בפני
כב' השופטת תמר סנונית פורר
המערערת:
פלונית, ת"ז
ע"י ב"כ עו"ד בנימינוב
נגד
המשיב:
1. המוסד לביטוח לאומי סניף חולון, גופים על פי דין 513436226
ע"י ב"כ עו"ד פוגל
2. אלמוני, ת"ז
פסק דין
עניינו של פסק דין זה הוא ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 2.8.2021 (להלן: "ההחלטה"). במסגרת ההחלטה קבעה כב' הרשמת כי למל"ל זכות ספציפית על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") לקזז מהכספים שמצויים אצלו את החוב שחייב לו החייב בגין דמי ביטוח ובגין תשלומי יתר שבוצעו עבורו שלא כדין. נקבע כי מדובר בכספים שהחייב כלל לא היה זכאי להם ועל כן אינם ברי עיקול. צויין בהחלטה כי מדובר בהפחתת סכום שאינו של החייב מלכתחילה.
בערעור עותרת המערערת כי ההחלטה מיום 2.8.21 תבוטל ויושבו לה מלוא הכספים שקוזזו על ידי המל"ל בסך של 33,575 ₪ על חשבון חוב המזונות בתיק ההוצל"פ.
רקע עובדתי וההליכים המשפטיים
הצדדים להליך: המערערת – היא זוכה בתיק הוצל"פ (מזונות) כלפי המשיב/ החייב.
המל"ל – הוא מחזיק אצלו הוטל עיקול בגין חוב המשיב תיק ההוצל"פ (מזונות).
המשיב חייב למערערת סכום של כ-490,000 ₪ עבור מזונות נכון למועד הגשת הערעור.
ביום 12.7.2020 הוטל עיקול על כספים של המשיב המצויים אצל המל"ל במסגרת תיק ההוצל"פ (מזונות). צו העיקול נרשם במל"ל ביום 13.7.2020. בתשובה לעיקול על ידי המל"ל צויין כי הוא נרשם לא צויינה כל הערה מעבר לכך.
לאחר רישום העיקול הגישה המערערת בקשה למימוש הכספים. הייתה התנהלות עניפה בהוצל"פ בשל אי העברת הכספים על ידי המל"ל, אי הגשת תגובות ואי התייצבות לדיון
ע"י המל"ל שנקבע על ידי כב' הרשמת.
בחודש 10/2020 ניתנה הודעה של המל"ל כי המשיב זכאי לכספים בסכום כולל של 32,618 ₪ בגין דמי פגיעה. אולם המל"ל החליט לקזז מכספים אלה חוב של המשיב כלפי המל"ל למרות צו העיקול. בהתאם לכך ולאחר קיזוז שביצע המל"ל (בסך של 18,785 ₪) הועברו לתיק ההוצל"פ סך כולל של 14,432 ₪. ביום 25.5.2021 בוצע קיזוז נוסף בסך של 14,775 ש"ח. סה"כ קוזזו על ידי המל"ל סך של 33,575 ₪. סכום זה עותרת המערערת להעביר לידיה ולא לאפשר את הקיזוז.
ביום 2.8.2021 ניתנה החלטת כב' הרשמת שדחתה את בקשת המערערת ואפשרה את הקיזוז שבוצע על ידי המל"ל.
ביום 14.9.2021 הגישה המערערת את ערעורה על ההחלטה.
ביום 9.1.22 ניתן פסק הדין בהליך זה שקיבל את ערעורה של המערערת הן לגופו והן בשל העדר התייצבות המל"ל והעדר תשובה לערעור.
ביום 16.5.22 בדיון במעמד הצדדים הגיעו הצדדים להסכמה כי פסק הדין מיום 9.1.22 יבוטל למעט ההוצאות שנפסקו בסך של 5,265 ₪. כמו כן הייתה הסכמה לדיונית לקיום הידברות וכי ככל ולא תצלח תוגש תגובה לערעור ולאחר מכן יינתן פסק דין מנומק.
לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה הוגשה תגובת המל"ל לערעור שהועברה לתגובת המערערת. המערערת הגישה תגובתה לאור ההסכמה הדיונית. ביום 16.10.22 אפשרתי למל"ל להגיב לתגובת המערערת לאור טענות שעלו בתגובה.
בהמשך לבקשת הצדדים ולאור הסכמתם הוגשו סיכומים קצרים בכתב.
