לפני כבוד השופט, סגן הנשיא שי יניב, שופט יוסי טופף, שופטת שרית זמיר
המערער:
פלוני (אסיר) תושבי איו"ש xxxxx
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
<#2#>
<#3#>
פסק-דין
ייאמר בפתח הדברים, כי ביסודו של דבר אין חומרה יתרה בעונש שהוטל על המערער בעקבות הרשעתו בעבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כניסה לישראל שלא כחוק ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.
פעם אחר פעם עמדנו על כי מכת המדינה הבאה לידי ביטוי בעבירות מסוג זה, אשר הוליכה להחמרת הענישה בעניינם של בגירים, ראוי שתשליך אף על עניינם של קטינים בשינויים המחויבים (ענ"פ (ת"א) 55367-10-23 מדינת ישראל נ' פלוני (6.11.23)). כך נהג בית משפט השלום לנוער.
אלא שעניינו הקונקרטי של המערער מצריך התחשבות אינדיבידואלית. העבירה נעברה ע"י המערער בהיותו בן 15 וחודשיים. תסקיר שירות המבחן מיום 17.1.24, לאחר מספר חודשים שבהם היה המערער נתון במעצר, מלמד שהמערער מתקשה להסתגל לתנאי המעצר, מתקשה להירדם בלילה "ונראה כי המעצר משפיע עליו מאוד". לעולם חובת בית המשפט לתת דעתו לפן האינדיבידואלי, ובמיוחד בעניינם של קטינים (השוו: ע"פ 6538/16 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 14 (5.2.17)). נוכח האמור, ובעקבות הערותינו, הסכימה המדינה בהגינותה לקבלת הערעור באורח חלקי. הננו נותנים תוקף, אפוא, לעמדתם המשותפת של הצדדים, שלפיה עונש המאסר בפועל יעמוד על 12 חודשים. יתר רכיבי הענישה יוותרו בעינם.
שימת לב שב"ס כי עד לסיום ריצוי עונש המאסר בפועל, יאופשר למערער, אחת לשבוע, מדי יום ראשון, לשוחח בטלפון עם אמו על חשבון המדינה.
פסק הדין יועבר לשב"ס.
<#4#>
ניתן והודע היום ב' ניסן תשפ"ד, 10/04/2024 במעמד הנוכחים.
שי יניב, שופט, סגן הנשיא
יוסי טופף, שופט
שרית זמיר, שופטת
הוקלד על ידי אילנית חולי
