ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר מעשיהו
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 42444-08-22 פלוני (אסיר) נ' מדינת ישראל
לפני יו"ר הוועדה, כבוד השופטת (בדימוס) דניאלה שריזלי
חבר הוועדה – מר דוד שאודר, עו"ס
חברת הוועדה – הגב' נועה עופר, חינוך
נציגת שב"ס – רס"ר לינוי סמפסון
מזכיר הוועדה – מר משה דהאן
מבקש
פלוני (אסיר) ע"י ב"כ עוה"ד ולריה קורקוב (ממשרד
עוייד נטלי אוטן)
נגד
משיבה
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד מריה יוסף
החלטה
לפנינו בקשה לשחרור מוקדם על תנאי שהגיש האסיר, יליד 1995, הנושא במאסר בן 9 שנים.
עונש המאסר נגזר על האסיר לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע במעשה אינוס
ובניסיון למעשה סדום.
עובדות הרקע, כמתואר בכתב האישום ובהכרעת הדין שניתנה בבית המשפט לאחר ניהול
הוכחות, הן כדלקמן: בתאריך 12/08/2017 עבד האסיר במועדון "הפורום" בבאר-שבע
ותפקידו היה לנקות את השירותים. במועד האמור בילתה שם המתלוננת, נפגעת העבירה, עם
חברותיה ובשלב מסוים הבחינה כי תעודת החוגר שלה, כרטיסי אשראי וכסף מזומן – אינם
ברשותה. המתלוננת פנתה אל האסיר, שהיה העובד הראשון אשר נקרה על דרכה וביקשה
ממנו לסייע לאיתור האבדה. לאחר כחצי שעה טלפן האסיר אל המתלוננת, סיפר לה שמצא
את התעודה, וקבע להיפגש עמה באיזור השירותים. האסיר הוביל את המתלוננת לאחד מתאי
שירותי הנשים, סגר את הדלת על שניהם מבפנים, נישק אותה על שפתיה בעוד שהמתלוננת
הודפת אותו, הפשיל את מכנסיה ותחתוניה, חשף את איבר מינו, ניסה בכוח להחדיר את איבר
מינו לפי הטבעת של המתלוננת ומשלא הצליח הוא סובב אותה וחרף התנגדותה החדיר את
איבר מינו לאיבר מינה, עד שבא על סיפוקו. המתלוננת הדפה את האסיר, יצאה מחדר
1 מתוך 5
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
22
22
123456
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
ישור?
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר מעשיהו
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
רש"ר 42444-08-22 פלוני (אסיר) נ' מדינת ישראל
השירותים, שיתפה את חברותיה הממתינות במעשה התקיפה ויחד עמן הגיעה לבית החולים
ייסורוקהיי, שם אובחנו אצלה שטפי דם ושריטה קטנה בנרתיק.
חקירת המשטרה שנפתחה – הביאה למעצרו של האסיר ולהגשת כתב האישום, שבגינו, ולאחר
שמיעת מלוא ההוכחות, הורשע בעבירה של אינוס המתלוננת, לפי סעיף 345(א)(1) בנסיבות
סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן, בניסיון למעשה סדום, לפי סעיף 347(ב)
בנסיבות סעיף 345(א)(1) + סעיף 25 לחוק הנייל.
בית המשפט גזר על האסיר, כאמור, 9 שנות מאסר בפועל, ובצדם – עונש מאסר על תנאי ופיצוי
בסך 70,000 ₪ למתלוננת, לתשלום ב-20 תשלומים רצופים.
מאסרו של האסיר מחושב מיום המעצר 12/08/2017, סיומו יחול ב-11/08/2026, ומועד
תקופת שני השלישים, בחישוב מנהלי, חל ב-13/01/2023.
בנוסף לכתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין, הונחו לפני הוועדה הערכות, דיווחים וחוות דעת
ביחס להתנהלותו ולתפקודו של האסיר בכלא במרוצת מאסרו ומהם למדה הוועדה כי לאורך
מאסרו שולב האסיר בפעילויות שונות בתחום החינוך, השתתף בקבוצות וסדנאות, בכלל זה
קבוצת התמודדות במאסר, קבוצה לניהול כעסים וגם תרפיה באומנות. בהמשך שולב
בקבוצות ראשוניות בתחום האלימות, קבוצות פסיכו-חינוכיות לעברייני מין ובחודש מאי
2022 האסיר שולב בקבוצה ייעודית לעברייני מין במביין, אשר הסתיימה בחודש ספטמבר
15
16
17
18
19
20
21
25
26
27
28
2222222
23
24
.2024
מן הדיווחים למדה הוועדה גם, כי לאחרונה התאפשר שילובו של האסיר בחופשות, ועד כה
יצא ל-2 חופשות בלבד, האחת בת 6 שעות והשנייה בת 10 שעות.
