיב לטיעוני המבקשת בכל הקשור לתשלום שכר הטרחה המבוקש על ידי המומחה.
ב. המבקש סבור כי נוכח שכר הטרחה שכבר שולם למומחה, בסך של כמאה אלף ₪, אין מקום לתשלום שכר טרחה נוסף, ועל המומחה לבצע השלמות ותיקונים כפי שהורה לו בית משפט קמא, לרבות מענה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו.
בכל הקשור להחלטה קמא מיום 14.8.23:
ג. המבקשת מציגה את הדברים באופן שגוי ומטעה, מאחר שהמשיב הגיש זה מכבר עשרות מסמכים של החנות שפועלת כחברה, והמומחה אישר את קבלתם. מסמכים בודדים לא נשמרו אצל המשיב או אצל רואי החשבון שליוו את העסק, ולגביהם ניתנה החלטה כבר ביום 17.12.2019, כי המשיב הוכיח שלא ניתן לאתר את המסמכים המדוברים, והמומחה אישר כי תיקן את חוות דעתו ללא מסמכים אלה.
ד. המבקשת לא מאפשרת להליך להסתיים שנים רבות מסיבות זרות וחיצוניות להליך.
ה. בית המשפט אישר למבקשת לקבל פסיקתא על מנת לפנות לצדדים שלישיים כדי לחפש מסמכים חסרים לטענתה. הפסיקתא לא היתה מיועדת למשיב או לחברות שלו אלא לבנקים, לרשות המיסים ולגורמים חיצוניים. המבקשת "השחילה" לפסיקתא את שמות החברות ואת המשיב, ובית משפט קמא תיקן הפסיקתא בהתאם להוראותיו שלו.
ו. אף אם יצורפו החברות לפסיקתא, הרי שלא יועיל הדבר מאחר שכפי שכבר נקבע בהחלטה מיום 17.12.2019 לא ניתן לאתר את המסמכים החסרים.
ז. אף בכל הנוגע להשמטת חברות הביטוח מהפסיקתא, צדק בית משפט קמא מאחר שאיזון המשאבים בין הצדדים הסתיים במלואו והמשיב שילם למבקשת את כל דמי האיזון בגין זכויות פנסיה/ קרן השתלמות וכל זכות אחרת ששנצברה בחברות הביטוח בתקופת הנישואין, כבר בשנת 2018.
דיון והכרעה
20. לאחר עיון בבקשה ובתשובה ובתיק קמא, החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בערעור לגופו ולקבלו בחלקו, הכל כפי שיפורט להלן. זאת מכוח סמכותי על פי סעיפים 138(א)(2)+(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
21. באשר להחלטה מיום 5.7.2023 – פסיקת שכר טרחה נוסף למומחה.
באופן חריג המשיב בתשובתו מסכים עם טרוניית המבקשת לענין תוספת השכר למומחה, כפי שאושרה על ידי השופטת קמא.
22. שוכנעתי כי לנוכח שכר הטרחה שכבר שולם למומחה עד כה, כ-100,000 ₪ (ואולי אף מעבר לכך), אין להסתפק בפירוט הלאקוני של שעות העבודה של המומחה וצוותו (כפי שנעשה בתגובת המומחה שהוגשה לתיק קמא מיום 28.2.2023), ויש מקום לבירור מעמיק יותר מול המומחה את דרישת שכר הטרחה הנוסף.
23. במקרה חריג זה, יש לקיים בהקדם דיון שיעסוק גם בדרישת שכר הטרחה הנוסף שדורש המומחה, לשמוע את טענות הצדדים בנדון (טענות המבקשת כפי שבאו לידי ביטוי ברמ"ש זה, וטענות המשיב בנדון בתגובתו לבית משפט קמא מיום 1.3.2023) ואת עמדת המומחה, שיידרש לפירוט נוסף של מהות העבודה הנוספת, מעבר למה שנדרש ופורט עד כה.
24. לאחר שמיעת כל אלה – יחליט בית המשפט שוב בשאלת דרישת השכר הנוספת של המומחה, בהתאם לשיקול דעתו ובהחלטה מנומקת.
25. באשר לשינוי ההחלטות בנוגע לפסקתות הנוגעות לגילוי מסמכים – החלטה מיום 14.8.2023.
26. עצם שינוי הפסיקתות על ידי השופטת קמא מלמד כי סוגיה זאת, למרות החלטות העבר בה, לא לובנה עד תום.
27. לא ברור מה עוד חסר לצורך השלמת עבודת המומחה, ומי הם המוסדות היכולים לספק חסרים אלה.
28. בנדון טענות הצדדים בכתבי טענותיהם ברמ"ש זה מלמדות על הערפול הקיים בנקודה זאת.
29. במצב דברים זה, יש מקום לקיים דיון בהקדם בנוכחות הצדדים והמומחה (דיון שממילא אמור להתקיים לנוכח שאלת שכר הטרחה הנוסף שדורש המומחה, כדברינו לעיל), במסגרתו יבהיר המומחה מהם המסמכים החסרים להשלמת חוות דעתו, אם בכלל, ומהם המוסדות מהם ניתן לקבל מסמכים אלה, לרבות התייחסות לחברות המשיב.
30. ככל שהמבקשת תסבור כי יש מקום לגילוי מסמכים נוספים, מעבר לאלה שפירט המומחה, תפרט מסמכים אלה באותה ישיבה בנוכחות המומחה, שיתייחס בנוכחות הצדדים.
31. סבורני כי ליבון כזה בנוכחות הצדדים והמומחה, יועיל לקידום הדיון וסיום תיק זה, שנמשך מעל ומעבר.
32. לאחר דיון זה תשקול השופטת קמא שוב את שאלת גילוי המסמכים, ותורה מחדש על היקפם ומהותם; בהתאם תוגש פסיקתא נוספת לחתימתה, בה יפורטו אף המוסדות אליהם תופנה הפסיקתא.
33. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
34. ערבון שהופקד בהליך יוחזר למבקשת באמצעות באת כוחה.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ד, 10 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