לאור הסכמת הצדדים פסק הדין ניתן על יסוד טענות הצדדים בכתב.
דיון והכרעה
טענות המערערת – לטענת המערערת הכספים שעוקלו הינם כספים להם זכאי המשיב ושולמו לו על ידי המל"ל שנים רבות טרם שהוטל העיקול וכאשר המל"ל לא פעל כל השנים לצורך גביית החוב. לטענת המערערת, המל"ל משמש כ"סוכן האמון על גביית כספי מזונות" והוא בחר לבצע קיזוז למרות שסמכותו בהתאם לסעיף 312(ב) לחוק הביטוח הלאומי מקנה לו שיקול דעת האם לעשות כן והוא אינו חייב לבצע את הקיזוז. לטענת המערערת, חוב המזונות הוא חוב בדין קדימה ועל כן יש לפרש בצמצום את סעיף 312(ב) לחוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי זכותה למזונות גוברת על זכות הקיזוז של המל"ל. לטענת המערערת, אין התייחסות בחוק הביטוח הלאומי למצב שבו הוטל צו עיקול על כספים המגיעים לה טרם שנולדה עילת הזכאות לקיזוז, ועל כן זכותה קודמת. לטענת המערערת, יש לדחות את הטענה כי ניתן להורות על קיזוז הכספים מאחר והכספים כלל אינם מגיעים למשיב ועל כן לא ניתנים לעיקול, מאחר ומדובר בכספים ששולמו למשיב לפני שנים רבות, והמל"ל לא פעל לגביית החוב מהמשיב במשך כל השנים.
טענות המל"ל – יש להורות על דחיית הערעור. סעיף 312(ב) לחוק הביטול הלאומי מאפשר למל"ל לקזז כנגד גמלאות או תשלום אחר חובות של המבוטח למל"ל בגין דמי ביטוח או תשלום אחר ששולם על ידי המל"ל בטעות או שלא כדין. לטענת המל"ל, לחוב המזונות דין קדימה ביחס לכספים המתקבלים בתיק ההוצל"פ אך לא ביחס לכספים שהחייב אינו זכאי להם מלכתחילה. מאחר והחייב לא היה זכאי למלוא הכספים או שהם נתקבלו על ידו שלא כדין, לא ניתן לתת להם קדימות בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. לטענת המל"ל, מאחר והחייב לא היה זכאי לכספים מלכתחילה – אין מקום לזקוף אותם לחובותיו מאחר שהכספים אינם שייכים לו.
לאחר בחינת טענות הצדדים, דין הערעור להתקבל מהנימוקים שיפורטו להלן.
לא בנקל יתערב בימ"ש בהחלטות שניתנו על ידי כב' הרשמת בהליכי הוצאה לפועל ובמסגרת ערעור. אולם בענייננו שוכנעתי כי הערעור בדין יסודו בנסיבות הספציפיות, ומאחר ולא נשקלו כל השיקולים שהיה מקום לשקול אותם.
כב' הרשמת לא התייחסה למצב שבו הוטל עיקול, העיקול נרשם ללא הערה כלשהי, העיקול היה בשלבי מימוש ורק אז נזכר המל"ל כי יש לו זכות קיזוז. לא הייתה התייחסות לכך שבתשובה לעיקול לא נרשמה כל הערה. כמו כן לא נתנה משקל להתנהלות המל"ל מעת שהוטל העיקול ועד לקיזוז הכספים והעברת הכספים החלקית לתיק ההוצל"פ מזונות.
העיקול הוטל טרם שהחליט המל"ל כי יש לו זכות קיזוז מול החייב.
סעיף 312(ב) לחוק הביטוח הלאומי מעניק למל"ל זכות קיזוז מסכומים המגיעים למערערת עבור סכומים ששילם המל"ל לחייב שלא כדין או דמי ביטוח:
"(ב) המוסד רשאי לקזז –
(1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
(א) דמי ביטוח;
(ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
(ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;" (ההדגשות בקו – הוספו).
המערערת אינה חולקת על קיומו של סעיף זה ועל זכות הקיזוז הקיימת למל"ל. עם זאת, טענתה של המערערת הינה כי מאחר והעיקול נרשם, הרי שככל ולמל"ל היו ספקות לגבי תוקפו של העיקול או תחולתו הרי שהיה עליו לפנות להוצל"פ בבקשה מתאימה טרם שיקזז את הסכומים. העיקול נרשם ולא הוחזרה כל תשובה אחרת מהמל"ל להוצל"פ. בעניין זה הצדק עם המערערת והמל"ל גם לא הציג מסמכים המעידים כי סבר כי יש לו זכות קיזוז מהחייב טרם שנרשם העיקול. כמו כן לא הייתה התייחסות לעניין זה בהחלטה כלל.
