בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופטת, בלהה טולקובסקי, סג'ין.
המבקשת להצטרף:
שירותי בריאות כללית
באמצעות ב"כ עו"ד איתן האזרחי ואח'
בעניין:
התובעים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
הנתבעים:
באמצעות ב"כ עוייד יונתן דיוויס ואח'
נגד
1. הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים
2. מדינת ישראל
הנתבעות 1 ו-2 באמצעות פרקליטות מחוז מרכז
3. טף – עמותה לאימוץ בינארצי (ע"ר)
4. יוליה גור אריה
5. ד"ר בוריס ברונשטיין
באמצעות עו"ד ערן יעקובוביץ ואח'
ובאמצעות עוייד אי קציר – עפ"יי ייפוי כוח מוגבל
החלטה
1. לפני בקשת שירותי בריאות כללית (להלן: "כללית"), להצטרף להליכים בתביעה זו
במעמד של "ידיד בית המשפט"י – Amicus Curia.
2. מדובר בתביעה אחת מתוך למעלה מארבעים תביעות שהוגשו על ידי הורים שאימצו
ילדים במסגרת אימוץ בין-ארצי, בעילה של "אימוץ בעוולה".
על פי הנטען, הקטין נושא התביעה שבנדון, כמו גם ילדים נוספים שאומצו באימוץ בין-
ארצי ממדינות מזרח אירופה, לוקה בתסמונת "האלכוהול העוברייי, המתאפיינת
בפגיעות התפתחותיות, נוירולוגיות והתנהגותיות קשות שנגרמות כתוצאה משתיית
אלכוהול על-ידי האם הביולוגית, במהלך ההיריון.
1 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
לטענת התובעים, אלמלא הליך האימוץ הרשלני, וככל שהם היו מקבלים את המידע
בנוגע למצבו של הקטין, הם לא היו מאמצים את הקטין במומו.
יצוין כי התביעה הוגשה גם בשם הקטין. בהחלטה מיום 16.12.2022, הוריתי על מחיקת
תביעת הקטין (כמו גם יתר תביעות המאומצים בתביעות הנוספות), כך שבמסגרת זו
תידון תביעת ההורים בעילה של אימוץ בעוולה בלבד.
3. הנתבעת 1 היא הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי במשרד הרווחה והשירותים
החברתיים, אשר מונתה מכוח סעיפים 28 א – 28ד לחוק האימוץ התשמייא- 1981 (להלן :
"חוק האימוץ"), לפקח על הליך האימוץ. הנתבעת 2 היא מדינת ישראל (הנתבעת 1
והנתבעת 2, תקראנה להלן ביחד: "המדינה"). על פי הנטען, המדינה התרשלה בהסדרת
הליכי האימוץ הבין-ארצי ובפיקוח עליהם והפרה את חובת הגילוי והיידוע כלפי
התובעים.
4. הנתבעת 3 – טף עמותה לאימוץ בין-ארצי (להלן: "עמותת טף"), היא עמותה רשומה
שהוכרה בהתאם לחוק האימוץ ואשר באמצעותה בוצע הליך האימוץ. הנתבעת 4 היא
מנהלת העמותה. על פי הנטען, עמותת טף והנתבעת 4, הפרו את חובות הנאמנות שהיו
מוטלות עליהן כלפי התובעים, הציגו כלפיהם מצגי שווא והפרו את חובת הגילוי והיידוע
באשר למצבו של הקטין.
ביום 16.12.2021, ניתן כנגד עמותת טף פסק דין חלקי בשאלת האחריות, בהעדר כתב
הגנה.
5. הנתבע 5, דייר בוריס ברונשטיין (להלן: ייד"ר ברונשטיין" או "הנתבע 5"), מונה על ידי
עמותת טף לבדוק את מצבו של הקטין. על פי הנטען עקב רשלנותו המקצועית בבדיקת
הקטין והפרת חובת הגילוי והיידוע באשר למצבו, הקטין אומץ במומו.
תמצית טענות הבקשה
6. הכללית, היא קופת חולים הפועלת מכוח חוק בריאות ממלכתי תשנייד- 1994.