בייך האסיר הסתייעה בטיעוניה בתהליך הטיפולי והשיקומי שבו שולב האסיר, כאשר
לטענתה, מן הראוי לתת משקל לעובדה שמדובר במי שאין לחובתו הרשעות קודמות וזהו
מאסרו הראשון, הוא השתלב בטיפול בתחום עבירותיו וההערכות לגביו חיוביות. מה גם,
2 מתוך 5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
ישור?
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר מעשיהו
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 42444-08-22 פלוני (אסיר) נ' מדינת ישראל
שרשיא מצאה אותו לאחרונה מתאים לתכנית שיקום בקהילה והתוותה תכנית שיקום אשר
כוללת טיפול ייעודי קבוצתי וגם טיפול פרטני, ליווי פסיכו-סוציאלי, תעסוקה במשרה מלאה
בערד בפיקוח, ומגורים בבית הוריו
ליד .. בנוסף להערכות החיוביות להן
זכה האסיר, הוא גם מועסק בעבודות בדק בית ללא כל הפרה, כי אין לחובתו עבירות משמעת
וגם בדיקות השתן נקיות.
מאחר שלגישת ב"כ האסיר הוא השתנה בעקבות הטיפול בכלא, הרי שמסוכנותו המינית
פחתה, כפי שגם עולה מהערכת המסוכנות מטעם מביין.
בייך היועמ"ש התנגדה לשחרורו המוקדם של האסיר, וביססה את התנגדותה על המסוכנות
שעדיין קיימת בו ואשר נגזרת הן מחומרתם היתרה של המעשים בגינם הורשע, והעובדה
שבהערכת המסוכנות מטעם מביין, על אף שפחתה, עדיין היא מוגדרת "מסוכנות בינונית".
בייך היועמ"ש מכירה בדיווחים, לפיהם, האסיר נתרם מהטיפול, אלא שלגישתה, אין בכך די
כדי לאפשר את שחרורו המוקדם היום כאשר רמת מסוכנותו היא עדיין משמעותית, והדבר
ניכר גם באמירות המקצועיות לפיהן, האסיר מחזיק עדיין בדעות ראשוניות וכי עליו לעבוד
על המניעים שלו כדי לעבור כברת דרך נוספת בתהליך השיקום.
עוד הדגישה ב"כ היועמ"ש בטיעוניה את העובדה שהאסיר לא שילם את הפיצוי למתלוננת
למרות שחלפו שנים רבות, ולא עשה כל צעד להסדיר את התשלומים; בנוסף, יצא עד כה
לחופשות מעטות וקצרות טווח אשר אינן יכולות ללמד על התנהלותו בתקופת חופשה מהכלא,
מה גם, שמן הראוי היה, נוכח חומרת העבירות ומשך המאסר שהאסיר ישולב במסגרות
נוספות, כגון "שימור תכנים". הוגש לעיון הוועדה מידע מודיעיני מהשנים האחרונות.
האסיר עצמו אמר לוועדה שבמסגרת המאסר השתתף, לראשונה בחייו, בקבוצות. תחילה
בקבוצות קצרות טווח ולאחר מכן בקבוצה ייעודית ארוכת טווח שעיקרה טיפול ייעודי
בעבירות מין. האסיר אמר לוועדה כי בהמשך הקבוצה התחלתי להביא את עצמי… הבנתי
מה גרמתי לעצמי, למשפחה". ועוד אמר ששאף להתקבל ע"י רש"יא ושמח מאוד שמצאו אותו
מתאים לתכנית שיקום.
14
15
16
17
18
19
20
21
26
27
28
29
22222222
23
24
25
3 מתוך 5
2
3
ישור?
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר מעשיהו
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 42444-08-22 פלוני (אסיר) נ' מדינת ישראל
4
5
6
7
8
9
10
11
סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, שבו מעוגנת הבקשה לשחרור מוקדם, מסמיך את ועדת
השחרורים להורות על שחרורו המוקדם של אסיר, לאחר שנשא לפחות בשני שלישים מתקופת
המאסר שנגזרה עליו, בהתקיים שני תנאים מצטברים: אם שוכנעה הוועדה כי האסיר ראוי
לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. המשמעות הערכית היא, שעל אסיר לשאת
בעונש אשר גזר עליו בית המשפט ולא קמה לו זכות קנויה לשחרור מוקדם. וכי אם רצונו
להשתחרר שחרור מוקדם, עליו הנטל לשכנע את הוועדה שהוא ראוי לשחרור וכי עם שחרורו
הוא לא יסכן את שלום הציבור. ראוי להדגיש בהקשר זה, כי ככל שמדובר בעבירות חמורות
יותר, הנטל המוטל על האסיר להוכיח שהוא עומד בתנאים לשחרור, הוא משמעותי וכבד יותר.