סעיף 312(ב) לחוק הביטוח הלאומי, מאפשר למל"ל לבצע קיזוזים. סעיף זה הוזכר על ידי כב' הרשמת אך יישומו למקרה הזה נדרש להיות אחר לטעמי. זכות הקיזוז הניתנת למל"ל היא זכות קיימת שאיש לא טען נגדה גם לא המערערת. השאלה הינה האם המל"ל זכאי לקזז שעה שהוטל עיקול קודם בזמן של חוב המזונות. אני סבורה שבעניין זה התשובה לכך היא בשלילה.
אין בהחלטת כב' הרשמת (ואין גם כל התייחסות בטענות המל"ל) לעובדה כי סעיף 312(ב) לחוק הביטול הלאומי נוקט במונח: "המוסד רשאי לקזז", קרי למל"ל שיקול דעת האם לקזז ואין הוא חייב לקזז את הסכום. כמו כן מאחר ומדובר בשיקול דעת של "רשאי" מוסמכת כב' הרשמת לברר את נכונותה, סבירותה ומקומה של ההחלטה בתיק הספציפי ולא לקבל את הדברים כ'חובה' וכהחלטה שאינה ברת בחינה.
כב' הרשמת בפרשנותה את סעיף 312(ב) לחוק הביטול הלאומי נתנה למל"ל גם זכות קדימה על חוב המזונות לו זכאית המערערת, וגם העניקה למל"ל זכות מוחלטת ללא בחינה של מכלול הנסיבות בהן החליט לקזז. גם לא נבחן למתי מתייחס החוב שקוזז והאם נעשו כלל מאמצים קודמים בזמן לממשו מול החייב על ידי המל"ל.
אין התייחסות בהחלטה לעובדה כי חובו הנטען של החייב מתייחס לשנת 2007 ושתקופת החוב מתייחסת לשנים ארוכות מאוד שבהן לא ביצע המל"ל גביה כלפי החייב. אין התייחסות גם מדוע על כתפיה של המערערת לשאת את ההתנהלות הלא תקינה של החייב ומדוע באיזון שבין המל"ל ויכולותיו אל מול המערערת ויכולותיה המצומצמות צריכה לגבור זכותו של המל"ל.
המל"ל לא נימק ולא פירט מלבד טענה כללית וסתמית כי לא גבה את הסכומים וכי הם לא מגיעים לחייב מה שיקול הדעת שהפעיל ומדוע נסוגה זכותה של המערערת. המל"ל גם לא התייחס לסוגיית התקופות כדבעי. המל"ל גם לא התייחס להתנהלותו בתיק ההוצל"פ וממשיך גם בהליך זה להטיל את האשם כולו על כתפי המערערת.
הצדדים אינם שווים. מתן זכות כפי שניתנה למל"ל בהחלטה מקנה לו זכות עודפת מהקבוע בחוק, הן על פי חוק הביטוח הלאומי והן על פי חוק ההוצאה לפועל. לפי הפרשנות בהחלטה זכותו של המל"ל לעולם תגבר על זכותה של המערערת, ולעולם לא יופעל כלל שיקול דעת בהתאם לנדרש על פי חוק.
הפרשנות שציין המל"ל בטענותיו בתיק מעלה כי "רשאי" הוא למעשה בפרשנותו "חייב". אין כל התייחסות לקריטריונים שיש לבדוק ואין כל התייחסות למקרה הספציפי ולחוב המזונות, למועד רישום העיקול ולהתנהלות המל"ל בהליכי ההוצל"פ. המל"ל גם אינו מציין מה השיקולים שבחן כאשר החליט על הקיזוז אלא מתייחס אליהם כעובדה מוחלטת.
הפערים בין הצדדים הם גדולים. פערים ביכולות כלכליות, במידע, במשאבים, בנגישות להליך המשפטי, באפשרויות ייצוג בלתי מוגבלות של המל"ל. הפיכת זכות המל"ל לזכות בלתי מוגבלת ללא שהוסבר כלל לכב' הרשמת מה שיקול הדעת שהופעל וללא שהייתה התייחסות לעובדה שנרשם עיקול טרם שהוחלט על קיזוז, וללא שניתן גם משקל להתנהלות החייב – הן בתיק ההוצל"פ והן במל"ל – מעקרת מתוכן את זכות הקדימה של המערערת.