מדובר בסדרת תביעות העוסקות בנושא רגיש, מורכב ותקדימי. בכתב התביעה נטען כי
דייר בורנשטיין, כמו גם רופאים שנתבעו בתיקים אחרים, פעלו במכוון כדי להטעות את
ההורים המאמצים לחשוב שמדובר בילדים בריאים וכשירים לאימוץ. נוכח טענות
2 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
המרמה שנטענו בתביעה כנגד הרופאים, יש הצדקה לאפשר לכללית להצטרף לתביעה
כ"ידיד בית המשפט".
הכללית העסיקה את דייר בורנשטין כמו גם רופאים נוספים שבדקו את הילדים טרם
אימוצם וחיוו דעתם בדבר בריאותם. פעילותם של הרופאים האמורים לא נעשתה
במסגרת עבודתם בכללית אלא מכוח התקשרות פרטית שלהם עם העמותות שעסקו
באימוץ בין- ארצי. עם זאת, על פי מערכת יחסי העבודה הקיבוצית עם הרופאים
העובדים בשירותה, הכללית מממנת לרופאים המועסקים על ידה כשכירים בהיקף של
25% משרה ומעלה, כיסוי ביטוחי גם עבור פעילות המוגדרת כייפרקטיקה פרטית", זאת
בכפוף ובהתאם לחריגים המנויים בפוליסה. כחלק ממתן הייצוג, הכיסוי הביטוחי הוחרג
באופן שהרופאים אישרו כי ככל שיתברר שהם פעלו באופן העולה בקנה אחד עם טענות
המרמה המועלות כנגדם, יישלל הכיסוי הביטוחי.
טענות המרמה שנטענו בכתב התביעה, ככל שיש בהן אמת, משמען שרופאים שהם חלק
ממערכת הבריאות בישראל, פעלו במזיד להשלמת אימוצם של ילדים פגועים, ובכך גרמו
נזק כבד להורים התובעים וגם לכללית ולמערכת הבריאות בכללותה בכך שעשרות
ואולי מאות ילדים פגועים יהוסללוי למערכת הבריאות בישראל. מדובר בנזק לכלל
תושבי מדינת-ישראל החברים בקופות החולים ותלויים לצרכי בריאותם במשאביה
המוגבלים של מערכת הבריאות. הכללית כקופת החולים הגדולה בישראל היא הגוף
המתאים לייצג את האינטרס הציבורי בדיון בתביעות אלה.
לצורך בירור שאלת סיווג חבותם של הרופאים המעורבים בשים לב לטענות התרמית,
שקר מפגיע, הטעיה וכו' שנטענו כנגדם, יש צורך לשמוע את עמדת כל הגורמים
הנדרשים לרבות את עמדת הכללית שאין לה מעמד אחר בדיון. לפיכך, נוכח חומרת
הטענות וחשיבות בירורן, יש להתיר את צירוף הכללית, שהוכרה כייגוף דו-מהותיי,
כייידיד בית המשפט" שכן ברשותה מצוי הידע המקצועי הנדרש לבירור שאלת החבות
שמעורבות בה גם שאלות מוסריות ואתיות בעלות השלכות כבדות משקל על הכללית, על
ציבור מבוטחיה ועל הציבור בכללותו.
תמצית נימוקי התגובות
7. הצדדים כולם מתנגדים לבקשה וטוענים כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו
בפסיקה לצירוף צד להליך המשפטי כייידיד בית המשפט". עוד נטען, כי בצירוף המבוקש
אין כדי להועיל לבירור השאלות השנויות במחלוקת ויהא בו כדי לסרבל את הדיון, מה
3 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
גם שנראה כי ביסוד הבקשה עומד אינטרס של הכללית להתנער מהכיסוי הביטוחי של
הנתבע 5.
וביתר פירוט, תוך התייחסות לדגשים בתגובות הצדדים:
–
עמדת התובעים העתרות לבקשה לא תסייע לבית המשפט בניהול התביעות המעלות
שאלות רגישות ותקדימיות ואף יהיה בכך כדי לגרום להכבדה נוספת ומיותרת. הכללית
מצהירה למעשה שהיא מעוניינת להצטרף להליך כדי לברר סוגיות שמקורן במערכת
היחסים החוזית והביטוחית שבינה לבין הרופאים הנתבעים. סוגיות אלה חיצוניות
להליך ואין להן רלוונטיות לפלוגתאות המונחות בפני בית המשפט.