בהתחשב בחומרת עבירות המין שעבר האסיר, כמתואר לעיל, בהתחשב בחומרת הנסיבות
ובתוצאות להן גרם, רואה הוועדה לייחס לאסיר מסוכנות במדרג חומרה גבוה.
לאסיר אמנם אין הרשעות קודמות וזהו מאסרו הראשון ואולם, נראה שדי בתיאור
ההתרחשות בגינה הורשע האסיר, כפי שזו הובאה בגזר הדין ובראשיתה של החלטה זו, כדי
להצביע על חומרת מסוכנותו של האסיר בתחום עבירות המין.
להזכיר, על פי סעיף 12(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר "הוועדה לא תחליט על שחרורו על
תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין… אלא לאחר שהוגשה לה חוות דעת
שלפיה האסיר אינו מסוכן לציבור…".
האסיר איננו עומד בתנאי האמור.
אכן, כפי שעולה מהדיווחים בתיק, פחתה מסוכנותו המינית של האסיר במידת מה במרוצת
השנה האחרונה, והיא מוערכת כיום כייבינונית". ללמדנו כי מסוכנות מינית קיימת גם קיימת.
עוד נאמר בהערכת המסוכנות מיום 09/12/2024 כי על אף שהאסיר מודה היום במעשיו, בניגוד
לעבר ובניגוד להכחשה המוחלטת בתקופת משפטו, הוא עשה במרוצת המאסר מאמצים
להשתלב בטיפול שיקומי, החל לוקח אחריות על מעשיו ולמד על עיוותי חשיבה כלפי מיניות,
ובכל זאת נראה שבשל הגורמים הסטטיים עוצמת מסוכנותו המינית עדיין בינונית.
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
7% 22222
23
28
29
2222
24
25
26
27
4 מתוך 5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
ישור?
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר מעשיהו
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 42444-08-22 פלוני (אסיר) נ' מדינת ישראל
הוועדה לא התעלמה מהשינוי שחל בנטילת האחריות, שכן בניגוד לעבר, בניגוד להכחשה
המוחלטת ולטענה שטען האסיר במרוצת משפטו ובתחילת מאסרו כי המתלוננת היא זו
שיינטפלהיי אליו וכי היא זו שרצתה בקיום המגע המיני, חזר בו האסיר מהכחשתו והיום הוא
מודה במעשיו. ואולם, בהקשיבנו לאסיר היום, הציפיה הייתה לשמוע נטילת אחריות ומילה
של אמפתיה כלפי נפגעת העבירה, אלא שזו לא נשמעה. בנוסף, האסיר לא שילם עד כה ולו
פרוטה אחת מסכום הפיצוי שנגזר עליו בגזר הדין.
נוכח האמור עד כה, סבורים חברי הוועדה כי לא מתקיימים בעניינו של האסיר טעמים
מיוחדים אשר מצדיקים או מאפשרים את שחרורו המוקדם על תנאי מכוח סעיף 12 האמור.
לפני סיום, התייחסות להערכת ההתאמה מטעם רש"יא ולתכנית השיקום שהתוותה. הוועדה
לא התעלמה מההערכה המקצועית והמעמיקה שהונחה לפניה מטעם נציגי רש"יא בה הובעה
התרשמות מאישיותו של האסיר, מחשיבתו ומההמלצות. בהמשך לכך, גם בחנה הוועדה את
תכנית השיקום שהותוותה, אלא שלדעת חברי הוועדה אין הלימה בין פרטי תכנית השיקום
לבין צרכיו של האסיר ובינה לבין הצורך להגן על הציבור מפני מסוכנותו של האסיר והכוונה
הן לפן התכני של התכנית, הן לפן העיסוקי ולא פחות מכך, בהיבט המגורים, החזרה לחיק
המשפחה והקשר עם גורמים בעלי רקע פלילי בתוך המשפחה.
15
16
17
18
19
20
21
23
24
67 6222222
25
נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
האסיר ובא כוחו נשאלו באשר להסכמתם לפרסום ההחלטה ולפרסום שמו של האסיר והשיבו
כי אינם מסכימים.
ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ה, 09 ינואר 2025, במעמד הנוכחים.
דניאלה שריזלי,
שופטת (בדימוס)
מר דוד שאודר,
חבר ועדה
גב' נועה עופר,
חברת וועדה
רסי'ר לינוי סמפסון,
נציגת שב"ס
5 מתוך 5