יתרה מכך, פרשנות זו מעודדת את החייבים לנהוג באופן בלתי תקין המעודד יצירת חובות שלא כדין – הן מול המל"ל והן מול הזוכה בתיק המזונות. באופן זה למעשה ניתן עידוד לחייב ליצור חוב מזונות וחוב מול המל"ל והגבלת היכולת לגבות ממנו.
באיזון בין המל"ל לבין הזוכה בתיק המזונות, יש מקום בהתאם לפרשנות הרמונית בין דברי החקיקה לתת עדיפות לזכותה של המערערת לקבלת הכספים על פני זכותו של המל"ל לקזז באופן בו בוצע הקיזוז בתיק זה, וכאשר העיקול נרשם טרם שהיה חוב לקזז.
וייאמר עוד המובן מאליו, הנובע מהפערים המהותיים בין הצדדים – למל"ל יש יכולת גביה כקבוע בחוק המובטחת הרבה יותר מאשר למערערת, ויש לו יכולת פרקטית לעשות זאת בקלות ובמהירות רבה יותר מאשר למערערת.
העדיפות שניתנה בהחלטת כב' הרשמת הן למל"ל ובפועל הן לחייב במזונות איננה מוצדקת, שעה שחוב המזונות גבוה מאוד ומעיד על קשיים שוטפים בגבייה.
לא נעלמה מעיניי גם ההתנהלות הדיונית שהייתה בהוצל"פ על ידי המל"ל אשר גם שם ולפנים משורת הדין ניתנה למל"ל הזדמנות לתקן את ההתנהלות הדיונית שלא עמדה בהוראות כב' הרשמת. כב' הרשמת לא נתנה משקל בהחלטתה להתנהלות המל"ל בהליך בפניה ולעובדה שנדרשו הליכים ארוכים של המערערת על מנת לממש את זכויותיה, כאשר לא ניתנו תגובות במועד ולא הייתה התייצבות לדיון של המל"ל. ייתכן גם שלו ההתנהלות הייתה אחרת היו משולמים הכספים והעיקול היה ממומש טרם שהיה מוחלט על הקיזוז. עניין זה לא נבדק ולא נבחן כלל.
הרחבת חזית לסכומי נוספים וביחס להחלטות אחרות שניתנו – בסיכומי המערערת וכן בטיעונים נוספים שהוגשו על ידה חרגה המערערת מגדרי הערעור על ההחלטה וביקשה כי בימ"ש יורה על ביטול קיזוזים נוספים שבוצעו על ידי המל"ל, וכן כי יתווספו הפרשי ריבית והצמדה החל ממועד הקיזוז. מדובר בהרחבת חזית במסגרת מצומצמת של ערעור ואין מקום לדון בה. הרחבת חזית על ידי המל"ל – בטיעונים שהוגשו על ידי המל"ל בתיק זה הרחיב המל"ל חזית בהגשת מסמכים שלא היו בפני ההוצל"פ ובטענות לגבי התנהלות החייב ויצירת חובותיו. מאחר ומדובר בערעור על החלטה אין מקום לאשר טיעונים אלה והגשת מסמכים אלה.
נושא ההמצאות למל"ל – לאור התוצאה אליה הגעתי ומאחר והייתה הסכמה בדיון מיום 16.5.22 כי פסק הדין מיום 9.1.22 יבוטל למעט ההוצאות שנפסקו בסך של 5,265 ₪, אין מקום לדון בעניין זה.
אשר על כן, אני מקבלת את הערעור ומורה כי על המל"ל להשיב את הכספים שקוזזו בסך של 33,575 ₪ על חשבון חוב המזונות בתיק ההוצל"פ, וזאת בתוך 30 יום.
הוצאות ההליך – המל"ל יישא בהוצאות המערערת בסך של 8,775 ₪ , אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא – יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.סכום זה יתווסף להוצאות שנפסקו והוסכם שלא יוחזרו בהתאם להחלטה מיום 16.5.22.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ו אב תשפ"ג, 13 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.
פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים בהחלטה מיום 4.9.23.