הבקשה סותרת את תכלית המוסד של "ידיד בית המשפט"י שכן לא חקר האמת או
טובתם של בעלי-הדין עומדים לנגד עיני הכללית אלא אינטרס כלכלי המתמקד בשאלת
הכיסוי הביטוחי שניתן לרופאים העובדים בשירותה. אין מקום לצרף צד כייידיד בית
המשפטי על מנת שההליכים ישמשו פלטפורמה לבירור סוגיות חורגות מהפלוגתאות
שבין הצדדים תוך הכבדה מיותרת על הדיון.
–
עמדת הנתבע 5
דייר בורנשטיין, מיוצג בהליך על ידי עוייד יעקובוביץ, מטעם המבטחת
בפוליסה הקולקטיבית. דייר בורנשטיין, באמצעות בא כוחו לצורכי בקשה זו בלבד, עוייד
אביתר קציר, טוען כי יש לדחות את הבקשה בשל אי צירוף תצהיר התומך בטענות
העובדתיות הנטענות בה. לגופם של דברים, דייר בורנשטיין מכחיש את טענות המרמה
שנטענו בכתב התביעה וטוען כי פעל במקצועיות וללא דופי. עוד נטען כי אין בצירוף
הכללית כייידיד בית המשפט" כדי לתרום תרומה מיוחדת לניהול ההליך. האינטרס
הציבורי מיוצג על-ידי המדינה שהיא צד להליכים. הנתבע 5 מיוצג מכוח הפוליסה על ידי
עוייד יעקובוביץ שמאחוריו חברת הביטוח שמבטחת את רופאי הכללית. בנסיבות אלה,
כל הידע, הנתונים והמשאבים הנדרשים לניהול ההליך, נמצאים בידי הצדדים להליך.
לא זו בלבד שאין לכללית משום תרומה ייחודית וספציפית לניהול ההליך אלא שביסוד
הבקשה עומד רצונה של הכללית להעלות לדיון את שאלת הייצוג שניתן לרופאים מכוח
הפוליסה הקולקטיבית ולהתנער מהכיסוי הביטוחי על יסוד הטענות בדבר מרמה
וכיוצ"ב. ככל שהיה מוגש תצהיר מטעם הכללית, היה מתברר שהמניע שעומד מאחורי
הבקשה הוא הודעת המבטחת הראל חברה לביטוח בעיימ כי סכומי הביטוח על פי
הפוליסה שהוצאה לרופאי הכללית מכוח ההסכם הקיבוצי מוצו, כך שהיא תאלץ לממן
את הגנת רופאיה בעצמה. הדרך לחמוק מכך היא באמצעות "אימוץ' טענות המרמה
4 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
שנטענו בכתב התביעה, זאת כדי לכפור בכיסוי הביטוחי. בנסיבות אלה, הבקשה אינה
מבוססת על אדני אמת ויש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט.
–
עמדת המדינה אין להיעתר לבקשה מהטעם שלא מתקיימות הנסיבות המצדיקות
צירוף צד כייידיד בית המשפט". הטעם האמיתי העומד ביסוד הבקשה הוא רצון להביא
לשלילת הכיסוי הביטוחי לרופאי הכללית ומניעת חשיפה פוטנציאלית של הכללית,
כמבטחת של הרופאים העובדים בשרותה, לתשלום פיצויים לתובעים ככל שטענות
התביעה (המוכחשות), תתקבלנה. המדינה מצטרפת לטענות שפורטו בתגובתו של הנתבע
5 ומציינת בנוסף כי הכללית אף לא טרחה לצרף את פוליסת הביטוח הנזכרת בבקשה.
זאת ועוד, בהתחשב בהודעתה של עו"ד אלוני, באת כוחו של עזבון דייר טננבאום זייל
(הרופא הנתבע בשלושה תיקים), בישיבת 16.12.2021, כי חברת הביטוח שביטחה את
הרופאים מטעם הכללית הודיעה כי תקרת הכיסוי הביטוחי מוצתה כך שעל הכללית
לספק כיסוי ביטוחי לרופא שעבד בשירותה ונוכח ההיתר שניתן להגשת הודעת צד ג' נגד
הכללית בעניין זה, הרי שממילא הכללית צפויה להצטרף כצד להליכים.
תמצית נימוקי התשובה לתגובות
8. הכללית היא גוף יידו-מהותיי הנחשב הלכה למעשה, כגוף ציבורי. מקום בו התובעים
טוענים שמעשיהם של הרופאים הנתבעים הביאו לכניסתם של עשרות ואולי מאות
ילדים חולים למערכת הבריאות, במרמה, יש לאפשר לכללית להצטרף להליכים כייידיד
בית המשפט" לצורך ייצוג האינטרס הציבורי במישור הכלכלי, המוסרי והמשפטי בהליך
תקדימי זה, במיוחד בשאלות הבאות:
א.
ב.
ג.
משמעות מעשי הרופאים, ככל שיש אמת בטענות המרמה, על מבוטחי הקופה והכיס
הציבורי.
המשמעויות המהותיות והמוסריות ככל שאכן יתברר שיש אמת בטענות המרמה,
עבור המבקשת וכלל מבוטחיה ובתוך כך, כלל המבוטחים בקופות החולים במדינת
ישראל.
המשמעויות הביטוחיות והכיסוי הביטוחי (או העדרו), ככל שיתברר שיש אמת
בטענות המרמה.
טענות הכללית נסמכות על התשתית העובדתית, לכאורה, כפי שנטענה בתביעה. בנסיבות
אלה, אין צורך בתמיכת הבקשה בתצהיר.
5 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
הבקשה הוגשה בתיק זה בלבד תוך שצוין במפורש כי הכללית שוקלת להגיש בקשות
דומות גם בתיקים נוספים.
לאחרונה ניתן כנגד עמותת טף פסק דין בהעדר הגנה. בנסיבות אלה, מתחדד הצורך
בצירוף הכללית להליך כייידיד בית המשפט" שכן למרבית הצדדים אין עוד אינטרס לדון
בסיווג חבותו של הנתבע 5, על משמעויותיה הציבוריות והתקדימיות. הנתבע 5 היה אמור
להיות מבוטח בפוליסה מטעם עמותת טף. ככל שהדבר לא נעשה, יש לכך משמעות
מהותית ומשמעות ציבורית רחבת היקף ביחס לנשיאה בנטל כתוצאה מטענות ההונאה
והמרמה הנטענות בתביעה.
צירופה הפוטנציאלי של הכללית כצד ג', בשלוש תביעות אחרות, אינו מאיין את הבקשה,
מה גם שהכללית טרם צורפה כצד ג' ואף ככל שתוגש נגדה הודעת צד ג', אין בכך כדי
לייתר את הבקשה בתיק דנא.
דיון
גופים
9. המוסד של צירוף מי שאינו צד להליכים במעמד של "ידיד בית המשפט", פותח בפסיקה
ומטרתו לסייע לבית המשפט, במקרים המצדיקים זאת, על דרך של צירוף
ציבוריים מקצועיים המייצגים אינטרסים בעלי חשיבות ציבורית שאינם מיוצגים
במלואם על ידי הצדדים לסכסוך, וכאשר יש בצירוף כדי לתרום תרומה מהותית לדיון.
10. בפסק הדין היסודי בסוגיה זו, מיים 7926/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פייד נג (1) 529
(1999) (להלן :"יקוזלי"י), התווה כב' הנשיא א' ברק את הכללים המנחים לצירופו של מי
שאינו צד ישיר לסכסוך במעמד של "ידיד בית המשפט", וכדבריו:
:
"מקום בו ישנו גוף ציבורי- שאמנם אינו צד ישיר להליך אך יש לו
אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם המאטריה הנדונה, הרי
שיינתן לאותו הגוף להשמיע עמדתו בנדון בצד העותר, שלו יש
נגיעה אישית או ישירה לעניין… בכך יינתן ביטוי לאותם הגורמים
המייצגים והמומחים, שיש להם עניין בנושא הדיון ויש בידיהם,
בה בעת, לסייע לבית המשפט בגיבוש עמדה והלכה המשקפות
נאמנה את מגוון המצבים והבעיות בסוגיה שבפניו" (פסקה 44).
11. אשר לשיקולים והקריטריונים שלאורם תבחן בקשה להצטרף להליך במעמד של ידיד
בית המשפט נפסק כי "..יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד
6 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה
ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך ובזכויות
היסוד שלהם…יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף, יש לבדוק את מומחיותו,
את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש
לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו
ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות.."(פסקה 45). כן יש לבחון אם בצירופו של
הגוף הציבורי במעמד של "ידיד בית המשפט"י יש כדי לתרום תרומה ממשית או ייתרומה
מחדשתי להכרעה בסכסוך (קוזלי, פסקה 45, בג"ץ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי,
משטרת ישראל (26.5.1994), דנייפ 9384/01 אל נסאסרה נ' לשכת עורכי הדין בישראל,
הוועד המרכזי, פייד נט (4) 637 (2004).
12. עוד יש לזכור כי צירוף צד במעמד של "ידיד בית המשפט" הוא החריג לכלל והוא עלול
לגרום לפגיעה ביעילות הדיון ולפגיעה בזכויות הדיוניות של הצדדים. בעייפ 111/99
שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (2) 241 (2000), נפסק בהקשר זה: "סמכותו הטבועה של
בית המשפט לצרף לדיון "ידיד" הינה בבחינת חריג לאופיו של ההליך השיפוטי הנוהג
אצלנו, על כן מן הראוי להקפיד על עשיית שימוש בסמכות זו במקרים נדירים ביותר,
כאשר הנסיבות לא רק מצדיקות סטייה מן הכלל, אלא גם מחייבות זאת" (שם בעמ'
287). לפיכך, ראוי להגביל את השימוש בסמכות לצרף צד כייידידיי לנסיבות של "יכורח
דיוני כלומר " לנסיבות שבהן מעורבותו של ה"ידיד" דרושה להבטחת קיומו של דיון
תקין והוגן.." (שם בעמ' 288).
ומן הכלל אל הפרט
13. לאחר עיון בנימוקים שפורטו בהרחבה רבה בבקשה, בתגובות ובתשובות לתגובות,
ראיתי לדחות את הבקשה.
14. אכן, התביעה שבנדון, שהיא כאמור אחת מיני למעלה מארבעים תביעות בעילה של
"אימוץ בעוולה", מעוררת שאלות מורכבות ותקדימיות של עובדה ומשפט. עם זאת, איני
סבורה כי יהיה בצירוף הכללית במעמד של "ידיד בית המשפט", כדי לתרום תרומה
מיוחדת לדיון ולקידום האינטרס הציבורי.
15. אשר לאינטרס הציבורי כאשר המדינה היא צד להליכים, נראה כי יש ייצוג הולם
לאינטרס הציבורי על מכלול היבטיו, לרבות שאלת ההקפדה על ניהול הליכי האימוץ
7 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
הבין-ארצי במקצועיות נאותה ועל פי הוראות החוק, התקנות והנהלים שנקבעו בעניין
זה.
16. אשר לידע מקצועי ומומחיות בניהול תביעות המערבות סוגיות של משפט ורפואה – נראה
כי הן המדינה המיוצגת על ידי הפרקליטות האזרחית, הן בא כוחו של הנתבע 5, עוייד
יעקובוביץ, הם בעלי הידע המקצועי והמשאבים הנדרשים לניהול ההליכים תוך
התמודדות עם כל השאלות הדורשות הכרעה, לרבות טענות שעניינן רשלנות רפואית או
מצג שווא והטעיה דוגמת הטענות שנטענו כלפי עמותת טף וכלפי הנתבע 5 וההיבטים
הציבוריים, האתיים והמוסריים הכרוכים בהן.
17. מעבר לכל זאת, נראה כי האינטרס שהכללית מבקשת לייצג אינו אינטרס ציבורי טהור
אלא שלכללית עצמה יש אינטרס כלכלי בהליכים זאת נוכח התחייבותה לבטח את
הרופאים העובדים בשירותה בביטוח אחריות מקצועית המכסה גם את פעילותם
במסגרת הפרקטיקה הפרטית. הדברים עולים מהתשובה לתגובה שבה נאמר במפורש כי
הכללית מבקשת לייצג את האינטרס הציבורי בשאלות הנוגעות לטענות המרמה שנטענו
נגד הרופאים ובשאלת המשמעויות הביטוחיות והכיסוי הביטוחי (או העדרו), ככל
שיתברר שיש אמת בטענות המרמה". הכללית ציינה כי הכיסוי הביטוחי שניתן
לרופאים הנתבעים בתביעות הנדונות הוחרג באופן בו הרופאים אישרו כי ככל שיתברר
כי פעלו באופן העולה בקנה אחד עם טענות המרמה המועלות נגדם בעניין זה, ישלל
הכיסוי הביטוחי שלהם בעניין דנו" (סעיף 7 לבקשה). בנסיבות אלה, הגשת הבקשה
בעיתוי שהוגשה, מבלי שהבקשה נתמכת בתצהיר המפרט את כל העובדות הרלבנטיות
ומבלי שפוליסת הביטוח הנזכרת צורפה לבקשה, מעלה חשש שהבקשה מגלה טפח
ומכסה טפחיים באשר לאינטרס שהכללית מבקשת לייצג בהליכים וניגוד העניינים
שהיא עלולה להימצא בו בדיון בשאלת "סיווג חבותם של הרופאים המעורבים בשים לב
לטענות התרמית, שקר מפגיע, הטעיה וכו'.." (סעיף 8 לבקשה).
18. בשולי הדברים אציין כי אכן ניתן היתר להגשת הודעת צד ג' כנגד הכללית בטענה של
מתן כיסוי ביטוחי לרופא הנתבע בשלוש תביעות אחרות (ת.א 43053-09-20, ת.א -53757
09-20, ת.א 50508-09-20 ). ואולם, משטרם הוגשו הודעות צד ג' כאמור, לא ראיתי
להתחשב בצירוף הפוטנציאלי של הכללית כצד ג' בתביעות האמורות כשיקול רלבנטי
להכרעה בבקשה זו.
–
19. סיכומם של דברים
בהתחשב במכלול השיקולים, איני סבורה כי מתקיימות בענייננו
אותן נסיבות חריגות המצדיקות את צירופה של הכללית להליכים במעמד של ייידיד בית
8 מתוך 9
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 62200-09-20 פלוני נ' הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי במשרד הרווחה
והשירותים החברתיים ואח'
תיק חיצוני:
המשפטי. בנסיבות העניין, האינטרס הציבורי על מכלול היבטיו, מיוצג על-ידי המדינה
שהיא צד להליכים והצדדים ופרקליטיהם הם בעלי הידע והמומחיות הנדרשים לניהול
ההליך. בנוסף, נראה כי צירוף הכללית לא יתרום תרומה מהותית או ייתרומה מחדשת",
לניהול הדיון והוא אף עלול לסרבל את ההליכים. מעבר לאינטרס הציבורי הכללי, נראה
כי לכללית עשוי להיות אינטרס בשאלת סיווג החבות של הרופאים והמשמעויות
הביטוחיות הנובעות ממנו, בראי היחסים שבינה לבין הרופאים העובדים בשרותה.
מערכת היחסים שבין הכללית לרופאים העובדים בשירותה אינה חלק מהפלוגתאות
הדורשות הכרעה בתביעה זו, כך שצירוף הכללית כצד להליכים אף עלול לסרבל את
הדיון ולסבכו. משהובהר בבקשה כי כתנאי למתן ייצוג לנתבע 5( כמו גם לרופאים
אחרים שנתבעו בתביעות הנוספות), הכיסוי הביטוחי הוחרג ככל שיתברר שפעל באופן
העולה בקנה אחד עם טענות המרמה שנטענו בתביעה, אין מקום לצירוף הכללית כצד
להליכים במעמד של "ידיד בית המשפט".
20. הבקשה נדחית.
הכללית תישא בהוצאות התובעים, המדינה והנתבע 5, בסך כולל של 6,000 ₪, לכל אחד
מהם.
המזכירות תמציא את ההחלטה לבייכ הכללית ולבייכ הצדדים בתיק.
ניתנה היום, כייב שבט תשפייב, 24 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
9 מתוך 9
בלהה טולקובסקי, שופטת
סגנית נשיאה
